חידות תורניות אשכול חידות תורניות

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 
ברשותכם אביעה חידות:

1) היכן מובא בגמרא וברש"י פסוקים מספר "עזרא" ובעצם הם פסוקים מספר "נחמיה"?
2) איך אומרים את המילה "לא" - בשתי מילים?
3) איזה הלכה למעשה הכריע הש"ך ז"ל על סמך פסוק שמציין ה'תולדות אהרן' בחומש?
 
ברשותכם אביעה חידות:

1) היכן מובא בגמרא וברש"י פסוקים מספר "עזרא" ובעצם הם פסוקים מספר "נחמיה"?
2) איך אומרים את המילה "לא" - בשתי מילים?
3) איזה הלכה למעשה הכריע הש"ך ז"ל על סמך פסוק שמציין ה'תולדות אהרן' בחומש?
1) מבלי דעת את המקום הספציפי, רק אציין שבגמרא (סנהדרין צג ע"ב) כתוב שספר נחמיה כולו נכלל בספר עזרא
ובאמת הגמרא תמיד מציינת את מה שכתוב בנחמיה כעזרא
 
מה השם הכי ארוך בתנ"ך?

כיון דאתינן להכי​


מספרים על ראש ישיבה אחד שטס לאמריקה כדי לגייס כספים לצורך החזקת הישיבה שלו, הוא הגיע לאחד העשירים הגדולים שהיו שם, וביקש את עזרתו, שאל אותו העשיר מה שמך? 'שמי גד' השיב ראש הישיבה, פתח העשיר את ארנקו הוציא שבע דולר ונתן לו ופטרו לשלום, ראש הישיבה הצטער מהסכום הזעום שקיבל מאותו עשיר, אך מה היה לו לעשות, הוא קם ויצא, בעת יציאתו הוא ראה שאחריו נכנס רב אחר, הוא המתין מעט עד שאותו רב יצא, ושאל אותו בעדינות איזה סכום נתן לו העשיר, השיב לו הרב שהעשיר נתן לו ארבע מאות חמישים ושש דולר, תמה ראש הישיבה ושאל אותו כיצד זכית לקבל מהעשיר סכום גדול כזה, הרי לי הוא נתן בסך הכל שבע דולר, 'מה שמך'? שאל הרב, 'גד' השיב ראש הישיבה, אמר לו הרב בוא ואסביר לך את הענין, דרכו של עשיר זה לתת צדקה לפי הגימטריא של שמו של המבקש, ולכן לך הוא נתן שבע דולר מאחר ששמך גד, אך לי הוא נתן ארבע מאות חמישים ושש דולר כי אמרתי לו ששמי הוא אברהם יצחק, וממילא קבלתי תרומה כמספר שמי, שמע זאת ראש הישיבה והחליט גם הוא לשנות את שמו. כעבור מספר ימים הוא שב לבית העשיר וביקש שוב את עזרתו בתרומה הגונה עבור הישיבה שלו, 'מה שמך'? שאל העשיר, 'ארתחשסתא' השיב ראש הישיבה, העשיר טען שאין שם כזה, אך ראש הישיבה לא נבהל, אלא הוציא מתיקו תנ"ך והראה לו ששם זה מופיע כמה וכמה פעמים בספר עזרא, העשיר התנצל והחל לחשב את הגימטריא של השם הארוך הזה ונתן לו תרומה על סך אלף שלוש מאות ושבעים דולר, לפתע הוא התבונן בפניו של ראש הישיבה ואמר לו: משום מה כבודו מוכר לי, אם זכרוני לא מטעה אותי נראה לי שכבר היית כאן לפני מספר ימים והיה לך שם אחר, אמר לו: אז אמנם שמי היה גד, אבל לאחר שראיתי ששם זה לא מביא הרבה מזל החלטתי להרחיב אותו, כמו שכתוב ברוך מרחיב גד, ולכן אמרתי לעצמי שאם כבר אני מרחיב את שמי עדיף להרחיב לשם גדול, ולכן בחרתי בשם זה, הבדיחותא של ראש הישיבה מצאה חן בעיניו של העשיר. (בצור ירום חלק ט' עמוד ר"ז)
 
1) מבלי דעת את המקום הספציפי, רק אציין שבגמרא (סנהדרין צג ע"ב) כתוב שספר נחמיה כולו נכלל בספר עזרא
ובאמת הגמרא תמיד מציינת את מה שכתוב בנחמיה כעזרא
אכן כך מבאר בגליון הש"ס
 
ברשותכם אביעה חידות:

1) היכן מובא בגמרא וברש"י פסוקים מספר "עזרא" ובעצם הם פסוקים מספר "נחמיה"?
1) רש"י ברכות נג: - "במשמע - העונה והמברך במשמע קומו ברכו את ה' אלהיכם בס' עזרא..." והוא בנחמיה ט ה
2) רש"י יומא לא: "על ידו - ... אי נמי על ידו לשון אחריו וסמוך לו והרבה יש בספר עזרא על ידו החזיק פלוני את החומה" והוא בנחמיה ג, ח
3) רש"י סוכה יב. "צאו ההר - פסוק הוא בספר עזרא" וכוונתו לפסוק שמופיע בגמרא "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות" שהוא בנחמיה ח טו
ועוד רבים...
 
נערך לאחרונה ב:
אשר
'מאשר שמנה לחמו' - שמנה אותיות משנה
אָשֵׁר היה עוסק בתורה ובמשנה יותר מאחיו, ולאחר פטירתו של אדם כשדנין אותו לגיהנם קורא לכל שבט ושבט שיצילהו משם ואין קול ואין עונה, וכשקורא לאָשֵׁר, משיב לו אָשֵׁר קראת מימיך משנה, אם אומר לו הן, מיד מוציא אותו מגיהנם בזכות המשנה, וזהו שאמר הכתוב "מאשר שמנה" אותיות משנה, בשביל שקרא המשנה "הוא יתן מעדני מלך" עדן של מעלה. (מדרש תלפיות ענף אפוד בשם ספר מזבח יעקב בשם האריז"ל)
 
3) רש"י סוכה יב. "צאו ההר - פסוק הוא בספר עזרא" וכוונתו לפסוק שמופיע בגמרא "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות" שהוא בנחמיה ח טו
ועוד רבים...
מה כוונתך פסוק שמופיע בגמרא?
אגב, רש"י בסוכה מביא עוד פסוק מעזרא, והוא בנחמיה.
 
1) היכן מובא בגמרא וברש"י פסוקים מספר "עזרא" ובעצם הם פסוקים מספר "נחמיה"?

3) רש"י סוכה יב. "צאו ההר - פסוק הוא בספר עזרא" וכוונתו לפסוק שמופיע בגמרא "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות" שהוא בנחמיה ח טו

מה כוונתך פסוק שמופיע בגמרא?
כוונתו כנראה שהפסוק הובא בגמרא. ובאמת בדף לז. כתוב בגמרא עצמה: וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת וכו'. והוא בנחמיה. כיון ש'לא נקרא על שמו', וכלשון הגמרא:
מכדי, כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו, ונחמיה בן חכליה מאי טעמא לא איקרי סיפרא על שמיה? אמר רבי ירמיה בר אבא: מפני שהחזיק טובה לעצמו, שנאמר זכרה - לי אלהי לטובה. (סנהדרין צג, ב).
ויש דברים מהחיד"א בזה, שמה שנתגלגל הדבר שאנו קוראים כיום 'ספר נחמיה' (ע"י חלוקת הנוצרי ההוא שחילק את פרקי התנ"ך המקובלים כיום), הוא לפי שברבות השנים כבר נמחל לנחמיה אותו עוון.
2) איך אומרים את המילה "לא" - בשתי מילים?
אולי: אין יש. (לשון פסוק הוא, בשמואל א כא, ותהלים קלז. ושגור בפי אחרונים מחכמי ספרד).
לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא
וכיון שנזכרה תיבה זו, יש להזכיר שתמיד התי"ו האחרונה מנוקדת בשוא (ולא בקמץ), וכאילו כתוב 'לארתחששת'. מלבד ההופעה הראשונה שלה (שהיא בקמץ).
3) איזה הלכה למעשה הכריע הש"ך ז"ל על סמך פסוק שמציין ה'תולדות אהרן' בחומש?
יו"ד סי' קצח סעיף מח. שאם עלתה מהטבילה ופגע בה דבר טמא, צריכה לומר פסוק.
ואיזה פסוק תאמר: כתב הש"ך את לשון הגמרא כך:
שופך בוז על נדיבים ויתעם בתוהו לא דרך. והוא בתהלים ק"ז, והכי מייתי לה ברוקח. - אבל בעל תולדות אהרן לא ציין מקרא דשופך בוז על נדיבים אלא ומזיח אפיקים רפה באיוב י"ב 'פסחים קי"א', ובתהלים לא ציין כלום, נראה שלא היה גורס בש"ס שופך בוז על נדיבים וגו', ובילקוט מייתי ש"ס זה בתהלים ובאיוב, הלכך נמרינהו לתרווייהו:
הכריע לומר גם את הפסוק ומזיח אפיקים רפה ע"פ התולדות אהרן (וגם ע"פ הילקוט).
 
כוונתו כנראה שהפסוק הובא בגמרא. ובאמת בדף לז. כתוב בגמרא עצמה: וכן בעזרא אומר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת וכו'. והוא בנחמיה.​
זה מה שרציתי להבין אם כוונתו לגמרא בדף לז., כי בדף יב. זה ברור שרש"י מדבר על הפסוק שהגמרא מביאה.
ויש דברים מהחיד"א בזה, שמה שנתגלגל הדבר שאנו קוראים כיום 'ספר נחמיה' (ע"י חלוקת הנוצרי ההוא שחילק את פרקי התנ"ך המקובלים כיום), הוא לפי שברבות השנים כבר נמחל לנחמיה אותו עוון.​
אשמח לקבל ציטוט או מראה מקום לדברי החיד"א.
לא הבנתי, חלוקת הנוצרי קשורה לספרים עזרא נחמיה? כי מהגמ' משמע שהם ב' ספרים נפרדים, אלא שנחמיה חיבר את שתיהם.​
אולי: אין יש. (לשון פסוק הוא, בשמואל א כא, ותהלים קלז. ושגור בפי אחרונים מחכמי ספרד).
אכן לכך התכוונתי. ובפי' רבינו אפרים מבעלי התוס' משתמש בזה ברמזיו בפ' ויחי: לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו ר"ת לא יש מום רע כישו.​
וכיון שנזכרה תיבה זו, יש להזכיר שתמיד התי"ו האחרונה מנוקדת בשוא (ולא בקמץ), וכאילו כתוב 'לארתחששת'. מלבד ההופעה הראשונה שלה (שהיא בקמץ).​
מעניין, יש עוד דוגמאות לכך?
 
הלו, יש מישהו?
בדקתי באוצר החכמה. זה מובא בספר אור הפלאות (ניו יורק תשי"א) ובספר אשת חיל (של הרב יחיאל מיכל שטרן, עמ' קנה) בשם 'ילקוט ראובני ב, טז'.
בספר ילקוט ראובני עצמו לא מצאתי דבר.
גם הצירוף של שמות הבנות לא הוביל דבר.
חידה סתומה ועלומה, שנראית חסרת בסיס לחלוטין.
 
אשמח לקבל ציטוט או מראה מקום לדברי החיד"א.
אלו דברי החיד"א ב'חומת אנ"ך' על נחמיה:
דברי נחמיה בן חכליה וכו'. בפ' חלק דף צ"ג אמרו מכדי כל מילי דעזרא נחמיה בן חכליה אמרינהו מ"ט לא אקרי ספרא על שמיה אמר רב ירמיה בר אבא מפני שהחזיק טובה לעצמו שנאמר זכרה לי אלהי לטובה וכו' רב יוסף אמר מפני שספר בגנותן של ראשונים שנאמר והפחות הראשונים אשר לפני וכו' ע"ש וצריך להבין דהאידנא קרו ליה ספר נחמיה נאמר לקרות וליכתב. וזה כמה מאות שנים בהגלות נגלות הדפוס בעולם מדפ"ס ועולה ספר נחמיה לחוד. והנה בספר חזיונות כ"י להרב עיר וקדיש מהרח"ו ז"ל כתב דהגיד לו רבינו האר"י ז"ל דבן הראשון מבת שבע שמת הוא היה נחמיה התרשתא אדם גדול ולפי שמת בתחילה קודם מילה ולא זכה לשם גם אח"כ לא נקרא הספר על שמו אלא נטפל לספר עזרא זהת"ד. ואפשר לומר כי שם גימט' ספר וא"ש דבתחילה לא זכה לשם ולכן לא זכה שיקרא ספ"ר על שמו. ועוד אפשר לומר דמה שאמר זכרה לי אלהי לטובה אי נמי במה שספר בגנותן של ראשונים ברוב הימים נתכפר ומה גם לפי מ"ש מהר"י סרוק ז"ל דרבן גמליאל עבר מן הנשיאות משום זה ובאותו הצער ובכמה זמן נתקן. ולכן בדורות אחרונים נקרא הספר נחמיה על שמו. ואינו מקרה ח"ו רק הכל בדקדוק גמור. ומיהו יען היה הבן ראשון של בת שבע ולא זכה לשם דהוא רומז למ' ולא אערע דוד הע"ה בהאי באר כמ"ש בזהר הקדוש ושם וספר רומז למ' לכן אינו מכלל ד' ועשרים ספרים רק ספר עזרא לבד ולא ספר נחמיה ודוק הטב כי קצרתי וא"ש ההי"ב [ובקונטריס מראית העין שם כתבתי בסגנון אחר בס"ד ועיין ככר לאדן דף קצ"א]:

לא הבנתי, חלוקת הנוצרי קשורה לספרים עזרא נחמיה? כי מהגמ' משמע שהם ב' ספרים נפרדים, אלא שנחמיה חיבר את שתיהם.​
לא בדיוק. אכן היו אלה שני ספרים נפרדים. אולם בימי קדם שלא היו 'פרקים', היו שני הספרים ספר אחד לכל דבר וענין, והרוצה לציין הרי הוא אומר 'עיין בעזרא'. וכן הוא בגמרא ובראשונים. אמנם לאחר שנתאזרחה חלוקת הפרקים, שוב אין אתה יכול לומר 'עזרא פרק טו', שהרי מעתה הוא פרק חמישי בנחמיה. ועל כרחך אתה מסיב שמו ל'נחמיה'.
מעניין, יש עוד דוגמאות לכך?
לא ידוע לי על עוד דוגמאות.
זה שמו, ונכתב רק פעם אחת כפי ששגור בפי כל. (להשערתי, הדבר נובע מחילוקי סמוך-מוכרח, שכשהוא סמוך לתיבה אחרת, הוא בשוא. אבל זה שייך לדקדוק ארמי ולא כאן מקומו).
 
בדקתי באוצר החכמה. זה מובא בספר אור הפלאות (ניו יורק תשי"א) ובספר אשת חיל (של הרב יחיאל מיכל שטרן, עמ' קנה) בשם 'ילקוט ראובני ב, טז'.
בספר ילקוט ראובני עצמו לא מצאתי דבר.
גם הצירוף של שמות הבנות לא הוביל דבר.
חידה סתומה ועלומה, שנראית חסרת בסיס לחלוטין.
עוד תזכורת לזה שלא כל מה שמצוטט באמת כתוב במקור שממנו צוטט...
 
לגבי נדב ואביהו
ראיתי שמביאים בשם ספר פרי הארץ שנקראו נדב על שם אמה של אלישבע כמו שכבר כתבו ואביהו על שם אבי אהרן אבי הוא
וכמו שנרמז למעלה נענשו על זה ששינו הסדר וקראו קודם על שם האם ואחיז על שם האב
(בין השאר הובא בספר חידושי ר חיים קנייבסקי על ויקרא)
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה