כלכלה נבונה הצלחתם לצמצם הוצאות בתחום בחיים? שתפו!

אנחנו החלטנו לחסוך לכמה מטרות שממש רצינו
ישבנו ועשינו חשבון על הוצאות חודשיות: מים, חשמל, שכירות, משפחתון...
ועל ההכנסות
הגענו למסקנה שכדי שוכל לחסוך אין הוצאות נוספות על הנ"ל (כמובן שיש מקרים יוצאי דופן)
הפסקתי עם ההרגל כל קניה לקנות ארטיק ומיץ.
אם אני עושה קניות בחניות קונה רק מה שאני צריכה או שמראש אני אומרת לעצמי אני נכנסת רק לראות אם קשה לי לא נכנסת
אין סתם לקחת חופש, אם יש תוכניות אני אקח חצי יום או שאזיז את התוכניות לערב או שאשלים בשעות נוספות במשך החודש (כדי לא להוריד את ההכנסות)
 
קיבלו אח''כ כמה חחח

תכלס במבט לאחור,
אז היינו צעירים ומעיזים
והיום לא הייתי עושה את זה בדיוק בגלל מה שרשמת.
אולי צריך אשכול נפרד,
השבוע ביתי יצאה לטיול...
ל'מאחורי הדבש' מרחק רבע שעה מבני ברק - כפר חב"ד.
העריה משלמת את הנסיעות,
[כך אמר לי בכיר בעיריה שהעריה נותנת את האוטובוס ולא דמי נסיעות].
וגבו מההורים 82 ש"ח. מה זה?
וזה בנוסף למיצוי דמי השכלול למיניהם.
בכסף הזה אפשר לעשות טיול יום שלם לצפון. הפקרות.
 
אם את כל כך היסטרית מכך שלא תוכלי לחסוך מספיק כסף אחרי שתתחילי לשלם שכירות
ואת כל הזמן סביב איך לחסוך. ואיך לשני עולה שתי שקל פחות בחשמל.

אז
לא נראה כל כך שהשגת את מטרת ההתנתקות
חח למה?
 
אני אנסה לדברר אותה מקווה שאצליח..
היא מתכוונת שגם אם זה עוזר לך שאת לא צורכת ולא מצליחים "לדחוף" לך דברים שאת לא רוצה.
אבל את עסוקה בזה כל הזמן.
יש אנשים שכל הזמן צורכים דברים, ויש אנשים שכל הזמן עסוקים לבדוק שהם לא צורכים יותר מידי דברים..
 
אני אנסה לדברר אותה מקווה שאצליח..
היא מתכוונת שגם אם זה עוזר לך שאת לא צורכת ולא מצליחים "לדחוף" לך דברים שאת לא רוצה.
אבל את עסוקה בזה כל הזמן.
יש אנשים שכל הזמן צורכים דברים, ויש אנשים שכל הזמן עסוקים לבדוק שהם לא צורכים יותר מידי דברים..
בדיוק
ואם
הגישה שלי היא לא חסכנות שגורמת לך למסכנות
אלא לתחושת נצחון וזיקוק בריא של הצרכים האמיתיים שלך
אם הניצחון כרוך בלחץ תמידי לחסוך
מה הרווחת?
 
בדיוק
ואם

אם הניצחון כרוך בלחץ תמידי לחסוך
מה הרווחת?
סליחה שאני משנה כיוון והופכת לדברר אותה, (אישית אני איתה..)
הרווח הוא זיקוק בריא של הצרכים האמיתיים שלי.
בשורה התחתונה היא לא תקנה שום דבר שהיא לא צריכה. ומבחינתה זה ניצחון.
 
סליחה שאני משנה כיוון והופכת לדברר אותה, (אישית אני איתה..)
הרווח הוא זיקוק בריא של הצרכים האמיתיים שלי.
בשורה התחתונה היא לא תקנה שום דבר שהיא לא צריכה. ומבחינתה זה ניצחון.
אם הצורך האמיתי שלה לחיות כל הזמן ברדיפה אחרי חיסכון
אז מסכנה שהיא
 
-לא עושים קניות במכולת או בסופר יקר, בהשוואה זה פער של מאות שקלים בחודש
-בגדים לגבר קונה דרך התתי"ם בישיבות יוצא די זול חליפה כובע חולצות וכו'
-בגדים נשים וילדים חלק ניכר מזמינים מאלי /נקסט/שיין , יש דברים שווים
-חלק מאיפור מליידי מייקאפ חצי מחיר עד שליש מהארץ
-נעליים קונים איכותי קצת יקר מחזיק לעונה +,ולא זול שצריך להחליף כל חודשיים..
-פאה טובה ב6-7 אלף,מחיר יקר לא תמיד נותן יותר תמורה למחיר מנסיון ..
-רכב זה צורך או פינוק,אצלינו זה פינוק אז אין לבינתיים
-יש מוצרי חשמל שזוללים חשמל כגון מחשב נייח,סוגים מסויימים של מיחם לשבת,
יש חברה שמוכרת מוצרים בזול אבל עם צריכת חשמל מופרזת של כמה חודשים,כבר היית קונה איכותי וצריכה זולה.
-שבתות בבית זה הוצאה גדולה- מזונותיו של אדם קצובין לו חוץ מהוצאות שבת ויו"ט..
-יש כאלה שחוסכים בדברים הקטנים אבל כשיש הוצאה גדולה לוקחים את ההכי מותג והכי יקר,לא תמיד זה נצרך.
-אצלינו לא מחשבים כל שקל בודד,אבל אני יודע בד"כ בסוף חודש כל דבר אם היה נצרך או פינוק שזה גם מותר... :)
והכל ברוח טובה שזה הכי חשוב,ובלי לשדר לחץ או דאגה.
 
אם הצורך האמיתי שלה לחיות כל הזמן ברדיפה אחרי חיסכון
אז מסכנה שהיא
זה לא קשור לחיסכון אלא להרגשה שהמודעות בעיתון והמבצעים בחנות לא גורמים לנו לקנות משהו שלא תכננו לקנות ושאנחנו לא באמת צריכים...
 
אם את כל כך היסטרית מכך שלא תוכלי לחסוך מספיק כסף אחרי שתתחילי לשלם שכירות
ואת כל הזמן סביב איך לחסוך. ואיך לשני עולה שתי שקל פחות בחשמל.

אז
לא נראה כל כך שהשגת את מטרת ההתנתקות
יש לי מטרה לחסוך כסף, ולא לפרגן לחברת חשמל עוד כמה שקלים כשהם יכולים להשאר אצלי
ובמקביל אני רוצה לתכנן צעדים נכונים קראת השינוי המשמעותי של תשלום על שכירות

אני אנסה לדברר אותה מקווה שאצליח..
היא מתכוונת שגם אם זה עוזר לך שאת לא צורכת ולא מצליחים "לדחוף" לך דברים שאת לא רוצה.
אבל את עסוקה בזה כל הזמן.
יש אנשים שכל הזמן צורכים דברים, ויש אנשים שכל הזמן עסוקים לבדוק שהם לא צורכים יותר מידי דברים..
נכון, אני עסוקה בזה. זה תחביב.
זה מתכתב עם זה שפעם בשבוע לפחות אני עושה פרוייקט של ריקון בית שזורקת כל מה שאני לא צריכה
יש אנשים שאוהבים לאגור ויש שאוהבים לזרוק
בדיוק
ואם

אם הניצחון כרוך בלחץ תמידי לחסוך
מה הרווחת?
הרווחתי שאני נהנת מזה.
לאנשים יש תחביבים מוזרים שהם משלמים עליהם כסף
ולי יש תחביב מוזר שאני מקבלת עליו כסף
סליחה שאני משנה כיוון והופכת לדברר אותה, (אישית אני איתה..)
הרווח הוא זיקוק בריא של הצרכים האמיתיים שלי.
בשורה התחתונה היא לא תקנה שום דבר שהיא לא צריכה. ומבחינתה זה ניצחון.
בינגו
אם הצורך האמיתי שלה לחיות כל הזמן ברדיפה אחרי חיסכון
אז מסכנה שהיא
זו לא רדיפה אחרי חסכון, זה רצון כן ועמוק שכסף שעבדתי עליו לא ילך לאנשים שאני לא מכירה אותם
זה לא קשור לחיסכון אלא להרגשה שהמודעות בעיתון לא גורמות לנו לקנות משהו שלא תכננו לקנות ושאנחנו לא באמת צריכים...
התרגום שלי לחסכון זה:
להשאיר כמה שיותר כסף אצלי
אני זאתי שעבדתי עליו
ורק אני רוצה להנות ממנו
ולקנות בגד בתחילת עונה כי ככה זה הולך - זה לתת לקידישיק להנות ממנו
 
יש לי מטרה לחסוך כסף, ולא לפרגן לחברת חשמל עוד כמה שקלים כשהם יכולים להשאר אצלי
ובמקביל אני רוצה לתכנן צעדים נכונים קראת השינוי המשמעותי של תשלום על שכירות


נכון, אני עסוקה בזה. זה תחביב.
זה מתכתב עם זה שפעם בשבוע לפחות אני עושה פרוייקט של ריקון בית שזורקת כל מה שאני לא צריכה
יש אנשים שאוהבים לאגור ויש שאוהבים לזרוק

הרווחתי שאני נהנת מזה.
לאנשים יש תחביבים מוזרים שהם משלמים עליהם כסף
ולי יש תחביב מוזר שאני מקבלת עליו כסף

בינגו

זו לא רדיפה אחרי חסכון, זה רצון כן ועמוק שכסף שעבדתי עליו לא ילך לאנשים שאני לא מכירה אותם

התרגום שלי לחסכון זה:
להשאיר כמה שיותר כסף אצלי
אני זאתי שעבדתי עליו
ורק אני רוצה להנות ממנו
ולקנות בגד בתחילת עונה כי ככה זה הולך - זה לתת לקידישיק להנות ממנו
לעיתים אני תוהה עם עצמי אם את לא "הסולידית",
שהחליטה לחדור לפורום החרדי פרוג....
את ממש מדברת מתוך גרונה.
(אני אישית איתך בזה).
 
הרווח הוא זיקוק בריא של הצרכים האמיתיים שלי.
צרכים זה דבר נזיל, אין פה ממש אמת אלא לכל היותר קירוב טוב. באיזשהו שלב הדקויות כבר לא משרתות את המטרה.
זו לא רדיפה אחרי חסכון, זה רצון כן ועמוק שכסף שעבדתי עליו לא ילך לאנשים שאני לא מכירה אותם
בכלכלה מדברים במונחי תועלת.
המטרה שלך צריכה להיות למקסם את התועלת האישית מהכסף.
כמה תועלת יפיקו בדרך אנשים אחרים מהכסף שלך לא אמור לעניין אותך, זה לא רלוונטי.(*)
באופן גס, כמה שתשלמי פחות לאחרים ככה תהני יותר מהכסף שלך.
אבל זה רק באופן גס, ומנסים להגיד פה שאם את יורדת לדקויות ורודפת אחרי חסכונות את כבר נכנסת לתחום שבו המשוואה לא כל כך פשוטה. זה כבר המקומות שבהם אם את מנסה למזער את הרווח של אחרים מהכסף שלך את מפספסת את המטרה של מיקסום התועלת של עצמך.

[באופן אישי אני לא חושבת שזו צורת מחשבה בריאה, לחשוב על "הכסף שלי שהולך לאחרים". אם חושבים על "הכסף שאני משלמת כדי לקבל תמורה X" זה מתמטית אותו דבר, אבל הרגשה אחרת.]

(*)אם כבר, הפוך. אפשר לפרגן לאחרים win-win. שירוויחו כמה שיותר, מה רע לי? אם זה על חשבוני, זה יתבטא בתועלת שלי. אם זה לא מתבטא בתועלת שלי, זה לא על חשבוני, ואין לי עניין להוריד את הרווחים של אחרים.
 
צרכים זה דבר נזיל, אין פה ממש אמת אלא לכל היותר קירוב טוב. באיזשהו שלב הדקויות כבר לא משרתות את המטרה.

בכלכלה מדברים במונחי תועלת.
זה צירוף של כלכלה ופסיכולגיה (אולי אין דבר כזה בכלכלה... ואולי גם לא בפסיכולגיה).
התחושת ניצחון הזו, שווה גם כסף.
 
[באופן אישי אני לא חושבת שזו צורת מחשבה בריאה, לחשוב על "הכסף שלי שהולך לאחרים". אם חושבים על "הכסף שאני משלמת כדי לקבל תמורה X" זה מתמטית אותו דבר, אבל הרגשה אחרת.]
ממש הגדרה טובה!
לא הצלחתי להסביר למה יש לי גרדת ההענין של הכסף שלי שהולך לאחרים...
 
ממש הגדרה טובה!
לא הצלחתי להסביר למה יש לי גרדת ההענין של הכסף שלי שהולך לאחרים...

מזכיר לי סיפור....

דיוגנס, העני של העיירה ישב על מדרגות האבן בכיכר ואכל תבשיל עדשים
תבשיל עדשים היה המאכל הכי זול והכי פשוט שאפשר להשיג
אם אכלת תבשיל עדשים בצהרי היום, סימן שאין עני ממך.
אחד השרים של הקיסר עבר ליד הכיכר והביט מרום סוסו במבט מרחם בדיוגנס השקוע במאכלו
''אוי דגיונס'' אמר ''לו רק למדת מעט להתחנף לקיסר לא היית צריך לאכול תבשיל עדשים''
דיוגנס הרים את עיניו וסקר את השר עמוקות ''אוי לך'' הפטיר, ''לו רק למדת לאכול תבשיל עדשים, לא היית צריך להתחנף לקיסר''
 
זה צירוף של כלכלה ופסיכולגיה (אולי אין דבר כזה בכלכלה... ואולי גם לא בפסיכולגיה).
התחושת ניצחון הזו, שווה גם כסף.
אין לי בעיה עם תחושת הניצחון. אבל לחשוב ש"זיקקתי את הצרכים האמיתיים" זה סתם אשליה. משהו בניסוח הזה אבסולוטי מדי ומרגיש לי כמו בועה (פסיכולוגית) שתתנפץ. אני בעד הפחתת צריכה מטעמים אידיאולוגיים ואקולוגיים אבל בלי שאיפה לאיזו אמת מזוקקת.
מה הכוונה צרכים זה דבר נזיל, את מתכוונת דבר משתנה?
נכון, הצרכים משתנים ולכן צריכים להיות עם יד על הדופק.
לא מתכוונת משתנים עם הזמן, אלא לא משהו אבסולוטי שניתן לחתוך, זה צורך וזה לא. זה קודם כל רציף, יש יותר או פחות נצרך ולא כן-לא. דברים גם יכולים להחליף אחד את השני, זה לא שיש "סל" נכון אחד של צרכים אלא הרבה אפשרויות להרכיב אותו.
אני לא מדברת על כלכלה, אני מדברת על ניהול תקציב משפחתי.
עני ניהול אישי. על גישה אישית. (על אחריות!)

אם ''מיקסום תועלת'' כוונתך להשקעת אנרגיה בהגדלת הכנסות
אז בעיני זה נכון, ולא נכון.
זה נכון למי שרוצה להרוויח מלאא ומוכן לשעבד את כל זמנו בשביל כך
וזה לא נכון למי שהמטרה שלו היא לא רק כלכלית אלא גם בינאישית.
לא קשור להגדלת הכנסות או הקטנת הוצאות.
התועלת מהכסף היא לא רק מה נשאר בחשבון או כמה שילמתי על כל דבר.
סתם דוגמה פשוטה - קחי את המשוואה של זמן וכסף. לפעמים יש יותר תועלת מלשלם יותר ביוקר אבל לחסוך זמן.
או שלפעמים הפסטה שעולה שקל יותר טעימה לי יותר. או סתם נחמד לי לא להסתובב בסופר עם מחשבון. אלו גם סוגי תועלת.
ולגבי רווחים
אני ממש לא מסכימה איתך
כשחברת ביטוח סוגרת איתי עסקה של 40 ש''ח לביטוח חיים
כשמתחרה שלה לוקחת 30 ש''ח

מה ההגיון הנפשי, כלכלי, ערכי שלי להשאר בחברה ההיא?
כנראה שהייתי ממש לא מובנת... ברור שאין עניין לשלם כסף סתם. במקרה שאת מתארת ה-10 ש"ח הנוספים האלו הם בוודאי על חשבון התועלת שלי. אני לא רוצה לשלם 10 ש"ח יותר.
אבל אם במקרה מסוים יש לי יותר תועלת מלשלם 10 ש"ח יותר, אז לא מעניין אותי שהחברה הרוויחה עלי 10 ש"ח יותר מאשר באפשרות אחרת. זה לא צד של המשוואה שמעניין אותי. הצד היחיד שמעניין אותי הוא הצד שלי במשוואה.
 
-שבתות בבית זה הוצאה גדולה- מזונותיו של אדם קצובין לו חוץ מהוצאות שבת ויו"ט..
ידוע לך למה חוץ משבת ויו"ט?
כי אז זה לא קצוב, בלי הגבלה, שפע גדול!
שבת מכניסה שפע לבית!
כמה שיותר לקנות רק לכבוד שבת!
קניות שבועיות לעשות בערב שבת. אחחחח..... איזה שפע יש כשמכבדים את השבת!
הכל חוזר בכפליים! מובטח.
תאמינו ותראו ישועות!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה