התייעצות שאלה בקשר לפיטורין וחזרה לעבודה

  • הוסף לסימניות
  • #1
לפני קצת יותר מחודש פוטרתי מעבודתי עקב איחורים רבים.

הייתי בדאון מוחלט. לא האמנתי שאפוטר, אהבתי את העבודה היא היתה נוחה, עם שכר הולם וקרובה לבית. כל היתרונות.
בשימוע הקשיבו והראו אמפתיה אבל תכלס קיבלתי מכתב פיטורין. בהרגשה שלי האיחורים היו תירוץ ובעצם רצו לפטר על משהו אחר.

היום בבוקר הבוסית לשעבר התקשרה לומר שהיא עברה על הדוחות, שהייתי עובדת טובה וכל מיני מחמאות כאלו והייתה שמחה אם אחזור לעבודה למרות המשקעים שנוצרו בסוף.

מוכנה להעלות בשכר בשביל לפצות על איבוד וותק, את ההבראה אקבל לפי הוותק הישן, שתיכנס לבסיס השכר בתלוש בחודש של ההבראה. כנ״ל ימי מחלה שאם איעדר בעקבות מחלה היא ממשיכה לי את הצבירה שהייתי לפני הפיטורין.
אבל, יש לה תנאי, שאם אני מאחרת לעבודה, יום למחרת אני מגיעה חצי שעה לפני כולן. גם איחור של 5 דק. והתחילה להביא לי את הרמב״ם שאומר שצריך לעשות 180 הפוך בשביל להשתנות וכו…… (הכל ברוח טובה כאחת שבאמת דואגת ורוצה לעזור).


אין לי פה מידע קונקרטי שאני מבקשת, רק בתחושה האם אתם במקומי הייתם חוזרים?

מצד אחד, ההשפלה של להיות מפוטרת ולחזור ועוד עם תנאי שמרגיש לי קצת כמו חינוך שלא תואם את הגיל והמעמד.
מצד שני העבודה עכשיו קורצת, באתי לצעוק לה ״כן מחר אני חוזרת״.. אבל התאפקתי ואמרתי, אני אחשוב על זה יומיים.
בעלי אומר לי במשפט: תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון אני סומך על שיקול דעתך. אבל אני לא בטוחה בעצמי. אשמח לתובנות. תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לפני קצת יותר מחודש פוטרתי מעבודתי עקב איחורים רבים.

הייתי בדאון מוחלט. לא האמנתי שאפוטר, אהבתי את העבודה היא היתה נוחה, עם שכר הולם וקרובה לבית. כל היתרונות.
בשימוע הקשיבו והראו אמפתיה אבל תכלס קיבלתי מכתב פיטורין. בהרגשה שלי האיחורים היו תירוץ ובעצם רצו לפטר על משהו אחר.

היום בבוקר הבוסית לשעבר התקשרה לומר שהיא עברה על הדוחות, שהייתי עובדת טובה וכל מיני מחמאות כאלו והייתה שמחה אם אחזור לעבודה למרות המשקעים שנוצרו בסוף.

מוכנה להעלות בשכר בשביל לפצות על איבוד וותק, את ההבראה אקבל לפי הוותק הישן, שתיכנס לבסיס השכר בתלוש בחודש של ההבראה. כנ״ל ימי מחלה שאם איעדר בעקבות מחלה היא ממשיכה לי את הצבירה שהייתי לפני הפיטורין.
אבל, יש לה תנאי, שאם אני מאחרת לעבודה, יום למחרת אני מגיעה חצי שעה לפני כולן. גם איחור של 5 דק. והתחילה להביא לי את הרמב״ם שאומר שצריך לעשות 180 הפוך בשביל להשתנות וכו…… (הכל ברוח טובה כאחת שבאמת דואגת ורוצה לעזור).


אין לי פה מידע קונקרטי שאני מבקשת, רק בתחושה האם אתם במקומי הייתם חוזרים?

מצד אחד, ההשפלה של להיות מפוטרת ולחזור ועוד עם תנאי שמרגיש לי קצת כמו חינוך שלא תואם את הגיל והמעמד.
מצד שני העבודה עכשיו קורצת, באתי לצעוק לה ״כן מחר אני חוזרת״.. אבל התאפקתי ואמרתי, אני אחשוב על זה יומיים.
בעלי אומר לי במשפט: תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון אני סומך על שיקול דעתך. אבל אני לא בטוחה בעצמי. אשמח לתובנות. תודה
לי מפריע האיום בעונש, את לא תלמידה בבית ספר
השאלה מה רמת האיחורים ולמה
אם את אמא לילדים קטנים שלפעמים נאלצת להתעכב בבוקר כי ילד לא מרגיש טוב וכו' ואת יודעת שלא מציאותי שלא תאחרי אז חבל על תחושת האי נעימות והלחץ.
את יכולה להגיד שתשתדלי ותתאמצי להגיע בזמן אבל האיום והעונשים לדעתי ממש לא תואם את הגיל והמעמד ובהחלט יש פה טעם לשלילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ואוו... ממש התלבטות קשה...
אין מה לומר...
אף אחת לא הייתה רוצה להיות במקום שלך... ובכא"פ אם את שואלת...
צריך לקחת בחשבון כמה קשה למצוא עבודה במיקום שלך...
וכמה את יכולה להקפיד על לא לאחר...
אם לא תצליחי... אז לא כדאי.....
השאלה אם תגידי שזה נראה לך תנאי לא הגיוני.... / משפיל או בסגנון.... [כל בוסית עם המילים שמתאימות לה...]
אם היא חזרה אליך אפילו שבטח לא היה נעים לה... כנראה שהיא צריכה אותך יותר ממה שנראה לך...
אולי זה דרך לרדת מהעץ.... ולהרגיש עדיין מפקדת...
אולי כדאי לך לתת לה דרך אחרת לרדת... כמו אני מתחייבת לא לאחר או לפחות להשלים אח"כ את השעות...
או לסיים את מה שצריך בעבודה... וכו'....
אבל אם תנאי כזה לא כדאי לחזור זה לחץ ופחד כל יום וא"א לעמוד גם בעונש...
מקווה שנתתי כיוון למחשבה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כדאי להתייעץ עם מומחה בחוקי עבודה.
כיצד לעשות זאת נכון.
===
סתם שאלה
אולי הם רוצים להחזיר רק בשביל לא לשלם פיצויים ובסוף הם יגרמו לך להתפטר ?
לא.
א. כבר קיבלתי פיצויים. (לא משכתי אותם בגלל חוסר כדאיות אבל הם אצלי בקופה)
ב. במקרה שלהם הם לא היו צריכים לשלם, מאחר והם בכל מקרה הפרישו בכל השנים 8.2 אחוז (אני חושבת) שאלו מלוא הפיצויים.

תודה רבה בכל אופן
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לא.
א. כבר קיבלתי פיצויים. (לא משכתי אותם בגלל חוסר כדאיות אבל הם אצלי בקופה)
ב. במקרה שלהם הם לא היו צריכים לשלם, מאחר והם בכל מקרה הפרישו בכל השנים 8.2 אחוז (אני חושבת) שאלו מלוא הפיצויים.

תודה רבה בכל אופן
8.33 אחוז
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לפני קצת יותר מחודש פוטרתי מעבודתי עקב איחורים רבים.

הייתי בדאון מוחלט. לא האמנתי שאפוטר, אהבתי את העבודה היא היתה נוחה, עם שכר הולם וקרובה לבית. כל היתרונות.
בשימוע הקשיבו והראו אמפתיה אבל תכלס קיבלתי מכתב פיטורין. בהרגשה שלי האיחורים היו תירוץ ובעצם רצו לפטר על משהו אחר.

היום בבוקר הבוסית לשעבר התקשרה לומר שהיא עברה על הדוחות, שהייתי עובדת טובה וכל מיני מחמאות כאלו והייתה שמחה אם אחזור לעבודה למרות המשקעים שנוצרו בסוף.

מוכנה להעלות בשכר בשביל לפצות על איבוד וותק, את ההבראה אקבל לפי הוותק הישן, שתיכנס לבסיס השכר בתלוש בחודש של ההבראה. כנ״ל ימי מחלה שאם איעדר בעקבות מחלה היא ממשיכה לי את הצבירה שהייתי לפני הפיטורין.
אבל, יש לה תנאי, שאם אני מאחרת לעבודה, יום למחרת אני מגיעה חצי שעה לפני כולן. גם איחור של 5 דק. והתחילה להביא לי את הרמב״ם שאומר שצריך לעשות 180 הפוך בשביל להשתנות וכו…… (הכל ברוח טובה כאחת שבאמת דואגת ורוצה לעזור).


אין לי פה מידע קונקרטי שאני מבקשת, רק בתחושה האם אתם במקומי הייתם חוזרים?

מצד אחד, ההשפלה של להיות מפוטרת ולחזור ועוד עם תנאי שמרגיש לי קצת כמו חינוך שלא תואם את הגיל והמעמד.
מצד שני העבודה עכשיו קורצת, באתי לצעוק לה ״כן מחר אני חוזרת״.. אבל התאפקתי ואמרתי, אני אחשוב על זה יומיים.
בעלי אומר לי במשפט: תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון אני סומך על שיקול דעתך. אבל אני לא בטוחה בעצמי. אשמח לתובנות. תודה
ברור שהרגש זועק על תחושת ההשפלה הנוראה הזאת..
מי הם שיחנכו אותי.. וכו''
אבל מה שאת צריכה זה להשליט את השכל על הרגש
ולחשוב בעצמך האם אני ימצא עבודה אחרת בקרוב?
האם התנאים בעבודה שאולי יהיו לי שווים את תחושת ההשפלה הרגעית הזאת?
כי אם לא אז אני חושבת שהתשובה ברורה...
בכל אופן עצה שלי תחזרי לעבודה בכל מקרה
ואת החיפוש עבודה הבא שלך תעשי תוך כדי עבודה עם השתכרות ואז תתפטרי אם תמצאי עבודה
חבל על הזמן שיעבור בינתיים אם אין לך עבודה כרגע
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לדעתי לא יעזור לך לשאול פה, כי כל אדם והאופי \ צרכים\ מצב משפחתי שלו
אחת תגיד לך- ברור לחזור, אבל היא כנראה מישהי שמראש לא מאחרת, ואולי לא תגיע אף פעם למצב של לאחר ואז לבוא מוקדם...
אגב לגבי תחושת ההשפלה- אני לא רואה את הדברים בצורה כזו. לא עלתה לי תחושה של השפלה מדברייך, ולא נשמע לי שהבוסית התכוונה לזה. גם לא לחינוך שלך. תכל'ס את העובדת שלהם והם צריכים אותך בזמן... טכני נטו
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ומאד משנה איך את מגיעה לעבודה- ברגל\ תחצ\ רכב
יש דברים שאין עליהם שליטה (אוטובוס שלא יוצא וכו') וצריך לקחת את זה בחשבון
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
את צריכה לשאול את עצמך בכנות אם את מסוגלת להתחייב לעצמך להגיע בזמן,
ויתכן גם שמשנה האם זו עבודה שהדיוק חשוב, כגול שיש ספקים/לקוחות שעשויים להגיע בשעה הזו, ואיחור מגביר עומס.
אם לא- אולי כדאי לבוא ולומר בכנות: אני נותנת את מה שאני יכולה לתת, בכישורים שחנן אותי הבורא ובמוסר עבודה, ועובדה שלא סתם חזרת אלי אחרי שכבר פוטרתי,
אבל לצערי אני לא יכולה להתחייב להגיע בזמן. אני כן יכולה להתחייב להשלמת השעות היומיות/חודשיות (מה שמתאים לך).

אם את חושבת שכן תצליחי לדרבן את עצמך להגיע בזמן אז תגידי שאת ממש מקווה לעשות כל מאמץ להגיע בזמן, ואין צורך בסנקציות משפילות.....



אבל בעיקר,
תנסי לבחון עם עצמך את הרגשות המעורבים ולערוך בהם סדר - האם את רוצה לחזור? האם משפיל אותך לחזור? כמה קל למצוא עבודה בתנאים אלו? התחלת לחפש מאז הפיטורין, ולהרגיש את השוק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אם היא אמרה שזה לחצי שנה....
זה נראה כמו דרך להציל את כבודה האבוד....
אם לא היית חשובה לה מספיק היא לא הייתה מתקשרת..... ומתחננת... עם העלאה במשכורת....
תנסי להגיד לה דברים אחרים שיטפחו לה על האגו....
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ראשית,
על פי חוק, כל עוד אין הפסקת עבודה של חצי שנה אחרי הפיטורים, אז כל הוותק נשאר.
(מה שמשפיע על כמות ימי חופשה הנצברים בכל חודש, כמות ימי הבראה שנתיים וכו')

שנית
כמו שרשמה @ברוכה תהיי
אם יש לך יכולת טכנית ומעשית להגיע מוקדם ובזמן - אפשר להתחייב (בלי עונשים מבזים)
אם אין לך יכולת טכנית או אישית להגיע בזמן - ואם אפשר להסתדר בעסק ללא הזמן המוקדם שלך -
אז תדברי בכבוד ותסבירי את היתרונות שלך, לעומת החיסרון של ההתייצבות המוקדמת.
כשחזרו אליך - הוכיחו שהם יודעים את היתרונות שלך. תבדקי אם תוכלי למנף את זה. בצורה מכובדת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תקבעי איתה מראש שעת התחלה מאוחרת יותר
ככה גם יהיה לך הגיוני יותר לעמוד בזה וגם לא תבזי את עצמך שאת חוזרת עם זנב בין הרגליים
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
דבר ראשון אפשר לסכם שהתנאים במלואם ממשיכים (יש כזה דבר שאדם מגיע לעבודה חדש ואחד התנאים זה שממשיך לו ותק מעבודה קודמת, וק"ו בעבודה שהיית בה)
דבר שני אפשר לומר לה שהתנאי של האיחור לא נראה לך, תמיד יכול להיות סיבות לאיחור (והיא הרי לא המורה שלך שאת צריכה פתק איחור) אם היא כ"כ צריכה אותך היא תיקח אותך בכל מקרה, כנראה שהתנאי זה הלרדת מהעץ שלא נעים לה.
ובכל מקרה אחרי שנתתי את עצותיי, מנסיון מהתייעצות עם רב לא מפסידים, תשאלו את הרב שלכם, ואם זה חשוב לך יש הרבה רבנים שמוכנים לדבר גם איתך ישירות ולא דרך בעלך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
קודם כל- תיישרי את גווך השחוח
את כנראה שווה מאוד!
לא כל יום מתקשרים לעובדת שפוטרה וקוראים לה חזרה.

שנית- לא בכל תחום הזמנים כל כך חשובים
את יודעת האם זה באמת קריטי (כמו בהוראה או מזכירות) שאין מצב לאחר
או עבודות אחרות שזה יותר ענין של משמעת
אם זה רק ענין טכני של החלטה מה הן שעות העבודה
תסכמי מראש כמו שאמרו כאן שעה קצת יותר מאוחרת או פחות שעות ליום.

ולגבי החזרה-
נראה שיש לך קשר רגשי למקום ולהנהלה
ולא יהיה לך קל לעבור למקום אחר.
ובעצם מבין השורות נראה שאת רוצה לחזור לשם
אז מה הבעיה?
איחורים הם בד"כ בשליטת העובד (למעט מקרים בודדים)
לא מאמינה שהיית מאחרת בסמינר באותה רמה שאיחרת לעבודה...
זאת החלטה שלך האם את מוכנה להתחייב לא לאחר
ואם תצטרכי להגיע חצי שעה קודם- מה רע כל כך?
ישלמו לך על החצי שעה הזאת? קיבלת בונוס!

אם הייתי במקומך (ואני מאחרת כרוניתתתת) - הייתי צוחקת על "העונש" עם הבוסית
ומחמיאה לה על ההברקה
ועל רצונה לעזור לך להגיע בזמן
(רק שתשלם במקרה של הגעה מוקדמת...)
וזורמת איתה.
בטוחה שגם את היית רוצה להשתפר בנושא...

לא לקחת את זה כפגיעה אלא כעזרה לעמוד בהתחייבות שלך
ולעזור לך להשאר במקום העבודה שאת אוהבת ושאוהב אותך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
קודם כל- תיישרי את גווך השחוח
את כנראה שווה מאוד!
לא כל יום מתקשרים לעובדת שפוטרה וקוראים לה חזרה.

שנית- לא בכל תחום הזמנים כל כך חשובים
את יודעת האם זה באמת קריטי (כמו בהוראה או מזכירות) שאין מצב לאחר
או עבודות אחרות שזה יותר ענין של משמעת
אם זה רק ענין טכני של החלטה מה הן שעות העבודה
תסכמי מראש כמו שאמרו כאן שעה קצת יותר מאוחרת או פחות שעות ליום.

ולגבי החזרה-
נראה שיש לך קשר רגשי למקום ולהנהלה
ולא יהיה לך קל לעבור למקום אחר.
ובעצם מבין השורות נראה שאת רוצה לחזור לשם
אז מה הבעיה?
איחורים הם בד"כ בשליטת העובד (למעט מקרים בודדים)
לא מאמינה שהיית מאחרת בסמינר באותה רמה שאיחרת לעבודה...
זאת החלטה שלך האם את מוכנה להתחייב לא לאחר
ואם תצטרכי להגיע חצי שעה קודם- מה רע כל כך?
ישלמו לך על החצי שעה הזאת? קיבלת בונוס!

אם הייתי במקומך (ואני מאחרת כרוניתתתת) - הייתי צוחקת על "העונש" עם הבוסית
ומחמיאה לה על ההברקה
ועל רצונה לעזור לך להגיע בזמן
(רק שתשלם במקרה של הגעה מוקדמת...)
וזורמת איתה.
בטוחה שגם את היית רוצה להשתפר בנושא...

לא לקחת את זה כפגיעה אלא כעזרה לעמוד בהתחייבות שלך
ולעזור לך להשאר במקום העבודה שאת אוהבת ושאוהב אותך!
תודה רבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
איחורים הם בד"כ בשליטת העובד (למעט מקרים בודדים)
זו הגדרה בעייתית (כמעט כמו מילות השיר "הכל זה רק ענין של כח הרצון"...
תיאורתית כל אחד יכול לקום כל יום ב04:00 אם רק יחליט שזה הדבר שהכי חשוב לו,
רק המחיר שהוא ישלם על כך בכל שאר תחומי החיים יהיה גבוהה מאד מאד.
לא מאמינה שהיית מאחרת בסמינר באותה רמה שאיחרת לעבודה...
לרוב התלמידות בסמינר אין בוקר עם ילדים ולא אחריות על הכתפיים לניהול מלא של בית.
הייתי חייב לתת לייק על משפטי העצמה בפתיחה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אבל, יש לה תנאי, שאם אני מאחרת לעבודה, יום למחרת אני מגיעה חצי שעה לפני כולן. גם איחור של 5 דק. והתחילה להביא לי את הרמב״ם שאומר שצריך לעשות 180 הפוך בשביל להשתנות וכו…… (הכל ברוח טובה כאחת שבאמת דואגת ורוצה לעזור).
בכל מקרה הם אמורים לשלם על החצי שעה הנוספת או לסיים יותר מוקדם.
ללא תשלום זה לפרוץ את חוקי העבודה וזה תחילתו של ניצול.

ככלל [ללא הכרת הפרטים] נראה שכדאי לחזור.
זה הזדמנות גדולה לחזור וכשאין עבודה לפעמים נפלטים משוק העבודה.
הרבה מאוד פעמים אנחנו מוותרים על כבודינו [קצת ביזיונות זה טוב...].

בנישואין אנחנו מוותרים הרבה פעמים על כבודינו.
אבוי למי שלא יודע לוותר על כבודו.
לוותר על הכבוד זה לרוב [לא תמיד!] דבר חכם ומשתלם מבחינה גשמית ורוחנית.
צריך לשמוע דעה של מישהו במחוץ שאין לו נגיעות אישיות [לפעמים הבן זוג הוא מידי מעורב].
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה