שיתוף - לביקורת האדישים - קווים לדמותם!

  • הוסף לסימניות
  • #1
אז הכרנו כבר את המגזימים ואת הרחפנים...

פרק ג' לפניכם, בכבוד ;) :

האדישים האלה;

שכשהילד שלהם רץ לכביש אחרי הכדור הם יבהו בו לרגע ואז יקראו לו בקול חלוש ואיטי להחריד, 'בוא מוישי, זה מסוכן'.

כשאומרים להם שהחבר הכי טוב שלהם 'סוגר וורט היום בערב' הם יגיבו: 'אה. מזל טוב'.

שכאשר מתקשרים אליהם מהמשטרה בעשר בבוקר לומר להם שפרצו להם לבית, הם יענו: 'טוב שאמרתם לי. אני חוזר בחמש מהעבודה, ונראה מה קרה'.

אלו שכאשר הם יראו את הבית של השכן שלהם עולה באש, יגידו לעצמם תוך כדי התבוננות מתעניינת: 'בטח חם להם שם'.

אלו שכשהילד שלהם צורח באוטובוס כבר רבע שעה וכל יושבי האוטובוס התגייסו לברר מיהם הוריו, מזיזים לפתע את הנייד מהאוזן ואומרים: 'בוא מתוק לאבא', ומחזירים את הטלפון לאוזן.

אלו שנוהגים על כביש שש במהירות של 70 קמ"ש ולא מתייחסים לכל הצפירות העצבניות של אלו שמסביב.

אלו ששוכחים להביא את המנה הראשונה למסיבת יומולדת לסבתא שתוכננה לפני חודשיים, ומודיעים את זה רק כאשר מחכים להם שיגישו את המנה, 'אה, שכחנו אותה בבית'.

אלו שחוזרים מהגינה בתשע בערב עם הילדון הקטן כשכולו מלא חול, בוץ, דשא ולכלוך מכל הסוגים והמינים, ויעצרו לדבר עם השכנה במשך חצי שעה במקום להיכנס לבית ולארגן את הילדון המדובר.

האנשים האלה שרואים ילד נופל, מקבל מכה, ושטוף דם, וימשיכו ללכת כאילו כלום.

ההוא שרואה את האוטובוס שלו בתחנה ויודע שהאוטובוס הבא עוד שעה וחצי, אבל ימשיך ללכת באיטיות בתקווה שהאוטובוס יחכה לו.

האלו שמודיעים להם שבועיים מראש על מבחן מסכם-סוף-שנה, והם מתחילים ללמוד יום לפני תאריך המבחן.

האנשים האלו שכשצורחים עליהם מכל הלב, עם סיבה מוצדקת, יהנהנו וימשיכו בעיסוקיהם.

ההם שבזמן שכל הנוכחים בבית מתארגנים בקדחתנות לאורחים חשובים שהודיעו שהם מגיעים בהתראה קצרה, יושבים על הספה רגל על רגל ומזמזמים לעצמם שיר רגוע, תוך כדי שהם לא מבינים על מה הלחץ.

אלו שקראו את מה שכתוב עד כאן, ולא שינו את סבר פניהם מהרגע שהתחילו לקרוא, ועד השורה הזאת

:)


מחכה לרעיונות נוספים, תוספות, הערות והארות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
שכאשר מתקשרים אליהם מהמשטרה בעשר בבוקר לומר להם שפרצו להם לבית, הם יענו: 'טוב שאמרתם לי. אני חוזר בחמש מהעבודה, ונראה מה קרה'.

הרחפנים יגיבו על זה "מעניין, אני בבית עכשיו ולא שמתי לב"....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
אלו שמדברים עם מנהל חשוב תוך כדי שהם שוטפים כלים.
אלו שהולכים לרופא שיניים לעקור שן בינה, דרך אגב.
אלו שמקבלים תוצאה של מבחן שעבדו עליו, ושוכחים לספר לך.
אלו שמאבדים את העגילים שלהם שהשקעת בהם ומכל עגיל נשאר רק אחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
האדישים משום מה ישר מדליקים אצלי נורות אדומות.
זה לא כמו הרחפנים או המגזימים,
חוץ מתכונת אופי ונטייה לאדישות - זה גם סוג של התמודדות עם מצב שקשה להתמודד איתו.
או שזה כך בכל התכונות, וסתם נדלקתי על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
  • הוסף לסימניות
  • #11
גם בשורה האחרונה לא חייכת, לפחות?
ספק חיוך להחמיר או להקל?
זאת אני הבעיה אל תדאגי, מה לעשות אני מהטיפוסים האדישים (לא אלו הפרזיטים שתארת פה כן?:))
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אהבתי ממש את המגזימים והרחפנים
תודה
באדישים קצת איבדת את זה...
ותודה גם על זה...
מדומיינים, שקרנים, חנפנים, חוצפנים, מטומטמים, משוגעים, חסרי טקט.
ועוד.
כמה רעיונות...!
נראה על מה אני אלך בסוף :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
טוב,
למי יש הצעות לפרק הבא ;) ?
המתלהבים, האומרים דברים שלא בהקשר הנכון, הנחיתים, החושבים שהם יודעים הכל,
הרושמניקים, היחצנ"ים, הדוברים, המג"שים, החנפנים, השקרנים, הגנבים, המתיפייפים, הצ"ולניקים,
המנהיגותיים, הרעשנים, התוססים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
טוב,
למי יש הצעות לפרק הבא ;) ?
המתלהבים, האומרים דברים שלא בהקשר הנכון, הנחיתים, החושבים שהם יודעים הכל,
הרושמניקים, היחצנ"ים, הדוברים, המג"שים, החנפנים, השקרנים, הגנבים, המתיפייפים, הצ"ולניקים,
המנהיגותיים, הרעשנים, התוססים.
כמו תמיד, שפע של רעיונות ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

לכבוד פורים, נזכרתי בניתוח האופי שערכתי כאן כמה פעמים...
(למי שלא זוכר או יודע- שיחפש את המילים 'קווים לדמותם')
והחלטתי- אנחנו הולכים הפעם על הראש של הליצנים 🤡⚔️🥳
אז---
קבלו אותם

הליצנים האלה;

שגם אם יהיו באמצע טיגון צ'יפס בשמן עמוק ורותח - ויכניסו את היד לתוך השמן (בטעות!!!) הם יוציאו אותה בחיוך מתנשא: "לאף אחד בעולם אין קעקוע כזה, אה?!"

כשהם יחטפו צעקות באמצע הכביש על עקיפה מסוכנת וכמעט-גרימת-תאונה ומוות-בכוונה-תחילה, הם יצפרו בעליזות בצופר הרכב, עד שיהיו כאלה שיטעו לחשוב שיש בתוכו חתן... ולא ליצן.

כאשר ידווחו להם על הפסד כספי עצום שהכניס אותך לתוך מינוס עמוק במיוחד וקשה לחילוץ, תגובתם תהיה צוהלת ומבריקה: "בקטנה. אני מינוס, ועוד המינוס בבנק - ביחד אנחנו הופכים לפלוס. נמחק המינוס!"

כשהבוס שלהם יפטר אותם מהעבודה, הם יבקשו לשאת נאום פרידה מול כל העובדים שישמע בערך כך: "אז בתור הבוס הראשי והמנכ"ל שלכם עד היום, החלטתי לפרוש לאור התנהגותם הנלוזה של הפקידים תחתיי..."

הם אלו שיתנדבו להכין לך קפה. הפוך. עם המון קצפת. אבל כשיגיעו להגיש לך אותו, הכוס הרותחת תתהפך עליך, בטעות! ובזמן שאתה תקפץ במקומך בעקבות הקפה הרותח, הם יגידו לך בחיוך רחב: "שומע, דווקא יפה לך בגדים חומים".

הם גם אלו שירוצו לאוטובוס באמוק, יחליקו, יתהפכו, יתגלגלו, יגלו שכל הבגדים שלהם מלאי קרעים ואבק - ויפרצו בצחוק מחניק מול הקהל הלחוץ: "ראיתם את זההה? איך התהפכתי כאן---- אין יותר טוב מזה!"

כאשר טיל ינחת על הבית שלהם ויהרוס אותו כליל (לכל האופטימיים - לא, המדינה לא באמת תממן לכם את שיפוץ הבית) הם יסתכלו עליו בעין של חוקר עתיקות ויסננו: "יהיה מעניין לראות את בני הבית מסתדרים בארמון הזה..."

ורק כאשר הם יהיו על ערש דווי ונוטים למות - הם ימצאו את הרצינות שבהם: "אז יהיה לכם קשה בלעדיי, נכון?! מי יצחיק אתכם? זהו, הלכו לכם החיים! קצה של חיוך לא תוכלו להראות יותר, רק בכי!!!"
וקול נהי הקהל יחתום את חייו של הליצן התורן---



הבהרה-
הכל בהומור ורוח פורימית 🤡
אשמח לתגובות!
שיתוף - לביקורת קריסטל
"ולכן לא פלא בכלל שאם כזו יראת שמים ומידות טובות, כל הבחורים אוהבים אותו ולא מפסיקים ללמוד ממנו, נאחל לבית שנבנה כאן שלא יפסיק להפיץ שמחה החוצה - מה שהוא עושה היום, מזל טוב!"
יוני החליף חיבוק עם החתן ונחת על הכסא המזדמן מוחה את זיעת מצחו במפית. השווער ניגש להודות על הדברים החמים והוא בירך אותו בסבר פנים יפות, השעה החלה להתאחר והוא רמז לאלחנן שכבר צריך לזוז, הם השתהו מעט בבית הכלה עד שנפרדו לשלום מחברם החתן תוך שהם מאצילים עליו ברכות רבות.

כשיצאו החוצה לאוויר הקריר מעט, הביט יוני בחרדה על שעונו, שעון לאו דווקא אלא גם שעון שבפלאפון איקרי שעון ולפיכך נחרד לראות שהשעה 22:07, לא שעה מאוחרת לבחור ישיבה אך שעה מאוחרת לבחור ישיבה שהאוטובוס האחרון מרכסים לישיבה יוצא ב 22:00.
בעוד יוני כוסס את ציפרניו בחשש, אלחנן דווקא היה די רגוע, מה הבעיה לנסוע בטרמפים? מה הבעיה?! כן, מה הבעיה? אתה יודע שזה מסוכן קצת ושמעת מה היה עם נחשון וקסמן? להישאר ברכסים זה יותר מסוכן...
אם זה יוני חייב היה להסכים והם החלו מהססים את דרכם, באותו הרגע פנתה אליהם דודתו של החתן מצוידת ברכב חשמלי חדיש ניילונים ושאלה האם הם צריכים טרמפ, לשמחתם לא היה גבול, דא עקא שהדודה החשובה גרה בחיפה. מחלף יגור טוב לכם? זה יקדם אותנו! המהם אלחנן ושניהם עלו לאחורי הרכב הנוצץ, דקות ספורות של אי נעימות קלה עברו ביעף והם הוטלו אל המחלף הגועש.
חצי דקה של הידוס לתחנה הבהיר להם שהם לא לבד, שני סודנים דממו לצד התחנה, חבורת ערסים צעירה התגודדה אף היא בתחנה לבד מכל עוברי דרך ששמחה נכנסת בליבנו שאיננו מכירים אותם ושכמותם.
חששו הגדול של בחור ישיבה בטרמפיאדה זה שיש לפניו עוד טור לטרמפ, אך אבן נגולה מליבם של יוני ואלחנן כאשר רובם ככולם של באי התחנה נגדשו אל האוטובוס ליקנעם, מה שהעצים את השקט שהופר באבחות מנועי מכוניות החולפות על פניהם במהירות גבוהה.

חלפה לה מחצית השעה, אלחנן שלף את ה C2. שמעתי שתיקון הכללי עוזר לטרמפים. אדרבה, ליוני לא היה איכפת, לא היה נראה שהוא נהנה מידי מן השהות במצב הזה. בני מיעוטים זעקו לעברם קריאות גנאי לא ברורות, עשן המכוניות החל להעיק באפם, כל דקה שחלפה נראית היתה ארוכה מקודמתה, העייפות עשתה את שלה שהרי לא נפלו לרכסים מן השמים אלא עשו אליה את דרכם במשך שעות מספר באוטובוס החבוט.
ייאוש החל מזדחל אל ליבו של יוני שלא היה מורגל בכגון דא, אלחנן היה אדיש לחלוטין ואחרי תיקון הכללי לא זנח את הפלאפון מידיו ועבר למשחק סנייק רב תהפוכות.

כששקע הירח, יוני התחיל להרגיש את הקור, הצטמררות פה, הצטמררות שם, נקישת שיניים, ואין לך קשה מנקישת שיניים תוך כדי פיהוק, שניהם לא חסרו, ורק כשנדמה היה שהם הולכים אכן לבלות את שארית הלילה בתחנה העלובה הופיעו פנסים מסנוורים דיו כדי להקפיץ אפילו את אלחנן.
לימוזינה מפוארת האטה בשולי הכביש, החלון השחור נפתח. אתם צריכים לרחובות? אנחנו צריכים בני ברק, תוכל להביא אותנו למקום קרוב? הא, אין בעיה, אני אביא אתכם, בכיף! אתם בחורה ישיבה, נכון? יוני הנהן במבוכה, מתאמץ לכבוש את הפיהוק הקפוא.

הדלת גדלת הממדים נפתחה אוטומטית ולעיניהם נגלה פאר והדר שלא חלמו שיכול להיכנס אל חלל רכב. המושבים לא היו אלא כורסאות עור שאתה יודע איך אתה נכנס ולא יודע איך אתה יוצא, מנורות בוהקות האירו מעליהן באור יקרות, מכונת קפה קרצה מאחור. בעל הרכב המתין בסבלנות עד שיעלו ויתיישבו במקומותיהם, פתאום חגורת הבטיחות שהיוותה מטרד - הפכה פינוק, החימום דלק בעוצמה בינונית שהשרתה אווירה חמימה ונעימה.

הלימוזינה היטלטלה מעט כשהחלה לנוע במהירות חביבה בכביש המהיר, בעל הרכב, אדם קירח וכיפה קטנה לראשו היה מסביר פנים ושאל בנימוס כיצד הם נתקעו, אף הם סיפרו לו את גלגולם של דברים, מהווארט המפתיע לידיד נפשם ועד לתחנה הלילית שנכפתה עליהם. הוא שיבח את בני הישיבות העומדים כחומה בצורה מול גזירות הזמן, מעט הופתעו יוני ואלחנן לשמוע דברים בסגנון זה מאיש שלא נראה מאברכי כולל חזו"א אך טובה רבה החזיקו לו והודו לו ברוחב ליבם על העזרה הרבה שגמל להם.

הנהג לחץ על כפתור כלשהוא בתקרת הלימוזינה וזמזום נשמע משני צידיהם, יש שם מקרר, אמר. אתם יכולים לשתות ככל שתחפצו, עיניהם נפערו כשבדלת הלימוזינה נפתח מקרר צר וארוך מלא בבקבוקי משקה יקרתיים העשויים זכוכית, אך מה רבתה תדהמתם כשגילו שכל בקבוקי השתיה הם מיני טעמים של משקאות 'קריסטל'.
יוני אמר תודה ובירך שהכל על המשקה הקר שהרווה את צמאונו, התעלם קלות מהעקצוץ המוכר שמלווה את החומרים הכימיים המצויים לרוב במשקאות אלו.
אלחנן לעומת זאת התמהמה בשתיית המשקה וקימט את מצחו לדעת, אפשר לשאול שאלה? פנה אלחנן אל הנהג, איך אפשר להסביר שרכבך אינו מהפשוטים כלל ומלא הוא בכל מיני טכנולוגיה ופינוק, אתה נראה אדם אמיד פלוס, כיצד מסתבר שבמקרר יש דווקא בקבוקי קריסטל?
לחייו של יוני בערו במבוכה והוא נעץ באלחנן מבט נוקב, הלה נשאר באדישותו.
הנהג החביב התמהמה מספר שניות, אתה שואל איך זה שאני כזה אמיד ובכל זאת שותה קריסטל?
פשוט מאד! עיניו ניקבו את אלחנן דרך המראה המקושתת.
אני הבעלים של החברה.

-----------------------

לעיתים אנו פוגשים אנשים שלא נראים תקינים לחלוטין, אולי זה בת השכנים הלוקה באוטיזם, אולי זה כהה העור מהישיבה הסמוכה, אולי זה התסמונת דאון שזועק בקול, אולי זה האיש המסכן שתום העין, אולי זה פגוע הנפש המתרפק על הכביש, אולי זה האשה מהמכולת שצועקת לעצמה.

ואנחנו יודעים, שכולם, כולם שייכים לקב"ה - הבעלים של החברה.
יש בכל מקום ראש נחש.

לא ברור לי אם הוא קיים במציאות
או רק בדמיון:
אם באמת יש לראש נחש אחיזה, שליחים שיצרו לעצמם שליחות עבורו, או שמדובר בדמיון שבנינו לעצמנו.

אבל הראש נחש הזה מונע מאיתנו לקיים עולם יצרני, משגשג, מתוקן.
הוא נמצא בכל מקום...

אצל ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, תקשורת, שופטים, משטרה, אכיפת החוק וגם אצל אנשים פשוטים יותר ופחות, אנשים שיש להם סמכויות ואלו שאין.

כשהוא אצל אנשים שיש להם סמכויות אז מדובר בכך שהוא משתמש בסמכות שלהם עבורו, הם כלי בשבילו.

אצל אלו שאין להם סמכויות הוא נהנה סתם לתת הרגשה לא טובה.

ראש הנחש הזה הוא הנפרדות, האגו, טובות הנאה, חוסר אכפתיות, עצלנות, נצלנות, ביקורת, השלכה, אשמה, התעלמות, חוסר אמונה בטוב, כוחי ועוצם ידי, פחד ועוד...

ראש הנחש מתבטא אצל המנהיגים בצורה מסוימת בה הם לא רואים את הכלל, את טובת הכלל, את צורך הכלל.

יש להם עניין במגזריות, בהעדפות אדם או מגזר מסוים, בהכנעה לכח שהוא לא לטובת העם ועוד...

שימו לב: כל אדם הוא בפני עצמו.
כל אדם יש לו כח מוגבל.
בדרך כלל מישהו חיצוני מביא לאדם כח או סמכות.
מי מביא לשרים כח
מי מביא לשוטרים כח
מי מביא לתקשורת כח
מי מביא לראש הממשלה כח
מי מביא לבגץ סמכות
מי מביא לכך אלה כח?

כרגע זה ראש נחש. זה משהו שהוא לא מדויק, לא אמיתי.

ולמה זה לדעתי ראש נחש? כי התפקיד של כולם נפרד , אין יעילות ואין הקשבה ואין חזון אלא אינטרסנטי, בירוקרטיה, חוסר עניין בזולת, חוסר אמת.

אותו ראש נחש נמצא גם בתוכנו.

להשתחרר מראש נחש זה אומר להתחיל לחיות בהכנעה, אמונה בטוב, אם עוד אדם ועוד אדם יאמינו בטוב יהיו יותר ויותר אנשים עם מטרה משותפת.

אם כולנו נבין שכולנו רוצים טוב, טוב פשוט, אז הרב זמיר כהן ה ונאור נרקיס, לדוגמה, יוכלו להביט זה בעיניים של זה ולומר זה לזה: אתה קדוש.

כי כשנבין שכולנו רוצים טוב, נצחק לפתע צחוק גדול של הקלה ונגיד: אה, רגע מה מונע מאיתנו לזכות לטוב? ראש נחש, תחושת נפרדות? יואו בעצם כולנו מבינים מה זה טוב, טוב זה לחיות בשותפות בלי ראש נחש.

אם לא יהיה את הראש נחש נזכה שכל בעל סמכות יגייס את הסמכות שלו לטובת העם ולטובת כולם.

יהיה בביטול מוחלט למען העם.

וזה תפקיד כל אדם לשבור את הראש נחש הזה.

ולזכות לתחושת אחדות בה נביט על כל אדם ונחשוב: אתה קדוש.

בשביל שהסמכויות ישברו את ראש הנחש ונזכה לעולם מתוקן, עולם בו ,יהיה סיוע לכל אדם להפיק את הפוטנציאל שלו באופן יציב ונכון, עולם בו מה שלא טוב יטופל בלי שהיות, עולם בו מה שלא טוב יצא מחיינו ומה שטוב יישאר.
אמנם לכל אחד יש סולם ערכים שונה וטוב שונה,

אבל ברגע שנבין שאנחנו כאן כדי לדון על מהות על הרצון להגיע לטוב, הכל ישתנה לטובה בעזרת ה'.

איך אפשר לדעת מה הראש נחש הפרטי שלי?
זה ניתן לדעת כשאנו במצוקה או פחד, אז מציפה אותנו האמת, הפספוס, פתאום האדם אומר:
"אוף, לא יכולתי לוותר ל...?"
או: "יואו אני צריך לתת יותר זמן לעצמי",
או "אוף כל הזמן 'אני, ואני ואני, מה קורה איתי יש עוד אנשים מלבדי".
או "למה שנאתי את כל העולם? איך כולם טובים, סתם אני שונא אנשים".
בעת מצוקה האדם קולט מה הראש נחש שלו.

ולמה חשוב, לדעתי שכל אחד יטפל בראש נחש הפרטי שלו?
בגלל שאנחנו קולקטיב, משפיעים אלו על אלו, ואם כל אדם יטפל בראש נחש שלו, נוכל להשפיע על העולם ולהכניע את הראש נחש העולמי.

אחרי שנצליח להכניע את הראש נחש הזה, כל האלילים יכרתו מהעולם, אז נגיע למצב בו "ה' הוא האלוקים אין עוד".
כמובן שגם עכשיו ה' הוא האלוקים ואין עוד, אבל כל עוד אנחנו נותנים מקום לראש נחש אנחנו אלה שלא נותנים מקום להשגחה העליונה כי אנחנו כביכול דוחקים את רגלי השכינה, אם נצליח להיות בשמחה, באחדות ובאמונה תמיד,
נזכה לכל הברכות.
שיתוף - לביקורת לביבות
מעט הפעמים שהזכרתי את בן דודי, אך ב'נסיעה כלה' הזכרתיו באחת,
הלילה אזכירו בעניין אחר.
הרי שהיינו מסובין אצל בית סבי שיחיה לאורך שנים וחשק בשרנו בדבר מה לאכלה, מיד קפץ בן דודי והציע את הצעתו ולא עבר רגע והיינו נתונים אצל הירקן ומשכנו ממנו שק של תפוחי אדמה ואחר כן באנו אצל החנווני ואחזנו ממנו ליטרה אחת או שנים של שמן ונמצאנו מטגנים לביבות,
אין צריך להזכיר שעמדנו בטבורו של חנוכה שאותו היום זמן מאכלי שמן הוא זכר לפך השמן הטהור שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול.
הקיצור שמגש ענק של לביבות נישא בידינו אל עבר השולחן הרחב שבראשו ישב סבי שליט"א ה' יאריך ימיו ושנותיו.
גדלו של המגש לו תאם את קומתו, שלביבות רבות כרוכות היו זו בזו עד שנגבהו לגובה, ברם כך לא נטרדנו בזאת, הרי משפחתנו מצוידת ביכולות מופלאות בעניין האכילה,
נתישבנו איפה אצל השולחן שהיה מכוסה במפת תחרה נאה ופנינו אל המגש הנשגב, כמתבקש מההלכה נטל ראשונה סבי שליט"א את הלביבה, אנו שנתחקינו אחריו, החמרנו ונטלנו כפליים, לא עברו רגעים אחדים שכפלנו את מעשינו ושילשנום וכן הלאה בסדר גדל והולך ולא נתרוקן המגש אלא בכל עת נדמה בעינינו כאילו גדל המגש ואיתו הלביבות הנסמכות עליו,
תחילה לא נרתענו כלל, שהרי רגילים אנו בכך, אם שעברו השעות ועודנו אוכלים מן המגש והוא איננו אוכל, אזרנו בנפשנו לערב גורמים חיצוניים,
ראשונה בגורמים היתה הבירה, איננה בירה רגילה היא, אלא בירה לה שוף IPA שיותר מרה היא מן הבירה המכוערת ודרכנו לשתותה לסאונה יבשה כשהיא קפואה כמעט לחלוטין, או אז מתבטלת מרירותה ונזרמת היא בפינו ואין צריך לומר בחיכנו. אותו היום היינו בסלון סבי שיחיה, משמע שאיננו בסאונה וודאי שהבירה לא היתה קפואה כדבעי, בכל זאת נתפתינו לשתותה,
הבירה היתה מרה מתמיד וגופי נרתת ונזדעעזע מחמת המרירות הרבה, אולם כששכך גופי מזעזועו המריר, נתגלתי לראות שגופי נתאפס והרי שוב אני יכול לאכול מן הלביבות הרכות,

לביבות אלו, אין בהם מן סרכי העולם הזה, צורתם אינה סימטרית, מראם אינו מן המשופרים, וטעמם נסוג בין קצוות שרופים לבין אמצעם אשר איננו מבושל מספיק, ועדיין אנו אוכלים אותם, גם אם לא לשם מצווה.

שעה ורעותה חלפו עלינו ועדיין אנו מדשדשים באותו עניין, או אז קם בן דודי היקר ושלף מהיכן ששלף בקבוק אשר תכנו ענברי וטעמו חריף ומלא חדווה, שתינו כוסית או שניים, תודעתינו החלה להתרחב במתינות, ואנו שבנו לאכול מן הלביבות העומדות מול עינינו ונדמה כי נוזפות הם בנו נמרצות על כך שהכנום לחינם חלילה.

העמיק לו הלילה ואני כבר ידעתי שהאוטובוס האחרון חלף לו על פני התחנה הקרובה ואף הרחיק לו נדוד אל עבר עיירת הנופש אשר אני שרוי בה תדיר, ברם לא נטרדתי בכך שהרי ההווה אוחז בי ואני תלוי בבית סבי עם בן דודי ביקר שמרוקן כעת כוסית נוספת אל כוסי, דפנות הבקבוק הבהיקו לאור המנורה לאחר שנתרוקנו לחלוטין ואנו זנחנו בליבנו את מגש הלביבות והחילונו מסיחים בדברי תורה כגון בשאלת הבית יוסף ובספק היכן מדליקין את הנרות בבנין משותף וכן בכל הספקות העומדים בראש מעיינינו בימי החנוכה,

נתאחרה לנו השעה ומגש הלביבות נזנח הוא זה מכבר ואף לסבי שיחיה נתאחרה השעה והרי אנו נדחקים אל מקומנו והלביבות נשארות להם וננזחות במקומם, אבל תוכן הבקבוק עודו בתודעתינו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה