מחילה, אבל איפה זה כתוב?
(חוץ מאתר הידברות)
בגמרא בב”ק דף ט”ו: איתא, רבי נתן אומר מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, תלמוד לומר “לא תשים דמים בביתך”.
עוד מבואר במשנה בב”ק דף ע”ט: לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת. ופרש רש”י שם דהיינו מפני שנושך ונובח וגורם לאשה שתפיל את עוברה מרוב הפחד והבהלה.
אכן בגמרא שם ב”ק פ”ג. מבואר שבערים הסמוכות לגבול מותר לגדל כלבים לשמירה, וקושרם ביום ומתירם בלילה.
עוד מבואר בגמרא בשבת, “כל המגדל כלב רע בתוך ביתו, מונע חסד מתוך ביתו, וטעם הדבר משום שהכלב מונע את כניסת העניים לביתו והרי נאמר “לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד”, ובלשון יוונית קורין לכלב למס”. ורב נחמן בר יצחק הוסיף: “אף פורק ממנו יראת שמים, שנאמר בהמשך הפסוק וְיִרְאַת שַׁדַּי יַעֲזוֹב”.
מכל האמור למדים אנו כי גידול כלב רע בבית הוא אסור, למעט אם הוא קשור באופן שאיננו מזיק לאיש לא בנשיכתו ולא בנביחתו, לכן כתבו הפוסקים שמי שמחזיק כלב נובח בחצירו אף אם הוא קשור, עליו לתלות שלט בחוץ המודיע על קיום כלב נובח בחצר, למנוע בהלה פתאומית מאנשים.
כן פסק השולחן ערוך להלכה בחושן המשפט סימן ת”ט סעיף ג’, אסור לגדל כלב רע, אלא אם כן הוא אסור בשלשלאות של ברזל וקשור בהם. ובעיר הסמוכה לספר, מותר לגדלו; וקושרו ביום ומתירו בלילה.
והוסיף הרמ”א והביא שיש אומרים שעכשיו שאנו מתגוררים בין אומות העולם בכל ענין שרי ולא רק בגבול, וכן הוא המנהג. אולם אם הוא כלב רע, שיש לחוש שיזיק בני אדם, אסור לגדלו אלא אם כן קשור בשלשלאות של ברזל.
אכן אין הדברים אמורים, אלא על כלב רע, שעלול להזיק בנשיכתו או בנביחתו, אולם כלב שאיננו מזיק כלל, כגון כלב מחמד המגדלים ילדים לשעשוע וכדו’, ובוודאי כלב נחייה לעיוור, מותר לגדלו.
אלא שלמרות זאת, מידת חסידות היא שלא לגדל בעל חי טמא בבית, ובשו”ת שבט הלוי חלק ו’ סימן רמ”א כתב שאם הוא שלא לצורך הוא מעשה שפל ונבזה. ובשו”ת שאילת יעב”ץ חלק א’ סימן י”ז כתב שאסור לגדל כל כלב, לכן למרות שמעיקר הדין הדבר מותר, לכתחילה עדיף לנסות לוותר על תענוג זה, ורק במידת הצורך לסמוך על עיקר הדין.
)
הנושאים החמים
Reactions: שמואלזון1 //