דרוש מידע גר בעיר נופש ובין הזמנים נהפך לשם נרדף לסיוט?

מצב
הנושא נעול.
אמאלה תיאור מדויק
אבל,
למה שקורה כשאתם הצפוניים מגיעים אלינו לירושלים לסוכות או לחנוכה או ללא יודעת מה!
אז נכון שירושלים היא לא עיר פסטורלית.
ולא שקטה
והרעש הכי שקט בלילות זה של מלאנתפלים בחורי ישיבה שעושים הליכות ועוד מיליוני רכבים ואנשים וזה
אבל.
בראש השנה.
השכנים הויז'ניצערס הפנסיונרים נוסעים לבני ברק
לאדמו"ר
והם משכירים לכם דירה לגערער / בעלעזר / ביאנער או לא יודעת מה הצפוניים
שמגיעים עם מלאאאאאאא ילדים.
ועם מלאאאאא סירים שנשפכים בחדר מדרגות
(רוטב של דג סלמון אפוי. תודה ששאלתם. חדר מדרגות בלי חלון. יומיים חג. שוב תודה ששאלתם)
וזה מה שאתם עושים לנו
( זיץ במרפסת לתוך הלילה. טיטולים לתוך המרפסת. קומזיץ עם החברים אחרי החג
ו. ביוב סתום? לא מלמדים אתכם לא לזרוק מגבונים באסלה????
אז???
אולי נסבול אחד ת'שני?
אנחנו נשתוק בחגים
אתם תשתקו בחופש
ושלום על ישראל
כן
אני צפונית
אבל את החגים אני עושה בעיר מגורי. ולא נוסעת לבני ברק או ירושלים.

וגם אם אני נוסעת לשבת (אפילו להורים ) אני דואגת להחזיר דירה נקייה ומסודרת (אפילו יותר ממה שקבלתי) גם דירה שהייתה בתשלום זה לא אומר שהכל מגיע לי....

אני עובדת בעבודה מאוד מחייבת (כולל ט’ באב, בין הזמנים וכד’)
אבל כמו שכתבו פה יש התחשבות מינימלית מכל הצדדים
 
דוקא לי, בתור אחת שגרה בעיירת נופש בצפון, יש זכרונות ממש נעימים מהילדות מתקופת בינהזמנים. היינו כמעט היחידים שנשארו בעיר וכל העיר הוצפה בנופשים- מה שגרם לנו לחוש בנופש, ודוקא נהננו מאוד מהאקשן פעם בשנה שיש אנשים וקצת יותר מעניין מתמיד....


וגם בתור בוגרת אני נהנית מהאוירה השמחה והאקשן שנהיה מהנופשים...
 
דוקא לי, בתור אחת שגרה בעיירת נופש בצפון, יש זכרונות ממש נעימים מהילדות מתקופת בינהזמנים. היינו כמעט היחידים שנשארו בעיר וכל העיר הוצפה בנופשים- מה שגרם לנו לחוש בנופש, ודוקא נהננו מאוד מהאקשן פעם בשנה שיש אנשים וקצת יותר מעניין מתמיד....


וגם בתור בוגרת אני נהנית מהאוירה השמחה והאקשן שנהיה מהנופשים...
יש איזה דירה פנויה בשכנותך?
 
לאחר אי אלו תגובות בנושא זה בכל מיני אשכולות כאן בפרוג הגיע הזמן להעלות את הנושא לשולחן הדיונים.
אני גר בשכונה שנמצאת אי שם ב... בעיר שמועדפת על הציבור החרדי כיעד לנופש בין הזמנים.
אז דבר ראשון לכל אחי ורעי מהמרכז, ברוכים הבאים.
אבל... וכאן מגיע האבל הגדול, מדוע החיים בערים האלו חייבים להפוך לסיוט בן שלשה שבועות כל בין הזמנים מחדש?
אמנם, ישנם דברים שאינם ניתנים לשינוי כגון: העומס באוטובוסים (אולי אם משרד התחבורה יהיה מעוניין בהחלט יתכן שינוי, אך על כל מקרה אי אפשר "להפיל" את זה על הנופשים היקרים), הפקקים, שכל תושב העיר נהפך למודיעין...
אבל עדיין ישנם דברים שלא היו אמורים לקרות, אבל לצערי הרב זה קורה ובגדול, וגורמים לעוגמת נפש מרובה לתושבי העיר, אצרף בזה כמה דוגמאות.
א. אני יוצא מהבית, והבנין נראה כמו מזבלה עירונית עם עטיפות קרטיבים וכל מיני מרעין בישין (אני לא מדבר על זה שבוועד בית החליטו לא לנקות את הבנין בבין הזמנים כי חבל על הכסף, ממילא חמש דקות אחר כך ישפכו שם ברד).
ב. אני כבר יוצא מהבנין אני פוגש מראות שלא הייתי מעוניין לפגוש (אמנם אני גר בעיר מעורבת אבל אני רגיל לראות חילונים בלבוש חילוני ולא חרדים בלבוש הנ"ל רח"ל), כמעט כל יום אני פוגש בחורי ישיבות נעמדים עם בגדי ים בתוך בית הכנסת להתפלל, באמת אין יראת שמים בחופש? (מזכיר לי שהשומר בסופר אמר אחרי פסח בשיא הרצינות שהוא ראה קבוצה חילונים ששאלו אותו עם החמץ נטחן לאחר הפסח... ואוי לה לאותה בושה).
ג. בלילה אני רוצה לנוח אבל משום מה המשפחה ששכרה את הדירה מעלי / לידי/ או שסתם ירדה לגינה וצריכה לנצל את החופש בדמות "מנגל" וכדו' משעה 12:00 בלילה ועד... בקול רעש גדול ללא שום התחשבות.
ד. למה המרפסת שלי אמורה לקבל קליפות גרעינים וסיגריות בוערות (ממש כך, הבת שלי כבר קיבלה כוויה וכבר זרקתי בריכה לפח - נדבת החפץ בעילום שמו הטוב) ועל כולם טיטולים משומשים, באמת טיפת אנושיות...
ה. למה כשאני יוצא עם הילדים לביקור אצל ההורים זה חייב להפוך לסיוט, כי בעוד שאני יוצא עם משפחה ברוכת ילדים בלעה"ר אני צריך לחכות כפול כי כל הבחורים הבאים בגפם עוקפים כמו כלום, הרי אין להם אשה וילדים לדאוג להם...
וכו' וכו' וכו' יכלה הזמן ולא יכלה...
אמנם אני מסתייג מראש, ישנם הרבה והרבה מאוד מהציבור שלנו שמתנהג בדרך ארץ כראוי וכיאות ומקדשים שם שמים, אבל לצערינו ישנו מיעוט ולצערי הוא לא מיעוט קטן, שמתנהג כמו חיות פרא שיצאו מהמסגרת (סליחה על הבוטות,), ועל זה אני מציף את הדיון, מה ניתן לעשות וכיצד אפשר למזער את הנזקים.
עוד שאלה, האם כל ההורים ששלחו את בניהם לחופש מודעים למה שהבנים שלהם עושים? לצערי, לפי מה שאני רואה אני מניח שישנם רבים שלא... (סמארטפונים, מראות אסורות, לבוש שאינו הולם ברחובות קריה, כשרות), או שהם יודעים ואין לאל ידם להושיע.
סוף סוף מישהו מעלה את הנושא הזה.
 
דוקא לי, בתור אחת שגרה בעיירת נופש בצפון, יש זכרונות ממש נעימים מהילדות מתקופת בינהזמנים. היינו כמעט היחידים שנשארו בעיר וכל העיר הוצפה בנופשים- מה שגרם לנו לחוש בנופש, ודוקא נהננו מאוד מהאקשן פעם בשנה שיש אנשים וקצת יותר מעניין מתמיד....


וגם בתור בוגרת אני נהנית מהאוירה השמחה והאקשן שנהיה מהנופשים...
כנ"ל!
 
אמנם לא צפונית, אבל גרה בעיר שהיא יעד תיירות מועדף בגלל המרחבים, החופים ועוד...
מבינה אותך לגמרי. אני סיימתי עם מה שנקרא "בין הזמנים".
את החוף אנחנו מבקרים עד אז, את הגינות והפארקים עד ר"ח אב ומר"ח אלול.
לאוטובוסים אינני מתקרבת וכן הלאה.

נכון, זה קשה, זה עולה לי כסף רב בשל השימוש החוזר ונשנה ברכבים פרטיים (אפילו מוניות אין), אבל זה עדיף לי עשרת מונים מלאכול את הלב, להתעצבן, לקטר ולהתמרמר (שזה קרה לי הרבה...)

גם בבנין שלנו, למדתי להציע עזרה לנופשים, במקום לכעוס.

אני מאד מבינה אותך, מאד מאד.
רק יודעת שלצערינו, אין כ"כ יכולת לתקן את זה.
ומתמקדת במה יעשה לי קל יותר ונעים יותר.
כל מילה!
 
עוד נקודה שאני לא יודעת אם עלתה כאן:
סיפרה לי אחת שגרה במושב שלא רק הרחובות מרגישים נופש עם כל פסיעה ונשימה, אלא גם החצרות הפרטיים.

זה פשוט באמת די מובן. הנופשים מבחינתם יודעים שהגיעו לאתר נופש, לא רק לדירת נופש.
ו'אתר' פירושו, שכל מה שנמצא בסביבתי- הופך בעצם למקום בילוי ששילמתי עליו במיטב כספי.
אתר כזה ענק שאפשר לטייל בו, וכולו לרשותי. מה... לא מגיע לי? זה הרי כסף שחסכתי שנה שלימה!
הרגשה כזו של 'אם שילמתי כל כך הרבה, מגיע לי ליהנות הכי שאפשר' כשבדרך לפעמים לא שמים לב על חשבון מי ההנאה הזו מגיעה.
בואו נאמר שהמחשבה הזו מובנת מאיפה היא באה, אבל למעישה היא לא ממש הגיונית ובטח שלא ממש הוגנת.

היא מתארת שנכנסים להם לחצר הפרטית שלהם כאילו והיא חלק מאתר הנופש, משתמשים להם במתקני החצר הפרטיים ללא רשות ובאופן שלא פעם הורס וגורם לעיתים לנזק בשווי רב, כועסים כשמבקשים מהם לרדת, נוגעים בצמחים שהושקו וצמחו בעמל, הורסים. מאכילים את בעלי החיים שלא פעם מתים כתוצאה מאוכל לא מותאם, הורסים, משחיתים, משאירים לכלוך.
רכוש פרטי!

אז אולי באמת כדאי לשים לב.
נכון שמדובר בכסף שנצבר בעמל רב מאד ולגמרי לא בקלות. ונכון שאנחנו רוצים תמורה מלאה למה שהשקענו בו כל כך הרבה.
אבל למה בשביל זה לאבד את ההיגיון והרגש היהודי?
למה לא לחשוב קצת מעבר לריבוע האישי שלי שהולך וצובר נפח על חשבון הכלל והפרט?
מה אשמים אלו שבשבילם זהו לא חודש של רווח כלכלי, לא חודש של הנאה אלא חודש של נזקים ועוגמת נפש?
אולי באמת כדאי שניקח לתשומת ליבנו...
 
לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי בישיבה נפשנו בטבריה וירדתי למכולת עם מכנס קצר וגופיה וכמובן כיפה שחורה.. והמוכר התחיל לצעוק עלי.. זה שכונה דתית... למה הבנות שלנו צריכות לראות אותך ככה...
לא משנה שבטבריה בקיץ מסתובבים אנשים כמעט בלי בגדים.. כנראה הפריע לו שהבנות יראו בחורי ישיבה לבושים כך

אבא של חבר טברייני כשהחברים באו לבקר היה בטוח שהם שבבניקים בגלל שלבשו חולצות טריקו
אבל כשהגיע התפילה כולם הוציאו כובעים וחליפות והלכו לבית הכנסת
בשביל הטברייני החוף הוא חוף והעיר זו עיר ובשבילנו מהרגע שיצאנו מב"ב אנחנו בחופש.... בתוך העיר ייסעו כבחורי ישיבה אבל ברגע שיצאו מהרמזור האחרון יורידו את החולצה וייסעו עם גופיה. האם זה פריקת עול? ממש לא! בחופש יוצאים מהשגרה ואחת מהחוויות של החופש והשינוי זה ללכת עם קצר ונוח וכל זמן שאין בעיה של צניעות אין שום בעיה


לגבי המקומות שבאים חרדים לנפוש בהמוניהם נכון שצריך להתחשב (מי שזורק טיטול הוא מושחת וממנו אני לא מצפה לכלום) אבל גם התושבים צריכים להתחשב והצד שלהם ולהבין שהנופשים האלו תורמים לכל הכלכלה האזורית...
בעל החניות מחכים כל השנה לאלו שיוצאים לנופש וקונים בשפע
בעלי הצימרים\חדרים מתפרנסים מזה
וגם לך יש מניין שחרית ב10 בזכות הנופשים :D
 
לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי בישיבה נפשנו בטבריה וירדתי למכולת עם מכנס קצר וגופיה וכמובן כיפה שחורה.. והמוכר התחיל לצעוק עלי.. זה שכונה דתית... למה הבנות שלנו צריכות לראות אותך ככה...
לא משנה שבטבריה בקיץ מסתובבים אנשים כמעט בלי בגדים.. כנראה הפריע לו שהבנות יראו בחורי ישיבה לבושים כך

אבא של חבר טברייני כשהחברים באו לבקר היה בטוח שהם שבבניקים בגלל שלבשו חולצות טריקו
אבל כשהגיע התפילה כולם הוציאו כובעים וחליפות והלכו לבית הכנסת
בשביל הטברייני החוף הוא חוף והעיר זו עיר ובשבילנו מהרגע שיצאנו מב"ב אנחנו בחופש.... בתוך העיר ייסעו כבחורי ישיבה אבל ברגע שיצאו מהרמזור האחרון יורידו את החולצה וייסעו עם גופיה. האם זה פריקת עול? ממש לא! בחופש יוצאים מהשגרה ואחת מהחוויות של החופש והשינוי זה ללכת עם קצר ונוח וכל זמן שאין בעיה של צניעות אין שום בעיה
כתבתם, חבל שלא הדגשתם.
בשבילכם.
מכירה מאד הרבה בחורים שלא ירשו לעצמם להסתובב בצורה המתוארת גם כשיוצאים מב"ב וגם כשמגיעים לטבריה. הם זוכרים את המעמד שלהם, ויציאה מהשגרה לא כוללת את הנ"ל.
לגבי הליכה ברחוב עם גופיה (לרדת למכולת) - תבדקו שוב אם אין בעיה של צניעות (גם לגבר)
לגבי המקומות שבאים חרדים לנפוש בהמוניהם נכון שצריך להתחשב (מי שזורק טיטול הוא מושחת וממנו אני לא מצפה לכלום) אבל גם התושבים צריכים להתחשב והצד שלהם ולהבין שהנופשים האלו תורמים לכל הכלכלה האזורית...
בעל החניות מחכים כל השנה לאלו שיוצאים לנופש וקונים בשפע
בעלי הצימרים\חדרים מתפרנסים מזה
וגם לך יש מניין שחרית ב10 בזכות הנופשים :D

זו לא מדינה אחרת. אז נכון שיש בעלי עסקים ספציפיים שמרוויחים מכך (מכולת, מפעלי תוכניות), אבל במיקרו - האדם הפרטי ממש לא מרוויח מזה...
 
לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי בישיבה נפשנו בטבריה וירדתי למכולת עם מכנס קצר וגופיה וכמובן כיפה שחורה.. והמוכר התחיל לצעוק עלי.. זה שכונה דתית... למה הבנות שלנו צריכות לראות אותך ככה...
לא משנה שבטבריה בקיץ מסתובבים אנשים כמעט בלי בגדים.. כנראה הפריע לו שהבנות יראו בחורי ישיבה לבושים כך

אבא של חבר טברייני כשהחברים באו לבקר היה בטוח שהם שבבניקים בגלל שלבשו חולצות טריקו
אבל כשהגיע התפילה כולם הוציאו כובעים וחליפות והלכו לבית הכנסת
בשביל הטברייני החוף הוא חוף והעיר זו עיר ובשבילנו מהרגע שיצאנו מב"ב אנחנו בחופש.... בתוך העיר ייסעו כבחורי ישיבה אבל ברגע שיצאו מהרמזור האחרון יורידו את החולצה וייסעו עם גופיה. האם זה פריקת עול? ממש לא! בחופש יוצאים מהשגרה ואחת מהחוויות של החופש והשינוי זה ללכת עם קצר ונוח וכל זמן שאין בעיה של צניעות אין שום בעיה


לגבי המקומות שבאים חרדים לנפוש בהמוניהם נכון שצריך להתחשב (מי שזורק טיטול הוא מושחת וממנו אני לא מצפה לכלום) אבל גם התושבים צריכים להתחשב והצד שלהם ולהבין שהנופשים האלו תורמים לכל הכלכלה האזורית...
בעל החניות מחכים כל השנה לאלו שיוצאים לנופש וקונים בשפע
בעלי הצימרים\חדרים מתפרנסים מזה
וגם לך יש מניין שחרית ב10 בזכות הנופשים :D
אני הייתי בחור ישיבה לפני לא הרבה שנים, ומשום מה לבוש נורמאלי לא היה משהו שהכביד עלי עד כדי צורך להיפטר ממנו ברגע שיש קצת יציאה משגרה. הלבוש של חוף הים (שהייתי בו רבות) לא גלש לשבעים אמה ושיריים...

אולי זה קשור לזה שאצלי יש מרווח בין המכנס לרגל?
 
לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי בישיבה נפשנו בטבריה וירדתי למכולת עם מכנס קצר וגופיה וכמובן כיפה שחורה.. והמוכר התחיל לצעוק עלי.. זה שכונה דתית... למה הבנות שלנו צריכות לראות אותך ככה...
לא משנה שבטבריה בקיץ מסתובבים אנשים כמעט בלי בגדים.. כנראה הפריע לו שהבנות יראו בחורי ישיבה לבושים כך

אבא של חבר טברייני כשהחברים באו לבקר היה בטוח שהם שבבניקים בגלל שלבשו חולצות טריקו
אבל כשהגיע התפילה כולם הוציאו כובעים וחליפות והלכו לבית הכנסת
בשביל הטברייני החוף הוא חוף והעיר זו עיר ובשבילנו מהרגע שיצאנו מב"ב אנחנו בחופש.... בתוך העיר ייסעו כבחורי ישיבה אבל ברגע שיצאו מהרמזור האחרון יורידו את החולצה וייסעו עם גופיה. האם זה פריקת עול? ממש לא! בחופש יוצאים מהשגרה ואחת מהחוויות של החופש והשינוי זה ללכת עם קצר ונוח וכל זמן שאין בעיה של צניעות אין שום בעיה


לגבי המקומות שבאים חרדים לנפוש בהמוניהם נכון שצריך להתחשב (מי שזורק טיטול הוא מושחת וממנו אני לא מצפה לכלום) אבל גם התושבים צריכים להתחשב והצד שלהם ולהבין שהנופשים האלו תורמים לכל הכלכלה האזורית...
בעל החניות מחכים כל השנה לאלו שיוצאים לנופש וקונים בשפע
בעלי הצימרים\חדרים מתפרנסים מזה
וגם לך יש מניין שחרית ב10 בזכות הנופשים :D
טבריה היא לא עיר חוף!
יש את העיר ויש את החופים
בחוף תסתובבו איך שבא לכם
אבל בעיר- למה אני צריכה לראות בחורים עם בגד ים?
למה אני אמורה לעשות קניות ביש (שלא קרוב לכינרת בכלל) עם בחורים בבגד ים?
למה אני אמורה לנסוע באוטובוס עם בחורים בבגד ים?
תהנה ותבלו בכיף אבל אל תשכחו שיש אנשים שזה הבית שלהם ומה שאתם לא רוצים לראות מתחת הבית שלכם גם הם לא רוצים.
 
ר' דוד כהן ראש ישיבת חברון אמר, שבבין הזמנים עושים חצי ממה שעושים בזמן.
מי שאצלו הזמן זה לשבת ללמוד, לומד חצי מהזמן.
ומי שאצלו הבחור ישיבה מסתכם בלבוש, לובש חצי.
מעניין, ידוע מתי הוא אמר את זה ולמי?
למי שמכיר, לא הסגנון שלו בכלל..
 
1. לכולם יש מה להשתפר
2.דבר אם השכנים שלך לפני לא אחרי הייתי אומר לצרף כמה שותר אנשים איזה סגנון לאפשר להזכיר להם דירות ולגבי בית הכנסת אני לא יודע אם יש מה לעשות
 
למה התקשרו אליך וענית בכיף,
כי הצפוניים (לא אתה בדוקא) ואנשים מקסימים כמובן לכשלעצמם
מתקשרים לירושלמים : איך הולכים מכאן ושם לכותל ברגל? איזה אוטובוס מביא משם לגן העצמאות? אפשר לבוא אליכם= שמענו שהולך לרדת שלג (לא אנשים מצפת), יש לנו חתונה בירושלים ופספסנו את האוטובוס האחרון= אולי נבוא אליכם ללילה (ב 2 בלילה)? וכו' וכו'
לגבי מה שכתוב פה על מקומות נופש= מסכימה עם כל מילה
אבל בואו, לא צריך להיסחף- לא רק לצפוניים יש טלפון בבית
גם הם לפעמים מתקשרים לאנשים אחרים בכל מיני שעות כדי להיעזר בהם והאנשים מעבר לקו עונים להם בשמחה רבה...
 
אני גם גר בעיר "נופש"
ולא רואה פה מקרי קיצון, עמך ישראל מגיע לחפוש, ומתנהג ברובו הגדול באצילות וענוות חן...
(לא הייתי מקטלג כמה בחורים שהולכים עם בגד ים כחילונים)
אשריך ישראל!
אלא איך ???
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה