דיון מקורקעת או אופטימית?

ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:

  • 1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד

    הצבעות: 39 72.2%
  • 2- אופטימית המציירת עולם ורוד....

    הצבעות: 15 27.8%

  • סה"כ מצביעים
    54
  • הוסף לסימניות
  • #1
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
(עליך)
תלוי בסופר, בנושא, בתקופות
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אשמח לנימוקים בעיניין הבחירה שלכם,
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
וגם תשובה ע"ז
תודה ויום טוב!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הקריאה המועדפת עלי זה מצד אחד מקורקעת מצד שני שתהיה אופטימית.
אני לא מכירה כל כך ספרים אופטימיים, אבל נראה לי שלמשל הספרים של מאיר ברעם,
אבנר גולד, ועוד, למרות שהם מאוד ריאלים, יש בהם נימה אופטימית. נראה לי שזה סוד הקסם של ספרים מצליחים: האופטימיות שהם משדרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
הקריאה המועדפת עלי זה מצד אחד מקורקעת מצד שני שתהיה אופטימית.
אני לא מכירה כל כך ספרים אופטימיים, אבל נראה לי שלמשל הספרים של מאיר ברעם,
אבנר גולד, ועוד, למרות שהם מאוד ריאלים, יש בהם נימה אופטימית. נראה לי שזה סוד הקסם של ספרים מצליחים: האופטימיות שהם משדרים.
אבל בדר"כ סיפורים או כתבות הם טראגיות ורגשות /או אופטימיות ובנאליות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אבל בדר"כ סיפורים או כתבות הם טראגיות ורגשות /או אופטימיות ובנאליות.
לאו דווקא, זו קביעה מאוד חותכת. לפי דעתי מבט ריאלי על החיים - גם בכתיבה ספרותית - משלב בין השניים. סוג של מורכבות. לא הכל טראגי, ולא הכל ורוד.
אולי השאלה הזו היא הגורם לכך שהרבה ספרים הם מהסוג הראשון שציינת. אבל גם סיפורים טראגיים וסוחטי דמעות יכולים להיות בנאליים, ודווקא סיפורים בעלי מבט אופטימי יכולים לחדש, לעניין ולרגש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מבט ריאלי.
הגיוני.
שהדמויות יהיו אמינות. גם אם מדובר בנסיך ממלכה מפונטזת או בשומר בריטי קשוח, שהסיפור יתאר תגובות אנושיות שאנחנו רואים סביב.
שהסיפור לא יהיה שטחי וקלישאתי. שהוא יסביר לנו טוב יותר את העולם שאנחנו חיים בו. שנקרא על סיטואציה מסוימת ו... 'אמאל'ה נכון!!!!', שהגיבור ירגיש דברים שגם אנחנו מרגישים. שלא יהיה רחוק.
אחרי כל הרשימה הזאת, לא באמת משנה אם את מתארת את הגיבור בתוך פרעות ת"ח ות"ט, בימי שלמה השלווים או בסחף התרגשות של בניית ארץ חדשה.

**כדי לרגש את הקוראים, המוצא הקל הוא בדרך כלל לכתוב מילים משורשי דמ"ע בכ"ה מסכ"ן בכל משפט שני.
אבל זו סחיטה רגשית ואני אישית שונאת את זה.

נ.ב. דיברו כאן על מאיר ברעם ואבנר גולד. האנשים האלו כתבו על התקופות הכי קשות, אפלות וחשוכות בהיסטוריה. הסיפורים לא מטייחים שום דבר. ועדיין מרובם המוחלט את יוצאת בהרגשה טובה ואופטימית. זו כתיבה טובה.

עוד נ.ב. לא הכי הבנתי את החיבור שעשו כאן בין רגשי לסוחט דמעות ובין סוחט דמעות לריאלי.
???
אשמח להסבר!!!

בקיצור: את יכולה לכתוב קטעים עצובים אם זה מה שהגיבור שלך מרגיש. אבל בלי סחיטה רגשית של הקוראים ובלי דרמות מיותרות. והכי חשוב שהקוראים לא יצאו בהרגשה מבואסת בסוף.
וגם אם בחרת לכתוב ספר עצוב, תאזני אותו עם קטעים שמחים/ מפתיעים/ מעניינים פה ושם.

ואחרי כל המלל הארוך הזה אפשר סוף סוף לסכם: אני חושבת בדיוק כמו @ליאורה בהודעה הקודמת. זהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום
זאת הגדרה קצת פסימית, במחילה.
אפשר לכתוב 'מבט נכון וריאלי...: מקורקע, סובב סביב מהלך החיים היומיומי, שמחה ועצב כאחד'. (או הגדרה יותר טובה. זה מה שיצא לי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הצבעתי בעד אופטימית.
אולי לא ממש מתחברת ל'עולם וורוד', אבל שונאת את ספרות הקינות שצוברת תאוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
התשובה היא: לא זה ולא זה.
או בעצם: גם זה וגם זה.
בסיפור טוב יש מהכול - גם ריאליות עצובה וגם אופטימיות ורודה.
סיפור טוב מעביר את הקורא תהליך - אולי התהליך יהיה מעבר מפסימיות לאופטימיות, אולי הוא יהיה מעבר מעצב לשמחה ואולי עוד הרבה דברים אחרים שקשה להגדיר אותם במסמרות של צער איום מול אושר מוחלט.
סיפור טוב יודע לעורר רגשות גם בלי לסחוט אותם בכוח, בשימוש במילים מאופקות, שנותנות לקורא את המרחב להחליט איך להרגיש בסיטואציה, ולא מכריחות אותו להרגיש עצב עמוק או שמחה בשמיים.
זו דעתי, ולכן לא עניתי על הסקר, פשוט כי אני לא מוצאת את עצמי בצורה מוחלטת באף אחת מהתשובות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
התשובה היא: לא זה ולא זה.
או בעצם: גם זה וגם זה.
בסיפור טוב יש מהכול - גם ריאליות עצובה וגם אופטימיות ורודה.
סיפור טוב מעביר את הקורא תהליך - אולי התהליך יהיה מעבר מפסימיות לאופטימיות, אולי הוא יהיה מעבר מעצב לשמחה ואולי עוד הרבה דברים אחרים שקשה להגדיר אותם במסמרות של צער איום מול אושר מוחלט.
סיפור טוב יודע לעורר רגשות גם בלי לסחוט אותם בכוח, בשימוש במילים מאופקות, שנותנות לקורא את המרחב להחליט איך להרגיש בסיטואציה, ולא מכריחות אותו להרגיש עצב עמוק או שמחה בשמיים.
זו דעתי, ולכן לא עניתי על הסקר, פשוט כי אני לא מוצאת את עצמי בצורה מוחלטת באף אחת מהתשובות...
יש משהו...
אבל לדוג' כתבות.
כתבה מעניינת ומרגשת היא בדרכ על מישהי שחלתה וכו'
ובדרכ הכתבות היותר משמימות הם אופטימיות ובנאליות כאחד
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
התכוונתי נושאים בכתבות ולאו דווקא בסיפורים.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
ב- מהו סוג הקריאה המועדף עלייך:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
אמ;לק:
כמה טיפים שאספתי עם השנים:

1. דמות טובה, היא דמות לא מושלמת. במה בדיוק, זה התפקיד של הסופר.
בסיפור בהמשכים הנוכחי שלי, יש משהו כזה...
.

2. לחפש את סגנון הסיפור המדויק, הדמות המושלמת, וכל הדברים שאנשים אוהבים, זה לא כל כך יעיל. אם הכתיבה טובה, אנשים יאהבו את זה, אין עניין להכריח אותם לאהוב. אני התחלתי בערך איזה 3 ספרים עם עלילה על סוכן חשאי או מוסד, אבל הפסקתי את זה ואני מעדיף להתמקד בדברים שונים. כי הקהל משנה את הבחירה שלו, פעם זה סוכן (חוזב"ש) שמציל את היקום, ופעם זה נסיך שמתמודד עם חורשי רעה, ופעם זו כלה עם כל הצרות הקיימות...

3. אני מציע, סתם לזרוק אפיון דמויות. מניסיון, הדמות מפתחת את עצמה. זו לא קלישאה, זו המציאות. בד"כ הדמות 'זועקת' דברים שלא תכננתי בתחילה, או 'מגיבה' לדברים שונים.

בהקשר למה שכתבת:
1- נוגעת וסוחטת דמעות(טראגית ומרגשת כאחד)
זה יכול ליצור חיבור, אין ספק. (אפשר לראות את תוצאות הסקר).
2- אופטימית המציירת עולם ורוד....
אני אוהב את הדברים האלו בתור אתגר, לכתוב משהו שונה. לא מקובל. זה גם מה שמפתיע את הקורא, לדעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יש משהו...
אבל לדוג' כתבות.
כתבה מעניינת ומרגשת היא בדרכ על מישהי שחלתה וכו'
ובדרכ הכתבות היותר משמימות הם אופטימיות ובנאליות כאחד
לדעתי כתבה מעניינת ומרגשת יכולה להיות על מישהי שחלתה - אבל התמודדה עם זה בצורה מפעימה ואופטימית, ואולי אף הבריאה. כלומר - תמהיל של הצער ושל האופטימיות.
והאמת שכתבה או סיפור מעניינים בעיקר תלויים בדרך כתיבתם והגשתם - אפשר לכתוב על הנושא הכי משמים בעולם בצורה מרתקת ולעומת זאת על הנושא הכי מעורר עניין שיש בצורה לקונית ומייבשת. ולכן כאן, בפשטות, נכנס הכישרון של הכותב :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מחכה לעוד הצבעות ונימוקים.
היעד הוא 100 מצביעים.
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מחכה לעוד הצבעות ונימוקים.
היעד הוא 100 מצביעים.
תודה
הצבעות אני יכול לספק לכם הרבה, באמצעות 'שנה הצבעה'.
מבחינה סטטיסטית (מקורקעת) 100 מצביעים (ולא הצבעות) יגיעו לתוצאה די זהה למה שעכשיו בהפרש אחוזים בודדים,
אם לא שנהיה מדי אופטימיים שהתוצאה תתהפך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
שאלה מאוד יפה --וקצת חשבתי עליה והמסקנה שלי --שאין בזה ממש כללים
ו האופן שבו הקורא אוהב ומזדהה עם הסיפור מאוד תלוי בסיטואציה -ולמצב הרוח שבו נמצא הקורא
בלי שום קשר ל אופי סיפור עצמו -- וכל פעם יתאים משהו אחר
לדוגמא
אם כרגע יש לי מצב רוח טוב ומרומם --אני יעדיף משהו אופטימי וורוד -שיתאים למצב רוח
ואם בדאון -- אז סיפור מרגש יותר מתאים קצת להתעודד
זה כמו להבדיל --שירים --מה יותר יפה ?--שקטים או שמחים ?
תשובה
בפורים --מתאים לי שמחים
ובימים נוראים --שקטים ומרגשים
יש לי עוד כמה תובנות מעניינות בעניין אבל לא מעוניין להאריך יותר מידי
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בשבילי- קצת הומור, סגנון אופטימי וחיובי, יחד עם זאת שיהיה ריאלי.
הרבה יותר כיף לי לקרוא משהו ולחייך תוך כדי מאשר לדמוע...
לכולנו יש קשיים, כולנו עוברים אתגרים ולא חסרים מקרים שיובילו אותנו היישר אל הדיכאון.... בשביל הבריאות שלנו קצת אופטימיות ומבט חיובי על החיים והאתגרים- לא יזיקו לנו (אפילו יועילו).


אגב,
זה כמו להבדיל --שירים --מה יותר יפה ?--שקטים או שמחים ?
תשובה
בפורים --מתאים לי שמחים
ובימים נוראים --שקטים ומרגשים
זה כבר סוד המוזיקה...
מוזיקה היא מרפא לנפש- כשאנחנו שמחים- אנחנו מאזינים למוזיקה וכשאנחנו עצובים- אנחנו מאזינים למילים.
זה נעשה כמעט ללא שליטה- אתה פשוט מתחבר למצב בו אתה נמצא. לעומת זאת כשאתה קורא כתבה, ספר- ההתחברות האישית/פנימית /רגשית למצב הנוכחי- פחות מצוי.
לדוגמא: כשמצב הרוח שלי נמוך ואני אקרא כתבה אופטימית- אני לא אנסה לחפש איפה הכאב ואיזו מילה מזכירה לי אותי- מה שקיים וקורה לא פעם כשאאזין למוזיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בעז"ה

א- מבט נכון וריאלי על החיים הוא: מקורקע, פסימי וסובב סביב קשיי החיים/יומיום או אופטימי וחיובי למרות חוסר הריאליות והמחוברות לנעשה בעולמנו.
אוי וי:oops:
האם מבט פסימי וסובב סביב קשיי החיים הוא מקורקע?!
ומבט אופטימי וחיובי הוא לא מחובר לנעשה בעולמנו?!

את מכירה את הנתון (הריאלי) שבו אחוז האנשים המגדירים את עצמם שבעי רצון מחייהם דומה בקרב אלו שאיבדו את רגלם בתאונה, מול אלו שנמצאים שנה לאחר זכייה בפיס?
ובואי נגיע קרוב יותר לבית: סטטיסטיקה (ריאלית) שחוזרת על עצמה באדיקות היא שהמגזר החרדי הוא העני ביותר והמאושר ביותר (והתורם ביותר..) בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל. ככה פשוט.

מי אמר שמבט על קשיי החיים הוא מקורקע יותר?
אדם יכול לבחור היכן להסתכל: על הקשיים שלו או על הדברים שבורך בהם. שניהם דברים שאכן קיימים במציאות. כמות הקשיים לא היא זו שקובעת האם אדם יהיה פסימי ומדוכדך או אופטימי וחיובי. הבחירה שלו היא זו שקובעת.

בנוגע לסיפור, מסכימה עם @ליאורהA :giggle:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה