פריפריה מידע על הר יונה

הכל נכון ומועלה אך המכירים את התוכנית יודעים שאפי קאפיטול הוא בקצה השכונה כמו"כ בעוד חודש חודשיים אמור לצאת לשיווק עוד 3200 יח"ד אז כדאי לחכות לראות מה יהיה שם (לפי מה שעובדים עליו כרגע חצי מזה יהיה מחיר מטרה ואחוזים מועטים עד בלתי קיימים יהיו לבני המקום כך ששוה לחכות
זה לא נכון אפי קפיטל בכלל לא בקצה השכונה אני הייתי שם וראיתי מה שהולך שם הוא בדיוק באמצע השכונה 3 דק' מערלוי 3 דק' מבעלזא ו 5 דק' מהמרכז קניות ומברסלב גם בערך 5 דק'
 
זה לא נכון אפי קפיטל בכלל לא בקצה השכונה אני הייתי שם וראיתי מה שהולך שם הוא בדיוק באמצע השכונה 3 דק' מערלוי 3 דק' מבעלזא ו 5 דק' מהמרכז קניות ומברסלב גם בערך 5 דק'
אבל כל הפיתוח העתידי (18000 יח"ד) הוא בצד השני אחרי בעלזא ומחיר למשתכן
 
אפי קפיטל זה מורכב בגלל הרקע של מקום תורה.
יש על זה פירוט במעלה האשכול.

למתעצלים:
הקרקע שווקה בעבר הרחוק כקבוצת רוכשים ובהמשך עברה כמה גלגולים.
לא כל הרוכשים הראשונים קיבלו את כספם חזרה, חלקם טוענים לזיקת בעלות על הקרקע, יכול להיות שיש לזה תוקף משפטי ויכול להיות שלא.
גם אם אין לזה תוקף חוקי, יתכן שיש לזה משמעות הלכתית.
מחמת המשמעות ההלכתית, יתכן שיצא צו מניעה מבי"ד בני ברק.
היות ויכול להיות שאין זיקה חוקית ויכול להיות שיהיו כאלו שיטענו שבשל הצו מניעה נגרמו להם נזקים, למרות שיכול להיות שהלכתית הם ראויים לנזקים האלו, אולי בית הדין נמנע מלהמשיך לפרסם את הצו מניעה.
התנסחתי בזהירות כי יכול להיות שיש מן הנוכחים בדיון שאוהבים לאיים בתביעות דיבה.....
בתור אחד שבירר לאחרונה על מגורים במקום, יכול לספר כי שמעתי מחברים ובעיקר מפרוג על מקום תורה ופנייתם לבי"ד
התקשרתי השבוע לבי"ד (הטלפון שלהם פתוח לכל מתעניין) ושמעתי כי כרגע אין צו מניעה. הדבר היחידי שישנו הוא המלצת בית הדין לצדדים להגיע להסכמה משותפת משום ועשית הישר והטוב.

תושבי הר יונה שמחים עם התקדמות הפרוייקט לאחר שהיה תקוע שנים. ומי שלא, כנראה מתגעגע למחירים של פעם. גם אני.
 
בתור אחד שבירר לאחרונה על מגורים במקום, יכול לספר כי שמעתי מחברים ובעיקר מפרוג על מקום תורה ופנייתם לבי"ד
התקשרתי השבוע לבי"ד (הטלפון שלהם פתוח לכל מתעניין) ושמעתי כי כרגע אין צו מניעה. הדבר היחידי שישנו הוא המלצת בית הדין לצדדים להגיע להסכמה משותפת משום ועשית הישר והטוב.

תושבי הר יונה שמחים עם התקדמות הפרוייקט לאחר שהיה תקוע שנים. ומי שלא, כנראה מתגעגע למחירים של פעם. גם אני.

היות ויכול להיות שאין זיקה חוקית ויכול להיות שיהיו כאלו שיטענו שבשל הצו מניעה נגרמו להם נזקים, למרות שיכול להיות שהלכתית הם ראויים לנזקים האלו, אולי בית הדין נמנע מלהמשיך לפרסם את הצו מניעה.
 
תושבי הר יונה שמחים עם התקדמות הפרוייקט לאחר שהיה תקוע שנים. ומי שלא, כנראה מתגעגע למחירים של פעם. גם אני
אין לי שום דבר אישי נגד אפי קפיטל אך כתושב הר יונה אני יודע שהרבה מתושבי הר יונה ממש לא מחכים לראות את הפרוייקט עם מחירים כאלו מצליח, אנו רוצים שהר יונה תצמח ועם מחירים כאלו הסכוי שזה יקרה קטן
 
אין לי שום דבר אישי נגד אפי קפיטל אך כתושב הר יונה אני יודע שהרבה מתושבי הר יונה ממש לא מחכים לראות את הפרוייקט עם מחירים כאלו מצליח, אנו רוצים שהר יונה תצמח ועם מחירים כאלו הסכוי שזה יקרה קטן
ענין של היצע וביקוש.
ואין כמו נתוני השנה האחרונה להמחיש זאת כשהפריפריה נותנת מגמה הפוכה מערי המרכז
 

קבצים מצורפים

  • מדלן אלעד.PNG
    מדלן אלעד.PNG
    KB 20.8 · צפיות: 55
  • מדלן עמנואל.PNG
    מדלן עמנואל.PNG
    KB 19.7 · צפיות: 53
  • מדלן נתיבות.PNG
    מדלן נתיבות.PNG
    KB 19.6 · צפיות: 50
  • מדלן נוף הגליל.PNG
    מדלן נוף הגליל.PNG
    KB 19.8 · צפיות: 49
  • מדלן מודיעין עילית.PNG
    מדלן מודיעין עילית.PNG
    KB 20.8 · צפיות: 51
  • מדלן ירושלים.PNG
    מדלן ירושלים.PNG
    KB 21 · צפיות: 46
  • מדלן טבריה.PNG
    מדלן טבריה.PNG
    KB 19.1 · צפיות: 64
  • מדלן הר יונה.PNG
    מדלן הר יונה.PNG
    KB 23 · צפיות: 61
  • מדלן בני ברק.PNG
    מדלן בני ברק.PNG
    KB 20.6 · צפיות: 67
  • מדלן ביתר עילית.PNG
    מדלן ביתר עילית.PNG
    KB 20.7 · צפיות: 51
  • מדלן בית שמש.PNG
    מדלן בית שמש.PNG
    KB 20.5 · צפיות: 52
  • מדלן אשדוד.PNG
    מדלן אשדוד.PNG
    KB 22.8 · צפיות: 57
רואים במפות שצירפת שרק בהר יונה עלה, בנתיבות ובעמנואל - ירד, ובטבריה עלה קמעה,
והר יונה הכוונה גם להר יונה ב',
ובמציאות, המחירים בהר יונה בדירות המוכנות ירדו משמעותית,
 
ענין של היצע וביקוש.
ואין כמו נתוני השנה האחרונה להמחיש זאת כשהפריפריה נותנת מגמה הפוכה מערי המרכז
רואים במפות שצירפת שרק בהר יונה עלה, בנתיבות ובעמנואל - ירד, ובטבריה עלה קמעה,
והר יונה הכוונה גם להר יונה ב',
ובמציאות, המחירים בהר יונה בדירות המוכנות ירדו משמעותית,
גם לא לשכוח את 3200 יחידות דיור שיצאו למכרז
 
טוב היום יש כשמונים משפחות מחסידות בעלז, כעשרים וחמשה מברסלב, וממש עכשיו [לפני כשבוע וחצי] עברו לכאן כארבעים חסידי תולדות אברהם יצחק בעידודו של האדמו"ר שאף שובת למשך שבועיים במקום ע"מ לעודדם.
כל הקהילות הנ"ל הקימו מוסדות לימוד לילדים.
במהלך 2013 כל ההגרלות בנוף הגליל היו בין 13 ל-14 אלש"ח למ"ר "לפני מלחמת חרבות ברזל" שום קבלן לא יתאבד על פחות מהמחירים הנ"ל כנגזרת מעלויות ועליות מחירים; מימון, פועלים,חומרי בנין וכו' וקצב הבניה יפחת הווי אומר איחור במסירת דירות "אין פועלים" בתי משפט יקבלו את הטענה כי זאת עובדה ותוסיפו ששום קבלן לא ימהר להגיש תוכניות להיתר בניה במצב הנתון היום כך שאם יבנה השכונה החדשה זה עוד חזון למועד
 
בקשר לפורייקט של אפי
אפי קפיטל זה מורכב בגלל הרקע של מקום תורה.
יש על זה פירוט במעלה האשכול.

למתעצלים:
הקרקע שווקה בעבר הרחוק כקבוצת רוכשים ובהמשך עברה כמה גלגולים.
לא כל הרוכשים הראשונים קיבלו את כספם חזרה, חלקם טוענים לזיקת בעלות על הקרקע, יכול להיות שיש לזה תוקף משפטי ויכול להיות שלא.
גם אם אין לזה תוקף חוקי, יתכן שיש לזה משמעות הלכתית.
מחמת המשמעות ההלכתית, יתכן שיצא צו מניעה מבי"ד בני ברק.
היות ויכול להיות שאין זיקה חוקית ויכול להיות שיהיו כאלו שיטענו שבשל הצו מניעה נגרמו להם נזקים, למרות שיכול להיות שהלכתית הם ראויים לנזקים האלו, אולי בית הדין נמנע מלהמשיך לפרסם את הצו מניעה.
התנסחתי בזהירות כי יכול להיות שיש מן הנוכחים בדיון שאוהבים לאיים בתביעות דיבה...
אפשר לברר את זה בבית דין של הרב ניסן קרליץ שליט'''א בבני ברק ותשמע שאין שום בעיה עם המקום של אפי קפיטל
 
רואים במפות שצירפת שרק בהר יונה עלה, בנתיבות ובעמנואל - ירד, ובטבריה עלה קמעה,
והר יונה הכוונה גם להר יונה ב',
ובמציאות, המחירים בהר יונה בדירות המוכנות ירדו משמעותית,
עמנואל היא לא פריפריה. עמנואל היא יותר מרכז עם סטיגמה חרדית מוכרת של יו"ש (מה שנותן מחירים טובים עדיין ביחס לכל ישוב על ידה שהוא לא חרדי)
נתיבות ללא ספק מושפעת מחרבות ברזל

לדעתי, סוגיית הריבית הרחיקה רוכשים מהמינוף הגבוה בערים מרכזיות, מה ששוב גורם לפריפריה להוות מקור עניין רציני
 
עמנואל היא לא פריפריה. עמנואל היא יותר מרכז עם סטיגמה חרדית מוכרת של יו"ש (מה שנותן מחירים טובים עדיין ביחס לכל ישוב על ידה שהוא לא חרדי)
נתיבות ללא ספק מושפעת מחרבות ברזל

לדעתי, סוגיית הריבית הרחיקה רוכשים מהמינוף הגבוה בערים מרכזיות, מה ששוב גורם לפריפריה להוות מקור עניין רציני
עמנואל היא לא פריפריה
היא ״אמא של הפריפריה״ ;)
כתבתי כאן מספר פעמים פריפריה היא תופעה חברתית שתמייחסת למרחק המנטלי ממרכז בחיים
ולא משנה כמה קרוב תהיה לתל אביב
או כמה ממורכז גיאוגרפית
ברגע שאתה לא מחובר לשכונות החרדיות בירושלים/בני ברק
אתה פריפריה
זה עניין של מנטליות/אוירה/חברה/ביקוש ועוד ועוד
ואין ספק שביחס לבית שמש/מודיעין עלית/אלעד/אחיסמך/ביתר
ואפי׳ אופקים/רכסים/נתיבות
עמנואל היא פריפריה
אולי אפי׳ יותר מצפת
כי הציבור שם יותר קטן והחיבור למרכז במציאות הוא נמוך יותר גם אם אין לזה תמיד היגיון גיאוגרפי.
 
עמנואל היא לא פריפריה
היא ״אמא של הפריפריה״ ;)
כתבתי כאן מספר פעמים פריפריה היא תופעה חברתית שתמייחסת למרחק המנטלי ממרכז בחיים
ולא משנה כמה קרוב תהיה לתל אביב
או כמה ממורכז גיאוגרפית
ברגע שאתה לא מחובר לשכונות החרדיות בירושלים/בני ברק
אתה פריפריה
זה עניין של מנטליות/אוירה/חברה/ביקוש ועוד ועוד
ואין ספק שביחס לבית שמש/מודיעין עלית/אלעד/אחיסמך/ביתר
ואפי׳ אופקים/רכסים/נתיבות
עמנואל היא פריפריה
אולי אפי׳ יותר מצפת
כי הציבור שם יותר קטן והחיבור למרכז במציאות הוא נמוך יותר גם אם אין לזה תמיד היגיון גיאוגרפי.

פריפריה​

פריפריהיוונית - περιφέρεια, "היקף") היא מונח המשמש לציון אזורים מרוחקים גאוגרפית מהמטרופולינים הגדולים. הפריפריה אינה בהכרח אזור כפרי המאופיין בבנייה נמוכה, מתבסס לרוב על חקלאות וגודלו קטן ביחס לעיר. פריפריה עשויה להיות גם עיר גדולה בעלת תושבים רבים. ההגדרה המקובלת בישראל ל"פריפריה גאוגרפית" מתייחסת למחוז הצפון ולמחוז הדרום, בהם מתגוררים כ-31% מכלל האוכלוסייה בישראל
 

פריפריה​

פריפריהיוונית - περιφέρεια, "היקף") היא מונח המשמש לציון אזורים מרוחקים גאוגרפית מהמטרופולינים הגדולים. הפריפריה אינה בהכרח אזור כפרי המאופיין בבנייה נמוכה, מתבסס לרוב על חקלאות וגודלו קטן ביחס לעיר. פריפריה עשויה להיות גם עיר גדולה בעלת תושבים רבים. ההגדרה המקובלת בישראל ל"פריפריה גאוגרפית" מתייחסת למחוז הצפון ולמחוז הדרום, בהם מתגוררים כ-31% מכלל האוכלוסייה בישראל
ריחוק מהמטרופולינים לעולם יתיחס למטרופולין הרלונטי לעיר המדוברת
ולכן הקירבה לעיר תל אביב לדוגמא הרבה פחות משמעותית לעיר חרדית מאשר קירבה לירושלים
כמו״כ נגישות תח״צ הרבה יותר משפיעה על פריפריאליות של עיר חרדית מאשר על חילונית
גם גודל העיר מאוד משמעותי ושכונה של 50 משפחות במרחק נסיעה של רבע שעה מבני ברק תהיה יותר פריפריאלית מאשר עיר גדולה ומרוחקת יותר
קרית באבוב בבת-ים לדוגמא, למרות קירבתה הגיאוגרפית תיחשב הרבה יותר פריפריאלית מאשר מודיעין עלית
 
ריחוק מהמטרופולינים לעולם יתיחס למטרופולין הרלונטי לעיר המדוברת
ולכן הקירבה לעיר תל אביב לדוגמא הרבה פחות משמעותית לעיר חרדית מאשר קירבה לירושלים
כמו״כ נגישות תח״צ הרבה יותר משפיעה על פריפריאליות של עיר חרדית מאשר על חילונית
גם גודל העיר מאוד משמעותי ושכונה של 50 משפחות במרחק נסיעה של רבע שעה מבני ברק תהיה יותר פריפריאלית מאשר עיר גדולה ומרוחקת יותר
קרית באבוב בבת-ים לדוגמא, למרות קירבתה הגיאוגרפית תיחשב הרבה יותר פריפריאלית מאשר מודיעין עלית
חולק עליך ואין לי טעם להמשיך.
פריפריה היא הגדרה מאוד ברורה וקבועה בארץ.
כמעט כל תושב חמישי בבני ברק ואולי אף יותר נשאר לגור בה רק בגלל הקרבה למרכז ולתל אביב ולא בגלל העיר עצמה!

ואגב כרגע מבני ברק בוויז
קריית באבוב בת ים - 35 דק'
מודיעין עילית - 42 דק'
 
חולק עליך ואין לי טעם להמשיך.
פריפריה היא הגדרה מאוד ברורה וקבועה בארץ.
כמעט כל תושב חמישי בבני ברק ואולי אף יותר נשאר לגור בה רק בגלל הקרבה למרכז ולתל אביב ולא בגלל העיר עצמה!

ואגב כרגע מבני ברק בוויז
קריית באבוב בת ים - 35 דק'
מודיעין עילית - 42 דק'
אז זה רק כל תושב חמישי חוב ככה,
הרוב לא חושב ככה, והוא גר שם רק בגלל האווירה והקהילה
והחוויה של לגור בעיר התורה והחסידות בני ברק...
 
התקדמות שיא בפרויקט של ערלוי בהר
בנין מספר 1
צפה בקובץ המצורף בניין 1.JPG
בנין מספר 2

צפה בקובץ המצורף בניין 2.JPG
בנין מספר 3

צפה בקובץ המצורף בניין 3.JPG
בנין מספר 6
צפה בקובץ המצורף בניין 6.JPG
וככה נראים הדירות מבפנים אחרי הגמרים
הכל מוכן חשמל אינסטלציה הכנות למזגנים טיח וכו'
רק ריצוף ולסייד ואפשר להכנס

צפה בקובץ המצורף גמרים 1.JPG
צפה בקובץ המצורף גמרים 2.JPG
 

קבצים מצורפים

  • גמרים 2.JPG
    3.6 MB · צפיות: 91
  • גמרים 2.JPG
    3.6 MB · צפיות: 65
  • בניין 6.JPG
    5.2 MB · צפיות: 65
  • בניין 2.JPG
    4.7 MB · צפיות: 67

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

קרדיט: הגאון רבי @דוד ה. פורום לתורה
אין הרבה דברים שמאחדים אותנו כעם יותר מהציפייה, אפשר להרוג אותנו, לצלוב, לשרוף, לענות, להשמיד בתאי גזים, אבל גם במקומות האפלים ביותר בהיסטוריה, גם כשמתגלים התהומות אליהם בני אנוש יכולים לרדת, מעולם לא התייאשנו. התקווה לגאולה החזיקה אותנו כעם, סיפרה לנו על עתיד שמצפה לנו אחרי שיידמו המלחמות. על זאב עם כבש, על רקיע שייפתח, אור שידחה את החושך, רוחו של עם שתרחף על פני תהום. גאולה תהיה לנו.

הם קשורים בקשר הדוק, הכאב והתקווה, הצרות והגאולה. ככל שהיה לנו קשה יותר, נאחזנו בתקווה, עקשנים וקשי עורף. ממעמקי הכבשנים שרנו "אני מאמין", על המוקד זעקנו ה' אחד, היה הווה ויהיה. בפוגרומים הקשים ביותר, בעלילות הדם, בפרעות, בגזירות, וברציחות, במאות ארצות, בשש יבשות, בכל שבעים לשון פיללנו לדבר אחד, ווען משיח וועט קומען.

הוא עוד לא בא, איומתי בכל שנה אומרת היא השנה הזאת, סופרת, מנמקת, חולמת, בטוחה שיותר גרוע לא יכול להיות. תיפח רוחם של מבקשי קיצים, אך מה יעשה עם שלם שכרסו נפוחה ממיני מלוחים, מתקוות נכזבות, מהבטחות מופרות, לא רעב ללחם, כי אם לשמוע, ואיה הוא הקול.

מי ייתן ויבוא הוא כעת, בעתה או אחישנה, יבוא ונשכח את הכול, לא נתרפק עוד על העבר. בחמשת לשונות גאולה נצא ואז מושיעים יעלו. אך גם אם רחוק הוא הקץ, סופו ידוע לנו. שנת ששת אלפים, השנה אחריה אין עוד, עיברו איתי אל קיצה של השנה האחרונה, בואו ונפגוש גאולה.

זה התחיל כמה שנים קודם, התחיל זו מילה גדולה, מאז החורבן זה לא הפסיק, אבל העלה הילוך, לגמרי. כבר שבעים שנה קודם התייחסו אחרת לנולדים, דור הגאולה הם נקראו, אלו שיזכו לראות פני משיח, בלי ספק. אתם חושבים שהם היו מושלמים? התנהגו אחרת? לא באל"ף רבתי. למלך זקן וכסיל יש תאריך תפוגה, אבל עד אז הוא פעיל כרגיל. העולם התנהל כמו היום, טובים ורעים, יושבי בית המדרש ויושבי קרנות, צבא ומדינה, בג"ץ ובד"ץ, אפילו גאב"ד וראב"ד, הכול. מצד שני בכל חווה שניה התחילו לגדל פרות אדומות וחמורים לבנים, אז שינוי כלשהו הפציע.

עד שנה לפני הסוף התנהלו העסקים כרגיל, בשנה האחרונה החלה הספירה לאחור, ועולם חדש ניצת. לא, לא התאחדנו, זה סך הכול ביאת משיח, לא דרמטי עד כדי כך, במקום זה רבנו קצת יותר. כולם התאחדו סביב הדרך העולה בית א-ל, המריבה היתה רק איזו דרך היא העולה. ליטאים מול חסידים, חרדים מול דלי"ם, ראשית צמיחת גאולתנו מול גלות בין יהודים, אשכנזים וספרדים, פשוטו של מקרא והשקפה טהורה, הרבי שליט"א ורבנו הקדוש, עולי ההר ומחרימי הכותל, עיון ובקיאות, תנ"ך וקבלה. כל מאבק הובלט, חודד והודגש, איש לא תכנן לוותר עד ביאת גוא"צ בתקווה שגוא"צ יבחר את הצד הנכון כמובן.

לא כולם היו שותפים למערכה, מתברר שאומות העולם, החילונים שלנו וחלק צר משומרי המצוות, לא מחבבים במיוחד את רעיון התאריכים לגאולה, או את הגאולה בכלל. הנושא עניין את העולם בעיקר כקוריוז, שאלה היפותטית מה יקרה לאמונה היהודית בסוף השנה, לא משהו מעבר. אבל ביהודים בכל העולם בערה האש, אלפים עלו לארץ או לפחות ניסו לרכוש כאן נדל"ן, העיניים כולם כוונו לראש השנה האחרון, של שנת ה'תתקצ"ט.

למה ראש השנה? בגלל הגמרא בראש השנה, שיטת רבי אליעזר שבתשרי עתידים להיגאל, ומה מתאים יותר מראש השנה?

השאלה מה מתאים יותר נפשטה מיד כשנגמר ראש השנה ועם ישראל הדרוך עודכן בכל מקומות מושבותיו שלא, זה לא קרה. סוכות מתאים הרבה יותר, חג החירות, הוא היום הראוי. כבר רב האי גאון כתב שמלחמת גוג ומגוג תהיה בסוכות, זו הלכה פסוקה בטור, אין אפשרות אחרת.

הפעם עם ישראל לא הסתפק בצפייה וציפייה מרחוק. מאות אלפי אנשים שריינו כרטיסים לארץ ישראל. מחירי הטיסות העפילו לגבהים שלא נראו מאז הטיסות לאומן בראש השנה, אבל כלל ישראל לא תכנן להפסיד את הגאולה בכל מחיר. כל דירת אירוח במרחק הליכה מהעיר העתיקה, גם הליכה של שעתיים ויותר נתפסה לכל השבוע. תהלוכות של אלפי אנשים השרים משיר ציון, הגיעו אל חומות העיר מידי יום וליל, הכול היה מוכן, אבל משיח לא בא. חג ראשון וחול המועד, שמחות בית השואבה לאורך כל הלילה, חביטת ערבה ושמיני עצרת, עשו עם ישראל סעודה קטנה, זעקו אתה הראית לדעת, ודבר לא אירע, עולם כמנהגו נוהג, ומנהג מבטל הלכה.

סוכות הוא קדימון, זו הייתה תקווה לא משהו אמיתי, את תאריך הגאולה כולם יודעים, בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. זמן חורף עבר בהתעלות רבתי, להיות היהודים עתידים ליום הזה, יום בו יצאו מאפלה לאור גדול, ליל שימורים הקרב המשומר לגאולה מששת ימי בראשית.

מהו היום המדויק? ראש חודש ניסן שנטל עשר עטרות? עשירי בניסן יום הביקור, בו יטהרו ישראל מכל מום? יום י"ד בו יקריבו העם לראשונה זה אלפיים ומאתיים שנה קרבן פסח? או ליל הסדר עצמו, כמו המשמעות המקובלת? עם ישראל לא ידע. הוא בהחלט שיער, כל אחד שיער תאריך אחר, אבל לדעת איש לא ידע.

לא היה שייך להיכנס בניסן אל ירושלים המקודשת או לירושלים בכלל. כניסת רכבים פרטיים לעיר נאסרה, הקו הוורוד פוקסיה של הרכבת הקלה שהושלם סוף סוף באותה שנה, הוביל מיליוני אנשים היישר מתחנת הרכבת עטרות אל הרכבל שנגמר במתחם מעליות הכותל. עשרות אלפי אנשים פרסו שקי שינה ברבעים השונים בעיר העתיקה, קניון וחניון ממילא הפכו לאתר קמפינג ענק, קרליבך הפעיל הכנסת אורחים, צי משאיות החסד של משפחת רובין חילקו פטל בכל פינה, וכולם חיכו.

עבר תאריך ועוד אחד. ערב חג הפסח, אלפי כבשים ורבבות בני אדם מנויים ומשוכים, עומדים צפופים, עיניהם לשמים וליבם למרום, מצפים לישועה. מאות כהנים עטויים בגדי לבן דרוכים בפתח גשר העץ. כל אחד מהם עבר סדרת שיעורים למעשה כולל מצגות והדרכה מעשית מידי שבוע על ידי ארגון תורת הקורבנות. היו מכונים שפרסמו "אתה תהיה כהן" בשבעה מפגשים בני שעתיים, אבל לציבור יש חוש ריח, והקורסים המקוצרים גוועו מחוסר ביקוש.

אתא לילה וגם בוקר, מצות, מרורים ותמרורים, שוב נשמע הלל הגדול על גגות העיר, אך לחבורה לא זכינו. כלל ישראל עמד סמוך ונראה לאסקופת העזרה ועדיין בדרך רחוקה היו.

הסיפור עוד לא נגמר, הים לא נבקע, חצות ליל של שביעי של פסח, עת שערי רצון נפתחים, וכל השביעין חביבין, ניצבו רבבות, מביטים אל השמים, "עזי וזמרת י-ה ותהי לי לישועה" האם תרד מן השמים אש כבהר הכרמל? יבקע הר הזיתים? ואיה קול השופר שהולך וחזק? "זה א-לי ואנוהו".

כגודל החלום כך השבר, לכל פסח יש מוצאי פסח וקולות אחרים החלו להישמע. הסברים שהגאולה אינה תלויה בזמן, ששנת ששת אלפים אינה בהכרח האחרונה, חד חרוב, יש עוד אלף שנים לפנינו. מכתבים נחרצים על דין שעוד לא נחרץ, על ההבדל בין תקווה לעובדה, התפרסמו בחוצות. ההתפכחות החלה.

החלק הזה עוד היה החלק הסביר, הדעות האחרות שהחלו להתפרסם היו גרועות בהרבה. מתברר שגאולה אינה חייבת להיות פיזית, משיח הוא רעיון. היו שהניחו שהוא כבר הגיע, מה שמבטל את הצורך לשוב דווקא עכשיו. אנשי ראשית צמיחת הסיקו שכך היא גאולתנו קמעא קמעא, בתוך ששת אלפים החל קיבוץ ישראל ומי יודע מתי יפציע הגואל אם בכלל.

לקראת שבועות הודבקו בריכוזי היהדות החרדית כרוזים הקוראים להכין את שתי הלחם ולעלות לירושלים עם סלי ביכורים שמא נזכה. מה שגרם למדינה להטיל הגבלות קשות על הכניסה לעיר העתיקה, חשש ממהומות דתיות, פיגועים, תג מחיר, דוחק, אסון מירון, הדבקה המונית, כל סיבה אפשרית הצטרפה. כרטיסים להנץ החמה בכותל חולקו במשורה והכנסת פירות ביכורים ולחם נאסרה לחלוטין.

לא אלמן ישראל, נותרו עדיין מאמינים רבים, גם בעצרת התייצבו אלפים רבים בתחתית ההר. ניני גונבי עלי וקוצעי קציעות הבריחו במסירות נפש פירות ביכורים, מוסלקים בתיקי תפילין ועגלות תינוק. בחורי ישיבות עם ניסיון בהתחמקות ממשטרות צבאיות התגנבו סביב הפרדיסאות שהוצבו למנוע את העלייה לרגל. ערים כל הלילה לקדם פני הגואל, מתקנים את השינה במדבר, מחכים לטללי תחיה, לראות את ההר עשן כולו, אך לא. חושך ענן וערפל, לא עלו אל ההר ובקצהו לא נגעו.

תשעה באב היה אפוף תוגה שלא נראתה שנים רבות, כל דור שלא נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו, בדור זה התחושה היתה ממשית. התקווה בת האלפיים שהתנפצה על סלעי המציאות, הסבל שלא נגמר, ועל כולנה הייאוש, לא עצב בוער, עצב אדיש, מיואש, אסירי התקווה שנכזבה.

ליבת המאמינים המשיכה, מנחם שמו ינון שמו, בתשעה באב נולד ובתשעה באב יתגלה וינחם אב, חלוצי נעלים ומגודלי פרע, נזופים וחפויי ראש, עמדו וציפו, אימתי קאתי מר. היום, אם בקולו תשמעו, וקול שופר לא נשמע.

ערב ראש חודש אלול, העיתונות החרדית כבר שבה לעסוק בדברים החשובים באמת כמו איזו ישיבה הפתיעה דרמטית ברישום השנה, ביומונים היה מכתב באוזן שמאל על האיסור לנעוץ עגיל כפול באוזן ימין וקריאה קדושה לאמירת יום כיפור קטן לנוכח גזירות השלטון המזדמנות. עולם כמנהגו נוהג, אבל מתח סמוי פעפע מתחת. נותר חודש או נצח, ספק מייסר.

חצות ליל ערב ראש השנה, מעמד הסליחות המרכזי מושך מידי שנה עשרות אלפים, המספר שילש את עצמו. המונים התגודדו ברחבת הכותל, הכניסה לרחבה העליונה התאפשרה בקושי, מאות האלפים זעקו בגרון ניחר "בן אדם מה לך נרדם קום קרא" והם קראו אוהו קראו. השינוי הבולט היה בסיום הסליחות, ההמונים שעזבו בדרך כלל את המקום באופן מיידי, נותרו. קראו פרקי תהילים, שרו שירי אמונה, ובעיקר לא עזבו, חיכו.

אשמורת שלישית, באופן בלתי צפוי, על אף התפכחות הציבור, ההבנה שהעתיד עדיין, הכיסופים גברו על הכל. ספונטנית, בלי הסעות מאורגנות וסדרנים, רבבות לבבות זרמו אל הכותל לסליחות אחרונות בגלות, מסרבים להתייאש. הפעם בנוסח אשכנז, אשכנזים וספרדים, נוסח פולין ונוסח ליטא, חרדים, דתיים וחילונים, כולם כאחד, "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך".

התרת נדרים ברוב עם, האווירה משתלהבת, התרת קללות ונידוי מן השמים, התירו לכלל ישראל כל חרם שמתא וארור, בירכו לבניין עוד בזו השנה, וחיכו. פשוט חיכו. מרגע לרגע התקבצו ההמונים, מכל קצוות הארץ הם באו, במאות, אלפים, רבבות, שישים ריבוא עמדו הם בשערי ירושלים, בלי תכנון לחג, בלי מקומות לינה, מי צריך לאכול ביום בו ישוב האור ויזרח.

שעות הבוקר, התנועה לא פסקה, כהנים הדורים בארבעה בגדים מחכים לפיסת יד שתשיב להם את מפתחות ההיכל שהופקדו למשמרת, לוויים משוררים ושוערים, אנשי מעמד ואנשי משמרות, כולם רצו להשתייך, להיות חלק מהגאולה שתבוא עוד היום. כל העדות התפללו דרך כל השערים, ועל כולנה שערי דמעות שמעולם לא ננעלו, בכל עת החורבן קיבלו הם את דמעותיהם של ישראל, וצערם עלה היישר אל כסא הכבוד המכוון נגד ירושלים.

חלף חצות וחלף גם פלג, אנשים סירבו לשבור את הצום המכפר על שליש עוונות, עד שישמעו באוזניהם, לך אכול בשמחה לחמך. תפילת מנחה נראתה כנעילה, אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, האם גם אנחנו נזכה לאש היורדת ממעל? אט אט התקוות גוועו התחלפו במשהו אחר.

השעות עברו, השמש יבוא ויפנה כי פנה יום, זהרורי שקיעה ברקיע, ההמונים מתחננים לעוד רגע של חסד, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון, אולי יש תקווה, בחיצים נעה השמש, קרניים אחרונות על שיקוץ משומם, שפחה יורשת גבירתה על הר האלוקים.

השיחות, השירה, השחוק, הכל נעלם, רבבות עטויים בבגדי לבן, כהנים מבוישים במגבעותיהם, לוויים תולים את כינורותיהם טרם יבוא היום ויעריב, איך נשיר את שיר ה'. הרבבות החלו לאכול מעט שלא ייכנס אל החג והוא מעונה. דממה נפלה על כל.

לא דממה דקה ואף לא ענות חלושה. דממה עבה כמטבע הייתה היא, איש לא מש ממקומו. ויהי השמש לבוא וחשכה גדולה נפלה, ציפור לא צייצה, תינוק לא פעה, העם שציפה זה יותר מאלפיים, העם ששרד את הכול, חישב להישבר.

מתוך האופל, בקע קול רועד, ישיש בחלוק לבן פתח:

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ

עוֹרְכָהּ וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ

אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ


דממה ענתה לו, אדישות, איש לא אזר כוח להשיב:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



הישיש לא נכנע, קולו מתאמץ, מנסר בצרידות:

בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִקְרָאֶה

וְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶה

עַד מָה תַּעֲלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶה

זָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָ


ריבואות יחידים שפופים על הקרקע, דמעות בעיניהם:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



לבו של הישיש נשבר, גרונו חנוק:

רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זֵרוּ

וּשְׁפוֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאֹמְרִים עָרוּ

וְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּ

לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלְלוֹתֶיהָ


גל בכי שוטף, המציאות מכה בכל עוז, האובדן מחלחל אל עומק הנשמה:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


וקולו נישא, מחנן, מבקש:

מָתַי תַּעֲלֶה בִּתְּךָ מִבּוֹר

וּמִבֵּית כֶּלֶא עֻלָּהּ תִּשְׁבֹּר

וְתַפְלִיא פֶלֶא בְּצֵאתְךָ כְּגִבּוֹר

לְהָתֵם וְכַלֵּה מְכַלּוֹתֶיהָ


עיניים נתלות ברקיע המאדים, הלב לא מבין למה, עד מתי, כמה אפשר לסבול:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



קולו של הישיש מתייצב, נחרץ, מתעקש:

חֵילָהּ קָבְעוּ הַגּוֹי כֻּלּוֹ

וְטוּבָה שָׂבְעוּ וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ

וְלִבָּהּ קָרְעוּ וּבְכָל זֹאת לֹא

מִמְּךָ נָעוּ מַעְגְּלוֹתֶיהָ


עם קשה עורף ושבור לב מהנהן, לא נשברנו מעולם, לא נטשנו ולנצח לא ננטוש:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ


קולו מתנשא, עטוף בלבן נראה כמלאך, כאליהו בהר הכרמל, כחסד הניתן על פני חתן:

זְמִירָהּ שׇׁבַת וְחֶשְׁקָהּ תַּגְבִּיר

לַחְפֹּץ קִרְבַת דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת נַפְשָׁהּ וְתָעִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ


והכלה עומדת חפויה, רדידה קרוע, בגדיה בוגדיה, ועל כל זאת זועקת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



מכל עבר הצטרפו הקולות, נראה היה שאין זה קולם של הנוכחים אלא קולם של שבטי ישורון כולם, אהלה ואהליבמה, הגולים והמצפים, הרוגי מלכות ומוסרי הנפש, העוקד הנעקד והמזבח, נשמות אפופות בנהרות של דם, חבושי עדי עדיים שהושפלו לעפר, כוכבי השמים שנגררו בעפר הארץ, הנטבחים, הנספים, נפשות נאלמות, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, זקנים וזקנות מרחובות קריה, מכל קצווי ארץ נשמע קולם, הדהד בחלל העולם,

נְחֶיהָ בְנַחַת לִנְוֵה רִבְצָהּ

רַב נִזְנַחַת מִדּוֹד חֶפְצָהּ

וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ

לֹא הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ


ואז, בשיאה של אפלה, כששביב האור האחרון נוטש את העולם, בזמן שאינו יום ולא לילה נבקעו רקיעים, הנה ימים באים ובת קול קוראת:

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ



ועם קול השופר, באור שבעת הימים, עומדים ומשוררים, בנים בכורים, כל פעול וכל חי, שרפים וחיות, קוראים כאחד, והארץ עצמה הצטרפה לקריאה, אריאל אריאל, משוש כל הארץ, החרבה, השפלה, הבזויה, הנתונה למנוד ראש, בהיבקע ההסתר, בהגלות אור יקרות, קראה היא עם כל:

חִזְקוּ וְגִילוּ כִּי שֹׁד גָּמַר

לְצוּר הוֹחִילוּ בְּרִיתוֹ שָׁמַר

לָכֶם וְתַעֲלוּ לְצִיּוֹן וְאָמַר

סֹלּוּ סֹלּוּ מְסִלּוֹתֶיהָ


וממרום יענונו בקול

תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה