התייעצות דרוש מידע מקצועי לימוד תורת הנפש לגברים

[בר.]

עברתם נושא
הנושא הוא מה כדאי ללמוד
ולא יעילות המטפלים למיניהם...

 

[ברכת הגשם]

עברתם נושא
הנושא הוא מה כדאי ללמוד
ולא יעילות המטפלים למיניהם...

הא בהא תליא!
זה לא ברור?
לומדים בין היתר בשביל להתפרנס,
ובשביל להתפרנס צריך הצלחות מוכחות בשטח!

 

[horseman]

יש לי קרובת משפחה שלמדה טיפול מקצועי
מדובר בלימודים רציניים ובעיקר עבודה עצמית!!!!
כן עבודה עצמית!!!
של בירור הנגיעות וההשלכות על המטפל של כל בעיה שצפה בטיפול.
בלימודים יש תהליך שכל אחד מציף את כל הפנים שלו!
כמו כן יש מעקב של מישהו מעל, על כל טיפול בפועל בתקופת ההכשרה מה קרה שם להיכן זה התקדם!
לבוא להשוות את זה לכל מיני קורסים שמסתובבים בשוק זה פשוט לא רציני,
בעניין ההתאמה לתורה כבר דובר כאן הפסיכולוגיה היא כלי להבנה מה עובר בנפש
כל נפש מה שחשוב לה, לאחד חשוב עולם ירוק ולאחד להבדיל חשוב אמת בעבודת ה'.
רק מטפל מקצועי יוכל ללוות טיפול ארוך טווח ויסודי כי התהליך הוא בעיקר אצל המטופל של גילוי הנפש.

 

[חרד ה']

רבותי מה בנוגע לעו"ס קליני שמורשה לטפל?
האם זה אותו רמה שך פסיכולוג?
וא"כ מה ההבדל?

 

[ברכת הגשם]

יש פסיכולוגים ועובדים סוציאליים רבים שבאים לתקן עוולות שעשו,
דרך לימוד על פי התורה.
ההבדל הוא עצום, יהודי בנוי אחרת מגוי, אי אפשר לטפל בו כמו שמטפלים בגוי. נקודה. ואי אפשר לתמצת פה תורה שלמה
כן דוגמא למשהו שהוא לא פחות מקריטי
בפסיכולוגיה הגויית חופרים לאדם על עברו בילדותו , נועצים את ההתמודדויות שיש לו בהווה- איך לא? בהורים, הם אשמים בהכל,
וכך גורמים לנתק מההורים, לכעסים, לפירוד.
בתורה יש חובת כיבוד הורים ! מלמדים את האדם איך להתמודד עם הדברים, בלי להפריד אותו מההורים.
כנ"ל בזוגיות- בפסיכולוגיה הגויית- לא טוב לך- תתגרש
לפי התורה מה שיותר לחבר ולקרב בין אנשים, כמובן חוץ ממקרים חריגים מאד.
בקיצור שמים וארץ.

 

[בר.]

רבותי מה בנוגע לעו"ס קליני שמורשה לטפל?
האם זה אותו רמה שך פסיכולוג?
וא"כ מה ההבדל?

פסיכולוג מקבל הכשרה יסודית על ההתמחות שהוא יבחר בה.
עו"ס מקבל הכשרה מקיפה וכוללנית על הכל.

 

[יוסייוסייוס]

השאלה הראשונה מה אתה מחפש?
אם אתה מחפש לטפל בעצמך או באחרים.

לפעמים אנשים מבינים שהם צריכים לטפל בעצמם.
אז הם הולכים ללמוד טיפול.

מי שצריך טיפול שילך לטיפול.

ללימוד צריך מי שרוצה להיות מטפל.
======================
מטפלים לא מקצועיים לא מבינים שהם לא מבינים הכל.
קשה עד מאוד לאדם להבין שיש משהו שהוא לא מבין.
המשפט המפורסם
"בורות מולידה ביטחון עצמי לעיתים קרובות יותר מאשר ידע"

מכיר מקרה שהגיע ל'מטפלת' שהחליטה שהבעיה היא בחוסר אהבה של האמא.
לבסוף לאחר אבחון מקצועי [על ידי פסיכולוג מוסמך] הוברר שהבעיה של הילד היא אחרת לגמרי.

אנשים מתבלבלים בין 'חינוך' לבין 'טיפול'.
ישנם אנשים המצליחים בחינוך וחושבים שהם יודעים 'לטפל'.

ובכלל
"ראשית, אל תזיק" מבטא את אחד מעקרונות האתיקה הרפואית.
אדם חייב ללמוד כדי לדעת מה אסור לו לעשות.

אתן דוגמא
אדם עם דיכאון קליני הגיע להתייעץ עם מישהו.
והלה ניסה לשכנע אותו להפסיק את הטיפול התרופתי [בנס המטופל לא שמע אליו].

מטפל מקצועי יודע במה אסור לו להיכנס ולגעת
אסור לו להיכנס למקומות שהוא לא מוסמך להביע בהם דעה כמו טיפול תרופתי.
אסור לו להיכנס למקום שלא 'פתחו לו את הדלת' אליו.

ישנם הרבה 'אל תעשה' [שאת רובם אני גם איני מכיר].

מדהים לראות אנשים 'משחקים' בנפש בלי להבין מה אסור להם לעשות.

הם בטוחים שהם מבינים הכל לאחר שהם קראו איזה ספר ושמעו כמה הרצאות.

 

[בר.]

יש פסיכולוגים ועובדים סוציאליים רבים שבאים לתקן עוולות שעשו,
דרך לימוד על פי התורה.
ההבדל הוא עצום, יהודי בנוי אחרת מגוי, אי אפשר לטפל בו כמו שמטפלים בגוי. נקודה. ואי אפשר לתמצת פה תורה שלמה

מנין כל זאת?
אכן ישנם כאלו שאוחזים כך,
אבל כשיש אדם שמתמודד ומגיעים למסקנה שהוא צריך עזרה רגשית,
נראה לי פחות המקום להתלספות (סליחה על הביטוי).
צריך להיות ממוקדים אם ואיך אפשר לעזור לו הכי מהר ומקצועי.

כן דוגמא למשהו שהוא לא פחות מקריטי
בפסיכולוגיה הגויית חופרים לאדם על עברו בילדותו , נועצים את ההתמודדויות שיש לו בהווה- איך לא? בהורים, הם אשמים בהכל,

קודם כל אכן עוסקים הרבה בחסרים ובחסכים משנות הילדות, ולפעמים המוקדמות מאוד.
להאשים את ההורים? למה זה עוזר? לא מקובל כלל!
בדרך כלל מדובר בהורים טובים, אבל לילד יש חסכים, מה אפשר לעשות?
לעומת זאת אם מטופל יעלה בטיפול רגשי רגשי האשמה כלפי ההורים,
יתכן שבאמת המקום לדבר עליהם.

וכך גורמים לנתק מההורים, לכעסים, לפירוד.

לא מכיר תועלת טיפולית מכל הנ"ל.
למרות שפעמים טיפול יכול להיות הטריגר לכאלו.
וכאילו אין אנשים שמסתובבים עם 'בטן מלאה' על ההורים שלהם,
ולא הלכו מעולם לטיפול.

בתורה יש חובת כיבוד הורים ! מלמדים את האדם איך להתמודד עם הדברים, בלי להפריד אותו מההורים.

כנ"ל בפסיכולוגיה.
(ישנה גישה אחת שכן מדברת על 'היפרדות רגשית', דהיינו תהיה אדם לעצמך, ואל תראה את עצמך כחלק מהוריך. 1. היא פחות מקובלת. 2. עדיין לא מדובר בניתוק קשר, רק באמירה פנימית).

כנ"ל בזוגיות- בפסיכולוגיה הגויית- לא טוב לך- תתגרש

פסיכולוג טוב, לעולם לא מיעץ, מורה, או מדריך.
הוא יעזור לאדם להתמודד בצורה המיטבית.
אם המטופל יעלה רצון לגירושין, בדרך כלל הוא יעודד אותו ללכת לטיפול זוגי.

לפי התורה מה שיותר לחבר ולקרב בין אנשים, כמובן חוץ ממקרים חריגים מאד.
בקיצור שמים וארץ.

ההשפקה הגויית היא אכן רחוקה מאיתנו יותר ממרחק שמים וארץ.
הפסיכולוגיה איננה השקפה (למרות שמאוד מערבבים אותה, והחכם עניו בראשו).
היא חכמת הנפש.

 

[קוב"ה אורייתא וישראל]

שלום לכולם
אשמח לשמוע חו"ד כדי שתאירו את עיני בסוגיה הסבוכה שבזה אני מגשש באפלה
אני מעוניין ללמוד תורת הנפש - טיפול
ואני לא סגור על טיפול נפשי פסיכולגיה או פסיכותרפיה
או ללכת בכיוון קורסים כגון ידיד נפש/פלא יועץ/ ציצינסקי וכו'
שזה טיפול רגשי בכל שם דאית ליה והיימיש וכו'
או ללכת בכיון פסיכולוג
ובזה מה כדאי לעשות תואר ראשון ושני בפסיכולגיה
או תוארים בעו"ס
או ללמוד תעודה ולהמיר אחרי זה לתואר
או עוד אפשריות שעדיין לא עלה בדעתי...
בקיצור אני מעוניין להיכנס לחתום הכי חזק שאפשר והכי מקצועי ששייך
ופתוח לכל האופציות מבחינת תואר כסף שנים למידה וכו' "רק ע"פ כללי ההלכה כמובן"
אבל השאלה שלי זה מה כדאי מבחינת המקצעיות ובלי לבזבז סתם כח וזמן וכסף...
וגם איפה ללמוד באיזה קורס או באיזה אונברסיטה וכו'
ויש לציין שזה החלטה קריטית כי לאיזה כיוון שאני ילך בזה אני יתמקד לאורך חיי ולכן חשוב לי לשמוע ממי שלומד או שמכיר את התחום וכו'
תודה רבה
אשמח גם לשמוע ממי אפשר להתייעץ בנושאים אלה

שמע לי
אם הינך מרגיש משיכה לתחום ואתה מרגיש שיש לך מה לתרום בזה אז לך על זה יש לי חברים אברכים שעושים שטייגען במשך כל היום ובשעות הערב מקבלים מטופלים ומתפרנסים מזה לא רע בכלל, אבל עם כמה הערות:
א] שתתכוון בזה לשם שמים באמת לשם שמים לעזור בזה לבני אברהם יצחק ויעקב ולא בשביל הגו'בות שכביכול לא תחגוג על מצוקתן של ישראל, אלא אדרבה אם אפשר לעזור בדרך קלה יותר למרות שתכניס לכיסך פחות תסייע לו בכך, ושוב לחשוב הכל לשם שמים כי מהבחינה הזו יש מאוד סכנה להגרר שלא לש"ש
ב] שהכל יהיה לפי גדרי ההלכה הן סוג הטיפול והן השהות עם המטופל כדאי שיהיה רב שמבין בתחום להתייעצות הלכתית בנושא

 

[ברוך ר]

מנין כל זאת?
אכן ישנם כאלו שאוחזים כך,
אבל כשיש אדם שמתמודד ומגיעים למסקנה שהוא צריך עזרה רגשית,
נראה לי פחות המקום להתלספות (סליחה על הביטוי).
צריך להיות ממוקדים אם ואיך אפשר לעזור לו הכי מהר ומקצועי.

החתם סופר כתב את זה על רופאי הגוף
עיין פה מהרב מרדכי ניגרשל (https://mnoy.co.il/התייחסות-לטיפול-בנפתולי-הנפש-האלוקית/)
ציטוט:

החתם סופר תמה כיצד מסקנות רפואיות שאליהן הגיעו כתוצאה ממחקרים שנעשו על גופות נוכרים יכולים להיות רלונטים ליהודים וז”ל “קשה לי לסמוך בשום הוראה על רופאי זמנינו אפי’ ישראל… דכל מומחיותם עפ”י ספרי רפואות שנעשו ע”י נסיון שהיה להם על גופי אומות העולם וכן כל חכמתם בניתוח עפ”י שנסו בגופן שלהן, דחביל גופיהו, ואין מזה ראיה לגופי בני ישראל, ואין לדון מדבריהם להקל בשום איסור כי אם לענין חילול שבת ואכילה ביוה”כ דלא יהא אלא ספק פיקוח נפש נמי דוחה שבת ,אבל להאמין להם ממש אין נראה לי” (חתם סופר על שבת פ”ו ע”ב)

(הרב ניוגרשל)

לעומת זאת רעיונות הפסיכולוגיה נשענים על הבנת החוקרים את נפש האדם. הם אמנם מאבחנים “בעיות” אך הקביעות שהם קובעים אודות מקורותיהן של הבעיות ודרכי הטפול שהם מציעים, נשענים על הנחות היסוד שלהם. הנחות שבנויות על השקפת עולמם והשקפת העולם של הפסיכולוגים שקדמו להם.

כתב המשגיח הגדול הרב שלמה וולבה זצ”ל:

“בעבודתי עם הרבים והיחידים אני רואה יותר ויותר את ההרס שהפסיכולוגיה גורמת לנו הנני לפרש דברי”.

בהמשך דבריו עובר הרב וולבה לתאר את אישיותם ואמונותיהם של מניחי היסוד לפסיכולוגיה המודרנית. זיגמונד פרויד, אלפרד אדלר, קארל גוסטב יונג, אריך פרום, וויקטור פרנקל. ומסיק כי רובם לא האמינו כלל במציאות נפש במובנים שלנו וכולם היו אנשים קטנים אכולי יצרים שהתנהגותם האישית ביישה את תאריהם. כיצד רעיונותיהם של אנשים כאלה אודות נפש האדם, רעיונות המתבססים על השקפות מטריאליסטיות או מטריאליסטיות למחצה יכולים לשמש כבסיס לטפול בענייני הנפש, שיהיה מקובל עלינו?

הרב וולבה מסכם את מאמרו ואומר: “מכל הנ”ל הגעתי בשנים האחרונות למסקנה שצריך לדחוק את הפסיכולוגיה מהציבור שלנו עד כמה שאפשר ולהראות לו דווקא העומק העצום של חז”ל הראשונים והאחרונים בחדירה לכוחות הנפש. אין זה אומר שלא נקבל כמה עצות טכניות מהפסיכולוגים. וכמובן אין להימנע מטיפול פסיכולוגי במקרים של מחלות נפש. אף בזה הרבה פעמים איננו רואים תועלת, ואני מעדיף להפנות הסובלים לפסיכיאטר טוב”. (מאמר מתוך קובץ חינוכי “שלמות והשתלמות” עמ’ נ”ג).

(ההדגשה לא במקור)

 

[בר.]

החתם סופר כתב את זה על רופאי הגוף
עיין פה מהרב מרדכי ניגרשל (https://mnoy.co.il/התייחסות-לטיפול-בנפתולי-הנפש-האלוקית/)
ציטוט:
החתם סופר תמה כיצד מסקנות רפואיות שאליהן הגיעו כתוצאה ממחקרים שנעשו על גופות נוכרים יכולים להיות רלונטים ליהודים וז”ל “קשה לי לסמוך בשום הוראה על רופאי זמנינו אפי’ ישראל… דכל מומחיותם עפ”י ספרי רפואות שנעשו ע”י נסיון שהיה להם על גופי אומות העולם וכן כל חכמתם בניתוח עפ”י שנסו בגופן שלהן, דחביל גופיהו, ואין מזה ראיה לגופי בני ישראל, ואין לדון מדבריהם להקל בשום איסור כי אם לענין חילול שבת ואכילה ביוה”כ דלא יהא אלא ספק פיקוח נפש נמי דוחה שבת ,אבל להאמין להם ממש אין נראה לי” (חתם סופר על שבת פ”ו ע”ב)

(הרב ניוגרשל)
לעומת זאת רעיונות הפסיכולוגיה נשענים על הבנת החוקרים את נפש האדם. הם אמנם מאבחנים “בעיות” אך הקביעות שהם קובעים אודות מקורותיהן של הבעיות ודרכי הטפול שהם מציעים, נשענים על הנחות היסוד שלהם. הנחות שבנויות על השקפת עולמם והשקפת העולם של הפסיכולוגים שקדמו להם.

כתב המשגיח הגדול הרב שלמה וולבה זצ”ל:

“בעבודתי עם הרבים והיחידים אני רואה יותר ויותר את ההרס שהפסיכולוגיה גורמת לנו הנני לפרש דברי”.

בהמשך דבריו עובר הרב וולבה לתאר את אישיותם ואמונותיהם של מניחי היסוד לפסיכולוגיה המודרנית. זיגמונד פרויד, אלפרד אדלר, קארל גוסטב יונג, אריך פרום, וויקטור פרנקל. ומסיק כי רובם לא האמינו כלל במציאות נפש במובנים שלנו וכולם היו אנשים קטנים אכולי יצרים שהתנהגותם האישית ביישה את תאריהם. כיצד רעיונותיהם של אנשים כאלה אודות נפש האדם, רעיונות המתבססים על השקפות מטריאליסטיות או מטריאליסטיות למחצה יכולים לשמש כבסיס לטפול בענייני הנפש, שיהיה מקובל עלינו?

הרב וולבה מסכם את מאמרו ואומר: “מכל הנ”ל הגעתי בשנים האחרונות למסקנה שצריך לדחוק את הפסיכולוגיה מהציבור שלנו עד כמה שאפשר ולהראות לו דווקא העומק העצום של חז”ל הראשונים והאחרונים בחדירה לכוחות הנפש. אין זה אומר שלא נקבל כמה עצות טכניות מהפסיכולוגים. וכמובן אין להימנע מטיפול פסיכולוגי במקרים של מחלות נפש. אף בזה הרבה פעמים איננו רואים תועלת, ואני מעדיף להפנות הסובלים לפסיכיאטר טוב”. (מאמר מתוך קובץ חינוכי “שלמות והשתלמות” עמ’ נ”ג).
(ההדגשה לא במקור)

טוב, כבר אשיב לך אחרי שבת קודש

 

[חרד ה']

פסיכולוג מקבל הכשרה יסודית על ההתמחות שהוא יבחר בה.
עו"ס מקבל הכשרה מקיפה וכוללנית על הכל.

והאם זה כזה הבדל ששוה את הטירוף?
כי סו"ס הכשרון והנסיון משקחים פה הרבה
וההכשרה במקומה עומדת...???

 

[חיים הקוסם]

החתם סופר כתב את זה על רופאי הגוף
עיין פה מהרב מרדכי ניגרשל (https://mnoy.co.il/התייחסות-לטיפול-בנפתולי-הנפש-האלוקית/)
ציטוט:


(הרב ניוגרשל)

(ההדגשה לא במקור)

נו..
החתם סופר דיבר גם על חוליי הגוף..
ולכן ,
במקרה של ציפורן חודרנית
האם תלך לפרופוסרית שמאלנית משיבא או לטיפול בשיטת הרב משה בויאר עפ"י התורה?

 

[ברוך ר]

נו..
החתם סופר דיבר גם על חוליי הגוף..
ולכן ,
במקרה של ציפורן חודרנית
האם תלך לפרופוסרית שמאלנית משיבא או לטיפול בשיטת הרב משה בויאר עפ"י התורה?

בסדר, לא הולכים אחר חת"ס בזה, אבל זה רק מידע למי ששאל מניין כל זה שהיה שכתב שגוף של גוי זה לא כמו של יהודי
אז הבאתי מקור

 

[ככר השוק]

והאם זה כזה הבדל ששוה את הטירוף?
כי סו"ס הכשרון והנסיון משקחים פה הרבה
וההכשרה במקומה עומדת...???

עו"ס יכול להיות מטפל מעולה, אם הוא עושה את ההכשרות המתאימות.

אבל הלימודים הם לא פיקניק, לא בפסיכולוגיה ולא בעבודה סוציאלית. זה דורש יכולות קוגנטיביות, נפשיות, לכתוב עבודות רציניות בשפה בהירה קולחת ותקנית (הרבה מעבר לשגיאות כתיב... זה דורש רמה ממש גבוהה). צריך אנגלית וקורסים של שיטות מחקר. צריך לקבל הדרכה במשך כמה שנים וללמוד קורסים נוספים (פסיכותרפיה\ טיפול זוגי וכד')

עד שאתם מתלבטים אם "להשקיע" בפסיכולוגיה או "להסתפק" בעבודה סוציאלית, תבדקו אם בכלל אתם עומדים בתנאי הסף ומסוגלים להתחיל ולסיים את התואר הזה.

 

[חרד ה']

תבדקו אם בכלל אתם עומדים בתנאי הסף ומסוגלים להתחיל ולסיים את התואר הזה.

אין אדם לא יכול יש אדם שלא רוצה...
ועכשיו ברצינות בעיקרון תמיד אפשר להתאמץ אבל השאלי האם ההאמצות תוכיח את עצמו?

 

[ככר השוק]

אין אדם לא יכול יש אדם שלא רוצה...
ועכשיו ברצינות בעיקרון תמיד אפשר להתאמץ אבל השאלי האם ההאמצות תוכיח את עצמו?

זה משפט לא נכון.
יכולות הן כלי שה' חנן בהן אנשים. לא לכולם יש iq גבוה באותה מידה. אנשים שונים ביכולת הבנה והסקה, כתיבה וניסוח, לוגיקה וחשיבה אנליטית.
בס"ה האמירה פה היא שיש לבדוק אם בכלל יכולים לעמוד בלמידה רצינית מאד, משמעותית, שונה בתכלית מלמידה שאינה אקדמית. קריאה והבנה של מאמרים קשים. כתיבה וניסוח ברמה גבוהה, אנגלית ועוד.
תואר בעבודה סוציאלית הוא לא קל. ממש ממש לא.

 

[חרד ה']

תודה רבה לכל המשיבים באשכול החשוב הזה זה עוד ישמש הרבה מתלבטים חן חן...
ולגוף העניין אני בישורת האחרונה להחלטה
ואני יכתוב כמה מסקנות שלי ואני מבקש את עזרת הציבור לדעת אם הגעתי להחלטות נכונות
א אין תואר שני בפסיכולוגיה בהפרדה זה אומר שכל חרד ה' אין לו אפשרות כזאת
ב ולכן אין שום סיבה הגיונית לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה שאתה לא יכול לעשות עם זה כלום
וגם לא כ"כ רלוונטי בשביל להיות פסיכולוג למעשה (בתכלית) כל הסטטיסטקות והאנגלית הגבוהה וכו'
ג וגם תואר לעו"ס קליני זה לא כזה מקצועי לטפל בתחום הפרטני על אף שיש רישיון ואפי' שלומדים את זה קצת
ד ולכן המסקנא שלי תואר ראשון כלשהיא עו"ס חינוך וכו' ואחר זה ללמוד פיכותרפיה אם מוצאים משהו מתאים או תואר שני בפסיכודרמה ואחרי זה התמחות במה שמתאים וכולי עד שכל אחד יתמקצע......
רבותי נא להגיב אם יש בזה מן האמת או שכלל לא אני חייב תגובות כי אני צריך כבר להחליט כבר עד יום חמישי שאז אחד מהמכללות מתחיל מכינה אם אני רוצה עו"ס
רבותי תגובות תגובות תגובות

 

[דרמה זה לא סיפור]

תואר לעו"ס קליני זה לא כזה מקצועי לטפל בתחום הפרטני על אף שיש רישיון ואפי' שלומדים את זה קצת

מדוע ולמה? לדעתי מי שדיבר על מעט לימודים בתחום הטיפול הפרטני התכוון לעו"ס בעל תואר ראשון. מכירה לא מעט מטפלים עידית שבעידית שהם עוסים קליניים.

ולכן המסקנא שלי תואר ראשון כלשהיא עו"ס חינוך וכו' ואחר זה ללמוד פיכותרפיה אם מוצאים משהו מתאים או תואר שני בפסיכודרמה ואחרי זה התמחות במה שמתאים וכולי עד שכל אחד יתמקצ

אחרי תואר ראשון לא ניתן ללמוד תעודה מוכרת בפסיכותרפיה. לימודי פסיכותרפיה הם לימודים תלת-שנתיים המיועדים למטפלים עם תואר שני ובעלי כמה שנות ניסיון.
אכן לימוד תור ראשון כל שהוא ואחריו לימודי טיפול בהבעה ויצירה (אומנות, פסיכודרמה, תנועה, מוזיקה, דרמה תרפיה וכו' ) יכולים להיות פתרון מעולה.
אם כי נקודה למחשבה- לעוסי"ם קל יותר למצוא עבודה בשרות הציבורי, מעמדם החוקי מוסדר יותר ורוב התקנים במקומות ציבוריים וממשלתיים מיועדים לפסיכולוגים או עוסים והמטפלים באומנות הם מיעוט זניח.

 

[DvoraVidman]

תודה רבה לכל המשיבים באשכול החשוב הזה זה עוד ישמש הרבה מתלבטים חן חן...
ולגוף העניין אני בישורת האחרונה להחלטה
ואני יכתוב כמה מסקנות שלי ואני מבקש את עזרת הציבור לדעת אם הגעתי להחלטות נכונות
א אין תואר שני בפסיכולוגיה בהפרדה זה אומר שכל חרד ה' אין לו אפשרות כזאת
ב ולכן אין שום סיבה הגיונית לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה שאתה לא יכול לעשות עם זה כלום
וגם לא כ"כ רלוונטי בשביל להיות פסיכולוג למעשה (בתכלית) כל הסטטיסטקות והאנגלית הגבוהה וכו'
ג וגם תואר לעו"ס קליני זה לא כזה מקצועי לטפל בתחום הפרטני על אף שיש רישיון ואפי' שלומדים את זה קצת
ד ולכן המסקנא שלי תואר ראשון כלשהיא עו"ס חינוך וכו' ואחר זה ללמוד פיכותרפיה אם מוצאים משהו מתאים או תואר שני בפסיכודרמה ואחרי זה התמחות במה שמתאים וכולי עד שכל אחד יתמקצע......
רבותי נא להגיב אם יש בזה מן האמת או שכלל לא אני חייב תגובות כי אני צריך כבר להחליט כבר עד יום חמישי שאז אחד מהמכללות מתחיל מכינה אם אני רוצה עו"ס
רבותי תגובות תגובות תגובות

לדעתי אתה טועה בסעיף ג'.
ולכן סעיף ד' מוטעה גם הוא.
אם לא פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית זה הדרך הכי יסודית . וחינוך - אתה צפוי לגלות שזרקת כסף לפח ושום תוכנית רצינית לפסיכותרפיה לא מקבלת אותך.