מידע שימושי שכנים. משלוח מנות. זה הסיפור!

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
ראיתי.
אמרתי זה טוב.
הנחתי כאן.
אתם בעד? תדפיסו.


אתם באמת חושבים שהמצב בסדר?
אשמח לקבל.

תרתי משמע;)



משלוחי מנות.png
 

קבצים מצורפים

  • משלוחי מנות.pdf
    KB 21.7 · צפיות: 111
  • הוסף לסימניות
  • #5
אצלנו יש סה''כ 10 שכנים
אז יוצא סביר
מה שכן אני עושה כמה רמות של משלוחים ומי שפחות בקשר שולחת משהו מכובד אבל יותר קטן..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בין 8 ל15? לפחות 20-25

מי מכין כ"כ הרבה משלוחים מראש? מסתדרים בפורים עצמו :)
כנראה בין 8 חָמוּד חָמוּר - בתור מינימום.
ענין של גישה, אבל גם ''להסתדר''בפורים זה מאתגר.

רעיון חמוד שלא לבייש וכו'...
אבל מה יהיה עם הענין המובא בהלכה להרבות במשלוח מנות, כדי להרבות אחווה ורעות???
חָמוּד? חָמוּר.
להרבות, בהחלט.
אך נא לא להגזים.


אצלינו בבנין עושים הגרלה וכל אחד שולח לשכנים בקומה + 2 שכנים
כבר כמה שנים וזה מאד מוצלח , מוריד לחץ ומכניס את העניין לפרופורציות
יפה מאוד.
הלוואי כולם.
פְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת - זו בדיוק המילה.

אצלנו יש סה''כ 10 שכנים
אז יוצא סביר
מה שכן אני עושה כמה רמות של משלוחים ומי שפחות בקשר שולחת משהו מכובד אבל יותר קטן..
10 זה ממש סביר, יש גם בתים פרטיים...
השאלה היא על הכלל, על המנהג של כל עמך בית ישראל לכולם.
רמות של משלוחים זה פתרון ביניים,
ה''לָמָּה וְכַמָּה'' זו הנקודה הראשונה.


---
עניתי בקצרה והקפדתי לתמצת,
אשמח לשמוע על עוד רעיונות (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אצלינו בבנין עושים הגרלה וכל אחד שולח לשכנים בקומה + 2 שכנים
כבר כמה שנים וזה מאד מוצלח , מוריד לחץ ומכניס את העניין לפרופורציות
גם אצלנו ככה אבל יותר פשוט.
כל מי שרוצה נרשם אצל הועד ומקבל בהגרלה שם של משפחה אחת מהבניין אליה הוא שולח משלוח מנות בשם כל השכנים.
פשוט וקל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בסופו של יום המשלוחים נשארים אצל מישהו, כן?
אם אנשים היו מפסיקים לקנות ולשלוח זבל רק כי הוא במבצע או כי הוא ארוז יפה, והיו שולחים מוצרים נורמליים שבשימוש שוטף, העלות של המשלוחים היתה חוזרת לכל אחד בצורה של מזון.
מה רע בקופסת טונה. למה להשחית את הכסף על "לקלוקים"?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בסופו של יום המשלוחים נשארים אצל מישהו, כן?
אם אנשים היו מפסיקים לקנות ולשלוח זבל רק כי הוא במבצע או כי הוא ארוז יפה, והיו שולחים מוצרים נורמליים שבשימוש שוטף, העלות של המשלוחים היתה חוזרת לכל אחד בצורה של מזון.
מה רע בקופסת טונה. למה להשחית את הכסף על "לקלוקים"?
נכון!
אבל הבעיה היא שיש המוןן משלוחי מנות לתת
אז יורדים מאוד ברמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
רעיון חמוד שלא לבייש וכו'...
אבל מה יהיה עם הענין המובא בהלכה להרבות במשלוח מנות, כדי להרבות אחווה ורעות???
על כך כתב הרמב"ם: מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים שהמשמח לב האמללים האלו דומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לקחתי את זה צעד אחד קדימה, לקיים את הנאמר "הפיל פור הוא הגורל"...
לעשות הגרלה בין החברים
לעשות הגרלה בין המלמדים
לעשות הגרלה בין הגננות
לעשות הגרלה בין הגיסים
לעשות הגרלה בין השויגער והאמא
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני גר בבניין עם מעט שכנים, וממש מעניין אותי האם בבניינים החדשים עם 32 דיירים ישנו קשר והיכרות עם כל השכנים? לא נראה לי הגיוני כל כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
השאלה אם אותם אלו גם חוסכים בפסח כשהם רוצים ברבורים שליו ודגים,
וחוסכים גם בסעודת פורים, וקונים פחות יינות,
או רק כשלא מתחשק להם לצאת קצת מגדרם למען השכנים-
הם יודעים במדויק שהעלויות גבוהות..
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אפשר לקחת את זה צעד קדימה ולעשות הגרלה את מי להזמין -
לחתונה
לקידוש
לשבע ברכות
לבר מצוה
וכו' וכו'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לקחתי את זה צעד אחד קדימה, לקיים את הנאמר "הפיל פור הוא הגורל"...
לעשות הגרלה בין החברים
לעשות הגרלה בין המלמדים
לעשות הגרלה בין הגננות
לעשות הגרלה בין הגיסים
לעשות הגרלה בין השויגער והאמא
אפשר לקחת את זה צעד קדימה ולעשות הגרלה את מי להזמין -
לחתונה
לקידוש
לשבע ברכות
לבר מצוה
וכו' וכו'...
יש לי ראיון אחר. במקום הגרלה, על כל אחד בבניין להכין רק משלוח מנות אחד יפה בשם כל השכנים, ולתת לעצמו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
  • הוסף לסימניות
  • #19
אבל למה כל הרעיונות של הגרלה שזה בסוף יוצא שכל אחד מביא לעצמו כן יוצאים ידי חובה
אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי (מגילה ז: )
לפי אחד הפירושים הם נתנו האחד לשני את הסעודה כולה ויצאו בזה ידי חובת משלוח מנות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

רציתי שוב לשתף..
לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
ובכל זאת אני כותבת לכם
כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

עוד מעט פורים
חג השמחה.
מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

היה גם ענין המשלוחי מנות.
היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
(כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

היום ברוך השם אני במקום אחר.
זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
בהצלחה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה