התייעצות איך אני עוזבת את ירושלים? עשיתם את זה?

מצב
הנושא נעול.
נכנסתי כדי להגיב תגובה מועילה (לפחות חשבתי שהיא תהיה כזו).
ירדו לי עשרים אי - קיו בבום.
מספיק שעוד שמונה - תשע מיליון ייכנסו לאשכול הזה, ואז באמת יש סיכוי שתישארו הכי חכמים וחדים.
תכנס ותצא שוב ושוב .....זה יורד עוד כל כניסה
אגב מאיפה הענווה המיוחדת שלכם......
 
עקב חוסר הרצון להיכנע למשחק המחירים ההזוי המתנהל בירושלים
החלטנו לעזוב אותה:cry: [בפעם ה---]


אני גרה בירושלים עוד לפני עומדי על דעתי- מאז ומתמיד
איך עושים את זה?
כ"כ קשה

עשית את זה?
מה עזר לכם להחליט אכן לעשות את הצעד הזה???

אני יודעת שכמה ירימו גבה על הדרמטיות,
אני מאמינה שאם ככה כנראה שאתם לא ירושלמים
כי רק ירושלמי/ת יוכלו להבין מה כתבתי..


ועוד נקודה.. מתנצלת מראש...
אם אני מתכננת לעבור לפריפריה
איך אני יכולה לשרש מעצמי את ההתנשאות [סוורי] הירושלמית
שרק אני בעינינים ומתקדמת והגעתי לחבורה של מושבניקיות
מתנצלת מראש אני יודעת שזה שטויות
אבל מבקורים שלי שם מפריע לי פער המנטליות
איך אני מורידה לעצמי את הראש
שזה לא כך?
את בטוחה שבפריפריה האפשרויות בלתי מוגבלות ?
באזור שאני גרה אין דירה אחת להשכרה
 
דבר אחד אני לומד מכל האשכול, כמה יש כמונו שהחלום והמשאלה שלהם זה לגור בירושלים, אשריכם ישראל.
לי נראה יותר שהחלום והמשאלה פה זה להשאר קרוב להורים ולא לזוז מהמשבצת.
 
העולם שייך לצעירים וירושלים לזקנים אני ירושלמי האנשים מסביבי בין החתונה של הילד האחרון לבין בית אבות אם לא הקירבה לעבודה בית שמש עדיפה בלי קשר ירושלים משעממת ביותר אלא אם כן סיבוב של 40 דקות באוטובוס ברמות בשביל להגיע לבית זה חוויה מדהימה
 
עשרים דקות מירושלים מקום מהמם ממש
קצת מפחיד כי צריך לעבור בכביש של השטחים (כמו לביתר)
אבל מקום יפה מרווח אם תחבורה ממש מתפקדת
"תל ציון" מחיר הדירות שם נע בין מליון חמש מאות לשתי מליון
אני ראיתי דירה שם (נמכרה לפני שבועיים)
במליון שלוש מאות חמישים קומת קרקע 110 מטר מרובע עם חצר יפה
תבדקו את זה זה שווה (למי שלא מפחד/ת)
 
העולם שייך לצעירים וירושלים לזקנים אני ירושלמי האנשים מסביבי בין החתונה של הילד האחרון לבין בית אבות אם לא הקירבה לעבודה בית שמש עדיפה בלי קשר ירושלים משעממת ביותר אלא אם כן סיבוב של 40 דקות באוטובוס ברמות בשביל להגיע לבית זה חוויה מדהימה
איך 40 דק' באוטובוס בתוך רמות?
אין דבר כזה היום, פעם היה את קו 16 שהוא היה מסובב את כל ירושלים ומקיפה ז' הקפות ואת ההקפות הוא היה מתחיל ברמות, ואז באמת היית יכול לשבת ולהינות מהנוף 40 דק' רק בתוך שכונת רמות(ואם היה נוף משעמם היית יכול לראות את הנהג מסובב את ההגה בכל כוחו עשרות סיבובים לפני כל פניה עד שהאדימו פרקי ידיו , ויש שהחמירו לעשות ידית להגה ובה מסובבין כל עלמין).
אבל בעוונות גם את התענוג הזה גזלו אגד מאיתנו ואין קו 16 נכנס לרמות ואין איתנו יודע עד מה, ולה' הישועה!!!
 
בלת"ק חלקי.

מכירים את אלו שהיו בחצי עולם, ואז שואלים אותם, סנוב, ברמת הגולן היית?
אז אני מאלו. (עד עכשיו תאמת לא הייתי ברמת הגולן, חסך רציני)
כל חיי גרתי במרכז, כל משפחתי וכל מכרי גם הם. מבחינתי מה שלא בגבולות גוש דן הוא חו"ל.
מהמרכז הופ לנתב"ג והופ לחו"ל, שום דבר חוץ מאשר הלוך וחזור בתוך הריבוע הזה.

וכך זה גם היה יכול להמשך, אילולא שאחד מאחי הביא לראשונה כלה מאזור הצפון, כן כן!
בהתחלה לא ידענו איך לאכול את זה, ואז ששמעתי שהם יגורו שם, ממש עשיתי עליהם חרם.
זה רחוק. זה חור. לא נוח לי עם זה. ואל תצפו שאני יבוא לעזור לא בהעברת דירה ולא עם הילדים שיגיעו...
ובאמת לא נסעתי לשם! התראינו כשהם הגיעו למרכז ובזה הסתכם הסיפור.
או כך חשבתי, בעצם הסיפור רק התחיל. לאחר כמה שנים טובות מאחר כמה אילוצים שונים שלא היו בידיים של אף אחד אלא רק בידיים של ריבונו של עולם, מצאתי את עצמי גם אני שם באותה העיר.
ומה אגיד לכם? רק את האמת... זה רכבת הרים אחת גדולה.
יום אחד קמים בבוקר ומודים לה' על המרחבים, על האוויר, על הנוף, על המחירים הנוחים, על ספייס ומרחב בלב,
ויום שני מתרסקים! פשוטו כמשמעו, מתגעגעים עם כל הלב והנשמה למרכז, לחיים שיש שם, לקירבה, לאוכלוסייה שהתרגלת אליה (כן יש מקומות בפריפריה עם אוכלוסייה שאינה דתייה שמי שלא מכיר חוטף הלם תרבות כשהוא ניפגש איתה).
לכן אני מבינה אותך מאוד! וליבי איתך ממש! אך איני יכולה להבטיח שיהיה טוב, שלא תתחפרו לפעמים בשמיכה מעל הראש עם קערת גלידה ואכילה רגשית ותתגעגעו עמוקות לעולם שהשארתם שם.
מה שכן אאחל שבמידה ויש בכם את האומץ ותעשו את המעבר - שתצליחו להתמקד בעליה של הרכבת ההרים הזו, ותראו רק את הטוב בכל המעבר הזה.
בהצלחה!!
 
תודה!

הלואי...תודה!

אכן זוג צעיר שנתיים מהחתונה..
ודוקא מכל מיני נסיבות לא היה לי סינר של אמא [למרות שגרים שם]
אבל זה ממש נכון

בדיוק לזה התכונתי

זה מה שאנו מתכננים
הצילו זה באמת קשה??

חחח

אז אני חושבת כל הנקודות לרעתי
כווולם גרים אצלינו בי-ם
אין רכב
וחושבים על הדרום [מבחינתי הקצה השני של כדור הארץ]
אולי קודם כהדרגה נעבור לבית שמש
בעיניי לעבור בתור זו"צ יותר קל, מאשר בתור משפחה םע ילדים גדולים/מתבגרים/בוגרים שגם הם נושאים בתוצאות של המעבר, ולכל אחד יש דעה והצעות יעול. ועבודות עם וותק. וקשרים. זוג צעיר לא צריך הרבה, להכנס לקהילה (זה חשוב. להכנס לקהילה צעירה ומקבלת חדשים) מההתחלה, לילדים כבר יהיה טבעי ותחושת שייכות עמוקה. אם יש אפשרות כלכלית באמת כמו שאמרו, כדאי להשקיע בדירה עצמה, שתהיה חדשה/משופצת/גדולה/עם חצר. כמ כן, זוג צעיר יכול לעמוד בנסיעות באוטובוסים, אבל לקראת השנים הבאות הרחוקות הייתי מתכווננת על רשיון ורכב (יש לכם כסף מההפרש של הדירות...). אל תתפלאי עם אחים שלך יבואו אחרייך! ואז מרכז הכובד יתאזן קצת... אתם נשמעים אנשי אמת אמיצים. בהצלחה.
 
בלת"ק חלקי.
קודם כל לדעתי צריך לעשות הפרדה בין הקשיים:
יש את הקושי של עצם המעבר דירה, גם לו הייתה בתוך ירושלים
יש את העניין של לעזוב סביבה חרדית ולהגיע למקומות עם סביבה חילונית שזה קושי ממש למי שלא הורגל. אבל זה גם תלוי לאן אתם עוברים
בתור ירושלמית במקור, והיום בעיר בפריפריה (לא בית שמש ומ"ע...), מרוצה מאוד!!! לעולם (נראה לי...) לא אעבור לעיר חרדית. איכות חיים אחרת, שלווה ששווה כל מחיר, העדר תחרותיות ולחץ חברתי כמו במרכז, פחות גזענות, הרבה נוף ואוויר פתוח שעושים לך טוב בנשמה, את מרגישה בת יחידה ושווה ולא אחת מאלפים כמוך, אין אלף קופצים על כל משרה (אין גם אלף משרות לכל קופץ), יש לך הרבה יותר פנאי נפשי וגשמי לממש את עצמך ולהיות מחוברת לחיים.
לפעמים אני קוראת כאן אשכולות על תחב"צ ועוד ועוד ולא מבינה למה לשלם מחיר כ"כ גבוה על מגורים במרכז.
אצלנו מדברים על המרכז בתור רחמים על אלה שחיים בתוך מרוץ.
לא מכחישה שיש גם חסרונות, העיקריים שבהם בעיניי זה:
1. מפגשים משפחתיים - חתונות וכו', או לנסוע רחוק או לוותר על ההשתתפות
2. קניות, לימודים - הכל מצריך נסיעות (אך זה גם יתרון ומאפשר לך להוציא כוחות וכסף רק על מה שאת באמת צריכה).
מקווה שהועלתי ושתהיה לך הצלחה רבה!
אגב, לגבי ההתנשאות, ירושלמי תמיד נשאר ירושלמי ותמיד תוכלי להשוויץ שאת "ירושלמית במקור" גם אם זה היה לפני 20-30 שנה. (בעיניי ירושלים זו העיר היחידה שמתפארים בה בפריפריה. ב"ב מ"ע וכו' פחות נחשב😉)
 
רק לעשות סדר-
נפתחו פה הרבה סיפורים אישיים של אנשים,
תפרידו בבקשה בין לפני כמה שנים (יותר מחמש) להיום
תשאלו רק כאלו שעברו בשנתיים האחרונות ממש
זה הבדל שמים וארץ
הפריפריה של היום זה לא הפריפריה של לפני 5 שנים (לא התחבורה ולא האנשים ולא התנאים ולא שום כלום)
חבל על הפאניקה...
וברור שאין מה להשוות מעבר של משפחה שהתבססה למעבר של זו"צ שהולך למצוא את המקום שלו
לכן, הדבר הכי חכם שיכול להיות זה לקום ולעבור עכשיו, תמצאו את עצמכם בקלות בעז"ה
הגינה, המוסדות, הסדר יום, קהילה צעירה
זה לא אותו נתק של משפחה.
אז גם פה חבל על ההיסטריה.
ועוד משהו- תמיד אפשר לחזור
יש כאלה שלא יאהבו את המשפט הזה אבל הוא נכון והיום זה שווה לנסות ולחזור במקרה הצורך מאשר להתקע. רוב מוחלט של האנשים נהנים ולא חולמים לחזור, מכירה שתי משפחות (שגרו בצפון ממש) שחזרו למרכז, זה לא אסון, וזה מרגיע כשיודעים שיש את האופציה.
 
גם אם תצליחי לצאת מירושלים, ירושלים לא תצא ממך לעולם!
לא באתי לייאש, באתי להגיד שהירושלמיות תישאר בך לנצח.
לטוב ולמוטב...
דוקא עודדת...
לא קראתי שום תגובה.
עברתי לפני שנה בידוק י' באב
מירושלים לבית שמש (לא לפריפריה)
זה חד משמעית קשה
זה האמת וצריך להסתכל לקושי הזה בעינים ולא לחיות בהשליה שזה קל
בסופו של דבר מתרגלים וצריך לדעת שזה לוקח זמן והרבה זמן.
בפרט למי שירושלמי. מי שירושלמי קשה לו שבעתיים ואני לא יודעת להסביר את זה
אני לא התרגלתי ב100 אחוז עדין ברור שהרבה פחות קשה אבל עדן חולמת לחזור לירושלים
הבעסה הגדולה בבית שמש שאני ועוד עשרות כמוני נדדו עליה בגלל המחירים והיום המחירים כאן כבר כמעט כמו ירושלים
שיהיה לכם הסתגלות קלה ומהירה
באמת באסה המחירים... מיאש לשמוע שלא התרגלת..
יש הבחנה בין ירושלמיות, קרי: שפשוף חדות שנינות. ל-התנשאות.
ירושלמית אולי יקשה עליה להסתגל לחברה שונה. אבל התנשאות נובעת ממקום שונה אולי קצת של חוסר הערכה עצמית. קצת סותר את היותך ירושלמית. אא"כ לזה התכוונת [סוורי]...
שנני לעצמך הקושי הוא הסתגלות, לא התנשאות.
אגב, שאפו על הכנות. ירושלמית אמיתית!
נכון
עונה לך ממקום קצת שונה: בתור אחת שבאה מהפריפריה לירושלים וגרה כאן כבר כמעט עשור שני.

מבינה מאוד את הקושי שלך . יש לירושלים קסם משלה למרות כל חסרונותיה.

מאמינה שכמה שיותר מהר תעשי את הצעד הזה יקל עליך. ככל שמתמקמים מבחינת עבודה מקומות לימוד וכו' קשה מאוד לעזוב!!

נאום האישה שמתקשה לעבור משכונה X לשכונה Y :(
כייף לשמוע!
ירושלמי זה מקצוע נולדים איתו......לא באמת חשוב איפה אתה גר בפועל
!!!
לא קראתי הכל...
הטיפ שלי - הנוטל עיצה מן הזקנים אינו נכשל...
תתיעצו עם רב שיכוון אתכם מה לעשות
אולי גם יכוון עם מי להתייעץ
שווה בשביל הרוגע שעשיתם את הצעד הנכון עפ"י דעת תורה
ותהיה לכם ס"ד.
מצדיעה על האומץ והכנות
ועל היכולת לשים את הדחף הפנימי (והאגו) בצד לטובת איכות החיים האמיתית.
חזק ונכון תודה
אני יכול להבין את ההתנשאות בנושא סטייל,
וההרגשה (המוטעית, יש לומר.) של כל ירושלמי שהוא 90% אמריקאי
אין מה לעשות ביגוד ב30% מהתקציב החודשי
וטוסט אמריקאי פעמיים בשבוע -הופכים אותך לבנאדם שמדמיין שהוא אמריקאי
אבל בנושא החריפות
תגידו לי אתם רציניים?
אתם באמת מאמינים לעצמכם שאתם חריפים יותר?
טעות!! הכונה לשפשוף [לדעתי] ומש לא נון מה שנכתב על האמרייקאים..
אתה לא בקיא בסוגיה בכלל
ירושלמי אמיתי ממש לא גאה שהוא אמריקאי הוא בז בוז עצום לאמריקאים שכבשו בדולרים את העיר שלו (סליחה אם הרגזתי מישהו.....)
ירושלמים שמתגאים שהם כמו אמרקאים ההורים שלהם מפתח תקווה/בני ברק..... אין להם יסוד ושורש בירושלים עיה"ק תובב"א
חד משמעית!
 
העניין עם האמריקאיות הוא שולי
באתי להסביר מה כן אפשר לחוש בירושלים

אבל
'חריפות'? 'שפשוף'?
אתם הגיוניים?
תוכלו להסביר מדעית בלי בלבולים איך מגיע שפשוף כזה לצוציק בן 17 שגדל ברמות כל חייו?
תכף תגידו לי 'אוירה דירושלים מחכים' :D
נו די

''יש מישהו שחי בישיבה עם חבר'ה ירושלמים
ויכול להגיד לי שהוא היה מצליח לזהות אותם 'על עיוור' -לפי ''חריפות'':D?
אני רוצה אחד שיגיד לי על זה: כן!

שגיאות הכתיב, התחביר והניסוחים העלגים פה באשכול לא מבדילים בין ירושלמים לאחרים. על מה בדיוק ההתנשאות?

בעיניי לעבור בתור זו"צ יותר קל, מאשר בתור משפחה םע ילדים גדולים/מתבגרים/בוגרים שגם הם נושאים בתוצאות של המעבר, ולכל אחד יש דעה והצעות יעול. ועבודות עם וותק. וקשרים. זוג צעיר לא צריך הרבה, להכנס לקהילה (זה חשוב. להכנס לקהילה צעירה ומקבלת חדשים) מההתחלה, לילדים כבר יהיה טבעי ותחושת שייכות עמוקה. אם יש אפשרות כלכלית באמת כמו שאמרו, כדאי להשקיע בדירה עצמה, שתהיה חדשה/משופצת/גדולה/עם חצר. כמ כן, זוג צעיר יכול לעמוד בנסיעות באוטובוסים, אבל לקראת השנים הבאות הרחוקות הייתי מתכווננת על רשיון ורכב (יש לכם כסף מההפרש של הדירות...). אל תתפלאי עם אחים שלך יבואו אחרייך! ואז מרכז הכובד יתאזן קצת... אתם נשמעים אנשי אמת אמיצים. בהצלחה.

מושג שאיכשהו שום ירושלמי לא הצליח לבאר.
אני רואה שהמושג חריפות ושפשוף קצת יצא מהקשרו פה
אגיד לכם מה אני התכונתי

דברתי על פערי המנטליות [וכן הם קימים ובגדול]
אין מה לא להבין שאנשים שחיים מחוץ לבועת המרוץ והאוטוסטרדה של י-ם [במקרה שלי]
זה לא כמו לגור בקצה הארץ
לי התמימות ופערי המנטליות ו כן גם הפשטות מפריעים
לא כי אני בראש הפירמידה
אלה כי גדלתי אחרת, ובדיוק בגלל זה יש לי רגש התנשאות [מוטעה!!!]

ואני שמחה לראות שרוב משתתפי האשכול הבינו בדיוק את כונתי!!
 
  • תודה
Reactions: liv
קראתי חלק מהתגובות
אני יכול להבין את ההתנשאות בנושא סטייל,
וההרגשה (המוטעית, יש לומר.) של כל ירושלמי שהוא 90% אמריקאי
אין מה לעשות ביגוד ב30% מהתקציב החודשי
וטוסט אמריקאי פעמיים בשבוע -הופכים אותך לבנאדם שמדמיין שהוא אמריקאי

אבל בנושא החריפות
תגידו לי אתם רציניים?
אתם באמת מאמינים לעצמכם שאתם חריפים יותר?

כאילו מה,
אם נעשה סקר של המוחות החריפים בישראל הרוב זה ירושלמים?

היה לי בישיבה המון חברה ירושלמים
על אף אחד אני לא יכול לומר בבירור שהייתי יודע עליו שהוא ירושלמי
לפני שאמרו לי את זה!

יש מישהו שחי בישיבה עם חבר'ה ירושלמים
ויכול להגיד לי שהוא היה מצליח לזהות אותם 'על עיוור' -לפי ''חריפות'':D?

פעם ביקרתי באופקים ליומיים
האנשים קצת אולי נראים קצת תמימים
אבל הם פלפלים יותר מהרבה ירושלמים שהכרתי


פרופורציות!
כנראה בשביל להכיר בזה צריך להיות ירושלמי ;)
 
מהי ההגדרה לפשטות
לא הבנתי אם יש פה באמת תמימות
או רצון להתנצח איתי ולהפלסף

פשטות= הפך המרוץ והעדכון והריצה אחרי... ובקיצור- המנטליות שאני נמצאת בה כרגע
זה שונה לי ומפחיד אותי לעבור
לא אמרתי טוב ורע

תקראו שוב את ההודעה שלי לפני הקטילות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה