דרוש מידע מענה לילד מחונן במגזר החרדי

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #22
קשה לגדל ילד שיצא תלמיד חכם
המסגרות כיום הן מיטת סדום.
מכיר מקרוב סיפורים דומים ישיבות שדווקא המוכשרים ביותר לא נשארו בבית המדרש מחוסר מענה לכשרונותיהם.
יש בערך 1% מהילדים שיכולים לדעת ש"ס תוך שנה.
בעבר אלו צמחו להיות גדולי ישראל, כיום הם עם הזמן 'מוצאים תעסוקה'.
בישיבות גדולות ליטאיות יש קצת ספייס אבל עד אז שהשם יעזור...
בכל אופן תתחילו עם אבחונים, אולי הם לא ממש מחוננים רק מוכשרים ואם כך לא נורא...
ולכן צריך הכוונה גם לילדים ובוודאי בחורים כאלו ולא לחשוב הוא מחונן הוא עם ראש טוב הוא יודע להסתדר לבד לא גם ילד / בחור כזה צריך עזרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
קשה לגדל ילד שיצא תלמיד חכם
המסגרות כיום הן מיטת סדום.
מכיר מקרוב סיפורים דומים ישיבות שדווקא המוכשרים ביותר לא נשארו בבית המדרש מחוסר מענה לכשרונותיהם.
יש בערך 1% מהילדים שיכולים לדעת ש"ס תוך שנה.
בעבר אלו צמחו להיות גדולי ישראל, כיום הם עם הזמן 'מוצאים תעסוקה'.
בישיבות גדולות ליטאיות יש קצת ספייס אבל עד אז שהשם יעזור...
בכל אופן תתחילו עם אבחונים, אולי הם לא ממש מחוננים רק מוכשרים ואם כך לא נורא...
זה מה שמרגיש לי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
במגזר החילוני כל אחד חושב על הילד שלו ולכן יש בתי ספר למחוננים אצלנו במגזר החרדי לעומת זאת החינוך הוא להיות איש בין אנשים ולא מעל האנשים
נכון, אבל העלויות...
אדייק,
גם במגזר הכללי זה לא פיתרון קסם
לא לכל ביה"ס במגזר הכללי יש כיתת מוחננים ,רק בבתי ספר בודדים.
מה שכן, כל ילד בארץ שלומד ישירות תחת משה"ח רשאי להשתתף בתוכנית למחוננים\מצטיינים שקיימת בכל עיר
וגם אז זה רק פעם בשבוע-לא יותר מידי...
כמובן אחרי מבחן קבלה
אגב,הרבה מסגרות של החינוך החסידי הם תחת משה"ח ,אם זה כזה מצב ולדו' אתם גרים בביתר אפשר לארגן זאת ומסתמא שלא יבואו ילדים חילוניים לתוכנית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אדייק,
גם במגזר הכללי זה לא פיתרון קסם
לא לכל ביה"ס במגזר הכללי יש כיתת מוחננים ,רק בבתי ספר בודדים.
מה שכן, כל ילד בארץ שלומד ישירות תחת משה"ח רשאי להשתתף בתוכנית למחוננים\מצטיינים שקיימת בכל עיר
וגם אז זה רק פעם בשבוע-לא יותר מידי...
כמובן אחרי מבחן קבלה
אגב,הרבה מסגרות של החינוך החסידי הם תחת משה"ח ,אם זה כזה מצב ולדו' אתם גרים בביתר אפשר לארגן זאת ומסתמא שלא יבואו ילדים חילוניים לתוכנית...
זה בעיקרון מה שמקבלים?
השתתפות של פעם בשבוע בתוכנית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אדייק,
גם במגזר הכללי זה לא פיתרון קסם
לא לכל ביה"ס במגזר הכללי יש כיתת מוחננים ,רק בבתי ספר בודדים.
מה שכן, כל ילד בארץ שלומד ישירות תחת משה"ח רשאי להשתתף בתוכנית למחוננים\מצטיינים שקיימת בכל עיר
וגם אז זה רק פעם בשבוע-לא יותר מידי...
כמובן אחרי מבחן קבלה
אגב,הרבה מסגרות של החינוך החסידי הם תחת משה"ח ,אם זה כזה מצב ולדו' אתם גרים בביתר אפשר לארגן זאת ומסתמא שלא יבואו ילדים חילוניים לתוכנית...
השאלה מה הם התכנים שהם יכניסו
עוד בפרט כשהם ידעו שזה קבוצה של מכוניים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכון שהוא צריך להבין, אבל הוא עדיין לא שם...
לדעתי הוא צריך לעבור תהליך כלשהו שיכשיר לזה את הקרקע...
ולכן אני חושבת שאנשי החינוך בת"ת צריכים לקבל מענה של ייעוץ והכוונה, כדי שלא הכל יהיה סביב, איך ילד כזה חכם עושה ככה.....
הם נולדו אתמול?
ת"ת חדש?
לא פגשו מעולם ילדים מחוננים ומתאוגרים?
הם צריכים להבין,להכיר ולתת לו חומר מאתגר ופעיליו מותאמות אך
את הפער העצום בין הרגש לשכל הם לא אמורים להשלים
אלא אתם צריכים לדאוג לכך.
וגם בבתי ספר הכלליים אין מענה וסל מיוחד עבור טיפוליים רגשיים לילדים כאלו
באמת חבל אבל זה המצב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
יש לי שני ילדים שלפי כל מה שניסיתי לבדוק במשך השנים, מסתבר שהם מחוננים עם חלק גדול מהקשיים של מחוננות...
סוג של בדידות חברתית... אין להם באמת נושאי שיחה עם ילדים בני גילם... כי ילד בן 11 שמעניין אותו התפרקות אטומים ועוד כל מיני דברים נדירים בגאוגרפיה לא ממש מעניין כל ילד בגיל הזה...
לילד בן 11 שנמצא כ"כ הרבה שעות במסגרת (בפרט החסידית - שזה שעות רבות יותר) ומוצא את עצמו עם סף תסכול נמוך על כל דבר, כי אין לו מה לעשות אם הוא כבר מבין מראש הכל, אז הוא כבר הרבה פעמים לכתחילה לא מתחיל להקשיב ופשוט לא שם אלא בענייניו, בקיצור, הוא ממש סובל!...
ברגע שיש לו משהו אחר מאתגר יותר, הוא פשוט פורח...
דוגמה קטנה, נתתי לו ללמוד קורס בערבית, הוא בן אדם אחר!

השאלה שלי היא כזאת:
אני רוצה לדעת, במידה ואני מאבחנת את הילד, האם יש לי מזה משהו? האם אקבל תקציבים גם לטיפול רגשי תואם אבל גם לקידום הילד במקצועות שונים???
אני לא רוצה שמה שהוא ילד ויתעניין יהיה רק פיזיקה, מדעים ושפות, שאת כל אלה יש חינם והמון ברחבי הרשת...
אני כן רוצה שיהיו לי תקציבים לקבוע לו חברותות ברמה גבוהה בגמרה וכו' שלא ישב בטל בת"ת, ( למרות שאני יודעת שהעמל והיגיעה זה מה שצריך, אבל הבטלה אם כל חטאת... והתסכול של הילד לא שווה את זה...)


זה משהו שקיים?

תודה מראש לעונים :)
אני יכול להגיב על הדברים, מנקודת מבט של מי שבילה ימים רבים ברביצה בחצר הת״ת, בגלל שיעמום שנבע מעודף כישרון ובגלל שהמורים לא ידעו איך מתמודדים עם זה.
קודם כל, אלו צרות של עשירים, אבל גם הן צרות לא קטנות לעיתים. מבחינת תקציבים וכדומה - אין מה לחפש, אף גוף לא מוכן לדאוג למוכשרים ביותר. רחמי הבריות מופנים אל הדלים והעלובים, וטוב שכך, וגם משאבי המדינה - בדומה, מופנים אל מי שסובלים ממיעוט כישרון ולא מעודף.
מה שכן אפשר לומר זה, שאם מדובר בילד שיש לו כוח לשבת וללמוד (מה שלא מובן מאליו, הרבה פעמים זה בא עם היפראקטיביות), כשהוא יעלה לישיבה - הוא ימצא שם את עצמו מיד. בישיבה רמת הלימוד גבוהה יותר, ובדרך כלל - הצוות גם ברמה גבוהה שתתאים לבחור. כמובן, שחשוב למצוא לו ישיבה מתאימה, כזו שיש בה רמה גבוהה של לימוד.
בינתיים, הכי טוב יהיה אם תמצאו עבורו בחור ישיבה או אברך שיוכל לקדם אותו. אמנם, חשוב לשים לב שהבחור או האברך מתאים לו. אם אכן מדובר בבעל כישרון עצום (אני לא יודע מה בדיוק הרמה, גם במחוננים יש דרגות) - הרי שמטבע הדברים, הוא עלול להבין יותר מהבחור או האברך, בפרט אם מדובר בבחור או אברך שהוא לא ממש חד ומוכשר. כמו כן, צריך מישהו שידע מה ללמוד, איך ללמוד, וכיצד לקדם אותו.
אבחון - לא יכול להועיל הרבה, בפרט כאשר המציאות היא שרוב המכונים שמאבחנים - הם כאלו שמכוונים להשכלה אקדמאית, ולעיתים יש צורך בידע שאינו מוכר לתלמיד בתלמוד תורה, גם אם יש לו רוחב אופקים, כך שהוא עלול להיות פחות מוערך ממה שהוא (כך היה פעם. אולי היום זה השתנה, אני לא יודע.). הדבר שכן חשוב, אפילו קריטי, הוא שתהיה לו תעסוקה בשעות הפעילות בתלמוד תורה. כשילד לומד בשבוע הראשון בשנה את מה שהכיתה תלמד במשך שלושה חודשים, זה מצד אחד יתרון עצום, כי זה אומר שהוא יכול ללמוד בשלושה חודשים את מה שהם ילמדו במשך הרבה מאוד שנים. אבל מצד שני, זה עלול להיות חיסרון עצום - כי בשאר הזמן, הוא עלול לבהות בחלל הכיתה, להשתעמם, ולשנוא את העולם.
הכל ייפול ויקום על שתי שאלות: האם יש לו תעסוקה הולמת לשעות השיעמום?! והאם הצוות בת״ת ישתפו עם זה פעולה?! - התפקיד שלכם לדאוג שהתשובה לשתי השאלות תהיה חיובית.
==
נ.ב. עוד משהו חשוב. האנשים המוכשרים ביותר, מטבע הדברים חושבים אחרת מכולם, ולעיתים - בגילאים המוקדמים, זה עלול לגרום לבעיה חברתית, ואני לא מדבר רק על השיעמום שבשהייה בחברה שהיא פחותה ברמתה. כוונתי לכך, שיש כאלו שעלולים ללעוג לילד דווקא בגלל תכונותיו המיוחדות, ולפעמים - עלולה להתפתח מכך בעיה די רצינית.
חשוב מאוד לבדוק שמאורעות מעין אלו לא מתרחשים. ילדים מוכשרים, הם בעלי סף רגישות גבוה, דווקא בגלל שהערך העצמי שלהם גבוה, ולעיתים זה עלול להוריד להם ביטחון עצמי ועוד דברים שליליים אחרים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
נשמע אתגר לא פשוט.
קשה לי להאמין שלת"ת רגיל יהיה איזשהוא פיתרון ואפילו רצון לפיתרון.
לצערי תלמודי התורה נמצאים די רחוק מהבחינה של שילוב תלמידים עם דרישות מיוחדות, בקושי מתמודדים עם חינוך מיוחד, קשיי קריאה, קש"ר ועוד. (ואני לא מאשימה אותם, זה שאין מספיק הכשרה במגדר, קצבאות וכו)
לא מכירה את הת"ת הספציפי שלכם, אבל טוב תעשו אם לא תסמכו עליהם ותתחילו תהליך לבד.
תגיעו בכוחות עצמכם לאנשי המקצוע המתאימים, שיכוונו אתכם, הן בפן הרגשי והן בלימודי.
למה שלא יהיו לו מספר שיעורים שהוא יוצא ללמוד עם אברך רציני? בדיוק כמו בחינוך המיוחד? (אברך שאתם תבחרו, לא הת"ת)
המון הצלחה וס"ד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
זה בעיקרון מה שמקבלים?
השתתפות של פעם בשבוע בתוכנית?
כן, ע"ח שעות הלימודים והם אחראיים להשלים החומר ש"החסירו"
ומובן הכרה במחוננות שגורמת לצוות להסתכל אחרת עלהילד.
יש לקיות למידה לילדים מחוניים ואז זה מענה אחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני מכירה ילד מהמגזר הכללי שאובחן כמחונן ופעמיים בשבוע הוא יוצא מביה"ס למסגרת למחוננים.
בדר"כ אם יוצאים ע"ח שעות הלימודים זו פעם אחת (אולי יש יוצאי דופן)
יש גם תוכניות מצטינים שזה אחה"צ ולא ע"ח שעות הלימודים
בכ"א זה לא נושא האשכול
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
בדר"כ אם יוצאים ע"ח שעות הלימודים זו פעם אחת (אולי יש יוצאי דופן)
יש גם תוכניות מצטינים שזה אחה"צ ולא ע"ח שעות הלימודים
בכ"א זה לא נושא האשכול
איך שהבנתי מהאמא מלבד היומיים האלו הוא גם יוצא אחה"צ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
עוד משהו,
בכל חיידר היום אמור להיות יועץ מטעם משרד החינוך.
אם הוא יועץ טוב, הוא יוכל לכוון אתכם איך פעול, וגם יפעל יחד איתכם מול הנהלת הת"ת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
במגזר החילוני כל אחד חושב על הילד שלו ולכן יש בתי ספר למחוננים אצלנו במגזר החרדי לעומת זאת החינוך הוא להיות איש בין אנשים ולא מעל האנשים
לא צריך למצוא למה כל דבר שקורה אצל החילונים הוא רע כדי לתרץ למה זה בסדר שאצל החרדים אין. לפעמים מותר פשוט להודות שהם עושים משהו טוב.
מסגרת מתאימה לילד מחונן לא קשורה בכלום ל"מעל אנשים". זו הכרה בכך שגם למחוננים יש צרכים מיוחדים - וכן, גם קשיים. תכניות המחוננים השונות באות לתת לא רק מענה לצורך האינטלקטואלי של התלמידים אלא גם לצרכים רגשיים.
דווקא במקום רגיל תלמיד מחונן עלול לפתח הרבה יותר גאווה וזלזול באחרים. ילד כזה לפעמים חכם יותר מהמורים, וממש לא מזיק לו לפגוש עוד ילדים חכמים כמוהו ומבוגרים שמסוגלים לאתגר אותו.
תלמידים מחוננים הרבה פעמים מפספסים את פיתוח כישורי הלמידה, כי הם יודעים את כל מה שמלמדים בבית הספר בשניות בלי להתאמץ. אחר כך כשהם גדלים ופוגשים אתגרים בחיים הם פשוט לא יודעים מה לעשות עם זה. לפעמים הם יוצאים פחות "מוצלחים" בחיים מאשר תלמידים בינוניים שרכשו יכולת (רגשית ומנטלית) להתמודד עם קשיים.
לא כל המחוננים אותו דבר, אבל יש כאלו שהקשיים שלהם לא פחות משמעותיים מאשר הקשיים של תלמידים חלשים. מבחינה חברתית, יש כאלו שהלימוד להיות "איש בין אנשים" בשבילם עובר דרך תכניות מיוחדות שבהן יש להם הזדמנות לחוות קשרים חברתיים תקינים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
עוד משהו,
בכל חיידר היום אמור להיות יועץ מטעם משרד החינוך.
אם הוא יועץ טוב, הוא יוכל לכוון אתכם איך פעול, וגם יפעל יחד איתכם מול הנהלת הת"ת.
בכל חיידר?
מאיפה הבאת את זה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

שלום
יש לי יד בן 5 חכם ורגיש וממש רוצה להיות הכי טוב, הוא מאד משתדללל
אבל יש לו משהו שמפריע לו וזה הקשב וריכוז שבא עם תנועתיות יתר ואימפולסיביות
נוירולוג פסיכיאטר ראה אותו בעוד הוא מתלהב מאדד מהביקור בעקבות זה הוא גם באמת זז הרבה וקם מהכיסא והלך לשם וחזר וכו וכו, באותו ביקור
כנראה זה היה ממש מרגש בשבילו, ונוירולוג פסיכיאטר רשם לו ריספונד

מצד אחד אני רוצה לעזור לו כי הקש״ר אצלו בא עם בעיות חברתיות ותזוזה רבה שמפריעה לגננת והוא מקבל בעקבות זה ביקורת ועונשים
מצד שני לא יצא לי לשמוע על ילד בן 5 שכבר לוקח ריספונד, זה מלחיץ אותי שזה ישפיע עליו לרעה במצב רוח בעוד אני מרגישה שלא בהכרח הוא צריך את זה כל שעות היום
יש שעות שהוא יושב רגוע עם ספרים ומשחקים אבל ייתכן ובגן הקושי יותר מורגש
אני לא נגד ריטלין ודומיו. אני מכירה את הריטלין על בשרי :)
אבל אני יודעת שריספונד הוא כדור פסיכיאטרי לדברים מורכבים יותר כמו חרדות וכפייתיות ומרגיש לי שהתרופה הזו מוגזמת בשבילו.

רק אומר שוב, שאני כן רוצה לעזור לו בכל דרך שאני יכולה כי הוא כן מתמודד, וריטלין לא נותנים לילד בגיל 5 (רק בגיל 6)
ריטלין מקובל עלי 100% אבל תרופה פסיכיאטרית קצת מלחיץ אותי

הייתי שמחה לשמוע חוויות או דעות שלכם בעניין ובעיקר אשמח לשמוע גם בעלי ניסיון עם זה
איך זה משפיע על הילד שלכם? למה החלטתם שזה מה שמתאים לו והוא חייב את זה כתרופה מרגיעה לקש״ר
תודה על העזרה!!
בבית שמש, יש יוזמה חדשה שהעירייה תיתן החזרי הוצאות הסעה להורים לילדים חינוך מיוחד שמעונינים להסיע את הילד בעצמם למוסד בו הוא לומד.

אני מנסה להבין האם היוזמה טובה לנו כהורים לילדים נכים, או שזה עלולה להיות בעיה רצינית


1. שמעתי שההסדר הזה קיים גם בעיריית ירושלים, האם זה נכון ? אם מישהו מכיר אשמח לדעת. איך זה מתנהל בפועל.

2. מצד אחד יש כאן "הזדמנות" לקבל עוד כסף (כך טוענים היוזמים) (העירייה משלמת לחברות ההסעות הרבה מאוד כסך לחודש על כל ילד)

מצד שני אולי בעוד זמן קצר העירייה תתחיל להתעמר ולריב עם ההורים על גובה ההחזר וכד', הרי ההורים אינם חברת הסעות שהעירייה חותמת איתם הסכם מסודר, זה בס"ה הורים שמקבלים החזר הוצאות, מול הורים ההתייחסות של העירייה תהיה אחרת. ולרעה.

ועוד משהו - כאשר הורה מחליט להסיע את ילדו בעצמו, ולאחר זמן הוא מגלה את הקושי בדבר ושזה כובל מאוד, והוא מעונין להפסיק עם זה, האם יוכל לדרוש מהעירייה שמעונין בהסעה, או שיגידו לו שהיות ויש לו רכב נכה אז עליו לדאוג להסיע את בנו תמורת החזרי הוצאות ?

בכלל האם יכול לקרות מצב שהעירייה תשתמט מחובתה לדאוג להסעות ילדי חינוך מיוחד, בטענה שהיא מאפשרת להורים להסיע את הילדים תמורת החזרי הוצאות?

בקיצור אשמח לכל הערה או הארה בנושא
תודה רבה מראש

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה