השקעות נדל"ן עמדה בנושא השקעה בקרקעות - אשמח לשמוע חוות דעת נוספות.

  • הוסף לסימניות
  • #1
בשבועות האחרונים נשאלתי רבות אודות האפשרות לרכוש קרקע במכרזי רמ”י, ישירות או ממי שכבר זכה. ייאמר מראש, כי אין שום אפשרות להקיף את הנושא בכמה שורות, וגם לא הכל ניתן לכתוב מכמה טעמים ואכמ”ל.
כמובן שכל המדובר כאן הוא באנשים שממילא אין להם זכאות להגרלות של משרד השיכון. מי שיש לו זכאות להגרלה והוא רוכש על שמו קרקע – ולא משנה איפה – הוא בכלל המאבד מה שנותנים לו, וכלפיו אין הדברים אמורים כלל.
כידוע לעשרת קוראי המדור, איני דוגל בשיטה של ההפחדה ושל התראות מה לא לקנות, אלא מנסה להתמקד במה כן כדאי להשקיע. אין זו חכמה לשלול כל דבר, מעולם לא נכשל יועץ שהמליץ לא להשקיע, מצד שני מעולם לא היה מי שלא השקיע והרוויח (טוב, מלבד ירושות והגרלות).
ניגשתי אל הנושא בסילודין: שכן גם המשקיעים וגם היזמים הם בדרך כלל יהודים חרדים מאנ”ש, חלקם מוכרים לי אישית וחלקם הייתי רוצה להכיר. בחלק מהמקרים מדובר מאנשים שכבר שמו סכומי עתק ואינם יכולים לחזור בהם בכל מקרה. ולכן יש לנקוט זהירות יתירה בשלילת או חיוב השקעה כלשהי.
שתי הערות מקדימות (טור ארוך – הקדמה ארוכה): א) אין לי כל נגיעה לפרוייקט כלשהו, לא בעד ולא נגד. נכון לרגע זה איני אמור להרוויח או להפסיד משום פרויקט בארץ. ב) ההתייחסות היא כללית, ולא מדברת על שום פרויקט שנמצא כעת על השלחן, למרות שכולם מוכרים לי היטיב כנראה.
ייאמר כבר מראש: עצם הרכישה של קרקע ממכרז של רמ”י היא מבורכת, וכל אשר יעשה כן יצליח בסייעתא דשמיא בדרך הטבע. הרעיון הוא פשוט: רוכשים קרקע במחיר מסויים, המדינה מבצעת את הפיתוח בשנתיים שלוש הקרובות, ועם סיום הפיתוח אפשר למכור את המגרש במחיר גבוה בהרבה ממה שקניתם.
אלא שהכל תלוי בתנאי אחד: בכמה קניתם? כמה עלתה לכם הקרקע בחישוב כל ההוצאות כולל מיסוי וכו’. ככל והמספר נמוך יותר ביחס למחיר הצפוי במכירה – הרווח יהיה גדול יותר.
אך אם אתם משלמים על הקרקע מחיר גבוה מידי, בין אם מתוך הערכה לא נכונה, או חישוב לא נכון של ההוצאות הנלוות – הרווח יהיה קטן יותר, ואולי – במקרי קיצון – אפילו הפסד של הכסף או חלקו.
השורות הבאות מטרתן לסייע לכל אחד להשוות לכל הצעה שהיא, ולהבין אם המחיר שהוא משלם, שייך לסוג הראשון (עם הרווח הגדול) או השני (עם רווח קטן).
לאחר שכתבתי את תשעת הכללים הבאים, שמתי לב כי ראשי התיבות יצאו “ממתי”ק זמנ”י”: (מחיר, מיקום, תב”ע, יזם, קבוצה, זמינות, מימון, ניכויים, יתברך-שמו). נזכרתי במה ששמעתי ממורי ורבי הגר”מ קסלר שליט”א שנשאל מדוע אנשים נכנסים להשקעות בלי לבדוק כראוי. והוא הסביר שטבע האדם שהוא רוצה לדמיין שיהיה טוב, גם אם בתוככי ליבו הוא יודע שזה רק זמני ובסוף יבוא הפיכחון, שווה לו לסכן חלק מכספו לצורך השנים המתוקות הללו. בכך הוא הסביר מקרים רבים של קבוצות רכישה (שמודיעין עילית התברכה בהן, ורק בזכות נס עליית הדירות לא הגענו לפשיטת רגל המונית) כאשר אנשים נורמטיביים שמו מאות אלפים על סמך פתק לא ברור וחסר אחריות. מאת השם יצא שאלו ראשי התיבות, ובתפילה שלא יהיה בכך רק משום ממתיק זמני אלא משהו אמיתי ויציב שימתיק לנו את נישואי הילדים בפרט ואת החיים בכלל, אמן.
הכללים פשוטים וברורים, באופן שכל אחד יכול לבדוק בעצמו. להבהרות והסברים ניתן לפנות אליי למייל ולא לטלפון, זה בחינם וכל מייל נענה בס”ד):
1) המחיר
כל דבר שאנו קונים אנו בודקים היטיב כמה הוא עולה. הבדיקה הראשונה היא פשוט לבדוק כמה עולה בסביבה דירה מוכנה מהסוג שאפשר לבנות במקום. אם מדובר באזור חדש ניתן לבדוק ביישובי הסביבה. במקרה הזה צריך לבדוק את כל היישובים בסביבה ולא רק להיתלות על יישוב אחד, עשיר במיוחד או עני במיוחד.
איך בודקים? זה קל! בשביל זה יש נטפרי ואתרוג, כי בזכותם אפשר לעשות חיפוש פשוט בסגנון של “כמה עולה דו משפחתי באשקלון”, תוך דקותיים תקבלו תמונה ראשונית, ותוך שעתיים תוכלו כבר להפוך למומחי נדל”ן אשקלוני ולכתוב טורים לעיתון…
איך לא בודקים? אין בודקים לא על ידי המתווך/משווק/יועץ וכמובן לא באמצעות המוכר עצמו. גם אין משווים תפוז לתפוח ולהיפך (אם דו משפחתי עולה בערך 2.5 מש”ח אין פירושו שחד משפחתי עולה 5 מש”ח).
הנתון הזה הוא החשוב ביותר מכל הבדיקות, משום שאם אתם קונים קרקע במטרה למכור בסוף וילה פרטית ב-4 מש”ח, ופתאום אתם מגלים שאפשר לקבל 5 מש”ח (או 3) אז זה משנה כמובן את כל ההסתכלות על העסקה.
2) המיקום
בג’סר-א-זרקא יש קרקעות בזול מאוד. אזרח אוסטרלי שירצה להשקיע בארץ הקודש, עשוי להתלהב מאוד מהסוד הכמוס שהוא גילה: מגרש בעיר שנמצאת על חוף הים המבוקש ביותר, ולא זו בלבד, אלא צמוד צמוד לקיסריה, העיר היקרה ביותר בארץ, ומקום מגוריהם של ראש הממשלה וכל שועי המדינה. בקיצור פריים לוקיישן שאין כמוהו, ואפשר לקנות דונם במחיר של מטר בקיסריה השכנה.
אלא שאותו אוסטרלי יגלה מהר מאוד ומאוחר מאוד, כי המרחק הרעיוני ביניהם זה כמו ממלבורן לסידני.
המסקנה: אין תחליף לירידה לשטח ובדיקה לעומק מול שכנים וכו’. אינך חייב לרדת בעצמך למצפה רמון (יש שם אגב מכרז מעולה – פרטים אצל הח”מ או בגוגל), אך אתה חייב לשלוח לשם מישהו שאתה סומך עליו יחסית, כגון שמאי, עו”ד וכדומה. על מי אתה לא סומך? על כל מי שמרוויח מהרכישה שלך: מתווך, משווק או יזם. גם אם הוא אחיך, ולא בגלל שהוא לא אמין אלא שאוטומטית לא ישים לב לחסרונות.
3) התב”ע
הכוונה לתב”ע (תכנית בניין ערים) אך לא רק, אלא כל חומר שנמצא בחוברת או באתר.
זו נקודה שמשום מה אנשים מזניחים ואח”כ מתחרטים. בכל מכרז יש את חוברת המכרז, יש לקורא אותה (או לתת למקצוען לקרוא) מתחילתה ועד סופה על מנת להבין איפה המוקשים. לפעמים כתוב למשל שאסור למכור את המקום אלא לאחר בנייה ורק לאחר שנים או רק לאחר תשלום דמי הסכמה וכדומה, לעיתים כתוב שצריך להשכיר את הדירה או שזה רק לדיור מוגן. כל מיני אותיות קטנות שמשמעותן כסף גדול.
אך הלו”ז של החוברת, זה התב”ע. יש לבדוק מה התב”ע מתירה היום לבנות. אם למשל ניתן לבנות וילה של 80 מטר, אז הבירור צריך להיות כמה שווה קרקע כזו ולא קרקע עם תבע של מאה מטר, ההבדל הוא יותר מאשר עשרים אחוז, זה הבדל בין וילה קטנה לווילונת זעירה ולא מבוקשת.
שינויי תב”ע: תכופות יציעו לכם לרכוש קרקע “וכבר דיברנו עם המזכירה של מהנדס המועצה והיא אמרה שהיא תשמח לעזור לנו בהליך השינוי”. אין בעיה לסמוך על ההבטחות הללו אשר רובן מתגלות כעורבא פרח (היא אכן שמחה לעזור, אך לא מסוגלת כי יש התנגדות של הירוקים, בום) בתנאי אחד, פלדה שלא זזים ממנו: שהקרקע שווה בכל מקרה את המחיר גם אם השינוי לא יצליח.
עבדכם הנאמן תקוע כבר 15 בקבוצת רכישה שהיזם שמכר את זה היה בטוח שהוא יצליח לשנות את התב”ע, כל כך בטוח שאפילו לא סיפר על הצורך בשינוי לאברכים התמימים דאז (שהיום כבר כותבים טורים בזכות הניסיונות המרים שזה רק אחד מהם).
4) היזם
ככלל, העדיפות הראשונה והרווח הגדול, הוא ברכישה ישירות מרמ”י, אין צורך במתווכים (לצערי גם לא בעורכי דין), אם יש לך כסף אתה שם הצעה וזוכה (אם ירצה השם ואם לא יבוא יזם וישים מחיר הזוי מכספם של אחרים). זכרו את הכלל (מצחיק שצריך לומר אותו למבוגרים): ככל שההוצאה קטנה יותר הרווח גדול יותר.
אלא שלפעמים אינכם יכולים לגשת בעצמכם, כגון שאין לכם מספיק כסף או שאין לכם את הרישיונות הנצרכים. רק במקרים כאלו, ולא למשל כי אין לכם מספיק אומץ לגשת, יש צורך לברר על היזם.
איך מבררים? זה קל, הלוואי והייתה פונקציה כזו לשידוכים: אתה שם במחשב את השם של היזם, או של החברה שלו וכל פרט שאתה יודע עליו מתוך הפרסום שלו. אם יש משהו בעייתי הוא יצוף תוך שניות בדרך כלל: כתבות תחקיר, תביעות בבימ”ש, הליך פשיטת רגל, וכל מיני דברים שיתנו תמונה חלקית במי מדובר. אגב, פרסומים שליליים אינם בהכרח דבר רע, מי שעושה טועה, אך כך יש לכם מאיפה להתחיל לברר מי הוא, מה הוא, ובעיקר מה הוא עשה עד היום. אם שמו לא מופיע בשום מנוע חיפוש רגיל, אז זה סימן שהוא לא עשה כלום בחיים שלו, אלא אם כן הוא באמת מהיחידים שעושים הכל מאחורי הקלעים.
5) הקבוצה
גם כאן, כמו ביזם, אם יש לך (בלשון יחיד) אפשרות לגשת למכרז בלי שותפים (או שותפים שאתה הבאת מהשטיבל) זה עדיף. אך לפעמים זה בלתי אפשרי וחייבים לגשת עם אנשים זרים. במקרה כזה, תדרשו לראות מראש את “הסכם השיתוף”, (אם אין – אין צורך לברר יותר, הבחור לא רציני).
בהסכם השיתוף תוכלו לראות מי הם החברים, מה ההתחייבויות של הקבוצה ומה של היזמים. ואם אין שם סעיפים נוראיים במיוחד, כמו למשל (פופולארי במיוחד במגזר) איסור לפטר את היזם ויהי מה, או סעיף בוררות שמסמיך את החבר או השותף הסמוי של היזם כבורר אובייקטיבי במקרה של. כל הדברים הללו צריכים לבדוק ולסדר מ ר א ש.
6) הזמינות
כל ההשקעות הן רק בקרקע זמינה לבנייה לפי התב”ע, גם אם כרגע לא ניתן עדיין לבנות כי אין פיתוח אך לפחות אנחנו יודעים מה חסר. רכישת קרקע שאינה זמינה לבנייה, ראויה לפרק בפני עצמו וברוך השם שהציבור שלנו נגמל מהצרה הזו יחסית לעבר.
ועוד משהו לגבי הזמינות, משהו חשוב מאוד בכל העניין הזה:
רבותי, הרווח הוא מ ה מ כ י ר ה של המגרש, לא מהיזמות ולא מהבנייה העתידית. אתם משפחה של אברכים ולא חמולה של קבלנים, אתם אמורים לקנות, להמתין, ולמכור. לא לעסוק בכל ענייני הבנייה, גם לא באמצעות חברת ניהול.
אם מציעים לכם מגרש שצריכים לבנות עליו על מנת להרוויח את הכסף הצפוי, זו יכולה להיות עסקה טובה אך אינה קשורה למאמר זה, משום שאינה השקעה במקרקעין אלא נתינת שירותי יזמות.
לצורך ההקצנה, נדגים במשל הבא: ידוע לך על אדם מבוגר ביישוב שלך שיש לו מגרש מעלה קמשונים משום שאין לו רוח יזמית ולך יש, מצד שני לך אין קרקע. אתה פונה אליו ואומר לו בא אבנה לך ווילה על הקרקע, אמכור לך אותה, תן לי עשרה אחוז מהסכום. זו יכולה להיות עסקה מצויינת ועושים אותה בכל יום, אך זה לא קשור כלל לרכישת הקרקע.
זה בדיוק מה שמציעים לך לעשות, אלא שכדי להרוויח את אותם עשרה אחוז, מנסים גם לשכנע אותך במקביל גם לרכוש את הקרקע עצמה.
7) המימון
כאן צריך לבדוק פעמיים, מאין הגיע הכסף להשקעה, ומאיין יבואו הכספים העתידיים.
השאלה מאיפה הכסף היא לא רק לצרכי מס, לא מעניין אותי אם זו ירושה או פיצויי פיטורין או אפילו סתם חיסכון או הלוואה מהגמ”ח השכונתי. מעניין אותי (ליתר דיוק: צריך לעניין אותך) האם אתה משלם ריבית על הכסף הזה. כי אם כן, צריך להוסיף עוד כמה עשרות אלפי ש”ח בתור ריבית. זה עדיין רווחי בדרך כלל אבל כבר לא כל כך וגם לא תמיד.
אם יש לך כוונות לבנות ולמכור (במקרים רבים משרד השיכון מחייב זאת), צריך לבדוק מאיפה יבוא הכסף וכמה יעלה הריבית. מי שמספר לך שהוא דיבר עם הפקיד בבנק והוא אמר ש”יהיה בסדר”, בעצם אומר לך שאין לו תכנית מימון מסודרת ומובטחת. כך שייתכן מאוד שבסוף תצטרך לקחת את טריא או גרוע מכך, ולשלם 12% שנתי (כולל הוצאות) במקרה כזה תוסיף עוד שליש להוצאות, זה כבר מתחיל לנגוס טיפה’לה ברווח העתידי…
8) הניכויים
בכל עסקה שנעשה יהיו גם ניכויים והוצאות. המטרה היא לדעת כמה שיותר וכך הן תהיינה כמה שפחות. להלן רשימה חלקית ועיקרית:
מסים – אין עסקה בלי מסים, השאלה רק כמה, וזה כדאי לברר מראש עם גורם שאינו המשווק. רק לדוגמה: בקבוצת רכישה מפורסמת בבני ברק, קיבלו הרוכשים הודעה לאחרונה כי עליהם להוסיף מע”מ בשל סעיף מסויים שלא חישבו מראש. כמעט כל הרווח ירד לטמיון באותו רגע.
הוצאות – אם אתם צופים להרוויח חצי מיליון ש”ח (אין כמעט דברים כאלו) תורידו מזה את כל ההוצאות הצפויות. אם זה ישירות מרמ”י – לא להתעצל לקרוא הכל או לשלם למישהו שיעשה זאת עבורכם. אם זה באמצעות יזם – לא להתבייש לשאול על הכל.
עשיתם רשימה של הוצאות? עכשיו תכפילו את זה! בדרך כלל יש הוצאות בלתי צפויות מראש בכל הנוגע ליזמות. תבדקו אלו הוצאות הכרחיות (מס למשל) ואלו מיותרות (תשלום נוסף למאכערים [מלבד היזם] למשל).
אם עדיין נשאר רווח יפה – רוצו על זה.
9) השם יתברך
בסוף צריך לזכור שלא הכל בידיים שלנו. לפעמים אנחנו משקיעים קצת ופתאום המחירים קופצים (אברך מכר דרכי קרקע ביישוב בנגב ברווח של 700,000 נקי בתוך שנה) ולפעמים הקדוש ברוך הוא רוצה אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תודה רבה,
אם שמו לא מופיע בשום מנוע חיפוש רגיל, אז זה סימן שהוא לא עשה כלום בחיים שלו, אלא אם כן הוא באמת מהיחידים שעושים הכל מאחורי הקלעים.
יש המון יזמים חרדים גדולים, שעשו הרבה בחיים שלהם, ואין עליהם כלום וכן אין להם אתר לחברה,
וגם למי שיש אתר לחברה וכתוב עליו הרבה, זה לא אומר שעשה משהו בחיים, אלא שרוצה לעשות,

לדוגמא-שמואל נרקיס יזם גדול שאין עליו כתבת פרסום או אתר לחברה שלו ובנה ובונה מאות יח"ד,
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מה ההבדל בין רכישת מגרש ישירות מרמ"י לבין רכישת מגרש מיזם שזכה בעשרות מגרשים ומוכר את הזכויות במגרשים לציבור -איפה יש יותר רווח?
וטכנית איך היזם מחלק את הזכויות בקרקע לקונים, מעיון קל בחוברת המכרז הבנתי שהיזם יכול להעביר את הבעלות רק אחרי הבניה, או למכור את כל הקרקעות יחד ליזם אחר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תודה רבה,

יש המון יזמים חרדים גדולים, שעשו הרבה בחיים שלהם, ואין עליהם כלום וכן אין להם אתר לחברה,
וגם למי שיש אתר לחברה וכתוב עליו הרבה, זה לא אומר שעשה משהו בחיים, אלא שרוצה לעשות,

לדוגמא-שמואל נרקיס יזם גדול שאין עליו כתבת פרסום או אתר לחברה שלו ובנה ובונה מאות יח"ד,

@אסטרטגיה נדלן . אתה מתווך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
תודה רבה,

יש המון יזמים חרדים גדולים, שעשו הרבה בחיים שלהם, ואין עליהם כלום וכן אין להם אתר לחברה,
וגם למי שיש אתר לחברה וכתוב עליו הרבה, זה לא אומר שעשה משהו בחיים, אלא שרוצה לעשות,

לדוגמא-שמואל נרקיס יזם גדול שאין עליו כתבת פרסום או אתר לחברה שלו ובנה ובונה מאות יח"ד,
ועדיין, עשיתי הרגע גוגל עליו ובפחות מ60 שניות ראיתי שהוא בעל קבוצת בנייני הבשן וקבוצת צמרת נדלן, שהוא היזם של הפרויקט בדובק (ןמפה מאד קל לברר עם הרוכשים שם), כמה תביעות בבתי משפט שיש לו, שהוא שותף עסקי ידוע של מתיו ברונפמן (איקאה ישראל), ושהוא חבר בהנהלת איחוד מוסדות גור, מופיע בהסכמי ניגוד עניינים של גולדקנופף, וכן הלאה. אחרי דקה חתכתי

אם יושבים רבע שעה עד שעה, אפשר לקבל תמונת מצב די טובה ומספיק קצות חוט בשביל לברר יסודי יותר דרך אנשים שאתה מכיר.
מי שאין עליו גוגל בכלל זה מראה על טריות וחוסר נסיון
(אפילו בתור עסקן/יזם זוטר יצוץ השם שלך במקומונים חרדים או פרוג)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
@עו"ד נתן רוזנבלט
האם קניה לאחר הזכיה במכרז, כמו ההצעה עכשיו של גבעות יהודה בבית אריה
זה שווה ערך לרכישת קרקע מרמ"י?
לא שאלת אותי אז אני לא יענה, רק אשאל חזרה,
הם מציעים לך את זה במחיר שהם רוכשים מרמ"י? או ביותר?
אם כן, למה? מה הם מחפשים להתפטר מזה?
אם לא, זה מחיר שהיה ריאלי להציע במכרז?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לא שאלת אותי אז אני לא יענה, רק אשאל חזרה,
הם מציעים לך את זה במחיר שהם רוכשים מרמ"י? או ביותר?
אם כן, למה? מה הם מחפשים להתפטר מזה?
אם לא, זה מחיר שהיה ריאלי להציע במכרז?
תודה על התשובה בכל זאת
לא הציעו לי אבל יש כאן אשכול בנושא
ולקחו שם את מה ש @עו"ד נתן רוזנבלט כתב על רכישת קרקעות
למרות שלדעתי הבסיס שונה לגמרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בשבועות האחרונים נשאלתי רבות אודות האפשרות לרכוש קרקע במכרזי רמ”י, ישירות או ממי שכבר זכה. ייאמר מראש, כי אין שום אפשרות להקיף את הנושא בכמה שורות, וגם לא הכל ניתן לכתוב מכמה טעמים ואכמ”ל.
איפה אוכל ללמוד את הנושא בצורה שאהיה רגוע להשקיע בזה בעצמי?????
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ברנדווין רוצה 360,000 ליחידה צמודת קרקע לבנייה עצמית של 200 מ"ר.
מה נחשב מחיר נמוך שיאפשר מכירה ברווח עוד שנתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
ברנדווין רוצה 360,000 ליחידה צמודת קרקע לבנייה עצמית של 200 מ"ר.
מה נחשב מחיר נמוך שיאפשר מכירה ברווח עוד שנתיים.
השאלה היא איפה לא בכמה. ומומלץ להסתכל באתר של רשות המיסים כדי להבין מה אמור ליהות המחיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מחיר סופי ב₪:45,602,811הוצאות פיתוח ב₪:50,803,848=96,406,659 לחלק ל-159 יח"ד =606,331 לפני מע"מ
פלוס מע"מ =709,407 ועוד תוספות מס רכישה של הרוכש הראשון וכן הרווח מחיר עלות קרקע כ 800 אלף ש"ח.

אמנם 70% ממחיר השמאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מחיר סופי ב₪:45,602,811הוצאות פיתוח ב₪:50,803,848=
96,406,659 לחלק ל-159 יח"ד =606,331 לפני מע"מ
פלוס מע"מ =709,407 ועוד תוספות מס רכישה של הרוכש הראשון וכן הרווח מחיר עלות קרקע כ 800 אלף ש"ח.

אמנם 70% ממחירו​
הוא מדבר על חירן לא על עופרים​
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

השקעה היא לא רק מחיר קרקע, עלות בנייה והפער מול מחיר השוק. זה החלק הפשוט. אבל זה החלק שכל מצגת משקיעים מציגה למשקיע. אבל מה שקובע הצלחה בכלל לא מופיע שם.

הפרמטרים האמיתיים שונים לחלוטין
, ואגע רק ב־2–3 מתוכם מתוך כ־8–9 חיוניים:
  • יכולת ניהול מקצועית – אצל רבים במגזר שלנו זה נשמע כמו בין בדיחה במקרה הגרוע, לבין משהו זניח ולא חשוב במקרה הטוב, אבל זו אחת מאבני היסוד של כל השקעה. ו“ניהול” זה שלושה תחומים נפרדים שחייבים לשלוט בהם. רוב ההשקעות קורסות לא בגלל שההשקעה לא הייתה טובה, אלא בגלל שהיא נוהלה בצורה לא מקצועית.

  • יכולת להתמודד עם משברים ותקלות – גם כאן זה מתחלק - לנפשית, כלכלית, ומקצועית. ניהול משברים הוא לא תיאוריה; זו מציאות יומית.
וחייבים גם גב כלכלי אמיתי לעת משבר. משברים לא מגיעים רק בקורונה ומלחמות. מספיק אירוע בינוני אחד כדי להפיל חברה - ואני חוויתי בקורונה איך הזרמה של מיליון וחצי דולר “יש מאין” הייתה ההבדל בין המשך חיים עסקיים לקריסה מוחלטת.

ויש עוד נקודות חשובות, והאמת שלא הייתי בכלל פותח את השרשור הזה אלמלא כמה אברכים נכנסו השבוע להשקעה ביוון שמנוהלת על ידי שני יזמים חרוצים - אבל.... בלי ידע משפטי מקומי, ובלי חצי מהיכולות הדרושות להקמת פרויקט.
אני משתף אתכם במספר מקרים שאני מכיר מקרוב, ובכוונה אני לוקח דוגמאות מהשקעות בחו״ל ולא מהארץ. חשוב לי שמשקיעים יבינו עד כמה קל ליפול בפרטים קטנים, שלא תמיד המשקיע מודע אליהם, (ובהרבה מקרים גם מי שמציע לנו את העסקה לא מודע לדברים, הרוב המוחלט של פושטי הרגל במגזר אינם גנבים, כמו שאנחנו צועקים בדיעבד. אלא אנשים שנכנסו לזירה לא להם).

לפני שנים שיווקו במגזר החרדי דירות יד שנייה ברוסיה, ליד אוניברסיטה. הניירת הייתה נראית מושלמת, הרווחיות גבוהה, הכול תקין על הנייר. רק דבר אחד קטן אף ישראלי לא חשב עליו: האזור, כמו שרוסיה יודעת להציע, היה אזור קר מאוד, ולכן הסטודנטים שכרו דירות רק בצד הדרומי של הבניין, מאחר ששם יש שמש במרפסת. כל הדירות בצד הצפוני של הבניין מצאו את עצמם משווקים במגזר החרדי, שבסופו של דבר גילו שהם קנו דירות שכמעט ולא ניתן להשכיר, יותר מכמה גרושים.

דוגמה נוספת: אברכים רכשו בתים בארה״ב בלי לדעת שבחורף הצנרת קופאת. זה דורש להשאיר חימום גם כשהבית ריק ללא שוכרים, או להשאיר ברז מטפטף כדי למנוע מים עומדים. האברכים שלא ידעו על כך, שילמו מחיר כבד מאוד על פיצוץ כל הצנרת הפנימית שבבתים, והעסקה הפכה לאסון.


ודוגמה אחרונה: לפני מספר שנים יזם ישראלי הציע למספר אברכים שמונה חנויות רווחיות באנגליה, כולן במדרחוב מרכזי. התחננתי אליהם שלא ייגעו בזה, למרות שגם אני אז לא ידעתי מה עומד מאחורי היזם שהחליט להתפטר מהשקעה טובה. רק מאוחר יותר התברר שהמוכר מיהר להיפטר מהחנויות בגלל בנייה של אזור מסחרי ענק וקניון חדש בחלק אחר של העיר — מה שאמור היה להעביר לשם את כל החנויות והלקוחות בתוך שנתיים.

כמו שלא עושים ניתוח אצל רופא שלמד רפואה מקריאת ספרים, ככה לא משקיעים מבלי להכיר מכל זווית את כל ההיבטים סביב ההשקעה, או שמכירים מקרוב את היזם המציע, ואנחנו יודעים שהוא באמת רק רוצה לעזור לנו כבן משפחה או ידיד קרוב.
ולסיום, לפני מספר שנים אברך מבני ברק פשט רגל מבניית תמ"א 38 באחת הערים הסמוכות לבני ברק, זה נשמע מאוד טיפשי אבל הוא חשב שההתנהלות בערים שכנות הם כמו בבני ברק, ומאחר והוא מכיר את הנפשות הפועלות במחלקת ההנדסה ניתן להחליק ולעגל פינות, וגם שהשכנים והקונים גמישים יותר כשזה מגיע לטאבו ולחריגות מההיתר.

ובנימה אישית, אני רגיל לכך שכולם חכמים ממני, יודעים טוב יותר ממני, ומכירים הכל לעומק. ואני מקבל באהבה גמורה את המגבלות שלי ותגובות הנגד. אבל זה שכרי, כל עוד שאני יודע שפה ושם הצלתי מישהו, מלהיכנס להשקעה מעולה רק שבסוף התברר ש....
🏗️ קרקע חקלאית עם חלום לבנייה? רגע לפני שחותמים – כדאי לקרוא

בשנים האחרונות, יותר ויותר ישראלים מחפשים איפה להשקיע את הכסף שלהם. נדל"ן נשמע כמו הבחירה הבטוחה, וקרקע חקלאית עם "פוטנציאל לבנייה" נשמעת כמו כרטיס כניסה לעולם המגדלים. אבל רגע לפני שאתם מדמיינים את הדירה שלכם בקומה 12 עם נוף לים – כדאי שתכירו את המציאות שמאחורי ההבטחות.
📍 איפה זה קורה?
הסיפור שלנו מתרחש אי שם בין אשדוד לראשון לציון, באזור שזכה לשם "רובע מזרחי" בתוכנית תמ"ל 0006. נשמע מרשים? אולי. אבל מאחורי השם מסתתרת תוכנית שעדיין לא מוכנה, לא מאושרת, ולא ממש ברורה.
🧩 מה באמת קניתם?
- הקרקע היא חקלאית, עם מבנים קיימים שדורשים פינוי.
- לפי התכנון, היא אמורה להפוך למגרש מגורים עם חזית מסחרית. אבל – וזה אבל גדול – אין שום ודאות שזה המגרש שתקבלו.
- אין טבלת זכויות בנייה, אין תשריט, אין נספחים. רק הבטחות כלליות על 10,000 יחידות דיור ודיור מוגן. מסחר ותעסוקה? לא ברור כמה ואיפה.
⏳ לוחות זמנים – לא לבעלי לב חלש
שמאי תקן מעריך 4–5 שנים עד אישור התוכנית. אחר כך עוד שנה–שנתיים לתכנון בינוי ופיתוח. ואם צריך גם איחוד וחלוקה – תוסיפו עוד 1–3 שנים. כלומר, אם אתם בונים על זה לפנסיה הקרובה... אולי כדאי לחשב מסלול מחדש.
💸 שווי הקרקע – תלוי את מי שואלים
- שווי מ"ר קרקע חקלאית לפי שמאי: 2,500 ₪.
- חברה אחרת משווקת את אותה קרקע ב־3,800 ₪. רווח נאה, לא?
- שווי זכויות בנייה? תלוי בגודל – יכול להגיע ל־1.5 מיליון ₪. אבל זה לפני הפחתות, מסים, היטלים, ושאר הפתעות.
📝 מה באמת כתוב בטופס?
רוב הרוכשים לא קונים קרקע – הם קונים אופציה. כן, רק אופציה. וההחלטה אם לממש אותה? שייכת לחברה בלבד. אם היא לא תמומש, הכסף חוזר – אולי. האם גם שכר טרחה של 7,600 ₪ חוזר? לא בטוח.
📊 כמה אתם באמת שותפים?
אם רכשתם 83 מ"ר מתוך חלקה של 3,576 מ"ר – אתם מחזיקים ב־2.3% מהחלקה. לא בדיוק בעל הבית. וגם אם תגיעו לבנייה, זה במסגרת קבוצת רכישה – בלי חוק מכר, בלי הגנות, ועם הרבה כאבי ראש.
🧾 מסים והיטלים – לא לשכוח
- מס רכישה: 6%
- היטל השבחה: 50% (אם יאושר)
- מס שבח: 25%
- תשלומים ליזם: 187 ₪ + מע"מ למ"ר
- אגרות, עו"ד, רישום, ועוד ועוד...

🚨 לסיכום – השקעה או אשליה?
רכישת קרקע חקלאית עם חלום לבנייה יכולה להיות השקעה משתלמת – אבל רק אם עושים שיעורי בית. אל תתפתו להבטחות נוצצות ולשמות מפוצצים. בדקו את התוכניות, קראו את ההסכמים, שאלו שאלות קשות. כי בסוף, אתם לא קונים דירה – אתם קונים תקווה. ולפעמים, התקווה הזו עולה הרבה יותר מדי.
ההגדרות כאן דקות.
פאסיבי משמעותו אי עשייה.
אקטיבי פירושו עשייה.
לא לחינם אלו שהנחילו את צורת ההשקעות המונחלת פה ובעוד מקומות, לא תמיד כינו שיטה זו בשם " השקעות פאסיביות ".
אפשר לקנות מניית בנק הפועלים, ואת מניית קוקוה קולה, ואת מניית בן אנד ג'ריס, ולהחזיקק את זה 50 שנה בלי להיכנס לחשבון מסחר פעם אחת. וזו תהיה השקעה פאסיבית. - כי היא מועטת במעשים.
אפשר לקנות מדד עולמי, ואחרי רווח למכור, ואז לקנות סנופי, ולמכור, ולמנף על סנופי, ולעקוב כל יום אחרי המצב בשווקים, ואז לקנות ראסל 2000 וחוזר חלילה. וזו תהיה השקעה אקטיבית. כי היא מרובה במעשים.
אז איך נקרא להשקעות האלה ביום יום, זה לא מעניין אפשר לקרוא לזה איזה שם שאתם רוצים.
אבל כשמדברים בדיון כזה על אקטיבי VS פאסיבי חשוב לחדד את זה.

ההגדרה היותר מדויקת (אם כי פחות קליטה וקלילה)
זה בין השקעה המסתפקת בממוצע השוק.
מתוך הנחה שאין לאדם יכולת חיזוי עתידית, ואין אפשרות לאדם להכות את השוק, ולהחזיק ברווח מעל הממוצע של השוק לאורך שנים ארוכות. ומתוך שלל הנחות.
להשקעה המנסה להשיג רווח מעל הממוצע.
מתוך הנחה שהאדם מסוגל לזהות את הדבר החם הבא, ולקנות בזול את מה שמאוד הולך להתייקר (במילים אחרות: לחזות ביקוש עתידי, ולקנות במחיר של ביקוש מועט) ואדם יכול להשיג רוחים שהם מעל הממוצע לאורך זמן.
או דאפשר להגדיר זאת משקיעים VS סוחרים.

חשוב לחדד עוד נקודה: גם המשקיע הכי פאסיבי קונה בנקודה מסוימת ומוכר בנקודה מסוימת, אבל הוא עדיין לא אקטיבי, כי הוא קונה לשם החזקה, ולא לשם מסחר. (אלא הם הוא לא משקיע, אלא פאסיבי בלבד.)

לסיום: גם אם האקטיבי יוכח כמשיא תשואה עודפת על הפאסיבי, עדיין יש מקום לעיין כמה, כי אדם שכיר שמפקיד להשקעות 15000₪ בחודש ממוצע והוא במקביל עובד ומתפרנס יפה, ייתכן והוא ישתכר יותר מאשר אם יעסוק במסחר אקטיבי כל היום, ובשורה התחתונה ירוויח יותר, כל זה בשאלה של כמה זמן זה לוקח לו מן היום.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה