בית חולים איכילוב VS מעיני הישועה

מצטרפת לשרשור,
אני ילדתי בתל השומר מבחינת האישפוז נהנתי שם מאוד מבחינת חדר לידה פחות הייתי מרוצה.
אשמח לשמוע על חוויות של עוד יולדות שם מהחדר לידה כי עכשיו חושבת לחזור לשם ומתלבטת בגלל זה.
 
מצטרפת לשרשור,
אני ילדתי בתל השומר מבחינת האישפוז נהנתי שם מאוד מבחינת חדר לידה פחות הייתי מרוצה.
אשמח לשמוע על חוויות של עוד יולדות שם מהחדר לידה כי עכשיו חושבת לחזור לשם ומתלבטת בגלל זה.
אני בדיוק הפוך,
ילדתי שם לפני חצי שנה
ונהנתי מאד מבחינת האנושיות (והמקצועיות) בחדרי לידה..
היה לי איזשהו סיבוך וילדתי בניתוח בסוף.
הרופאה (מהחדר לידה) ראתה אותי אחרי שבועיים אח"כ ואמרה לי "נכון הילד בסוף נולד במשקל כך וכך.."
זה נשמע כאילו הם ממש עושים ישיבות צוות ובודקים כל לידה מה היה ואיך היה
באישפוז היה יחסית לא טוב כי זה היה תקופת פסח ולא היה אוכל נורמלי בהכשר הבדץ
והיינו עם חילונים בחדר...
(מבחינת ניקיון ושקט ושירות היה מעולה)
 
בלת"ק

ילדתי במעייני לפני כשנתיים וחצי. אחרי שילדתי במס' בתי חולים בי"ם, שערי צדק, והדסה
חוויה נוראית, נוראית נוראית.
מאד מזדהה עם תחושת הכותבת על הזלזול כקהל שבוי
מה שהכי הפליא אותי שכמעט כל הנשים שם שהיו איתי במחלקה סיפרו בשווין נפש על התנהלות (בעיניי) מחפירה.
ואמרו אבל מה לעשות... חרדי.... קרוב לבית... הילדים יכולים לבקר בשבת, (הבעל יכול לעשות שולם זוכער אצל הרבה ועוד)
הייתי שם אחרי מס' לידות בבי"ח אחרים. ולא! לא! לא ולא! לא דומה לא כמעט.

נכון, כמעט בכל מקום יש דברים פחות טובים / יותר
אבל במעייני מה שהפריע זה הגישה:
קודם כל הרגשה של אחת ממספר....
קהל שבוי, אפס מאמץ לתת שירות אכפתי,
אבל תעזבו אכפתי (שזה סופר חושב ליולדת!! הורמונים וכו') - מקצועי!


בח. לידה
עד שהכניסו למרות האטות חמורות שבכל בי"ח אחר היו מריצים לניתוח, ב"ה ברכת ר' חיים קנייבסקי לוותה אותנו, לילד בריא, אבל אחרי הלידה גם המיילדת הייתה בהלם ואמרה שכמעט הייתה לידה שקטה..
יחס כללי לא נעים ולא אמפטי, (אולי יש כאלו טובות, אבל מדיניות של אמפטיה, ראש פתוח והכלה - חסר)
בלי סוף נשים סיפרו במחלקה שלא הספיקו אפידורל למרות שהיה יזום, מה שהבנתי לאחר שמיעה של סיפור ועוד סיפור שיש מדיניות להתחיל יזום במ. נשים, ולחכות עד לדקה ה- 99 אולי ככה הם חוסכים בזמן יקר של ח. לידה...
אחרי הלידה, כמה דקות והופס החוצה למסדרון אפילו לא לח. התאוששות שהיה מלא,
מסדרון ללא טיפה של פרטיות, בבי"ח אחרים מקובל שהות של שעתיים (אגב, הח. לידה נוקה ונותר ריק)

במחלקה -
לא מקצועי, אין בכלל נסיון לתת מענה רפואי איכותי, וגם שניסיתי לפנות ביוזמתי, אין בקושי אחיות (והייתי בביות מרצון, אבל שרציתי לפנות בשאלה ורדפתי כמה שעות אחרי אחות.. כל התינוקיה מלאה בנשים חביבות-כח עזר.. איפה האחות? אין בנמצא )
כל היחס הרפואי לא מתחיל בכלל - התינוק נראה לי צהוב... פניתי ובקשתי שיבדקו... שטויות, עשינו לו בבוקר בדיקה (לא בדם ח"ו... מי משקיע עד כדי?...) , יום אחרי השחרור הלכתי במיוחד לטיפת חלב והוטסנו לאשפוז בבי"ח לאור צהוב (לא למעייני!!)
אין בדיקת דם במחלקה, עשו לך כבר בחדר לידה לפני הלידה. וגם בשביל סוכר (סכרת הריון) נדרשת בדיקה בצום עשו בדיקה עם מד סוכר ביתי
תינוקייה? צרחנייה,
כללית, יחס מאד מאד לא מכבד, את כאילו מובנת מאלייך
בקשה לעבור חדר... קיר! צריך להתחנןן
וכו'

טוב, האוכל היה מאד טעים...

בפירוש, מעייני הישועה צריכים טיפול שורש, רוב הנשים שהייתי איתם ספרו על חוויות דומות או על 0 ציפיות
אבל העיקר שזה בי"ח חרדי....
נכון, זה מאד חשוב, אבל זה לא תחליף לשירות אנושי ומקצועי, לנורמות רפואיות בסיסיות
 
המיון של איכילוב הרבה יותר חדשני ממעיני הישועה,

עכשיו סתם קלקלת את כל הרושם
ונראה שבאת סתם להשמיץ בלי להצמד לעובדות...
אולי זה מסביר את זה שרוב הנשים נתקלו במעייני הישועה בבית חולים מצוחצח ללא מקקים ובאוכל משודרג ולא מבינות על מה את מדברת---

כאחת שיולדת לסירוגין כבר 20 שנה במעייני ובאיכילוב תלוי במצב הרפואי של ההריון
חדר המיון של איכילוב נראה כמו שהיה נראה לפני 20 שנה בדיוק. (כולל הדובי עם הבטן השקופה...) - לעומת זאת חדר המיון של מעייני הישועה שופץ וחודש.
בחדר המיון של איכילוב יש חדר עם מיטות ווילונות ביניהם - במעייני הישועה לכל יולדת/מטופלת - חדר פרטי.
כמו כן במעייני הישועה עד שמקבלים את החדר - חל איסור על מלווים להסתובב בתוך המיון.

באיכילוב הטיפול במיון איטי ממש . את צריכה להיות ממש היסטרית כדי לקבל טיפול מהיר.
במעייני המיון יעילים ומהירים ממש.
גם ההעברות לחדר לידה לרוב קורות מהר יותר במעייני. באיכילוב חכי לסניטר---
שלא לדבר על עומסים על חדרי לידה ותלדי במיון...

בקיצור מבחינת חדר מיון מעייני הישועה לוקח את איכילוב בהליכה רגלית.

בחדר לידה אין ספק שלמרות שבאיכילוב החדרים יותר מיושנים. זה ממש לא מפריע.
הצוות באיכילוב הרבה יותר מקצועי קשוב וסבלן.. ברמות אחרות שמי שלא ניסתה שווה לה להכיר פעם אחת. החוויה מחדרי לידה באיכילוב אי אפס עיכובים צוות קשוב וזמין. שאיפה ליילוד טבעי. הקשבה מלאה לרצון היולדת. במעייני הישועה - מלווה אסרטיבי מאד - חובה. איכשהו תמיד צריך לחפש איפה בכלל המיילדת ולמה המרדים עוד לא בא... (יהירות הצוות הרפואי במעייני הישועה על היולדות הפרימיטביות :cry:)

האישפוז לכאן ולכאן.
האוכל באיכילוב ממש לא עובר את הסף המינימלי. חמגשיות מגעילות. ללא גיוון.
במעייני הישועה בניגוד לחווית פותחת האשכול - תמיד זכיתי לאוכל מגוון וליגה.

אם לא קיבלת באיכילוב חדר פרטי - נפלת בדרך כלל על ההכי גרוע. יולדות חילוניות נוטות לביקורים והרעשות פי אלף מיולדת חרדית בת בכורה---
והפרוזדורים והמעברים מלאים בחוסר צניעות משווע . ברמה שגם לגבר חרדי שלא שייך לזן שלא הולך ברחוב בתל אביב קשה ממש לעבור בהם. יולדות אחרי לידה מרשות לעצמן להראות...

בתינוקיה - במעייני הישועה יחס הצוות לאמהות לא משהו. קשה מאוד בלידה ראשונה/שניה כזו תינוקיה לעניות דעתי.

בנוגע ליועצות הנקה - אל החדר באיכילוב באות יועצות הנקה זמינות סופר דופר אבל מהסוג של "את שמה את התינוק בתינוקיה ויש לו פלורוסנט על הראש ורעש... " או " מגע גוף לגוף" ו " תצטרכי לשאוב לו כל הזמן".
במעייני הישועה נמצאות 2 יועצות הנקה מעולות . פרקטיות הגיוניות. מכירות טוב טוב הנקה לאורך זמן ומומחיות לפגים. בכל קומה נמצאת אחת מהן - אבל לרוע המזל אף אחד לא יגיד לך את זה (לא יודעת למה) והן לא אלו שבאות לחדרים. אלו שבאות לחדרים הם מהזן המוזכר לעיל.
אז מי שצריכה עזרה בהנקה. בשעות הבוקר בחדרי ההנקה מצויות יועצות הנקה מעולות . את העצות שלהן אני לוקחת שנים. אם יש לכם בעיות אל תפספסו. לכן אליהן הן לא תבואנה אליכן...

המסקנה האישית שלי אחרי שנים היא - שלמרות החוויה הקשה של חדרי הלידה , חווית האישפוז במעייני היתה לי נעימה יותר. ולכן כשאני מחפשת תחליף ללידה ביתית - אני הולכת על מעייני . כשאני חוששת ללידה - לאיכילוב.
 
נערך לאחרונה ב:
בהמשך להתכתבויות הנ"ל

רציתי לשתף בחוויה שלי עם מעייני הישועה(ביקור ראשוני שלי במיון יולדות) ואתן תשפטו ....
הגעתי למיון נשים עקב ירידה בתנועות בשעות הקטנות של הלילה
בקבלה -בכניסה לביה"ח ישנה פקידה שהייתי צריכה להעיר אותה במשמרתה
התקבלתי למיון נשים
ללא מצעים על המיטה בחדר . ביקשתי שמיכה -קיבלתי סדין למיטה להתכסות בה
לאחר מוניטור ....ביקשו ממני להמתין ב"כורסאות/ספות) בחוץ לבדיקת רופא(יקראו לי-כך נמסר) ההמתנה ארכה 3 שעות כאשר מדי פעם נכנסתי לברר זמן משוער להגעת הרופא
התשובות היו מגוונות:
"יצאה לשתות קפה"
"הגיע מקרה חרום".....וכו
לאחר 3 שעות אמרתי לאחיו במיון שכרגע אני יושבת במחלקה עד שאפגוש רופא . הגיע אלי הרופא אחראי במשמרת והחל לצעוק עלי שאני מפריעה ושאמתין בחוץ. אמרתי לרופא שאם אני אכן מפריעה שרופא יבדוק אותי וישחרר אותי בכדי שלא העמיס עליהם. אמר לי שזמן ההמתנה יכול לקחת עד 8 שעות כמו בבתי חולים אחרים(למרות שלא ניתקלתי בשום ביה"ח בזמן שחרור ארוך...
למרות שבמיון היה ממש דליל מבחינת מטופלות
אחרי 3.5 שעות המתנה נקראתי "למלכות"-רופאה בדקה אותי...אמרה לי שוב להמתין בחוץ למכתב שחרור
לתומי חשבתי שדקה . שתיים אמתין והמכתב אכן יגיע
להפתעתי המתנתי עוד שעה עגולה....בתירוצים שונים למה המכתב מתעכב.
נכנסתי למחלקה ופרצתי בבכי שאני רוצה כרגע לפגוש את הרופאה שבדקה אותי
למרות שבכניסתי למיון היא ברחה לחדרי לידה-רצתי אחריה וביקשתי ממנה שתשחרר את המכתב שחרור ולא הגיבה...יצא הרופא אחמ"ש והחל לצעוק עלי שאצא מהמיון וזה מפריע. ביקשתי ממנו שישחרר את מכתב השחרור אחרת אפנה לפניות הציבור(אגב בהמלצת האחיות במיון) הרופא ענה לי שאם אני מאיימת יזמין לי בטחון להוציא אותי מהמחלקה -שאלתי אותו פניות הציבור של הביה"ח מאיים עליך?! כמובן שהרופא בגאוותו הזמין את הבטחון
למרות שצוות המיילדות/חדרי לידה שכבר יצאו מסיום משמרתן היו לצידי וניסו להבין מדוע מתעכב כ"כ קבלת המכתב שחרור
והלא יאומן קרה 5 דק והמכתב היה בידי....התאמינו?!


לא השאיר אתכן במתח - כמובן שפניתי לפניות הציבור והנושא בטיפול
 
בהמשך להתכתבויות הנ"ל

רציתי לשתף בחוויה שלי עם מעייני הישועה(ביקור ראשוני שלי במיון יולדות) ואתן תשפטו ....
הגעתי למיון נשים עקב ירידה בתנועות בשעות הקטנות של הלילה
בקבלה -בכניסה לביה"ח ישנה פקידה שהייתי צריכה להעיר אותה במשמרתה
התקבלתי למיון נשים
ללא מצעים על המיטה בחדר . ביקשתי שמיכה -קיבלתי סדין למיטה להתכסות בה
לאחר מוניטור ....ביקשו ממני להמתין ב"כורסאות/ספות) בחוץ לבדיקת רופא(יקראו לי-כך נמסר) ההמתנה ארכה 3 שעות כאשר מדי פעם נכנסתי לברר זמן משוער להגעת הרופא
התשובות היו מגוונות:
"יצאה לשתות קפה"
"הגיע מקרה חרום".....וכו
לאחר 3 שעות אמרתי לאחיו במיון שכרגע אני יושבת במחלקה עד שאפגוש רופא . הגיע אלי הרופא אחראי במשמרת והחל לצעוק עלי שאני מפריעה ושאמתין בחוץ. אמרתי לרופא שאם אני אכן מפריעה שרופא יבדוק אותי וישחרר אותי בכדי שלא העמיס עליהם. אמר לי שזמן ההמתנה יכול לקחת עד 8 שעות כמו בבתי חולים אחרים(למרות שלא ניתקלתי בשום ביה"ח בזמן שחרור ארוך...
למרות שבמיון היה ממש דליל מבחינת מטופלות
אחרי 3.5 שעות המתנה נקראתי "למלכות"-רופאה בדקה אותי...אמרה לי שוב להמתין בחוץ למכתב שחרור
לתומי חשבתי שדקה . שתיים אמתין והמכתב אכן יגיע
להפתעתי המתנתי עוד שעה עגולה....בתירוצים שונים למה המכתב מתעכב.
נכנסתי למחלקה ופרצתי בבכי שאני רוצה כרגע לפגוש את הרופאה שבדקה אותי
למרות שבכניסתי למיון היא ברחה לחדרי לידה-רצתי אחריה וביקשתי ממנה שתשחרר את המכתב שחרור ולא הגיבה...יצא הרופא אחמ"ש והחל לצעוק עלי שאצא מהמיון וזה מפריע. ביקשתי ממנו שישחרר את מכתב השחרור אחרת אפנה לפניות הציבור(אגב בהמלצת האחיות במיון) הרופא ענה לי שאם אני מאיימת יזמין לי בטחון להוציא אותי מהמחלקה -שאלתי אותו פניות הציבור של הביה"ח מאיים עליך?! כמובן שהרופא בגאוותו הזמין את הבטחון
למרות שצוות המיילדות/חדרי לידה שכבר יצאו מסיום משמרתן היו לצידי וניסו להבין מדוע מתעכב כ"כ קבלת המכתב שחרור
והלא יאומן קרה 5 דק והמכתב היה בידי....התאמינו?!


לא השאיר אתכן במתח - כמובן שפניתי לפניות הציבור והנושא בטיפול
לגבי זמן המתנה ממושך לרופא עברתי את זה בעוד בתי חולים ו3.5 שעות לבדיקת רופא זה משהו שהוא רווח, בפרט בשעות הלילה.
היו מקרים שהמתנתי גם 6 שעות לבדיקת רופא בכמה בתי חולים.
היתה פעם אחת שאחרי 7 שעות המתנה לרופא, חתמתי על טופס שאני משתחררת על אחריותי ויצאתי.
 
  • תודה
Reactions: gpt
לגבי זמן המתנה ממושך לרופא עברתי את זה בעוד בתי חולים ו3.5 שעות לבדיקת רופא זה משהו שהוא רווח, בפרט בשעות הלילה.
היו מקרים שהמתנתי גם 6 שעות לבדיקת רופא בכמה בתי חולים.
היתה פעם אחת שאחרי 7 שעות המתנה לרופא, חתמתי על טופס שאני משתחררת על אחריותי ויצאתי
בעבר(לידות קודמות) ביקרתי
בהדסה עין כרם ובשערי צדק .
ולא נתקלתי בזמן המתנה לבדיקת רופא ושחרור אלא ההיפך
בשערי צדק יש לציין הרופאה חיכתה בחדרה למטופלים ובעין כרם קראו לרופא והגיע תוך זמן קצר ממש
 
עכשיו סתם קלקלת את כל הרושם
ונראה שבאת סתם להשמיץ בלי להצמד לעובדות...
אולי זה מסביר את זה שרוב הנשים נתקלו במעייני הישועה בבית חולים מצוחצח ללא מקקים ובאוכל משודרג ולא מבינות על מה את מדברת---

כאחת שיולדת לסירוגין כבר 20 שנה במעייני ובאיכילוב תלוי במצב הרפואי של ההריון
חדר המיון של איכילוב נראה כמו שהיה נראה לפני 20 שנה בדיוק. (כולל הדובי עם הבטן השקופה...) - לעומת זאת חדר המיון של מעייני הישועה שופץ וחודש.
בחדר המיון של איכילוב יש חדר עם מיטות ווילונות ביניהם - במעייני הישועה לכל יולדת/מטופלת - חדר פרטי.
כמו כן במעייני הישועה עד שמקבלים את החדר - חל איסור על מלווים להסתובב בתוך המיון.

באיכילוב הטיפול במיון איטי ממש . את צריכה להיות ממש היסטרית כדי לקבל טיפול מהיר.
במעייני המיון יעילים ומהירים ממש.
גם ההעברות לחדר לידה לרוב קורות מהר יותר במעייני. באיכילוב חכי לסניטר---
שלא לדבר על עומסים על חדרי לידה ותלדי במיון...

בקיצור מבחינת חדר מיון מעייני הישועה לוקח את איכילוב בהליכה רגלית.

בחדר לידה אין ספק שלמרות שבאיכילוב החדרים יותר מיושנים. זה ממש לא מפריע.
הצוות באיכילוב הרבה יותר מקצועי קשוב וסבלן.. ברמות אחרות שמי שלא ניסתה שווה לה להכיר פעם אחת. החוויה מחדרי לידה באיכילוב אי אפס עיכובים צוות קשוב וזמין. שאיפה ליילוד טבעי. הקשבה מלאה לרצון היולדת. במעייני הישועה - מלווה אסרטיבי מאד - חובה. איכשהו תמיד צריך לחפש איפה בכלל המיילדת ולמה המרדים עוד לא בא... (יהירות הצוות הרפואי במעייני הישועה על היולדות הפרימיטביות :cry:)

האישפוז לכאן ולכאן.
האוכל באיכילוב ממש לא עובר את הסף המינימלי. חמגשיות מגעילות. ללא גיוון.
במעייני הישועה בניגוד לחווית פותחת האשכול - תמיד זכיתי לאוכל מגוון וליגה.

אם לא קיבלת באיכילוב חדר פרטי - נפלת בדרך כלל על ההכי גרוע. יולדות חילוניות נוטות לביקורים והרעשות פי אלף מיולדת חרדית בת בכורה---
והפרוזדורים והמעברים מלאים בחוסר צניעות משווע . ברמה שגם לגבר חרדי שלא שייך לזן שלא הולך ברחוב בתל אביב קשה ממש לעבור בהם. יולדות אחרי לידה מרשות לעצמן להראות...

בתינוקיה - במעייני הישועה יחס הצוות לאמהות לא משהו. קשה מאוד בלידה ראשונה/שניה כזו תינוקיה לעניות דעתי.

בנוגע ליועצות הנקה - אל החדר באיכילוב באות יועצות הנקה זמינות סופר דופר אבל מהסוג של "את שמה את התינוק בתינוקיה ויש לו פלורוסנט על הראש ורעש... " או " מגע גוף לגוף" ו " תצטרכי לשאוב לו כל הזמן".
במעייני הישועה נמצאות 2 יועצות הנקה מעולות . פרקטיות הגיוניות. מכירות טוב טוב הנקה לאורך זמן ומומחיות לפגים. בכל קומה נמצאת אחת מהן - אבל לרוע המזל אף אחד לא יגיד לך את זה (לא יודעת למה) והן לא אלו שבאות לחדרים. אלו שבאות לחדרים הם מהזן המוזכר לעיל.
אז מי שצריכה עזרה בהנקה. בשעות הבוקר בחדרי ההנקה מצויות יועצות הנקה מעולות . את העצות שלהן אני לוקחת שנים. אם יש לכם בעיות אל תפספסו. לכן אליהן הן לא תבואנה אליכן...

המסקנה האישית שלי אחרי שנים היא - שלמרות החוויה הקשה של חדרי הלידה , חווית האישפוז במעייני היתה לי נעימה יותר. ולכן כשאני מחפשת תחליף ללידה ביתית - אני הולכת על מעייני . כשאני חוששת ללידה - לאיכילוב.
את מתארת חוויה מלפני כמה שנים.
ושימי לב שמאוד נצמדתי לעובדות ואפילו רשמתי מילים טובות על חלק מהדברים.

לא יצא לי לראות במיון באיכילוב אף דובה ובכללי המיון שם משופץ, כשאני הייתי שם הייתי בחדר פרטי אפילו עם דלת (!)
במעיני הכל וילונות...
שלא לדבר על זה ששלחו אותי עם ירידת מים להמתין בחוץ מול חצי בני ברק...
כל אחת שביקרה במעיני תכיר את האזור המתנה ליד המיון ותזכה לצפות בנשים לפני לידה...:(


באיכילוב אם את לא מקרה דחוף הטיפול הוא באמת איטי, אם את מקרה דחוף לא תמתיני בכלל.
במעיני ההמתנה הראשונית מהחויה האישית שלי היתה באמת יותר קצרה, אבל לא בהרבה.

ואגב חדר הלידה שלי גם היה משופץ, למרות שבסיור לפני הלידה ראיתי חדר ממש מיושן, אבל באמת זה הדבר שהכי לא מענין יולדת...

באיכילוב החויה באמת היתה טובה יותר מבחינת המיילדות אבל מעיני היו אצלי גם די בסדר.
המרדים חיכה לי בחדר והגיע לפני המילדת...

מבחינתי על האוכל כבר כתבתי מספיק ...
מעדיפה לקבל לחדר את החמגשית הקבועה של הבוקר והערב שאני כבר זוכרת בעל פה מה יש בה לצערי
מאשר ללכת לחדר אוכל עם תפרים ולראות בר עם לחם פרוס ועגבניות....
שלא לדבר על "המחנה" שהיה שם... אבל זה כבר לא קשור לבית חולים.

היום באיכילוב רוב החדרים הם חדרים פרטיים (שיפצו את מחלקה ב לחדרים פרטיים גם).
יש 240 חדרים מתוכם 5 חדרים זוגיים...
אם לא תלדי בשעת עומס קיצוני מאוד את תקבלי חדר פרטי.
אם תלדי בשעת עומס תקבלי חדר זוגי וישדרגו אותך לחדר פרטי אחרי שעת פינוי החדרים.

היועצות הנקה של איכילוב היו מהממות ומאוד עזרו לי.
את של מעיני לא זכיתי לראות. וזה שיש רק 2 שצריך לרדוף אחריהן אומר מספיק...
 
את מתארת חוויה מלפני כמה שנים.
ושימי לב שמאוד נצמדתי לעובדות ואפילו רשמתי מילים טובות על חלק מהדברים.

לא יצא לי לראות במיון באיכילוב אף דובה ובכללי המיון שם משופץ, כשאני הייתי שם הייתי בחדר פרטי אפילו עם דלת (!)
במעיני הכל וילונות...
שלא לדבר על זה ששלחו אותי עם ירידת מים להמתין בחוץ מול חצי בני ברק...
כל אחת שביקרה במעיני תכיר את האזור המתנה ליד המיון ותזכה לצפות בנשים לפני לידה...:(


באיכילוב אם את לא מקרה דחוף הטיפול הוא באמת איטי, אם את מקרה דחוף לא תמתיני בכלל.
במעיני ההמתנה הראשונית מהחויה האישית שלי היתה באמת יותר קצרה, אבל לא בהרבה.

ואגב חדר הלידה שלי גם היה משופץ, למרות שבסיור לפני הלידה ראיתי חדר ממש מיושן, אבל באמת זה הדבר שהכי לא מענין יולדת...

באיכילוב החויה באמת היתה טובה יותר מבחינת המיילדות אבל מעיני היו אצלי גם די בסדר.
המרדים חיכה לי בחדר והגיע לפני המילדת...

מבחינתי על האוכל כבר כתבתי מספיק ...
מעדיפה לקבל לחדר את החמגשית הקבועה של הבוקר והערב שאני כבר זוכרת בעל פה מה יש בה לצערי
מאשר ללכת לחדר אוכל עם תפרים ולראות בר עם לחם פרוס ועגבניות....
שלא לדבר על "המחנה" שהיה שם... אבל זה כבר לא קשור לבית חולים.

היום באיכילוב רוב החדרים הם חדרים פרטיים (שיפצו את מחלקה ב לחדרים פרטיים גם).
יש 240 חדרים מתוכם 5 חדרים זוגיים...
אם לא תלדי בשעת עומס קיצוני מאוד את תקבלי חדר פרטי.
אם תלדי בשעת עומס תקבלי חדר זוגי וישדרגו אותך לחדר פרטי אחרי שעת פינוי החדרים.

היועצות הנקה של איכילוב היו מהממות ומאוד עזרו לי.
את של מעיני לא זכיתי לראות. וזה שיש רק 2 שצריך לרדוף אחריהן אומר מספיק...

אני מתארת חוויה שהאחרונה בהן היא מלפני חודש וחצי
מיון הנשים באיכילוב נותר כשהיה לפני 20 שנה

כולל כולל הדובה עם הבטן השקופה בפתח המיון
לא יודעת מאיפה נכנסת אם לא זכית לראות אותה
או שאולי היית ממש כאובה ולא שמת לב לפרטים...

בנוגע לאוכל על טעם וריח אין מה להתווכח.
במעייני הישועה הרוב הגורף מצביע על אוכל עשיר ומגוון בבר ולא בר לחם עם עגבניות.
כאן מרפרוף באשכול יש די הסכמה גורפת איתי
שהאוכל במעייני מושקע ליגה
אבל מי שיש לה חוויה יותר טובה עם חמגשיות קבועות ודי דוחות - זכותה המלאה.
אגב באיכילוב פריבלגית החמגשיות שמורה לאוכלי בדץ בלבד. האחרות ניגשות גם כן לבר והוא די כמתואר "עגבניה ולחם פרוס".


באיכילוב החוויה ממש ממש ארוכה אלא אם כן את צועקת בהיסטריה (=יוצרת מצג שווא של מקרה דחוף.)
במעייני את יכולה גם לא לצעוק ולא להיות כאובה ולעוף לחדר לידה על טיל - כי בדקו אותך. ראו אותך במיידי. ויודעים כבר אם את מקרה דחוף או פחות.
וכי לא מחכים עד שהסניטר יבוא בעוד 20 דקות - ועד אז אסור לך ללכת לבד.

יועצות הנקה כמו באיכילוב יש בשפע במעייני . בשפע רב.
מסתובבות בין היולדות ובין החדרים. וגם מגיעות לפי קריאה. (וגם כשלא קראו להן...)
ציינתי שבחדרי ההנקה עצמן (אין צורך לרדוף אחריהן הן זמינות שם 8-4 לכל מבקשת ועם הרבה סבלנות) יש יועצות הנקה אמיתיות. ולא "יועצות הנקה"...
ולא. לא כל מי שמברברת על קשר אמא תינוק, פלורוסנטים בתינוקיה והצמדות נכונה. באמת מייעצת להנקה נכונה.
יש יועצות הנקה שאם לא הייתי אמא מנוסה הייתי מן הסתם מפסיקה להניק בזכותן בגיל חודש... אבל זה באמת לא נושא האשכול---

ושוב - אני חוזרת ללדת בשתיהם לפי המצב כפי שאת רואה.
כל פעם בהתאם למצב בוחרת במעלות או חסרונות של השני.
ולא ננעלת ועוצמת עיניים וחדר מיון מיושן נראה לי פתאום "זהב" מחודש...
או חדר לידה לא מקצועי ומתנשא על היולדת נראה לי פתאום מפנק....

וחוויה טובה וביתית - זה לפי הענין. מי שלשבת בחדר פרטי חשוב לה יותר מהכל וזו החוויה העיקרית מבחינתה - אז במעייני בהחלט אין אופציה לחדר פרטי זולת בזמנים חלשים ממש ממש...
 
נערך לאחרונה ב:
רוצה לסכם איך בעיני המעלות מול החסרונות של כותרת האשכול
כמי שחווה וחוותה את שתיהם ולתועל מי שמעוניינת:

איכילוב:
מעלות:
- יחס אנושי חם ומכבד מצד הצוות לכל אורך הדרך
- מקצועיות
- זמינות אפידורל
- סובלנות ללידות ארוכות ומסתבכות
- חדרים פרטיים (לרוב)
- תינוקיה משקיענית (נכנס לכלל של יחס הצוות..)

חסרונות:
- מיון וקבלה והעברה לחדרי לידה איטייים (הבנתי אבל מחברות שכך זה ברוב המרכזים הרפואיים)
- חוסר זמינות של חדרי לידה (כנראה עקב ריבוי לידות מתמשכות. אל תתביישו להתקשר לשאול מראש: יש חדרי לידה פנויים?!)
- חוסר צניעות משווע במעברים/ פרוזדורים / תינוקיה
- אוכל חד גוני ולא טעים בחמגשיות
- יעוץ הנקה לא ריאליסטי - יותר בסגנון דולות וטבעיות וכו' ופחות מעשי

מעייני הישועה:
מעלות:
- קבלה מהירה. פרטיות באיזור הקבלה והניטור.
- אווירה נעימה במחלקות
- אוכל מגוון ובשפע
- ייעוץ הנקה ריאליסטי. לא "מפחדים" לדבר שם על איך באמת מניקים..

חסרונות:
- יחס מתנשא ולא מכבד מהצוות.
(וכאן בגלל שהצוות מורכב מיחידים. חייבת לציין שכמובן יש גם צוות מקסים בכל מקום. אבל בכללי מספיק שיש אווירה שזה ענין של הפרטני. ושהרופאים/ות ככה מתנהגים בשביל שכך אציין על האווירה הכללית.
שיאני ההתנשאות וחוסר הכבוד : רופאים בחדרי לידה... אחריהם אחיות בתינוקיה.. מצטיינות יותר בדרך כלל (לטובה : מיילדות, קבלה במיון, אחיות במחלקה)

- זמינות אפידורל - מזל. יש 50 אחוז סיכוי שאין מרדים במשמרת או שהוא עסוק וחכי--
- חוסר סובלנות ללידות ארוכות ומתמשכות
(מתחילים להתערב מהר ולדחוף לפעולות אקטיביות וניתוחים)
- אין חדרים פרטיים (אך עקב שעות ביקור קפדניות - שקט יחסית לבתי חולים אחרים)
- שעות ביקור קפדניות.
 
בסיעתא דשמיא

אחראית פניות הציבור
והרופא -מנהל מחלקה

למי פנית בדיוק?

לי האחות במיון יולדות
אמרה שלא יעזרו שום תלונות
וכולם יודעים שהרבה נשים מתלוננות
אך לא עושים דבר לשיפור המצב...
זה לא מענין את ההנהלה...
 
  • תודה
Reactions: gpt
רוצה לסכם איך בעיני המעלות מול החסרונות של כותרת האשכול
כמי שחווה וחוותה את שתיהם ולתועל מי שמעוניינת:

איכילוב:
מעלות:
- יחס אנושי חם ומכבד מצד הצוות לכל אורך הדרך
- מקצועיות
- זמינות אפידורל
- סובלנות ללידות ארוכות ומסתבכות
- חדרים פרטיים (לרוב)
- תינוקיה משקיענית (נכנס לכלל של יחס הצוות..)

חסרונות:
- מיון וקבלה והעברה לחדרי לידה איטייים (הבנתי אבל מחברות שכך זה ברוב המרכזים הרפואיים)
- חוסר זמינות של חדרי לידה (כנראה עקב ריבוי לידות מתמשכות. אל תתביישו להתקשר לשאול מראש: יש חדרי לידה פנויים?!)
- חוסר צניעות משווע במעברים/ פרוזדורים / תינוקיה
- אוכל חד גוני ולא טעים בחמגשיות
- יעוץ הנקה לא ריאליסטי - יותר בסגנון דולות וטבעיות וכו' ופחות מעשי

מעייני הישועה:
מעלות:
- קבלה מהירה. פרטיות באיזור הקבלה והניטור.
- אווירה נעימה במחלקות
- אוכל מגוון ובשפע
- ייעוץ הנקה ריאליסטי. לא "מפחדים" לדבר שם על איך באמת מניקים..

חסרונות:
- יחס מתנשא ולא מכבד מהצוות.
(וכאן בגלל שהצוות מורכב מיחידים. חייבת לציין שכמובן יש גם צוות מקסים בכל מקום. אבל בכללי מספיק שיש אווירה שזה ענין של הפרטני. ושהרופאים/ות ככה מתנהגים בשביל שכך אציין על האווירה הכללית.
שיאני ההתנשאות וחוסר הכבוד : רופאים בחדרי לידה... אחריהם אחיות בתינוקיה.. מצטיינות יותר בדרך כלל (לטובה : מיילדות, קבלה במיון, אחיות במחלקה)

- זמינות אפידורל - מזל. יש 50 אחוז סיכוי שאין מרדים במשמרת או שהוא עסוק וחכי--
- חוסר סובלנות ללידות ארוכות ומתמשכות
(מתחילים להתערב מהר ולדחוף לפעולות אקטיביות וניתוחים)
- אין חדרים פרטיים (אך עקב שעות ביקור קפדניות - שקט יחסית לבתי חולים אחרים)
- שעות ביקור קפדניות.

אני חייבת להגיב לך..
בעיקר בגלל מי שיכולה לקבל רושם מוטעה.

( הערה: אני לא משווה לאיכילוב, לא הייתי שם )

כל השומרת נפשה תרחק ממעייני הישועה !!

זה לא בית חולים!
הם מתעסקים עם קהל שבוי, ולכן לא ממש אכפת להם,
לא מהמקצועיות, לא מהשירותיות, ולא מהאנושיות
צוות שחוק, עייף, רשלני,

ב"ה שאין שם אסונות, אבל כידוע אין מסתמכים על הנס...

היתרונות שתארת על מעייני הישועה רחוקים מהמציאות!

- קבלה מהירה, לא נכון !!!

- העברה מהירה לח. לידה - ההפך הוא הגמור,
הכי איטי מכל מה שחוויתי (וחוויתי! ) ברמה של רשלנות (פושעת).
(אין חדרי לידה.... גם שהיה מדובר בעניין קריטי ...
אגב, זה המקום היחיד שחוויתי משוב שאין ח. לידה כאשר הייתה אינדיקציה רפואית שהגיע השלב )

- פרטיות באזור הקבלה,
מכל בתי חולים שהייתי לא ראיתי שום הבדל !
ואדרבה, חוויתי שם חוסר נוחות שמשאירים בעלים בחוץ
נכון, מאד קטן וצפוף שם, ואין מקום.. כך שזה הפתרון היחיד לפרטיות
עם זאת, במקומות אחרים יש גם פרטיות וגם נוחות

- אווירה נעימה במחלקות (?) - איזה יתרון יש כאן שהמקום לא חילוני מדי?
באופן אישי במקומות אחרים לא חוויתי שוני (שערי צדק) .
אגב, האווירה ב"מעייני" היא כל מקום שהוא חוץ מבית חולים..
אין אחיות, אין צוות רפואי.. כלום.

- ייעוץ הנקה - גם שאני הייתי שם לא ראיתי שהם מציעים שירות זה

חסרונות מהותיים:
- אדישות, צוות שחוק
- רשלנות, אי שימת לב לעניינים רפואיים מהותיים, העובדה שאין אסונות בהתאם, היא אך ורק בגדר נס
- עומס לא בהתאם ליכולות הקיבול, וכתוצאה מכך טיפול לקוי (מקצועית)
- חדרי לידה קטנטנים, חוסר נוחות בכל ההליך
- זירוז מבוצע במחלקת נשים ולא בחדר לידה
נשים לא מספיקות אפידורל. עניין של מדיניות
- אין השהייה של יולדת לאחר הלידה בח. לידה - שעתיים כמקובל בבתי חולים אחרים
העברה לח. התאוששות (במקרה הטוב) יחד עם עוד נשים - העדר פרטיות בזמן הכי חשוב!!
או העברה למסדרון שאין לי מה להוסיף על זה...
- ביות, מישהו שמע על המונח הזה?

הסיכום שלי:
אני לא חוזרת לשם,
אגב באזור המרכז שמעתי המלצות חמות על תל השומר
 
רוצה לסכם איך בעיני המעלות מול החסרונות של כותרת האשכול
כמי שחווה וחוותה את שתיהם ולתועל מי שמעוניינת:

איכילוב:
מעלות:
- יחס אנושי חם ומכבד מצד הצוות לכל אורך הדרך
- מקצועיות
- זמינות אפידורל
- סובלנות ללידות ארוכות ומסתבכות
- חדרים פרטיים (לרוב)
- תינוקיה משקיענית (נכנס לכלל של יחס הצוות..)

חסרונות:
- מיון וקבלה והעברה לחדרי לידה איטייים (הבנתי אבל מחברות שכך זה ברוב המרכזים הרפואיים)
- חוסר זמינות של חדרי לידה (כנראה עקב ריבוי לידות מתמשכות. אל תתביישו להתקשר לשאול מראש: יש חדרי לידה פנויים?!)
- חוסר צניעות משווע במעברים/ פרוזדורים / תינוקיה
- אוכל חד גוני ולא טעים בחמגשיות
- יעוץ הנקה לא ריאליסטי - יותר בסגנון דולות וטבעיות וכו' ופחות מעשי

מעייני הישועה:
מעלות:
- קבלה מהירה. פרטיות באיזור הקבלה והניטור.
- אווירה נעימה במחלקות
- אוכל מגוון ובשפע
- ייעוץ הנקה ריאליסטי. לא "מפחדים" לדבר שם על איך באמת מניקים..

חסרונות:
- יחס מתנשא ולא מכבד מהצוות.
(וכאן בגלל שהצוות מורכב מיחידים. חייבת לציין שכמובן יש גם צוות מקסים בכל מקום. אבל בכללי מספיק שיש אווירה שזה ענין של הפרטני. ושהרופאים/ות ככה מתנהגים בשביל שכך אציין על האווירה הכללית.
שיאני ההתנשאות וחוסר הכבוד : רופאים בחדרי לידה... אחריהם אחיות בתינוקיה.. מצטיינות יותר בדרך כלל (לטובה : מיילדות, קבלה במיון, אחיות במחלקה)

- זמינות אפידורל - מזל. יש 50 אחוז סיכוי שאין מרדים במשמרת או שהוא עסוק וחכי--
- חוסר סובלנות ללידות ארוכות ומתמשכות
(מתחילים להתערב מהר ולדחוף לפעולות אקטיביות וניתוחים)
- אין חדרים פרטיים (אך עקב שעות ביקור קפדניות - שקט יחסית לבתי חולים אחרים)
- שעות ביקור קפדניות.
אני מתארת חוויה שהאחרונה בהן היא מלפני חודש וחצי
מיון הנשים באיכילוב נותר כשהיה לפני 20 שנה

כולל כולל הדובה עם הבטן השקופה בפתח המיון
לא יודעת מאיפה נכנסת אם לא זכית לראות אותה
או שאולי היית ממש כאובה ולא שמת לב לפרטים...

בנוגע לאוכל על טעם וריח אין מה להתווכח.
במעייני הישועה הרוב הגורף מצביע על אוכל עשיר ומגוון בבר ולא בר לחם עם עגבניות.
כאן מרפרוף באשכול יש די הסכמה גורפת איתי
שהאוכל במעייני מושקע ליגה
אבל מי שיש לה חוויה יותר טובה עם חמגשיות קבועות ודי דוחות - זכותה המלאה.
אגב באיכילוב פריבלגית החמגשיות שמורה לאוכלי בדץ בלבד. האחרות ניגשות גם כן לבר והוא די כמתואר "עגבניה ולחם פרוס".


באיכילוב החוויה ממש ממש ארוכה אלא אם כן את צועקת בהיסטריה (=יוצרת מצג שווא של מקרה דחוף.)
במעייני את יכולה גם לא לצעוק ולא להיות כאובה ולעוף לחדר לידה על טיל - כי בדקו אותך. ראו אותך במיידי. ויודעים כבר אם את מקרה דחוף או פחות.
וכי לא מחכים עד שהסניטר יבוא בעוד 20 דקות - ועד אז אסור לך ללכת לבד.

יועצות הנקה כמו באיכילוב יש בשפע במעייני . בשפע רב.
מסתובבות בין היולדות ובין החדרים. וגם מגיעות לפי קריאה. (וגם כשלא קראו להן...)
ציינתי שבחדרי ההנקה עצמן (אין צורך לרדוף אחריהן הן זמינות שם 8-4 לכל מבקשת ועם הרבה סבלנות) יש יועצות הנקה אמיתיות. ולא "יועצות הנקה"...
ולא. לא כל מי שמברברת על קשר אמא תינוק, פלורוסנטים בתינוקיה והצמדות נכונה. באמת מייעצת להנקה נכונה.
יש יועצות הנקה שאם לא הייתי אמא מנוסה הייתי מן הסתם מפסיקה להניק בזכותן בגיל חודש... אבל זה באמת לא נושא האשכול---

ושוב - אני חוזרת ללדת בשתיהם לפי המצב כפי שאת רואה.
כל פעם בהתאם למצב בוחרת במעלות או חסרונות של השני.
ולא ננעלת ועוצמת עיניים וחדר מיון מיושן נראה לי פתאום "זהב" מחודש...
או חדר לידה לא מקצועי ומתנשא על היולדת נראה לי פתאום מפנק....

וחוויה טובה וביתית - זה לפי הענין. מי שלשבת בחדר פרטי חשוב לה יותר מהכל וזו החוויה העיקרית מבחינתה - אז במעייני בהחלט אין אופציה לחדר פרטי זולת בזמנים חלשים ממש ממש...

שכחת לציין שהכל מהחוויה האישית שלך.
אני כתבתי מהחוויה האישית שלי.
ומבחינתי החויה במיון באיכילוב היתה טובה יותר ממעיני.
היתה זמינות מעולה של חדרי לידה.
ייעוץ הנקה מעולה שעזר לי ממש.
ואגב היום אין בר באיכילוב גם לחילוניות, כולם מקבלים את הכל בחמגשיות. מה שמחזק אצלי את הרושם שאת מדברת על תקופה ישנה יותר.

ואצלי במעיני לא היה מה לאכול. כן זה לא תמיד, אולי סתם לטבח לא היה מצב רוח או לא הרגיש טוב...
אבל אם זה קרה פעם אחת זה יכול לקרות שוב...
לא יודעת איפה היו יועצות ההנקה המדוברות כשהתחנתי לראות אותן שוב ושוב....
יודעת שבאיכלוב אין מצב שלא תיהיה יועצת הנקה

זמינות של חדר לידה היא עינין של עומס ומזל.
ועומס יכול להיות גם במעיני... ואז יכולים אפילו להוציא אותך מחדר לידה
(קרה למישהי בזמן שהייתי מאושפזת שם...)
 
אין אחיות, אין צוות רפואי. כלום

אני רוצה להתייחס רק למשפט הזה.
בעייני הוא ממש נכון.
(מציינת שהחוויה שלי מלפני יותר מעשור... ולכן גם לא מחווה את דעתי מעבר לכך כי לא יודעת מה קורה שם היום.)
כשהגעתי ללדת בביה"ח אחר (אחרי שהבנתי שלמעיני אני לא חוזרת- שוב, לא יודעת מה המצב היום) נדהמתי לראות שליולדת יש קשר כלשהו לדוכן האחיות. ילדתי במעיני את שני הגדולים שלי והייתי בטוחה שהצוות הרפואי נמצא שם רק
בשביל התינוק. (אני כן זוכרת שפעם או פעמיים נגשתי לקחת משכך כאבים)
מהלידות שאח"כ יש לי חוויה כ"כ טובה מביה"ח אחר. באחת הלידות הייתי מאד מסוחררת אחרי הלידה והתברר שההמוגלובין ירד לי ל 7. כשהגיעו התוצאות והוחלט לתת מנת ברזל כבר נגמרה המשמרת של האחות שליוותה אותי רצוף בערך 6 שעות (כולל ליווי לבדיקות US...) התברר שהאחות התקשרה למחלקה לשמוע איך אני מרגישה- לדבריה- לא יכלה ללכת לישון עד שלא ידעה מה קורה איתי...


אגב, גם מבחינת התינוקיה- כשילדתי את הילד השלישי שלי כ- 3 שעות אחרי הלידה נכנס לחדר רופא ואמר לי אני ד"ר X מנהל התינוקיה. הרגשתי שהלב שלי נופל. אמרתי לו מה קרה לבן שלי? הוא אומר לי הכל בסדר איתו למה את לחוצה? אמרתי לו כי אם הגעת אלי לחדר אז כנראה הוא לא בסדר ואני רוצה לדעת מה יש לו. הוא אומר לי באתי להגיד לך שהכל בסדר ויש לך תינוק בריא וחמוד.... במעיני לא ראיתי בכלל רופא ילדים. (ראיתי שלט על הדלת שלו אבל לא ראיתי אותו בעצמו)
 
שכחת לציין שהכל מהחוויה האישית שלך.
אני כתבתי מהחוויה האישית שלי.
ומבחינתי החויה במיון באיכילוב היתה טובה יותר ממעיני.
היתה זמינות מעולה של חדרי לידה.
ייעוץ הנקה מעולה שעזר לי ממש.
ואגב היום אין בר באיכילוב גם לחילוניות, כולם מקבלים את הכל בחמגשיות. מה שמחזק אצלי את הרושם שאת מדברת על תקופה ישנה יותר.

ואצלי במעיני לא היה מה לאכול. כן זה לא תמיד, אולי סתם לטבח לא היה מצב רוח או לא הרגיש טוב...
אבל אם זה קרה פעם אחת זה יכול לקרות שוב...
לא יודעת איפה היו יועצות ההנקה המדוברות כשהתחנתי לראות אותן שוב ושוב....
יודעת שבאיכלוב אין מצב שלא תיהיה יועצת הנקה

זמינות של חדר לידה היא עינין של עומס ומזל.
ועומס יכול להיות גם במעיני... ואז יכולים אפילו להוציא אותך מחדר לידה
(קרה למישהי בזמן שהייתי מאושפזת שם...)

לא חושבת ששכחתי לציין
אולי לא שמת לב לקרוא
כי המשפט הראשון שלי היה:
רוצה לסכם איך בעיני המעלות מול החסרונות של כותרת האשכול
והמילה בעיני משמעותה - חוויתי האישית / מזווית מבטי האישית
כמישהי שילדה מספר פעמים רב ב-2 בתי החולים המפורטים.

יש דברים בכל זאת שהם עובדות
למשל העובדה שחדר הלידה שם אינו משופץ לפחות 20 שנה.. (נכון ללפני חודש וחצי. ולא לא אמרתי שהוא נראה חורבה...)
אפשר בהחלט לומר על זה - שזה לא מפריע חיסרון זניח אם בכלל מהווה חיסרון (גם לטעמי האישי חדר מיון/לידה משופץ לא אמור להשפיע מהותית)
אבל סתם להתכחש לעובדות - זה רק מוריד מהאמינות.

שוב לטעמי האישי משופץ או לא היא לא סיבה . אבל חדר ניטור עם 6 מיטות ווילונות מפרידים באמצע - יש נשים שזה סיבה בשבילן לחשוב פעמיים.

בגדול היות שכמו שאת כותבת - יש הרבה ענינים ששונים מאישה לאישה - ולא מה שחשוב לי חשוב לך וחשוב גם לX- אז באשכול אינפורמטיבי יפה להצמד לעובדות. לספר מה יותר טוב ומה פחות.
ולא להתפס רק למה חשוב לי יותר ומה חשוב לי פחות .
כדי שמי שהאוכל או מהירות המיון משפיע עליה יותר (חשבי כמה המידע הזה קריטי לנשים שיולדות תוך חצי שעה--) - תדע לסנן את המידע.
ולייצר נכון את הלידה שלה בהתאם למה שישפיע אצלה יותר על החוויה האישית.

על זמינות חדרי לידה - מטבע הדברים כשיש 13 חדרי לידה ורוב הלידות הינן לידות ראשונות-שניות ממוצע התפוסה לחדר הינו כ-17 שעות ליולדת ואם נוסיף לזה את החיסרון הבא של מעייני
אין השהייה של יולדת לאחר הלידה בח. לידה - שעתיים כמקובל בבתי חולים אחרים
אפשר להבין שאם יש באיכילוב יותר מ-22 לידות ביום אחד - יש סיכוי רב סטטיסטית שחדר הלידה יהיה תפוס.
למעשה ההמלצה שציינתי היא המלצה טובה מניסיון רב שנים ותקפה לכל בתי החולים . לפני שיוצאים לבית החולים מרימים טלפון ושואלים מה מצב התפוסה בחדרי לידה.
אני שיניתי פעם תוכנית לידה בעקבות מצב תפוסה - רק חבל שבאתי קודם למיון ורק שם שמעתי את זה. מאז למדתי שכולם עונים בשמחה טלפונית את התשובה החשובה הזו.

בקצרה על יעוץ הנקה מיטבי : דוגמא אחת מיני רבות - כשתינוק צורח מרעב ביום השני ללידתו ובמיוחד כשהוא כבר מתחיל להצהיב מרעב - כל השטויות שנלמדו באיזה קורס על זה שיש לאמא מספיק חלב במידי... ועל זה שהתינוק רק מחפש את הקרבה... וקשה לו עם התינוקיה... אז תניקי אותו לפי דרישה... וחלילה חלילה לא לתת בקבוק ...- מקרבות את קיצה של ההנקה .
וכל הכללים היפים הללו הם לצערינו הכללים הרשמיים של יעוץ הנקה.
תינוק רעב = הנקה גרועה . והחלב לא בהכרח מגיע בהתחלה , או לא בהכרח בקצב של התינוק.
יועצת הנקה מעשית תלמד את האמא לתת בקבוק וכמה והעיקר - להגיע לשובע בסיום כל ארוחה - כי זה המפתח להנקה נכונה וארוכה. ככה האמא תוכל לישון היטב , ולהגביר את החלב על ידי מנוחה. ניתן גם לשאוב קלות אחרי כל הנקה בזמן שנותנים את הבקבוק...
והניסיון שלהם ושלנו יוכיח שזה המפתח להנקות ארוכות טווח---
ויש עוד דוגמאות רבות כמספר הבעיות שתינוקים יודעים לייצר---
 
הם מתעסקים עם קהל שבוי,

אחרי המשפט הזה קשה לי לבדוק את כל שאר ההודעה.
למה הם מתעסקים עם קהל שבוי?!

מי שבוי בידיהן? למי אין את הידע והיכולות שיש לי ולך לבחור בית חולים?

אני לא אוהבת שחילונים מזלזלים בנשים חרדיות ובטוחים שהן שבויות של ממסד - וצריך לחלץ אותן ולחשוב במקומן.
אז אני גם לא אוהבת נשים חרדיות שמזלזלות בנשים אחרות בפטרנליסטיות ובטוחות שהן אינן מבינות או "קהל שבוי" של מישהו.

אף אחת לא שבויה בידיים של מעייני הישועה
לכל אחת מן היולדות שם יש בחירה בין כל בתי החולים במרכז ויש היצע רב.
וכולן אינן טיפשות נבערות מדעת שלא מכירות את העולם.
הן כולן בחרו בחירה מושכלת בהתאם לצרכיהן ותחושתן האישית.

אם לך נראה שאת יותר "מבינה" מהן במה נוח להם ומתאים להן - אז קשה לי עם הפטרנליסטיות הזו.
 
אז אני גם לא אוהבת נשים חרדיות שמזלזלות בנשים אחרות בפטרנליסטיות ובטוחות שהן אינן מבינות או "קהל שבוי" של מישהו
אוח, אמרת את זה מושלם!
תודה רבה לך על זה!
אני קוראת אשכול שלם שרק חושב שאני כזו מצומצמת וחשוכה ולא יודעת שיש עולם שלם שם, פרוס מעבר למעייני הישועה, מעבר להרי החושך
שיש רופאים שבאים לשמוע איך אני מרגישה (ברור שהם יגיעו, כי יש להם 2 לידות ליום, נו באמת)
כל אחד עושה את שיקוליו הפרטיים
לא צריך להוסיף משפטים שגורמים לי לחשוב שיש כאן כאלה שמזלזלים באינטליגנציה שלי
אוף.
 
אוח, אמרת את זה מושלם!
תודה רבה לך על זה!
אני קוראת אשכול שלם שרק חושב שאני כזו מצומצמת וחשוכה ולא יודעת שיש עולם שלם שם, פרוס מעבר למעייני הישועה, מעבר להרי החושך
שיש רופאים שבאים לשמוע איך אני מרגישה (ברור שהם יגיעו, כי יש להם 2 לידות ליום, נו באמת)
כל אחד עושה את שיקוליו הפרטיים
לא צריך להוסיף משפטים שגורמים לי לחשוב שיש כאן כאלה שמזלזלים באינטליגנציה שלי
אוף.

לציון -
מעייני הישועה נחשב באופן כללי גם במגזר הכללי כבית חולים הכי קרוב ללידה ביתית.
ואולי אם הן תבואנה להסתובב שם הן תגלינה הרבה נשים מודעות ונאורות וחילוניות להפליא שבאות ללדת שם בגלל האווירה הטבעית יותר והפחות "בית חולים".
פחות אחיות וביקורי רופאים. יותר איפשור לדולות , לידות טבעיות אחרי ניתוחים (גם 2!!), השקעה באוכל ובשיפוץ..
(ויש שם ביות מלא וחלקי ואפס הפרדה - לפי דרישת היולדת למי שהצהירה פה משום מה שלא...)

לכן כל מי שחוותה חוויה שלילית מסיבה כלשהי במעייני ולא הרגישה נינוחות - לא מצליחה להבין באמת מה יש בו בכלל בבית חולים הזה.
כי פחות או יותר התחום הכי מושך בו ועיקר יתרונותיו זה אווירה של פחות "בית חולים" .

וזו בהחלט מודעות גבוהה לדעת שהלידה פחות בסיכון ואני לכן פחות בודקת מה מקצועיות הצוות וכמה הוא מבקר אותי (עדיף כלום בכלל. תודה) ויותר מה נוח לי באופן אישי. (וזה שונה מאישה לאישה..)
בכלל היום בעולם הרחב יותר ויותר נהיה מקובל ללדת לידות ללא סיכון מחוץ לבית חולים בליווי מיילדת שהוכשרה לכך. ובלי שום רופא או אחות שבא אחר כך לבקר ולשאול מה שלומך..
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה