התייעצות איך אני עוזבת את ירושלים? עשיתם את זה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
טוב .....
יש כאן כמה תגובות מעניינות....
אז אני מהצעירים שגרים באושר בירושלים.
במקור אני ממ''ע.
כשאני מגיעה לבקר במ''ע אני פשוט מזדעזעת מהלכלוך וההזנחה ברחובות. לעומת ירושלים המטופחת.
בירושלים יש גם שכונות שקטות יותר עם איכות חיים.
וכמובן שאין על מזג האוויר בירושלים!
ואין לנו כסף מיותר אבל ד' שולח לנו די מחסורנו. כשגרנו במודיעין עילית לא היה לנו יותר שפע או כסף.
אז אם אתם רוצים לעבור שיהיה לכם בהצלחה גדולה ! ושד' יצליח דרככם בכל מקום!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
טוב .....
יש כאן כמה תגובות מעניינות....
אז אני מהצעירים שגרים באושר בירושלים.
במקור אני ממ''ע.
כשאני מגיעה לבקר במ''ע אני פשוט מזדעזעת מהלכלוך וההזנחה ברחובות. לעומת ירושלים המטופחת.
בירושלים יש גם שכונות שקטות יותר עם איכות חיים.
וכמובן שאין על מזג האוויר בירושלים!
ואין לנו כסף מיותר אבל ד' שולח לנו די מחסורנו. כשגרנו במודיעין עילית לא היה לנו יותר שפע או כסף.
אז אם אתם רוצים לעבור שיהיה לכם בהצלחה גדולה ! ושד' יצליח דרככם בכל מקום!!
מסתבר שאתה עדיין צעיר בלי כמה ילדים,
או שברוך ה' יש לך כסף לקנות \ לשכור דירה נורמלית בירושלים,
שכירות היום של דירה נורמלית 3 חדרים בירושלים זה לפחות 6-7 אלף ש''ח, ולחילופין דירה במחיר 2+ מיליון ש''ח והמשכנתא בהתאם,
לרוב הציבור אין את היכולות האלו, ולכן כשהיחידה נהיית צפופה כשיש ילד או שתיים עושים החלטה מושכלת ועוברים מירושלים על אף הקושי,
[מניסיון של אחד שהיה גר בירושלים],
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,


בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
ירושלמים גם אחרי הרבה מאוד שנים לא יוצא להם הירושלים מהראש מניסיון אישי.
אין לי פתרון חוץ מלחשוב כל הזמן על ירושלים... בתפילה, בביקורים, ועוד. זה כמו להתרפק על העבר וזה קרה להרבה מאוד אנשים שעזבו מקומות עבודה, לימודים, מגורים ואפילו ארצות מוצא.
העיקר שיהיה יישוב טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,


בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...
יש פה הרבה דברים שקצת לא קשורים למציאות אבל אולי זה תלוי בשכונות מסויימות
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
עשית את זה?
מה עזר לכם להחליט אכן לעשות את הצעד הזה???
כן. למ"ע.
היה קשה הצעד הראשון.
אבל במ"ע יש מעלה שיש אזורים עם יותר ירושלמים ויש אזורים עם יותר ב"בים.. ב"ה עברנו לאזור יותר ירושלמי וההסתגלות היתה קלה יותר.
היום לא נחזור לירושלים, איכות חיים אחרת לחלוטין.
בעצם נחזור בע"ה, עם ביאת גואל צדק בב"א.

ומה שעזר להחליט היתה חוסר ברירה. להשאר בירושלים היה בלתי אפשרי מהרבה סיבות. וזה היה צעד מאוד חכם לפני שהילדים גדלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
עקב חוסר הרצון להיכנע למשחק המחירים ההזוי המתנהל בירושלים
החלטנו לעזוב אותה:cry: [בפעם ה---]


אני גרה בירושלים עוד לפני עומדי על דעתי- מאז ומתמיד
איך עושים את זה?
כ"כ קשה

עשית את זה?
מה עזר לכם להחליט אכן לעשות את הצעד הזה???

אני יודעת שכמה ירימו גבה על הדרמטיות,
אני מאמינה שאם ככה כנראה שאתם לא ירושלמים
כי רק ירושלמי/ת יוכלו להבין מה כתבתי..


ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?
לזכור שלכל מקום יש יתרונות וחסרונות. ואם באים למקום חדש למנף את היתרונות שלו לטובתנו. לשקול מה להביא איתנו ואם זה יעזור לנו במקום החדש.
בפריפריה יש יחסית חופש פעולה ונינוחות. תנצלי את זה לטובתך .
לגבי צמצום: זה עניין של בחירה לחשוב כך. בסופו של דבר כל היופי והגיוון המחשבתי והחברתי לא מגיע מלהיות תושב עיר מסוימת אלא מלהכיר עוד מגזרים, דעות ומקומות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
כל אחד וה"איכות חיים" שאליו הוא מורגל,
יש אנשים שאיכות חיים בשבילם זה להיות במרכז ליד ההורים ומוכנים להקריב בגודל הדירה וכו'
ויש אנשים שאיכות חיים בשבילם זה מרחבים ורוגע וקצת פחות "שופוני" שיש בערים הגדולות...
והם מוכנים להקריב במרחק ולא להיות צמודים להורים.

לא מזלזלת וסליחה מראש, אבל א"א להכליל ככה כי-
יש פה הרבה דברים שקצת לא קשורים למציאות אבל אולי זה תלוי בשכונות מסויימות
וגם כי לא כל אחד יכול לשלם את המחירים האלו... (והמחירים לא מפסיקים לעלות לצערינו...)
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,
ושוב חבל על ההכללה,
בכל מקום יש אנשים רוחניים מאוד ותורניים מאוד!!! גם אנשי הפריפריה והערים החדשות!!!!
וה"ריגושים הזמניים" נמצאים דווקא בערים הגדולות כמו ירושלים ובני ברק ששם הכל חייב להיות מושלםםםם
בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...
כנראה לא חסר להם כסף...

נ.ב. חשוב לי לציין שאני לא "פריפראנית" (מקווה שאייתתי נכון...) וג"כ גרה באחת הערים הגדולות
וגם אני במקום הזה של ההתלבטות והקושי כמו פותחת האשכול (שאפו על הכנות והיוזמה לפתיחת כזה אשכול!)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #71
טוב .....
יש כאן כמה תגובות מעניינות....
אז אני מהצעירים שגרים באושר בירושלים.
במקור אני ממ''ע.
כשאני מגיעה לבקר במ''ע אני פשוט מזדעזעת מהלכלוך וההזנחה ברחובות. לעומת ירושלים המטופחת.
בירושלים יש גם שכונות שקטות יותר עם איכות חיים.
וכמובן שאין על מזג האוויר בירושלים!
ואין לנו כסף מיותר אבל ד' שולח לנו די מחסורנו. כשגרנו במודיעין עילית לא היה לנו יותר שפע או כסף.
אז אם אתם רוצים לעבור שיהיה לכם בהצלחה גדולה ! ושד' יצליח דרככם בכל מקום!!
אני ממ"ע ונמצאת מלא בירושלים נכון שהלכלוך כאן מזעזע אבל אני מבקרת במקומות בירושלים עם לכלוך לא פחות ועם ריח של זבל לאורך כל הרחוב אז לא כל ירושלים מטופחת
וגם לא מחליטים על מקום רק בגלל לכלוך או ניקיון
אין על ירושלים זה ברור אבל לא צריך להוריד ערים אחרות בשביל להעלות את ירושלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
  • הוסף לסימניות
  • #73
דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,


בעניין צעירים שגרים בירושלים, דווקא אני כן מכירה די הרבה שקנו בירושלים...
גאווה זה הדבר האחרון שמסייע לגדול ברוחניות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
גרה בירושלים, ומוחה על כל אלו שתלו את המעבר באיכות חיים.
מה נקרא איכות חיים?
גודל הדירה- לא קשור איפה גרים, לא כל מי שקונה היום בפריפריה קונה דירה ענקית עם חצר.
גינות לילדים- אנחנו מוקפים בגינות, ובד"כ מיד כשמגיעים לגינה יש נדנדה פנויה, להבדיל מהערים הצעירות שאומנם יש הרבה גינות אבל הרבה הרבה יותר ילדים על כל גינה.
יש אינסוף מקומות לצאת בערב, סתם כך להליכה, מרחבים שאין ברוב הערים האחרות.
כמובן שאפשר להתרגל לכל מקום ואפילו להנות ממנו, אבל לא סותר את זה שבירושלים יש אינסוף מעלות, ובמקביל היא גם יקרה וממילא פחות ברת השגה לצעירים (אם כי כדאי לקחת בחשבון גם מקומות עבודה).
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
ממקום של אחת שעברה לאחרונה מהמרכז לדרום (מציינת את זה בשביל פותחת האשכול)
רוצה לציין כמה דברים שבטוחה שמקלים ממש:
א. אף פעם אל תחליטי ללכת לגור במקום רק כי אמרו X או כי הוא עולה Y, לכי תטיילי בערים, תראי איפה את מתחברת (מכל הבחינות)
ב. הפריפריה של היום היא הצעירים שעשו ועושים את המעבר בדיוק כמוך. רק תבדקי כי יש אזורים שהם לגמרי מהמרכז (כולל הסטייל רק יותר מתון) ויש אזורים יותר ותיקים ופריפריינים.
ג. את כותבת אתם בלי רכב, לכו בראש פתוח שאתם לא מתנתקים מהמשפחה, יש חתונה? אז תסעו שעה וחצי בלי לחשבן, אם לא עושים מהנסיעות עסק נוסעים ומשתתפים יותר וממילא לא מרגישים מנותקים. יש פה תחבורה יפה מאוד, זה לא הבעיה, ושעה וחצי הם באמת לא סוף העולם.
לגבי מה שכתבו שיש כאלו מובטלים- אני לא מכירה סביבי אף אחת מובטלת, כל הקהילה פה חדשה לגמרי. אז תבדקו מה קורה לפני שעוברים, אבל לא לשכוח, בעיקר להתפלל לס"ד, בשום מקום לא קל כיום עם עבודה (מנסיון יכולה לומר שמצאתי עבודה יותר מהר בדרום מאשר במרכז, הכל ענין של ס"ד) ואם לוקחים בחשבון שהפריפריות מתפתחות כיום מהר מאוד ברור שגם נושא התעסוקה התפתח מאוד מאשר לפני כמה שנים.
הרבה הצלחה וס"ד.
אל תפחדו מזה, זה קפיצה יפה לחיים, יש בה הרבה יופי והרבה טוב (כשמגיעים בראש פתוח להנות)
(ואגב, מכירה מישהי אחת בכל הסביבה, ירושלמית שעדיין קשה לה הרעיון שגרה בפריפריה ולא בירושלים אבל הצהירה שלא מסוגלת לחזור לשם...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
אני ירושלמית מלידה ובעלי ג"כ
ולא סתם ירושלמים אלא ממרכז ירושלים.
אבל- מיד לאחר החתונה עברנו למודיעין עילית- העדפנו מיד לעשות את המעבר ולא לחכות שיהיו ילדים והמעבר יהיה קשה יותר.....
אני עובדת בירושלים ונמצאת שם המון, נהנית מירושלים ומהמעלות שלה
אבל-
גם כ"כ מפחדת מירושלים של היום... זה לא ירושלים של פעם- החינוך שם כזה מפחיד, הכל מלא ריגושים וסטייל
מלא מקומות מפוקפקים......
אחרי הכל- שמחה לחזור לעיר שלי, גם כשהיא לא נקיה ויש לה חסרונות
יש אויר רגוע, פשוט, בלי תחרותיות
דעתי לפותחת האשכול- כל מעבר ושינוי הוא קשה, הוא דורש כוחות נפש, כל שינוי ובפרט עזיבת עיר, אבל תעשו את זה כל עוד אתם צעירים ויש לכם כח הסתגלות קל יותר.
בקשר לאן לעבור- שווה לעשות טבלה של מעלות וחסרונות בכל עיר, לצאת לשם, לא להתעצל ולראות את הסגנון
לא עוברים כל כמה חודשים.....
הרבה הצלחה!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
ההורים שלי עברו מירושלים לאחת מערי הפריפריות הרחוקות,
ובהחלט היה להם קשה.
היום, אחרי שנתיים- אני יכולה להגיד לך שבסוף מתרגלים וגם משלימים עם המציאות הזו.;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
לפעמים להורים עצמם כבד שהילדים עוברים רחוק ולא באמת נותנים גב חזק,
נכון ממש!
זה קשה ברמות!!!
לא מזלזול אבל אין השוואה לירושלים! לאווירה, להרגשה שזה המרכז כאילו כל החיים פה... קשה נורא להתנתק מזה. מניסיון מר.
מי שלא עשה את זה לעולם לא יבין שאין שום השוואה!
כיף לשמוע הזדהות
תוכלי גם להעביר את הפלפליות את החוסר תמימות בירושלמים לילדים שלך
זה מה חלק ממה שהפריע לי אמרתי לבעלי לא רוצה שהילדים שלי יהיו...
יש פריפריות עם קהילות ממש סגורות לדעתי לירושלמים יותר קשה להתרגל לרעיון....
!!!
מסתבר שאתה עדיין צעיר בלי כמה ילדים,
או שברוך ה' יש לך כסף לקנות \ לשכור דירה נורמלית בירושלים,
שכירות היום של דירה נורמלית 3 חדרים בירושלים זה לפחות 6-7 אלף ש''ח, ולחילופין דירה במחיר 2+ מיליון ש''ח והמשכנתא בהתאם,
לרוב הציבור אין את היכולות האלו, ולכן כשהיחידה נהיית צפופה כשיש ילד או שתיים עושים החלטה מושכלת ועוברים מירושלים על אף הקושי,
[מניסיון של אחד שהיה גר בירושלים],
חש משמעית, אין חדש תחת השמש...
דעתי כירושלמית נשואה לירושלמי,
אין כמו ירושלים...
נכון יש מעלות גם במקומות אחרים, יש שקט, יש רוגע, (יהיה מי שיקרא לזה איכות חיים),
אבל ברוב המקרים, (יש יוצא מן הכלל), מי שיוצא מירושלים (ואולי גם מב"ב) קצת משתנה בשאיפות הרוחניות שלו,
והסבר לכך הוא פשוט מאוד, מכיון שירושלים זו עיר עתיקה ויש בה הרבה אנשים מבוגרים האווירה שיש בעיר היא אווירה הרבה הרבה יותר תורנית הרבה יותר רוחנית, הלא זה דברים ידועים שהאדם מושפע מהסביבה, בשום מקום בארץ לא נמצא כזו סביבה כמו האנשים המבוגרים שבירושלים שהם משפעים רבות על כל האוכלוסיה,
ולדעתי זה גם מה שמאוד משפיע על הירושלמים להיות אנשים עם חשיבה נכונה והגיונית מאוד ממוצעת, לא קיצונית לשום כיון, כיון שהכל מבוסס על דורות קודמים שהם קצת פחות מושפעים מכל מיני ריגושים זמניים,
אם אין לך ברירה וצריך לעזוב את ירושלים, המלצה שלי תשאר עם הגאווה הירושלמית, היא תצליחלשמור אותך במקום רוחני גבוהה יותר בכל מקום שתהיה בו,
את כל זה אני יודעת...
לא להתבכיין
לראות את המעלות שיש בכל מקום ואז תחיו טוב
ואם לא אז בכל מקום תבכו על מה שאין
אפשר לנחש שאת לא ירושלמית..
לזכור שלכל מקום יש יתרונות וחסרונות. ואם באים למקום חדש למנף את היתרונות שלו לטובתנו. לשקול מה להביא איתנו ואם זה יעזור לנו במקום החדש.
בפריפריה יש יחסית חופש פעולה ונינוחות. תנצלי את זה לטובתך .
לגבי צמצום: זה עניין של בחירה לחשוב כך. בסופו של דבר כל היופי והגיוון המחשבתי והחברתי לא מגיע מלהיות תושב עיר מסוימת אלא מלהכיר עוד מגזרים, דעות ומקומות.
תודה, מילים טובות!
ממקום של אחת שעברה לאחרונה מהמרכז לדרום (מציינת את זה בשביל פותחת האשכול)
רוצה לציין כמה דברים שבטוחה שמקלים ממש:
א. אף פעם אל תחליטי ללכת לגור במקום רק כי אמרו X או כי הוא עולה Y, לכי תטיילי בערים, תראי איפה את מתחברת (מכל הבחינות)
ב. הפריפריה של היום היא הצעירים שעשו ועושים את המעבר בדיוק כמוך. רק תבדקי כי יש אזורים שהם לגמרי מהמרכז (כולל הסטייל רק יותר מתון) ויש אזורים יותר ותיקים ופריפריינים.
ג. את כותבת אתם בלי רכב, לכו בראש פתוח שאתם לא מתנתקים מהמשפחה, יש חתונה? אז תסעו שעה וחצי בלי לחשבן, אם לא עושים מהנסיעות עסק נוסעים ומשתתפים יותר וממילא לא מרגישים מנותקים. יש פה תחבורה יפה מאוד, זה לא הבעיה, ושעה וחצי הם באמת לא סוף העולם.
לגבי מה שכתבו שיש כאלו מובטלים- אני לא מכירה סביבי אף אחת מובטלת, כל הקהילה פה חדשה לגמרי. אז תבדקו מה קורה לפני שעוברים, אבל לא לשכוח, בעיקר להתפלל לס"ד, בשום מקום לא קל כיום עם עבודה (מנסיון יכולה לומר שמצאתי עבודה יותר מהר בדרום מאשר במרכז, הכל ענין של ס"ד) ואם לוקחים בחשבון שהפריפריות מתפתחות כיום מהר מאוד ברור שגם נושא התעסוקה התפתח מאוד מאשר לפני כמה שנים.
הרבה הצלחה וס"ד.
אל תפחדו מזה, זה קפיצה יפה לחיים, יש בה הרבה יופי והרבה טוב (כשמגיעים בראש פתוח להנות)
(ואגב, מכירה מישהי אחת בכל הסביבה, ירושלמית שעדיין קשה לה הרעיון שגרה בפריפריה ולא בירושלים אבל הצהירה שלא מסוגלת לחזור לשם...)
דוקא אותך שמחתי לשמוע, הרי זה הצעד שב"ה אני מתכננת...
אני ירושלמית מלידה ובעלי ג"כ
ולא סתם ירושלמים אלא ממרכז ירושלים.
אבל- מיד לאחר החתונה עברנו למודיעין עילית- העדפנו מיד לעשות את המעבר ולא לחכות שיהיו ילדים והמעבר יהיה קשה יותר.....
אני עובדת בירושלים ונמצאת שם המון, נהנית מירושלים ומהמעלות שלה
אבל-
גם כ"כ מפחדת מירושלים של היום... זה לא ירושלים של פעם- החינוך שם כזה מפחיד, הכל מלא ריגושים וסטייל
מלא מקומות מפוקפקים......
אחרי הכל- שמחה לחזור לעיר שלי, גם כשהיא לא נקיה ויש לה חסרונות
יש אויר רגוע, פשוט, בלי תחרותיות
דעתי לפותחת האשכול- כל מעבר ושינוי הוא קשה, הוא דורש כוחות נפש, כל שינוי ובפרט עזיבת עיר, אבל תעשו את זה כל עוד אתם צעירים ויש לכם כח הסתגלות קל יותר.
בקשר לאן לעבור- שווה לעשות טבלה של מעלות וחסרונות בכל עיר, לצאת לשם, לא להתעצל ולראות את הסגנון
לא עוברים כל כמה חודשים.....
הרבה הצלחה!!!!!
ממש נכון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
עשיתי זאת לפני 15 שנה :) לטובת בני ברק :)

איך היה?
היה לא קל, אבל מסתגלים ומתאקלמים והיום לא רוצה לחזור...

תכל'ס לא יעזור כלום, את תמיד תשארי ירושלמית בנשמתך :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה