מלחמת התקומה הנספח השבועי • שבוע 43

האם אתם חושבים שהאירוע במג'דל שמס' הוא האירוע שבגללו תיפתח המלחמה בין ישראל לחיזבאללה

  • כן

  • לא


תוצאות הסקר יוצגו רק לאחר הצבעתכם.
מצב
הנושא נעול.
זוכרים מה צה"ל עשה בתימן על הרג האזרח בתל אביב?
עכשיו תכפילו ב 12 = וואי וואי וואי
אבל מה נראה לכם שזה מה שיקרה?
חלומות באספמיא:sleep::sleep::sleep:
נכון ממש...
לדעתי גורנישט מיטנישט
יפציצו כמה מפקדות עלובות עם 12 חיבללונים והנה הגבנו...
ואחר כך הצהרה לתקשורת ממר ביטחון: אזרחי ישראל...
נו נו... אולי השעות הבאות יוכיחו שטעיתי? הלואי ואתבדה
נחיה ונראה
 
מדינת ישראל לא חייבת להם דבר.
הם אזרחים סורים,
השירות שלהם בצבא זה כמו אזרחי חו"ל שמשרתים? באותו מצב?
או שהדרוזים שמשרתים הם עם ת.ז. כחולה?
 
השירות שלהם בצבא זה כמו אזרחי חו"ל שמשרתים? באותו מצב?
או שהדרוזים שמשרתים הם עם ת.ז. כחולה?
דיברתי על הדרוזים ברמה,
בגליל הם אזרחי ישראל ועושים צבא.
 
השירות שלהם בצבא זה כמו אזרחי חו"ל שמשרתים? באותו מצב?
או שהדרוזים שמשרתים הם עם ת.ז. כחולה?
דיברתי על הדרוזים ברמה,
בגליל הם אזרחי ישראל ועושים צבא.
הדרוזים שמשרתים הם הדרוזים מהגליל שאכן בעלי אזרחות,
הדת הדרוזית דורשת להיות נאמן לשלטון במדינה בה אתה גר,
הדרוזים ברמת הגולן לא הכירו בשלטון ישראל על רמת הגולן ולכן הם לא מחויבים לה דתית.
למעשה אם צה"ל לא יגיב גם הדרוזים מהגליל מאוד יכעסו מאחר והם מאוד מחויבים זה לזה, בעבר כג'בהת א נוסרה, כמעט כבש את ג'בל א דרוז (הר הדרוזים) בסוריה, חיילי צה"ל דרוזים ביקשו מצה"ל רשות לעבור את הגבול להילחם שם,
ויש גם הגיון שאם צה"ל מגינים על יהודים אפילו אם הם אינם אזרחי מדינת ישראל, את תהיה לו מחויבות מסוימת גם לדרוזים שהם בכל אופן תושבי הארץ, בשל השירות של חלק מהעם שלהם בצה"ל.
 
הערכה בצה"ל: חיזבאללה ירה לבסיס בגולן - ופגע במג'דל שמס בשוגג.

אור הלר
אמרו את זה כבר במוצ"ש.
למעשה אם צה"ל לא יגיב גם הדרוזים מהגליל מאוד יכעסו מאחר והם מאוד מחויבים זה לזה, בעבר כג'בהת א נוסרה, כמעט כבש את ג'בל א דרוז (הר הדרוזים) בסוריה, חיילי צה"ל דרוזים ביקשו מצה"ל רשות לעבור את הגבול להילחם שם,
שיכעסו, אם האינטרס הבטחוני של ישראל אומר אחרת.
ויש גם הגיון שאם צה"ל מגינים על יהודים אפילו אם הם אינם אזרחי מדינת ישראל, את תהיה לו מחויבות מסוימת גם לדרוזים שהם בכל אופן תושבי הארץ, בשל השירות של חלק מהעם שלהם בצה"ל.
מדינת ישראל היא מדינת היהודים.
מי שרוצה, בתנאים מסויימים, להיות "חבר" בה - ברוך הבא. (עקרונית, כמובן במצב מושלם זה רק בכפוף לקריטריונים של גר תושב).
מי שלא - שלא יבכה אחר כך.
 
הערכה בצה"ל: חיזבאללה ירה לבסיס בגולן - ופגע במג'דל שמס בשוגג.

אור הלר
אז בד"כ המדיניות היא לפעול ע"פי מבחן התוצאה ולא הכוונה.
כל עוד הם לא מצליחים לא מגיבים.
עכשיו פתאום המבחן הוא הכוונה?
או שהדברים לא נאמרו ביחס לתגובה ישראלית..
 
לענ"ד הציפיה לתגובה כ"כ משמעותית יכולה להיות מאד מאכזבת
כרגע, בנקודת זמן מיידית, מה שצה"ל יכול להפציץ - אלו נכסים של חיזבאללה (ואפי' של מדינת לבנון - אבל באיכות נמוכה...).
כמה שהמטרות האלו יהיו משובחות, אנחנו לא נדע את זה, וגם אם כל הפרשנים יספרו לנו כמה הם היו מטרות שכואבות מאד לחיזבאללה אנחנו נפתור ונגיד: "עוד כמה דיונות... בושה!!!"
אלא מה - ?
חיסולים!
אבל לחיסולים צריך לחכות בסבלנות
צריך לחכות שהעכברים השמנים יצאו מהמחילות
וזה דבר שיכול לקחת הרבה זמן
אז לכן הציפיה שלי היא שנראה פה יום/יומיים של דיווחים על "חגורת אש באיזור בעלבאק" או הלבנונים ברשתות: "צה"ל השתגע"
וכן על זה הדרך
 
א. אני ידוע כאן בגישה שצה"ל דוחה בכוונה, מסיבות טובות, את הלחימה בצפון.
ב. לחימה בצפון היא חובה. מה שאתה אומר בעצם, זה שאנחנו מורתעים מחיזבאללה.
והם ימשיכו להתחמש.
עד מתי תחכה?
עד שיהיה להם נשק לא קונבנציונאלי?
או "רק" עד שיהיה להם חיל אוויר וטנקים?
יש להם.
ההבדל המהותי ביננו לבינם שאין להם פחד מוות, ולמות פירושו גבורה, ישאיר אותנו תמיד בעמדה נמוכה מהם, ומחייבת ויתורים אלא אם כן נחזיק גם אנחנו בללכת על כל הקופה בלי לפחד מאבדות, וזה לא הדרך שלנו, אז זה כורח המצב.

מישהו באמת חושב שמלחמה תעזור? נו יחריבו שם, יהרגו, ישמידו... ומה הלאה? עוד עשר שנים הם יהיו מאוששים, ואם זה לא יהיה חיזבאללה זה יהיה גיזבאללה, ואם לא נסראללה אז עבדאללה ועדין נהיה באותן עמדות, שלהזכיר לכולם היינו בהן כבר לפני כמה מלחמות וכל פעם דחו קצת את המצב, גרמו לאבדות, והנה אנחנו באותו מקום.

לא בטוח שאי ויתור והליכה בכל הוא פיתרון במקרה הזה.

אבל פה דברתי על אישי, כשאנחנו יושבים בבית, ויודעים שמה כבר יכול לקרות, אנחנו לא נלחמים, אז ח"ו אם יקרה משהו לחיילים מסתבר שהכאב והצביטה הרגעית שנרגיש אם יקרה משהו, יחלוף מהר, ורובנו לא בגבול, ובבני ברק יש שמירה.. וכל הדברים שמפרידים אותם בין השמיעה בחדשות ולריגוש שזה נותן לבין אלו שבאמת כואב להן ושורדים היום עם אבדות שמורגשות רגע רגע.

ולכן לדעתי צריך לפני שמדברים, צריך שניה לשנות לפאזה לחשיבה של, יכול להיות שפה זה לא יפגע רק 'בהם' אלא ח"ו לא על אף אחד גם במקומות יותר כואבים לכל אחד, ואז נשאלת השאלה אם כל אחד פרטי לא היה אומר תעזבו ותוותרו וחבל שהתחילו, כשהכאב יהיה אישי אצלו.
 
אין להם.
ההבדל המהותי ביננו לבינם שאין להם פחד מוות, ולמות פירושו גבורה, ישאיר אותנו תמיד בעמדה נמוכה מהם, ומחייבת ויתורים אלא אם כן נחזיק גם אנחנו בללכת על כל הקופה בלי לפחד מאבדות, וזה לא הדרך שלנו, אז זה כורח המצב.
אנחנו אכן לא מקדשים את המוות,
אבל אנחנו גם לא אירופאים רכרוכיים שלא מוכנים לראות דם. לא אידאל מוות, ח"ו, אבל הבנה שיש דברים מעבר לחיים של הפרט.
מישהו באמת חושב שמלחמה תעזור? נו יחריבו שם, יהרגו, ישמידו... ומה הלאה? עוד עשר שנים הם יהיו מאוששים, ואם זה לא יהיה חיזבאללה זה יהיה גיזבאללה, ואם לא נסראללה אז עבדאללה ועדין נהיה באותן עמדות, שלהזכיר לכולם היינו בהן כבר לפני כמה מלחמות וכל פעם דחו קצת את המצב, גרמו לאבדות, והנה אנחנו באותו מקום.
טיעון מגוחך.
אז התייאשנו?
קח את חומת מגן למשל.
הועיל מאוד, עד היום לא חזרו לעצמם.
בליחמה מול מדינה אפשר להכניע את המדינה - בלחימה מול טרור זה אכן כמעט לא אפשרי, אבל אפשר לרסק את כוחו.
ואז:
א. גם עשר שנים זה רווח נקי.
ב. אכן, במהלך זמן ארוך מאוד יהיה צורך לעשות כמו יו"ש אחרי חומת מגן ועזה עכשיו. פשיטןת ומניעת התבססות.
אבל פה דברתי על אישי, כשאנחנו יושבים בבית, ויודעים שמה כבר יכול לקרות, אנחנו לא נלחמים, אז ח"ו אם יקרה משהו לחיילים מסתבר שהכאב והצביטה הרגעית שנרגיש אם יקרה משהו, יחלוף מהר, ורובנו לא בגבול, ובבני ברק יש שמירה.. וכל הדברים שמפרידים אותם בין השמיעה בחדשות ולריגוש שזה נותן לבין אלו שבאמת כואב להן ושורדים היום עם אבדות שמורגשות רגע רגע.

ולכן לדעתי צריך לפני שמדברים, צריך שניה לשנות לפאזה לחשיבה של, יכול להיות שפה זה לא יפגע רק 'בהם' אלא ח"ו לא על אף אחד גם במקומות יותר כואבים לכל אחד, ואז נשאלת השאלה אם כל אחד פרטי לא היה אומר תעזבו ותוותרו וחבל שהתחילו, כשהכאב יהיה אישי אצלו.
א. הטיעון שלך הוא הרגשי ולא השכלי.
ב. כן, יכאב. ואז מה? עדיף כאב על פני מוות, נכון? (ושלא יהיה לא ברור - כן, יהרגו כנראה לצערנו חיילים. אבל דיברתי בפרספקטיבה הלאומית)
ג. לפני שתגיד איך היית מרגיש אם...
יש לי חברים, קרובי משפחה עכשיו ברצועה.
חברים מהישיבה שלי נהרגו.
סבבה? אז אפילו לשיטתך, אני רשאי להגיד את זה
 
אין להם.

אנחנו אכן לא מקדשים את המוות,
אבל אנחנו גם לא אירופאים רכרוכיים שלא מוכנים לראות דם. לא אידאל מוות, ח"ו, אבל הבנה שיש דברים מעבר לחיים של הפרט.

טיעון מגוחך.
אז התייאשנו?
קח את חומת מגן למשל.
הועיל מאוד, עד היום לא חזרו לעצמם.
בליחמה מול מדינה אפשר להכניע את המדינה - בלחימה מול טרור זה אכן כמעט לא אפשרי, אבל אפשר לרסק את כוחו.
ואז:
א. גם עשר שנים זה רווח נקי.
ב. אכן, במהלך זמן ארוך מאוד יהיה צורך לעשות כמו יו"ש אחרי חומת מגן ועזה עכשיו. פשיטןת ומניעת התבססות.

א. הטיעון שלך הוא הרגשי ולא השכלי.
ב. כן, יכאב. ואז מה? עדיף כאב על פני מוות, נכון? (ושלא יהיה לא ברור - כן, יהרגו כנראה לצערנו חיילים. אבל דיברתי בפרספקטיבה הלאומית)
ג. לפני שתגיד איך היית מרגיש אם...
יש לי חברים, קרובי משפחה עכשיו ברצועה.
חברים מהישיבה שלי נהרגו.
סבבה? אז אפילו לשיטתך, אני רשאי להגיד את זה
נפגש עם מה קורה ברצועה עוד כמה שנים, ונהיה חכמים יותר, להגיד אם זה רגשי או שכלי, ומה עזר.

ולא מבינה את הטענה חברים, לא דברתי ישירות אליך, גם לי קרובים ומשפחה שסופגים לא מעט, לרוב החרדים אין קשר קרוב, זאת מציאות, וכשקוראים כל מיני התלהמויות וציפיה דרוכה שיאלה כבר יקרה משהו, זה ברור שמי שאמור להפגע מזה, מדבר אחרת.
 
עמיחי שטיין: ההערכה האמריקנית היא שתהיה תגובה חריפה של ישראל אך לא כזו שתוביל להידרדרות ומלחמה כוללת.
אתה מתכוון ההוראה האמריקנית..
 
נפגש עם מה קורה ברצועה עוד כמה שנים,
טיעון שאין דרך להוכיח אותו\לסתור אותו.

אני לעומת זאת הבאתי את המקרה של חומת מגן, מקרה הצלחה מוכח.
 
כבר תהיתי לפני כמה שבועות ועדין אני לא מבין..
למה ישראל עצמה לא מוציאה הודעה רשמית המזהירה את אזרחי מדינות העולם מהגעה ללבנון?
זה דבר שיעשה שם רעש ובלאגן, שלא לומר לחץ היסטרי..
 
איזה הצלחה זאת? מוריד אחד קמים שניים.
התשובה היא שאין באמת פתרון כל עוד ימשיכו להיות ערבים ששונאים יהודים בעולם, רק מה, זה כמו דשא, או שתכסח אותו כל שבוע עם קצת מאמץ אבל עקבי , או שתחכה ורק כשיגדל לרמה הזויה תצטרך להגיע עם משאית מכסחת דשא ולסיים את הסיפור לכמה שנים טובות..
ושבע"ה יגיע כבר משיח ויכלה שעיר וחותנו..
 
יש להם.
ההבדל המהותי ביננו לבינם שאין להם פחד מוות, ולמות פירושו גבורה, ישאיר אותנו תמיד בעמדה נמוכה מהם, ומחייבת ויתורים אלא אם כן נחזיק גם אנחנו בללכת על כל הקופה בלי לפחד מאבדות, וזה לא הדרך שלנו, אז זה כורח המצב.

מישהו באמת חושב שמלחמה תעזור? נו יחריבו שם, יהרגו, ישמידו... ומה הלאה? עוד עשר שנים הם יהיו מאוששים, ואם זה לא יהיה חיזבאללה זה יהיה גיזבאללה, ואם לא נסראללה אז עבדאללה ועדין נהיה באותן עמדות, שלהזכיר לכולם היינו בהן כבר לפני כמה מלחמות וכל פעם דחו קצת את המצב, גרמו לאבדות, והנה אנחנו באותו מקום.

לא בטוח שאי ויתור והליכה בכל הוא פיתרון במקרה הזה.

אבל פה דברתי על אישי, כשאנחנו יושבים בבית, ויודעים שמה כבר יכול לקרות, אנחנו לא נלחמים, אז ח"ו אם יקרה משהו לחיילים מסתבר שהכאב והצביטה הרגעית שנרגיש אם יקרה משהו, יחלוף מהר, ורובנו לא בגבול, ובבני ברק יש שמירה.. וכל הדברים שמפרידים אותם בין השמיעה בחדשות ולריגוש שזה נותן לבין אלו שבאמת כואב להן ושורדים היום עם אבדות שמורגשות רגע רגע.

ולכן לדעתי צריך לפני שמדברים, צריך שניה לשנות לפאזה לחשיבה של, יכול להיות שפה זה לא יפגע רק 'בהם' אלא ח"ו לא על אף אחד גם במקומות יותר כואבים לכל אחד, ואז נשאלת השאלה אם כל אחד פרטי לא היה אומר תעזבו ותוותרו וחבל שהתחילו, כשהכאב יהיה אישי אצלו.
אני חושב על הדברים קצת שונה.

אני מסכים שהדיון הציבורי הוא בעייתי, בעיקר מדברים על נקמה וכדו', וזה מצחיק לדבר על נקמות ורגשות במצב מורכב כל כך.

אבל הבעיה היא אחרת. לדעתי המדינה במצב ממש קשה. אמיתי. איך אומרים, יושבים וצוחקים על סיפון הטיטניק.

כל האפשרות של מדינת ישראל להתקיים בתוך מיליארד ערבים בדרך הטבע זה רק בגלל הרתעה מאוד חזקה. בלי הרתעה אין באמת מה לעשות כאן.

וכאן נשבר משהו. זה התחיל ב7/10, וזה רק מחמיר מאז מיום ליום. איראן ושלוחותיה ממש בתחושה שישראל כבר לא חזקה וזה הזמן להשמידה.

ולכן, במצבים כאלו לא בהכרח נכון לחשב חשבונות ותיאוריות מוצדקות. יש זמן שצריך להראות הרבה כח.

במקרה היה לי נסיעה ארוכה היום ושמעתי ברדיו ראיון עם האלוף גרשון הכהן וכן עם תת אלוף דרוזי משהו בשם חסון חסון (מקווה שאיני טועה בשם), שניהם דיברו ממש לעניין, ודיברו ממש בכיוון הזה. יש זמנים שצריך להניח את התבונה במגירה ולפעול עם הרבה כח...
 
איזה הצלחה זאת? מוריד אחד קמים שניים.
תפתח ספר שופטים, ותראה שותשקוט הארץ 40 שנה זה הישג ראוי לציון מאד. וכיום אפשר להבין למה.
מאז חומת מגן, עשרים שנה, הארץ בשומרון לא שקטה בכלל, אבל אי אפשר להשוות את המצב למה שהיה לפני כן של אוטובוסים מתפוצצים וטרור בלי שליטה.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה