אתגר נספח לאתגר "חוסן והומור"

  • הוסף לסימניות
  • #21
@מלכי פריד חזק, חזק. נהניתי מכל רגע.
אגב, רחלי צוקרמן בכבודה ובעצמה היא בת דודה (מצד בעלה) של מחותנים של השכנים של סבא שלי!! איזה עולם קטן!
איזה מחותנים? האלו מהבן הגדול או מההוא שאחריו? כי אם זה השני, אז גיסו למד בחיידר של בעלה של בת דודה שניה שלי. מה, יכול להיות שאנחנו קרובות משפחה? :LOL:
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נהיה כבר מוגזם, כל פתק שני כתוב בשגיאות, זה לא באמת מצחיק, בטח שלא בכזו הגזמה.
התוכן וצורת הכתיבה (קטיבה?) צריכים להצחיק. זו האומנות
סתם לכתוב בשגיאות זו לא כזו חוכמה
מתנצלת...

(באופן כללי להצחיק זה לא הקטע החזק שלי. אבל כשאני מנסה להיכנס לנעליים של הילדים שלי - ושל השגיאות שלהם - אני לפעמים מצליחה... ;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
@סבתא חביבה ו @מלכי פריד - קטעים מדהימים!
אהבתי ממש.
הקטעים מעולים, והפאנצ'ים בכלל... (גמר חתימה טובה גם לך, @סבתא חביבה , ו- @מלכי פריד , הזוג הנשוי (השכנים של מנדלסון) עברו דירה לצפון בתחילת המלחמה, אני מכירה אותם באופן אישי (כמעט...) ככה שבטח התכוונת לאחותה של האישה, שגרה בבניין ממול. סתם מעירה את תשומת לבך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מסכים...
שיניתי.
עכשיו הקטע לא אמין, וממילא לא מצחיק בשקל! מה עשינו?
זה כל הרעיון, לכתוב בדיחות, לא לכתוב סתם בשגיאות. אני עוד לא העליתי קטע כי לא היה לי רעיון מצחיק באמת. אז להעלות שגיאות זה לא פתרון
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לכבוד הרב / המפקח החינוכי / המנהל / הקב"ס ____________ שליט"א (מחק את המיותר ומלא את החסר)

שלומות!
מתנצלת מראש על אורכו של הפתק. נא קבלו זאת בהבנה. מכיוון שבשלוש השנים האחרונות לא התקיימו אסיפות הורים כסדרן, זאת ההזדמנות היחידה שלי למסור מסר מהבית לבית הספר ואנצל אותה עד תומה!
אינני יודעת אם אמתלאי מאחר לשיעור, או שמא מקדים. אם איחר, החשב פתק זה כאילו נכתב בו "אמתלאי מאחר בידיעתי", למרות שאין אני יודעת אם איחר ואין אני יודעת אנה אני באה.
מאז שנכנס אמתלאי בשערי בית הספר (שאיני זוכרת כבר את שמו) השתנו סדרי הלימודים שוב ושוב ואין יום לימודים אחד דומה לחברו.
אתמול סיפרה לי השכנה שבגן של הבת שלה כבר יש צהרונים, ובאשקלון שוקלים לחזור ללימודים בהדרגה בשעה טובה.
שיערתי שאם כך הוא הדבר, כנראה שגם בית הספר בעירנו כבר פעיל, ואמתלאי יכול להתנסות שוב בחזרה ללימודים בהדרגה בשעה טובה.
דא עקא, שאמתלאי אינו זוכר את הדרך לבית הספר, וכן אינו בטוח באיזו כיתה הוא לומד בשנה זו.
הוא שכח מהו מספר הקו שמגיע לבית הספר (קו האוטובוס, לא קו הטלפון ללמידה מרחוק, אותו הוא מעולם לא זכר).
הוא לא ידע אם מתחילים היום ב 8 או ב 9 או במשמרת שניה החל מ 12. אמנם, נכון שבדיוק לשם כך נועדו חברים, ועליו להתקשר אליהם ולברר את שעות הלימודים, אך אמתלאי לא יכול היה לשאול את חבריו באיזו שעה מתחילים הלימודים מכיוון שהוא אינו יודע מיהם חברי כיתתו הקבועים ומיהם הזמניים שהצטרפו לכיתתו מכל קצווי הארץ. בנוסף מקפיד אמתלאי שלא להתקשר לחבריו כלל כדי שלא ייבהלו מקול צלצול הטלפון אם יחשיבוהו לאזעקה.
כאמור, אם אמתלאי מאחר, יהא איחור זה כאיחור בידיעתי.
אנצל את התזמון ואת השורות הנותרות עד סוף הפתק לספר לצוות בית הספר שאמתלאי החרוץ ניצל היטב את זמנו החופשי בשלוש השנים האחרונות לפיתוח אישי חלומי במיוחד, ופיתוח כושר הסבל של כל סובביו.
את רוב שעותיו בילה בשינה, משחקי מחשב, ניסויים מדעיים-חברתיים מעצבנים על אחותו הקטנה, ובזמנו החופשי כתב ספר בשם "101 אמתלות לילדי ישראל"
פתק זה מתוך הספר. עמוד 34.

יום טוב, פורים שמח, חופשה נעימה וגמר חתימה טובה,
(מאחלת הכל עכשיו, מה שבטוח בטוח)
אמא
אמתלאי זה שם של בת... (אמתלאי בת כרנבו היתה אמו של אברהם אבינו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
זה כל הרעיון, לכתוב בדיחות, לא לכתוב סתם בשגיאות. אני עוד לא העליתי קטע כי לא היה לי רעיון מצחיק באמת. אז להעלות שגיאות זה לא פתרון
תגובה די מאוחרת...
השגיאות לא היו המטרה אלא האמצעי.
הקטע כן היה מצחיק לכשעצמו. טענתי הייתה שהוא לא אמין בלי שגיאות.
מאז כבר הרגיעוני שהוא בסדר גמור גם כך (עיין/ני לעיל).
גם הדירוג מראה שהוא הובן.
אז סוף טוב, הכל טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אמתלאי זה שם של בת... (אמתלאי בת כרנבו היתה אמו של אברהם אבינו)
אכן
יתכן שהייתי צריכה להתייחס לנשוא הפתק כנקבה
אבל בכל זאת השתמשתי בשם הזה לבן כי זה התנגן לי כמו השמות ניתאי, אמיתי, חגי, אשמדאי (להבדיל) וכל השמות בסיומת פתח ו י' שהם בדרך כלל גבריים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בינתיים, כתבתם טוב מאוד, הקפתם קשת גדולה של נושאים שעלו
בעקבות המלחמה, ומשקפים מאוד את ההתמודדויות.
וכל אחד כתב מכיוון שונה לחלוטין.
עד היום הייתי ניקית אנונימית, ופתאום הפכתי מניקית אנונימית
למנהלת אתגר בפורום כתיבה!
מה דעתכם? מה הכללים?
אפשר לשתף אתכם ב"פתק" ממני כאן בנספח?
סוג של תרפיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
בינתיים, כתבתם טוב מאוד, הקפתם קשת גדולה של נושאים שעלו
בעקבות המלחמה, ומשקפים מאוד את ההתמודדויות.
וכל אחד כתב מכיוון שונה לחלוטין.
עד היום הייתי ניקית אנונימית, ופתאום הפכתי מניקית אנונימית
למנהלת אתגר בפורום כתיבה!
מה דעתכם? מה הכללים?
אפשר לשתף אתכם ב"פתק" ממני כאן בנספח?
סוג של תרפיה.
אני בעד!
למה לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
בינתיים, כתבתם טוב מאוד, הקפתם קשת גדולה של נושאים שעלו
בעקבות המלחמה, ומשקפים מאוד את ההתמודדויות.
וכל אחד כתב מכיוון שונה לחלוטין.
עד היום הייתי ניקית אנונימית, ופתאום הפכתי מניקית אנונימית
למנהלת אתגר בפורום כתיבה!
מה דעתכם? מה הכללים?
אפשר לשתף אתכם ב"פתק" ממני כאן בנספח?
סוג של תרפיה.
בטח שכן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ב"ה

למורה חני הקשוחה והיקרה

(סליחה על התואר, אבל זאת האמת, איך אומרים? אמעס!

טוב, נראה לי שסטיתי מהנושא, האמת שעדיין לא התחלתי אותו, אז ככה)

סליחה שאני מתנצלת אבל הרי זאת המטרה של ה"פתק" שלי להתנצל, לא?

בבקשה המורה, אל תתייחסי לכתב הלא ברור שלי, פשוט, או לא כל כך פשוט, אני בקושי רואה, לא נעים, אבל אני אהיה כנה איתך, בעלי פשוט התבלבל ולקח את המשקפיים שלי.

זאת לא פעם ראשונה שזה קורה, זה קורה לו כל בוקר.

למה אי אפשר להגיד לו כלום? את שואלת, האמת היא שגם אני שואלת.

את יודעת המורה שיש מלחמה, ויש מתיחות גבוהה, ולכן בעלי החליט להתבודד במרפסת של הבית.

למרות שהוא רגיל להתבודד ביער סמוך לעיר שלנו, אבל עכשיו הוא חושב שזה לא כל כך בטיחותי.

למה אני מספרת לך את כל ההקדמה הזאת?

סבלנות, המורה, בלי קשיחות, תקשיבי, ולאט לאט תביני.

במרפסת של הבית אני כמובן שומעת אותו, ושמעתי אותו אומר בבקשה ה' שאשתי תפסיק להעיר לי, כל בוקר היא מתחילה להעיר לי, אני מתעורר מההערות שלה.

מאז הפסקתי להעיר לו על המשקפיים.

תחשבי המורה, איך זה להתחיל את היום בלי המשקפיים, עד שהוא שם לב שהוא לקח את שלי בטעות, ואז אני יכולה להתחיל לעבוד.

אני נכנסת למטבח, ושם מול הכלים זה המקום של ההתבודדות שלי, אתמול עמדתי וקיטרתי, בקול רם כמובן, למה אף אחד לא מתחשב בי, ולמה אני עושה הכל לבד בלי עזרה.

ואחרי הכל אני אמורה לשלוח את הילדים בזמן לבית הספר.

את יודעת, בכלל, איזה לילה עברתי?

יהודית דמיינה שהיא שומעת אזעקה, היא כבר מדמיינת את זה כל לילה, היא צעקה, והעירה את נפתלי, יצחק, חיים, יהושוע, רותי ותמי, כולם התחילו לבכות במקהלה, עכשיו אני צריכה למצוא את המוצץ שנעלם, את שתי הבקבוקים של התאומים, ואת השמיכה השחורה של יהושוע.

בסוף פתרתי את הבעיה, הבאתי את כולם למיטה שלי, ואני בהתחלה הצטופפתי עד שהרגשתי כמו סרדין ואז התחלפנו, עברתי לחדר שלהם.

המורה, אל תיבהלי מהכתמים של השוקו על החולצה של יעלי, זה מאתמול, פשוט לא הספקתי לכבס לה את החולצה, והחולצה השנייה נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה.

עשינו ניקוי יבש, זו צורת ניקוי שמרטיבים בה את הכתם והוא קצת מתעמעם.

ובנוסף אל תשאלי אותה למה היא לא הביאה לחם, חיימק'ה גמר את כל הלחם, אתמול הוא הכין לחם מטוגן ונשרפו לו כמה פרוסות.

נראה לי שהארכתי דיי.

אופס, שכחתי את הסיבה בגינה כתבתי את הפתק:

יעלי מאחרת ומגיעה מוקדם דיה.

ואם כבר אני כותבת לך רציתי לבקש ממך בקשה, את יודעת שיעלי מגיעה ממשפחה מכובדת מאוד, תדאגי לתת לה יחס בהתאם.

וכל מה שעדכנתי אותך לגביו, את יודעת, זה קורה במשפחות הכי טובות,

וחוץ מזה אם חמותי היתה מלמדת את הבן שלה להסתכל איזה משקפיים הוא לוקח, זה לא היה קורה.

המצפה לגאולה,
שרה כהן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ב"ה

למורה חני הקשוחה והיקרה

(סליחה על התואר, אבל זאת האמת, איך אומרים? אמעס!

טוב, נראה לי שסטיתי מהנושא, האמת שעדיין לא התחלתי אותו, אז ככה)

סליחה שאני מתנצלת אבל הרי זאת המטרה של ה"פתק" שלי להתנצל, לא?

בבקשה המורה, אל תתייחסי לכתב הלא ברור שלי, פשוט, או לא כל כך פשוט, אני בקושי רואה, לא נעים, אבל אני אהיה כנה איתך, בעלי פשוט התבלבל ולקח את המשקפיים שלי.

זאת לא פעם ראשונה שזה קורה, זה קורה לו כל בוקר.

למה אי אפשר להגיד לו כלום? את שואלת, האמת היא שגם אני שואלת.

את יודעת המורה שיש מלחמה, ויש מתיחות גבוהה, ולכן בעלי החליט להתבודד במרפסת של הבית.

למרות שהוא רגיל להתבודד ביער סמוך לעיר שלנו, אבל עכשיו הוא חושב שזה לא כל כך בטיחותי.

למה אני מספרת לך את כל ההקדמה הזאת?

סבלנות, המורה, בלי קשיחות, תקשיבי, ולאט לאט תביני.

במרפסת של הבית אני כמובן שומעת אותו, ושמעתי אותו אומר בבקשה ה' שאשתי תפסיק להעיר לי, כל בוקר היא מתחילה להעיר לי, אני מתעורר מההערות שלה.

מאז הפסקתי להעיר לו על המשקפיים.

תחשבי המורה, איך זה להתחיל את היום בלי המשקפיים, עד שהוא שם לב שהוא לקח את שלי בטעות, ואז אני יכולה להתחיל לעבוד.

אני נכנסת למטבח, ושם מול הכלים זה המקום של ההתבודדות שלי, אתמול עמדתי וקיטרתי, בקול רם כמובן, למה אף אחד לא מתחשב בי, ולמה אני עושה הכל לבד בלי עזרה.

ואחרי הכל אני אמורה לשלוח את הילדים בזמן לבית הספר.

את יודעת, בכלל, איזה לילה עברתי?

יהודית דמיינה שהיא שומעת אזעקה, היא כבר מדמיינת את זה כל לילה, היא צעקה, והעירה את נפתלי, יצחק, חיים, יהושוע, רותי ותמי, כולם התחילו לבכות במקהלה, עכשיו אני צריכה למצוא את המוצץ שנעלם, את שתי הבקבוקים של התאומים, ואת השמיכה השחורה של יהושוע.

בסוף פתרתי את הבעיה, הבאתי את כולם למיטה שלי, ואני בהתחלה הצטופפתי עד שהרגשתי כמו סרדין ואז התחלפנו, עברתי לחדר שלהם.

המורה, אל תיבהלי מהכתמים של השוקו על החולצה של יעלי, זה מאתמול, פשוט לא הספקתי לכבס לה את החולצה, והחולצה השנייה נעלמה, כאילו בלעה אותה האדמה.

עשינו ניקוי יבש, זו צורת ניקוי שמרטיבים בה את הכתם והוא קצת מתעמעם.

ובנוסף אל תשאלי אותה למה היא לא הביאה לחם, חיימק'ה גמר את כל הלחם, אתמול הוא הכין לחם מטוגן ונשרפו לו כמה פרוסות.

נראה לי שהארכתי דיי.

אופס, שכחתי את הסיבה בגינה כתבתי את הפתק:

יעלי מאחרת ומגיעה מוקדם דיה.

ואם כבר אני כותבת לך רציתי לבקש ממך בקשה, את יודעת שיעלי מגיעה ממשפחה מכובדת מאוד, תדאגי לתת לה יחס בהתאם.

וכל מה שעדכנתי אותך לגביו, את יודעת, זה קורה במשפחות הכי טובות,

וחוץ מזה אם חמותי היתה מלמדת את הבן שלה להסתכל איזה משקפיים הוא לוקח, זה לא היה קורה.

המצפה לגאולה,
שרה כהן.
חחחחחחחחח
צחקתי בקול וכמובן הקראתי לבעלי את הקטע שאיתו האמנתי שהוא יזדהה... וכמובן שהוא הזדהה
אז אכן זה קורה במשפחות הכי טובות! מי כמוני יכולה להעיד על כך!
חחח גדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
@חי משיח - למה אייקון כועס על הקטע שכתבתי?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ב"ה

ובכן, חבשתי את כובע המורה אותו זנחתי לפני כשני עשורים, העליתי ארשת פנים רצינית וקראתי את הפתקים שלכם בעיון.

יש לציין שהקפתם את נושא המלחמה ואת ההיבטים הנוגעים לנו הלכה למעשה, הפתקים שלכם לא היו נדושים, לא חזרו על עצמם ולא הועתקו, אם כי בהתעמקות נוספת נמצאו קלישאות למכביר, כדוגמת ביתי איחרה שלא באשמתה, ובני איחר בידיעתי.

הצלחתם להעלות חיוך על פני חמורות הסבר, למרות ואל אף הכללים החמורים והנוקשים של בית ספרנו.

אולם אני מצטערת לאכזב אתכם, חלק מהסיבות שלכם היו לא מוצדקות בעליל.

@כותב השורות , לא מובן לי איך בנך שלוימי הגיע ללא נעליים, גם בזמן מלחמה צריך לדאוג לצרכים הבסיסים של הילדים, למה לא חשבת על כך קצת קודם? כשיצאתם בחיפזון מן הבית?

אגב, לא הייתי צריכה לומר לבנך שלוימי דבר ברגע שהתבוננתי על רגליו ולחילופין על פניו, הוא מיד הבין את המסר ורץ לנעול, כן לנעול, את נעליו, אנחנו לא משמיטים מילה בגלל שהיא מזכירה לנו חששות, זו אינה דרכינו, אני חייבת להעיר.

@הקה , את בכלל הגזמת אין בי טיפה רחמים על המצב אותו הבאת על עצמך.

@כ. פ. ה"תרוציאדה" שלך קצת מחשידה.

@סבתא חביבה , נגעת בנקודה כואבת לכולנו, הממסדיות שלנו נשחקה עם הזמן, במקום אמתלאי הייתי מכנה את בנך צדקיהו, יען כי צודק הוא בדבריו, חוסר הסדר וחוסר המסגרת צועק מדבריך, עכשיו סבתא חביבה תוכלי להבין אותנו המורים המתמודדים יום יום עם נקרא לזה, אתגר הלמידה לילדים מאותגרים. גמר חתימה טובה גם לך.

@7שבע7 כמורה אני מאוד רגישה לביקורת שמושמעת על ידי צעירי הצאן, ובפרט שהיא מערערת על הסמכות הבלעדית שלנו כאנשי חינוך מדופלמים.

@רוצה טוב , החתימה המרשימה של שלמה אפיק - רופא ראשי מד"א אשקלון, לא הצליחה לשנות את דעתי על ההתנהלות הלא קבילה בביתכם לפני צאתכם ליום לימודים.

@שועל ספרות. כשהגעת לכיתה והבאת לי את הפתק קודם כל נעצתי בך עיניים במשך שלוש דקות, אבל אתה היית אמיץ ולא הורדת את עיניך על כן נאלצתי להשתמש בטקטיקה המוכרת אצל מורים הנקראת חקירה צולבת, שאלתי אותך איך רק הפתק ניזוק, וענית לי שהיה רסיס ממש קטן כזה, שמרת אותו? לא, כאן נזעקתי איך לא שמרת רסיס של טיל, אבל כל הטיעון שלך היה על בסיס הפתק שנכחד, לצערי אני מכירה מקרים כאלו שילדים האמינו לשקר אותו המציאו, מחוסר ברירה. אאלץ להמליץ על טיפול פסיכולוגי.

@אין פאנץ' תרשה לי לחלוק עליך מבחינתי הסיפור הוא חינוכי ביותר, אני תקווה כי לא תבדוק אותי פעם נוספת.

@מלכי פריד אהיה כנה איתך, ברגע שעירבת "משפחולוגיה" למען האמת התחלתי לחשוש.

@רואים שקוף אכן לצערנו אנחנו חווים מלחמה פסיכולוגית קשה המשפיעה על התודעה שלנו, לכן אני משננת ואומרת אל תחשפו לתכנים לא רצויים.

@-חיה- התירוץ שלך היה התרוץ הכי לא משכנע שקיבלתי כמחנכת, אי לכך ובהתאם לכך אני מאמינה שיש עקבות ברורים של מישהו שהשפיע על מערכת שיקול הדעת המוטעה שהעברת.

@שיבת ציון נגעת בנקודה כואבת המציגה את חוסר הידיעה על מצב הילד, הנושא צריך להיות מטופל לעומק, איו ברירה נאלץ לזמן את ההורים לשיחת בירור לעומק.

@Yitty Kahana אני חייבת לצייר שהחריזה המשובחת שיחדה אותי כמורה, אולם הסחת דעת היא אחד הדברים המשמעותיים עליהם עלינו לתת את הדעת.

@לוטם איחור של שעתיים ועשרים ושבע דקות הוא קצת יותר מידי חמור ומאתגר את יכולת ההכלה שלי קשות, ובקשר לארוחה ולוויכוח בעקבותיה אני רק רוצה לציין שבעלי אפילו לא מתווכח הוא לוקח מה ששמים לו בתיק, בעל של מורה או לא? ואם הוא התעכב לא בהכרח שהוא חיפש מחבלים סביר יותר להניח שהוא פגש את בעלי והם מנייעסים.

@R.E.Y לא יאומן אילו כוחות אנו מגלים בשעת מצוקה, והחרוזים יאמר לשבחם התקבלו בברכה.

@שוקולד עילית בפעם הבאה שאת מכינה עם שפרינצה אוכל מוטב שתשלחי טעימה, אני רואה בחומרה רבה את העובדה שטרחת לשלוח את מתכון ואת שפרינצה ללא כל הוכחה טעימה ככל שתהיה.

@יוסף יצחק פ. חתמת לנו את האתגר בקשקוש.

תודה גדולה על השתתפותכם, שיהיה לכולם חיתום טוב.

1702234621434.png
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
@אין פאנץ' תרשי לי לחלוק עליך מבחינתי הסיפור הוא חינוכי ביותר, אני תקווה כי לא תבדקי אותי פעם נוספת.
אני לא יכולה להרשות גם אם אני רוצה, מקסימום אני יכול להרשות, (מה, מורות גדולות לא יודעות שחיים זה בדרך כלל שם של בן? :unsure:).

נ. ב. לא קיבלתי התראה על כך שתוייגתי, לתשומת לב @הכלבויניק (או שגם אתה לא תקבל התראה על זה שאני מתייג אותך?!...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
@חנש

אמרתי לכם!
גמר חתימה טובה לכולם.
התכוונתי לציין "פתקא טבא"
שזהו גמר החתימה,
למי שעוד לא ירד לשורש העניין.
"אני מצפה מכם לגלות קצת יותר יצירתיות וחשיבה" (בקול מורתי)
היתה לי מורה שאמרה:
"לעולם אל תזלזלו באינטליגנציה של התלמידים שלכם"
היא כמובן לימדה ברמה גבוהה ביותר, והקפיצה לנו את הרמה. (אנגלית, למי ששאל)
זה היה פעם אבל היום, יש בינה מלאכותית. (מי צריך להבין?)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה