• הוסף לסימניות
  • #21
"בינה מלאכותית, AI",
"פחחח...", גיחך לארי, "מי משתמש היום עוד בענתיקה הזאת?!, חשבתי שזמנה עבר בעולם ממזמן...".
הזכרת לי משהו אמיתי וקצת מצחיק ומעניין שסיפר לי קרוב משפחה מבוגר
שלפני 50 שנה שהיתה --TV שחור לבן -- היתה תוכנית לימודית של מדע לילדים
מה היה המדע הבידיוני העתידני של אז ??!!
רואים 2 אנשים משני מקומות בעולם --- מדברים בינהם -- וגם ורואים אחד את השני דרך מחשב
היום --- בידיוני -- זה ----איך אנחנו מסתדרים בלי זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
#5

נראה היה כי הזקן קרא את מחשבותיהם, "כן, זה אמיתי, כמעט כל מה שלחשו לכם שהיתם עוד קטנים. אמנם יש הרבה חלקים לא נכונים ששורבבו בכוונה בסיפור- אבל זאת כדי שאף אחד לא ידע את הסיפור האמתי במלואו. אני הלילה הולך לספר לכם את הסיפור. האמתי."

הזקן פתח באיטיות את הספר. התיישב, והחל להקריא את האגדה המסתורית...

2100, ארה"ב, וושינגטון

באותו זמן היו רק אנשים רגילים.
או שאולי, לפחות הם חשבו שהם כך.

הם לא.

הצהובים היו הראשונים לגלות זאת.

לכל אדם בעולם, יש צבעים מסוימים שהוא מעדיף על פני אחרים.
דבר זה מתבטא באופן דק ממש אצל בני האדם, עד שיש מקרים שרק חדי עין ובעלי זיכרון לטווח רחוק, יזהו את הצבע המועדף על אותו אדם.

אצלם, זה היה שונה לגמרי.

הם גילו, כל אחד במקומו ובזמנו, שיש להם משיכה קיצונית לצבע מסוים, משיכה בעוצמה בלתי מתוארת, יותר מכל אדם רגיל בעולם.

צהוב.

זה היה הצבע שגילו שלו הם נמשכים, יותר מכל צבע אחר הקים על פני אדמות.

בשלב מסוים, הם גילו שהם יכולים להעלים דברים על ידי עצימת עין שמאל והסתכלות בנחיר ימין.

לאחר זמן, המוח שלהם אותת להם לבוא למקום מסוים, שם גילו אחד את השני, ואת יכולותיהם המשותפות.

הם החליטו להקים ביחד קבוצה קטנה של כל בעלי הכוחות המיוחדים.

היילו-קולורס.

אולם הם לא הכינו לעצמם בגדים מיוחדים בצבע צהוב, אבל היה עוד דבר משותף בניהם חוץ מאהבת הצבע הצהוב.

הם היו בלונדינים.

בפגישה הראשונה שלהם ביחד, הם כתבו את "מגילת הכללים":
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ה14 בספטמבר 2110, יום סאנדיי (ראשון) בשבוע.

מגילת הכללים

א) האנשים בעלי הכוחות המיוחדים היכולים להצטרף לקבוצה הם אך ורק בלונדינים, לא יינתן לכאלה שאינם בלונדינים להצטרף לקבוצה.

ב) הכוחות ניתנו לנו כדי לעזור לבני האדם הרגילים, לא יתכן שאחד מבני הקבוצה ישתמש בכוחות שניתנו לו לרעה.

ג) מקום הקבוצה יהיה סודי, ויינתן רק לאנשים שהתקבלו לקבוצה, אין לגלות את מיקום הקבוצה לאדם שאינו מבני החבורה.

ד)הדרגות והמעמדים יקבעו על ידי חברי הקבוצה בשותפות, לא יינתן לאדם לעלות את עצמו בדרגה ללא אישור.

זהו חלק א' של "מגילת כללי היסוד", בקרוב ייכתב גם חלק שני, הוכלל כללים נוספים, למען השמירה על ההוגנות.

על החתום:
חברי ה"יילו-קולורס".

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הם לא ידעו, שהם רק גרסת ניסיון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
עיינו דף קודם, (אחרי פרק 2 או 3 נראה לי), שם כתבתי בספוילר מטושטש שזה קצת מזכיר לי את "דופליקטים".

במגילה יש רק שני כללים שמזכירים קצת את היורהמנטום- דומיה ונאמנות, אבל הם לא נלקחו בכוונה תחילה משם.
אבל חכו, יש המשך... (לא קראת את השורה האחרונה בפרק?).
בקיצור, אולי יש קצת דמיון לדופליקטים, אבל זה ממש לא הולך להתקדם בכיוון של זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
#6

הזקן נעצר לרגע בסיפורו, נהנה לראות איך זוג החברים שלפניו מביטים בו בציפייה.

הזקן התנער לפתע, כאילו נזכר במשהו, ואנחה קלה יצאה מפיו, "סליחה, פשוט נשאבתי לזיכרונות העבר, כשאני הייתי עוד בחור צעיר וחסר ישע כמותכם... בזמני היו קוראים לזה "נוסטלגיה"..., אז איפה היינו?".

"בקטע של מגילת ההוראות, או משהו כזה", הזכיר לו אחד החברים.

"טוב, אז כמובן שהצהובים עבדו ביתר שאת וביתר עוז כדי להועיל לאנושות, אבל אז קרה משהו נורא ואיום. הם הלכו והתמעטו מהעולם באופן מסתורי עד ש...", הזקן החל ללחוש לפתע, "התקרבו אלי", ציווה הזקן בקול חלוש ואפוף מסתורין.

החברים התקרבו אל פיו של הזקן.

"הם נעלמו".

"כולם?", שאל אחד החברים, שנראה מבוהל לפתע.

"כולם, בלי להשאיר שריד או זכר, עד היום לא ברור מה קרה שם, אבל... לא משנה, אני ממשיך את הסיפור".

~.^.~

הירוקים והאפורים היו הבאים בתור.

אמנם הם היו יותר צעירים כאשר גילו זאת, אבל זה לא מנע מהם ללמוד איך משתמשים בכוחות המיוחדים שניתנו להם.

הירוקים והאפורים חיו בנפרד, בלי לדעת אחד מקיומו של השני.

עד שקרה משהו ששינה את סדרי העולם הזה, לתמיד.

2111, ארה"ב, וושינגטון

באותה העת עמד ידגאריי, מפקד ה"גרין קולורס", בפתחה של מערה.

הוא בעצמו לא יודע למה הגיע לכאן

טוב, אולי הוא בעצם כן יודע, מישהו אתת לו בשבב שיבוא למערת החטבים בשעה שמונה בערב.

אולי זה "ירוק" חדש, שרק עכשיו גילה את יכולותיו.

לך תדע.


ידגאריי נכנס בשקט למערה, פסיעה אחר פסיעה. חושך סמיך עוטף אותו מכל הכיוונים.

מישהו חיכה לו שם.

פנס קטן נדלק והאיר במעט את המערה הקודרת.

אדם עם חולצה אפורה נגלה לענייו, מביט בו במבט ערמומי.

"הווו... טוב שבאת, חיכיתי לך הרבה זמן...", לחש בעל הבגד האפור בקול מסתורי, "בוא, תתקרב, קיבלתי הוראה מגבוה לתת לך משהו..."

"ממי?" שאל ידגאריי במתח.

"ממי שממנו קיבלת את הכוחות. בוא, התקרב אלי".

אם הוא יודע על הכוחות, כנראה שאפשר לסמוך עליו.

ידגאריי התקרב בלאט אל האיש המוזר, פסיעה אחר פסיעה, עד שנעמד במרחק הושטת יד ממנו.

לפתע, בלא שידגאריי התכונן לכך, שלף האיש מכיסו אקדח, וירה מטווח אפס בידגאריי.

לא היה לו סיכוי.

ידגאריי נפל שדוד על מקומו, חסר רוח חיים.

מת.

האיש בעל החולצה האפורה לקח מכשיר מוזר מכיסו של ידגאריי, והחל לדבר לתוכו.

"לכל הירוקים שלום, אני יודע שאתם שומעים אותי כעת. הרגתי בשנייה זו את מנהיגכם, ידגאריי, אני חייל בצבא האפורים, דרישתנו, שתביאו אלינו את מסמך D, אם לא, נפתח במלחמה כוללת עליכם, בעלת כוחות מוגדלים. תבינו מה הכוח שלנו, אם חייל פשוט הצליח להרוג את המפקד... פשוט אין לכם סיכוי מול צבא שלם של חמושים שטובים פי כמה וכמה ממני, אז כדאי שתשלחו לי את זה הרגע למכשיר שבידי. אני ממתין...".

זה היה הרגע, בו הירוקים גילו את האפורים.

והם החליטו.

הם יוצאים למלחמה.

לא מלחמה על קרקע, שבוים או טרור.

מלחמה על ערכים.

מלחמה אמתית.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
תודה רבה!!!

נ.ב: הביטוי "אקספוננציאלי" לא היה מדויק כ"כ, כי הנה הפרוש המדויק ל"אקספוננציאלי" בעברית, בדקו וראו.

"אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי (מעריכי); גודל כמותי שגדל באחוז גידול קבוע, בפרק זמן מוגדר. דברים רבים ושונים גדלים באופן מעריכי, כגון אוכלוסייה, התרבות חיידקים, כמות הכסף בחשבון חיסכון וכדומה" (מתוך מילון אבניאון, בעריכות קטנות שלי פה ושם.).

הנה -אקספוננציאלי פירושו משהו שגדל בקצב קבוע, הסיפור בכלל לא משתפר בקצב קבוע!.

אבל על כל השאר באמת תודה רבה.

וכן, גם אני ממליץ לקרוא בשנית את הסיפור למי שלא הבין, (גם לי זה מועיל קצת, כל פעם לפני שאני כותב פרק, אני קורא את הפרקים שלפני, לראות איך זה מסתדר מבחינה עלילתית, ציר הזמן וכו' , ואחרי שאני מעלה כמה פרקים, אם יש לי זמן, אני קורא אותו ביחד עם הפרקים שלפני, לראות שגם אני מבין את העלילה...).
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
#7

2111, ארה"ב, וושינגטון

"החלטנו", אמרו הירוקים בקול נחרץ, "אנחנו נלחמים".

"בסדר", צחקק האיש בעל החולצה האפורה, "אבל אל תתלוננו אחר כך שאנחנו הורגים את כולכם..."

צפצוף עז נשמע מכיוון המכשיר, והוא נכבה.

האיש האפור הסתכל במכשיר ובידגאריי לחלופין. לבסוף הכניס את המכשיר לכיסו, והתקדם לכיוון ידגאריי, תופס את גופו נטול החיות.

"במרטו, שומע?", לחש האיש האפור אל אגודלו, "אני צריך שיגורון למפקדה, הוא בידי".

"אתם משוגרים", ענה לו במרטו מהצד השני, והחל בספירה לאחור, "שלוש, שתיים, אחת ו... הופה!".

באותה שניה, נעלמו שניהם מהמערה כלא היו.

אף אחד לא ישרוד במערכה הזאת הרבה זמן.

הם צריכים להתחיל עכשיו, אם לא, "עלייה" יופעל, וזה יהיה הסוף שלהם.

2100, פג'יס קוב, נובה סקוטיה, קנדה


גופו של סוניל החל להתעטף במין שריון ירוק וגדול, משונה.

הוא הרגיש איך גופו מתחיל לקבל אנרגיות שבחיים לא היה מודע אליהם, ראייתו הפכה פתאום חדה וברורה מתמיד, חשיבתו נעשתה מהירה כברק.

הוא לא ידע מאיפה זה נכנס לו, אבל לפתע הוא הבין.

הוא גרין-קולורס.

למרות שעד היום לא ידע מה כוונת המושג הזה, פרטי מידע שונים החלו חודרים לו לראש בטיפין- טיפין.

הוא ניסה לבצע התחברות מוחית אל מאגר הירוקים, שם יורו לו להיכן הוא צריך להגיע כדי להירשם.

עשר שניות.

תשע. שמונה. שבע.

שש. חמש.

ארבע. שלוש. שתיים.

שנייה אחת.

פיצוץ עז נשמע לפתע, חושיו התערפלו.

2100, מפקדת האפורים

"לא!, זה לא יכול לקרות עכשיו!".

"מה קרה?"

"זה "עלייה", הוא מנסה להתחבר".

"טוב שהגעתי, מה עשית בינתיים?".

"שלחתי לו את XDWFCER, שיסיח את דעתו".

"כל הכבוד, תן לי רגע את מקשי השליטה".

"קח".

"הנה, אתה רואה?, לוחצים פה... ופה... וגם כאן... ו... זהו! הצלחתי! יש רק בעיה אחת קטנה, השפעות העלייה ימשכו עד עוד אחת עשרה שנים, לפני ההתחברות הבאה, ואז יהיה הרבה יותר קשה לעשות את מה שעשיתי עכשיו, טוב, יש לנו מנוס, לפחות בינתיים".

2100, פג'יס קוב, נובה סקוטיה, קנדה

השריון הירוק החל להעלם ממנו באיטיות, כוחותיו החלו פוחתים והולכים.

הוא התעלף.

וכשהתעורר, לא זכר דבר.

אך זה היה מאוחר מדי בשביל האפורים.

צלקת בתחתית העורף, בצורת חרב קטנה, היוותה את הסיבה.

אין מישהו שיכול לנצח את כישוף הקוונדרט.

אפילו לא הפורבואים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
שלום לכולם!

שאלה קטנטונת לי אליכם. אני רוצה להמשיך את הסיפור בעז"ה, אבל לא יודע מאיזו ישורת, יש מספר אפשרויות.

א) להמשיך במתכונת הרגילה (הסיפור של הזקן).- ללחוץ על "תודה".

ב)להמשיך עם הסיפור של סוניל- ללחוץ על "שכוייח".

ג)להמשיך בסיפורה של אחוזת "אינט לבר"- ללחוץ על "וואו!".

ד)לספר את סיפורם של הצהובים.- ללחוץ על "חחח".

ה)אחר- ללחוץ על "דמעות", ואם אפשר, גם להסביר באיזה ישורת אחרת אתם רוצים שאני אמשיך.

גם הסברים לשאר הדירוגים יתקבלו בברכה.

(ונו!, קצת הערות או פידבקים על הסיפור!, בלי זה אי אפשר!).

אז קדימה! הצביעו והשפיעו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
#8


נ.ב: הפרק נכתב בעזרת בינה מלאכותית, בעריכתי הנדיבה.


2100, אחוזת "אינט לבר"

ליאו ומאיה הצטופפו יחדו, נשימותיהם רדודות בחושך המאובק. הם נמלטו מהצעדים החובטים דרך מעבר נסתר, מנהרה צרה מדיפה ריח של חלומות נשכחים. האוויר הפך כבד ככל שהעזו להעמיק, המנהרה נפתחה לבסוף לחדר קטן ועגול.

מנורת שמן בודדת הטילה זוהר מפחיד על הקירות, שם נראה היה שסמלים מוזרים מתפתלים ומתפתלים. במרכז ניצב שידת עץ אלון כבדה, על פניו חקוקים דוגמאות מתערבלות שהבריקו קלות. הסקרנות ריצדה בעיניו של ליאו, ניצוץ נגד הפחד שאחז בו. הוא התקרב, אצבעותיו מצחצחות את העץ הקריר והמיושן.

"אל תיגע בכלום!" מאיה סיננה, רעד בקולה.

לפתע, צליל מתכתי ניפץ את הדממה. פאנל נסתר בקיר נאנק, חושף גרם מדרגות צר שהתגלגל מטה אל החושך. דמות ירדה, עטופה בצל. כשהדמות נכנסה לתוך מעגל האור המהבהב, ליאו ומאיה זיהו את האיש טוב הפנים שהביא אותם לאחוזה. אבל עכשיו, הבעת פניו הייתה מסכה, בלתי ניתנת לקריאה.

הוא ניגש אל החזה בקצב איטי ומדוד, ממלמל מילים שנשמעו כמו לחישות בלשון נשכחת. החזה נאנק, חושף תצוגה מסנוורת של בקבוקוני זכוכית מלאים בנוזלים תוססים, כל אחד בצבע זוהר שונה.

ליאו התנשף. הצבעים האלה - ירוק תוסס, אפור קריר וצהוב שטוף שמש - התאימו לקטגוריות המוזרות שעליהן דיבר האיש קודם לכן. אבל איזו מטרה היו הבקבוקונים האלה?

האיש הושיט יד אל בקבוקון של נוזל ירוק מנצנץ, הבהוב של דאגה חוצה את פניו. ואז, רעם נמוך הדהד דרך החדר, מהדהד ממקום עמוק למטה. האיש קפא, כל התנהגותו השתנתה.

"הם באים," הוא מלמל, קולו גדוש בדחיפות. "זה שלא ניתן לשלוט בו..."

הוא עצר, מבטו ננעל על ליאו ומאיה. נראה היה שהעיניים שלו מהבהבות באור מוזר, דחיפות פתאומית מחליפה את הדאגה.

"שניכם, אין זמן. אתם חייבים ללכת אחרי!" הוא החווה לעבר גרם המדרגות הנסתר, קולו נמוך ודחוף. "אנחנו חייבים להגיע למקדש לפני שיהיה מאוחר מדי!"

ליאו ומאיה החליפו מבט מבוהל. הם לא הבינו, אבל הרעד בקולו של האיש והדחיפות הפתאומית בעיניו היו בלתי ניתנים להכחשה. זה כבר לא היה רק בריחה מהדמויות באחוזה. משהו גדול בהרבה התפתח, והם נתפסו באמצע.

בהנהון משותף הם הלכו בעקבות האיש במורד גרם המדרגות החשוך, והשאירו את סודות החדר ואת הבקבוקונים הצבעוניים מאחור. הרעש הנמוך התגבר עם כל צעד, ודחף אותם עמוק יותר אל הלא נודע.
-------
נ.ב: "חזה" הוא מיכל גדול וחזק עם מכסה, עשוי בדרך כלל מעץ. (משמש לעתים קרובות לאחסון או הובלה של חפצי ערך או פריטים חשובים).
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
פחות התחברתי לקטע האחרון. לדעתי הקטעים הקודמים היו מוצלחים יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
זה חינמי.
נכנסים דרך חשבון גוגל.
הבעיה היחידה של זה שזה רק באנגלית.

(מקסימום תשתמש ב"גוגל טרנסליט").
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
זה חינמי.
נכנסים דרך חשבון גוגל.
הבעיה היחידה של זה שזה רק באנגלית.

(מקסימום תשתמש ב"גוגל טרנסליט").
דווקא היה לי בעברית, תודה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
  • הוסף לסימניות
  • #40
כישופים אסורים.
נכון, היה אפשר גם בלי זה, מצטער...
מקדש יש רק אחד, והוא חרב בעוונותינו.
את זה הבינה המלאכותית כתבה, ועד ששמתי לב לזה, כבר היה מאוחר, מעתה המקדש" יתחלף ב"מרתף".

נ.ב: כל מי שיש לו רעיונות בנוגע להמשך הסיפור, מוזמן לכתוב אותם כאן בשמחה!!!

מצטער שלא כתבתי פרקים מיום שלישי, בעז"ה כשיהיה לי זמן אני יעלה פרקי בונוס (בנוסף לפרקים הרגילים).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה