תאונה עזרה בתאונה

  • הוסף לסימניות
  • #1
רכב נתקע בי בעוצמה ושנינו ניזוקנו רציני (שאלתי רב מומחה וחד משמעית חייבים לשלם לי)
אני עם טלפון כשר אז סיכמתי איתם שיקחו פרטים שלי וישלחו לי למייל פרטים שלהם
ונתקדם עם חברות הביטוח
תכלס עקצו אותי לא שלחו לי שום פרט מזהה שלהם יש לי רק טלפון שלהם
הם רוצים לתבוע אותי בחברת ביטוח שלהם על הנזק ,אלו שפגעו בי זה רכב מחברת אלבר
מה האפשרויות שלי?
במקרה שתובעים אותי זה שלי אין שום פרט שלהם זה עילה מסוימת?
אשמח לכל עזרה תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פגעו בך מאחורה??
הם אמרו טענה מסוימת???
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
פגעו בי מהצד
יצאתי ממפרץ כשהיה ריק והם הגיעו במהירות גבוהה מאוד ונכנסו בי בצד
השאלה שלי מה אני עושה שניצלו אותי
אני סיכמתי איתם שהם שולחים לי במקום מהמכשיר שלהם את כל הפרטים והם לא עושים את זה בשום אופן
הם צילמו את הפרטים שלי מהסמארטפון שלהם ולי אין אז סמכתי עליהים שיעשו את זה
תמימות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
באיזה איזור זה היה? אולי יש שם מצלמות
יש שם חנות ליד היא סגורה עכשיו
אולי אני אנסה להשיג טלפון
זה עקיצה נוראית מה שעשו לי?
במקרה שתובעים אותי, זה שאין לי פרטים שלהם זה משנה?
כי הם טוענים שאני אשם...
לי ברור 100 אחוז שלא
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
פגעו בי מהצד
יצאתי ממפרץ כשהיה ריק והם הגיעו במהירות גבוהה מאוד ונכנסו בי בצד
...
דבר ראשון לכאורה אתה אשם, זכות הקדימה שלהם.
אם תצליח להוכיח שהם נסעו במהירות גבוהה מאוד מעל המותר אולי תצליח לקבל השתתפות חלקית אחרי דיונים והוכחות בבית משפט, אם יש לך ביטוח צד ג' תן להם ושלום.

נ.ב. עכשיו ראיתי בהתחלה שכתבת ששאלת רב, לא יודע איזה רב שאלת, בכל מקרה אני כתבתי מבחינה חוקית ומשפטית.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
פגעו בי מהצד
יצאתי ממפרץ כשהיה ריק והם הגיעו במהירות גבוהה מאוד ונכנסו בי בצד
השאלה שלי מה אני עושה שניצלו אותי
אני סיכמתי איתם שהם שולחים לי במקום מהמכשיר שלהם את כל הפרטים והם לא עושים את זה בשום אופן
הם צילמו את הפרטים שלי מהסמארטפון שלהם ולי אין אז סמכתי עליהים שיעשו את זה
תמימות...
חנית לאורך המדרכה או במאונך?
איפה בדיוק מוקד הנזק שלך (צד קדמי? אחורי? אמצע?) ואיפה מוקד הנזק המדויק שלהם?


זה לא ממש משנה אם יש או אין לך את הפרטים שלהם. תקבל תביעה מאלבר ותגיב עם הגרסה שלך/ תפנה לחברת הביטוח שלך עם הגרסה שלך.
באופן כללי לפי מוקדי הנזק ותיאור הנתיבים ניתן ברגע לדעת אשמה חוקית,
אבל במקרים מסוימים ניתן לייחס רשלנות תורמת (=אחוזי אשמה) לצד שחוקית אינו אשם
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
דבר ראשון לכאורה אתה אשם, זכות הקדימה שלהם.
אם תצליח להוכיח שהם נסעו במהירות גבוהה מאוד מעל המותר אולי תצליח לקבל השתתפות חלקית אחרי דיונים והוכחות בבית משפט, אם יש לך ביטוח צד ג' תן להם ושלום.

נ.ב. עכשיו ראיתי בהתחלה שכתבת ששאלת רב, לא יודע איזה רב שאלת, בכל מקרה אני כתבתי מבחינה חוקית ומשפטית.
זה לא קשור לזכות קדימה אני אסביר יותר טוב
זה רחוב בירושלים אני עומד בצד הרחוב כשאני רוצה לצאת לתוך הנתיב כל הנתיב ריק לגמרי אני מחכה בסבלנות שכל הרכבים יעברו
ואז כשאני יוצא וזה ממש לא ברגע אחד מגיע רכב מלמעלה ונכנס בי בצד זה בשבריר שניה האחרון
מולי כל הכביש ריק , מאחורי , ההסתכלות האחרונה במראה הכל ריק ואז הוא נכנס בי אדם שנוהג אמור להסתכל על הכביש מינימום הרכב הפוגע היה באמצע טלפון והוא לא שם לב זה ברור לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
חנית לאורך המדרכה או במאונך?
איפה בדיוק מוקד הנזק שלך (צד קדמי? אחורי? אמצע?) ואיפה מוקד הנזק המדויק שלהם?


זה לא ממש משנה אם יש או אין לך את הפרטים שלהם. תקבל תביעה מאלבר ותגיב עם הגרסה שלך/ תפנה לחברת הביטוח שלך עם הגרסה שלך.
באופן כללי לפי מוקדי הנזק ותיאור הנתיבים ניתן ברגע לדעת אשמה חוקית,
אבל במקרים מסוימים ניתן לייחס רשלנות תורמת (=אחוזי אשמה) לצד שחוקית אינו אשם
אני עמדתי לאורך המדרכה קיבלתי מכה מקדימה באזור הפנס והם קיבלו בדלת מכה
זה הכל קורה בחלקיקי שניות אבל אני יודע בברור שבדקתי קודם וחיכיתי בסבלנות שבכביש יתפנה
וכשאני יוצא הם הגיעו במהירות... וכו' מבט מינימלי מה קורה בכביש וזה לא היה קורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זה לא קשור לזכות קדימה אני אסביר יותר טוב
זה רחוב בירושלים אני עומד בצד הרחוב כשאני רוצה לצאת לתוך הנתיב כל הנתיב ריק לגמרי אני מחכה בסבלנות שכל הרכבים יעברו
ואז כשאני יוצא וזה ממש לא ברגע אחד מגיע רכב מלמעלה ונכנס בי בצד זה בשבריר שניה האחרון
מולי כל הכביש ריק , מאחורי , ההסתכלות האחרונה במראה הכל ריק ואז הוא נכנס בי אדם שנוהג אמור להסתכל על הכביש מינימום הרכב הפוגע היה באמצע טלפון והוא לא שם לב זה ברור לי
זה שיש לך שדה ראיה קטן זה לא מתיר לך להתפרץ לכביש.
בעיקרון מותר לך להיכנס לכביש רק בתנאי שרכב שיגיע לא יצטרך להאט בשביל לא להתנגש בך (אפילו לא להרים רגל מהגז), במקרה הזה אתה ''דרשת'' ממנו להאט.
יתרה מזו, אם הוא קיבל מכה בדלת אז רוב הסיכויים שאתה יצאת בזמן שהוא כבר היה לידך, אחרת הוא היה נפגע בחזית ולא רק בדלת.


אם מדובר בנהג שנסע שמהירות מופרזת שלא מתאימה לתנאי הדרך אז ניתן להטיל עליו אשמה חלקית, אבל אם כל הסיפור זה ההשתתפות עצמית לא יודע למי יש כח לריב על זה, הרווח לא יהיה שלך אלא של חברת הביטוח.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #13
זה שיש לך שדה ראיה קטן זה לא מתיר לך להתפרץ לכביש.
בעיקרון מותר לך להיכנס לכביש רק בתנאי שרכב שיגיע לא יצטרך להאט בשביל לא להתנגש בך (אפילו לא להרים רגל מהגז), במקרה הזה אתה ''דרשת'' ממנו להאט.

אם מדובר בנהג שנסע שמהירות מופרזת שלא מתאימה לתנאי הדרך אז ניתן להטיל עליו אשמה חלקית, אבל אם כל הסיפור זה ההשתתפות עצמית לא יודע למי יש כח לריב על זה, הרווח לא יהיה שלך אלא של חברת הביטוח.
יש לי שדה ראיה ענק זה שול רחב הוא לא היה שם כשהתחלתי לצאת כשממש הגעתי לנתיב הוא הגיע בדהרה
אני הייתי אמור לבלום או לעשות רוורס כדי שהוא לא יכנס בנתיב שלי הוא הגיע אחרי שהייתי בנתיב
הוא זה שדורש ממני לבלום בזמן שאני כבר בתוכו
יותר מובן?
מותר לי להיכנס לכביש כשהוא ריק ולנסוע במצורה נורמלית אם הוא היה רואה אותי הוא היה מאט
אני לא אמור לנסוע מהר ולהיכנס בזה שלפנילא התפרצתי לכביש בכלל אפילו לא בערך
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש לי שדה ראיה ענק זה שול רחב הוא לא היה שם כשהתחלתי לצאת כשממש הגעתי לנתיב הוא הגיע בדהרה
אני הייתי אמור לבלום או לעשות רוורס כדי שהוא לא יכנס בנתיב שלי הוא הגיע אחרי שהייתי בנתיב
הוא זה שדורש ממני לבלום בזמן שאני כבר בתוכו
יותר מובן?
מותר לי להיכנס לכביש כשהוא ריק ולנסוע במצורה נורמלית אם הוא היה רואה אותי הוא היה מאט
אני לא אמור לנסוע מהר ולהיכנס בזה שלפנילא התפרצתי לכביש בכלל אפילו לא בערך
הוא קיבל מכה רק בדלת? לדבריך הוא היה צריך להיפגע בחזית
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
הוא נסע ממש מהר והוא נפגע בדלת מקדימה יחסית כנראה ששם הוא התקרב אלי יותר אני לא מצליח להבין איך זה קרה אבל זה ברור שהכביש היה ריק כשיצאתי יכול להיות שאני נגעתי בו שם אבל זה בגלל שהוא נכנס לאיפה שאני עמדתי
תבין הוא עשה ברקס במקום ובגלל המהירות הרכב נעצר רק אחרי 300 מטר בערך
זה ממש מהר
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
@גלגל הצבעים
יש לך נסיון בנושא אני מתדיין כי אני באמת רוצה להבין את העמדה שלי,
השאלה שלי האם אתה כותב מנסיון וידע או שזה השערות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בגדול אני מסכים עם גלגל הצבעים שכל עוד לא הוכח אחרת חוקית אתה אשם.
פשוט החוק הוא שמי שיוצא מחנייה צריך לתת זכות קדימה למשתמשי הדרך, שוב, יכול להיות שאתה צודק אבל תצטרך להוכיח את זה. [הייתי ממליץ לך להתחיל לבדוק כבר כמה ההשתתפות עצמית שלך]

יתרה מזו, אם הוא קיבל מכה בדלת אז רוב הסיכויים שאתה יצאת בזמן שהוא כבר היה לידך, אחרת הוא היה נפגע בחזית ולא רק בדלת.
זה כמעט שלא שייך במהירות גבוהה מה שכנראה קרה זה שהנהג סטה שמאלה ברגע האחרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בגדול אני מסכים עם גלגל הצבעים שכל עוד לא הוכח אחרת חוקית אתה אשם.
פשוט החוק הוא שמי שיוצא מחנייה צריך לתת זכות קדימה למשתמשי הדרך, שוב, יכול להיות שאתה צודק אבל תצטרך להוכיח את זה. [הייתי ממליץ לך להתחיל לבדוק כבר כמה ההשתתפות עצמית שלך]


זה כמעט שלא שייך במהירות גבוהה מה שכנראה קרה זה שהנהג סטה שמאלה ברגע האחרון.
החוק הוא על חניה כאן זה שול, זה אותו דבר?
דבר שני זכות קדימה זה כשאני רואה אותו באופק כאן הוא לא היה באופק בכלל,

זה גם יכול ללכת לבית משפט?
הרכב שפגע בי זה אמריקאי שלקח רכב מאלבר
והוא נוסע מיד אחרי החג ככה שלא הוא הפונקציה כאן
לי יש ביטוח צד ג
מקווה לטוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
קודם כל, זה לא שאין לך פרטים, יש לך את בעל הרכב ואם תבעו אותך, או יתבעו אותך, יהיה לך גם מספר רישוי.
אתה מתנהל מול אלבר ולא משנה מי הנהג.
אין לך סוכן ביטוח שידריך אותך?
אם אין, תפנה לחברת הביטוח תמסור את גירסתך, תהיה בטוח שהם ילחמו עבורך, אם הגירסה שלך תשמע אמינה, על מנת להימנע מלשלם.
אם יש לך נזק, ואתה גם הולך להיתבע, אתה יכול להזמין שמאי, (אפילו בלי לתקן) ולתבוע אותם כנגד. סביר להניח שהאשמה תחולק ביניכם ואתה תקבל גם כמה פירורים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

יריתי את החץ.
הוא פגע.

המטרה נוקבה, וחור דק נוצר. שביבי עץ זעירים עפו לכל כיוון, מתפזרים על הקרקע היבשה וממלאים אותה גם ביובשם שלהם.

חייכתי, מושך בחץ נוסף, פוגע גם איתו.
טראח. טראח. טראח.

עוד חץ. ועוד חץ. ועוד אחד. עד שנגמר לי מלאי החיצים בנרתיק העגלגל שעל גבי, והמטרה שהוצמדה לעץ כבר נוקבה מחיצים.

העץ זעק בכאב, מדמם את השרף אל בין סדקי האדמה הגבשושית. אני המשכתי לחייך, נוטל את המטרה ממנו ושולה מתוכה את החיצים הדוקרניים.

העץ העתיק הביט בי במבט מתחנן. אני, לעומת זאת, לא חננתי אותו אפילו בזה. העלווה ירוקה שריפדה את הדשא ברכות רשרשה תחת רגלי, ואני נפניתי להתיישב על גזע עץ כרות ויבש שניצב מרוטש על צדה של הדרך, מכניס תוך כדי את המטרה בחזרה לנרתיק העגלגל ומוציא ממנו את מעט האוכל שעוד נותר בקרבו.

עצי האלון התמירים שעמדו סביב נדמו כמגנים בגופם העבות על שאר העצים החלושים ששמם ומוצאם בלתי ידוע לאיש. הם סוככו בכנפי העלים הענקיות שלהם על שמי התכלת, וכיפתם הסבוכה הסתירה כל מוצא מכיפת השמים הריקים.

והם גם הסתכלו עלי במבט עצבני.
מאוד עצבני.
אוי לא.

"מ.. מה את רוצים?" אמרתי בקול מבוהל, שעה שכמעט ונחנקתי מפרוסת הלחם הדקה שאחזתי בין אצבעותיי. אך הם המשיכו להביט בי בכעס, ולא ענו ולו מילה אחת.

רגע, חשבתי לעצמי, היום קוטיקמוטי (טו' בשבט), ראש השנה לאילנות! אולי בגלל זה הם מעוצבנים עלי.

כן, בטח. הם כנראה רוצים שאני אברך אותם בשנה טובה.


"שנה טובה," קרקרתי, כשאני ממשיך ללעוס בכוח חתיכה קשיחה של לחם שגודלה לא אפשר לה להיבלע בגרוני.

הם עדיין היו עצבניים.
מאוד עצבניים.
אוי אוי אוי.
אולי הם מעוצבנים על זה שתקעתי בחברם הישיש את המטרה והחצים, הבריקה בי המחשבה בפתאומיות, טוב, בסדר, אם הם מתעקשים, אני אבקש מהם סליחה.

"וסליחה אם פגעתי," המשכתי את דברי, בולע את פירורי הלחם האחרונים שנשארו בכפות ידי.

הם עדיין כעסו.
מאוד כעסו.

כל כך כעסו, עד שרימון היה נראה חיוור מבחינתם.
כל כך כעסו, עד שהם העלו את צמרתם למעלה, כך שנותרתי חשוף לפגעי השמש והחום.
כל כך כעסו, עד שחסמו לי את היציאה.
גזעניים.


יומיים ישבתי שם, מנסה לכופף את הענפים הדקים והעבים, לצאת מבין סבכי העלים המקיפים את חלקת האדמה עליה אני נמצא.

שום דבר.

אחרי עוד יום-יומיים כבר ישבתי מיואש על אותו גזע יבש, מביט בקרקע ובוטש ברגבי החול בעצבים ובעוצמה.

כשלפתע נפל לי האסימון.

טוב, אין מה לעשות. לפחות ננסה. עצת השם היא תקום.

ניגשתי באיטיות אל עבר העץ הזקן והחבול, שהשרף הזולג ממנו כבר התייבש זה מכבר, והוא נותר מדמם אך בליבו. העצים הניעו את ענפיהם, מפלסים לי דרך ומעבר.

התכופפתי. ואז אספתי בכפות ידי את שאריות השרף היבש שנשרו על העלווה המרשרשת שעל האדמה. גירדתי אותה מבין סלעים, מגזעים יבשים ומתוך סדקי האדמה.

ואז ניגשתי אל הנרתיק העגלגל, מוציא משם פיסת בד לבנה כשלג, קושר אותה כשק, ומניח בתוכה את השרף.

העץ התכווץ ממרחק מכאב שלווה בחשש. התקרבתי אליו בשנית, מלטף את גזעו הישיש בעדינות בידי האחת, בעוד השנייה מחזיקה בבד.

העץ ניסה להתחמק, אך אז תפסתי אותו במקומו במהירות. הוא נרתע בבהלה מפוחדת. חייכתי לעברו.

הבד שבידי השנייה החל להכביד. פתחתי אותו והוצאתי ממנו את גושי השרף. החורים הדקים שבעץ ניבטו אלי מכל כיוון. נשכתי את שפתי ותחבתי את הגושים לתוכם, מכסה וקושר בבד הלבן והעדין.

"סליחה." אמרתי. "סליחה, עץ. זה לא... לא ידעתי... לא התכוונתי... זה... זה היה בטעות... ת'מבין?"

אך זה לא עזר לי, העץ הביט בי בזעם שגבר מרגע לרגע, ובשנייה שבאתי להתרחק, הוא הנחית את עצמו עלי במכה פוגענית.

בקושי הספקתי לפלוט 'אאוצ'' וכבר כל עצי החורשה שמסביב קרבו אלי בענפיהם, חובטים בי כל אחד לפי תורו.

זה לא יעזור עכשיו, הכתה ההבנה במוחי, הייתי צריך לבקש סליחה מוקדם יותר.

וכך העצים המשיכו לחבוט בי, עד אשר ירד הליל והם התעייפו מזעמם, כך שבנס הם לא חסמו את דרכי אל החופש.

ברחתי משם כל עוד נפשי בי. העצים, למזלי, לא התעוררו, ואני הצלחתי להתחמק מן היער ולהגיע למקום ישוב סמוך.

כעבור שנים שבתי לשם, ועץ ישיש ועייף עמד מולי, ויישר כשראה את פני, חייך.

"זה אתה?" שאלתי.

הוא הנהן לחיוב. ואז סימן לי בענפיו להביט אל האדמה.

עלווה ירוקה כבר לא הייתה שם, אך במקומה, על האדמה התחוחה, החל העץ לחרוט מילים.

סליחה שהייתי כפוי טובה אליך, רשם, פשוט הייתי יותר מדי מרוכז בעצמי ובאגו שלי מכדי להבחין שגם אתה סובל ממני, ולא רק אני ממך.

סליחה שלא מחלתי לך מיד, הרי בזכותך אני חי. וסליחה על זה שהייתי צריך לבקש סליחה, ולא ביקשתי ממך עד עכשיו.


וכך המשיך וכתב, מחק ורשם ומחק, עד שרגבי האדמה התשושים נראו כמו סדקי פניו הישנות יותר מאשר כמו רגבי חול קשים.

"גם אני צריך לבקש ממך סליחה," אמרתי, והופתעתי איך קולי שלי יצא כזה חד ובהיר, "אני זה שלא התנהג אליך בסדר. אני זה שבגללו נחבטת ונשרטת. אני זה שבגללו נזל ממך לב. אני האשם, לא אתה."

שוב שפתי ננשכו, כמו ביום ההוא, ושוב קרבתי אליך, נוגע בעדינות בפיסת הבד הלבנה והקרועה, שעדיין נותרה מן הפעם שעברה.

"סולח?"

העץ הנהן לעברי בחיוך מאושר, ומשהו רטוב החל נוגע בשפתי. הנחתי את ידי מתחת להן, ולא האמנתי למארה עיני הבוכות, עד כי קלטתי שזהו העץ המזיל עימי דמעה.

הדמעות שלי נקוו גם הן. התקרבתי עוד יותר אל העץ הישיש וחיבקתי אותו חיבוק עז. העץ חיבק אותי חזרה בענפי, ושנינו בכינו.

"רגע," אמרתי, והתרחקתי מחיבוקו. ואז הורדתי את הנרתיק העגלגל מכתפי, "אני רוצה להביא לך משהו."

הכנסתי את ידי וחייטתי בתאים, ובסוף נתקלתי במשהו קשיח ועגול. הוצאתי אותו.

העץ הביט בי בתמיהה. המטרה הייתה מונחת בכף יד, קטנה ומחוררת כמו אז, כאילו מתביישת בעצמה שזהו תפקידה, לספוג חיצים מאחרים ולשתוק.

"הנה," אמרתי, והגשתי את המטרה לעץ, "קח את זה בשבילך. אני לא רוצה יותר להמשיך ולפגוע ללא מטרה. כלומר... עם מטרה ללא מטרה. כלומר... הבנת אותי."

העץ הנהן.

"זה מגיע לך," הנחתי את המטרה בין ענפיו של העץ, שלקח אותה בדממה, "אתה עמדת איתי בגבורה ענקית, יחסית לעץ שפגעו בנפשו. אני לדוגמה לא יודע מה הייתי עושה במקומך... אתה גיבור עץ. אתה חזק. רק תאמין שאתה טוב, ותצליח להמשיך ולשרוד."

הבטתי בעץ. סדקיו זהרו כאילו אור זהוב ומסנוור יוצא מביניהם. מכל סדק וסדק, מכל שבר ושבר, הוא צמח, והתעצם. מכל התגברות, מכל מחילה שלי, אני התעצמתי.

חץ ישן וקטן נגלה לפתע על הרצפה למול עיני. אחזתי אותו בידי, ושפשפתי איתו את כפותי בחום.

וישבתי שם, על גזע יבש, והבטתי בעץ זקן.
ושברתי את החץ.



מוקדש לכל המתגברים. לכל המוצאים בעצמם את הכוח למחול. לכל העומדים איתנים למרות שנפגעו, כדכתיב: "אוהביו כצאת השמש בגבורתו." לכל השורדים באמונה, השותקים בתפילה והעומדים במסירות. יהי שכרכם הרב משולם מן שמיא.

אנצל הזדמנות זאת לבקש מחילה וסליחה מכל חברי פורם פרוג בכלל, ומכל חברי קהילת כתיבה בפרט במקרה ופגעתי בהם, בשוגג או שמא ח"ו במזיד, בכל פרטי ודקדוקי הדינים הקיימים, ולומר שאני מוחל מחילה גמורה לכל אדם באשר הוא יהודי אם בטעות ח"ו יצא שנפעתי מדבריו, בין בשוגג בין ח"ו במזיד, בכל פרטי ודקדוקי הדינים הקימיים.

שנה טובה ומתוקה.


(שכוייח גדול ל
@הווה פשוט על ההשראה לסיפור.)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה