"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

מחר חודש
 

קבצים מצורפים

  • גליון 171 - תורת הקורא הפטרת מחר חודש תשפ''ד (2).pdf
    KB 554.8 · צפיות: 135
אבל הוא לא מבאר מדוע דווקא כשראש חודש ביום א' צריך הכרזה, ואם הוא באמצע השבוע לא צריך?
אולי הסיבה טכנית, שלא מצאנו במקרא אלא 'מחר חודש' ולא 'שבוע הבא חודש', אז אין איך להפטיר.
 
ובכן, שבתי ועיינתי, ובספר מסלול (היה מחותן של רעק"א), וכן בספר שערי זמרה (רבי זלמן הענא) איתא ל"חלוקה השטחית" הנ"ל, ושם כתוב שדרגת הסגול שווה לדרגת הזקף.
קצת בוקר טוב לי, אבל אשמח לבאר את מה שקשה לך.
יש כמה 5 דרגות בטעמים, 4 דרגות של מפסיקים, ומשרתים.
המפסיקים מחולק ל:
קיסרים - אתנחתא וסוף פסוק (סילוק).
מלכים - זקף קטן וגדול, טיפחא, סגולתא ושלשלת.
משנים - רביע, זרקא, פשטא, יתיב ותביר.
שלישים - פזר, קרני פרה, תלישא גדולה, גרש, גרשיים ומונח לגרמיה (מה שכולם קוראים לו פסק).
ובמשרתית יש את:
מחברים - מונח (שופר הולך), מירכא, מהפך (שופר מהופך), דרגא, קדמא, תלישא קטנה, מירכא כפולה (תרי טעמי), מאיילא ומקל.
אז אתה צודק ולא צודק...
וילמדנו רבינו, למה פעמים מירכא משרת לפשטא ופעמים בתמורתו יבוא מהפך? (ועוד רבות, פשוט זו הדוגמא הראשונה שעלתה לי בראש).
רבינו יאמר שתלוי כמה הברות יש בין ההברה המוטעמת בטעם המשרת להברה המוטעמת בטעם הזקף, אם יש הברה אחת, תבוא מירכא, ואם יש יותר יבוא מהפך.
ועוד, יסביר כבודו למה בפסוק הנ"ל וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ: (שמואל א' ג' ה'), המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של זקף, ואילו בפסוק הבא וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֘קֶר֮ מִֽמׇּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑ה וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ המילים הראשונות מוטעמות בסדרא של סגול???
(אגב, בספר הנ"ל של ברויאר "טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמת", יש הסבר על דרך כלל למה לפעמים יש סגול ולפעמים לא, אולם הכלל שלו לא מסביר את הפסוקים הללו)
ההבדל נעוץ במילים "אשדודים" - "בבוקר", בהתחלה המילה היא מלרע, ובפסוק השני המילה מלעיל.
עוד נראה לי הבדל הוא בהבנת מהות המשפט, בפסוק הראשון כתוב מי השכים, ובפסוק השני לא, ולכן אולי יש לחלק.
 
אתם מוכנים???

כָּאֵ֜לֶּה
צפה בקובץ המצורף 1624953
איני מבין אנגלית, אז איני יודע בדיוק מה הוא רוצה

אבל בדרך דרוש אפשר לומר, הסיבה שכל העולם צועק את ה'כאלה'
כי בימי חוה"מ פסח, מתחילים את הקריאה 'והקרבתם' ואומרים את כל סדר הקרבנות השייכים באמת ליום הראשון. ולאחמ"כ מסיים הפסוק "כאלה תעשו ליום שבעת ימים", נמצא שמהמילה 'כאלה' מתחיל באמת הקרבן היומי. לכן מכריזין זאת כולם, בכדי להדגיש זאת.
 
הוא מעומד בצורה שיותר נוחה לכתיבה נורמלית [וזה לא רק "נח" זה נפסק בשו''ע שצריך לכתוב בצורה כזו]

ועוד...

הסיבה היא שקשה לשנות
וכן הבעלי קוראים ש30 שנה הכינו על פי 245
ולא כולם רוצים לעבור ל248
לא נפסק שצריך 248 עמודים אלא נפסק שכל עמוד צריך להתחיל באות ו' חוץ משש אותיות מסיומות והרב מנחם דוידוביץ זצ''ל עשה את ה-245 עמודים
 
כידוע, ההכנה לקריאת התורה נעשית ע"י "תיקון קוראים" המהווה בעצם סימולציה לספר תורה מקורי, הדף כצורתו והאותיות כצורתם, מה שמאפשר לקורא לקלוט בזריזות את כל ההגיות והטעמים.
וכעת למקרה שלי...
לא מזמן החלפתי זמנית בעל קורא כלשהו והכנתי את הפרשה היטב כהרגלי בקודש, אך בפועל גיליתי שהספר תורה שהיה באותו בית כנסת היה בעל עימוד שונה לגמרי מזה המקובל (וכן שונה מזה המובא ב"תיקון קוראים"), מה שגרם לבלבול נורא במהלך הקריאה!!!
ואף לאחר בירור קצר התברר לי שאין זה חילוק כלל בין ספר תורה אשכנזי לבין רעהו הספרדי, אלא ישנם כמה צורות עימוד שונות המקובלות בספרי התורה.
וכעת לשאלה הדחופה!!!
מי ידע לתת לי מידע על צורות העימוד השונות???
וכמו"כ האם ניתן להשיג תיקון קוראים לפי כל שיטת עימוד שהיא???
אנא עזרתכם!!!
רובם של הספרי תורה היום הם 245 עמודים ולפי זה גם התיקון קוראים תבדוק האם הספר תורה שאתה מדבר עליו הוא ישן ולכך הוא לא מתאים לתיקון קוראים של היום
 
לא נפסק שצריך 248 עמודים אלא נפסק שכל עמוד צריך להתחיל באות ו' חוץ משש אותיות מסיומות והרב מנחם דוידוביץ זצ''ל עשה את ה-245 עמודים
חוץ מחמש, למעשה, לא?
"ואעידה בם" זה גם וא"ו...
רק שאלו צריכות להיות בראש עמוד.
 
לא נפסק שצריך 248 עמודים אלא נפסק שכל עמוד צריך להתחיל באות ו' חוץ משש אותיות מסיומות והרב מנחם דוידוביץ זצ''ל עשה את ה-245 עמודים
  1. כוונתי היא שלפי ההלכה חייב לכתוב בצורה שלא יצטרך להאריך או לקצר באותיות. והתיקון ההוא מצטיין יותר בדבר זה.
  2. ווי העמודים הוא לכל היותר מנהג, ולא הלכה.
 
(מה שכולם קוראים לו פסק)
ובכן צריך אתה לדעת שעל דרך כלל הסימון הזה הוא על דרך כלל פסק רק שאכן הוא גם הסימון של מונח לגרמיה, ויש רשימה של המסורה (אני לא זוכר כעת באיזה כת"י הוא נמצא אבל יש כזה, ע' ברויאר) על כל הלגרמיה שבמקרא
 
ההבדל נעוץ במילים "אשדודים" - "בבוקר", בהתחלה המילה היא מלרע, ובפסוק השני המילה מלעיל.
עוד נראה לי הבדל הוא בהבנת מהות המשפט, בפסוק הראשון כתוב מי השכים, ובפסוק השני לא, ולכן אולי יש לחלק.
תאוריה יפה, יש לך ביסוס מאחוריה?
ההבדל השני הוא סך הכל מכיון שהתורה לא חוזרת לומר את שם האדם שהיא מדברת עליו פעמיים אלא היא מסתפקת בפעם אחת ומשם ואילך היא משתמשת ב"הוא" ו"הם" וכו', וזה לא אמור להוות הבדל במבנה הטעמים לענ"ד.
 
יש ספר טעמי המקרא בהוצאת אשכול
ושם מובא שיר של הר"ת עם כללי הטעמים
[הערה חבל שכשלא יודעים מזלזלים בעוד שיטה
הנה ר"ת הוא ראשון וקדום למחותן של הרע"א]
ושם נאמר אם ישמלה ארוכה מהברה וחצי יכול לבוא מהפך ואם יש פחות יבוא מרכא
אין לי זמן כרגע לדוגמאות
וכן יש שם בראש הספרטבלא לדרגות של המפסיקים
ולסיום מותר להתווכח אבל לא כדאי לזלזל
ולמד לשונך לומר איני יודע נאמר בחז"ל בברכות דומני דף ה ע"א
נראה לי שדבריי לא הובנו, כוונתי הייתה להביא דוגמא בעלמא לזה שיש עומק והסבר למה מגיע טעם מסוים במקום מסוים ולמה אחר יבוא תחתיו במקום אחר אע"פ שלעין שטחית היינו הך, לא הייתה שום כוונת זלזול אלא אדרבא, כוונה להמחיש את העומק שיש בטעמים.
ולסיום נאים הדברים למי שאמרם...
 
נערך לאחרונה ב:
כידוע, ההכנה לקריאת התורה נעשית ע"י "תיקון קוראים" המהווה בעצם סימולציה לספר תורה מקורי, הדף כצורתו והאותיות כצורתם, מה שמאפשר לקורא לקלוט בזריזות את כל ההגיות והטעמים.
וכעת למקרה שלי...
לא מזמן החלפתי זמנית בעל קורא כלשהו והכנתי את הפרשה היטב כהרגלי בקודש, אך בפועל גיליתי שהספר תורה שהיה באותו בית כנסת היה בעל עימוד שונה לגמרי מזה המקובל (וכן שונה מזה המובא ב"תיקון קוראים"), מה שגרם לבלבול נורא במהלך הקריאה!!!
ואף לאחר בירור קצר התברר לי שאין זה חילוק כלל בין ספר תורה אשכנזי לבין רעהו הספרדי, אלא ישנם כמה צורות עימוד שונות המקובלות בספרי התורה.
וכעת לשאלה הדחופה!!!
מי ידע לתת לי מידע על צורות העימוד השונות???
וכמו"כ האם ניתן להשיג תיקון קוראים לפי כל שיטת עימוד שהיא???
אנא עזרתכם!!!
בלת''ק
גם לי זה קרה עם ספר תורה ישן בצורה שונה לגמרי!!!
אבל מעז יצא מתוק והתרגלתי להתכונן היטב גם בלי צורת הדף ולא הרגשתי קושי משמעותי!
 
קצת בוקר טוב לי, אבל אשמח לבאר את מה שקשה לך.
יש כמה 5 דרגות בטעמים, 4 דרגות של מפסיקים, ומשרתים.
המפסיקים מחולק ל:
קיסרים - אתנחתא וסוף פסוק (סילוק).
מלכים - זקף קטן וגדול, טיפחא, סגולתא ושלשלת.
משנים - רביע, זרקא, פשטא, יתיב ותביר.
שלישים - פזר, קרני פרה, תלישא גדולה, גרש, גרשיים ומונח לגרמיה (מה שכולם קוראים לו פסק).
ובמשרתית יש את:
מחברים - מונח (שופר הולך), מירכא, מהפך (שופר מהופך), דרגא, קדמא, תלישא קטנה, מירכא כפולה (תרי טעמי), מאיילא ומקל.
אז אתה צודק ולא צודק...

רבינו יאמר שתלוי כמה הברות יש בין ההברה המוטעמת בטעם המשרת להברה המוטעמת בטעם הזקף, אם יש הברה אחת, תבוא מירכא, ואם יש יותר יבוא מהפך.

ההבדל נעוץ במילים "אשדודים" - "בבוקר", בהתחלה המילה היא מלרע, ובפסוק השני המילה מלעיל.
עוד נראה לי הבדל הוא בהבנת מהות המשפט, בפסוק הראשון כתוב מי השכים, ובפסוק השני לא, ולכן אולי יש לחלק.
אאל"ט זה נקרא נסוג אחור
 
שמחתי לראות אשכול זה.

לזיכוי הרבים קו תוכן חדש העוסק בקריאה נכונה ודקדוק.
ובין היתר:
ברוך השם זכינו להקליט סדרת שיעורים של כל יסודות הקריאה נכונה בתוך שעה ו 24 דקות בלבד!!!
(בשלוחה 1 תת שלוחה 2 או בתפריט הראשי 12)

זה הקו 086873038
זה הערוץ https://www.youtube.com/@lashonberura
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה