דרוש מידע מענה לילד מחונן במגזר החרדי

[Xxx0]

אבל במקביל לא לשכוח לחזק את האינטלגנציה הרגשית ואת הכישורים הבין אישיים.

חד משמעית!
וזה הרבה יותר חשוב מפיתוח הכשרונות והלמידה הרוחנית או מתמתיקה, אנגלית ומדעים
את אלו הוא יכול לעשות לבד!
את פיתוח האינטלגנציה הרגשית וכישורים בינאישיים- ילד מחונן במרבית המקרים לא יוכל לעשות לבד

 

[gazoz]

בסך הכול צריך קצת תשומת לב, קצת כיוון אל המקום הנכון, השקעה בדברים הנכונים, וחברים נורמליים שיודעים להסתדר עם הממושקף המרחף.

לפעמים זה שאומרים 'בסך הכל' גורם לאנשים לחשוב שאפשר לוותר.
מסכימה שלא צריך יותר מזה. אבל חייבים את זה.
ואם אין זו סכנה רוחנית ונפשית, לא יודעת מה יותר...

 

[דרך אמונה בחרתי]

- - - ואשה שתסכים לסבול נוכחות של גבר ’עילוי’ עם קוי התנהגות אוטיסטיים איתה בבית.
עם התפתחות הדור, ב”ה, מספרן של אלו ^ הולך ופוחת.
ולכן מומלץ להורי המחוננים להקפיד במיוחד על פיתוח רגשי וחברתי: שבנם יצא בן אדם תקשורתי, רגיש, אנושי. כזה שיודע לדבר גם עם מי שפחות חכם ממנו. שלא נותן לכולם הרגשה של ’אני מחונן הבנתי הכל לפניכם’ ו’אין לי מה לעשות בחברתכם כי אני מחונן’.

רוצים אתגר בשביל השכל שלו? תנו לו חברותא חריפה + שיעורי בית והכנה עצמאית
רוצים אתגר בלימודי חול? תנו לו ספרי אנגלית מתמטיקה ומדעים.
אבל במקביל לא לשכוח לחזק את האינטלגנציה הרגשית ואת הכישורים הבין אישיים.

ממש לא כל מחונן הוא עם קוים אוטיסטים שאשתו תאלץ להקריב למענו. ..
שאר הדברים מסכימה איתך...

 

[gazoz]

לכל מי שממהר לשדך גאונות עם אוטיזם.
יש הבדל בין גאונות ממוחשבת לגאונות אנושית.
לדוגמא
יש הבדל בין להצליח במבחן בלי להתכונן אליו, על סמך הבנה אמיתית וזיכרון
לבין ציטוט מדויק של הנאמר/ הנכתב בשיעורים

 

[ח.ג.ג'.]

לכל מי שממהר לשדך גאונות עם אוטיזם.
יש הבדל בין גאונות ממוחשבת לגאונות אנושית.
לדוגמא
יש הבדל בין להצליח במבחן בלי להתכונן אליו, על סמך הבנה אמיתית וזיכרון
לבין ציטוט מדויק של הנאמר/ הנכתב בשיעורים

גם בקרב הגאונים האנושיים יש יחסית הרבה אוטיסטים, ונטיה למאפייני אוטיזם גם אם לא התסמונת המלאה.
זה נכון שלא צריך לקפוץ ישר לחשוב שכל מחונן הוא אוטיסט, אפילו אם יש לו קצת בעיות חברתיות.
אבל מצד שני, גם אי אפשר לשלול את זה על סמך ההבחנה שלך.

 

[chaia]

זה לא נכון,
יש בכל עיר רשימה של לקויות שמקבלות
יש עוד לקויות חוץ מתקשורת.

במוסד פטור?
לפני שבועיים דיברתי עם המתי"א והם אמרו לי שרק הפרעת תקשורת מזכה בסל שעות במוסד פטור

 

[mic003]

לפעמים זה שאומרים 'בסך הכל' גורם לאנשים לחשוב שאפשר לוותר.
מסכימה שלא צריך יותר מזה. אבל חייבים את זה.
ואם אין זו סכנה רוחנית ונפשית, לא יודעת מה יותר...

זה ׳בסך הכול׳ ביחס למרדף אחרי אבחונים, טיפולים רגשיים, פחד איום ונורא שמא יש בילד משהו פגום - רק בגלל העובדה שהוא נולד קצת יותר חכם מכולם, לחץ מטורף שעלול לפגוע בילד ולגרום לבעיות אמיתיות קשות מאוד.
אני מעריך שרוב המשתמשים שכתבו כאן תגובות, בפרט כאלו שהן קיצוניות, לא מכירים את הנושא מקרוב, לא גדלו עם בן משפחה כזה, והקשר היחיד שלהם אל אישיות כזו - הוא מסיפורי זוועה שמתפרסמים בעיתונות.
לי יש ניסיון בתחום, בין אם זה ניסיון אישי שלי, בין אם זו ילדות לצד קרובי משפחה מדרגות שונות שהם כאלו, ובין אם זו היכרות אישית וקרובה עם אנשים שמוגדרים ׳מחוננים׳, ואפילו יותר מכך. אני מכיר לפחות עשרה אנשים, חלקם קרובי משפחה, חלקם חברים מהישיבה, חלקם רבנים חשובים שיש לי איתם ידידות קרובה, שהתיאור ׳גאון׳ קטן עליהם, כי היום נותנים את התיאור הזה לכל דרדק שמצליח בחשבון יותר מכל הכיתה שלו. על כן - מטבע הדברים, יש לי יכולת לזהות היבטים שאחרים לא מזהים - ולדעת ממה צריך להיזהר ומה נורמלי.
מכיוון שאין לי פרטים על הילד שתואר בתחילת האשכול, לא אוכל לכתוב דברים מדוייקים. רק אומר - שאין שום קשר בין מנת משכל לבין חוסר תקשורת. ייתכן שיש הרבה אוטיסטים חכמים, אבל אי אפשר לקשור בין הדברים. רמת משכל גבוהה היא יכולת מיוחדת, ויש אנשים מקסימים שמתקשרים היטב עם הסביבה ומשתמשים בכישרון שלהם כדי להבין דקויות חברתיות שאנשים רגילים לא שמים אליהן לב. הם מפותחים חברתית יותר משאר בני אדם ולא ההיפך.
מה שכן, אומר את זה במלא העדינות, אני חושב שאם מחדירים לילד שנתונים מסויימים שלו הם בעייתיים - הם אכן יהפכו מתי שהוא לבעייתיים.

 

[אנוכי]

לבין ציטוט מדויק של הנאמר/ הנכתב בשיעורים

זיכרון חזק אינו בדוקא מנת חלקם של בעלי לקויות תקשורת,
ואפילו לא בדווקא של מחוננים.

 

[תותחינוס]

במוסד פטור?
לפני שבועיים דיברתי עם המתי"א והם אמרו לי שרק הפרעת תקשורת מזכה בסל שעות במוסד פטור

זה תלוי עיר,
לכל עיר יש את הקרטריונים שלה.

 

[שירה שקד]

אתרום את השנקל שלי לדיון. כל הדברים שאכתוב הם מסקנותיי האישיות לגבי עצמי.
בעולמנו יש המון סוגי כישרונות. יש שמוכשרים באמנות חזותית, יש במוזיקה, בקולינריה, באדריכלות, בגינון, במשחק, בהמון תחומים.
יש אנשים שהכישרון שלהם הוא לוגיקה. ההיגיון שלהם מפותח יותר מהממוצע. כשאנשים קוראים למישהו "מחונן", בדרך כלל הם מתכוונים לכך.
מדוע חשוב לי להגדיר זאת כך?
כי נתינת הקונטקסט הנכון לתכונה הזו, היא קריטית.
המחוננות אינה תכונת אופי או מרכיב אישיות. היא כישרון. היא משהו נוסף שהאדם קיבל, כחלק מסל הכלים והאתגרים שנתן לו ה'.
האם כל המוזיקאים דומים זה לזה? לגמרי לא. יש מהם כעסנים ויש סבלנים, יש חרוצים ויש עצלנים, יש מסודרים ויש מפוזרים.
האם יש ביניהם קווי דמיון? ודאי. מסתבר שכולם נחרדים מזיופים, מסוגלים לשכוח מהעולם כשהם מאזינים ליצירה משובחת, ואוהבים לדבר על מוזיקה.
האם בהכרח הם אוהבים את אותה מוזיקה? לגמרי לא.
העיקרון הובן? ובכן, הוא נכון גם לגבי מוכשרים בלוגיקה, או "מחוננים".
לא כולם שווים זה לזה. יכולים להיות שני ילדים מחוננים, שמתעניינים בתחומים שונים לגמרי, מתפקדים אחרת בבית הספר, והכישורים החברתיים שלהם שונים. מסתבר שיהיו גם קווי דמיון ביניהם - ששניהם ירגישו צמא לידע (אם כי הגיוני מאוד שבתחומים שונים), ששניהם ייהנו לשוחח עם מבוגרים מהם, ששניהם ירגישו לפעמים שהחברים לא לגמרי מבינים אותם. גם אלו - אולי, ואולי לא.
אל תתנו לילד הרגשה שהמחוננות שלו מגדירה אותו כאדם.
אל"ף, כי היא לא. נכון מוזר לכתוב על מצבה "הייתה ציירת מעולה"? אז מוזר גם לכתוב "היה לו איי-קיו באחוזון תשעים ותשע". זה כישרון, זה לא הוא.
בי"ת, כי זה מלחיץ מאוד, וגורם לילד תחושה שהוא חייב תמיד להוכיח את עצמו, שאם הוא טועה - אז הוא כבר לא הוא, שאם פעם ייפגש במישהו חכם יותר - הוא כבר לא שווה כלום. זה פחד נוראי.
גימ"ל, כי אחרי שבכל המשחקים של המחמאות ההדדיות בכיתה כותבים עליו "גאון", "אנציקלופדיה מהלכת", "יודע הכל", וכולי - הוא כל כך צמא לכך שמישהו יכתוב עליו "כיף לשחק איתך בהפסקה".
עד כאן היה מה לא. אז מה כן?
שוב, כמו בכל כישרון אחר.
תנו לו לטפח אותו. נכון שעושה טוב לילד מוזיקלי ללכת לשיעורי נגינה או פיתוח קול? אז גם לילד מחונן, תנו לו לפתח את התחומים שבהם הוא טוב. יש מחוננים שמעדיפים תחומים ראליים יותר, יש שמעדיפים הומאניים, יש גם וגם. תמצאו את התחום שלו, את המשיכה שלו, ותנו לו להתפתח. זה כל כך חשוב לו.
גלו התעניינות בתחומי העניין שלו - במיוחד אם החברים שלו לא עושים זאת.
אבל אל תהפכו אותו לילד מיוחד (במובן הפחות חיובי של המילה), ואל תעצימו את תחושת השונות. היא תהיה שם בכל מקרה - עזרו לו למצוא את נקודות הדמיון בינו לבין האחרים, מבלי להתכחש לכשרונותיו.
באשר לקשיים שלפעמים חווים ילדים מחוננים - טפלו בהם כפי שהייתם מטפלים בקשייו של כל ילד אחר. לא בגלל שהוא מחונן, ולא למרות שהוא מחונן. פשוט כי הוא מתמודד עם קושי, ואתם רוצים לעזור לו.
בהצלחה.

 

[דרך אמונה בחרתי]

גימ"ל, כי אחרי שבכל המשחקים של המחמאות ההדדיות בכיתה כותבים עליו "גאון", "אנציקלופדיה מהלכת", "יודע הכל", וכולי - הוא כל כך צמא לכך שמישהו יכתוב עליו "כיף לשחק איתך בהפסקה".
עד כאן היה מה לא. אז מה כן?

כ"כ נכון!
כל פעילות!
הבעיה היא שזה לא רק החברים.
למה בכל אסיפת מורות זה מה שהן אומרות?
לא מבינות שזה רחוק מלהחמיא?
שנמאס לשמוע ולא בשביל זה הגעתי.
וזהו? אין עוד מה לומר?
לא מכלילה, לא כולן כך, אבל בהחלט הרבה...
למורות שביננו

 

[שירה שקד]

כ"כ נכון!
כל פעילות!
הבעיה היא שזה לא רק החברים.
למה בכל אסיפת מורות זה מה שהן אומרות?
לא מבינות שזה רחוק מלהחמיא?
שנמאס לשמוע ולא בשביל זה הגעתי.
וזהו? אין עוד מה לומר?
לא מכלילה, לא כולן כך, אבל בהחלט הרבה...
למורות שביננו

לגמרי.
זה נכון לא רק למחוננים, אגב.
דווקא ההצלחות הפחות מדוברות - הן אלו שעליהם אנחנו משתוקקים לקבל אישור...

 

[מירי כהן תיאטרון]

יש למישהו מבחן לאבחון מחוננות?

 

[ילילי]

יש אנשים שהכישרון שלהם הוא לוגיקה. ההיגיון שלהם מפותח יותר מהממוצע. כשאנשים קוראים למישהו "מחונן", בדרך כלל הם מתכוונים לכך.

לא חושבת שזה נכון.
מחוננות זה ממש לא כישרון לוגי או משהו דומה.

זה IQ גבוה. וזה דבר שמשפיע על כל החיים. לפחות אצל מחוננים ברמה גבוהה. (גם במחוננות יש רצף)

 

[שירה שקד]

זה IQ גבוה. וזה דבר שמשפיע על כל החיים. לפחות אצל מחוננים ברמה גבוהה. (גם במחוננות יש רצף)

IQ גבוה הוא כישרון לוגי.
כל כישרון חזק יכול להשפיע על כל החיים, אבל הוא עדיין לא החיים עצמם. החיים הם הרבה יותר מזה.

 

[sk1203]

- - - ואשה שתסכים לסבול נוכחות של גבר ’עילוי’ עם קוי התנהגות אוטיסטיים איתה בבית.
עם התפתחות הדור, ב”ה, מספרן של אלו ^ הולך ופוחת.
ולכן מומלץ להורי המחוננים להקפיד במיוחד על פיתוח רגשי וחברתי: שבנם יצא בן אדם תקשורתי, רגיש, אנושי. כזה שיודע לדבר גם עם מי שפחות חכם ממנו. שלא נותן לכולם הרגשה של ’אני מחונן הבנתי הכל לפניכם’ ו’אין לי מה לעשות בחברתכם כי אני מחונן’.

רוצים אתגר בשביל השכל שלו? תנו לו חברותא חריפה + שיעורי בית והכנה עצמאית
רוצים אתגר בלימודי חול? תנו לו ספרי אנגלית מתמטיקה ומדעים.
אבל במקביל לא לשכוח לחזק את האינטלגנציה הרגשית ואת הכישורים הבין אישיים.

ממש לא כל מחונן הוא עם קוים אוטיסטים שאשתו תאלץ להקריב למענו. ..
שאר הדברים מסכימה איתך...

מחוננות ואוטיזם לא דווקא הולכים ביחד
מחוננות וקשיים רגשיים בהחלט כן (ואגב יכולים להיות עוד קשיים)כמחוננת מאובחנת בעצמי
ופיתוח רגשי הוא בהחלט חשוב מאוד לילדים מחוננים, אפילו יותר מפיתוח לימודי - וכמה שיותר מוקדם יותר טוב
יכולה לומר שאצלי זה הגיע בגיל מאוחר יחסית וזה הורגש מאוד

כמו כן ממליצה על הספר ילד רגיש מאוד - עזר לי ממש להבין את עצמי בזמנו (וגם כיום) ומאמינה שיעזור גם לכם כהורים
לגבי לימוד - ברגע שהילד מקבל מענה רגשי הוא יוכל להסתדר (לדעתי בכל אופן) בקלות יותר גם אם זה יהיה במקום שיעורי עזר

 

[ככר השוק]

אל תחכו שתקבלו מענה\ תקציבים\ העשרה מבחוץ.

ילד מחונן דורש ממכם, ההורים, להשקיע יותר כדי שלא יתדרדר בגלל תסכול, שעמום, או סתם יוהרה שמתודלקת ע"י מחמאות מהסובבים והופכת את המחונן לבלתי נסבל בחברה ובמשפחה עם השנים.

אנחנו השקענו (ומשקיעים) הון עתק בטיפול מקצועי (אצל מטפלים עם הכשרה רשמית בלבד) רצוף לאורך השנים, כדי לתחזק את המחוננים ולעזור להם לעבור את הילדות וההתבגרות כאנשים בריאים, מאוזנים, בנויים רגשית ונפשית.
ידע? הם קונים לבד ועם תמיכה של ההורים. זה לא החלק החשוב בסיפור.

 

[מה יש]

קראתי חלק.
ההבדל בין מחוננות לכשרונות כמו מוסיקה
שהמחוננות יוצרת פער בלתי נסבל למחונן חלק גדול מההתחככות באנשים וחברה.
מחוננים לא חווים קשיים חברתיים כי הם אוטיסטים (הגם שיש אוטיסטים חכמים מאד או עם מיקוד יתר בתחום ידע מסוים שגורם להם לבקיאות בו רב האוטיסטים לא חכמים במיוחד..)
הם חווים קשיים רגשיים כי
יש להם פער גדול בין ההתפתחות הקוגנטיבית לרגשית
הם מבודדים חברתית
הם לא רגילים להתאמץ ולכן מתקשים להשקיע בקשרים חברתיים שזה כן דורש השקעה
יש להם קצת 'השבע שאינו מבין את הרעב' שגורם להם עם כל הרצון הטוב לא להבין את שאר החברים או החברות בכיתה שכן צריכים ללמוד ולא אוהבים מתמטיקה ונדרשים לעמול ולא בהכרח נהנים מזה דבר שגורם לפעמים להרחקה- לא תמיד מכוונת- של החברה
הם מתקשים לקבל סמכות- כי מאד מהר המורים/צוות לא יודעים יותר מהם. וזה מקשה על קבלת מרות. הבסיס שבו ילדים מצייתים למבוגרים זה כי המבוגרים יודעים יותר טוב מהם על החיים.
(לעומת מוסיקה גם מי שיש לו שמיעה מוסיקלית מאד ומתקשה לסבול זיוף ולא מבין איך המון העם שרים חצי טון מתחתיו- כמה נוכחת מוסיקה בחיים שלנו..)
אצל בנים לפעמים זה גם- הם שוקעים בלימוד ומוטורית פחות מתפתחים- ואז חלשים פיזית במריבות וכדו' בגיל הנמוך. (אצל בנות הויכוחים פחות פיזיים חדות לשון שורדות יותר)

כל זה אני מכירה מילדים מאד מאד חכמים שלא אובחנו רשמית כמחוננים אבל סבלו לחלוטין מ'עודף' שכל.

ולחשוב שילד שבשנות הת"ת השתעמם יגיע לישיבה ויהפוך למתמיד גדול- קרוב לוודאי שלא יקרה. הרגלי למידה זה מיומנות שאם לא מפתחים בגיל הצעיר מאד קשה לפתח אח"כ.

לא סתם מחוננים נחשבים חינוך מיוחד. אכם יש להם צרכים ייחודיים.
אני מציעה להורים
א' להתחזק בבטחון שהם ההורים שקבלו את הנשמה הזו ולכן הם הכי מתאימים לקבל החלטות בגידולם.
ב' להתיעץ עם רב שמבין בחינוך ולא בפרוג..צריך ליווי רוחני לגידול ילד כזה גם כדי להקל על מצפון ההורים...
ג' לתת טיפול רגשי, ואם צריך- חוגי פיתוח חברתי. קיים היום במסגרות חרדיות. לפעמים אפילו בתוך הת"ת.
ד' לתת מקום להתפתחות מחוץ לת"ת. לימוד עם חברותא מבוגר בר ענין.
ה' שהדגש והאוירה בבית יהיו על מידות טובות.

 

[איילה לב]

לפעמים כאלה שיש להם IQ גבוה (אינטלגנציה שכלית)
יש להם EQ נמוך (אינטלגנציה רגשית)

 

[אזרח ותיק]

למה בכל אסיפת מורות זה מה שהן אומרות?

זה בן או בת? או גם וגם... כי היו פה הרבה הצעות על חברותא עם אברך וכו'...