שיתוף - לביקורת ללא חשש קטניות וזה

[-חיה-]

דפיקות, שוב ברוכי. "כנס!". הוא שולח גבות מורמות לחייל הלובש את המדים השחורים, תוהה על ההפרעה.
"אאממ...", הבחור מסתרבל, מנסה לדייק מילים. "אמרתם שתדאגו לכל הצרכים הדתיים, ו-",
ערן מקשיח פניו, "מה זה אמרתם?! מי זה אמרתם?! כמה פעמים אמרתי לכם שתפנו אלי בכינוי המפקד?"
"אמרת שש פעמים", ממהר ברוכי, ולנוכח שפתיו המתהדקות של היושב שלו הוא מתקן דבריו, "אמרת שש פעמים, המפקד", מדגיש את המילה האחרונה.
ערן נכנע, מעדיף לחנך את החייל בהזדמנות אחרת. "מה אתה רוצה הפעם?"
"לא הרבה. כלומר, לא הרבה המפקד".
"חייל! אין לי את כל היום! דבר ברור!" גם ככה דפקו את הבסיס שלו עם יותר מידי חברה מהאוגדה החרדית, מי ידע שגיוס חרדים יניב כל כך הרבה כאבי ראש?! ואיך זה שמכל האוגדה החדשה והמבטיחה הביאו לבסיס הכי מוגן בארץ דווקא את הברוכי הזה?
הוא מתעורר מהרהוריו, שומע: "...ומכיוון שעל פי סקר שערכתי רוב החיילים והצוות בבסיס משתייכים לעדות אשכנז, בהתייעצות עם רבנים הוחלט לבער מהבסיס גם את כל הקטניות".
"אוקי, אוקי", אין לו כוח לכל המלל הזה. "מאשר לכם, רק לא להיכנס למחלקה ארבע, הציוד שם די רגיש".
"ואם יהיו שם פריכיות אורז או במבה? זה נוגד את הערכים הדתי-"
"במבה?" הוא מגרד את מצחו, "טוב טפלו גם שם, רק בזהירות ועם מעקב של פרופסור ביטון".

---

אזעקה משתוללת בבסיס, מעירה הבהובים אדומים, ומקפיצה את ערן ממיטתו יחד עם מאות חיילים ואנשי צוות.
רעם שיגור עוצר את ריצתם, מדביק אותם לחלונות, מסמן על עשרות טילים מלוכלכים שבורחים ממחלקה ארבע, טסים מזרחה.
"ערן מה זה?!" ד"ר חלץ ממחלקת פיתוח חיוור כולו.
"אין לי מושג, אולי מישהו למעלה לחץ על הכפתור האדום". הוא נע בין כעס לפחד, אין לדעת מה יהיו התוצאות של השיגעון הזה! הרגליים שלו רצות לאזור המאובטח ללא סיבה אמיתית, כמו מוכרח לראות בעיניו את המשגרים הריקים.

ברוכי מקבל אותו בעיניים טרוטות, "המפקד אנחנו לקראת סיום המחלקה".
הוא סוקר את המתחם באלם, מביט בבחורים במדים שחורים המנוקדים בכתמי אקונומיקה רוכנים תחת המשגרים ומעבירים בהם מטליות רטובות, "אתם מה?!"
"כן, כן, המפקד. גם אני חשבתי שנגמור כבר לפני שעתיים", קולו של ברוכי עייף. "אבל מסתבר שבתוך הגלילים האלו היו מלא קטניות, אז עזרי שהוא אלוף בחשמל וכל זה העיף את כל הטילים הגרעיניים האלו החוצה, הוא עשה חתיכת הפקה עם כל העשן וזה".

ערן מתחיל להתנדנד ובסוף גולש על הרצפה בעילפון, משאיר אחריו פלאפון מצלצל. אחד הבחורים שבאזרחות משמש כמתנדב איחוד הצלה בודק את מצבו בעוד ברוכי עונה לשיחה.
"אז אתה שר הביטחון?! תתבייש מה שעשית בחוק הגיוס! מה? מה אתה שואל? כן, אנחנו שיגרנו את הגרעינים האלה. אל תדאג, הזמנו טילים חדשים בהשגחת הבד"ץ. עבודת יד".

 

[ר' יעקב ישראל]

חזק!
הרבה זמן לא צחקתי ככה!
תודה רבה.

 

[סבתא חביבה]

חחחחחח וזה

 

[חיה כל רגע מחדש]

@-חיה- אפשר להעביר את הקטע הזה?
עם איזה קרדיט?

 

[-חיה-]

חזק!
הרבה זמן לא צחקתי ככה!
תודה רבה.

חחחחחח וזה

תודה, שמחה ששימחתי אתכם.

@-חיה- אפשר להעביר את הקטע הזה?
עם איזה קרדיט?

אפשר פשוט להעביר את הקישור, אבל אם לא נוח אז זה בסדר מבחינתי פשוט לכתוב חיה בתור קרדיט.

 

[מימיי]

אוקיי
זה היה טווואווב!!

 

[נסיך על חלל]

וואוו, זה ממש טוב.
אהבתי

 

[-חיה-]

אוקיי
זה היה טווואווב!!

וואוו, זה ממש טוב.
אהבתי

תודה!

 

[שימנלה]

חחח
גדול
מקווה שהחדשים לא בהשגחת בדץ איראן
כתוב ברור

 

[אביגלוש]

ואוו!
נחנקתי מצחוק...

 

[-חיה-]

ואוו!
נחנקתי מצחוק...

חחח
גדול
מקווה שהחדשים לא בהשגחת בדץ איראן
כתוב ברור

תודה!!