תענוג לדון איתך.למעשה, טוב שהציבור לא נוהה אחרי כל "טרנד" חדש כצאן לשטח.
כמובן שעוד יותר טוב, שגם אתה לא רצת אחרי זה, אלא בדקת, חקרת, ואם אחר כך התחברת, אז מצויין.
חלק מזה שזה המצאה, זו היכולת להתגמש. כלומר, אפשר לתפוס את הרעיון, ושכל אחד ימציא לכיוון שלו.
אף אחד, לא הפך אף דבר, למשהו שמקורו בהררי קודש.ראשית, סגולה - זה דבר שיש לו מקור! נקודה!!!
ושנית, כל השאר... כל עוד אנחנו לא הופכים את ה'שאר' לאליל בפני עצמו - הכל טוב...
יש אחד שלעמוד ליד המזוזה 5 דקות ברצץ - עושה לו קרבת אלוקים - אחלה...
אבל מכאן ועד להפוך את זה לדבר שיסודותיו בהררי קודש - הדרך רחוקה מאד...
אוקי... תכלס' אז אין מקור?!שאלה
מה המקור לסגולה הנפוצה ששמים פתק בחנוכייה בנר השמיני?
תשובה
שלום וברכההיום השמיני של חנוכה נקרא "זאת חנוכה" על שמה של קריאת התורה הנקראת ביום זה – "זאת חנוכת המזבח..."נהגו רבים מישראל לאחר הדלקת הנר השמיני של חנוכה לכתוב פתק המתחיל בפסוק "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" ולאחריו לבקש בקשה מה' יתברך.לאחר שהנרות כבים שומרים פתק זה בתוך חנוכייה ומאחסנים אותה כך לשנה הבאה, מתוך תפילה שבשנה הבאה שיבואו לפתוח את החנוכייה יתמלאו משאלות ליבו.למעשה לא מצאתי התייחסות מפורשת לסגולה זו אך גדולי החסידות ייחסו ליום אחרון של חנוכה הנקרא "זאת חנוכה" חשיבות רבה והאריכו בדיבור על מעלת יום זה.נביא כמה מהבולטים שבהם.ר' ישראל מרוזין כתב: "מה שצדיקים יכולים לפעול מה' יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול כל יהודי לפעול בזאת חנוכה".בעל בני יששכר כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'". בעל 'אמרי נועם' כותב: "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא 'זאת חנוכה' "ממקורות אלו נראה שוודאי שיש ליום זה מעלה גדולה.בכל אופן חשוב לזכור שהתפילה פועלת בכל מקום ובכל זמן.בברכה,הרב נתנאל כהן
אדרבה, אני יוצא מנקודת הנחה שאין מקור קדום לסגולה הזו, (ולמעשה אין מי שטוען אחרת)ראשית, סגולה - זה דבר שיש לו מקור! נקודה!!!
ושנית, כל השאר... כל עוד אנחנו לא הופכים את ה'שאר' לאליל בפני עצמו - הכל טוב...
יש אחד שלעמוד ליד המזוזה 5 דקות ברצץ - עושה לו קרבת אלוקים - אחלה...
אבל מכאן ועד להפוך את זה לדבר שיסודותיו בהררי קודש - הדרך רחוקה מאד...
איך כל זה קשור לפתק?שאלה
מה המקור לסגולה הנפוצה ששמים פתק בחנוכייה בנר השמיני?
תשובה
שלום וברכההיום השמיני של חנוכה נקרא "זאת חנוכה" על שמה של קריאת התורה הנקראת ביום זה – "זאת חנוכת המזבח..."נהגו רבים מישראל לאחר הדלקת הנר השמיני של חנוכה לכתוב פתק המתחיל בפסוק "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" ולאחריו לבקש בקשה מה' יתברך.לאחר שהנרות כבים שומרים פתק זה בתוך חנוכייה ומאחסנים אותה כך לשנה הבאה, מתוך תפילה שבשנה הבאה שיבואו לפתוח את החנוכייה יתמלאו משאלות ליבו.למעשה לא מצאתי התייחסות מפורשת לסגולה זו אך גדולי החסידות ייחסו ליום אחרון של חנוכה הנקרא "זאת חנוכה" חשיבות רבה והאריכו בדיבור על מעלת יום זה.נביא כמה מהבולטים שבהם.ר' ישראל מרוזין כתב: "מה שצדיקים יכולים לפעול מה' יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול כל יהודי לפעול בזאת חנוכה".בעל בני יששכר כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'". בעל 'אמרי נועם' כותב: "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא 'זאת חנוכה' "ממקורות אלו נראה שוודאי שיש ליום זה מעלה גדולה.בכל אופן חשוב לזכור שהתפילה פועלת בכל מקום ובכל זמן.בברכה,הרב נתנאל כהן
צריך להיזהר לא לערבב בין מעלת היום לסגולה המדוברת. כך שאינני רואה קשר ישיר בין הדברים.שאלה
מה המקור לסגולה הנפוצה ששמים פתק בחנוכייה בנר השמיני?
תשובה
שלום וברכההיום השמיני של חנוכה נקרא "זאת חנוכה" על שמה של קריאת התורה הנקראת ביום זה – "זאת חנוכת המזבח..."נהגו רבים מישראל לאחר הדלקת הנר השמיני של חנוכה לכתוב פתק המתחיל בפסוק "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" ולאחריו לבקש בקשה מה' יתברך.לאחר שהנרות כבים שומרים פתק זה בתוך חנוכייה ומאחסנים אותה כך לשנה הבאה, מתוך תפילה שבשנה הבאה שיבואו לפתוח את החנוכייה יתמלאו משאלות ליבו.למעשה לא מצאתי התייחסות מפורשת לסגולה זו אך גדולי החסידות ייחסו ליום אחרון של חנוכה הנקרא "זאת חנוכה" חשיבות רבה והאריכו בדיבור על מעלת יום זה.נביא כמה מהבולטים שבהם.ר' ישראל מרוזין כתב: "מה שצדיקים יכולים לפעול מה' יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול כל יהודי לפעול בזאת חנוכה".בעל בני יששכר כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'". בעל 'אמרי נועם' כותב: "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא 'זאת חנוכה' "ממקורות אלו נראה שוודאי שיש ליום זה מעלה גדולה.בכל אופן חשוב לזכור שהתפילה פועלת בכל מקום ובכל זמן.בברכה,הרב נתנאל כהן
אמת - רק דייקתי שאם אין מקור זה לא נקרא 'סגולה' אלא רק 'המצאה' לקרבת האדרבה, אני יוצא מנקודת הנחה שאין מקור קדום לסגולה הזו, (ולמעשה אין מי שטוען אחרת)
דברים יפים כתובים פה.בשנים האחרונות התפרסמה בציבור סגולה מעניינת..
לבקש בקשה ביום 'זאת חנוכה', לכתוב אותה על פתק ולהצניע אותו יחד עם החנוכייה עד לחנוכה בשנה הבאה.
ואז בהגיע הזמן, בעל הפתק מפרסם את ניסו.
יש שמניחים בתוך הכוסית, וישנם שטומנים ברגל החנוכייה, או בתוך הקופסא, אבל זה לא באמת משנה.
כך פחות או יותר נראה "התפריט" של הסגולה.
האינסטינקט של הרבה אנשים הוא לקפוץ ולזלזל באותם פרימיטיביים שמאמינים בכל מיני
פתקים, מחבואים, חנוכיות, ישועות, נחמות, קמעות, קב"צ...
מייחסים להם ושכמותם, תכונות של נאיביות במקרה הטוב, או סתם חוסר בינה טוטאלי..
זו הדרך הקלה.. להתייאש, לפסול ולבוז.
אבל מי שבמקום לזלזל ולהדביק תוויות גנאי לעושי ומאמיני הסגולה, ינסה לבדוק את הנושא,
כי בכל זאת, אולי יש בה משהו? בכ"ז, קיימים עדויות רבות של אנשים,
ימצא כמה סיבות אפשריות מדוע הסגולה הועילה לאנשים,
ואמנה אותם אחת לאחת (מקצתם שמעתי ממו"ר שליט"א ורובם מה שעלה ברעיוני)
א. ריבוי התפילה: הפתק מזכיר לאדם במשך כל השנה לקוות ולהתפלל להקב"ה שיגשים משאלתו, בשונה מסתם תפילה ובקשה שהאדם שוכח ממנה כעבור זמן קצר.
ב. פרסום גבורות השם: עצם ההבטחה לפרסם בשנה הבאה את ישועת ה' פועלת נפלאות, והפתק הוא סוג של חותמת, זיכרון לאדם שלא ישכח הבטחתו.
ג. חיבור רגשי: כשאדם מעלה את בקשתו ע"ג הכתב זה גורם לו להתחבר יותר, להרגיש יותר את ישועת השם, וממילא זה מכפיל כח של אמונה, ומהווה הוכחה שיש לו בטחון גמור בקב"ה, וכפי הביטחון והאמונה כך מידת השפע הנשפע לאדם. (מי שמאמין מקבל..)
ד. אמונה חזקה ואיכותית: עצם העובדה שאדם מאמין שהקב"ה יושיע אותו ובשונה מתפילה רגילה - טורח וכותב מתוך אמונה שלימה שבקשתו תתגשם, זה גורם לו קרבה מיוחדת לקב"ה וממילא תפילתו נשמעת ובקשתו מתגשמת.
ה. השפת אמת כותב שביום 'זאת חנוכה' הקב"ה "משאיר הארה על כל השנה ומתעורר בו נרות המנורה". מדבריו עולה שביום זאת חנוכה הארת המנורה נמשכת כל השנה, וממילא נבין מדוע נהגו לטמון את הפתק בחנוכייה, שהיא בדומה למנורה כמו שמבואר בגמ' ובראשונים.
והסיבה שהסגולה נוהגת דווקא ביום זאת חנוכה, זה בגלל שהזמן גרמא (הזמן גורם),
וכמו שכולנו מכירים את המושג הזה לגבי חיוב מצוות, כך לגבי המעלה המיוחדת שיש לימים מסוימים בשנה, כמו חגים ומועדים, שאז נפתחים שערי שמים, ומושפע אור גדול, מה שגורם לבקשות והתפילות להגיע מהר יותר גבוה יותר,
וגם בחנוכה כותב הרמח"ל בדרך השם, אותו אור שירד בזמן הנס חוזר כל שנה ושנה מחדש
ועל אחת כמה בדובדבן שבקצפת, יום 'וזאת חנוכה', שמעלתו עצומה משאר ימי החג,
ומטעם כך כתבו בראשונים שיש מקומות שנהגו לא לעשות מלאכה, או להרבות בסעודה,
ויש אף מי שכתב (הרי"מ ספר נר ישראל) שיהודי פשוט יכול לפעול בזאת חנוכה מה שצדיקים יכולים לפעול בר"ה ויום כיפור,
אם כן נבין קצת בגדול מעלתו העצומה של זאת חנוכה ובכוחו הגדול לפעול ישועות.
.
באופן עקרוני תמיד צריך לקחת בחשבון שכל סגולה כולל סגולות חז"ל,דברים יפים כתובים פה.
ואעפ''כ אני חושבת שזה דבר בעייתי.
ולמה?
הנה אני לא ידעתי שזוהי סגולה מומצאת, שמתי פתק בשנה שעברה, ו..כמו שכבר זכרתי, לא קרה מה שביקשנו.
וכן הייתה לי הרגשה כזאת של- יאללה הסגולות האלה.
ועל ההרגשה הזאת אני חושבת שצריך להיזהר.
כי סגולות מומצאות גורמות לזילות בכל הנושא, גם לסגולות אמיתיות.
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים