לפי הלמ"ס מחירי הדירות בבית שמש יקרים מבני ברק
בית שמש.png
 
לפי הלמ"ס מחירי הדירות בבית שמש יקרים מבני ברקצפה בקובץ המצורף 1453078
מענין. אולם יש לשים לב שאין כאן התייחסות לגודל הדירה בחדרים או במ"ר, אלא רק לממוצע כללי. כך שיתכן מאד שרכשו בבית שמש ברבעון הזה יותר דירות גדולות, ואילו בבני ברק יותר דירות קטנות. מה שגם יכול להסביר את העלייה הלא הגיונית של 37% במחירי הדיורות בבית שמש.
 
דירה להשכרה נדלן שכירות

דירה להשכרה (צילום: שאטרסטוק)

התעניינות המשקיעים גוברת, והתשואה על השכרת דירה במגמת עלייה​

העלייה במחירי השכירות לצד התמתנות העלייה במחירי הדירות הביאה לתשואה ארצית של 2.7% בממוצע ברבעון השני, בהשוואה ל־2.65% ברבעון המקביל אשתקד​

דותן לוי
14:55, 31.08.23


התשואה הממוצעת על השכרת דירה עלתה בשנה האחרונה, ונכון לרבעון השני היא עומדת על 2.7% בהשוואה ל־2.65% ברבעון המקביל אשתקד. כך עולה מניתוח המבוסס על נתוני הלמ"ס שערכה קבוצת ארי מגורים לשיווק נדל"ן. מחירה של דירה ממוצעת עומד על 1.97 מיליון שקל, עלייה של כ־3.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ודמי השכירות הממוצעים עומדים על 4,431 שקל, עלייה של 5.7% בהשוואה לתקופה המקבילה.


בניתוח התשואה לפי גודל הדירה, ברבעון השני אשתקד התשואה הגבוהה (3.28%) היתה על דירות 2.5-3 חדרים, ועל דירות קטנות 3.11%. ברבעון השני של 2023 המגמה התחלפה, אם כי השינוי הוא מינורי ודירות קטנות של 1-2 חדרים הפכו לדירות המניבות את התשואה הגבוהה ביותר – 3.32%. בדירות 3.5-4 חדרים התשואה עומדת ממוצע של 3.06% לעומת 2.87% אשתקד.
בחינה של הנתונים לפי ערים ומספר חדרים מראה שאת התשואה הגבוהה ניתן לקבל עבור דירות 1-2 חדרים בבאר שבע, 4.04% , אחריה מדורגת חיפה עם תשואה של 3.66% עבור דירות של 1-2 חדרים, ואשקלון במקום השלישי עם תשואה של 3.65% על דירות 2.5-3 חדרים. גם בערי המרכז יש עדיין דירות המציעות תשואה מעל 3%, לדוגמה דירות של 2.5-3 חדרים בראשון לציון נהנות מתשואה של 3.41%, ודירות של 1-2 חדרים בפתח תקווה נהנות מתשואה של 3.28%. בתל אביב התשואה הממוצעת עומדת אמנם על 1.92%, וברמת גן על 2.77%, אבל במקרה זה המשקיעים לוקחים בחשבון גם את הביקושים הגבוהים לשכירות בערים אלו.
כמו כן ניתן לראות כי בשמונה מתוך 15 הערים שנבדקו עלתה התשואה, לעומת שבע ערים שבהן ירדה התשואה. בערים אשדוד, בני ברק, בת ים, חיפה, נתניה פתח תקווה ורחובות ירדו התשואות, ואילו בערים אשקלון, באר שבע, חולון, ירושלים, כפר סבא, ראשון לציון, רמת גן ותל אביב עלו התשואות.
אוהד אסרף, מנכ"ל ארי מגורים לשיווק נדל"ן, אמר בשיחה ל"כלכליסט" כי העלייה במחירי השכירות בשנה האחרונה לצד עצירת העלייה במחירי הדירות הביאה לעלייה בתשואות בחלק מהאזורים בארץ: "בשטח אנחנו מרגישים את זה בעלייה בהתעניינות של משקיעים, בעיקר בפרויקטים בפריפריה שנמצאים בשלבי הפריסייל ומאפשרים למשקיעים לשלם סכום התחלתי ראשוני נמוך ובכך לצמצם את השפעת הריבית.

"אמנם עדיין אין חזרה לביקושים הגבוהים מצד משקיעים שראינו עד להעלאת מס הרכישה, אך המשקיעים שיש היום בשוק הם אלו שמחפשים הזדמנויות, רואים את מגמת עליית מחירי השכירות וצופים שלתשואה מהשכרת הדירות תצטרף גם תשואה מעליית ערך הדירות לאחר בנייתן".
נתוני יוני שהתפרסמו על ידי האוצר הראו שהמשקיעים מכרו בחודש יוני 1,451 דירות, ירידה של 37% בהשוואה ליוני שעבר, בדומה לשיעור הירידה במכירות יד שנייה. מלאי הדירות שנמצאות בידי משקיעים הוסיף לרדת, ובמהלך יוני נגרעו ממנו כ־320 דירות.
 
מי שפתח היום יתד יראה בכל עמוד שני על פרויקטים מבטיחים בהטבות ענק
לי זה נתן תחושה של תחילת הירידה המיוחלת
או שאני טועה במשהו?

מי שזוכר כך יתד היה נראה לפני 2-3 שנים כשכל הקבלנים מכרו ברמה ד' (לפני העליה)
כל 2 עמ' ביתד היה פרסום של קבלן אחר ומבצעים שונים.
 
לתשומת לב חברי הפורום היקר
 
מי שזוכר כך יתד היה נראה לפני 2-3 שנים כשכל הקבלנים מכרו ברמה ד' (לפני העליה)
כל 2 עמ' ביתד היה פרסום של קבלן אחר ומבצעים שונים.
אז הריבית במשק היה 0.1 והיום ליתר דיוק מחר...
 
לתשומת לב חברי הפורום היקר
כתבה מעניינת מאוד.
תודה רבה.
 
'ידיעות': האזהרות לגבי משבר בשוק הנדל"ן מתממשות. במהלך החודש האחרון נקלעו לקשיים 3 חברות נדל"ן והותירו מאות רוכשים בסיוט.
 
לתשומת לב חברי הפורום היקר
מועיל ומעורר מחשבה
מומלץ לכל מי שמוטרד מ"הפער בין הביקוש להיצע".
 
לתשומת לב חברי הפורום היקר
לפי מה שהלה טוען
זה מזמן מחירי הדיור היו צריכים לקרוס קריסה טוטלית
הפיצולים הללו רק מוכיחים את ההיפך
שיש מחסור

תמיד מחסור מייצר דברים לא חוקיים
אני יכול לתת לזה שלל דוגמאות

אבל העובדה שבשנת 2022 מחירי הדיור עלו 20 אחוז
למרות שקצב הבנייה היה הגדול באותו זמן
ולמרות שהפיצולים לא רק שלא עצרו אלא המשיכו

מבטל את כל התיאוריה שלו...

ועכשיו אסביר מדוע

זה שיש 60 אלף התחלות בנייה-לא אומר שיש 60 אלף גמר בנייה...
כללו של דבר-לא כל שיווק =התחלת בנייה ולא כל התחלת בנייה=גמר בנייה

2.גמר הבנייה התארך ולוקח יותר זמן ממה שהיה בעבר לאכלס את הדירה
3.הכמות המדוברת היא מדבר ביחס לכל הארץ מה שמדובר על ביקושים ספיצפיים באזורי המרכז
ולכן להתייחס לכל הארץ כיחידה אחת ולהוציא נוסחה זה לא רלוונטי
 
לפי מה שהלה טוען
זה מזמן מחירי הדיור היו צריכים לקרוס קריסה טוטלית
הפיצולים הללו רק מוכיחים את ההיפך
שיש מחסור

תמיד מחסור מייצר דברים לא חוקיים
אני יכול לתת לזה שלל דוגמאות

אבל העובדה שבשנת 2022 מחירי הדיור עלו 20 אחוז
למרות שקצב הבנייה היה הגדול באותו זמן
ולמרות שהפיצולים לא רק שלא עצרו אלא המשיכו

מבטל את כל התיאוריה שלו...

ועכשיו אסביר מדוע

זה שיש 60 אלף התחלות בנייה-לא אומר שיש 60 אלף גמר בנייה...
כללו של דבר-לא כל שיווק =התחלת בנייה ולא כל התחלת בנייה=גמר בנייה

2.גמר הבנייה התארך ולוקח יותר זמן ממה שהיה בעבר לאכלס את הדירה
3.הכמות המדוברת היא מדבר ביחס לכל הארץ מה שמדובר על ביקושים ספיצפיים באזורי המרכז
ולכן להתייחס לכל הארץ כיחידה אחת ולהוציא נוסחה זה לא רלוונטי
השאלה איזה מחסור יש.
אולי המחסור הוא בדירות לקניה/שכירות במחיר נמוך?
אולי המחסור הוא לא מחסור בדירות?

השוק הפיראטי של קנאביס מוכיח שיש מחסור בקנאביס?

העליה במחירים לא מבטלת תיאוריות, אלא מסמנת שיש בשוק כוחות נוספים שמשפיעים כעת בצורה משמעותית
צריך לבודד אותם (וזה בעצם מה שכל הכתבות והדיונים מנסים לעשות...), ורק אז אפשר לדעת איך לפעול
כי, הנה, בדיוק בשנים שבהם הבניה הגיעה לשיא, גם המחירים הגיעו לשיא...
 
כנס המשכנתאות של ישראל

מנכ"ל צמח המרמן: "אנחנו קרובים ליום כיפור של ענף הבנייה, חלק גדול מהחברות לא יעמדו בזה"​

מנכ"ל אזורים, מנכ"ל צמח המרמן וראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת המשכנתאות של בנק לאומי דיברו בכנס המשכנתאות של גלובס ובנק לאומי על המצב בשוק הדיור • רון אבידן, מנכ"ל אזורים: "פחות יזמים רוכשים קרקעות, והתוצאה היא ירידה ודאית בהיצע. כשהריבית תשנה את המגמה שלה, נראה עלייה של מחירי הדירות" • משה פלדמר, מבנק לאומי: "מעל 94% מהבקשות למשכנתה מאושרות. זה אומר שמגיעה אוכלוסייה טובה שיכולה לעמוד בזה"​

עידן ארץ12:47


בפאנל היזמים בכנס המשכנתאות של גלובס ובנק לאומי, התכנסו שלושה מיזמי הנדל"ן הגדולים בישראל ודיברו על שוק הדיור במצב הייחודי שלו היום לאור עליית הריבית, חוסר הוודאות במשק וההאטה בהתחלות הבניה.
בפתח פאנל היזמים, רון אבידן, מנכ"ל אזורים, התייחס לדבריו של מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן שדיבר קודם לכן על מאמצי שיווק הקרקעות של המשרד: "בין הכוונות של משרד השיכון לבין המציאות בשטח יש פער הולך וגדל. יש מאמצים להגדלת שיווק הקרקעות, וזה חשוב, אבל שיווק קרקעות הוא לא חזות הכל. מורגנשטרן אמר בצדק שצריך להגדיל את צד ההיצע, וזה אומר שצריך לקדם תכנון, לאשר תב"א, להשקיע בתשתיות, וזה ממשיך להתנהג כמו בעבר, בקצב מאוד איטי".

בעיני אבידן, הריבית הגבוהה במשק כמובן משפיעה, אבל אי־הוודאות במשק משפיעה עוד יותר: "רמת אי־הוודאות בשיאה כתוצאה ממגוון סיבות, כלכליות, פוליטיות וחברתיות, ואז הסקטור העסקי נעצר. הדבר הכי מסוכן לסקטור עסקי בנדל"ן הוא שההחלטות הן ארוכות טווח והסיכונים הם גבוהים, ובאי־ודאות רואים ירידה משמעותית שתלך ותגבר בהתחלות בנייה. פחות יזמים רוכשים קרקעות, והתוצאה היא ירידה ודאית בהיצע.
אבידן הוסיף כי "כשהריבית תשנה את המגמה שלה, כנראה ב-2024, והביקושים יתעוררו - הם יפגשו היצע נמוך יותר. כתוצאה מזה, נראה עלייה של מחירי הדירות. ואז מה מורגנשטרן יגיד? אנחנו לא שומעים מהלקוחות הלך הרוח של ירידת מחירים. הם בעיקר מתקשים עם הקושי בשוק המשכנתאות, ואנחנו כיזמים מביאים פתרונות בצד הפיננסי והמימוני - ויש לזה תוצאות".

"חברות בינוניות וקטנות לא יוכלו לעמוד ברמת אי־ודאות כזאת"​

חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן, סיפר על המצב הפיננסי והתזרימי הקשה בענף: "קבלנים ויזמים לא יכולים לשלם היתרי בנייה, אגרות והיטלים, ומתקשים לקבל מימון ברגעים הקריטיים. לכן, יזמים מעדיפים להיות הגנתיים ולא לצאת לדרך עם פרויקטים. אני יודע על אלפי היתרים לא ממומשים, ואנחנו לא יודעים על הכל. עם ישראל סוחב על גבו נטל חוב של 400 מיליארד שקל, 200 במערכת הבנקאית והיתר במוסדית. זה אומר 30 מיליארד שקל בשנה על ריבית שעוברת מהיזמים לבנקים. יחד עם ערבויות בנקאיות, אנחנו עלולים להגיע ליום הכיפור של ענף הבנייה. רוב ההיצע, 80%, נוצר על ידי חברות וקבלנים בינוניים וקטנים. הם לא יכולים לעמוד בריביות וברמת אי־ודאות כזאת".

יובל ניסני, כתב נדל"ן בגלובס, שהנחה את הפאנל, הוסיף כי "אנחנו רואים חדשות על חברות שנקלעות לקשיים". פייגלין השיב לכך בסיפור טראגי: "אין ספק שזה מערער את ענף הבנייה. כשעיר עומדת בפני חדלות פרעון, או כשהקיבוצים עומדים לפשוט רגל, הממשלה מתגייסת לחלץ אותם ולמנות חשב מלווה ולתת הסדרים. אני מייצג 2,500 יזמים וקבלנים בהתאחדות הקבלנים, ואלו אנשים שמתמודדים עם זה שמפעלי החיים שלהם נמחקים. אחד מטובי החברים שלנו שלח יד בנפשו. הלכתי לשבעה ודיברתי עם אלמנתו ושאלתי מה קרה. היא אומרת שהבנאדם היה ב-30 פרויקטים של תמ"א 38 ששחקו את ההון שלו ואף אחד מהם לא התממש. האיש נקלע לייאוש ושלח יד בנפשו. זה לא רק כלכלי, זה מפעל חיים והחיים עצמם של אנשים".
משה פלדמר, ראש אגף פיתוח עסקי בחטיבת המשכנתאות של בנק לאומי צייר תמונה אופטימית יותר: "אני רוצה להסתכל דרך משקי הבית. השנה, ביצועי משכנאות הם 80 מיליארד שקל. אם נתעלם מ-2021 ו-2022, שהיו שנות שיא, אנחנו פשוט חוזרים לסדרי הגודל של 2019-2020. נכון, הריבית עלתה וגרמה לאנשים לעצור ולחשב מסלול מחדש, אבל בסוף המנטאליות הישראליות זה להיות בעל נכס".
פלדמר הוסיף כי "הישראלי המצוי לא קונה בית כדי להשכיר, אלא כדי לגור בו. משקיעים היו 20% מהשוק והם יצאו, כי היום עדיף להשקיע בפקדונות ולקבל תשואה גבוהה ללא סיכון. אבל הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור עדיין פה. יש גם תושבי חוץ ועולים חדשים שהפוטנציאל שלהם אפילו לא בסיום. דיברו גם על התחדשות עירונית שהיא הזדמנות גדולה ליזמים, כי הם נדרשים לפחות אשראי ואפשר להגיע לעסקאות מעניינות. יש גם התגברות של קבוצות הרכישה".

"השוק הולך לכיוון של פינוי בינוי, אבל זה לא פתרון קסם"​

יובל ניסני, כתב גלובס, פנה למנכ"ל אזורים רון אבידן ושאל אותו: "דובר פה על אפיקים שפונים אליהם. מה לגבי פינוי בינוי?"

אבידן השיב כי "יש העברה של משקל הכובד לפרויקטים של פינוי בינוי, כי ברמה התכנונית, אלו פחות פתרונות נקודתיים ויותר פתרונות כוללים. כל התחום הזה קשה וזו ריצת מרתון. באזורים יש 80 פרויקטים של פינוי בינוי, ולוקח שנים לקדם אותם. כל פרויקט כזה מחייב תב"א חדשה. זה הליך ארוך, ומורגנשטרן התייחס לקונפליקט שיש ליזמים ולתושבים עם ראש העיר שלא מעוניין לקדם אותו".
אבידן הסביר מה בעייתי כל כך במערכת התמריצים של ראש העיר, שמונעת לדבריו פינוי בינוי: "יש בעיה לא פתורה של גירעון בתחום הארנונה, ואז שמים לנו מקלות בגלגלים". כלומר, ההכנסה מארנונה נמוכה משמעותית מההוצאות שהעיריה נדרשת אליהן כדי לספר לתושבים שירותים עירוניים, כך שזה הופך לנטל על העירייה. "פרויקט של בינוי בינוי זה הכפלות של פי 3-5, וזה מצריך תשתיות. היזם מגיע ומקדם תכנון ומנהל תכנון של שנים עם הדיירים, צריך תשתיות שיאפשרו לעיר לקבל את ההכפלה הזאת. גני ילדים, בתי ספר וביוב. פינוי בינוי זה הכיוון שהשוק הולך אליו, אבל זה לא פתרון קסם. זה לא יפתור את הבעיות של ישראל".

יובל ניסני שאל את חיים פייגלין אם כובד המרכז עובר מהמרכז לפריפריה, ופייגלין מצטט את מנכ"ל משרד השיכון מורגנשטרן שאמר שצריך גם וגם וגם. "צריך גם התחדשות עירונית וגם פריפריה - וערים חדשות לא פרבריות, אלא מטרופולינים חדשים. לא ערי שינה של 30,000 תושבים שייגזר עליהם מראש להיות ערים עניות ומדולדלות. היום, במקום מטרופולין עם תשתיות חזקות, מודרניות וירוקות, שיציע איכות חיים, הולכים על פתרונות פרבריים".
בעיני פייגלין, זה לא שגידול האוכלוסייה מגביר את מחירי הדיור, אלא אולי להיפך: "העלייה במחירי הדירות תגביל את גידול האוכלוסייה. ישראל צריכה להיות דמוקרטית, ליברלית וחופשית, אבל היא צריכה לגדול, ומה שמגביל את הגידול שלה זה יוקר המחיה ומחירי הדיור. זה לא מאפשר לזוגות צעירים ממה לחיות. זה דורש למצוא פתרונות מחוץ לקופסה, כי מודל השכירות (ארוכת הטווח, ע"א) לא מחזיק מים".
פייגלין סיפר על קול קורא של הממשלה עם 60% שכירות ו-40% בעלות, ואמר שבעיניו "זה עובד יפה מאוד בבריטניה. זה יכול לעבוד גם כאן, אבל צריך תמריצי מס כמו שקורה בעולם. המודל של שכירות חלקית יתקדם וייתן חלק יותר גדול במאמץ הדיור הלאומי שיש כאן. נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה".

"הצענו לשלם לקונים משכנתה עד סוף 2025, וזה גרם לשטף של עסקאות"​

משה פלדמר הוסיף ש"מסתכלים ברמה הארצית כמקשה אחת, בזמן שהמרכז לא דומה לפריפריה, ובנק לאומי נותן מענה לכל המגזרים. רואים בנייה מסיבית בקיבוצים, ואת המגזר הערבי שנמצא בחיתוליו מבחינת נטילת משכנתה, אבל הוא בעל פוטנציאל גדול מאוד. צריך הסדרת רישום, אבל גם חינוך השוק והגדלת המודעות של הציבור לקבל משכנתאות". הוא מעיד שבנק לאומי "נמצאים שם עם סניפים ובנקאים דוברי השפה".

פלדמר דיבר על פתרונות מימוניים "מחוץ לקופסה" שהוא מקדם. הוא סיפר שבנק לאומי "רואים את שני סוגי הלקוחות: לקוח הקצה והיזם. צריך לתת גם ליזם תוכנית גמישה אשראית, שתיתן לו כלים במסגרת הרגולציה. לכל לקוח יש צרכים משלו, ואם יודעים לתת כלים ליזמים אפשר לסגור עסקאות. בין אם זה דיור לשכירות או משפרי דיור, שלא יכולים לשלם משכנתה נוספת. אפשר לדחות תשלומים ליזמים, וכך לאפשר כמה שנים להתארגן על הכסף. מסבסדים את הריבית ונותנים ריבית קבועה 'של פעם' ללקוחות כדי לאפשר לו להיכנס לעסקה יותר ברוגע".
פלדמר העיד כי "מעל 94% מהבקשות למשכנתה מאושרות. זה אומר שמגיעה אוכלוסייה טובה שיכולה לעמוד בזה. אנחנו מעודדים את הלקוחות לבדוק מה הם יכולים לקבל מהבנק עוד לפני שרוכשים דירה. כשמאפשרים את הכלים האלה רואים איך העסקאות יוצאות לפועל".
רון אבידן סיפר מהזווית שלו על היצירתיות במבצעים: "יש פרויקט בכפר שלם שבנייתו מסתיימת השנה, ולא כל הדירות נמכרו. יצאנו עם הצעה לשלם לקונים את המשכנתה עד סוף 2025, וזה גרם לשטף של עסקאות של אנשים שחוששים מהריבית הגבוהה כיום וחושבים שיפגשו ריבית טובה יותר בהמשך. אם קונים כדי להשכיר הלאה, נהנים בטווח הקצר משכר הדירה בלי המשכנתה שהיזם כבר שילם. היום זה יתרון כשיש דירות חדשות שהן למסירה רק עוד 3-4 שנים. אם הדירה תימסר רק עוד כמה שנים, אפשר להביא 20 או 10 אחוז הון עצמי, והלקוח יפגוש את שוק המשכנתאות רק עוד 3-4 שנים, כשהוא מקווה לפגוש ריבית נמוכה יותר שתחייב אותו בתשלומי משכנתה נוחים יותר. זה אחד המסבירים המשמעותיים מאחורי תוצאה המכירות של אזורים כמו שהיא פורסמה".
*** גילוי מלא: כנס המשכנתאות של ישראל נערך בשיתוף עם בנק לאומי
 
  • תודה
Reactions: szn
דווקא עליה כה תלולה של 20% בשנה אחת מוכיחה שלא עומדת מאחוריה מאום מלבד פסיכולוגיה
נפל דבר עם הריבית שהוכיחה כמה שוק הנדל"ן יציב הרבה פחות משחשבו ולעומת זאת מסורבל להחריד
מרגע שהמשקיעים מדירים את רגליהם משוק הנדל"ן נפילה במחירים היא עניין של זמן
כל המתווכים שאני מדבר איתם במצב רוח נפול ללא עסקאות ואומרים לי שאין מה לעשות המחירים בירידה תלולה והמוכרים עדיין לא משלימים עם זה
אני מנסה למכור דירה בביתר במחיר רגיל ולא זז כלום כבר חודשיים
 

מנכ״ל משרד השיכון חושף בכנס גלובס ולאומי: זה מה שיקרה למחירי הדיור בשנה הבאה​

מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן דיבר על מה צפוי בשוק הדיור בכנס המשכנתאות של גלובס ובנק לאומי • "האתגר שלנו הוא היצע, היצע והיצע. בסביבת הריבית החדשה אנו צריכים להיות פרואקטיביים ויצירתיים, לא לעשות את אותו דבר ולקוות שיתפוס" • "אם נצליח ביעד השיווקים השנה, אני מאמין שמחירי הדיור ייבלמו ואולי אפילו נראה ירידה"​


האם יש בשורה בירידה הצנועה במחירי הדירות מתחילת השנה? מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן סבור שהשאלה שצריך לשאול היא אחרת. "השאלה היותר מעניינת היא האם קורה פה משהו שהוא רק נגזרת של הריבית, ואז באמת זה אירוע שתלוי רק בריבית וכשהיא גבוהה יש איזשהו מצג שלא מייצג את המצב האמיתי של ירידה. ליזמים קשה לממן, אין תזרים, אין רוכשים ובאופן טבעי נוצרת ירידה מלאכותית במחירים, שתחזור אלינו בבומרנג", כך אמר מורגנשטרן בשיחה עם סגן עורכת גלובס דרור מרמור בכנס המשכנתאות של גלובס ובנק לאומי.

עוד מוסיף מורגנשטרן כי אמנם לריבית יש השפעה ענקית על מחירי הדיור, אך ניתן לראות שהחל משנת 2010 ישנה קפיצה משמעותית בהיצע. "אם נסתכל על זה רגע אחד בקפיצות של 5 שנים, אנו יכולים לראות קפיצה של כמעט פי 2 בשיווקים ואפשר לראות עלייה של פי 2 בכמויות המתוכננות. בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מכך שמשרד השיכון, רמ"י ומינהל התכנון עושים עבודה החל מ-2015, הגענו ל-50 אלף שיווקי קרקעות ב-2015, ובשנתיים האחרונות הגענו ליותר מ-100 אלף".

אתה מתייחס לתקופה של ריבית אפסית. זה נגמר.
"נכון, האתגר שלנו הוא 3 דברים, היצע, היצע והיצע. איך אנו עושים היצע? באמצעות שינויים במחיר מטרה - גם מחיר מטרה באזור המרכז, גם שינויים שעשינו בתקצוב הפיתוח ועוד. בסביבת הריבית החדשה אנו צריכים להיות פרואקטיביים ויצירתיים, לא לעשות את אותו דבר ולקוות שיתפוס. השבוע יש ארבעה מכרזים שנכשלו בעבר ושמים עליהם 150 מיליון שקל מהתקציב כדי להוריד עלויות פיתוח. יש כסף תקציבי לסבסד עלויות פיתוח. אנו מאמינים שבשלושת-ארבעת החודשים הקרובים, נגיע ליעד של 90 אלף שיווקים בשנת 2023 ונעבור את הרף בע"ה של 60 אלף עסקאות. אם נתמיד בזה, מגמת העצירה, בלימת העלייה ואף ירידה היא לא מגמה שנמצאת פה כאפיזודה חולפת, אלא כמשהו שיישאר איתנו הרבה זמן. יש עוד היצע, המגזר הכפרי, עד היום הסתכלו עליו ככמה מאות יחידות דיור או עשרות, אבל רמ"י יכולה להביא לעשרות אלפי יחידות דיור שמשווקים במגזר הכפרי".


בזמנו אמרת שאולי עדיף שלא תעשו כלום כי כוחות השוק יפתרו את הבעיה. אז ירדתם מהתאוריה הזאת?
"לא, כשנכנסתי לתפקיד אמרו היה פעם מע"מ אפס, היה מחיר מופחת, מחיר מטרה, מחיר למשתכן. אני אומר השוק עשה מספיק סיבובים, היזמים התרגלו למחיר מטרה. אני חושב שלא צריך לחפש תוכנית שתיקרא על שם של שר, יש תוכנית שאנו מכניסים בה תיקונים, הקטנו הנחות באזור המכרז ממיליון למקסימום 500 אלף שקל. ובכל הארץ, קבענו הנחה של 20-25% על מחיר דירה, עם מגבלה של עד 500 אלף שקל".

העיקר זה להפסיק להמציא ג'וקרים חדשים בשוק אבל המצאתם ג'וקר חדש ישן. לתת 50 אלף שקל צ'ק למי שבונה דירה ב-600 אלף - זה לא תרופה אמיתית.
"קודם כל זה לא קורה בחלל ריק, זה לא הדבר היחיד שאנחנו עושים. כמו שאמרנו מיליארד שקל להמרצת נדל"ן ותכנון, זה דברים שקורים במקביל. לקיחת משכנתה היא אתגר, אבל ההון העצמי לרכישת דירה הוא אתגר לא פחות. אז כשקונים דירה בהנחה, בשמו הכוללני היום, זה הנחה מההון העצמי, כשאדם רוכש דירה ב-2-3 מיליון שקל זה עדיין לא בר השגה. כשאנו מסתכלים על תוכנית משלימה, אמרנו יש אנשים שרוצים לרכוש דירה שהונם העצמי לא עולה על מאה אלף שקל".


יש דירות כאלו שעולות עד 600 אלף שקל?
"בדקנו וראינו שיש למעלה מ-7,000 דירות כאלה. אולי עוד ארבעה חודשים אחרי שנבדוק את עצמנו נגיד צריך להרחיב את התוכנית, וייתכן ונגיד שלא הזיזה ולא עשתה משהו משמעותי ושתיגמר. אבל כשאנחנו מסתכלים היום, הרבה תוכניות שיווקו רק בשוליים או רק במרכז. היום יש תמימות דעים שאין פתרון אחד למישהו אחד, עלינו לעשות גם וגם וגם, מבחינתנו זה חלק מפרוטיפוליו של פתרון לאוכלוסייה".

דיברתם על סבסוד לפריפריה, דירות בהנחה, 50 אלף שקל על דירות ב-600 אלף שקל, בסוף אתם החרדים דואגים למגזרכם.
"אז אני אשמח לבוא ולשתף את הציבור כולו. כרגע קרוב ל-6,000 איש נרשמו למענק יד שנייה. אנחנו לא מזהים מגמה מסוימת בין הנרשמים, רואים התפלגות נורמלית, לא יודעים לזהות אוכלוסיות, לא מזהים אנומליה כלשהי. אני מעריך שגם כשנבחן את עצמנו אחרי שהמענקים האלה יוענקו נראה התפלגות נורמלית של האוכלוסייה, והעתיד יוכיח על ההווה. לגבי השאלה הזאת, יבש לי כבר הפה מרוב לבוא ולדבר על הנושא הזה, אבל אני אגיד ככה, אף אחד לא מתבלבל, רואים שאני חרדי, אם יש למישהו ספק שכחרדי אני צריך לא לדאוג לחרדים, אז אני אומר פה אני דואג לחרדים, אם מישהו חושב שלא אדאג ללא חרדים, אז אני לא איכשל, אני דואג לחרדים כמו לשאר חלקי האוכלוסייה".

- פרסומת -

והעובדה שמתכננים שתי ערים נוספות בנגב לחרדים בלבד, והעובדה שמתכננים שכונות לחרדים בלבד, זה נכון תכנונית, כלכלית וחברתית?
"להסתכל על חרדים ולהגיד שכולם זהים, זו טעות. יש חרדים שרוצים לגור בעיר נפרדת ולא מעט חרדים שרוצים לגור בערים הטרוגניות. צריך להקים ערים חרדיות כי יש ציבור שרוצה לגור בעיר חרדית. כשהיה דיון בוועדה המחוזית, ראשי רשויות בנגב התנגדו להקמת הערים. אמרנו שלהקים עיר זה אתגר, ושאלנו אותם אם הם יוכלו לקחת 2,000-3,000 יח"ד לחרדים, ואלה ערים שיש להן שיווקים של למעלה מ-10,000 יח"ד, אבל כל אחד מהם אמר - 'תשים אצל שכני'".

בסוף ממשלת ישראל היא המתכננת, ולא ראשי הערים. החיים ביחד זו מטרה.
"קרית גת עיר מעורבת, בעכו בשוק חופשי זכתה קבוצת חרדים, וזו עיר מעורבת, כל הערים שאנו משווקים בהן הן ערים מעורבות, נמשיך לעשות את זה. את העיר כסיף לקח 15 שנה עד שההקמה שלה התחילה לצאת לפועל, גם חריש לקח 15 שנה, מדובר בעיר אחת שתקום והיח"ד הראשונות שלה ישווקו באביב שנה הבאה".

"אנו מקיימים שולחנות עגולים כדי להחליט איפה יהיו הפתרונות התחבורתיים והעסקיים, כסיף מוקמת כעיר שיהיו בה תשתיות תחבורה ותעסוקה ובריאות, היא תשמש פתרון מגורים לאוכלוסייה מסוימת ותתן שירותים כדי שתוכל לעמוד על הרגליים".

"מעריך שהמגמה שרואים עכשיו תלווה אותנו עד 2026"​

בנתיים, הציבור קורס תחת נטל המשכנתאות בריבית החדשה. עד כמה תתערבו בשוק הזה?
"אני יכול לומר שיש שאלה עד כמה בנק ישראל והבנקים במדינת ישראל שמרניים ואולי שמרניים מדי. האם משכנתה ל-30 שנה זה הטווח המקסימלי? אולי צריך יותר שנים. האם היחס בין הון עצמי למימון שאנו נותנים מספיק טוב? אולי צריך להרחיבו. מצד שני, ככל שנאפשר ליותר אנשים לרכוש דירה ביתר קלות, מה זה יעשה לביקושים?".



"בנק ישראל יש לו את המדיניות שלו, אנחנו לא אחראים עליו. אנו רואים את מה שיש אצלנו היום וזו המשכנתה המסובסדת. אנו מניחים שהשנה יהיו 10,000 בתי אב שיגישו בקשה למשכנתה מסובסדת. אבל המנגנון מסורבל ובקרוב נשתף גם את היועצי משכנתאות כדי להבין איך אנו מייעלים את המנגנון אצלנו של הוצאת תעודת זכאות. המדינה משקיעה מאות מיליונים לסבסוד משכנתאות, את הכסף צריך לטייל ולייעל. אנחנו לא בטוחים שהיום זה נעשה בצורה הכי אפקטיבית, כי זה דבר שלא נגעו בו למעלה מעשור".

כשאתה עוזר לאנשים לקחת משכנתה מסובסדת אתה מגדיל ביקושים.
"אנחנו לא הולכים להגדיל, אלא לדייק. מכלי שלא נותן פתרון כי הוא הפך להיות שולי להרבה אנשים נוטלי משכנתה, לתת את זה באמת למי שצריך. אנחנו לא חושבים שזה יגדיל ביקושים, זה יאפשר למי שלא מסוגל היום לקחת משכנתה לדייק את הכלי הזה שייתן פתרון".

בנתיים פתרון השכירות לטווח ארוך לא קיים בתנאי השוק הנוכחיים. המכרזים נכשלים בזה אחר זה.
"שוק השכירות לטווח ארוך, אפרופו הריבית, נפגע יותר מכל מה שאנחנו מדברים. המדינה השקיעה במשך עשור הרבה מאוד כסף לפתח את השכירות, אני לא איכנס לחשכ"ל או לבנק ישראל, כן לתת ערבות מדינה כן או לא, אנו כמדינה צריכים להשקיע הרבה יותר בשוק השכירות. במועצת רמ"י הקרובה נביא גם למרכז וגם לפריפריה דחיית תשלומים משמעותית של נתיים בתשלום על קניית הקרקע, מעבר למה שעשינו היום".

הפנים להייטק: בקריית מלאכי מצפים לכניסת תעשיות עתירות ידע
דיברנו עד כמה קשה ליזמים לקנות היום קרקע, התחום של ההתחדשות העירונית במדינת ישראל יכולה לצמוח יותר חזק, וזה לא קורה. המדינה סמכה על כוחות השוק שיצמחו לבד, וזה לא קורה.
"הרבה פרויקטים שלא היו כלכליים הפכו לכלכליים, הרבה פרויקטים שהיו צריכים קרקע משלימה הפכו לכלכליים. אנחנו היום רואים ששליש מהתחלות הבנייה בהיתרים שיוצאים הם מהתחדשות עירונית, התחדשות עירונית קורמת עור וגידים. בוא לא נשכח, יזם בדרך כלל צריך לרכוש קרקע, הריבית גבוהה ויש חוסר יכולת להתממן בעלויות גבוהות, אז בהתחדשות עירונית לא צריך לבוא ולקנות קרקע. אנו רואים את זה עובד ואיך זה מתרחב, ניקח עיר כמו קרית גת, יש גם ערים אחרות, ההתחדשות העירונית מגיעה גם לשם. המספרים מדברים, העלייה שחווינו בשנים האחרונות מאוד משמעותית ואנו צופים שזה יעלה".

האם אתה יכול להבטיח לציבור פה, עם ההתחדשות העירונית וכל מה שדיברנו עד עכשיו, שהספינה שינתה כיוון והמחירים ירדו?
"הנבואה אנו יודעים ניתנה למי, אבל אני מסתכן ומעריך שהמגמה שאנו רואים עכשיו תמשיך ללוות אותנו עד 2026".
 
הודעת בנק ישראל הרגע
הוועדה החליטה להותיר את הריבית על כנה, אך רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
 
@גולש בנט

בקשר לדיור שאז אמרת שיש דירות ב2.3 חדשות בבני ברק
בסוף לא הבאת את הפרטים לבירור
אודה לך אם תביא את זה
תתקשר ותבדוק.
למה אתה חושב שאני עובד אצלך?
אגב גם בפרויקט אוסישקין יש 4 חדרים ב2.2.
גם בפרויקט של זלצמן יש דירת 5 חדרים ב2.5.
זה אמנם פרדס כץ, אבל זה גם משקף ירידת מחיר נאה מאוד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה