התייעצות לב של אמא שדואג

מצב
הנושא נעול.
אני שוב קוראת את כל התגובות באשכול ופשוט המומה!!
אף אחד לא מכיר את המושג לדון לכף זכות???
וזה נכון שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לדאוג לילדינו
אבל מכאן ועד לפרש כל דבר לרע- הדרך ארוכה מאוד מאוד!!
מטפלות בד"כ הן נשים שעובדות לפרנסתן, אוהבת את עבודתן ומשקיעות בה את כל כולן,
למרות שמעטים ההורים שיודעים להעריך באמת
לא יוצאים ידי חובה מלתת שוקולד בר"ח או בחגים,
צריך להעריך באמת בלב והמטפלת מרגישה את זה

מעטים ההורים שנותנים מלכתחילה אמון במטפלת כי היא ראויה לו!!
ושוב אני מדגישה שיש להיות עם יד על הדופק אך מאידך סומכים ומאמינים.
יש סיפורי זוועות על מטפלות- אך הם מעטים.
הם מתפרסמים מאוד ויוצרים חשדות על כל המטפלות וחבל.
רוב המטפלות ובמיוחד בציבור החרדי הם נשים מסורות, חמות ואחראיות.
תארו לכם שהייתם סובלים מאי אמון כל הזמן בעבודה שלכם- האם הייתם ממשיכים בה??
ואם היו משחקים לכם במשכורת- חודש משלמים וחודש לא לפי המצב רוח ומצב החשבון בבנק?
ועכשיו תבינו למה כל הזמן יש מחסור חמור במטפלות...
וכל הניקים הנחמדים ששפטו פה מייד לחומרה את המטפלת- תנסו יום אחד להיות מטפלת בעצמכם ואז תדעו סוף סוף להעריך. (האם לא יכול להיות שתשכחו להחליף טיטול לילד אחד יום אחד?)
ולמקרה הספציפי של פותחת האשכול- יש כאן הרבה סימני שאלה אך אין פה סימן קריאה אחד לגבי היחס לילד.
נכון, זה מעצבן מאוד לשלם בלי צדק על החגים, או שמטפלת מתחילה בשעה 8:30 ואתם צריכים לעמוד על כך, אך אין כאן קשר ליחס של המטפלת לילד.
ואם אתם באמת דואגים לילד- תקשיבו מאחורי הדלת, תבררו אצל הורים אחרים, תבקרו עוד כמה פעמים באמצע היום, ושהילד בשום אופן לא ירגיש שאתם חושדים, כי אז אוטוטו הוא כבר לא ירצה ללכת לגן, ולמה שירצה ללכת לגן אם מרגיש שההורים לחוצים מהגן?
 
אני שוב קוראת את כל התגובות באשכול ופשוט המומה!!
אף אחד לא מכיר את המושג לדון לכף זכות???
וזה נכון שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לדאוג לילדינו
אבל מכאן ועד לפרש כל דבר לרע- הדרך ארוכה מאוד מאוד!!
מטפלות בד"כ הן נשים שעובדות לפרנסתן, אוהבת את עבודתן ומשקיעות בה את כל כולן,
למרות שמעטים ההורים שיודעים להעריך באמת
לא יוצאים ידי חובה מלתת שוקולד בר"ח או בחגים,
צריך להעריך באמת בלב והמטפלת מרגישה את זה

מעטים ההורים שנותנים מלכתחילה אמון במטפלת כי היא ראויה לו!!
ושוב אני מדגישה שיש להיות עם יד על הדופק אך מאידך סומכים ומאמינים.
יש סיפורי זוועות על מטפלות- אך הם מעטים.
הם מתפרסמים מאוד ויוצרים חשדות על כל המטפלות וחבל.
רוב המטפלות ובמיוחד בציבור החרדי הם נשים מסורות, חמות ואחראיות.
תארו לכם שהייתם סובלים מאי אמון כל הזמן בעבודה שלכם- האם הייתם ממשיכים בה??
ואם היו משחקים לכם במשכורת- חודש משלמים וחודש לא לפי המצב רוח ומצב החשבון בבנק?
ועכשיו תבינו למה כל הזמן יש מחסור חמור במטפלות...
וכל הניקים הנחמדים ששפטו פה מייד לחומרה את המטפלת- תנסו יום אחד להיות מטפלת בעצמכם ואז תדעו סוף סוף להעריך. (האם לא יכול להיות שתשכחו להחליף טיטול לילד אחד יום אחד?)
ולמקרה הספציפי של פותחת האשכול- יש כאן הרבה סימני שאלה אך אין פה סימן קריאה אחד לגבי היחס לילד.
נכון, זה מעצבן מאוד לשלם בלי צדק על החגים, או שמטפלת מתחילה בשעה 8:30 ואתם צריכים לעמוד על כך, אך אין כאן קשר ליחס של המטפלת לילד.
ואם אתם באמת דואגים לילד- תקשיבו מאחורי הדלת, תבררו אצל הורים אחרים, תבקרו עוד כמה פעמים באמצע היום, ושהילד בשום אופן לא ירגיש שאתם חושדים, כי אז אוטוטו הוא כבר לא ירצה ללכת לגן, ולמה שירצה ללכת לגן אם מרגיש שההורים לחוצים מהגן?
צודקת באופן כללי אבל כאן מדובר בילדים שלנו ואין שום פשרות וכף זכות בנושא כזה
מטפלת טובה ראויה לכל ההערכה שבעולם ולמשכורת הכי גבוהה בשוק אבל מטפלת שמועלת בתפקידה אין על כך מחילה
שמדובר בנפשות שיש ספק אין ספק
לכן כמובן צריך לפעול בצורה יפה ואנושית אבל ממש לא לתת אמון עוור
 
אני שוב קוראת את כל התגובות באשכול ופשוט המומה!!
אף אחד לא מכיר את המושג לדון לכף זכות???
וזה נכון שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לדאוג לילדינו
אבל מכאן ועד לפרש כל דבר לרע- הדרך ארוכה מאוד מאוד!!
מטפלות בד"כ הן נשים שעובדות לפרנסתן, אוהבת את עבודתן ומשקיעות בה את כל כולן,
למרות שמעטים ההורים שיודעים להעריך באמת
לא יוצאים ידי חובה מלתת שוקולד בר"ח או בחגים,
צריך להעריך באמת בלב והמטפלת מרגישה את זה

מעטים ההורים שנותנים מלכתחילה אמון במטפלת כי היא ראויה לו!!
ושוב אני מדגישה שיש להיות עם יד על הדופק אך מאידך סומכים ומאמינים.
יש סיפורי זוועות על מטפלות- אך הם מעטים.
הם מתפרסמים מאוד ויוצרים חשדות על כל המטפלות וחבל.
רוב המטפלות ובמיוחד בציבור החרדי הם נשים מסורות, חמות ואחראיות.
תארו לכם שהייתם סובלים מאי אמון כל הזמן בעבודה שלכם- האם הייתם ממשיכים בה??
ואם היו משחקים לכם במשכורת- חודש משלמים וחודש לא לפי המצב רוח ומצב החשבון בבנק?
ועכשיו תבינו למה כל הזמן יש מחסור חמור במטפלות...
וכל הניקים הנחמדים ששפטו פה מייד לחומרה את המטפלת- תנסו יום אחד להיות מטפלת בעצמכם ואז תדעו סוף סוף להעריך. (האם לא יכול להיות שתשכחו להחליף טיטול לילד אחד יום אחד?)
ולמקרה הספציפי של פותחת האשכול- יש כאן הרבה סימני שאלה אך אין פה סימן קריאה אחד לגבי היחס לילד.
נכון, זה מעצבן מאוד לשלם בלי צדק על החגים, או שמטפלת מתחילה בשעה 8:30 ואתם צריכים לעמוד על כך, אך אין כאן קשר ליחס של המטפלת לילד.
ואם אתם באמת דואגים לילד- תקשיבו מאחורי הדלת, תבררו אצל הורים אחרים, תבקרו עוד כמה פעמים באמצע היום, ושהילד בשום אופן לא ירגיש שאתם חושדים, כי אז אוטוטו הוא כבר לא ירצה ללכת לגן, ולמה שירצה ללכת לגן אם מרגיש שההורים לחוצים מהגן?
כל כך נכון וכל כך לא כשמדובר במטפלת שמועלת בתפקידה כמו זו שתיארה פותחת האשכול,
כל כך נכון שלא כולם מעריכים את המטפלות, אבל בהחלט הרבה יודעים להעריך כשמדובר במטפלת מסורה
וכשם שרוב המטפלות מסורות כך רוב הציבור יודע להעריך, ואלה שלא, הם בדיוק כמו מיעוט המטפלות שמועלות בתפקידן
 
לכן כמובן צריך לפעול בצורה יפה ואנושית אבל ממש לא לתת אמון עוור
ושוב אני מדגישה שיש להיות עם יד על הדופק אך מאידך סומכים ומאמינים.

וזה נכון שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לדאוג לילדינו
 
אני שוב קוראת את כל התגובות באשכול ופשוט המומה!!
אף אחד לא מכיר את המושג לדון לכף זכות???
וזה נכון שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לדאוג לילדינו
אבל מכאן ועד לפרש כל דבר לרע- הדרך ארוכה מאוד מאוד!!
מטפלות בד"כ הן נשים שעובדות לפרנסתן, אוהבת את עבודתן ומשקיעות בה את כל כולן,
למרות שמעטים ההורים שיודעים להעריך באמת
לא יוצאים ידי חובה מלתת שוקולד בר"ח או בחגים,
צריך להעריך באמת בלב והמטפלת מרגישה את זה

מעטים ההורים שנותנים מלכתחילה אמון במטפלת כי היא ראויה לו!!
ושוב אני מדגישה שיש להיות עם יד על הדופק אך מאידך סומכים ומאמינים.
יש סיפורי זוועות על מטפלות- אך הם מעטים.
הם מתפרסמים מאוד ויוצרים חשדות על כל המטפלות וחבל.
רוב המטפלות ובמיוחד בציבור החרדי הם נשים מסורות, חמות ואחראיות.
תארו לכם שהייתם סובלים מאי אמון כל הזמן בעבודה שלכם- האם הייתם ממשיכים בה??
ואם היו משחקים לכם במשכורת- חודש משלמים וחודש לא לפי המצב רוח ומצב החשבון בבנק?
ועכשיו תבינו למה כל הזמן יש מחסור חמור במטפלות...
וכל הניקים הנחמדים ששפטו פה מייד לחומרה את המטפלת- תנסו יום אחד להיות מטפלת בעצמכם ואז תדעו סוף סוף להעריך. (האם לא יכול להיות שתשכחו להחליף טיטול לילד אחד יום אחד?)
ולמקרה הספציפי של פותחת האשכול- יש כאן הרבה סימני שאלה אך אין פה סימן קריאה אחד לגבי היחס לילד.
נכון, זה מעצבן מאוד לשלם בלי צדק על החגים, או שמטפלת מתחילה בשעה 8:30 ואתם צריכים לעמוד על כך, אך אין כאן קשר ליחס של המטפלת לילד.
ואם אתם באמת דואגים לילד- תקשיבו מאחורי הדלת, תבררו אצל הורים אחרים, תבקרו עוד כמה פעמים באמצע היום, ושהילד בשום אופן לא ירגיש שאתם חושדים, כי אז אוטוטו הוא כבר לא ירצה ללכת לגן, ולמה שירצה ללכת לגן אם מרגיש שההורים לחוצים מהגן?
האמת שלא קראתי כאן את כל התגובות, אבל משהו אחד יש לי לומר על התגובה שלך- לא על הילדים שלי.
אם את רוצה לדון לכף זכות אנשים, ולתת להם עוד הזדמנות או משהו כזה- תנסי את זה על הילדים שלך. אני לא אתן לילד שלי לחזור עם כוויות, רעב וצמא כי המטפלת היתה עייפה או שחוקה.
ואל תביני אותי לא נכון! אני מעריצה כל אחת שעובדת כמטפלת\ גננת!!! זאת עבודת קודש מעוררת השראה, שמגדלת לנו את הדור הבא!!
התגובה שלי היא על החלק הראשון של לדון לכף זכות על חשבון הילד... ההמשך- אני מסכימה לחלוטין שצריך לתת אמון במטפלת, ולצ'פר אותה כי העבודה שלה היא אחת העבודות הקשות היום.
 
שלום,
אני כל היום במחשבות ואני חסרת אונים
אני אמא צעירה ודואגת לבת שלי בת השנתיים
שמתי אותה בתחילת השנה במעון מדהים אבל רחוק מאוד
אני חדשה בעיר ולא ידעתי מה המרחקים ונאלצתי להוציא אותה
העברתי אותה למשפחתון תמ"ת אצל שכנה.
שלא הכרתי שתינו חדשות.
היא עשתה עלי רושם טוב לפני שרשמתי אותה
ובסופו של דבר הבנתי שהיא שיקרה עלי בהרבה דברים,
היא חייבה אותי לשלם כסף על חג סוכות הבת שלי בעצם עדין לא היתה רשומה אפילו
המשפתחון התחיל בתחילת חשוון בגלל המצב הביטחוני.
(שאלתי רב הוא אמר שאני לא צריכה לשלם לה, אבל שילמתי לא היתה ברירה לא רציתי לעשות רעש)
חצר היא הבטיחה-לבנתיים הכל בוץ אז הם כל היום בסלון,
תיקיה בלי דף קשר שאני מקבלת כל שבועיים (קיבלתי ביום חמישי האחרון ציור של כד וסביבון עוד מחנוכה..)
היא מתחילה מ8 וחצי (נתעלם מהסעיף שאאם אין שישי אז עד 4 וחצי)
יום בשבוע היא לומדת אז היא שמה אותם אצל השכנה ממול (עוד דבר שהיא לא עידכנה אותי מראש)
על כל זה אני עוד בלי ברירה מעבירה
אבל אתמול אמא שלי לקחה אותה בשעה 2 וחצי
הילדה היתה בלי אוכל עם טיטול מפוצץ מהבוקר.
זה פעם שניה שזה קורה.
כאן אני כבר לא מסוגלת לחשוב שהילדה שלי עם טיטול מהבוקר זה מסתדר לי
שאני מביאה לה טיטולים והם לא נגמרים.
זה מסתדר לי שבשעה 4 הילדה לא רעבה כי אכלה בערך ב3 היא רק מאוד צמאה.
היא התחילה לאחרונה ללכת עם עצמה ולצרוח שקטטטט .
מה אני עושה?
היא מנצלת את זה שאני שכנה,
היא מנצלת את זה שהיא יכולה להיות אמא שלי בגיל.
אני לא יודעת מה לעשות קשה לי עם זה
אני אשמח לשמוע מאמהות מה עושים במקרה כזה?
המפקחת של המשפחתון נראה לי חברה שלה ובכלל לא באה אליה.
תעיפי אותה משם על טיל!!!

שניה שלא תשאר שם
תודיעי בעבודה על חופשה ללא תאריך חזרה בנתיים , תשארי איתה בבית עד שתמצאי מקום אחר ונורמאלי לבת שלך!ככה אני הייתי עושה.
אין מצב משהו אחר.
 
אני שוב קוראת את כל התגובות באשכול ופשוט המומה!!
אף אחד לא מכיר את המושג לדון לכף זכות???
וזה נכון שצריך להיות עם יד על הדופק כדי לדאוג לילדינו
אבל מכאן ועד לפרש כל דבר לרע- הדרך ארוכה מאוד מאוד!!
מטפלות בד"כ הן נשים שעובדות לפרנסתן, אוהבת את עבודתן ומשקיעות בה את כל כולן,
למרות שמעטים ההורים שיודעים להעריך באמת
לא יוצאים ידי חובה מלתת שוקולד בר"ח או בחגים,
צריך להעריך באמת בלב והמטפלת מרגישה את זה

מעטים ההורים שנותנים מלכתחילה אמון במטפלת כי היא ראויה לו!!
ושוב אני מדגישה שיש להיות עם יד על הדופק אך מאידך סומכים ומאמינים.
יש סיפורי זוועות על מטפלות- אך הם מעטים.
הם מתפרסמים מאוד ויוצרים חשדות על כל המטפלות וחבל.
רוב המטפלות ובמיוחד בציבור החרדי הם נשים מסורות, חמות ואחראיות.
תארו לכם שהייתם סובלים מאי אמון כל הזמן בעבודה שלכם- האם הייתם ממשיכים בה??
ואם היו משחקים לכם במשכורת- חודש משלמים וחודש לא לפי המצב רוח ומצב החשבון בבנק?
ועכשיו תבינו למה כל הזמן יש מחסור חמור במטפלות...
וכל הניקים הנחמדים ששפטו פה מייד לחומרה את המטפלת- תנסו יום אחד להיות מטפלת בעצמכם ואז תדעו סוף סוף להעריך. (האם לא יכול להיות שתשכחו להחליף טיטול לילד אחד יום אחד?)
אהממ..
התגובה שלי באה מניסיון של כמה שנים שהייתי מטפלת
ובמו עיני ראיתי כל "מיני"
סוגי מטפלות...

ו..כן,
הייתי במקום הזה של הורים שלא נתנו אמון...
לא נעים בכלל,
אבל
מאוד מאוד הבנתי אותם!!

המחסור במטפלות, לא בגלל חוסר אמון.
אולי זה מצטרף לכל שאר הדברים יחד,
כמו;
משכורת,
תנאים,
עבודה פיזית תובענית
וכו'


(האם לא יכול להיות שתשכחו להחליף טיטול לילד אחד יום אחד?)
עד סוף היום?
יום שלם??
ופעם אחר פעם?
הרי מחתלים פעמיים לפחות.
 
אולי תכעסנה עלי, אבל אני חושבת אחרת
איך היא יכולה להקשיב ללב שלה אם כוללן אומרות לה להוציא, וכמה שזה חמור, וזה נזק לכל החיים?
במצב כזה של פחד וחוסר אמון אין שום אפשרות להקשיב ללב.
מנסיון אישי עם כמה מילדי,
למדתי שאני צריכה לתת אמון במטפלת.
בסופו של דבר את עשית את שלך מעל ומעבר וד' זימן את האישה הזו לשמור על הילדה שלך,
את יכולה לבקש יפה שתחליף לה טיטול לעיתים תכופות יותר, או כל מה שיעשה לך רגוע,
אבל העיקר להפנים ש"כמים פנים לפנים",
אם את רואה אותה כיצור בעייתי ולא אנושי כלפי הילדים- היא תתנהג כך,
תנסי לחשוב על דברים מיוחדים שיש דווקא באישה הזו,
בפעולות שהבת שלך כן עושה וכן שמחה,
ותראי איך דברים מתהפכים לטובה.
וגם: על כל פשעים תכסה אהבה,
לא משנה כמה פשעים יש, אם את אוהבת אותה- לא יהיו לה שום משקעים!!!!
בהצלחה רבה!!
@הגרפולוגית

לתשומת לב כל הדנים לכף זכות,
מאמינים ב:"כמים פנים לפנים"
ו- "על כל הפשעים תכסה אהבה".

את כל העבודה הזאת אתם מוזמנים לנסות על עצמכם בלבד:

חמותך העירה לך?
אל תשפטי אותך.

הבוסית קיצצה במשכורת?
תקני לה מתנה, אולי היא תחזיר ת'כסף.

גיסתך לא סופרת אותך?
תאהבי אותה חזק בבפנוכו של לב.

אבל כשמדובר בתינוק שלך,
אין לך שום זכות לדון לכף זכות את המטפלת!
על חשבון הסבל שלו!

כאן, זה הופך מצדיקות ועבודה פנימית
לאכזריות שלך כאם בחסות התורה.
 
לא מבינה למה צריך 9 דפי אשכול בפרוג בשביל להוציא את הילדה משם
נכון התחושה באשכול שכל מי שתראה כמה כואב לה כך היא אמא יותר טובה
בשורה התחתונה- היא הולכת שמחה וחוזרת שמחה ויותר מכך
היא נכנסת אליה ממש סבבה
היא לא עושה לי פרצופים בבוקר.

מצד שני שהיא רואה אותו מהמרפסת היא צורחת בהתרגשות
ולכן זה נכון שזה מאוד מעצבן העניין של התשלום והשעות אבל זה לא דברים שקשורים ליחס בין המטפלת לילד
ומשום כך אם באמת טובת הילד כנגדך פשוט צריך לבדוק אם זה לא משהו חד-פעמי שלא החליפו לה טיטול
וברור שעדיף מטפלת שהיא גם וגם ואם יש לך תוציא ותעבירי רק תבדקי את זה טוב כי אם לילדה טוב נפשית
זה הכי חשוב ומעבר לא כ"כ טוב בפרט מעבר שלישי השנה!
מעבר לכך ברור שטובת הילדים קודמת להכל אבל בוא נראה את אותם ניקים מפרגנים 11 עמודים על מטפלות שרובם טובות גם אם לא מושלמות [כאילו אנחנו מושלמות ;)]
 
@הודיה 482 מה שלומכן???
המטפלת, הנסיכה ואת...
כמו שכתבתי מצאתי גן אחר ב"ה
אני יכולה לכתוב בכללי שלילדה בת שנתיים לא מתאים משפחתון (אולי יש כאלה שכן)
היא צריכה גן ששם היא תוכל להתפתח כמו כל הילדים בגן שלה..
במעון היא התפתחה מאד יפה לעומת המשפחתון שראיתי עצירה בהתפתחות.
וזה מראה כמה כוח יש לגננות בפרט בגילאים האלה
יש להן המון השפעה
תודה לכל מי שהגיב ותמך.
 
איך השכנה הגיבה?
מה אמרת לה?
שילמת לה על עוד חודש?
 
במעון היא התפתחה מאד יפה לעומת המשפחתון שראיתי עצירה בהתפתחות.
אני לא חושבת שאפשר להכליל בעניין הזה
הבת שלי במשפחתון פרטי עם גננת מדהימה
והיא מתפתחת ברמה גבוהה!
יש ריכוז והתעמלות בוקר ותפילות ושירים ויצירות
אבל זה באמת עשר ילדים ולא 4-5
 
דוקא בתור מישהי שמאד מתקשה לתת אמון במטפלות ולסמוך
בטח בגיל שהם עדיין לא מדברים
וחושדת ובודקת וגם יצא לי להעביר ילד כשלא הייתי רגועה (תמיד שילמתי חודש מראש וחופש יחסי גם כשהיה צד שלא לעשות כך..)
כשיש מטפלת שאני כן סומכת עליה- אני מפרגנת לה מכל הלב
גם בשוקולד מתנה ומילה חמה
גם בפרגון ובהמלצות נלהבות
ואני בטוחה שהן מרגישות שאני מעריכה, וכן- אשמח ממש לשלם להן יותר לא כי יש לי עודף אלא כי מגיע להן
ואני רוצה שימשיכו בעבודה הכל כך שוחקת הזו
והחשדנות שלי נובעת
דוקא מתוך הערכה מטפלת
הבנה כמה היא דמות משמעותית
כמה העבודה הזו שוחקת
וכמה ברור לי שאני למשל לא הייתי מצליחה להיות מטפלת חמה וסבלנית לחמישה צרחנים, או שישה או שבעה,
ולכן- אני לא חושבת שכל מי שיש לה מטפחת על הראש/ילדה ילדים מסוגלת להיות מטפלת טובה לבן שלי.
 
שלום,
אני כל היום במחשבות ואני חסרת אונים
אני אמא צעירה ודואגת לבת שלי בת השנתיים
שמתי אותה בתחילת השנה במעון מדהים אבל רחוק מאוד
אני חדשה בעיר ולא ידעתי מה המרחקים ונאלצתי להוציא אותה
העברתי אותה למשפחתון תמ"ת אצל שכנה.
שלא הכרתי שתינו חדשות.
היא עשתה עלי רושם טוב לפני שרשמתי אותה
ובסופו של דבר הבנתי שהיא שיקרה עלי בהרבה דברים,
היא חייבה אותי לשלם כסף על חג סוכות הבת שלי בעצם עדין לא היתה רשומה אפילו
המשפתחון התחיל בתחילת חשוון בגלל המצב הביטחוני.
(שאלתי רב הוא אמר שאני לא צריכה לשלם לה, אבל שילמתי לא היתה ברירה לא רציתי לעשות רעש)
חצר היא הבטיחה-לבנתיים הכל בוץ אז הם כל היום בסלון,
תיקיה בלי דף קשר שאני מקבלת כל שבועיים (קיבלתי ביום חמישי האחרון ציור של כד וסביבון עוד מחנוכה..)
היא מתחילה מ8 וחצי (נתעלם מהסעיף שאאם אין שישי אז עד 4 וחצי)
יום בשבוע היא לומדת אז היא שמה אותם אצל השכנה ממול (עוד דבר שהיא לא עידכנה אותי מראש)
על כל זה אני עוד בלי ברירה מעבירה
אבל אתמול אמא שלי לקחה אותה בשעה 2 וחצי
הילדה היתה בלי אוכל עם טיטול מפוצץ מהבוקר.
זה פעם שניה שזה קורה.
כאן אני כבר לא מסוגלת לחשוב שהילדה שלי עם טיטול מהבוקר זה מסתדר לי
שאני מביאה לה טיטולים והם לא נגמרים.
זה מסתדר לי שבשעה 4 הילדה לא רעבה כי אכלה בערך ב3 היא רק מאוד צמאה.
היא התחילה לאחרונה ללכת עם עצמה ולצרוח שקטטטט .
מה אני עושה?
היא מנצלת את זה שאני שכנה,
היא מנצלת את זה שהיא יכולה להיות אמא שלי בגיל.
אני לא יודעת מה לעשות קשה לי עם זה
אני אשמח לשמוע מאמהות מה עושים במקרה כזה?
המפקחת של המשפחתון נראה לי חברה שלה ובכלל לא באה אליה.
אני לא בנ''א נחרץ בכלל בדברים האלו.
אבל איך שזה נשמע כאן, אני לא הייתי משאירה עוד רגע אחד שם, גם אם אצטרך להפסיד ימים מהעבודה כדי להישאר איתה בבית.
 
מעשה טרי טרי שקרה לי השבוע ביום שישי....
אני גומרת ב 12 ובשעה 12:45 עדיין נישארה אצלי ילדה אחת...........
הרמתי טלפון לאמא שזו בתגובה מנתקת(כמה פעמים) עד שהיתקשרתי לבית ועונה לי ילד בן(10) ואני עונה לו בתגובה
מה קורה עם אחותו הקטנה הילד בתגובה מגיב לי "מה,לא לקחו אותה?? "אמרתי לו "כן ,ואיפה אמא ? היא לא עונה בטלפון" הילד בתגובה עונה לי "אמא כנראה פיספסה את האוטובוס או שהאוטובוס לא הגיע לה אני מיד בא לקחת אותה"
(בסוגריים אני אומרת שהמקום עבודה של האמא 2 דקות מהבית שלה)
בשעה 1 בצהרים הגיע ילדה קטנה לקחת את הילדה......
מינימום של אחריות!!!
קורה שיש דברים אבל בשביל מה יש פאלפון???
מקסימום להרים את הטלפון ולהיתקשר שקצת מאחרים.......
וזאת לא פעם ראשונה שניתקלתי בכזה מקרה.......
זה קרה לי עם אותו ילדה כבר בהמשך השבוע שהאמא בתגובה אומרת "המטפלת לא רוצה אותך"
תיהיו אנושיים כלפי המטפלת וקל וחומר כלפי הילדים שלכם.....
נ.ב
בדיעבד היתברר שהמישפחה החליפה תורנות בבבית ולא הגיעו לקחת את הילדה.......
אמא אנושית מיתקשרת לברר אצל הילדים עם לקחו את הילדה וזה מגיעה למצב ששעה אחרי הזמן עוד יום שישי של חורף רק הגיעו לקחת הילדה ששכחו..........
וזאת לאחר טלפון מהמטפלת שהזכירה להם שיש תינוקת בבית
עם לא הייתי מיתקשרת יש מצב שהייתי מכניסה שבת איתה
 
נערך לאחרונה ב:
לא הבנתי את השאלה בכלל לא מרגיש לך טוב ביי אין לא נעים זה הילדה שלך והאחריות עלייך בלבד
ונחשוב יחד מה יקרה אם תעשי צעד כזה ותעבירי אותה ,לא יתהפכו השמים מקסימום לא תדברו אז מה לא חסר חברות ושכנות
סליחה על הבוטות .
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה