סיפור בהמשכים אָסְטְרָה- סיפור בהמשכים. מד''ב

[אוראל סולטן]

נוף של עכברים...

ואם אתם רוצים למצוא עוד רעיונות לנופים, עינו בספר "גורדי תהומות" של ר' מנדל, וקושיותיכם ייושבו דבור דבור על אופנו. ודוק'.

 

[ספריה בהכחדה12]

עוד מעט מעלה עוד פרק: )

 

[ספריה בהכחדה12]

סליחה שהתעכבתי..
פרק שלוש לפניכם.
אני ממש אשמח להערות ותגובות; )

בס''ד.

בלילה, נדדה שנתו של נוחי.
הוא נע מצד לצד במיטתו המרופדת, חש חוסר נוחות הולך וגובר. 'מי יודע מה עובר על יונה', חלף הרהור עצוב ומעצבן בירכתי מוחו.
איפה הוא בכלל, חשב. מה הוא עושה ומה הוא אוכל עכשיו. מי יודע, אולי חטפו אותו. אולי עכשיו הוא נמצא בצינוק מתחת לפני האדמה, שותה מים מברז מקולקל. אוכל עפר.
אל תגזים, נזף בעצמו. היום אין חוטפים שלא הומנים, חשב בלגלוג מריר.
הוא המשיך לנוע בחוסר נוחות, עד שלבסוף התיישב, ולחץ על הכפתור שלצד מיטתו, מזמין שתיה קלה מהרובוט מטבח.
השתייה הגיעה במהירות ראויה להערכה. הוא לגם מהכוס, החזיר אותה על מגש הרובוט וחזר לשכב.
לאחר כמה דקות הוא קם. נכנס לחדר האמבטיה, ובידיו הבגדים של יום המחר. הוא התלבש בשקט, נזהר שלא להעיר את בת שבע. יוצא מהחדר, ומתנגש בטעות בכיסא. על הכיסא היה הנעגל וואסר שהכין למחר. הקערה נפלה, כמובן, ומתחת לכיסא הצטברה שלולית קטנה.
הוא נאנח, ניגש למטבח, מחפש מגבת. ולא מוצא.
מקמט מצח. הולך לחדר שינה. חוזר למטבח. הולך לאמבטיה. מוציא מגבת גדולה, זורק על השלולית.
הוא בא לסלון. מתמתח . מציץ בשעון החכם שעל פרק ידו. השעה אחת בלילה.
הוא מתיישב על הספה, מעביר את ידו על עיניו. נאנח שוב. וחשב: מה קורה כאן? לאן נעלמו המגבות? לאן נעלם יונה, למען השם? שאלות בלתי פתורות.
מבלי משים, כשראשו כבד ממחשבות, הוא שמט את ראשו על כתפיו ונרדם.
הוא מתעורר לאחר שעתיים מסויטות, בהן חלם על יונה מעונה במרתפים, כשעליו גוחנים רובוטים אימתנים, ועוד כמה חלומות זוועתיים.
מרים את עיניו מרחש קל. מסתכל היישר לתוך עיניים ירוקות, זוהרות בחשכה.
אלפי מחשבות עברו באלפית השניה הזאת, כשההגיונית מכולן היא ללחוץ על כפתור המצוקה שבשעונו. הוא כמעט לחץ, משך את ידו באיטיות לעבר השעון יד, כשפתאום הוא כבר לא היה צריך.
כי הדמות בעלת העיניים הירוקות, לוחשת בהפתעה: "נוחי, זה אתה?" משתנקת לרגע, "מה אתה עושה פה?"
ולאחר רגע בו הוא מעכל את המשמעות, הוא נושף, ואומר בהקלה- "בת שבע? את יודעת כמה נבהלתי?"
"מצטערת", בת שבע התקרבה אליו, נוקשת בנעלי בית רכות על הרצפה. "אז מה אתה עושה פה?", שאלה שוב בסקרנות.
"אני?" נוחי חושב לרגע. "מתייסר. חושב מחשבות אימה. מנסה להיות שפוי". הוא חייך, מנסה להקל על נימת דבריו. אבל הוא לא מצליח, כי החיוך יצא מריר.

 

[שמואל י]

כתיבה יפה מאוד.
הערה קטנה בקשר לעלילה: אם יונה נעלם, מה הקרובים שלו עושים? משפחה, עוד חברים (ועוד בדיוק נולד לו בן)... המשטרה הייתה אמורה לדעת שיונה נעדר ולהתייחס לזה בשיחה עם נוחי (אולי אפילו לחשוד בו...)

 

[ספריה בהכחדה12]

כתיבה יפה מאוד.
הערה קטנה בקשר לעלילה: אם יונה נעלם, מה הקרובים שלו עושים? משפחה, עוד חברים (ועוד בדיוק נולד לו בן)... המשטרה הייתה אמורה לדעת שיונה נעדר ולהתייחס לזה בשיחה עם נוחי (אולי אפילו לחשוד בו...)

נכון, התייחסתי לזה, בפרקים הבאים.

 

[ספריה בהכחדה12]

היי, מעולה פרק 4: )
אשמח לביקורת.


"אז אתה אומר שהוא נעלם?", אשתו של פנחס כמעט נחנקת מבהלה. "איך… איך זה הגיוני?!" זעקה בקול צרוד מבכי. היא מתנשפת, אוצרת בתוכה את הדמעות. ממוללת את שולי חולצתה.
"מה עושים?" היא שואלת לאחר מספר דקות של דממה, בקול רגוע יותר.
נתי מכחכח בגרונו. "המשטרה לא מאמינה לנו, זה אלף" הוא אומר בקול מדוד. "ובי''ת, שכרתי חוקר פרטי. ספק אם הוא יעזור לנו". הוא נאנח בפעם העשרים ושלוש ליום זה. "לא ניתן לעשות עוד".
"אתה רוצה שאני אעשה אולי משהו?" הקול שלה צרוד, והיא מרגישה פקעת רכה עולה לגרונה, אבל היא בכל זאת שואלת זה. כי היא חייבת. היא לא יכולה להישאר בענן אפל ובחוסר מודעות.
"שירה, שבי ותאמרי תהילים", מתערבת אישתו של נתי בשיחה. "את צריכה לנוח. בשביל הילדים שלך".
שירה שותקת לרגע. "בסדר", היא מתאמצת להפיק צליל מגרונה הלוהט, ומעבירה את לשונה על שפתיה בניסיון להרטיב את היובש שבהן.
התינוק החל לצרוח. היא מנתקת את השיחה, והולכת בעזרתו של רובוט הרגליים לחדר הילדים.
היא ופנחס עיצבו אותו. פעם פעם, כשהם היו עוד צעירים. לפני כמה שבועות.
הם הזמינו פורמייקה מיוחדת, וציפו את הקירות בטפט צבעוני. שמו פרקט חום על הרצפה, ופרסו שטיח ססגוני למראה.
הם נסעו לאיקאה, וקנו שם ארונות לילדים, שידה ומשחקים. היא קנתה לעצמה לכה וצבע ורוד, לצבוע את הארון החיוור.
איי אז. החיים פעם היו ורודים.
ועכשיו?
שחורים. יותר נכון, החיים בצבע כחול זוהר.

איי שם.
פנחס מתעורר מתרדמתו בת השלושה ימים.
הוא מביט סביבו, ואינו רואה דבר. רק ריק גדול, ואפוף זוהר שחור וכחול.
פה ושם היו פזורים מסכים גדולים, שמעליהם כתוב מספרים של שנים. ליד כל מסך יש כפתור גדול ואדום, שכתוב עליו: "START".
הוא סורק את סביבתו בעיניים פעורות ומפוחדות. ומתחיל לסרוק את גופו, לוודא שהגיע שלם.
ידו ממששת את הרגל, חולפת באיטיות לפלג גופו העליון. יד, ראש, עיניים, אוזניים. הכל נמצא במקום. הוא נאנח בהקלה, ונשימתו נעתקה כשמתוך החשכה הגיח בנאדם.
בנאדם, כן. לא יצור, לא חייזר.
בנאדם עם ראש, וגוף.
לאיש הזה היה גם פה, והוא אומר בקלילות מזויפת- "ברוך הבא". הוא שייט לעבר פנחס ההמום, שהבחין שהוא לא שוכב ולא יושב על רצפה. הוא צף באוויר.
האיש מתיישב לידו. "אתה כבר העשירי שבא לפה", אמר בקול צרוד מחוסר דיבור מתמיד.
"יש פה עוד אנשים?" פנחס מתייחס לסאב טקסט של דבריו, מופתע.
"כן".
"איך הגענו לפה?"
"אתה באמת לא זוכר?", בן האנוש נשכב באוויר, שם את ידיו מתחת לראשו בתנוחה נוחה.
"לא". עונה פנחס בנימה עצבנית.
"אז אני אספר לך. אתה, כנראה, עברת ברחוב יהשוע בבני ברק תחתית. אני צודק?" האיש ציין את שם הרחוב המדוייק בו עבר פנחס.
"נכון".
"ברחוב הזה יש מעבר בין ממדי. ואתה כנראה נפלת לשם".
"אה", פולט פנחס, "ואיפה אני בכלל?"
"הו", האיש פורץ בצחוק. "ברוך הבא לחור התולעת הבין גלקטי".

 

[Ayala10]

אהבתי!!
התקדמות בעלילה
סיקרנת

 

[yael305]

זה מה שרואים בנטפרי

xxxx xxxxx xxx xx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxx xxxx xxxxx xxxxxx xxxxxxxxxx xxx xx xxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxx xxxxx xxx xxxxxxx xxxxx xxxxx xx xxxxxxx xxxxxx xx xxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxxxxxxxxxxx xxx xxxxx xxxx xxxx xxxx xx xxxxx xxxx xxxx xxxxxxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxxxxxxx xx xxxxxx xxxx xx xxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxx''xx xxxxx xxxx xxxxx xxx xx xxx xxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxx xxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxx xxxx xxxxxxxxxxx xxxx xxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxx xxx xxxx xxxxxxx xxx xxx xxx xxx xxxxx xxx xx xxx xxxxxx xxx xx xxxxx xxxxxx xxxx xxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xx xxx xxxxxx xxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxxx xxxxxxx xx xxxxx xx xxxxx xxxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxx xxxxxx xxx xxxxx xx xxxxxx xxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxx xxxx xxxx xxx xxx xxxxxxx xxxx xxx xxxxxxxxxx xxxxxx xxxxxxxx xxxxxxx xxxxx xx xxxxxx xxxx xxxxxxx xxx xxxx xxx xx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxxxxxx xxxx xxxxxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxxxx xxx xxxx xxxxx xxx xxxx xxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxxxxxxxx xxx xxxxx xxx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxx xxxxxx xxxxxxx xx xxxxxx xxxxxxxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxx xx xxx xxxxx xxxxx xxxx xxxx xxxxxxxxx xxx xxx xxxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxx xx xxxxx xxx xx xxx xx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxx xxxxxx xxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxxx xxxx xxxxxxx xxx xxxx xxxxxxx xxxxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxxxxxx xxxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxxxxxxxxx xxx xx xxxxx xx xxxxxxxxxxxx xx xxxx xxxxxxxxxx xxx xxx xx xxx xxxx xxxx xxxxxxx xxxxxxx xxxxxxxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxxx xxxx xx xxxx xxx xxxx xx xxxxx xxx xx xxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxxxx xxx xxxxxx xxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxx xx xxx xxxxxxxxxxxx xxxx xxxxxx xxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxxxxxxxxxx xx xxxxx xxxx xxxxxxx xx xx xxxx xxxx xxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxx xxx xxxx xxxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxx xxx xxxxxx xxx xxxxxxxxxxx xxxx xxxx xx xx xxxxx xxxxxxx xx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xx xxxx xxx xxxxx xxxx xxxxx xxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxxx xxxxxxxxxxxx

 

[תמרוז]

מרתק!

 

[Ayala10]

זה מה שרואים בנטפרי

xxxx xxxxx xxx xx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxx xxxx xxxxx xxxxxx xxxxxxxxxx xxx xx xxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxx xxxxx xxx xxxxxxx xxxxx xxxxx xx xxxxxxx xxxxxx xx xxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxxxxxxxxxxx xxx xxxxx xxxx xxxx xxxx xx xxxxx xxxx xxxx xxxxxxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxxxxxxx xx xxxxxx xxxx xx xxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxx''xx xxxxx xxxx xxxxx xxx xx xxx xxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxx xxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxx xxxx xxxxxxxxxxx xxxx xxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxx xxx xxxx xxxxxxx xxx xxx xxx xxx xxxxx xxx xx xxx xxxxxx xxx xx xxxxx xxxxxx xxxx xxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xx xxx xxxxxx xxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxxx xxxxxxx xx xxxxx xx xxxxx xxxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxx xxxxxx xxx xxxxx xx xxxxxx xxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxx xxxx xxxx xxx xxx xxxxxxx xxxx xxx xxxxxxxxxx xxxxxx xxxxxxxx xxxxxxx xxxxx xx xxxxxx xxxx xxxxxxx xxx xxxx xxx xx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxxxxxx xxxx xxxxxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxxxx xxx xxxx xxxxx xxx xxxx xxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxxxxxxxx xxx xxxxx xxx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxx xxxxxx xxxxxxx xx xxxxxx xxxxxxxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxx xx xxx xxxxx xxxxx xxxx xxxx xxxxxxxxx xxx xxx xxxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxx xx xxxxx xxx xx xxx xx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxx xxxxxx xxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxxx xxxx xxxxxxx xxx xxxx xxxxxxx xxxxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxxxxxx xxxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxxxxxxxxx xxx xx xxxxx xx xxxxxxxxxxxx xx xxxx xxxxxxxxxx xxx xxx xx xxx xxxx xxxx xxxxxxx xxxxxxx xxxxxxxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxxx xxxx xx xxxx xxx xxxx xx xxxxx xxx xx xxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxxxx xxx xxxxxx xxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxx xx xxx xxxxxxxxxxxx xxxx xxxxxx xxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxxxxxxxxxx xx xxxxx xxxx xxxxxxx xx xx xxxx xxxx xxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxx xxx xxxx xxxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxx xxx xxxxxx xxx xxxxxxxxxxx xxxx xxxx xx xx xxxxx xxxxxxx xx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xx xxxx xxx xxxxx xxxx xxxxx xxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxxx xxxxxxxxxxxx

קישור בזיפ

 

[yael305]

קישור בזיפ

תודה!
@ספריה בהכחדה12 קטע יפה, כתוב טוב כרגיל.
אהבתי את הרעיון של המעבר הבין ממדי בדיוק בבני ברק, כל דבר מוזר מתאים לשם

 

[ספריה בהכחדה12]

תודה!
@ספריה בהכחדה12 קטע יפה, כתוב טוב כרגיל.
אהבתי את הרעיון של המעבר הבין ממדי בדיוק בבני ברק, כל דבר מוזר מתאים לשם

תודה רבה!

זה מה שרואים בנטפרי

xxxx xxxxx xxx xx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxx xxxx xxxxx xxxxxx xxxxxxxxxx xxx xx xxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxx xxxxx xxx xxxxxxx xxxxx xxxxx xx xxxxxxx xxxxxx xx xxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxxxxxxxxxxx xxx xxxxx xxxx xxxx xxxx xx xxxxx xxxx xxxx xxxxxxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxxxxxxx xx xxxxxx xxxx xx xxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxx''xx xxxxx xxxx xxxxx xxx xx xxx xxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxx xxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxx xxxx xxxxxxxxxxx xxxx xxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxx xxx xxxx xxxxxxx xxx xxx xxx xxx xxxxx xxx xx xxx xxxxxx xxx xx xxxxx xxxxxx xxxx xxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xx xxx xxxxxx xxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxxx xxxxxxx xx xxxxx xx xxxxx xxxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxx xxxxxx xxx xxxxx xx xxxxxx xxxxxx xxxxxx xx xxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxxxxxxx xxxxx xxxxx xxxxx xxx xxxx xxxx xxx xxx xxxxxxx xxxx xxx xxxxxxxxxx xxxxxx xxxxxxxx xxxxxxx xxxxx xx xxxxxx xxxx xxxxxxx xxx xxxx xxx xx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxxxxxx xxxx xxxxxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxxxx xxx xxxx xxxxx xxx xxxx xxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxxxxxxxx xxx xxxxx xxx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxx xxxxxx xxxxxxx xx xxxxxx xxxxxxxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxx xx xxx xxxxx xxxxx xxxx xxxx xxxxxxxxx xxx xxx xxxxxx xxxxx xxxxxxx xxxxxxx xxxx xxxxxx xx xxxxx xxx xx xxx xx xxxxx xxxx xxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxx xxxxxx xxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxx xxxxx xx xxxxx xxxxx xxxxxxx xxxx xxxx xxxxxxx xxx xxxx xxxxxxx xxxxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxxxxxx xxxxx xxxxxx xxxxx xxxx xxxxxxxxxxxxx xxx xx xxxxx xx xxxxxxxxxxxx xx xxxx xxxxxxxxxx xxx xxx xx xxx xxxx xxxx xxxxxxx xxxxxxx xxxxxxxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxxx xxxx xx xxxx xxx xxxx xx xxxxx xxx xx xxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxxxx xxx xxxxxx xxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxx xx xxx xxxxxxxxxxxx xxxx xxxxxx xxxx xxxx xx xxxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xx xxxxxxxxxxxx xx xxxxx xxxx xxxxxxx xx xx xxxx xxxx xxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxxxxxxx xxx xxxx xxx xxxx xxxxxx xxxx xxxxx xxxxx xxxx xxx xxxxxx xxx xxxxxxxxxxx xxxx xxxx xx xx xxxxx xxxxxxx xx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxx xx xxxx xxx xxxxx xxxx xxxxx xxxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxxx xxxxxxxxxxx xxx xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx xxxx xxxx xxxxxx xxxxxxxxxx xxx xxxx xxxxxx xxxx xxxxxxxxxxxx

וואו, מוזר. באסה