הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
מכירים את המשפט: "אני לא מסכים עם דבר אחד ממה שאתה אומר אבל אני אלחם על הזכות שלך לומר אותו"?
הייתי רוצה לנסח משפט דומה: " אני לא מסכים עם דבר אחד שאתה חושב אבל אני אלחם על הזכות שלי לעזור לך".
המשפט השני רלוונטי מאוד למציאות הישראלית העכשווית.
אנשים שאין בינם כל קשר, שאורח חייהם דעותיהם והשקפת עולמם שונים לחלוטין, אבל כאשר יש צורך למסור נפש האחד בשביל רעהו, הם שם.
ראינו את זה בשביעי לאוקטובר, לוחמים אמיצים שידעו כי בלחימתם בשטח הם מוותרים על המשך חייהם, אבל חשוב היה להם יותר לעזור להציל כמה שיותר אחים.
ראינו את זה גם בהמשך במכתבים אותם השאירו חיילים אמיצים, הם כתבו שהם בחרו בדרך הזאת, שהם מאמינים בה, הם נלחמים למען ארץ ישראל ולמען עם ישראל.
אינני שואלת מאין האומץ בשעה נוראה לעמוד ולהציל אחים, יודעת כי האידיאולוגיה היא הנותנת כוחות אדירים והיא המובילה את עם ישראל עד כדי מסירות נפש.
אותה האידיאולוגיה שאומרת אנחנו עם מיוחד עם שהוא מעל ומעבר לטבע הטבעי של העולם, עם שכל מהותו היא אחדות מופלאה שמחברת אותנו לקל אחד.
אנחנו יודעים שהרוח היא זאת המלווה אותנו בכל צעדינו.
אנחנו יודעים שיש משהו שהוא הרבה מעבר לחלק הטבעי של העולם ששומר על קיומנו, וזהו השורש שלנו כעם ישראל.
על השורש הזה מסרנו נפש במשך כל הדורות עד שזכינו לשוב אל ארצנו הקדושה, ואותו השורש הוא הסיבה לכך שאויבנו נלחמים בנו.
אויבנו נלחמים על עצם הקיום של הקדושה, על עצם הקיום שלנו כעם, הם נלחמים בנו כעם של ה', ומלחמתם היא על ה'.
הם נלחמים בחלק של הטוב, העמוק והמהותי של העולם, ומלחמתם היא מלחמת הרוע.
כל מי שנלחם ומסר נפש בשביל עם ישראל, רוחו הגדולה הכירה בערך ובקדושת עם ישראל.
אותה הקדושה שמקורה בקדושה עליונה, אותה קדושה שמתבטאת בתורה הקדושה.
התורה הקדושה היא מציאות רוחנית נשגבה, שמחייה ומקיימת את העולם.
כל מי שיש בו הכרה של חלק רוחני, וזהו הכרה שמשותפת לכלל עם ישראל, מכיר בכוח העצום של יסוד שורש עם ישראל, מכיר ומעריך ללא גבול.
ושוב, אנחנו נמצאים במציאות לא פשוטה, מציאות של גלות, של הסתר פנים.
חלקינו נלחמים ומוסרים נפש בפועל, מתוך בחירה ומתוך אידיאל למען עם ישראל, למען ארץ ישראל ולמען בורא עולם, וחלקינו נמצאים בחלק אחר של המערכה, זהו החלק הרוחני, החלק של השמירה האלוקית הנשגבה, שמלווה אותנו בתוך הסתר הפנים בו אנו נמצאים.
חשוב מאוד לא להתבלבל בתוך המציאות של הסתר הפנים, חשוב לא להפוך לשופטים, זה אינו מתפקידנו.
מדוע כל אחד קיבל דווקא את התפקיד אותו הוא ממלא?
מה עבר על כל אדם לפני שקיבל את תפקידו?
איננו יכולים לדעת את התשובות על השאלות הללו, ואיננו אמורים לשאול את השאלות הללו.
אלו חשבונות שרק בורא עולם יודע.
אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא שלכל אחד יש תפקיד, אל לנו להקל ראש בתפקיד אותו ממלא אדם במסירות נפש, ואל לאחרים לזלזל בתפקיד אותו אנו ממלאים.
כשם שהוא היה מוכן לבוא ולהציל את אחיך למרות שהדרך שלכם שונה בתכלית, כי הוא חלק ממך, כי הוא חלק מהעם שלך, כי הוא חלק א-לוה ממעל.
היה מן הראוי שכל אחד ואחד, ובפרט בעלי הדעה, יתנו את המחשבה על כך שכאשר אדם מתאמץ למלא את תפקידו נאמנה, למלא את החלק הרוחני, החלק של השמירה העליונה, החלק הנשגב.
היה מן הראוי שתחשיב אותו.
ואם המלחמה היא על הזכות, הבה ונכיר בזכות הזאת.
מכירים את המשפט: "אני לא מסכים עם דבר אחד ממה שאתה אומר אבל אני אלחם על הזכות שלך לומר אותו"?
הייתי רוצה לנסח משפט דומה: " אני לא מסכים עם דבר אחד שאתה חושב אבל אני אלחם על הזכות שלי לעזור לך".
המשפט השני רלוונטי מאוד למציאות הישראלית העכשווית.
אנשים שאין בינם כל קשר, שאורח חייהם דעותיהם והשקפת עולמם שונים לחלוטין, אבל כאשר יש צורך למסור נפש האחד בשביל רעהו, הם שם.
ראינו את זה בשביעי לאוקטובר, לוחמים אמיצים שידעו כי בלחימתם בשטח הם מוותרים על המשך חייהם, אבל חשוב היה להם יותר לעזור להציל כמה שיותר אחים.
ראינו את זה גם בהמשך במכתבים אותם השאירו חיילים אמיצים, הם כתבו שהם בחרו בדרך הזאת, שהם מאמינים בה, הם נלחמים למען ארץ ישראל ולמען עם ישראל.
אינני שואלת מאין האומץ בשעה נוראה לעמוד ולהציל אחים, יודעת כי האידיאולוגיה היא הנותנת כוחות אדירים והיא המובילה את עם ישראל עד כדי מסירות נפש.
אותה האידיאולוגיה שאומרת אנחנו עם מיוחד עם שהוא מעל ומעבר לטבע הטבעי של העולם, עם שכל מהותו היא אחדות מופלאה שמחברת אותנו לקל אחד.
אנחנו יודעים שהרוח היא זאת המלווה אותנו בכל צעדינו.
אנחנו יודעים שיש משהו שהוא הרבה מעבר לחלק הטבעי של העולם ששומר על קיומנו, וזהו השורש שלנו כעם ישראל.
על השורש הזה מסרנו נפש במשך כל הדורות עד שזכינו לשוב אל ארצנו הקדושה, ואותו השורש הוא הסיבה לכך שאויבנו נלחמים בנו.
אויבנו נלחמים על עצם הקיום של הקדושה, על עצם הקיום שלנו כעם, הם נלחמים בנו כעם של ה', ומלחמתם היא על ה'.
הם נלחמים בחלק של הטוב, העמוק והמהותי של העולם, ומלחמתם היא מלחמת הרוע.
כל מי שנלחם ומסר נפש בשביל עם ישראל, רוחו הגדולה הכירה בערך ובקדושת עם ישראל.
אותה הקדושה שמקורה בקדושה עליונה, אותה קדושה שמתבטאת בתורה הקדושה.
התורה הקדושה היא מציאות רוחנית נשגבה, שמחייה ומקיימת את העולם.
כל מי שיש בו הכרה של חלק רוחני, וזהו הכרה שמשותפת לכלל עם ישראל, מכיר בכוח העצום של יסוד שורש עם ישראל, מכיר ומעריך ללא גבול.
ושוב, אנחנו נמצאים במציאות לא פשוטה, מציאות של גלות, של הסתר פנים.
חלקינו נלחמים ומוסרים נפש בפועל, מתוך בחירה ומתוך אידיאל למען עם ישראל, למען ארץ ישראל ולמען בורא עולם, וחלקינו נמצאים בחלק אחר של המערכה, זהו החלק הרוחני, החלק של השמירה האלוקית הנשגבה, שמלווה אותנו בתוך הסתר הפנים בו אנו נמצאים.
חשוב מאוד לא להתבלבל בתוך המציאות של הסתר הפנים, חשוב לא להפוך לשופטים, זה אינו מתפקידנו.
מדוע כל אחד קיבל דווקא את התפקיד אותו הוא ממלא?
מה עבר על כל אדם לפני שקיבל את תפקידו?
איננו יכולים לדעת את התשובות על השאלות הללו, ואיננו אמורים לשאול את השאלות הללו.
אלו חשבונות שרק בורא עולם יודע.
אבל מה שאנחנו כן יודעים הוא שלכל אחד יש תפקיד, אל לנו להקל ראש בתפקיד אותו ממלא אדם במסירות נפש, ואל לאחרים לזלזל בתפקיד אותו אנו ממלאים.
כשם שהוא היה מוכן לבוא ולהציל את אחיך למרות שהדרך שלכם שונה בתכלית, כי הוא חלק ממך, כי הוא חלק מהעם שלך, כי הוא חלק א-לוה ממעל.
היה מן הראוי שכל אחד ואחד, ובפרט בעלי הדעה, יתנו את המחשבה על כך שכאשר אדם מתאמץ למלא את תפקידו נאמנה, למלא את החלק הרוחני, החלק של השמירה העליונה, החלק הנשגב.
היה מן הראוי שתחשיב אותו.
ואם המלחמה היא על הזכות, הבה ונכיר בזכות הזאת.
Reactions: אוראל סולטן, הווה פשוט, ח.ד. וחלק ועוד 8 משתמשים11 //