דרוש מידע מענה לילד מחונן במגזר החרדי

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #42
אשמח מאוד לשמוע
אאל"ט זה קשור לרשת חב"ד אבל זה מקוון ומתחברים מביה"ס
לא יודעת על טיבה של תוכנית זו אבל אולי הת"ת שלכם יסכים לנסות
תחפשי בגוגל "תוכנית ביכורים"
ויש פה כתבה מהדברות על התוכנית


ביכורים-תכניתו ירטואלית מחונניםו תכני תמצטיינים חרדים 664276 יעל סוחצוב מנהלתmechunanim.charediשטרודלgmail.com

1720076588356.png

ב
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
תתעודדי שזה קושי זמני , כי בישיבה כן יש יותר מקום למחוננים (תבחרו מלכתחילה ישיבה "גדולה" עם יותר מגוון ואפשרות לצמוח.. לא מכירה מספיק ישיבות חסידיות לתת דוגמא)
לגבי החיידר- זו התמודדות לא קלה. מטבע הדברים הילדים הממוצעים הבינונים מקבלים את עיקר הלמידה הנכונה עבורם, החלשים והמחוננים צריכים להתאים את עצמם ולא תמיד זה קל,
אבל זו התנסות הכרחית כדי ללמוד לחיות עם אנשים מהשורה, אחרת הוא יהיה מחונן ומבודד חלילה..
אנחנו שכרנו לאורך השנים חברותות מצוינות מחוץ לחיידר לגבי מסכתות שלא נלמדות בחיידר כדי להוסיף ענין ולאתגר מעבר לנלמד .
וכן שיחות לשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי - יש שנים מוצלחות יותר או פחות בעניין הזה.. לא כל אחד בנוי לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
זה בעיקרון מה שמקבלים?
השתתפות של פעם בשבוע בתוכנית?
הפעם בשבוע הזו נותנת המון (בתכנית מחוננים טובה).
זה חברת השווים, זה מקום שבו מתייחסים ללמידה כדבר מהנה, מקום ששפוגשים בו אתגרים ומאמצים כל מיני יכולות (לא רק לימודיות).
מצד השעמום בשאר הזמן, ילדים בדרך כלל מסוגלים להתמודד עם זה שמשעמם להם בבית הספר, עד גבול מסוים. יום בשבוע שבו יוצאים לתכנית מאתגרת נותן מוטיבציה גם בשאר הזמן. זה הבדל מהותי בין "לימודים זה דבר משעמם ואין לי שום אופק לשינוי בכמה שנים הבאות" שזה מצב מתסכל מאד, לבין "רוב הזמן משעמם לי אבל יש גם הפוגות של עניין", שזה כבר מצב הרבה יותר נסבל, וזה משפיע לחיוב על הגישה של הילד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
בחיידרים של גור המחוננים והמוכשרים לומדים במגמה מיוחדת לפי היכולות והכשרונות שלהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אשמח מאוד לשמוע
אסייג ואומר שאין לי היכרות אישית עם התכנים
אך מה שבטוח שאם כל רצונכם שהוא יתעלה בכל הנושאים רק דרך התורה הקדושה זה לעניות דעתי לא יהיה משום תוכנית אלא רק מטעמכם באופן אישי
חונך וכו'
אגב אולי הוא יוכל להשתתף בתוכנית של חיבור תורני של מפעל הפיס אם הוא מתאים לעשות זאת (אפילו להגיש בשם אביו-לבדוק שה מותר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אסייג ואומר שאין לי היכרות אישית עם התכנים
אך מה שבטוח שאם כל רצונכם שהוא יתעלה בכל הנושאים רק דרך התורה הקדושה זה לעניות דעתי לא יהיה משום תכונית אלא רק מטעמכם באופן אישי
חונך וכו'
אגב אולי הוא יוכל להשתתף בתכונית של חיבור תורני של מפעל הפיס אם הוא מתאים לעשות זאת (אפילו להגיש בשם אביו-לבדוק שה מותר)
אבדוק.
נשמע רעיון טוב
תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
בתור ילד למדתי בממ"ד עד שזכיתי ועברתי לחינוך חרדי. אובחנתי ע"י המבחנים של משה"ח בביה"ס כמחונן. פעם בשבוע היינו נוסעים לכיתת מחוננים. בתור ילד לא הבנתי מה דוחפים לנו את השטויות הללו. המטרה של המדינה בזה לעקוב אחר ההתקדמות שלהם ויש בזה תכנונים לעתיד [לימודי עתודה וכד', דחיית שירות צבאי לטובת לימודים ועוד] של רווחים למדינה. לא יותר מזה.
זכורני שבתור ילד פשוט עיכלתי שמה שאני מבין אחרים לא מבינים, מצד שני הבנתי שיש דברים שאני מפספס ודווקא האחרים תופסים... יצרתי לעצמי פרויקטים להתעסק בהם, ובאמת הייתי צריך מישהו שיאתגר אותי. בישיבה ב"ה כבר זכיתי משמיא לחברים גדולים שנתנו לי שאלות וסוגיות קשות ושמחתי להתעסק בהם וצמחתי.
כמו שכתבו לפני, אין מה לחפש בחוץ, אין כמו תורתנו הקדושה. צריך למצוא אברך משכמו ומעלה שיאתגר ויתן לו מעל הממוצע. ובעז"ה תרוו ממנו רוב נחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אבל זו התנסות הכרחית כדי ללמוד לחיות עם אנשים מהשורה, אחרת הוא יהיה מחונן ומבודד חלילה..
רק אומרת, שלפעמים כדי ללמוד לחיות עם אנשים מהשורה צריך קודם ללמוד לחיות עם חברת השווים.
לפעמים פשוט קשה מדי לחיות עם החברה הרגילה - לא מתעניינים באותם נושאים, לפעמים קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, לפעמים הסביבה לא מקבלת.
במקרים כאלו צריך קודם ללמוד להתסדר עם חברת השווים, ואז לעבור למשימה המאתגרת יותר של להסתדר עם אנשים פחות מתאימים.
חוץ מזה, יש רמות שונות של "לחיות עם אנשים". בתור אנשים בוגרים יש לנו יכולת לבחור במידה מסוימת את החברה שלנו ואנחנו בוחרים להתחבר לאנשים שטוב לנו איתם. עם השאר צריך לנהל יחסים תקינים, אבל לאו דווקא קרובים. אין עניין לכפות על ילדים "חברים" לא מתאימים בתור הכנה לחיים, כי בחיים זה לא באמת ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
רק אומרת, שלפעמים כדי ללמוד לחיות עם אנשים מהשורה צריך קודם ללמוד לחיות עם חברת השווים.
לפעמים פשוט קשה מדי לחיות עם החברה הרגילה - לא מתעניינים באותם נושאים, לפעמים קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, לפעמים הסביבה לא מקבלת.
במקרים כאלו צריך קודם ללמוד להתסדר עם חברת השווים, ואז לעבור למשימה המאתגרת יותר של להסתדר עם אנשים פחות מתאימים.
חוץ מזה, יש רמות שונות של "לחיות עם אנשים". בתור אנשים בוגרים יש לנו יכולת לבחור במידה מסוימת את החברה שלנו ואנחנו בוחרים להתחבר לאנשים שטוב לנו איתם. עם השאר צריך לנהל יחסים תקינים, אבל לאו דווקא קרובים. אין עניין לכפות על ילדים "חברים" לא מתאימים בתור הכנה לחיים, כי בחיים זה לא באמת ככה.
אבל גם בחיים יש הרבה סיטואציות מקבילות לכתת לימודים.. וחשוב ללמוד איך נכון לפעול...
אף אחד לךא מכריח ילד להתחבר קרוב לילד שלא מתאים לו , יש כיתה שלמה..
הבנת קודים חברתיים ותפקודים חברתיים זה כלי חשוב מאד לחיים אי אפשר לוותר עליו כי הוא מחונן. ואם זה לא בא ברגל כדאי להשקיע בזה .
בציבור שלנו מוצאים הרבה פעמים "מחוננים" שמוותרים על התפקוד החברתי, יושבים ולומדים לבד וכו' וזה חבל. מפסידים הרבה אפשרויות להתפתח וסובלים מבדידות. כן תפקיד ההורים לעזור להם להיות "נורמליים" . אדם הוא יצור חברתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
רק אומרת, שלפעמים כדי ללמוד לחיות עם אנשים מהשורה צריך קודם ללמוד לחיות עם חברת השווים.
לפעמים פשוט קשה מדי לחיות עם החברה הרגילה - לא מתעניינים באותם נושאים, לפעמים קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, לפעמים הסביבה לא מקבלת.
במקרים כאלו צריך קודם ללמוד להתסדר עם חברת השווים, ואז לעבור למשימה המאתגרת יותר של להסתדר עם אנשים פחות מתאימים.
חוץ מזה, יש רמות שונות של "לחיות עם אנשים". בתור אנשים בוגרים יש לנו יכולת לבחור במידה מסוימת את החברה שלנו ואנחנו בוחרים להתחבר לאנשים שטוב לנו איתם. עם השאר צריך לנהל יחסים תקינים, אבל לאו דווקא קרובים. אין עניין לכפות על ילדים "חברים" לא מתאימים בתור הכנה לחיים, כי בחיים זה לא באמת ככה.
כל מילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
בתור ילד לא הבנתי מה דוחפים לנו את השטויות הללו. המטרה של המדינה בזה לעקוב אחר ההתקדמות שלהם ויש בזה תכנונים לעתיד [לימודי עתודה וכד', דחיית שירות צבאי לטובת לימודים ועוד] של רווחים למדינה. לא יותר מזה.
לא כל המחוננים זקוקים לתכניות כאלו. אם לא הבנת מה אתה עושה שם, כנראה שלא היית מאלו שצריכים את זה.
הטענה שהמטרה של התכניות היא לעקוב אחרי מועמדים לעתודה היא לא קשורה למציאות.
יש ילדים שזה תורם להם המון וזה ממש אויר לנשימה בשבילם.
יש למדינה מספיק אפשרויות לעקוב אחרי מועמדים לעתודה גם בלי להשקיע המון בתכניות העשרה למחוננים. לא צריך לממן לילד בכיתה ג' שיעורי סריגה כדי לשלוח לו פרוספקט על עתודה בכיתה י'. זה ממילא לאו דווקא אותם ילדים שמצטיינים בתיכון.
יש למדינה אינטרס כללי לפתח את הכישורים של המחוננים כדי לגדל דור של מדענים וכיוצא בזה, כי זה באופן כללי תורם למדינה, אבל אין בזה שום סתירה לאינטרס האישי של הילדים, להיפך. [ואם הילד יקבל פרוספקט על עתודה, קרה משהו?]
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אין שום מענה למחוננים בציבור החרדי וחבל מאד.. אני מכירה מקרוב כמה מחוננים שעברו סבל נוראי ביסודי גם בגלל לעג מהחברה לדוג על דיבור בשפה גבוהה עלתחומי ענין שונים וגם בגלל הצוות שלא היה מוכן להכיל את השוני -(הילדה מרוב שעמום סיימה את חוברת חשבון לבד ביום הראשון של השנה וקבלה עונש להעתיק את כולה למחברת., המורה לא הסכימה לה לעשות את המבחן כי לא הביאה חתימת הורים שלמדה למבחן.. וכו..)
בהמשך עם ההתבגרות רובם לומדים להתאים את עצמם לסביבה אבל זה כרוך הרבה פעמים בויתור על כישורים ויכולות ותחומי ענין.. וחבל מאד!! אפשר לחסוך את הסבל או לפחות להקל עליו..
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
השנקלים שלי:
1. מבחן איתור מחוננים ואבחון הם לא אותו דבר
2. לבדוק קשיי תקשורת
3.לטפל רגשית וחברתית
4. יש איזה מקום לימודים חרדי- חרדל"י בזום אבל לא ברור שזה נפרד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לפותחת האשכול - יש מענה של 'בית ספר וירטואלי' למחוננים חרדים.
מפגשי אחר הצהריים בזום.
למיטב ידיעתי זה עדיין המענה היחיד:(
תבדקי אם מתאים לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
אבל גם בחיים יש הרבה סיטואציות מקבילות לכתת לימודים.. וחשוב ללמוד איך נכון לפעול...
אף אחד לךא מכריח ילד להתחבר קרוב לילד שלא מתאים לו , יש כיתה שלמה..
הבנת קודים חברתיים ותפקודים חברתיים זה כלי חשוב מאד לחיים אי אפשר לוותר עליו כי הוא מחונן. ואם זה לא בא ברגל כדאי להשקיע בזה .
בציבור שלנו מוצאים הרבה פעמים "מחוננים" שמוותרים על התפקוד החברתי, יושבים ולומדים לבד וכו' וזה חבל. מפסידים הרבה אפשרויות להתפתח וסובלים מבדידות. כן תפקיד ההורים לעזור להם להיות "נורמליים" . אדם הוא יצור חברתי..
לא לוותר על הבנת קודים חברתיים, להיפך.
אבל כן להבין מה הילד צריך כדי ללמוד אותם. "להסתדר עם מה שיש" זה לא תמיד הדרך, לפעמים זו הדרך בדיוק לקבע את ה"מחונן הבודד שלא מבין".
לפעמים בכיתה שלמה של ילדים אין אף אחד שיש לו תחומי עניין דומים לאלו של הילד המחונן.
אם רוצים לעזור לילד ללמוד קודים חברתיים לפעמים מה שצריך לעשות זה למצוא לו חברים שהוא יכול להתחבר איתם יותר בקלות.
בחיים של המבוגרים אין סיטואציות מקבילות לכיתה. הכיתה היא במובנים רבים כל עולמו של הילד - המאגר שממנו כל החיים החברתיים שלו מגיעים. אם אין לו מעגלים נוספים (כמו חוג, או תכנית מחוננים), אז בניגוד למבוגר אין לו יותר מדי בחירה עם מי להתחבר כי הוא לא יכול לחפש לעצמו חברים אחרים. רק לבחור מתוך ילדים מסוימים. גם אין אפשרות להתרחק ולבחור חברה אחרת, מבוגר יכול לבחור לעבוד או ללמוד במסגרות שיותר מתאימות לאופי שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
עם ניסיון בנושא יכולה להגיד שהבעיה העיקרית היא שילד מחונן לא תמיד
יכול להתאים את המחוננות עם ההתנהגות, ולכן צריך לעבוד על ההתנהגות יותר.
כל אחד בעניין שלו.
מבחינת לימוד המחוננות מביאה אתה סקרנות אדירה ורצון לידע, בד"כ בכל דרך שתאתגרי אותם
הם ישתפו פעולה.
המורים שמים לב לזה ויכולים לאתגר ילד בקלות. (למשל תכתוב את כל המפרשים), רק צריך לבקש מהם.
הנקודה היא שמחוננים גם לפעמים בעלי תעוזה ואומץ לעשייה, לכן כדאי לכוון אותם לפי התכונות והיכולות שלהם.
חברתית זה תלוי גם באופי, יש כאלה שמככבים בחברה ויש כאלה מבודדים, אי אפשר לשנות רק לכוון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
תתעודדי שזה קושי זמני , כי בישיבה כן יש יותר מקום למחוננים (תבחרו מלכתחילה ישיבה "גדולה" עם יותר מגוון ואפשרות לצמוח.. לא מכירה מספיק ישיבות חסידיות לתת דוגמא)
לגבי החיידר- זו התמודדות לא קלה. מטבע הדברים הילדים הממוצעים הבינונים מקבלים את עיקר הלמידה הנכונה עבורם, החלשים והמחוננים צריכים להתאים את עצמם ולא תמיד זה קל,
אבל זו התנסות הכרחית כדי ללמוד לחיות עם אנשים מהשורה, אחרת הוא יהיה מחונן ומבודד חלילה..
אנחנו שכרנו לאורך השנים חברותות מצוינות מחוץ לחיידר לגבי מסכתות שלא נלמדות בחיידר כדי להוסיף ענין ולאתגר מעבר לנלמד .
וכן שיחות לשיתוף פעולה עם הצוות החינוכי - יש שנים מוצלחות יותר או פחות בעניין הזה.. לא כל אחד בנוי לזה
אני לא רוצה לבאס אף אחד
אבל ילד שכל השנים בחיידר לא הלכו כראוי לא בהכרח יצליח בישיבה

יותר מדי מטענים
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
כמו שמקבלים סל בחינוך המיוחד
בלת"ק חלקי
בחיידרים שהם מוסדות פטור אין כזה דבר סל שעות לילדים שזכאים.
המקרה היחיד שאפשר לקבל סל שעות בחיידר זה לילד על הרצף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אני לא רוצה לבאס אף אחד
אבל ילד שכל השנים בחיידר לא הלכו כראוי לא בהכרח יצליח בישיבה

יותר מדי מטענים
לכן חשוב להיות עם יד על הדופק בחיידר- לאתגר מחוץ לשעות הלימודים,
לחזק את חיי החברה ,
לפעול עם הצוות החינוכי במסגרת האפשר לאתגר בחיידר - רבעס ששתפו איתנו פעולה זה הלך מצוין- נתנו יותר שאלות ומשימות מותאמות וכו'. לצערי היו שנים שרבעס הרגישו רק מאוימים וזה לא עבד.. ושנה אחת רבע שהעריץ את הילד וגם זה היה לא מוצלח, די בדד אותו מהכיתה עם היחס המופלה הזה..
כמו תמיד תפילות לס"ד והשתדלות.
זו בהחלט התמודדות, אבל להבדיל מהתמודדות עם ילד חריג בדברים אחרים, כאן זה עם הרבה יותר ספוק, נחת ואופטימיות... הפוטנציאל לגדל את גדול הדור...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

שלום
יש לי יד בן 5 חכם ורגיש וממש רוצה להיות הכי טוב, הוא מאד משתדללל
אבל יש לו משהו שמפריע לו וזה הקשב וריכוז שבא עם תנועתיות יתר ואימפולסיביות
נוירולוג פסיכיאטר ראה אותו בעוד הוא מתלהב מאדד מהביקור בעקבות זה הוא גם באמת זז הרבה וקם מהכיסא והלך לשם וחזר וכו וכו, באותו ביקור
כנראה זה היה ממש מרגש בשבילו, ונוירולוג פסיכיאטר רשם לו ריספונד

מצד אחד אני רוצה לעזור לו כי הקש״ר אצלו בא עם בעיות חברתיות ותזוזה רבה שמפריעה לגננת והוא מקבל בעקבות זה ביקורת ועונשים
מצד שני לא יצא לי לשמוע על ילד בן 5 שכבר לוקח ריספונד, זה מלחיץ אותי שזה ישפיע עליו לרעה במצב רוח בעוד אני מרגישה שלא בהכרח הוא צריך את זה כל שעות היום
יש שעות שהוא יושב רגוע עם ספרים ומשחקים אבל ייתכן ובגן הקושי יותר מורגש
אני לא נגד ריטלין ודומיו. אני מכירה את הריטלין על בשרי :)
אבל אני יודעת שריספונד הוא כדור פסיכיאטרי לדברים מורכבים יותר כמו חרדות וכפייתיות ומרגיש לי שהתרופה הזו מוגזמת בשבילו.

רק אומר שוב, שאני כן רוצה לעזור לו בכל דרך שאני יכולה כי הוא כן מתמודד, וריטלין לא נותנים לילד בגיל 5 (רק בגיל 6)
ריטלין מקובל עלי 100% אבל תרופה פסיכיאטרית קצת מלחיץ אותי

הייתי שמחה לשמוע חוויות או דעות שלכם בעניין ובעיקר אשמח לשמוע גם בעלי ניסיון עם זה
איך זה משפיע על הילד שלכם? למה החלטתם שזה מה שמתאים לו והוא חייב את זה כתרופה מרגיעה לקש״ר
תודה על העזרה!!
בבית שמש, יש יוזמה חדשה שהעירייה תיתן החזרי הוצאות הסעה להורים לילדים חינוך מיוחד שמעונינים להסיע את הילד בעצמם למוסד בו הוא לומד.

אני מנסה להבין האם היוזמה טובה לנו כהורים לילדים נכים, או שזה עלולה להיות בעיה רצינית


1. שמעתי שההסדר הזה קיים גם בעיריית ירושלים, האם זה נכון ? אם מישהו מכיר אשמח לדעת. איך זה מתנהל בפועל.

2. מצד אחד יש כאן "הזדמנות" לקבל עוד כסף (כך טוענים היוזמים) (העירייה משלמת לחברות ההסעות הרבה מאוד כסך לחודש על כל ילד)

מצד שני אולי בעוד זמן קצר העירייה תתחיל להתעמר ולריב עם ההורים על גובה ההחזר וכד', הרי ההורים אינם חברת הסעות שהעירייה חותמת איתם הסכם מסודר, זה בס"ה הורים שמקבלים החזר הוצאות, מול הורים ההתייחסות של העירייה תהיה אחרת. ולרעה.

ועוד משהו - כאשר הורה מחליט להסיע את ילדו בעצמו, ולאחר זמן הוא מגלה את הקושי בדבר ושזה כובל מאוד, והוא מעונין להפסיק עם זה, האם יוכל לדרוש מהעירייה שמעונין בהסעה, או שיגידו לו שהיות ויש לו רכב נכה אז עליו לדאוג להסיע את בנו תמורת החזרי הוצאות ?

בכלל האם יכול לקרות מצב שהעירייה תשתמט מחובתה לדאוג להסעות ילדי חינוך מיוחד, בטענה שהיא מאפשרת להורים להסיע את הילדים תמורת החזרי הוצאות?

בקיצור אשמח לכל הערה או הארה בנושא
תודה רבה מראש

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה