תעופה אומן ראש השנה תשפ"ד

  • הוסף לסימניות
  • #81

" לְהִשָּׁאֵר כָּאן וְלֹא לִנְסוֹעַ, עָדִיף לִי מִמֶּנּוּ הַמָּוֶת!!"

וכך מובא:

"לִקְרַאת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁנַת תר"פ הָיָה סַכָּנָה עֲצוּמָה לִנְסוֹעַ לְאוּמַן. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּשֶׁעָמַד רַבִּי יִצְחָק דָאחָוְונֶע זַ"ל לִנְסוֹעַ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, פָּנְתָה אֵלָיו זוּגָתוֹ בִּכְאֵב: רַבִּי יִצְחָק הֲרֵי אַתָּה מִסְתַּכֵּן בְּחַיֶּיךָ בִּנְסִיעָה זוֹ.

וְעָנָה לָהּ: אֲנִי נוֹסֵעַ לְאוּמַן בְּכָל אֹפֶן, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אָמוּת בַּדֶּרֶךְ, אַרְוִיחַ שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת הָיִיתִי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקּוֹדֵם בְּאוּמַן, אוּלָם לְהִשָּׁאֵר כָּאן וְלֹא לִנְסוֹעַ, עָדִיף לִי מִמֶּנּוּ הַמָּוֶת, וְנָסַע וְחָזַר בְּשָׁלוֹם.

("לֶעבְּן אוּן נִישְׁט זַיין אוֹיף רֹאשׁ הַשָּׁנָה קֶען נִישְׁט זַיין, וֶועט מִיר שִׁיסְן אוֹיְפְן וֶועג!! בִּין אִיךְ דָאךְ פַאר אַ יָאר גִיוֶוען")".

(שיח שרפי קודש ז'. קכ"ב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #82

"יָפֶה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּמַּחֲשָׁבָה כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ צַעַר עַתָּה מֵהַמְּנִיעוֹת, בָּזֶה לֹא צָדַקְתָּ"

וכך מובא:

"וַאֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב מֵהַיּוֹם עַל נְסִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה,

אִם אָמְנָם יָפֶה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּמַּחֲשָׁבָה כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ.

אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ צַעַר עַתָּה מֵהַמְּנִיעוֹת, בָּזֶה לֹא צָדַקְתָּ, כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ שֶׁאֵין לַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. וּבִפְרָט שֶׁלְּדַעְתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ עַתָּה יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ אֶשְׁתָּקַד וְלֹא פָּחוֹת מֵהֶם.

וְלִפְטֹר בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר,

אַדְּרַבָּא רָאוּי לְךָ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מַה שֶּׁיְּמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, וְתִזְכֶּה לִהְיוֹת עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ.


וּכְבָר דִּבַּרְתִּי שֶׁמַּה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּלִי סָפֵק, אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כְּלָל. בִּפְרָט לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כִּי כְּבָר שָׁבַרְתָּ הַרְבֵּה מְנִיעוֹת, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁעַתָּה תִּסַּע בְּנָקֵל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנִי לְקַבֵּל בִּילֶעט מְהֵרָה, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּקָרוֹב שָׁם בְּאוּמַאן".

(עלים לתרופה מכתב רכ"ז)

לפניכם המכתב המלא:

רכז
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מוֹצָאֵי שַׁבַּת עֵקֶב תקצ"ו.​
בְּנִי חֲבִיבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, וְהָיָה לִי לְנַחַת בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב. וְעַתָּה מֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאֵין הַזְּמַן גֹּרֶם לַהֲשִׁיבְךָ, כִּי מוֹסְרֵי כְּתָב זֶה נוֹסְעִים מִיָּד אַחַר הַבְדָּלָה. אַךְ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת מִכְתָּבִי, הִכְרַחְתִּי עַצְמִי לִכְתֹּב לְךָ מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה. וַאֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב מֵהַיּוֹם עַל נְסִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם אָמְנָם יָפֶה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּמַּחֲשָׁבָה כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ צַעַר עַתָּה מֵהַמְּנִיעוֹת, בָּזֶה לֹא צָדַקְתָּ, כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ שֶׁאֵין לַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. וּבִפְרָט שֶׁלְּדַעְתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ עַתָּה יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ אֶשְׁתַּקָּד וְלֹא פָּחוֹת מֵהֶם, וְלִפְטֹר בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר. אַדְּרַבָּא רָאוּי לְךָ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מַה שֶּׁיְּמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, וְתִזְכֶּה לִהְיוֹת עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ. וּכְבָר דִּבַּרְתִּי שֶׁמַּה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּלִי סָפֵק, אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כְּלָל, בִּפְרָט לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ; וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כִּי כְּבָר שָׁבַרְתָּ הַרְבֵּה מְנִיעוֹת, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁעַתָּה תִּסַּע בְּנָקֵל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנִי לְקַבֵּל בִּילֶעט מְהֵרָה, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּקָרוֹב שָׁם בְּאוּמַאן. יָתֵר מִזֶּה תִּשְׁמַע מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב​
*​
 
  • הוסף לסימניות
  • #83

"לְהוֹדִיעַ לְדוֹרוֹת, שֶׁהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים הָאֵלֶּה יְסוֹדוֹת הָעִקָּרִיִּים בְּהַשְׁאָרַת אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל… אֲסֵפָתֵנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁבָּזֶה מִמֵּילָא כָּלוּל גַּם אֲמִירַת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ"

וכך מובא:

"לְהוֹדִיעַ לְדוֹרוֹת, שֶׁהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים הָאֵלֶּה יְסוֹדוֹת הָעִקָּרִיִּים בְּהַשְׁאָרַת אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל כְּפִי הַמּוּבָן בָּזֶה מִדִּבְרֵי מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (העניין במלואו בסוף הכתבה):

א. אֲסֵפָתֵנוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁבָּזֶה מִמֵּילָא כָּלוּל גַּם אֲמִירַת הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ.

ב. עֵסֶק הַהַדְפָּסָה.

ג. וְהַדְלָקַת הַנֵּר תָּמִיד עַל צִיוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ.

וְהִנֵּה בְּעִנְיַן הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּבָר כָּתַבְתִּי מִזֶּה קְצָת בְּמָקוֹם אַחֵר… וְזֶה יָדוּעַ שֶׁסְּגֻלַּת כָּל מִצְוָה וְהַנְהָגָה שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הִיא דַּוְקָא כְּפִי הַפְּרָטִים שֶׁנִּצְטַוּוּ מִזֶּה בְּכָל דָּבָר.

כִּי כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אִי אֶפְשָׁר שֶׁתֵּצֵא אֶל הַפֹּעַל מֵהַרְכָּבַת הַסַּמִּים כֹּחַ הָרְפוּאָה לְהַמַּחֲלָה, כִּי אִם עָשֹוּ מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּכָל הַפְּרָטִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הָרוֹפֵא (אִם הָיָה בְּנִמְצָא הָרוֹפֵא הָאֲמִתִּי).

כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ, לְמָשָׁל בְּעִנְיַן הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לִפְגַם הַבְּרִית רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְכֵן בְּעִנְיַן הַנֵּר תָּמִיד שֶׁדִּקְדֵּק אַדְמוֹ"ר זַצַ"ל וּפָּרַט בִּפְרָט שֶׁמֶן זַיִת".

(כוכבי אור אנשי מוהר"ן)
 
  • הוסף לסימניות
  • #84

"וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּ"אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ"

וכך מובא:

"לֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מַה שֶּׁחָטַף כָּל אָדָם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁעָבְרוּ אָז עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם.

הָאֱמֶת אִם נָשִׂים לֵב לָזֶה תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת כָּךְ הוּא וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא.

וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה,

זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ. כִּי עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לְהַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים.

וַה' יַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ בַּהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח".

(עלים לתרופה מכתב רמ"ח)

לפניכם המכתב במלואו:​

מכתב רמח
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וְאֵין מַה לַּהֲשִׁיבוֹ. בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נָסַע הַיּוֹם לְבֵיתוֹ, וְתִרְאֶה לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ, אוּלַי יְסַפֵּר לְךָ מֵאֲשֶׁר נִדְבַּר בְּשַׁבַּת הֶעָבַר, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל שָׁמַע כַּמָּה דִּבּוּרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם. עַתָּה אוּלַי תְּקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי שֶׁיְּסַפֵּר לְךָ יִתְעוֹרֵר הוּא גַּם כֵּן.
כִּי כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים נִפְלָאוֹת אֲמִתִּיִּים כָּאֵלֶּה עֲדַיִן קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּעֵל בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה, לוּלֵא יְשׁוּעַת ה'. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה, הֵן אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עִם רַבּוֹ הָאֱמֶת, וְהֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתֹּר לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בָּאָדָם בְּכָל יוֹם בְּהַסְתָּרוֹת עֲמֻקּוֹת כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, וּכְפִי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵרֵישׁ כָּל דְּרָגִין עַד וְכוּ' כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ.
וְעָלֵינוּ הַחִיּוּב לְהִתְחַזֵּק לִדְרֹשׁ וְלָתוּר וְלַחְתֹּר לְבַקֵּשׁ וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ לְהַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה הַשַּׁיָּךְ לְהַלֵּב בָּעֵת הַזֹּאת. כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה מַה שֶּׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לד), שֶׁכָּתַב שְׁנֵי תֵּבוֹת אֵלּוּ "בָּעֵת הַזֹּאת", דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת.
כִּי בְּיוֹם ה' הִגִּיעַ הַזְּמַן פִּרָעוֹן לְהַפ"מ, וְזֶה הַבִּלְבּוּל הַדַּעַת הָיָה מֻכְרָח לַעֲבֹר בְּיוֹם ה' תָּבוֹא תקצ"ז עָלֶיךָ בְּטוּלְטְשִׁין, אֲשֶׁר זֶה הַיּוֹם כְּבָר חָלַף וְעָבַר וְהָלַךְ לוֹ.
וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מַה שֶּׁחָטַף כָּל אָדָם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁעָבְרוּ אָז עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם. הָאֱמֶת אִם נָשִׂים לֵב לָזֶה תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת כָּךְ הוּא וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא.
וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ. כִּי עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לְהַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים. וַה' יַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ בַּהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
דִּבְרֵי אָבִיךָ

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
 
  • הוסף לסימניות
  • #85

"וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּ"אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ"

וכך מובא:

"לֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מַה שֶּׁחָטַף כָּל אָדָם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁעָבְרוּ אָז עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם.

הָאֱמֶת אִם נָשִׂים לֵב לָזֶה תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת כָּךְ הוּא וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא.

וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה,

זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ. כִּי עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לְהַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים.

וַה' יַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ בַּהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח".

(עלים לתרופה מכתב רמ"ח)

לפניכם המכתב במלואו:​

מכתב רמח
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וְאֵין מַה לַּהֲשִׁיבוֹ. בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נָסַע הַיּוֹם לְבֵיתוֹ, וְתִרְאֶה לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ, אוּלַי יְסַפֵּר לְךָ מֵאֲשֶׁר נִדְבַּר בְּשַׁבַּת הֶעָבַר, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל שָׁמַע כַּמָּה דִּבּוּרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם. עַתָּה אוּלַי תְּקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי שֶׁיְּסַפֵּר לְךָ יִתְעוֹרֵר הוּא גַּם כֵּן.
כִּי כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים נִפְלָאוֹת אֲמִתִּיִּים כָּאֵלֶּה עֲדַיִן קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּעֵל בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה, לוּלֵא יְשׁוּעַת ה'. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה, הֵן אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עִם רַבּוֹ הָאֱמֶת, וְהֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתֹּר לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בָּאָדָם בְּכָל יוֹם בְּהַסְתָּרוֹת עֲמֻקּוֹת כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, וּכְפִי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵרֵישׁ כָּל דְּרָגִין עַד וְכוּ' כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ.
וְעָלֵינוּ הַחִיּוּב לְהִתְחַזֵּק לִדְרֹשׁ וְלָתוּר וְלַחְתֹּר לְבַקֵּשׁ וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ לְהַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה הַשַּׁיָּךְ לְהַלֵּב בָּעֵת הַזֹּאת. כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה מַה שֶּׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לד), שֶׁכָּתַב שְׁנֵי תֵּבוֹת אֵלּוּ "בָּעֵת הַזֹּאת", דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת.
כִּי בְּיוֹם ה' הִגִּיעַ הַזְּמַן פִּרָעוֹן לְהַפ"מ, וְזֶה הַבִּלְבּוּל הַדַּעַת הָיָה מֻכְרָח לַעֲבֹר בְּיוֹם ה' תָּבוֹא תקצ"ז עָלֶיךָ בְּטוּלְטְשִׁין, אֲשֶׁר זֶה הַיּוֹם כְּבָר חָלַף וְעָבַר וְהָלַךְ לוֹ.
וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מַה שֶּׁחָטַף כָּל אָדָם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁעָבְרוּ אָז עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם. הָאֱמֶת אִם נָשִׂים לֵב לָזֶה תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת כָּךְ הוּא וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא.
וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ. כִּי עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לְהַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים. וַה' יַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ בַּהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
דִּבְרֵי אָבִיךָ

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
תורה הזמנית..
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
כרוז אומן ראש השנה תשפ''ד.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
טרגדיה באומן שבאוקראינה -

דוד מירילאשוילי ז״ל
(55) מנתיבות.

התמוטט פתאומי לעיני ילדיו היום (יום ב׳ דר״ה) בשעות אחה״צ לאחר תפילת מנחה בכניסה לציון רבי נחמן מברסלב ולאחר החייאת צוותי הצלה נקבע מותו בשטח.

משרד החוץ והשגרירות פועלים להעברת גופתו לקבורה בישראל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
טרגדיה באומן שבאוקראינה -

דוד מירילאשוילי ז״ל
(55) מנתיבות.

התמוטט פתאומי לעיני ילדיו היום (יום ב׳ דר״ה) בשעות אחה״צ לאחר תפילת מנחה בכניסה לציון רבי נחמן מברסלב ולאחר החייאת צוותי הצלה נקבע מותו בשטח.

משרד החוץ והשגרירות פועלים להעברת גופתו לקבורה בישראל.
כל המשפחה יודעת?
תזהרו עם הפרסומים האלה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
  • הוסף לסימניות
  • #91
טרגדיה באומן שבאוקראינה -

דוד מירילאשוילי ז״ל
(55) מנתיבות.

התמוטט פתאומי לעיני ילדיו היום (יום ב׳ דר״ה) בשעות אחה״צ לאחר תפילת מנחה בכניסה לציון רבי נחמן מברסלב ולאחר החייאת צוותי הצלה נקבע מותו בשטח.

משרד החוץ והשגרירות פועלים להעברת גופתו לקבורה בישראל.
היה חולה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
אין לנו השגה בחשבונות שמים..
אבל בוודאי שזה מאוד מעניין.
אדם שמגיע לצדיק, ודווקא שם מסיים את מסכת חייו.
וכמדומני שכמעט ולא עובר שנה שלא שומעים על מקרה כזה.
יתכן שנשמתו חיכתה וציפתה לרגע הגדול הזה, ואו אז השלימה את ייעודה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
יתכן שנשמתו חיכתה וציפתה לרגע הגדול הזה, ואו אז השלימה את ייעודה?
ואף ליטאי לא נפטר השבוע? יש באומן כ-50,000 איש מכל הגילאים והמצבים הבריאותיים במשך שבוע, לפי הסטטיסטיקה מישהו צריך ללכת ה"י. גם זה אחרי טלטולים וחוסר שינה בדרכים, היחשפות למזג אויר שונה ועוד שינויים רבים מבארץ, שלא מקילים על הגוף.
אדם שמגיע לצדיק, ודווקא שם מסיים את מסכת חייו.
בשונה מאחרים, הצדיק הזה גער בחייו במי שהגיע אליו רק עבור גשמיות (כמובן בלי קשר למנוח ז"ל שאיני מכירו כלל).
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
איזה מלונית זולה יש בקירוב לציון, לאמצע השנה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה