שיתוף - לביקורת מחשבה בעקבות חרדה במעלית תקועה

  • הוסף לסימניות
  • #1
מבחינה סטטיסטית זה היה חייב לקרות, כפי שמופיע בסעיף הלא כתוב, בספר הלא קיים 'חוקי החיים', ואני מצטט: "לא יעבור אדם תקופה בחייו ללא היתקעות במעלית"

כמו כולם, אני מודע היטב לנוסחה הסטטיסטית הזו, אבל מתעלם ממנה בין היתר בעזרת העצלנות שבורכתי בה וה"יהיה בסדר" הישראלי.

קפיצה דרמטית, ואחריה מנוע דומם ושקט מעיק שלוחץ על כל מתגי הקלסטרופוביה בגוף ובנפש.

בדקה הראשונה ה'גבר' שאני, מנהל את האירוע בקור רוח מרשים. אבל די מהר הילד שבי מבקש לחטוף את המושכות; לפוצץ את דלת המעלית במכות, לבכות ולצרוח 'אמאאאאאא'.

אבל אז אני קולט שאני לא לבד שם. לצידי נוות ביתי היקרה ושלושת זאטוטי. אז בלית ברירה נצמדתי להסדר הוותיק שהשכנתי זה מכבר בין צדדי האישיות שבי: ילד מבפנים, גבר מבחוץ.

אני מורח חיוך מעושה על פני, מבטיח שיהיה בסדר ומאלתר בדיחות קרש על המצב. הילדים לא צחקו, ואשתי נתנה לי מבט של "גם בערב חופשי ומבודח בבית, לא הייתי צוחקת מהבדיחות האלה, אז עכשיו?"

"הנה אני לוחץ על פעמון ההזעקה, ותכף מחלצים אותנו" הרגעתי את כולם, ובעיקר את עצמי.

לאחר לחיצה קלה שלא שכנעה את הפעמון לזעוק, באה לחיצה חזקה יותר, ולאחריה לחיצה בעוצמה של בעיטה, ולאחריה ההבנה הנוראה, שמהצהוב הלחיץ והתקול הזה לא תבוא הישועה.

כלפי חוץ המשכתי לחייך, אבל בפנים התחלתי לחשב את קיצי לאחור.

אף על פי שזה היה ביום חמישי בבוקר, כבר התחלתי להיערך מחשבתית לעשות שבת בתוך קופסת נירוסטה. לא שהיה לי את הפרודוקטים המתבקשים, גם לא זכורה לי חנות פתוחה במחירים נוחים בסיטואציה, אבל לך תשדך היגיון לוגי, לנפש בהולה והיסטרית.

כל חיי עברו לפני ביעף. ברגעי קיצון, תרתי אחר חפץ חד כדי לדקור את עצמי ולכתוב בדמי על קיר המעלית, נוסח בקשת סליחה לכמה אנשים, שטרם הספקתי לפייס אותם עד היום.

בשיא הדרמה, רעידה קלה, ואחריה קול מנוע פועל ותחושה נעימה של תנועה. דלת נפתחת ועולם מאיר מחייך אלי.

הרגשתי בר מזל. קיבלתי את חיי במתנה. מעתה ואילך כל רגע בחיי יהיה מנוצל עד תום לתורה וגמילות חסדים. אני הולך להגשים את עצמי ולמצות את מלוא הפוטנציאל שבי.

אפקט 'הניצול המתלהב' ליווה אותי עד שעה ו - 32 דקות מרגע החילוץ, בעוצמה הולכת ופוחתת. בדקה ה - 33 כבר קיטרתי על סודה עם גז לא חזק מספיק לטעמי, ועל התיבול המאכזב של הביסלי בטעם החדש.

נותרה בי רק מחשבת רקע מטלטלת, על האנשים שחיים לנצח בתוך "מעלית תקועה" עם מערכת "הזעקה" וקריאה לעזרה תקולה. אלה שהם על הרצף; רצף של סבל, רצף של בדידות, רצף של כאב.

הם מלאים ברגשות, בחרדות, בפחדים, במחשבות, אבל כל אלה נצורים בתוך נפש תקועה, שאולי לא תיפתח לעולם. הם כמהים שמישהו יחלץ אותם מעצמם, יגלה בהם עניין, יעטוף אותם בהבנה ובחמלה, או לפחות יתעניין וישאל איך הם מרגישים שם בפנים, בלבד, במפחיד, בחשוך.

אם התקיעה הקצרה שלי במעלית שינתה במשהו את ההבנה ואת ההזדהות שלי כלפיהם, אז זה ממש היה שווה את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ואוו.
אני בהחלט מתחברת לסיגנון כתיבה הזה. ואיזה מסר..
הסיטואציה ( לא שידוע לי אם אכן קרה המקרה או שהוא נכנס לקטגוריה של; ’הלוואי וקטע זה ישאר על הכתב בלבד’;) ) והתיאורים החיים, עושים את זה לגמרי.
הרגשתי תקועה בעצמי במעלית..
אבל גם בלי להיתקע בתוכה, השארת לי לגמרי חומר למחשבה...
אז תודה על זה. ומחכה מאד לעוד קטעים ממך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ואוו. ואוו. ואוו.

קטע קומי נהדר וקליל.

בא לי עוד כאלה!


ועכשיו להערה של "הדוד המעצבן" (כהגדרת מ. י. פרצמן ידידתנו.):
פעמון ההזעקה,
אזעקה.

חוץ מזה, בינתיים אין עוד הערות. הקטע כתוב מצוין בהחלט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אפקט 'הניצול המתלהב' ליווה אותי עד שעה ו - 32 דקות מרגע החילוץ, בעוצמה הולכת ופוחתת. בדקה ה - 33 כבר קיטרתי על סודה עם גז לא חזק מספיק לטעמי, ועל התיבול המאכזב של הביסלי בטעם החדש.
הכי אהבתי את זה :LOL:
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ואוו.
אני בהחלט מתחברת לסיגנון כתיבה הזה. ואיזה מסר..
הסיטואציה ( לא שידוע לי אם אכן קרה המקרה או שהוא נכנס לקטגוריה של; ’הלוואי וקטע זה ישאר על הכתב בלבד’;) ) והתיאורים החיים, עושים את זה לגמרי.
הרגשתי תקועה בעצמי במעלית..
אבל גם בלי להיתקע בתוכה, השארת לי לגמרי חומר למחשבה...
אז תודה על זה. ומחכה מאד לעוד קטעים ממך!
קודם כל תודה רבה.
הסיטואציה אכן התרחשה כשעה וחצי לפני שהיא נכתבה, בהרכב האנושי המפורט.
כמובן שתיבלתי וניפחתי את התחושות ואת המחשבות מסביבה, משיקולי כתיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
ואוו. ואוו. ואוו.

קטע קומי נהדר וקליל.

בא לי עוד כאלה!


ועכשיו להערה של "הדוד המעצבן" (כהגדרת מ. י. פרצמן ידידתנו.):


אזעקה.

חוץ מזה, בינתיים אין עוד הערות. הקטע כתוב מצוין בהחלט.
תודה רבה

ממש לא דוד מעצבן. ההפך אחת הסיבות שאני כאן היא דודים נחמדים כמוך. לולא היה מסובך לתקן הייתי כבר מתקן.
ושוב תודה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גלגל_מזלות_וינשוף_קסום.gif

ברוכים הבאים לאשכול הרשמי של "חויה בקליק" - הבית של המשחקים האינטראקטיביים, הקליקרים וההפעלות הכי חכמות שיש.

לרגל השקת האשכול ועונת המבצעים (Black Friday שקורה עכשיו וחנוכה שמגיע מיד אחריו), בנינו עבורכם את "גלגל המזל".אנחנו לא נגלה לכם איזו הנחה תקבלו. אתם תצטרכו לגלות בעצמכם...

אז איך זה עובד?​

בנינו אלגוריתם מיוחד שמחלק קופונים בצורה אקראית לגמרי.
בתוך המאגר מסתתרים:
מגוון סוגי קופונים לשירותים שלנו מהנחות בסיס ועד משחקים ללא עלות!

רוצים לסובב את הגלגל ולבדוק את המזל?​

  1. הגיבו כאן באשכול: "אני רוצה לסובב את הגלגל"
  2. נשלח לכם בהודעה פרטית קישור קסם חד-פעמי.
  3. לחצו על הקישור- ותגלו מיד במה זכיתם.
  4. כל כרטיס זוכה!

קצת עלינו (למי שלא מכיר):​

אנחנו ב"חויה בקליק" הופכים כל אירוע – מיום הולדת משפחתי ועד כנס של 2000 איש – לאירוע סוחף, תחרותי ומגבש.

מה תמצאו אצלינו:

  • מערכות טריויה להפעלה עצמית: אתם בונים את המשחק, מקרינים על מסך, והקהל משחק מהניידים שלו בזמן אמת-גם בטלפונים כשרים!. (פתרון מושלם וזול למשפחות, ימי הולדת וכיתות).

  • השכרת קליקרים (שלטים) פיזיים: הדבר האמיתי! ערכות של שלטים אלחוטיים למשחק ללא צורך אינטרנט וטלפונים בכלל. (הפתרון האידיאלי למוסדות, סמינרים, תלמודי תורה ומשפחות).

  • הפקות תוכן מלאות: אנחנו בונים לכם את השאלות, את העיצוב ואת החוויה מא' ועד ת' לארגונים ומוסדות
  • תוכנית בת מצוה יחודית חוויה סוחפת, מגבשת ומלאת עניין שכולם שותפים בה! לאירוע בת מצוה שלא ישכחו! טריילר לצפיה

  • ספיישל חנוכה: תוכניות מוכנות, מעוצבות ומתוכנתות למסיבות חנוכה - רק לחבר למסך ולהתחיל לשחק.

  • מסע את תוך עצמי וכמובן התוכנית החדשה שלנו סינק מסע מרתק לגילוי עצמי עם תוצאיה אישית ויחודית לכל משתתף
    מסע שאף משפחה לא מפספסת! טריילר לצפיה

שירות ותמיכה​

האשכול הזה נועד לכיף, להתייעצות על סוגי הפעלות ולחלוקת ההטבות.כדי שנוכל לתת שירות מהיר ומדויק ללקוחות קיימים (ובמיוחד בלחץ של חנוכה):שאלות טכניות, עזרה בתפעול או תמיכה בזמן אמת – נא לא לכתוב באשכול זה! (אנחנו עלולים לפספס אתכם כאן).פנו אלינו אך ורק בערוצי התמיכה הרשמיים לקבלת מענה מיידי:

📞 בטלפון לתמיכה ושירות: 03-773-7970
🌐 לאתר שלנו ולהתרשמות: -https://clicker.co.il/
📧 מייל: K037737970 @ GMAIL.COM

אז... מי הראשון שיש לו אומץ לסובב את הגלגל?
התגובות פתוחות, הקופונים במערכת מחכים... צאו לדרך! 👇

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת הקונפליקטים
אחת הבעיות הכי משמעותיות שעברתי היא התמודדות בין הפנים לבין החוץ.
באופי שלי אני בטוחה שאני הכי מוצלחת והכי יפה והכי מוסרית והכי צדיקה, מאז שאני זוכרת את עצמי חשבתי כך.
אז תגידו נו מה הבעיה? מצוין, זה חשוב לחיות בתוך ביטחון עצמי.
הבעיה שזה רק מחשבה.
כי בראי הייתי רואה דמות קצת הרבה... מכוערת. (יופי/כיעור זה דבר יחסי).
והמציאות הוכיחה שאני לא הכי מוצלחת.

והבעיה? שהמשכתי לחשוב שאני כן. לחיות בתוך תחושה שאני הכי בעולם ולהתאכזב כל הזמן מול המראה, זה לא העלה לי את הביטחון העצמי.
כי למרות שחשבתי שאני הכי, גם חשבתי שזה לא בסדר, זה לא בסדר להיות הכי הכי הכי...
כך גם לא הייתי מי יודע מה., וגם הורדתי את הפוטנציאל שכן היה לי להיות 'משהו'.
למשל הייתי מעדיפה להדגיש כל הזמן את המגרעות שלי כדי שלא יחשבו שאני הכי..
והייתי משתדלת להנמיך את עצמי, כדי שלא יקנאו בי ובגלל חשיבה נוספת...
והייתי שונאת את עצמי רודפת את עצמי.
ולא מוכנה לקבל את זה שמגיע לי טוב.
אם היה לי טוב הייתי חושבת שזה זמני. וזה לא תקין.
*
האדם נולד בתוך עצמו וגדל בתוך עצמו.
אך הפנימיות שלו קצת שונה, או הרבה שונה.
יש פער מסוים בינו לבין הסביבה והעולם.
הבעיה שאדם הוא יצור חברותי.
והפערים העצומים בין מי שהוא לבין מה שהסביבה דורשת, מובילים אותו לרצון לשקר, לייפות את המציאות, למצוא חן.
וזה בסדר.
כי באמת צריך בשידוך למשל ללבוש בגדים יפים ולא סמרטוט.
גם בחברה צריך להיות בנורמה מסוימת.
אי אפשר לאכול בקול רם וצורמני רק כי זה אני.
אי אפשר ללכת בבגדים מוזנחים ולחכות לקבל יחס של מלך.
יש התנהלות ויש תוצאה.

*
אבל אי אפשר לחיות בשקר כל הזמן.
הפנימיות דורשת את שלה.
הפנימיות משתוללת, חשה מצרים, הכל סוגר עליה.
החיצוניות דורשת למצוא חן.
הפנימיות רוצה לשבור את הכללים.
*
והאדם חווה הסתגרות, בושה, פיצול אישיות, כי כמה אפשר להסתיר את עצמי האמיתי?
ולמה שאגלה את עצמי? העולם ידחה אותי ובצדק.
לעולם אין באמת רצון להכיל גוונים, אנחנו כחברה מצפים לסטנדרט, לאפור לבן, אין לנו כח להתמודד עם קשת של צבעים.
אין לנו כח לפענח מורכבויות, רוצים חיים פשוטים.
מלך, עם. זהו.
לא גוונים של אחדות. זה קשה להכלה.
אבל העולם כן צבעוני, הפנימיות מפוצצת בססגוניות מרהיבה, בניגודים מרתקים, בשמים וארץ, ביופי לא יתואר.
אבל אנחנו? תנו לנו את האפור.
את החיצוניות.
את החשיבה הקבועה, היציבה.
אין לנו כח לפנימיות המדהימה.

*
זה קצת קשה לחשוב לעומק, להתקל בעצמי האמיתי, בלי מסכות.
זה קצת קשה להתמודד עם העצמי. עם פחדים, רצונות, אמונות, וכל קשת הרגשות, מול מידות לא מתוקנות של עצמי, מול תהום של ריק.
מול הסכמה שאני לא הכי.

קשה לחיות ככה, באהבה לעצמי כמו שאני, אבל אחרי שמבינים מה זה לחיות בהבנה והקשבה לקול הפנימי, בוחרים בחיים.
זו תקופה שלא העליתי בת שחוק על שפתיי.

התקופה אינה תקופה לצחוק בה.

כשכואב כל כך, הצחוק מצטנף בתוך הגוף, נמנע מלהפגין נוכחות, שמא יתפקד כמלח על פצע.

האמת היא, שכלל לא בא לי לצחוק.

אומרים שצחוק דווקא מרפא כאב, אבל זה לא נכון כנראה כאשר הפצעים טריים מדי, מתחננים להגלדה.

אבל לפעמים, למרות הכול, אני נפקד רגעי חסד של שמחה.

זו יכולה להיות בדיחה טובה שמישהו השמיע, או לחלופין בדיחה ישנה שמי שהשמיעה נלקח לבית עולמו זה מכבר. למרבה ההפתעה, ההבנה המאוחרת קמעה, לא מאפילה על ההנאה הצרופה.

אומרים שאלו ניצני הגלדה. הגוף מרשה לעצמו, משמע הכאב עושה מקום לעוד רגשות לצידו.

גם אז, רגע לפני פרוץ הצחוק, אני בולם את עצמי, שלא להכאיב לסובבים אותי.

הצחוק שלי עשוי להגביר את הכאב שלהם. ואני, איני דר בודד במדבר שממה, לא אזרע צחוק על פצעי חבריי.

התקופה, תקופה קשה. הגשמים שוטפים כל ערוגה, זורעים חיים בדיצה.

רק היא, כחלקת אדמה חרושה תלמים-תלמים, צחיחה ונואשת להתלחלח.

שפתיים שבורות, משתיקות צחוק אילם של חורף.

בקיצור, למישהו יש וזלין?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה