דיון מחירי הדירות לאן?

[מקצועיות]

לפי מה שכתבת, התשובה ברורה. קוראים לזה "האנגאובר"
מה שעלה בהגזמה והרבה יותר מכלל המקומות, מתקן את עצמו לאחר מכן.
כמו למשל "חריש"
אבל בכל מקרה עמנואל זה יישוב קטן יחסית. צריך לגור שם בשביל להבין טוב את הסיבה.

הרגעת אותי,
תודה!!!
אתה אומר שבחריש ובעמנואל המחירים הולכים לרדת עוד ועוד,
בדיוק חשבתי על אחד משני המקומות האלו
יש לי עדיין ב"ה למה לחכות...

 

[nigun]

יש נתון אחד שבכל הקורסים וספרי הכלכלה בעולם עד לאחרונה היה מקובל
שמסך משכורות ממוצע לדירה דוג' 180 משכורת מתחילה להתפתח בועה
אנחנו כבר ב300 משכורות ממוצעות לדירה ממוצעת לפי הספר עברנו מזמן את הגבול הלא הגיוני
בעיקר בגלל ריבית זולה,

אפשר מקור לכך שמעל 180 משכורות מתחיל להתפתח בועה?

בסוף הגבול הוא מה התשלום החודשי שצריך לשלם הדירה ביחס להכנסה נטו של משק בית ולא של הכנסה של בן זוג אחד ולא רק הכנסות של שכירים אלא כל סוגי ההכנסות.
אם יהיו כאן ריביות נמוכות ואפשרות פריסה ל70 שנה במימון חוץ בנקאי ואנשים יוכלו לגמרו את החודש עם התשלומים האלו (ואנשים יכולים לשלם הרבה יותר מ30% מההכנסות שלהם) אין באמת מניעה שזה יקרה אם יש ביקוש שמתדלק את זה.

מכיוון שקשה לחשב באמת את סך ההכנסות נטו למשק בית אנשים אוהבים ללכת על המדד של משכורות לדירה אבל זה לא באמת מדד שאפשר לנבא איתו את העתיד

 

[scw]

הרגעת אותי,
תודה!!!
אתה אומר שבחריש ובעמנואל המחירים הולכים לרדת עוד ועוד,
בדיוק חשבתי על אחד משני המקומות האלו
יש לי עדיין ב"ה למה לחכות...

היכן בדבריו נאמר שהמחירים שם ימשיכו לרדת?
בחריש לדוג׳ המחירים עלו בכ-300 אלף ותיקנו למטה בכ-100 אלף זה לא אומר שמכאן הם ירדו ולא יעלו

 

[מקצועיות]

לפי מה שכתבת, התשובה ברורה. קוראים לזה "האנגאובר"
מה שעלה בהגזמה והרבה יותר מכלל המקומות, מתקן את עצמו לאחר מכן.
כמו למשל "חריש"
אבל בכל מקרה עמנואל זה יישוב קטן יחסית. צריך לגור שם בשביל להבין טוב את הסיבה.

אתה לא צודק
ב 15 שנה האחרונות לא קרה שהמחירים עלו וירדו בו זמנית
מקסימום אולי בדימונה המחירים נעצרו

לדעתי יש פה הרבה מין הנסתר
העלייה הזאת הזמן של ריבית כל כך גבוהה היא לא הגיונית

 

[די]

הרגעת אותי,
תודה!!!
אתה אומר שבחריש ובעמנואל המחירים הולכים לרדת עוד ועוד,
בדיוק חשבתי על אחד משני המקומות האלו
יש לי עדיין ב"ה למה לחכות...

יש שיגידו לכם שבדיוק שם הולך לעלות, או יש שיגידו שגם במקומות אחרים הולך לרדת, בקיצור זה הימור, אין כאן איזה מידע סודי.

 

[בית שמשניק]

מגלובס:
עסקאות נדל"ן | ניתוח

חרף המלחמה: הציבור מסתער על הדירות והמחירים עולים בקצב שנתי של 12%​

עליית מחירי הדירות ב־2024 הגיעה לקצב שנתי דו־ספרתי, למרות המלחמה, הריבית הגבוהה והמצב הכלכלי הבעייתי • אנליסטים ומומחים בתחום מסבירים את התופעה בביקושים כבושים שנוצרו במהלך השנה, בה נרשם מספר העסקאות הנמוך ביותר ב־20 השנים האחרונות​

ספוילר: הכתבה

אריק מירובסקי18:53



מדוע ציבור רוכשי הדירות מוכן לשלם היום מחיר שגבוה בעשרות אלפי שקלים בהשוואה לימים טרם המלחמה, וכיצד בתקופת ריבית גבוהה ושלל בעיות כלכליות גורמת המלחמה לעליית מחירי דירות בקצב שנתי דו־ספרתי? אלו הן חלק מהשאלות שניצבות כעת בפני אנליסטים וחוקרים בתחום הנדל"ן, בעקבות פרסום נתוני מחירי הדירות במדד המחירים לצרכן בסוף השבוע האחרון.

לפי הנתונים, מחירי הדירות בשליש הראשון של 2024 הגיעו לקצב שנתי של 12%, בתהליך שהחל בנובמבר 2023 - שהיה כידוע החודש השני למלחמה. העובדה שבשמונת החודשים שקדמו לעלייה הזו המחירים ירדו בכ־2.5% ולאחר מכן עלו בחדות, מגלה כי קיים קשר הדוק בין המלחמה להיפוך המגמה.
ככל הידוע, מדובר במצב תקדימי. על מלחמת השחרור ומלחמת סיני לא קיים מידע שנוגע למחירי הדירות, ומלחמת ששת הימים היתה קצרה מכדי להשפיע על המחירים (תוצאותיה לעומת זאת תרמו לעליית מחירי הדירות באותם ימים). מלחמת יום כיפור הטראומטית תרמה לירידת מחירי דירות גדולה, וכמותה גם מלחמות לבנון הראשונה והשנייה. הפעם, כאמור, המצב הפוך, והשאלה היא מדוע?
ראשית, ניתן להעריך כי המלחמה הנחילה מספר תובנות בקרב רוכשי הדירות. הראשונה שבהן היא שעדיף לרכוש דירה עכשיו, לא משנה גובה הריבית, שכן בעתיד המצב הכלכלי יהיה גרוע בהרבה; השנייה - החשש שהיצע הדירות ירד עקב המשבר החמור בענף הבנייה; והשלישית - שלא רק שלא נראית באופק מדיניות דיור, אלא שאין גם רמז לכך שהגישה הממשלתית לתחום תשתנה, ולכן המחירים יוסיפו לעלות. כלכלני אקדמיה בכירים שגלובס שוחח איתם מסכימים עם הדברים, אך מציינים מספר גורמי עומק נוספים שעשויים להסביר את השינוי החד במגמת שוק הדירות.

"הציבור חושש מעליות מחירים ולא מחכה"​

פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב, תולה את עליית המחירים והביקושים בנרמול הריבית הגבוהה הקיימת כיום. לדבריו, "יש הבדל בין עליית ריבית, לרמה האבסולוטית של ריבית, ועל אף ההעלאה הגדולה, הריבית היום לא שונה מהותית מזו שהיתה נהוגה ב־2005. בסך הכל הריבית שאנו חווים היום היא לא ריבית מאוד גבוהה, וכבר ראינו גבוהות ממנה.

"כשהריביות החלו לעלות, משקי הבית ראו שהחזרי המשכנתאות מאוד מתייקרים להם, אבל כמה עוד הם יכולים להישאר לגור אצל ההורים? הרי משקי הבית גדלים ביותר מ־50 אלף בשנה. אני חושב שהשוק נרמל את הריבית, הסתגל לריבית הגבוהה יותר, ומוכן לעמוד ברכישת דירות".
בן שחר מוסיף: "משקי הבית גם ערים למה שקורה, גם אם הם לא תמיד מבינים את התהליכים הכלכליים. הם שומעים על התחלות הבנייה שיורדות בגלל המצב הפוליטי והמלחמה, והמחסור בפועלים פלסטינים. הם שומעים על זה שלא מגיעים כמעט פועלים ממקומות אחרים כדי למלא את המקום החסר, והם חוששים מעליות מחירים חדות ומחליטים שלא לחכות עד שהמחירים יעלו, והתוצאה היא שהציפיות מגשימות את עצמן".
ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון G City לחקר נדל"ן באוניברסיטת רייכמן, מסבירה גם היא את המגמה היום בביקושים כבושים שמלווים כל הזמן את השוק. לדבריה, בכל פעם שמספר העסקאות צונח - מספר משקי הבית שמצטרפים ל"רשימת" הביקושים הכבושים עולה. "ב־2016 למשל, היה רבעון שבו היקף העסקאות על דירות חדשות היה נמוך מזה של היום. באותו זמן כחלון הבטיח להוריד את מחירי הדירות באמצעות התוכנית שלו, ואנשים האמינו. לאחר מכן היו נסיבות אחרות, כמו הקורונה. בכל פעם קורה משהו שמוריד את היקף העסקאות, כשבפעמים האחרונות זה היה בעת הקפצת הריבית המהירה וההפיכה המשטרית. כל זה יוצר אי־סדירות בשוק.

"אז אם שואלים אותי 'למה מתנפלים על השוק עכשיו?', אולי כדאי לשאול - 'למה לא קנו קודם?'. יש כאן הצטברות של משקי בית שדחו את הרכישה שלהם שלוש וארבע שנים כי האמינו שמחירי הדירות ירדו, או כי לא יכלו לרכוש מסיבות אחרות".
טולקובסקי מוסיפה כי "המלחמה מאיצה תהליך שהחל עוד לפני כן - של העברת כספים וסיוע מסיבי של ההורים לילדים, עוד לפני הירושה. אני רואה ילדים שחוזרים ממילואים ארוכים, וההורים מוכנים לתת להם עוד 200 אלף שקל לרכישת דירה. שמעתי סיפורים כאלה לא מעט. או שאנשים חושבים לברוח מכאן, או שלהיפך - מחליטים 'להתביית'".

רוכשי הדירות המתינו, ומימשו עכשיו​

לצד כל זאת, ד"ר יאיר דוכין, ראש ההתמחות במימון נדל"ן בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, מזהיר כי לא ניתן להסיק בוודאות שאנו עומדים במהלכו של גל חדש של עליות מחירים. במקביל, גם הוא מאמין כי המגמה הנוכחית היא תוצאה של ביקושים כבושים, ובעיקר - "של הביצועים החלשים מאוד של השוק בשנה שעברה".
לפי הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, בשנת 2023 נרכשו כ־70.3 אלף דירות - המספר הנמוך ביותר מאז 2002. מדובר בירידה של 36% לעומת מספר העסקאות שבוצעו ב־2022, ושל 53% לעומת העסקאות שבוצעו ב־2021, שנחשבת לשנה עם מספר רכישות הדירות הגדול ביותר בתולדות המדינה. במצב דברים כזה, מומחים סבורים פה אחד כי סביר להניח שאותם אנשים שהמתינו עם הרכישות בשנה שעברה, החליטו לממש אותן השנה.
בהתאם לכך, דוכין מציע להמתין עוד רבעון אחד כדי להיווכח לאן השוק פונה. כך למשל, דוכין מצביע על מלאי הדירות שבידי היזמים, שלפי הלמ"ס מגיע כיום ליותר מ־66 אלף דירות חדשות בלתי־מכורות - אחת הרמות הגבוהות ביותר אי־פעם. "למרות הגודל של המלאי הזה, שהיית מצפה מהיזמים להוריד מחירים כדי להיפטר ממנו - אתה לא רואה שם ירידה, או לפחות לכאורה לא רואה ירידה. בפועל מבצעי ה־20/80 וה־10/90 (מבצעים לפיהם הרוכש משלם ליזם 10%־20% ממחיר הדירה בעת הרכישה, ו־80%־90% בעת איכלוס הפרויקט, א"מ) מגלמים ירידות מחירים של 10%־15%, ובתמורה היזמים מעלים מעט את מחירי הדירות".

 

[ר' יהונתן]

שוק המשכנתאות מתחמם: היקף ההלוואות החדשות במאי - הגבוה מזה שנתיים | כלכליסט

בחודש שחלף נלקחו משכנתאות חדשות בהיקף של כ-7.8 מיליארד שקל, גבוה ב-32% מהממוצע ב-12 החודשים האחרונים; היקף הלוואות הבלון, שנלקחות לתקופה של שנתיים-שלוש, הגיע לשיא של 1.3 מיליארד שקל

www.calcalist.co.il

 

[nigun]

בעקבות פרסום נתוני מחירי הדירות במדד המחירים לצרכן בסוף השבוע האחרון.

לפי הנתונים, מחירי הדירות בשליש הראשון של 2024 הגיעו לקצב שנתי של 12%, בתהליך שהחל בנובמבר 2023 - שהיה כידוע החודש השני למלחמה. העובדה שבשמונת החודשים שקדמו לעלייה הזו המחירים ירדו בכ־2.5% ולאחר מכן עלו בחדות, מגלה כי קיים קשר הדוק בין המלחמה להיפוך המגמה.

איפה הוא ראה בנתוני הלמ"ס עליה של 12%?
אולי אני לא יודע לקרוא נתונים?
עריכה: כנראה מתכוון שאם יעלה בקצב הנוכחי של 1% בחודש יגיע ל12% בשנה

 

[בית שמשניק]

איפה הוא ראה בנתוני הלמ"ס עליה של 12%?
אולי אני לא יודע לקרוא נתונים?
עריכה: אולי התכוון 1.2%
צפה בקובץ המצורף 1681095

הוא מדבר על קצב של 12%.
כשיש 4 חודשים רצופים עם עלייה של כאחוז בכל חודש, אז הקצב הוא 12% לשנה.

 

[שפריצרית]

אם ב6442 הודעות עד עכשיו הצלחתם להוכיח עליית מחירים מטורפת, עאיך תסבירו את הנתונים העובדתיים הבאים.

לפני שנה הייתה שווה 900 אל"ש בערך
והיום לא תצליחו למכור ביותר מ820 אל"ש?

הדירה נמכרה ב-900,000? זו עובדה? לא.
שווי של דירה בסופו של דבר הוא מחיר המכירה שלה.
זה שאנשים מפנטזים על סכומים ותוקעים במודעות מחירים חסרי קשר למציאות לא אומר שמדובר בשווי האמיתי של הדירה.
ולכן גם לא היתה ירידת מחירים. בסך הכל תיאום ציפיות עם המציאות.

 

[הטעם המושלם]

הדירה נמכרה ב-900,000? זו עובדה? לא.
שווי של דירה בסופו של דבר הוא מחיר המכירה שלה.
זה שאנשים מפנטזים על סכומים ותוקעים במודעות מחירים חסרי קשר למציאות לא אומר שמדובר בשווי האמיתי של הדירה.
ולכן גם לא היתה ירידת מחירים. בסך הכל תיאום ציפיות עם המציאות.

אף אחד לא מכר את הדירה, אבל זה היה השווי שלה
אגב @פציפיצי נדל"ן-עמנואל מעניין לדעת- המחירים בדירות החדשות יורדים גם ככה?
כי אצלינו בבניין מתוך 12 דיירים- בנין מאוכלס לגמרי עד ערב פסח- 3 עזבו לדירות החדשות, ועוד משפחה שמחכה לאכלוס ברקרוב (שה' יעזור להם זכו בכניסה לעמנואל והבניה תקועה, נגמר להם החוזה שכירות עוד חודש)

 

[szn]

מנכ"ל אזורים: "עליית מחירים בנדל"ן היא ודאית, ועוד לא ראינו כלום" | כלכליסט

בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל, אמר רון אבידן כי בעיית הביקושים הגבוהים מול ההיצע המוגבל רק החמירה בעקבות המלחמה, והוסיף: "מפונים מישובים צמודי גבול רוכשים דירות בפרויקטים במקומות מרוחקים"

www.calcalist.co.il

מנכ"ל אזורים: "עליית מחירים בנדל"ן היא ודאית, ועוד לא ראינו כלום"​

בכנס השקעות ופיננסים של כלכליסט ומגדל, אמר רון אבידן כי בעיית הביקושים הגבוהים מול ההיצע המוגבל רק החמירה בעקבות המלחמה, והוסיף: "מפונים מישובים צמודי גבול רוכשים דירות בפרויקטים במקומות מרוחקים"​

מאיה נחום שחל
14:46, 17.06.24
תגיות:
אזורים
כנס השקעות ופיננסים
רון אבידן
"הממשלה יכולה להחליט על הסרת חסמים וביורוקרטיה בנדל"ן, אלה דברים שעושים במשבר, אבל כרגע תשומת הלב שלה לא נתונה לזה. עליית מחירים היא תוצאה ודאית למה שקורה בתקופה הזו, ולדעתי עוד לא ראינו כלום". כך אמר היום מנכ"ל אזורים רון אבידן בשיחה עם גולן פרידנפלד, במסגרת כנס "מבטיחים את המחר" של כלכליסט ומגדל.

מנכ"ל משרד הבינוי אומר שמחירי הדירות לא יעלו דרמטית. אתה מסכים?​

"אני לא מסכים והשוק כולו לא מסכים. בישראל יש בעיית הצע לדירות חדשות ובעיה קשה ביכולת להדביק את הביקושים. מ-7 באוקטובר ישנה גם בעיית ביצוע כשכיום רק 80% מתפקדים, מה שכמובן מאט עוד יותר את היכולת לספק דירות חדשות לשוק. בנוסף, יש את כל הבעיות שהיו לפני המלחמה, בהן הזמן שלוקח להוציא היתרי בניה, לאשר תב"עות (תכניות בניה) והתהליכים של פינוי בינוי. בתחומים האלה לא חל שינוי חיובי רק שינוי לרעה.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

אתה סבור שזה רק הולך להחריף?​

"מאמצע 2022 הריבית עלתה באופן קיצוני והביקושים חיכו לירידה בריביות ולירידהבמחירים. היום אנחנו רואים באופן מובהק שהשוק גמר לחכות, בטח לא לירידת מחירים, מכיוון שהחשש בקרב הרוכשים הוא שהמחירים עומדים לעלות. לכן עושים עסקאות רכישה היום והקצב ילך ויגבר. יש גם רוכשים יהודים מחו"ל שמתעניינים מאוד, בשל העלייה באנטישימיות בעולם. לדעתי הם ירחיבו את הרכישות שלהם אחרי שהמלחמה תסתיים, כי כרגע עוד לא כולם ששים להגיע לארץ. כל צוות המכירות הבכיר של אזורים נמצא עכשיו בצפון אמריקה בכנסי נדל"ן וההתעניינות גבוהה. באופן כללי אני יכול להגיד שיש מגמה ברורה של עלייה והתעניינות ברכישות, וזו כאמור תגדל עוד אחרי המלחמה.

אחת הבעיות הגדולות שלכם היא המחסור בעובדים. 20% מהאתרים נמצאים באפס פעילות והיינו מצפים לשמוע יותר דיווחים על פשיטות רגל של קבלנים קטנים או בינוניים. איך אתה מסביר את זה שזה לא כך?​

"לא רואים קריסות של חברות וטוב שכך. יזמים וקבלנים ישראלים ישראלים מסתדרים, הם מגוונים את המקורות שלהם. אבל זה לא סוד שיש קבלנים קטנים ובינונים שלא מושכים היתרי בניה או לא מתחילים בניה בגלל בעיית הביצוע. קבלנים שעובדים באופן מסורתי עם פועלים פלשתיניים נמצאים בבעיה אמיתית ולא מתחילים פרוייקטים חדשים. לכן משבר ההיצע עוד ילך ויגבר".

אם היית מנכ"ל משרד השיכון מה היית עושה?​

"צריך למנות פרויקטור למשבר הזה ספציפית, בדיוק כפי שידעו למנות פרויקטור במשבר הקורונה, שצריך לקבל סמכויות מהמשרדים השונים כמו משרד הפנים, התחבורה, האוצר, שתהיה לו כפיפות ישירות לראש הממשלה. גורם כזה צריך לטפל ולקבל החלטות דרסטיות, כמו למשל לאשר לוחות זמנים מחייבים להוצאת היתרי בניה, לוחות זמנים מחייבים לאישור תב"עות.

כל הנושא של הוצאת אישורים שמאפשרים התחלת בניה הוא בלתי נסבל מבחינת התארכות התהליכים - היום במדינת ישראל לוקח שלוש שנים להוציא היתר בניה. והרשויות עוד המציאו כלי חדש שאחרי שהוצאת היתר בניה ושילמת אגרות בניה והיטל השבחה, יש להוציא אישור התחלת עבודות. יש ערים שלוקח בין 3 ל-6 חודשים להוציא אישור להתחלת עבודה. צריך למצוא פיתרון יצירתי כמו לתת תמרוץ לראשי רשויות שיעמדו במכסות של דירות חדשות, ומצד שני לתת ענישה לרשויות שהמכסות יהיו נמוכות.

אתה נמצא בהרבה מוקדי גיאוגרפיים בישראל. האם אפשר להבין מתמונת הביקוש מה קורה מבחינת משפחות המפונים? האם הם קונים דירות במקומות אחרים?​

"אני אומר בצער רב שיש מפונים מישובים צמודי גבול שרוכשים דירות בפרויקטים בצפון במקומות שרחוקים מהגבול. יש ביקושים לפרויקטים בנהריה וחיפה גם ממשפחות שמתחילות לחשוב מחדש על החזרה שלהם לישובים שנאלצו לפנות לפני שמונה חודשים. זה מצער מאוד אבל נכון לרגע זה אף אחד לא נותן להם מענה או תחזית מתי הם חוזרים ואני יכול להבין אותם".

 

[ה. שלמה]

סלחו לי שאני מקלקל את החגיגה
אני לא מבין מה כל הדרמה.
אך טבעי שאחרי שנה שלמה של דשדוש וירידה השוק יתקן את עצמו.
אבל זה לא מוכיח כלום על העתיד.
לשם השוואה בתקופת ממשלת ליברמן מחירי הדירות זינקו בשנה בכ20%
אחרי עליה של 10% לשנה אחת.
העליה עכשיו היא כנראה שהציבור הפנים שהריבית לא תעלה יותר בטווח הקרוב ואולי אף תרד.
אך לאור נתוני המדד של החודשים האחרונים, הצפי להורדת ריבית לא קיים.
ואפשר שפנינו לעוד תקופה של דשדוש וירידה בעקבות הנ"ל.
בכל מקרה לא הייתי יוצא בכותרות על נתונים של 4 חודשים אחרי שנת דשדוש וירידה.

 

[יעקב הרמתי]

בתחילה תודה לszn, על הבאת הכתבה,
תגובה לדבריו של רון אבידן
התירוץ> 'המלחמה'

אמר רון אבידן כי בעיית הביקושים הגבוהים מול ההיצע המוגבל רק החמירה בעקבות המלחמה,

הבעיות של לפני המלחמה> ''הבירוקרטיה''

נוסף, יש את כל הבעיות שהיו לפני המלחמה, בהן הזמן שלוקח להוציא היתרי בניה, לאשר תב"עות (תכניות בניה) והתהליכים של פינוי בינוי. בתחומים האלה לא חל שינוי חיובי רק שינוי לרעה.

השינויים שהשתנו רק לרעה, הן חסמים לאפשר הגשת התנגדויות, הם שינויים מבורכים שכמובן לרעת הקבלנים בהחלט אך מאפשר מדיניות דמוקרטית מלאה שלא ייבנו מפלצות בחסות דמי שוחד,

אם היינו במצב של חוסר היצע היינו צריכים לשקול ביטול חלק מהליכי ההיתרים לטובת גידול ההיצע בשוק הנדל"ן אך כל זמן שיש עודף דירות בשוק, פשוט שאין כל מקום לשנות את אותם הליכים בירוקרטים.

האם יש חוסר בהיצע?

הביקושים הגבוהים מול ההיצע המוגבל

הנתונים לא ברורים דיים לא לקבלנים, ולא לרשויות התכנון, אין להם את המידע המלא, ומבקר המדינה אף מתח ביקורת על הלמ"ס ומשרד השיכון שאינם עושים את מירב המאמצים לסקר כראוי את כמות הדירות הראויות לאכלוס, ועל כמות הדירות החדשות שאינם משקפים נתונים מדויקים

גידול הביקוש ע"י תושבי חו"ל>

כי כרגע עוד לא כולם ששים להגיע לארץ. כל צוות המכירות הבכיר של אזורים נמצא עכשיו בצפון אמריקה בכנסי נדל"ן וההתעניינות גבוהה. באופן כללי אני יכול להגיד שיש מגמה ברורה של עלייה והתעניינות ברכישות,

כמובן שזאת נדע רק בסוף השנה הראשונה למלחמה כשנדע את הנתונים המדויקים של העולים החדשים, בינתיים אין השנה יותר עולים חדשים מאשר השנה הקודמת, עם זאת בעלייה הגדולה מרוסיה, בזמנו עם עלייה של 200,000 מהגרים חדשים, לא העלו את מחירי הדיור אלא דווקא הוריד את המחירים למרות שלא בנו במגביל כמות דירות ההולמת את הביקוש החדש, כאמור חברת 'אזורים' למשל, אינה מצליחה לשווק דירות לישראלים אז הם מנסים את מזלם בשווקים האמריקאים

מחסור בעובדים פלסטינים>

קבלנים שעובדים באופן מסורתי עם פועלים פלשתיניים נמצאים בבעיה אמיתית ולא מתחילים פרוייקטים חדשים. לכן משבר ההיצע עוד ילך ויגבר".

בינתיים הפלסטינים חוזרים לעבוד בהדרגה

חברת 'אזורים' מציעה את עצמה לנהל את משרד השיכון>

גורם כזה צריך לטפל ולקבל החלטות דרסטיות, כמו למשל לאשר לוחות זמנים מחייבים להוצאת היתרי בניה, לוחות זמנים מחייבים לאישור תב"עות.

"לאשר לוחות זמנים מחייבים" כלומר לחסל את מוסד מנהל התכנון ולאפשר התפרעות מאסיבית של תאבי בצע ונתוני שוחד, וללא כל צורך!

המפונים לאן?>

מה קורה מבחינת משפחות המפונים?

רון אבידן, לא שם לב עד עתה שהמפונים מגבירים את הביקוש אל מול 'חוסר ההיצע', כאמור המפונים מגבירים את הביקוש רק במעט ועדיין לא מדביקים את הפער בין הביקוש הנמוך להיצע הגבוה,
האם המפונים מגבירים את הביקושים בחיפה ובנהריה? השערה שאינה מגובה בנתונים

 

[szn]

@יעקב הרמתי תודה על התגובה

זה יותר נכון לכתוב מה דעתך על הכתבה מאשר לתת אייקון מלגלג...

 

[szn]

לא שמתי אייקון מלגלג! (הסרתי, והוספתי תודה)

לא כתבתי שאתה שמת
בדיוק הפוך, כתבתי בשבחך שאתה בניגוד לאחרים הסברת את דעתך בצורה מכובדת
במקום אחרים ששמו אייקון מלגלג והמשיכו הלאה.

(ולא שאני מסכים עם כל מילה של רון אבידן אבל הבאתי כתבה עם מידע מעניין, יראה הציבור וישפוט)

 

[משכיל אל דל]

האייקון שלי לא מלגלג אלא אומר חחח
ולא עליך אלא על רון אבידן
אפשר להתדיין על הרבה דברים שאמר
אבל בקצרה - הוא אדם שבא מפוזיציה מסוימת ולכן לדעתי דעתו מוטית וסובייקטיבית

 

[אבי ג -]

יש גם רוכשים יהודים מחו"ל שמתעניינים מאוד, בשל העלייה באנטישימיות בעולם. לדעתי הם ירחיבו את הרכישות שלהם אחרי שהמלחמה תסתיים, כי כרגע עוד לא כולם ששים להגיע לארץ. כל צוות המכירות הבכיר של אזורים נמצא עכשיו בצפון אמריקה בכנסי נדל"ן וההתעניינות גבוהה. באופן כללי אני יכול להגיד שיש מגמה ברורה של עלייה והתעניינות ברכישות, וזו כאמור תגדל עוד אחרי המלחמה.

​

הלמ"ס כבר הוכיח מהרבעון האחרון של 2023 והראשון של 2024 שיש דווקא ירידות ברכישות מחו"ל, ובכל מקרה בחלקם הגדול אלה דירות יוקרה שלא משפיעות על השוק.
(עולה שבא לגור שוכר תקופה ורק אחרי שמתאקלם מעט ומתמצא יותר קונה, וגם קצב העלייה לארץ בינתיים לא גדל)

עצם העובדה ש"ההוכחה" היחידה לכך זאת ש"העובדים שלו ראו מגמה של עלייה והתעניינות ברכישות", די משעשע, אפילו סוחר רכב מוצא ניסוחים יותר מוצלחים

אגב, אני חושב שהמחירים חוזרים לעלות אבל טורי הדעה המצחיקים עם הקבלנים זה בלתי יאמן

 

[גולש בנט]

מחירי הדירות יד שנייה עלו ב-4% בששת החודשים הראשונים למלחמה

iglob.es

המלחמה קטעה תהליך של 3 רבעונים בהם ירדו מחירי הדירות, והביאה להיפוך המגמה, במיוחד בדירות יד שנייה. כך עולה ממדד מכון G City לחקר הנדל"ן באוניברסיטת רייכמן, המבוסס על עסקאות חוזרות בלבד. על פי המדד, שפורסם אתמול, מחירי הדירות יד שנייה עלו בכ-4% ברבעונים האחרון של 2023 והראשון של 2024.
● חוק פיצול דירות שב בגרסה משודרגת. האם הפעם יתרום להוספת היצע? ● הדירה נמכרה לשני אנשים. מי נרשם כבעלים?● המאבק על מאות וילות בשכונת היוקרה בחיפה חוזר לעליון
מכון G City עורך מדד עצמאי, שבדומה למדד האמריקאי קייס־שילר, הוא מבוסס על מתודת "העסקאות החוזרות", כלומר הוא כולל דירות שנמכרו כבר פעם אחת לפחות בעבר, ומאתר עסקאות חדשות שבוצעו עליהן. את היחסים בין מחירי כלל העסקאות שאיתר הוא משקלל למדד אזורי וארצי בכל רבעון. לעומת זאת, הלמ"ס מודדת את שינוי מחירי הדירות לפי "השיטה ההדונית", שבמסגרתה משוקללות העסקאות באמצעות נתונים קבועים סטטיסטיים למדד חודשי. לאור זאת, מדד G City משקף את השינויים בדירות יד שנייה, ובכך הוא משלים מבחינה מסויימת את נתוני הלמ"ס, שכוללים מדד כללי ומדד למחירי הדירות החדשות.
השוואה ארוכת-שנים בין שני המדדים מורה כי לרוב שניהם מציגים מגמות דומות, אך היו שנים שבהן מדד G City היה מרוחק בתוצאותיו ממדד הלמ"ס. ואולם בעת המלחמה ניכר, כי שני המדדים "יישרו קו" והראו תוצאות מאוד דומות, על אף השוני המתודי.
כאמור, מדד G City מורה על עליית מחירים בהיקף של כ-4%, דומה למדי במגמה שמתאר מדד הלמ"ס. ואולם כפי שהערכנו בגלובס, עיקר עליות המחירים נרשם דווקא בדירות יד שנייה. כשבודקים את נתוני הלמ"ס אודות מכירת דירות חדשות שאינה כוללת דירות שנמכרו במסגרת תוכניות הדיור המסובסדות (מחיר למשתכן, מחיר מטרה וכו') עולה, כי הוא עלה מאז אוקטובר 2023 בשיעור של 2%, בעוד שכלל המדד עלה בכ-4.5%, מה שאומר שמחירי הדירות יד שנייה עלו ביותר.
על פי מדד מכון G City, האזור שרשם את עליית המחירים הגדולה ביותר ברבעון הראשון של השנה היה אזור חיפה והצפון, שבו המחירים עלו בכ-4%; בשרון ואזור תל אביב המחירים עלו בכ-3%, ואילו בדרום הם עלו ב-1.2%.

 

[גולש בנט]

האם מחירי הדירות ימשיכו לעלות?

www.globes.co.il

אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, עונה על שאלת השבוע
במשך שמונה חודשים בשנת 2023, בין אפריל לנובמבר, נרשמה ירידה רצופה במדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). אם מצרפים לנתון זה את שני החודשים שקדמו לתקופה זו - פברואר ומרץ - שבהם לא חל שינוי על פי הלמ"ס, מקבלים עשרה חודשים רצופים שבהם מחירי הדירות בישראל לא עלו כלל.
● שאלת השבוע | האם סקטור הביטחון העולמי מעניין להשקעה, ואיך נחשפים אליו?● שאלת השבוע | האם עדיין יש עיכובים בשרשראות האספקה ומהן ההשלכות?● שאלת השבוע | האם לכל המדינות בעולם יש גירעון ומה משמעותו?
האם היו אלה רוחות של שינוי אחרי שנתיים של עליות מסחררות, חסרות תקדים כמעט? שוק המגורים חשב אחרת. בחמשת החודשים האחרונים עליהם דיווחה הלמ"ס, בין דצמבר לאפריל, חזר המדד לעלות, ולא במעט - שיעור עלייה של 4.4%, שאם יימשך כך יגיע עד סוף השנה לכ־12%. האם מחירי הדירות צפויים להמשיך לעלות? אורי יוניסי, ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, סבור שכן.
מה גורם ליוניסי לחשוב כך? היחס בין היצע לביקוש, שנותר כפי שהיה במשך שנים. למרות שלל הצהרות ותוכניות מצד הממשלות שכיהנו בארץ בשני העשורים האחרונים, הפער בין השניים לא נסגר, והביקוש לדירות ממשיך לדהור קדימה.
המספרים, לכאורה, ברורים: בעוד שמספר משקי הבית החדשים בישראל גדל בשנה בכ־60 אלף (ויש שאומרים שגם יותר מזה), התחלות הבנייה נמוכות מכך - והיו נמוכות משמעותית במשך כמה שנים סביב סוף העשור הקודם ותחילת העשור הנוכחי.
"נוצר מצב שהפער הזה לא יכול לגרום להורדת מחירים", אומר יוניסי, "במקום זאת אנחנו רואים כרגע עלייה מחודשת במחירי הדירות, ובקצב מדאיג מאוד. זה קורה לצד ריבית גבוהה, שלא יורדת ולא מתוכננת לרדת בקרוב, ואינפלציה נשלטת - אבל כזו שעדיין מייצרת חוסר ודאות מסוים, וכל זה בזמן מלחמה. כלומר למרות הכול, הציבור מבין שאם הוא לא יעשה עכשיו מהלך ולא יקנה דירה, סביר מאוד להניח שאחרים יעשו זאת, ובעקבות עודף הביקושים הקבוע - הדירה שהוא רוצה לקנות תעלה יותר בעתיד. כך, גם המשתנה הפסיכולוגי נכנס לתוך מארג השיקולים של הרוכש הפוטנציאלי, וגורם לאנשים רבים לרוץ לקנות דירה ברגע זה".
אותו משתנה פסיכולוגי נראה היטב גם בנתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע: בחודש מאי היקף המשכנתאות החדשות עמד על 7.8 מיליארד, עלייה של 19% בהשוואה לחודש זה בשנה שעברה. זהו גם היקף המשכנתאות הגדול ביותר שניטל בשוק מאז ספטמבר 2022. גם מלאי הדירות שבידי הקבלנים מצטמצם, עובדה המעידה על התגברות קצב העסקאות על דירות חדשות. על פי הלמ"ס, מספר הדירות שנותרו למכירה בידי הקבלנים הצטמק בכמעט 2,000 בתוך ארבעה חודשים - 66 אלף דירות בסוף אפריל, לעומת כ־68 אלף דירות בסוף ינואר. מומחים טוענים כי מגמות אלו הן תוצאה של סחף מסוים, כפי שקרה לא פעם בשוק: כאשר מגמה מסוימת מתגברת, מצטרפים אליה רבים.
"הביקושים מגיעים מכל כיוון", מספר יונסי. "אפילו המשקיעים - שבתקופה הנוכחית עומדת לרשותם אלטרנטיבה חסרת סיכון בדמות פיקדונות הבנקים - חזרו לשוק. היינו מצפים שהם ישבו על הגדר ויורידו את הרגל מהגז, אבל קורה להפך. אנחנו רואים, על פי הנתונים שלנו, יותר רכישות מצד משקיעים, שפועלים בעיקר בדרום כי כנראה מזהים שם פוטנציאל לעליות מחירים משמעותיות בעתיד".
נציין כי יש לקחת בחשבון את העובדה שנתוני מדד מחירי הדירות אינם מחשבים את מבצעי הקבלנים אשר מוצעים כבר חודשים רבים לרוכשים. מבצעים אלו כוללים הטבות מימון בעיקר (פריסת תשלומים והיעדר הצמדה למדד, לדוגמה), ומבטאים מחירים נמוכים יותר, שאינם באים כאמור לידי ביטוי בנתוני הלמ"ס.
על פניו, המלחמה אמורה הייתה להאט את הפעילות בענף ואולי אף לתרום לירידת מחירים בעקבות כך. מצב חירום אינו מעודד פעילות עסקית, בלשון המעטה, בטח ובטח שלא עסקאות גדולות כדוגמת רכישת דירה. בפועל, בענף המגורים המגמה היא הפוכה.
"המלחמה תורמת למצב שבו השוק הזה נמצא", מסביר יוניסי. "היא גרמה לכך שחסרים כ־100 אלף עובדים באתרי הבנייה, היא גרמה לכך שפרויקטים שהיו אמורים לצאת לפועל טרם החלו. יש האטה בקצב מסירת הדירות, האיסור על יבוא חומרי בנייה גרם להתייקרות שלהם - כל הפרמטרים הללו גורמים לכך שההיצע נפגע, בעוד הביקוש נותר בעינו. כשזה קורה, הצפי הוא שמבחינה ריאלית המחירים ימשיכו לעלות".
ברקע כל זה יש להדגיש כי מאחר שהמשק נמצא במצב מלחמה כבר חודשים רבים, ללא צפי לסיומה, הדברים עשויים להשתנות לכאן או לכאן, ובייחוד במקרה של הסלמה באחת הגזרות.