"כשבאר שבע לא הסכימה לבנות שכונה לחרדים – החלטנו להקים עיר חדשה"
יו"ר מטה התכנון הלאומי חשף בפורום ליזמים חרדים שנערך בבני ברק: "אם היו לנו 15 אלף יח"ד בערי צפון הנגב - היינו מוותרים על העיר החדשה". שר השיכון גולדקנופף: "יש שיח רכיל נגד הציבור החרדי". יו"ר ועדת הפנים אשר: "אנו מתקשים להגיע להבנות עם ראשי הערים, ייתכן שתידרש חקיקה". מנהל הרשות להתחדשות במברגר: "מעלית השבת היא כבר לא החסם המרכזי להתחדשות במגזר, אלא הצורך ב-100% הסכמה"
מאת
דרור ניר קסטל- כתב
04.09.23 | 12:38 עודכן לאחרונה: 04.09.23 | 14:10
נתן אלנתן (אקליפס מדיה)
"אני לא רוצה להקים ערים חדשות, זה לא נכון כלכלית בכלל. צריך היה לקחת ערים קיימות ולהגדיל אותן, וכך לתת שירות יותר טוב לתושב. אבל אין ברירה. אמרתי לראש העיר באר שבע, 'נקים שכונה חדשה של 5,000 יח"ד לציבור החרדי'. הם לא רוצים. אז נאלצנו להקים את העיר תילה". כך חשף אתמול (א') יו"ר מטה התכנון הלאומי נתן אלנתן בפורום ליזמים חרדים, בנושא יזמות, בנייה ונדל"ן שנערך בבני ברק, ביוזמת
מרכז הנדל"ן ו"מרכז אחים ליזמות ועסקים", המעודד תעסוקה בחברה החרדית.
עוד לדברי אלנתן, "אם היו לנו 15 אלף יח"ד בערי צפון הנגב – באר שבע, נתיבות, אופקים, היינו מוותרים על העיר החדשה. יש צדיקים שמסכימים, יש למשל תוכנית חדשה בקריית מלאכי, 6,000 יחידות דיור, הכוללות דירות לציבור החרדי".
בהתכנסות לקחו חלק שורה של בכירים בחברה החרדית, בתחום התכנון והבנייה וענף המימון, בהם שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ יעקב אשר, מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית אלעזר במברגר, ראש אגף הפיתוח העסקי בחטיבת המשכנתאות של בנק לאומי משה פלדמר, מנכ"ל ושותף בחברת המימון רובי קפיטל יעקב ניצן, מהנדס העיר בני ברק ערן וקסלר ורבים נוספים.
יעקב אשר (מרכז הנדל''ן)
באופן טבעי, הייתה מצוקת הדיור בחברה החרדית אחד הנושאים המרכזיים שנדונו. לדברי ח"כ אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, "כשנכנס ראש מטה הדיור הראשון אביגדור יצחקי, באתי להיפגש איתו, אמרתי לו שצריך לבנות גם לחרדים והוא נפגע ואמר 'אנחנו בונים לכולם, כל אחד יכול לקנות'. אמרתי לו 'אתה לא מבין, כדי שחרדים יוכלו לגור במקומות יש פרוגרמה איך לבנות שכונה לחרדים, צריך יותר שטחי ציבור, מסופי תחבורה, שלא לדבר על אלמנטים לסוכה'. המטרה שלנו היא לדאוג לכולם ולדאוג גם לציבור שלנו".
אשר התייחס לשאלה על הפתרונות המועדפים לציבור החרדי - שכונות חרדיות, יישובים חרדיים או פתרון אחר: "הסיסטם הנכון הוא ביזור של אוכלוסייה חרדית בשכונות עם מינימום 3,000-2,000 יחידות דיור, כמו אחיסמך בעיר גדולה (לוד),שאתה משולב שם בתעסוקה. אני רואה את החזון שיהיו שכונות חרדיות באופי חרדי בתוך ערים ואני מוכן לוותר על המקומות הכי יפים, לא ארבעה כיווני אוויר ולא ליד הנחל, כי יש אורחות חיים שונים.
"קחו עיר כמו באר שבע שיש בה 60 אלף יחידות דיור. מה יקרה אם בבאר שבע תהיה שכונה חרדית אחת או שתיים עם 3,000 יחידות דיור? זה ישנה את באר שבע? לא. אבל מה עם ראשי ערים? לא רוצים. אני חושב שצריך להקים ערים חדשות ורבעים קיימים בערים שיש בהן ציבור חרדי ובמקביל שכונות חרדיות שיודעות לחיות בשכונה שלהם עם מינימום חיכוך. אני לא רואה חיכוך בין אחיסמך ללוד. אני לא רואה בעיה עם הרבעים באשדוד. אני רציתי להכניס חובה בחקיקה לתכנן עד אחוז מסוים לחרדים, אבל כרגע אנחנו מבקשים להגיע להבנות עם ראשי ערים. יש לנו כמה צדיקים: נוף הגליל, ועכו שנכנסה ללופ, אבל בעיר נורמטיבית רגילה זה קשה מאוד. אנחנו בקונפליקט בעניין הזה".
האירוע של מרכז הנדל''ן בבני ברק (מרכז הנדל''ן)
אלנתן הוסיף כי "המדיניות הקיימת מכוונת לכך ש-50% מהיח"ד לציבור החרדי יהיו בשכונות וערים לא חרדיות, לצד ציבורים אחרים. האם זה ריאלי? לדעתי 50% זה לא ריאלי, ואם המדינה רוצה לעודד השתלבות היא צריכה לקבל החלטות שיעודדו את הציבור החרדי להתגורר בשכונות כלליות, כמו בניית מרפסות סוכה והקצאת שטחי ציבור. לגבי מרפסות הסוכה יש שיח עם העיריות ובקרוב נציג את ההחלטה שאנחנו מקדמים בנושא".
אלנתן סיפק גם הצצה למספר שינויים שצפויים להתרחש בעולם התכנון בשנים הקרובות, "בנובמבר 24 רישוי עצמי נכנס כחובה לכלל הרשויות. בתוך שנתיים-שלוש
אדריכל יוכל להוציא היתר בנייה. דבר נוסף שאנחנו עובדים עליו - נפסיק להבחין בין שטח עיקרי לשטח שירות ונתייחס לשטח כולל. זה יחסוך המון זמן של בדיקות. אנחנו עובדים על מערכת חדשה, גם תכנון ורישוי במערכת אחרת בתלת ממד, לא תתעסק במטרים בכלל, אתה מוציא את ההיתר בתוך המחשב".
שר השיכון: "המטרה- חצי מיליון דירות חדשות עד סוף דצמבר"
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף סיפר בדבריו באירוע כי שבועיים בלבד לאחר כניסתו לתפקיד, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן זימן אותו לפגישה. "הוא אמר לי 'תשמע, אתם אין לכם דירות, המדינה לא בונה לחרדים. אתם 13% מהאוכלוסיה במדינה, אבל בשנים 2017-2021, קיבלתם 4% בלבד. מבקר המדינה אמר לי, 'אני מבקש ממך לתקן את העוול הזה'. דיברתי עם אריה דרעי שהיה אז שר הפנים, אמרנו בוא נתכנן 150 אלף דירות למגזר החרדי, ואני עדיין לא יודע אם תיקנו את העוול".
יצחק גולדקנופף (מרכז הנדל''ן)
לדברי השר גולדקנופף, "אם אני לא אטפל בזה, יאמרו לי שאני מזלזל במה שאמר מבקר המדינה, אם אטפל, יאמרו לי שאני דואג למגזר החרדי. בתקציב האחרון הביא משרד השיכון קרוב למיליארד שקל להאצת הנדל"ן, ומקווה שבשבועות הקרובים נסבסד מכרזים ברחבי הארץ בעלות 150 מיליון שקל. בשבוע שעבר זכה יזם בעכו ב-8,000 יחידות דיור - 1,497 מתוכן דירות לדיור החרדי. המטרה שלנו היא לסיים עד סוף דצמבר 121 אלף דירות למגזר החרדי וחצי מיליון לציבור הכללי. המטרה שלנו לאפשר דיור בר השגה לכל אזורי ישראל ללא יוצא מהכלל".
עוד אמר שר השיכון: "אני בא למקום ששם נמצא הציבור החרדי, שעליו אומרים שלא עוסק בעשייה. אני יכול להדוף את זה. תראו מי בא לכאן, עושה כאן, ועוסק בבנייה. יהיה קשה לתקשורת להתרגל שהעשייה והבנייה היא חלק מהנוף החרדי, אבל יש חשיבות מיוחדת לראות אנשים שמשלבים תורה עם דרך ארץ ועשייה
"כשר הבינוי והשיכון ידוע לי היטב על מצוקת הדיור. זה לא התחיל היום. זה מלווה אותנו שנים רבות. כל בר דעת מבין שאין פתרון מהיר. הטיפול בסוגיה צריך להיות הוליסטי וכללי. אנחנו בתהליך מאומץ להסיט את היעד לכיוון הנכון. אחד הכלים הוא
התחדשות עירונית , להוסיף עוד יחידות דיור, להפיח חיים בתשתיות מזדקנות. בירושלים מתוכננות מעל 50 אלף יחידות דיור בהתחדשות עירונית.
"אני מאמין שלכם כיזמים חרדים יש תפקיד משמעותי בהליך הזה, בהתחשבות בצרכים של הציבור החרדי: מרפסת סוכה, מעליות שבת, קרבה לבית כנסת ומוסדות ציבור. אני רוצה לקרוא לכם לקפוץ על העגלה ולומר לכם שיש לכם אוזן קשבת במשרדי הממשלה לענות לצרכים הספציפיים. לא זוכר שהיה משהו שסירבתי לו. בתקופה האחרונה יש שיח רעיל נגד הציבור החרדי. בניגוד לטענות, אנו דואגים לכלל הציבור בישראל".
"אין יותר מתאים מהחרדים להתחדשות עירונית"
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית דחה כמה מהקונבנציות על התנגדות הציבור החרדי להתחדשות עירונית: "יש כמה 'אמיתות' מוסכמות שפשוט לא נכונות, העולם של לפני שנתיים ושלוש זה לא העולם של היום. אנחנו זוכרים אפס
התחדשות עירונית במגזר החרדי, אך בשלוש השנים האחרונות יש גם מיזמי פינוי מוקדמים בהתחדשות עירונית, יזמים חרדים שמגישים 80% הסכמות במיזמים באזורים חרדיים. 5% מכלל פתרונות הדיור לציבור החרדי הם בהתחדשות עירונית".
לדבריו, "אין ציבור יותר מתאים להתחדשות עירונית מהציבור החרדי. גם בגלל מצוקת הדיור החריפה, משפחות מרובות ילדים שצריכות דירות גדולות, וזה גם ציבור מאוד עירוני שנסמך על תחבורה ציבורית, תקן חניה נמוך, צנוע בדרישות שלו ולכן אנחנו לאט לאט רואים את המעבר".
יעקב אשר ואלעזר במברגר באירוע (מרכז הנדל"ן)
לדבריו, מעלית השבת היא כבר לא החסם המרכזי. "בערים יקרות כמו בני ברק וכמו ירושלים הכלכליות גבוהה. לא תמיד צריך לעלות לגובה. גם בפרויקטים לגובה נכנסת מעלית שבת, שיש בציבור חרדי שמשתמשים בה ויש כאלו שלא. מיפינו את הדעות ההלכתיות, יש יותר דעות שתומכות מכאלו ששוללות. היום זה כבר לא החסם מספר אחת, גם לא השני והשלישי".
עם זאת ציין במברגר את הנקודות שכן מהוות חסם לטענתו: "החסמים המובהקים הם הצורך לקבל 100% הסכמה. אם נצפה ל-100% הסכמה לא יהיה פרויקט אחד. יצרנו מנגנונים לכפות משפטית את הפרויקט על מיעוט שמתנגד, בדין הדתי זה לא קיים. בית הדין לפעמים מתיר לפנות לערכאה אזרחית, אך לא תמיד. הוזכרו גם חריגות הבנייה שגם הם חסם משמעותי, וחסם נוסף הוא שינוי הצביון, אוכלוסייה חדשה שמגיעה להתגורר בקרב אוכלוסייה קיימת וגם המעבר לאזור אחר לאורך תקופת הביניים שבה צריך לגור בשכירות. בציבור החרדי שבו יש חשיבות גדולה לקהילה ספציפית - זה בעייתי".
מהנדס בני ברק: "רועדת לי היד כשאני מאשר היתרי הרחבה לדירות"
לדברי מהנדס העיר בני ברק
אדריכל ערן וקסלר, מקודמות כיום בעיר 3,000 יחידות במסגרת
תמ"א 38 על חלופותיה, בעיקר בשל העובדה שיש הגבלה על העלייה לגובה. "אנחנו מנסים לייצר פתרונות חדשים. בין היתר, אנחנו יוצרים דירות גג בשתי קומות, או דירות מרתף כמו שקיימות בתל אביב. היום המדיניות בעיר היא בנייה לגובה של 6 קומות מעל קומת מסחר, וקומת גג חלקית. זה גם מחייב אותנו לפתרונות של צורכי ציבור. זו העיר הראשונה שהכניסה גני ילדים לתוך הבניין. העיר הכי צפופה בארץ ממשיכה להצטופף".
עוד אמר, "אנחנו בגישה של לאפשר היתרי הרחבה לדירות. רועדת לי היד כשאני מאשר זאת, כי למעשה אני חתמתי על זה שהבניינים יישארו עוד 50 שנה ללא התחדשות. זה לא מה שאנחנו רוצים. זו המדיניות של הוועדה כי היא רוצה לבוא לטובת האדם הפרטי. כאיש מקצוע העדיפות שלי היא להתחדשות הבניין".
אשר התייחס לכך שבני ברק פחות מתאימה להתחדשות. "
התחדשות עירונית יותר אפשרית בירושלים כי אפשר לשחק עם הטופוגרפיה, וגם הרוכשים מגיעים מזרמים שונים שבחלקם תרבות המגורים מותאמת למגדל. אבל בסוף, הפוטנציאל הכי גדול להתחדשות הן ערי הפריפריה שבהן אין כדאיות כלכלית והולכים לטפל במיסוי וגם ברעידות אדמה. היום קבלן-יזם לא יחפש התחדשות עירונית בפריפריה".
"המנטליות בישראל היא להיות בעל נכס, במיוחד במגזר החרדי"
יעקב ניצן, שותף ומנכ"ל רובי קפיטל מימון והשקעות נדל"ן אמר: "יש תקופה של רעל במדינה, וננצח את זה רק בשיתופי פעולה. אלו לא סיסמאות, זה היומיום. עד 2030 הציבור החרדי יהווה כ-16-17 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל". עוד לדבריו, "אנחנו נותנים מענה לקבוצות רכישה. בסופו של דבר 100 אלף יחידות דיור מתוכננות למגזר החרדי, לא מספיק, בשיתוף פעולה צריך לאחד כוחות ולהחזיר למציאות נורמטיבית".
יעקב ניצן (מרכז הנדל''ן)
משה פלדמר, ראש אגף חטיבת משכנתאות בלאומי, סיפק מידע על החדש בתחום, בדגש על המגזר החרדי. "מבחינת מאקרו אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת. המשבר החברתי משפיע על הכלכלה. הריבית והאינפלציה שמלוות אותנו הוציאו מהשוק זוגות צעירים לחשב מסלול מחדש. זה השפיע על אלו שיש להם משכנתה קיימת, ההחזר גדל, ומעורר חשש אצל לווים חדשים. השוק באי וודאות אז קודם כול עוצרים, והמחירים הפסיקו לעלות. מי שחזה ירידות גדולות לא צדק. כל אחד מנסה להימנע. עדיין יש עודף ביקוש, יש חוסר של 100 אלף יחידות דיור. המנטליות בישראל היא שאדם רוצה להיות בעל נכס, במיוחד במגזר החרדי. הצפי הוא שיש עלייה במשכנתאות מתחילת השנה אבל הקצב נמוך משנות השיא. היום אפשר להגיע לקבל משכנתה בלי להגיע לסניף. גם במגזר חתמנו על משכנתה כשהלווה ילדה בחדר לידה".
דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל ויו"ר מטה תשתיות, סיפר על הכשרה של חרדים לענף הבנייה, "אנחנו מכשירים במהלך השנה כמה עשרות חרדים להיות מנהלי עבודה, חלק קטן יותר של המקצועות הרטובים, של מיזוג אוויר וחשמל. בענף הבנייה חסרים אלפים רבים של מנהלי עבודה וגם של עוזרי בטיחות. לאוכלוסייה החרדית יש התאמה לענף הבנייה, אוכלוסייה גברית שלא עובדת בשבת, ענף מאוד יציב. אנחנו צריכים אלפי ידיים עובדות. צריך מאמץ לאומי לשתף את כל הגורמים באוכלוסייה החרדית. גם אם יוכשרו 10,000 - יש מקומות. השכר ההתחלתי הוא 8,000 שקל כעוזר בטיחות, לאחר שנים בודדות הם יכולים לצאת להיות מנהל עבודה, 15 אלף שקל, זו קריירה מאוד יציבה והכשרות יש כל הזמן".
www.prog.co.il
www.prog.co.il
rhon.co.il
הנושאים החמים
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //