דיון שאלה למומחי הכלכלה הנבונה החרדית

מדברים על המקרו ולא על מיקרו, יוצאים מהכלל תמיד יש.
עולם התורה של אברכים בתנופה ובפריחה ולא בירידה.
כי יש גידול בציבור החרדי ב"ה
חבל שלא עושים גם מדד על אחוז האברכים, אני בטוח שגם שם יש עליה, איך זה מסתדר? לא בטוח שזה מסתדר.
אבל כשתבדוק בחורים שלא קיבלו 400 תראה שאין להם הרבה בררות,
בהתחלה עוד מצליחים להחזיק מעמד אבל כשמגיע הילד השני והשלישי אין בררה כבר...
 
אבל כשתבדוק בחורים שלא קיבלו 400 תראה שאין להם הרבה בררות,
בהתחלה עוד מצליחים להחזיק מעמד אבל כשמגיע הילד השני והשלישי אין בררה כבר...
מכיר את העולם הזה טוב מאד.
להרגשתי כיום יש יותר אחוזים מהנ"ל שנשארים בכולל. וגם בילד רביעי חמישי ושישי.
 
כמו שכתבתי לעיל במשך עשור לא היה כמעט שינו ובשנה האחרונה היה שינוי חד (באופן יחסי)
אם כל השינוי היה בשנה האחרונה, שלושה אחוזים מהאברכים עזבו את הכוללים - בשנה אחת... איכשהו נשמע לי קצת מוזר שאני לא מכיר אף אחד...
אבל מכיוון שאלו נתונים של הלמ"ס זה טיפה יותר אמין מסיקור הפגנות,
טיפה יותר - לא הרבה יותר, רק שינוי קל באחוזים - ולא הכפלה...
ולכאורה היו אמורים לעדכן ששינו את שיטת הדגימה שבה השתמשו בעשור האחרון.
מי היה אמור לעדכן? ומנין שלא עדכן? קראת את כל הדוח המפורט שמדווח על שיטות הדגימה וההגדרות?
הכתבים שמצטטים כמו תוכים את הודעות הלמ"ס, ודאי שלא טרחו לקרוא אפי' שורה אחת - וגם לו היו קוראים, לא בטוח שהיו מבינים.
 
אתה כנראה מתכוון לציבור ה"מינסטרים" יותר,
בציבור היותר פתוח יש שינוי, במיוחד אצל הצעירים.
וזה מה שאמרתי לעיל
שהציבור היותר פתוח זה בהשפעת תרבות המערב בעיקר
והרבה פחות בגלל יוקר המחייה.(כמובן לא בהכללה ויש לכל כלל יש יוצא מן הכלל)
 
  • תודה
Reactions: yro
אתה כנראה מתכוון לציבור ה"מינסטרים" יותר,
בציבור היותר פתוח יש שינוי, במיוחד אצל הצעירים.
אני לא חושבת,
לעניות דעתי השוליים מתרחבים באחוזים,
בהתאם לכמות הציבור,
יש לצערינו יותר נשירה,
אבל זה בהתאם לגידול המבורך שיש בישיבות,

רק לסבר את האוזן, בישיבות הדגל הליטאיות, בשנה הבעל"ט
מתחילים:
פונובז: 366
וחברון: 270,
זה מספרים הזויים!, וגידול ענק ב"ה!
(וכן כל הישיבות שהגדילו את הקבלה שלהם - בהתאם לגידול בציבור...)
אז כאמור, השוליים לצערינו התרחבו, וכן גם המיינסטרים....

נ.ב. יתכןשיש איזה שהוא גידול קטן ביצאים לעבוד, אבל זה לא משהו שמרגישים ברחוב..... וגם זה נובע מהרחבת השוליים של המגזר המודרני יותר, שכבר יכול להתנהל בפני עצמו, ובגודל שלו כיום, יש לו כבר יותר מוסדות וחברה - הרבה יותר מכפי שהיה בעבר...)

ולנושא האשכול,
לפי מה שאני שמעתי, אדם צריך לעשות השתדלות - במה שהוא מסוגל לעשות (הווי אומר לסגור את החודש)
ואת מה שהוא כבר לא יכול לעשות בצורה טבעית - הקבה יעזור לו!!
וגם בזה רואים סיעתא דישמיא גדולה מאד!!
אחרת איך תסבירו את זה שיש משפחות אברכים שבהם האבא אברך , האמא מורה ועשרה ילדים, ומצליחים לסגור את החודש???
-המספרים לא מסתדרים - מתמטית!!
אז כן הם עושים את המקסימום השתדלות, וחיים בפשטות ובצמצום, והקב"ה עוזר !
מציאות שאני מכירה מקרוב כמה משפחות כאלו, שאמרו לי שעד לנישואי ילדים לא חרגו מהתקציב השנתי (חלקן עם חובות , אבל הצליחו לעמוד בהחזרים)
אז כן יש סיעתא דישמיא - גם בחיי היום יום.
וכשמגעים לנישואי ילדים, יש שפע, תשאלו הרבה אנשים שחיתנו והם יגידו שראו את זה בחוש,


הרבה אנשים מתחייבים סכומים, ומצליחים לעמוד בהם (כמובן יש כאלו שלא)
בציבור הליטאי מאד מקובל שהילדים מביאים מעשרות להורים (לא נכנסת לענין האם זה נורמלי .. אבל אחרי שזו המציאות, זה בהחלט יפה)
עכשיו ניקח משפחה עם חמישה נשואים ממוצע מעשרות של 1500 שקל לזוג(יש זוגות שהעשרות שלהם הרבה יורת גבוהים)
ויש להורים הכנסה נוספת של כ7500 בחודש, זה בהחלט הגדלה משמעותית של ההכנסות.

עוד משהו , שלא ערכתי עליו אף מחקר, אבל בתוך עמי אני נמצאת, ודווקא רוב אלו ששמעתי שקרסו כלכלית (בהגדרה הרחבה של המגזר הליטאי על שלל גווניו), היו אנשים שעובדים למחיתם (לא בהכרח עשירים).

-ויש הרבה סיפורים שסופרו על הרב שטיימן שהגיעו אליו להתייעץ אם לצאת לעבוד, או להישאר בכולל, ואמר שברגע שעוזבים את הכולל, כדי להתפרנס, ועושים דברים כדרך הטבע, אז גם המציאו היא כדרך הטבע לפעמים בהחלט מכניסים יותר , אבל יש פעמים שפחות, ובזמן נישואי ילדים גם אדם שמתפרנס מצויין, עלול להגיע לשוקת שבורה....

דווקא בתור אחת שמגיע מעולם המספרים והלוגיקה, ורואה את הורי אחי שמתחילים לחתן , ועוד הרבה סביבי,
אני חושבת שאי אפשר לערוך חשבונות שמיים, והאוכלים מצנצנת המן רואים ברכה , זו מציאות שאי אפשר להסביר אותה,
אבל היא מציאות בשטח,(וסליחה שזה נשמע כמו מורה בסמינר, אבל אני רואה סביבי מציאות שבאמת לא מסתדרת בהיגיון...)

ולמרות הכל השיטה מעוותת לחלוטין!!
 
נערך לאחרונה ב:
דווקא בתור אחת שמגיע מעולם המספרים והלוגיקה, ורואה את הורי אחי שמתחילים לחתן , ועוד הרבה סביבי,
אני חושבת שאי אפשר לערוך חשבונות שמיים, והאוכלים מצנצנת המן רואים ברכה , זו מציאות שאי אפשר להסביר אותה,
אבל היא מציאות בשטח,(וסליחה שזה נשמע כמו מורה בסמינר, אבל אני רואה סביבי מציאות שבאמת לא מסתדרת בהיגיון...)

ולמרות הכל השיטה מעוותת לחלוטין!!
חזק ביותר

אפשר לומר שבמלחמה בין המספרים והלוגיקה
לבין האמונה שהשם מנהל את הכל

כולם צודקים
מי שהולך עם הלוגיקה -יצדק
ומי שהולך עם האמונה(במסגרת ההשתדלות כמובן)
גם יצדק

בסופו של דבר הכלל הנכון בעניינים אלו "כל הנוטל עיצה מן הזקנים אינו נכשל"(כי לא מה שמתאים לאדם אחד
לא מתאים לאדם אחר
ואין מעלה או חיסרון בהכרח לכל צד אם הולכים עם עצת החכמים)
 
יש בהחלט אפשרות להתפרנס שם מהוראה, גננות, חינוך מיוחד ומזכירות. יש גם ערים בפריפריה הסמוכות למרכזי הייטק.


לא כולם עובדים בהייטק, והפריפריה לא מתחילה ומסתיימת בעפולה.
נכון, אבל לך לסמינר ליטאי קלאסי, כמה לומדות הוראה? אהה קצת..
גננות? מה זה? אין כזו מגמה
לעומת זאת כמה לומדות תכנות, ר"ח יעוץ מס..
אז נכון שיש עבודות כאלה בצפון, לא במסות הנדרשות..
 
נכון, אבל לך לסמינר ליטאי קלאסי, כמה לומדות הוראה? אהה קצת..
גננות? מה זה? אין כזו מגמה
לעומת זאת כמה לומדות תכנות, ר"ח יעוץ מס..
אז נכון שיש עבודות כאלה בצפון, לא במסות הנדרשות..
יש עוד המון עבודות חוץ מהייטק והוראה!!
 
כי יש גידול בציבור החרדי ב"ה

אבל כשתבדוק בחורים שלא קיבלו 400 תראה שאין להם הרבה בררות,
בהתחלה עוד מצליחים להחזיק מעמד אבל כשמגיע הילד השני והשלישי אין בררה כבר...
לא מסכימה,
בדקתי עם קרוב משפחתי בשנות העשרים המאוחרות בחייו, שלמד בישיבה ענקית, מבין כל חבריו שיצאו לעבוד הוא לא הצליח למצוא אחד! שהסיבה המרכזית שלו היתה פרנסה.
אמר לי במפורש, אלו שיצאו לעבוד אף פעם לא היו בעניין של הלימוד ככ, הרב ממי שיצא הנשים שלהם מרוויחות הרבה..
 
לגבי היציאה לעבודה
בציבור הליטאי היה שינוי מגמה לפני כמה שנים
הרבה אברכים ליטאיים התחילו להיות מלמדים בתלמודי תורה
ועוד כמות נכבדה שהתחילו לעבוד בעבודות עריכה תורנית, קידום תלמידים וכדו'
להגיד שזה נקרא יציאה לעבודה - לא הייתי אומרת
אבל ברישומים זה נקרא כך.
מה קורה בציבור החסידי והספרדי?
בספרדי- נראה לי שכן היתה קצת מגמה של לימודי מקצוע אצל צעירים
ויציאה לעבודה מסודרת, - כך אני רואה סביבי, אבל אני לא בטוחה.
מה קורה בציבור חסידי- לא יודעת.

מה שבטוח שבשנה האחרונה לא היה שום שינוי
כי גם אם הריבית עלתה ואנשים נאנקים תחת העלויות שלה- הדבר האחרון זה לראות את המספרים בלמ"ס
האנשים האלו מגלגלים גמח"ים ונחנקים
לא תוך חצי שנה הם קיבלו החלטה לצאת לעבוד...
יתכן שבטווח הארוך כן יהיה שינוי מגמה אבל לא עכשיו
יותר נראה לי שהרישומים השתנו בגלל האיומים של ליברמן על הורי המעונות שמי שאין לו תלוש לא זכאי להשתתפות...


ולגבי נישואי ילדים
השאלה האם ההורים צריכים לעזור בכלל היא שאלה לא מהיום
כי אם רוצים סכום בסיסי בשביל דירה אז שני הצדדים צריכים לתת לא מעט כסף
תתעלמו רגע מהחלוקה לבנים ובנות ותחשבו כאילו כל צד נותן 300K גם לבן וגם לבת
זה נשמע לכם יותר טוב? לא בטוח
אבל מי שרוצה לתת לילדים את השקט לבנות את ביתם בלי לחץ כלכלי גדול - כנראה שבדרך הזאת יש יותר סיכוי.
וכמובן- מי שבוחר בדרך הזאת מודע לזה שהחל מחתונת הילד הראשון ועד גיל 70-80 הוא יחזיר חובות.
לא חושבת שאם תשאלו את ההורים שלנו שכבר גמרו עם ההרפתקה הזאת האם היו בוחרים בדרך אחרת הם יענו שזה היה כל כך גרוע...

בכל מקרה, מי שרואה בדרך הזאת הנחת בסיס - זה לא נושא לדיון כמו שזה לא נושא האם לקנות לחם בבוקר.
ולה' יש מספיק דרכים לעזור לנו לצלוח את הפרק הזה בשלום.

שמעתי משפט חכם-
בתקופת נישואי הילדים אין שאלה האם יהיו לכם חובות או לא
השאלה איך אתם מתמודדים איתם.
 
א. זה פחות הסגנון שמתחייב הרבה כסף לחתונות וכו'.
ב. ישנם גם הרבה מהפריפריה שבאים לאסוף במרכז, היכן שיש יותר קהל.
כך שאפי' בשביל דמגוגיה א"א להעלות את הטענות הנ"ל.
ב. הם לא מגיעים מהפריפריה, כי הם לא נמצאים שם.
וזו לא דמגוגיה. אני מכיר באופן אישי אנשים ש'עזרו להורים שלהם לחתן אותם', וקנו לעצמם דירות בבי"ש בעזרת השיטה הנ"ל.
 
וזו לא דמגוגיה. אני מכיר באופן אישי אנשים ש'עזרו להורים שלהם לחתן אותם', וקנו לעצמם דירות בבי"ש בעזרת השיטה הנ"ל.
בא תסביר לי בבקשה את ההיגיון
כי זה באמת נשמע דמגוגיה

לאברך ממוצע יש 4 בנות
כל בת נניח בתרחיש הגרוע כולל הוצאות חתונה 400 אלף שקל
ועוד נניח 3 בנים שכל אחד מהם 200 אלף שקל לחתונה

מה שאומר שהוא צריך 2.2 מיליון שקל!!

אשמח אם תסביר איך אפשר באמצעות השיטה הזאת להגיע ל2.2 מיליון שקל הון

במילים אחרות משפחה ממוצעת מצליחה לגייס כאלה סכומים?

בלי קשר לעובדה שציבור שעליו מדובר לא עושה את זה וגם אם כן בהיקפים קטנים שלא יכולים להסביר את
התופעה
 
יתכןשיש איזה שהוא גידול קטן ביצאים לעבוד, אבל זה לא משהו שמרגישים ברחוב..... וגם זה נובע מהרחבת השוליים של המגזר המודרני יותר, שכבר יכול להתנהל בפני עצמו, ובגודל שלו כיום, יש לו כבר יותר מוסדות וחברה - הרבה יותר מכפי שהיה בעבר...)
שימו לב שמדברים כאן על גידול באחוזים ולא במספר העובדים (שזה תמיד עולה כשהציבור גודל)
שזה אומר שהשוליים גדלים בקצב קצת יותר גדול מהמיינסטירים
 
ב. הם לא מגיעים מהפריפריה, כי הם לא נמצאים שם.
וזו לא דמגוגיה. אני מכיר באופן אישי אנשים ש'עזרו להורים שלהם לחתן אותם', וקנו לעצמם דירות בבי"ש בעזרת השיטה הנ"ל.
האנשים הנל חובשים קניטטש? וחליפה קצרה???

תושבי בית שמש הנל ידועים בלבוש מסוים מאד שיש להם....
ואין לי מושג איך זה באמת הולך שם, אבל לא ידוע לי על התחייבויות רציניות,
בנוסף כמה הם עושים ביום אחד שלם באיצקוביץ?
עדיף כבר שילכו לעבוד, בשכר מינימום מרויחים יותר.....
ומרויחים עוד ערכים על הדרך...

אלא אם נפלת על יום טוב במיוחד שבו הגיע גביר להתפלל בדיוק בבית כנסת שבו אתה מתרים,
והוא עדיין לא חווה את התופעה......
 
נערך לאחרונה ב:
שימו לב שמדברים כאן על גידול באחוזים ולא במספר העובדים (שזה תמיד עולה כשהציבור גודל)
שזה אומר שהשוליים גדלים בקצב קצת יותר גדול מהמיינסטירים
צודק,
אבל צריך לעשות בהתאמה גם את אחוזי הגידול בכוללים,
(ויתכן שנתונים יסתרו זה את זה)
 
האנשים הנל חובשים קניטטש? וחליפה קצרה???

תושבי בית שמש הנל ידועים בלבוש מסוים מאד שיש להם....
ואין לי מושג איך זה באמת הולך שם, אבל לא ידוע לי על התחייבויות רציניות,
בנוסף כמה הם עושים ביום אחד שלם באיצקוביץ?
עדיך כבר שילכו לעבוד, בשכר מינימום מרויחים יותר.....
ומרויחים עוד ערכים על הדרך...
ברור שלא מדובר בליטאים. (מוזר, אבל למרות היותי ליטאי, אני מכיר גם אנשים שאינם כאלו...) ולא אמרתי שזו השיטה שהליטאים צריכים לעבור אליה. וגם זה לא יתכן, כי אין הבור מתמלא מחוליתו. רק חוגים קטנים יכולים להתבסס על השיטה הזו. אבל במציאות אצלם זה עובד.
ואין ספק שמרוויחים הרבה הרבה יותר משכר מינימום, במיוחד מאז שעברו כולם להשתמש במכשירי סליקה.
 
צודק,
אבל צריך לעשות בהתאמה גם את אחוזי הגידול בכוללים,
(ויתכן שנתונים יסתרו זה את זה)
זה לא סותר
כי מי שעובד חצי יום נחשב גם אברך וגם עובד
 
ב. הם לא מגיעים מהפריפריה, כי הם לא נמצאים שם.
וזו לא דמגוגיה. אני מכיר באופן אישי אנשים ש'עזרו להורים שלהם לחתן אותם', וקנו לעצמם דירות בבי"ש בעזרת השיטה הנ"ל.
2 האנשים שאני שמעתי היום ב"אשרי" היו מהפריפריה.
בכל מקרה כמו שאמרו כאן, זה לא הסגנון של אלו שמשלמים הרבה לחתונות של הילדים.
 
אגב,
אמר לאבי מישהו שמבין מאד בכלכלה חרדית,
שבכל יום יש ב"ה הרבה חתונות במגזר,
והרבה זוגות שמתחתנים בדימול , יוצאים לחיים ללא דירה/סכום ראשוני שמתאים לקנית נכס באופק,(כמובןשהוא לא דיבר על הגבירים שמחתנים שם..)
לעומת הרבה שמתחתנים בארמונות חן, ויש דירה/ סכום ראשוני שמתאים לקניית נכס ...

אני חושבת שיש הרבה מה להסיק מהמשפט הזה....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.
אתמול פורסם מיזם "אפריון" של חסידי ויז'ניץ,
המיזם משלב חיסכון בשוק ההון וזכאות להלוואות גמ"ח לנישואי הילדים.
לאחר עיון בחוברת ובניית תחשיב,
רציתי להציף כאן כמה נקודות לדיון כלכלי ענייני.

מהן המעלות בתוכנית?
  1. הנגשה והשקעה לטווח ארוך – על פי התוכנית
    רוב הכספים יופנו להשקעה בשוק ההון,
    מה שמאפשר למשפחות צעירות ליהנות מאפקט הריבית דריבית
    לאורך עשרות שנים.
    מדובר בשינוי תודעתי משמעותי עבור רבים
    שלא נחשפו עד עכשיו לאפשרויות השקעה,
    או שהיו זקוקים להנגשה כדי להתחיל.
  2. מנגנון הלוואות נוח.
    המצטרפים זכאים להלוואה משמעותית בעת נישואי הילדים
    (150,000 ש"ח לבת ו-130,000 ש"ח לבן).
    התנאים כוללים פריסה ארוכה ל-100 תשלומים,
    עם פירעון של עד שלוש הלוואות במקביל,
    בלי ריבית ובלי ערבים.
  3. הבנה כלכלית של ערך המטבע.
    לראשונה במיזמים מסוג זה,
    רואים התייחסות ריאלית לאינפלציה.
    סכומי ההלוואה וההפקדות כמו צמודים למדד המחירים לצרכן
    בשיעור קבוע של 1.5%.
    חדירת ההבנה הזו לשיח הציבורי היא צעד חשוב,
    אפשר לקוות שזאת סנונית
    ובעתיד זה יאומץ גם ע"י ארגונים אחרים (כדוגמת 'ערבים' או 'למחייתם').
  4. מודל משיכה מבוסס כלל 300.
    מודל החזר ההלוואה
    מתכתב עם עקרונות "מחקר טריניטי".
    אם נשאר בתחשיב של 10% תשואה,
    פירעון הלוואה אחת מהווה משיכה של כ-2.3% מהקרן.
    עם זאת, יש לשים לב, שכשמגיעים לפירעון של 3 הלוואות במקביל,
    שיעור המשיכה עולה ל-7.2%,
    נתון שעלול לאתגר את יציבות הקרן.

איפה היזמים טוענים שהמודל "מנצח"?

היתרון המרכזי שמוצג בתוכנית מבוסס על מניעת פגיעה ב"ריבית דריבית" של הקרן. בחיסכון רגיל, כשמגיע מועד החתונה,
ההורה נאלץ למשוך סכום משמעותי (למשל 150,000 ש"ח) בבת אחת.
משיכה כזאת מקטינה באופן דרמטי את הקרן
וקוטעת את פוטנציאל התשואה
שהסכום הזה היה יכול להניב בעשרות השנים הבאות.

במודל הם מאפשרים שהחוסך לא ימשוך כספים מהחיסכון המושקע בשוק ההון.
במקום זאת, הוא מקבל הלוואה מהגמ"ח.
הקרן בשוק ההון נשארת שלמה וממשיכה לצבור תשואה על מלוא הסכום,
בעוד הפירעון מתבצע בתשלומים קטנים ופריסה ארוכה.
כשהם מעריכים את ההטבה ב200,000 ₪.

מה הם שכחו?

המושג של השארת קרן מושקעת ולקיחת הלוואה כנגדה
היא לא המצאה של המיזם.
כל משקיע בשוק ההון יכול לקחת הלוואה
(מהבנק או מבית ההשקעות כנגד הצבירה)
כדי להימנע ממשיכת הקרן.

ההטבה היחידה אם כן היא
במתן ההלוואה "ללא ריבית",

מה פחות טוב בתוכנית?

1. התוכנית מניחה כנקודת מוצא
ש"אין אפשרות לחתן ילדים ללא הלוואות".
במקום לעודד חיסכון אגרסיבי יותר או מינוף מבוקר בגיל צעיר
שיכול להניב תשואה גבוהה ולייתר את הצורך בחובות גדולים בעתיד,
המודל אומר: אי אפשר בלי הלוואות.
2. בגמל להשקעה משלמים מס רווח הון.
היזמים לא מציגים את הטבת קרנות ההשתלמות (למי שזכאי לכך),
מה שיכול להשפיע משמעותית על הסכום הסופי שיישאר בידי ההורים.
(אחד המארגנים טען בפורום
שחלילה אסור לגלות להורים על ההטבה
כי הם עלולים למשוך בהפסד)
3. אובדן תשואה אלטרנטיבית.
מכיוון שחלק משמעותי מההפקדה החודשית
עובר לקופת הגמ"ח ולא לשוק ההון,
חלק מהכסף "קפוא" ולא צובר תשואה.
המשמעות במספרים,
תחת הנחה של תשואה שנתית של 10% בשוק ההון,
המצטרפים מוותרים על תשואה אלטרנטיבית של כ-167,751 ש"ח
(מרגע הלידה ועד גיל 18 של הבן הבכור).
וההפסד הולך ומתעצם, כי כספי הפיקדון ששוכבים בגמ"ח (108,792 ש"ח) ממשיכים "לשכב" בגמ"ח בלי תשואה עד לנישואי הילד האחרון.
[התחשיב לפי אפריון מוגבר>]

החיסרון המשמעותי ביותר בעיניי הוא בגישה הניהולית,
שמעוררת תחושת פטרונות ומעלה סימני שאלה בנוגע לשקיפות.

שימו לב לציטוט הבא מתוך החוברת:
"בתום המסע הארוך הזה, אנשים אלו ניצבים ומצהירים בקול חד וברור: זוהי התוכנית הכי טובה עבור ציבור אנ"ש מכל בחינה אפשרית. קשה להניח שאנשים רבים כל כך ונטולי כל כוונת רווח, יטעו. אדרבה, סביר כי מאחורי כל הצעה אחרת שאינה מגיעה ממקור של עסקנות טהורה, מתחבאת יוזמה כלכלית, שלא תראה דופי בהסתרת פרטים או נתונים מסויימים שעשויים לגרום ללקוח לחשוב פעמיים..."

ובהמשך נכתב:
"לתשומת לב: חברי הנהלת 'אפריון' נמצאים כאן בדיוק כדי לענות על שאלות מסוג זה, וממש מצפים שיאתגרו אותם..."

עם כל הכבוד להשקעה של העסקנים,
האם באמת מצפים שיאתגרו אותם?

נכון לעכשיו, המידע הקריטי ביותר נותר חסוי.
מסתירים את גובה דמי הניהול.
(ייתכן כדי לא לעורר שאלות על רווחיות הגוף המנהל,
אם כי מוזכר פעם אחת בחוברת: 'הדרך הזולה ביותר'),
ולא מפרטים את מסלול ההשקעה.

הגישה המורגשת היא: "סמכו על הפטרונים",
עם ציפייה שתתקדם לחתימה ותעביר את הכספים.

כשמצהירים בביטחון: "על רווח נוסף של 200,000 שקל!"
זה מרגיש כמו עושים לך טובה ענקית
ולא מבקשים חלק ברווחים,
מי שלא מבין מקבל הרגשה מוטעית
שזה מוצר שחייבים לחטוף לפני שיגמר.

עריכה:
תוספת חשובה לאזרחי ארה"ב
החלום, ושברו

זה היה רגע מוזר ב"אקספו" של חסידי בעלזא;

בהיכל שבו אמור הציבור לראות איך “המערכת החרדית” מסוגלת להחליף את כל העולם החיצון. איך במקום "להוציא כסף החוצה" משאירים אותו בבית. איך במקום לרכוש מוצרים בחוץ - רוכשים בבית. במקום להעסיק עובדים מהמגזר הכללי - מעסיקים רק חרדים. "בסרבל כחול".

הנה זה בא:
דוכן חסידי למהדרין - של חברת כח האדם "עוגן" … המציג חברה לייבוא עובדים זרים.
ובהיי-לייט של האירוע – תמונה שבה עובד זר מצחצח את נעליו של איש חזון הכלכלה החרדית הסגורה - הרב רפאל וואהל:
1763241485888.png
[אשמח לתת קרדיט לצלם לא מצאתי את מקור התמונה]

כלומר:
כשהמצלמות דולקות, וכשצריך שהכול יבריק -
נזנח החזון, נשכחת האוטונומיה, וכל מה שנשאר הוא העובד הזר, כי הוא פשוט… עושה את העבודה.

מסתבר גם שיש איש עסקים חכם מאד שיודע את האמת: עם כל הכבוד ל"כלכלה פנימית", יש רגעים שבהם רק המציאות מחליטה.

כי אם יש “כלכלה חרדית” שלמה ומושלמת -
מדוע לא מצאו יהודי יקר לשפשף את הנעליים? איפה "המקביל של האברך עם הסרבל הכחול מאמריקה שנוהג באוטובוס, שיבוא לצחצח נעליים לאנשי שלומינו?"

וזהו גרעין האמת שהתמונה הזו חשפה בלי לחפוץ בכך:

מי שמבקש שנקנה ממנו רק כי הוא חרדי - מודה בעצם שמבחינת שלימות אין לו הרבה מה להציע. אם היית באמת טוב – אנשים היו קונים ממך גם אם היית מדגסקרי עם כובע טמבל.

===

קמפיין מרגש - תוצאות הרות אסון

תראו,

- לא נעים להיות מי ששוב ושוב יוצא נגד המילים החמימות הללו של "צאו והתפרנסו" ושל"כלכלה חרדית פנימית" ו"איש את רעהו יעזורו". וכמו שהתפלא עלי מנהל הפורום: "זה מעשה טוב" ו"לפעמים עדיף לשתוק".

לא כי. לא אשתוק.

- יותר לא נעים לראות אברך שמשלם בחודש כמה מאות שקלים יותר על מוצרי הצריכה שלו בגלל שמנהיגי העיר החרדית הפריפריאלית השתכנעו ש"אסור לאפשר לעסקים מבחוץ להיכנס לקרבנו כשיש עסקי אנ"ש פעילים".

- יותר לא נעים לראות את העסקים הללו שיום אחד יקרסו - כי הנשמה מלאכותית תמיד מתפוגגת באיזה שלב - וימצאו עצמם בלי פרנסה, עם חובות, ובלי שום עתיד כלכלי.

- יותר לא נעים לראות את הצדיק הזה שבמקום ללכת לעבוד/ללמוד במשהו שיתאים ליצירתיות ולתכונות שלו, השתכנע מהטורים של רפאל וואהל על מה ש"כאילו קורה" באמריקה, ולבש סרבל כחול והלך לעבוד בעבודה שפועל סיני/ ערבי / תאילנדי מחליף אותו בחצי מחיר.

- לא נעים לראות את הענבים בסופרמרקט מתייקרים משנה לשנה, כשאיכותם פוחתת משנה לשנה, בזכות פקידי משרד החקלאות שאימצו את חזונו של רפאל וואהל לכלכלה סגורה ו"צאו והתפרנסו ישרלאים זה מזה"
- לעומת ענף היין והמיץ ענבים, שמוריד מחירים משנה לשנה, עם יותר שפע ומבחר, יצוא, יבוא, אלפי טעמים ומחירים, בזכות הכלכלה ה"לא סגורה" שרפאל וואהל מזהיר ממנה.

וזה בסדר, כל הנשמות הטובות הללו הסבירו הסברים נהדרים: "היימישע פרנסה". "בטחון תזונתי". "להשאיר את הכסף במגזר" "אתה תקנה אצלו בסול ובסוף הוא יפיל אותך". בסוף כל אלו סיסמאות של אידיוטים שימושיים לעצלן שלא רוצה להקים עסק אטרקטיבי, ומעוניין פשוט שהציבור יממן את העצלות שלו.

כי "להשאיר את הכסף במגזר" זו רק סיסמה. האמת היא שהכוונה היא "להעשיר אנשים בתוך המגזר על חשבון האחרים".

====

מה כן? סתם להפיל חזון בלי להציג חזון אחר?

כן, חזון ההיגיון הבריא. חזון תחושת הבטן.

תרכשו כל דבר, איפה שהכי טוב לכם והכי זול לכם. בעלי אקספרס. בטמו. באושר עד. בויקטורי. וברמי לוי. [וכמובן במכולת מתחת לבית אם נתקעתם].

תעסיקו את העובד הכי טוב שיש לכם במחיר הכי טוב. לא משנה אם הוא תאילנדי, או סיני, או ערבי או חרדי או חילוני. [אל תאמינו לסיפורי וואהל. כנסו לכל המסעדות בבורו פארק ותראו איזה יופי ההיספאנים מנהלים אותם].

תקימו עסק עם מוצרים מדהימים כמו שעשו החרדים בעלי אושר עד, פפסי, איקאה, אירוקה, מלם תים, שאינם צריכים את חסדי "צאו והתפרנסו".

אם אתם שכירים, תחפשו לעבוד בפירמות גדולות. שם תרוויחו כפול מפירמות הכלכלה הסגורה של המגזר.

אתם לא מרגישים יזמים גדולים כדי להקים עסקים בתל אביב? אין בעיה. תקימו עסקים פנטסטיים בתוך המגזר. כמו פרוג, קידישיק, בנים, קניון רפאלי.

==

שאלות בבקשה

אבל דוד המלך אמר "צאו והתפרנסו זה מזה"?
כן, אבל חכמי ישראל ענו לו ש"אין הבחור מתמלא מחולייתו". והוא הסכים איתם "פשטו ידיכם בגדול" [=הביאו כסף מבחוץ].

אבל הרמב"ם כותב "ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו". למה אתה מתנגד לדברי הרמב"ם?
אני הכי עם הרמב"ם! - כפי שהוא מגדיר "מעמידו על רגליו". כמו המילים המדוייקות: "כדי" שיעמוד על רגליו. או "עד" שיעמוד על רגליו [יש 2 גרסאות]. זה תנאי מחייב שאכן העסק יכול לעמוד על רגליו בלי העזרה הזו! אבל אם העסק לא יכול לעמוד על רגליו, יקום בעל העסק ויעסוק בעבודה אחרת!

אבל באמריקה יש רווחה כלכלית בגלל הכלכלה הסגורה!

להד"ם. כל מה שכתב וואהל על ההבדלים בין ארה"ב לישראל - פשוט לא נכון עובדתית.
- החרדים בארה"ב רוכשים הרבה יותר באופן יחסי מחוץ למגזר. ברשתות הענק, באמזון ובקוסטקו. במייסיס ובZARA.
- הסרבלים הכחולים באמריקה מרוויחים מעט, כמו בארץ. אל תקנאו בנהגי האוטובוסים הצהובים של בורו פארק ומאנסי.
- המאסה הקריטית של אנשי העסקים בארה"ב היא של עסקים "מחוץ" לבורו פארק! יש יותר מ1000 משפחות כמו פישר [איקאה] ובר [פפסי] בארה"ב. ויש אלפים אלפים של חרדים שנוסעים בכל יום למנהטן. זה סוד העושר. לעשות כסף בחוץ! לא בתוך המגזר!

הרב וואהל טוען שהחרדים באמריקה מפרגנים אחד לשני ואילו בארץ לא!
מדובר בעלילת דם כמובן על יושבי ארץ הקודש. חרדי בארץ שפותח עסק, החברים שלו יפרגנו לו בדיוק כמו באמריקה ויעזרו לו ויקנו אצלו כדי להעמידו על רגליו. אין בארה"ב איזה חינוך מיוחד יותר טוב מבישראל בהקשר הזה.
גם בארה"ב יש מקרים שחרדי מזמין אינסטלטור גוי, ויש מקרים שהוא מזמין אינסטלטור יהודי. הכל לפי ההקשר והנוחות והסיטואציה. אין כאן שום גזענות / חוסר פירגון. פשוט עלילת דם.

למה אתה מתנגד להקים חברות גדולות שיעסיקו חרדים?
לא מתנגד.
אבל שימו עין על התופעה שרואות חשבון / עובדות הייטק / עובדות ביטוח שעובדות בקומונות חרדיות כמו בחזון של רפאל וואהל - מרוויחות שכר נמוך לעומת חברותיהן שעובדות בחברות גדולות מחוץ לבני ברק. [וכן שימו לב לתופעה מדהימה שהיא תוצר של נשמות טובות שמקשיבות לטיעונים של וואהל: בכל מקום שהיה בו סוג של קומונה כזו, ראשי הקהל התנגדו באופן עז להקים לה תחרות! הם טענו שזה ייפגע בעובדות הקיימות, וזה לא יהיה רוחני, וכו' וכו'. הנה מהרעות החולות של כלכלה פנימית]

אז לא תבוא לאקספו של הקהילה שלך?

בטח שאבוא. זה דבר נהדר שבעלי עסקים יפרסמו אש לרעהו ויביאו עוד לקוחות מכל מקום. ודבר נהדר שעסקים יתנו השראה איש לרעהו.

אבל יותר אשמח לראות דוכנים של חרדים באקספואים שמחוץ למגזר. באקספו של האדריכלים. באקספו של הסייבר. באקספו של לשכת עורכי הדין. בועידת ברצלונה. בCES בלאס וגאס.

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית, זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח, כג) כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי
מצטער מראש שהפוסט נכתב ב-AI, אני מעדיף להשקיע את הזמן בפיתוח האתר ולא בלנסח פה הסברים...
הנה זה כאן – PLUS
אחרי הרבה זמן שחיפשתי משהו פשוט, ברור, בעברית, וללא סיבוכים — ולאחר המון עבודה העליתי לאוויר את פלוס: פלטפורמה לניהול פיננסי אישי שמרכזת לך את כל ההכנסות וההוצאות במקום אחד, עם דוחות, גרפים, תקציבים ויעדי חיסכון.
המטרה פה נטו תועלת לציבור: הכל חינמי לחלוטין.
ניתן להגיב או כאן

אז מה זה בעצם “פלוס”?​

פלטפורמת ניהול פיננסי יעילה, פשוטה ונוחה:
הרווחתם כסף? מוסיפים הכנסה.
הוצאתם כסף? מוסיפים הוצאה.
המערכת מסדרת לך את הנתונים ומציגה תמונת מצב ברורה: כמה נכנס, כמה יצא, ומה המאזן בפועל.
🔗 לכניסה לאתר:
plus.base44.app
הרשמה הכי פשוטה באמצעות חשבון גוגל או מייל וסיסמה – ואתם בפנים!



מה מיוחד בפלוס?​

✅ ממשק פשוט ונוח
בלי להתפזר: נכנסים, מוסיפים תנועות, ורואים את התמונה בצורה מסודרת. כמה פשוט — ככה יעיל.
✅ לוח בקרה שנותן תמונת מצב אמיתית
בלוח הבקרה תראו:
  • סיכום הכנסות והוצאות
  • מאזן נקי
  • גרפים שמציגים מגמות לאורך זמן
    זה עוזר להבין מהר מה קורה, לא רק “כמה יש עכשיו”, אלא גם לאן זה הולך.
✅ ניהול תנועות כמו שצריך (כולל סינון מתקדם)
בעמוד “תנועות” אפשר לנהל הכל בצורה מסודרת:
  • תאריך
  • סכום
  • קטגוריה
  • אמצעי תשלום (אופציונלי)
  • הערות
  • תגיות
יש גם סינון מתקדם כדי למצוא תנועות לפי: סוג / קטגוריה / טווח תאריכים / תגיות ועוד.
✅ תנועות קבועות וגם תנועות מתוזמנות (עתידיות)
אם יש דברים שחוזרים על עצמם (משכורת, שכירות, מנוי וכו’):
אפשר להגדיר תנועה קבועה (יומי/שבועי/חודשי/שנתי), והמערכת עוזרת להפוך את זה לפשוט ומהיר.
בנוסף:
  • אפשר להשהות תנועה זמנית
  • אפשר להגדיר תאריך סיום
  • אפשר ליצור “מיידית” תנועה חדשה בלחיצה
  • אפשר גם ליצור תנועה מתוזמנת לתאריך עתידי כשצריך
✅ שכפול תנועות בלחיצה
יש הוצאות דומות שחוזרות (אבל לא בדיוק “קבועות”)?
אפשר לשכפל תנועה קיימת, לערוך סכום/תאריך ולהמשיך — חוסך מלא זמן.
✅ חשבונות וקופות + העברות בין חשבונות
אפשר לנהל כמה חשבונות במקביל (מזומן, בנק, קופת ילדים וכו’), ולראות לכל אחד מאזן נפרד.
אפשר גם לבצע העברות בין חשבונות בקלות (רק מזיז כסף בין חשבונות — בלי לשבש את התמונה הכוללת).
✅ קטגוריות מותאמות אישית
אתם מחליטים איך נראה העולם שלכם:
קטגוריות להכנסות/הוצאות/שניהם, עם אייקון וצבע — כדי שהדוחות באמת יהיו ברורים ולא “כאוס”.
✅ תקציבים חודשיים לפי קטגוריה (והתרעות לפני חריגה)
רוצים לוודא שאתם לא חורגים?
מגדירים תקציב חודשי לקטגוריה (קניות/בילויים/דלק וכו’), והמערכת:
  • עוקבת בזמן אמת
  • מתריעה כשמתקרבים לגבול
  • מתריעה כשחורגים
זה אחד הדברים שהכי עוזרים להפסיק “לגלות בדיעבד”.
✅ יעדי חיסכון (רכב / חופשה / דירה…)
מגדירים יעד חיסכון, ואז:
  • אפשר להגדיר אחוז ברירת מחדל להפרשה מהכנסות
  • בכל הכנסה אפשר לבחור לאילו יעדים להפריש וכמה
  • רואים התקדמות בצורה ברורה
  • יעד שהושג מסומן בצורה בולטת בדשבורד
המטרה: להפוך חיסכון למשהו “אוטומטי בראש”, לא משהו שנשאר רק רעיון.
✅ דוחות וניתוחים
בדף “דוחות” אפשר לבחור תקופות ולראות:
  • ניתוח הוצאות לפי קטגוריות
  • מגמות לאורך זמן
  • טבלאות מסודרות וגרפים אינטראקטיביים
    מעולה למי שרוצה לעשות סדר, להבין הרגלים, ולשפר אותם.
✅ ייבוא חכם עם AI (חוסך שעות)
מי שיש לו כבר דוחות/אקסלים/צילומי מסך – לא חייב להתחיל מאפס.
אפשר להעלות קבצים והמטרה היא שהמערכת תזהה ותסדר לכם את זה מהר:
  • פורמטים נתמכים: CSV / Excel / PDF / תמונות (PNG/JPG)
  • זיהוי ונרמול של תאריכים/סכומים/שדות נפוצים
  • תצוגה מקדימה ועריכה לפני שמייבאים סופית
  • סימון כפילויות כדי שלא “יכפיל” לכם נתונים בטעות
✅ בחירה ומחיקה מרובה + שחזור במקרה הצורך
בעמוד “תנועות” אפשר לבחור כמה תנועות יחד ולמחוק בבת אחת.
ובנוסף – המחיקה היא לא “לנצח לנצח” מיד, כדי שאם טעיתם תוכלו לשחזר דרך ההגדרות.
✅ ייצוא נתונים לקובץ (CSV)
רוצים גיבוי? רוצים לעבוד באקסל/Sheets?
בעמוד “תנועות” אפשר לייצא נתונים (גם לפי סינון) לקובץ CSV.
✅ חישוב מעשרות חכם באופן אוטומטי (אופציונלי)
ניתן לבחור את אחוז המעשרות, נכלל במדדים, וניתן להפעיל דרך ההגדרות.
✅ הגדרות שימושיות (כמו תצוגת תאריכים)
אפשר להגדיר שם/כינוי, ותצוגת תאריכים (לועזי/עברי/שניהם) ועוד העדפות שימושיות.



התחלה מהירה (למי שרוצה להתחיל תוך 2 דקות)​

  1. נכנסים ומגדירים כמה דברים בסיסיים בהגדרות (שם/תאריך וכו’)
  2. מוסיפים חשבונות אם צריך (מזומן/בנק/קופה) + קטגוריות שמתאימות לכם
  3. מתחילים להזין תנועות – ידנית / שכפול / ייבוא חכם
  4. נכנסים לדוחות כדי לראות תמונה אמיתית ולשפר הרגלים


חשוב לי להדגיש​

זה פרויקט שנבנה מתוך רצון לעזור ולעשות סדר — אין פה מכירה, אין פה תשלום, הכל חינמי.
אשמח מאוד לפידבק, רעיונות, הצעות, דיווחים וכל מה שעוזר לשפר.
⚠️ ניתן להגיב או כאן
בנימה אישית אני אומר – בניתי את זה באמת כדי לעזור למשפחות, אברכים או לבני נוער שהכסף לא יושב להם בצורה מסודרת איפה שהוא.
הייתי רוצה שהדבר הזה יתפוצץ ויגיע לכמה שיותר אנשים.
אשמח אם תוכלו לשתף את האתר עם מי שאתם יכולים.
תודה!
הצטרפתי, סוף סוף לאחר המתנה ארוכה, אל מועדון קוראי הדופליקטים 2.
היה יפה, מותח ומסחרר ובגלל שאני כבר לא זוכרת את השאלות שעלו לי בדופליקטים 1, אין לי דרך לדעת אם נמצאו להן תשובות בדופליקטים 2
בכל אופן, צצו לי כמה שאלות. אולי לא הייתי מרוכזת מספיק כדי להבין, אבל אם מישהו יוכל ליישב לי - אשמח.
רובן מתמקדות איכשהו בסוף, בערך בעשרים עמודים אחרונים. לא יודעת למה, הרגיש לי שהכול רץ שם. רק אני?
1. כשהלן אומרת לדני: גיבור שלי, זה בעצם כי היא ידעה שהוא אוצר הקייבלס? מתי הספיקה להבין? או שרק אני חיברתי בין שניהם?
2. לא מספיק הבנתי למה דני היה צריך להפוך לאוצר קייבלס? מתי *גוף הבייס* שלו ניצב מול סכנת חיים? ואיך זה שמישהו הופך לזה בלי רשותו? סתם כך, אם אני הייתי דופליקטית נקמנית והייתי שונאת מאד מישהו מסוים וגם הייתי בכירה - לא הייתי יכולה פשוט להפוך אותו לאוצר קייבלס על מישהו שהוא אוהב ולסגור איתו את הסיפור לתמיד?
3. אם דני הוא לא דופליקט מכוח הירושה - אז גם להי לא? חשבתי אולי מייקל לא אבא שלו, אבל כבר מופרע לחשוב שמייקל לא אבא של אף אחד מילדי הארט.
4. כל מה שקרה עם אבישי - לדני אין נקיפות מצפון? לאבישי אין כעס איום עליו? כאילו, מה דני חשב לעצמו? ואם אבישי ויתר על כוח העל שלו - אז למה בעצם ישי נותר בחיים, הוא לא היה אמור לימס באותו רגע מרצון?
5. אם השחרור של הקשר מלאי היה כל כך מורכב, איך היצירה שלו הייתה כל כך פשוטה? ובכלל, מה הקשר בינה לבין הריקורדום? מינאה לא עשתה משהו כזה.
6. מה הייתה התועלת בתפיסתו של רופיו - למה רק אחר כך פרץ זירו אל הקארצ'ר? או שאין קשר בין השניים?
7. שאלה כללית -לא היה ברור לי מספיק הקטע של סקנדר-בייס. היו קטעים בהם היה נראה שהסקנדר ובייס מחליפים ביניהם מידע, מתייעצים וכו'. מצד שני - דני מפעיל אותם ממש אחרי הזימון (הייתה פעם אחת שהוא התעדכן מהסקנדר שלו) - אז הם תודעה אחת או לא?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה