דרוש מידע איך אברך יכול לעשות עוד קצת הכנסות מהצד

[חני חה חה חה]

בדרשו אין אפשרות לקבל כאלו סכומים- כי א"א לקבל מלגה על כמה תוכניות בדר"כ [מלבד מוסר ודף הכולל שאפשר עם עוד מסלול.],
עיון הפרשה הבנתי שמשתלם יחסית.

אין לי מושג בזה אבל בעלי מביא עד בערך 1145 ש"ח בחודש. (לפי הציונים)

 

[אין עוד מלבדו"]

אפשר למצוא כולל ערב שמשלם יפה (מכירה 25 לשעה)

 

[משה שאחא]

בכל מקרה.
אברך לא אמור ללמוד בשביל הכנסה.
הוא לוקח את המילגה [יש שגם אותה לא לקחו] ולא עובד.
אברך זקוק להכנסה, עדיף שיעבוד משהו [לאחר שיתייעץ עם רבותיו].

אברך זה לא לימוד תורה בשביל פרנסה.
אברך זה אברך.

צריך להפריד בין עבודה לתורה.
אפשר להיות אברך שעובד גם במשהו נוסף שעתיים ביום.
לעבוד לפרנסה, זאת מצווה ולא עבירה.
=========
לדוגמא
למה לא ללמוד עם ילד/נער ?
שיפנה לתלמוד תורה או לישיבה קטנה והם יכולים להפנות אליו הורים מעוניינים.
הורים רבים משלמים סכומים סבירים לאדם שילמד עם בנם.

אצלנו הראש כולל אמר הפוך כן שאברך יגיד שהוא בא לכולל בשביל כסף
וכל זה למה בשביל לעבוד על היצר הרע
הרבה פעמים אברך קשה לו ללמוד והרבה פעמים בגלל קושי הפרנסה וכידוע כל קושי מגיע מהיצר הרע ולכן ברגע שהוא לומד בשביל כסף היצר הרע יותר מניח לו וכבר אמרו חחכמינו ז"ל לימדונו שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה
ולכן כך זה בעיון הפרשה דרשו וכן הלאה למה לא בשביל כסף כמה שיותר לגנוב זמן מהיצר הרע
לא חייבים ללכת עם ראש מרובע ברגע שאברך מרגיש שתוכנית עם כסף עוזרת לו ללמוד שירוץ על זה גם אם הוא עושה את זה נטו בשביל הכסף

 

[משה שאחא]

יש הרבה שמרמים את עצמם ואולי גם אחרים שהם אברכים ועובדים מהצד בזה ובזה ובזה ...
מעט מאד זה נכון לרוב זה לא כל כך אפשרי ...
בא נשאל שאלה הגיונית לכל מי שהיה בישיבה או בכולל - כמה שעות אברך ממוצע לומד תכלעס בכולל ?
או נשאל באופן כזה - צלם שרוצה שיצא לו תמונה טובה מכולל של 100 אברכים באיזה שעות יבקר בכולל?
אני לא יענה את התשובה
רק תקחו את העבודה מהצד...
ותפחיתו מהכולל
ומהמנוחה או נסיעה שצריך לפני ואחרי.. נראה מה יישאר
תוסיפו ללפה את הילדים/אשה/זוגיות/וכו'
כדי שאברך יעשה משהו מהצד וישאר באמת אברך
צריך להיות לו גדרות של ברזל - למשל שחושב/מתעסק /עובד רק שעה וחצי...
וזה סופר סופר קשה

אתה מדבר בתור אברך או מיעץ לאברך

 

[משה שאחא]

אברך סה"כ ביקש ארגונים שנותנים מלגות על מה על בחינות על כ"מ לימודים דברים שרק יכולים לעשות לו טוב אם זה בחינות שידע ויזכור את מה שלומד אם זה בלימוד נושאים אחרים אז להרחיב אפיקים וידע בעוד תחומים בתורה רק טוב יכול לצאת מאותם מלגות שהוא רוצה אז מה כל ההלאום הזה כל המוכיחים בשער שפתאום הגזירה של הדור והרס הכוללים שאברכים יעשו עיון הפרשה קצת רוגע לאנשים לא יזיק ואם מישהו מכיר עוד ארגונים קדושים כאלו שיביא לתועלת הכלל

 

[ענק שבענקים]

אין לי מושג בזה אבל בעלי מביא עד בערך 1145 ש"ח בחודש. (לפי הציונים)

תעריכי את בעלך זה אולי נשמע פשוט אבל להגיע לסכום הזה בדירשו זה אומר עבודה קשה מאד

 

[יוסי ויצמן]

לעשות הקלדות .... כרגע אני מחפש כזה דחוף

 

[.B.B]

לעשות הקלדות .... כרגע אני מחפש כזה דחוף

פרסמו לפני 5 דקות פה בפרוג מישהו שמחפש קלדן
תעשה חיפוש.
בהצלחה

 

[יוסי ויצמן]

אני מחפש מחקו לי את ההודעה כי צריך לפרסם בלוח מודעות אבל אין לי פרימיום.......

 

[זעליג אמזלג]

לא לומדים בשביל כסף!
עובדים בשביל כסף.

הטענה שלך מובנת, אבל במקום לומר את זה בלשון הזה (שזה 'לא נקרא אברך') אפשר לומר בלשון אחרת ומה גם שזה האמת!!! אפשר כן להישאר 'אברך כולל' עם כל המובנים(!!) ובשעת הפנאי להכניס עוד קצת בצד כפי שהציעו פה...
וכ"ש אם מדובר בלימוד ממש (ושננתם,דרשו ואפילו ללמוד עם ילד!!) אז הוא נקרא אברך כולל לכל דבר וענין!!!
ובמקום לחזק את אברכי הכוללים שמוסרים את נפשם על פת לחמם כותבים... חבל מאוד,
בתקווה להבנה,

 

[האמת?]

לעשות הקלדות .... כרגע אני מחפש כזה דחוף

זה עדיין רלוונטי?

 

[ד. מ.]

לא חושבים שעוד 4 שנים יהיה יותר קל, אבל אולי יהיה אפשר איכשהו לסדר תקציב אפי בדוחק, היום שהאשה לא עובדת, וגם הכולל משלם פחות כי הוא לא מרוויח עליך כי המדינה הורידה את התקציבים, והמעון הולך לעלות כפול כסף
לזה מחפשים פתרון זמני

ומניסיון אישי יתכן מאד שאחרי כמה שנים כן יהיה יותר קל, נשים רבות בתחילת דרכם בעבודה מקבלות משכורת רעב גם במקצועות שנקראים מכניסים ואחרי כמה שנים המשכורת גודלת יותר ממה שההוצאות גדלות, ולזה הפתרון הזמני הזה שלא מוציא את הראש מהלימוד אלא רק משנה את הסדרים ומה ללמוד (ולפעמים גם גורם יותר ללמוד............) יכול להיות מצוין (לא נראה לי שזה אסון אם אברך יקבע לעצמו סדר לימוד הלכה לפי עיון ההלכה או דרשו, וגם לא שיענה תשובות עיון הפרשה אם הוא נהנה מזה, ואדרבה זה יכול מאד להוסיף, כנ"ל לגבי כולל ערב וכולל יום שישי שזה יכול להיות מחייב מצוין לנצל את הזמן, וכמו שאין חולק שמי שיעשה את "חבורת מקבלי עול תורה" לא נגיד לו שזה מוריד לו מהאברכות שלו {והלוואי שהייתי ברמה שהייתי מסוגל לעשות את זה}, וכמובן כל אברך צריך להיות מספיק חכם בשביל להבין מה יביא לו תועלת ומה יכול להזיק לו).

 

[mic003]

מי שרוצה להישאר אברך אין סיכוי בעולם שיפסיד מזה כסף.
צריך לעשות השתדלות
אבל מדבריך נשמע שמי שיושב ולומד הוא יהיה בלי פרנסה וההוצאות יגדלו ויפול לחובות וכו. צריך לזכור שיש סיעתא דשמיא מיוחדת לאברכים.
לדוג אני גרה בפרויקט שיש שם דירות מחיר למשתכן ורוב הזוכים הם אברכים שבלי זה לא היה להם דירה....

(וסתם זה נשמע ממש חוסר אמונה כאילו העבודה היא זו שמביאה את הפרנסה. הרי בשניה אחת בנאדם יכול לאבד פרנסתו ...כתבת מי הבטיח שיהיה לו פרנסה. אז אני שואלת אותך מי הבטיח לך שיהיה לך פרנסה?, שלא יהיו נזילות באלפי שקלים? שיהלדים לא יצטרכו טיפולים יקרים... )

(בעלי אברך שלומד 9 שעות ביום ומכניס 4500 בחודש.אם רוצים אפשר )

זו לא דרך ההלכה.
אין שום חיסרון אמונה ביציאה לעבודה. רבותינו הגדולים היו חוטבי עצים ושואבי מים.
בן אדם צריך לעשות את החשבונות שלו, והאידיאל הוא ללמוד תורה מתוך רווחה יחסית, אבל השיפוטיות והתיוג של כל מי שמחפש עבודה כחסר אמונה - הוא שגוי. עניות זה לא מצב נעים, והבטחה לכך שיהיה לאדם כסף בכל מצב - היא פשוט הבטחה בלתי מבוססת, שכן ׳הרבה עשו כן ולא עלתה בידם׳.

 

[ד. מ.]

עוד כמה הודעות כאלו והאשכול ינעל וחבל, נראה לי שכדאי לחזור לנידון הראשון מהם האפשרויות העומדות בפני אברך (שרוצה להישאר כזה....) להרויח עוד כסף, אפשר גם לדון בכל אופציה כמה היא יכולה להוציא מהלימוד וכדו', אבל כל ההשקפה משני הצדדים בעניינם של אברכים ובני תורה כדאי לשמור להזדמנות אחרת.....

 

[משה שאחא]

זו לא דרך ההלכה.
אין שום חיסרון אמונה ביציאה לעבודה. רבותינו הגדולים היו חוטבי עצים ושואבי מים.
בן אדם צריך לעשות את החשבונות שלו, והאידיאל הוא ללמוד תורה מתוך רווחה יחסית, אבל השיפוטיות והתיוג של כל מי שמחפש עבודה כחסר אמונה - הוא שגוי. עניות זה לא מצב נעים, והבטחה לכך שיהיה לאדם כסף בכל מצב - היא פשוט הבטחה בלתי מבוססת, שכן ׳הרבה עשו כן ולא עלתה בידם׳.

פעם כשאדם היה יוצא לעבוד חוטב עצים שואב מים סנדלר ואפי' סוחר נכבד לא היו לו את הסכנותהרוחניות שיש היום לאדם שיוצא לעבודה מלבד עבודות תורניות שזה לא מתאים לכל אחד

 

[משה שאחא]

האבא של הסבא שלך היה אברך? ואבא שלו היה אברך?
או אולי בבוקר הלכו לעמל יומם ובערב קבעו עיתים לתורה
הם היו פחות מאמינים ממך? מישהו הבטיח להם פרנסה?

אברך 100% זה לא מדורות קודמים אז רק יחידי סגולה היו כאלה, הציבור עבד והתפרנס מעבודה קשה והתפלל במקביל על הפרנסה

כאן בארץ זה הומצא ואין כאן המקום לדון איך או למה

פעם האשה לא עבדה היא עסקה בחינוך הילדים והיום היא עובדת
פעם לא היו נדיבי עם שהחזיקו אברכים היום ב"ה כן
פעם היו פחות תנאים לשבת וללמוד היום ב"ה יש
פעם שרובם ככולם היו חרדים וכ"א היה לומד כמה שעות אז היה הרבה תורה בעולם היום שלדאבונינו רובם אינם כלל שומרי תורה ומצוות וגם בקרב שומרי התורה לא רבים הם הקובעי עיתיםכך שהכמות תורה שחסרה היא עצומה מה שמחייב הרבה אנשים שיישבו וילמדו כמה שיותר
פעם הבעלי בתים גם אלה שהיו עובדים היו מס' שעות והיו יושבים ולומדים היום מי שעובד זה מ8-4 אם לא אחרי כך שבקושי יש לו כח ללמוד בקושי דף היומי אם הוא לא נרדם אז
היום ב"ה אכשרא דורא ובמקום לשמוח בזה אנשים מחפשים למה זה לא טוב

 

[mic003]

פעם כשאדם היה יוצא לעבוד חוטב עצים שואב מים סנדלר ואפי' סוחר נכבד לא היו לו את הסכנותהרוחניות שיש היום לאדם שיוצא לעבודה מלבד עבודות תורניות שזה לא מתאים לכל אחד

דיברתי על הטענה של חיסרון האמונה. לגבי סכנות רוחניות - הכל תלוי במקום, בזמן ובאדם.
כל הטענות שהועלו כאן, לצד זה או אחר, אינן הלכתיות. חבל. להלכה יש מה לומר בכל מצב. אין טעם לדון בסברות כשיש הלכות פסוקות.
עכ״פ, זה לא הנושא של האשכול, וחבל לגלוש לשם.

 

[משה שאחא]

הכל תלוי במקום, בזמן ובאדם

וכבר אמרו חכמינו ז"ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך

 

[mic003]

וכבר אמרו חכמינו ז"ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך

וכבר אמרו חכמינו: ״הנודר מן הבשר מותר בדגים וחגבים״.
ובמילים אחרות: אין שום קשר בין הנאמר לתגובה.
אין מי שלא יסכים, שיש הבדל מהותי בין נער בגיל שש עשרה שיוצא לעבוד כקופאי בסופר, לבין אברך יציב בן ארבעים שהולך ללמד ילדים בתלמוד תורה חשבון ודקדוק. במילים אחרות: ההבדל הוא במקום, בזמן ובאדם. לא כל מה שמהווה סכנה רוחנית לנער בן שש עשרה, מהווה סכנה לאדם בוגר עם משפחה וילדים. המאמר ׳אל תאמין בעצמך עד יום מותך׳, מחייב את כולנו, גדולים כקטנים, אברכים כעובדים, רבנים כפשוטי עם. הכנסתו כאן, מוציאה אותו מהקשרו.

 

[משה שאחא]

וכבר אמרו חכמינו: ״הנודר מן הבשר מותר בדגים וחגבים״.
ובמילים אחרות: אין שום קשר בין הנאמר לתגובה.
אין מי שלא יסכים, שיש הבדל מהותי בין נער בגיל שש עשרה שיוצא לעבוד כקופאי בסופר, לבין אברך יציב בן ארבעים שהולך ללמד ילדים בתלמוד תורה חשבון ודקדוק. במילים אחרות: ההבדל הוא במקום, בזמן ובאדם. לא כל מה שמהווה סכנה רוחנית לנער בן שש עשרה, מהווה סכנה לאדם בוגר עם משפחה וילדים. המאמר ׳אל תאמין בעצמך עד יום מותך׳, מחייב את כולנו, גדולים כקטנים, אברכים כעובדים, רבנים כפשוטי עם. הכנסתו כאן, מוציאה אותו מהקשרו.

ועל זה בדיוק אמרו חז"ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך אל תחשוב שאתה בן ארבעים אז אתה יכול ללכת לעבוד בסביבה עם פחות ירא"ש או לפעמים כלל לא חרדית והכל בסדר אתה מוגן לא אף אחד לא מוגן ולכן זה לא תלוי במקום ובאדם אין אדם שיכול לומר אני כן יכול לעבוד במקום פלוני ולא יקרה לי כלום (גם אם כולם ח-ר-ד-י-ם)