התייעצות איך אני עוזבת את ירושלים? עשיתם את זה?

מצב
הנושא נעול.
אני רואה שהמושג חריפות ושפשוף קצת יצא מהקשרו פה
אגיד לכם מה אני התכונתי

דברתי על פערי המנטליות [וכן הם קימים ובגדול]
אין מה לא להבין שאנשים שחיים מחוץ לבועת המרוץ והאוטוסטרדה של י-ם [במקרה שלי]
זה לא כמו לגור בקצה הארץ
לי התמימות ופערי המנטליות ו כן גם הפשטות מפריעים
לא כי אני בראש הפירמידה
אלה כי גדלתי אחרת, ובדיוק בגלל זה יש לי רגש התנשאות [מוטעה!!!]

ואני שמחה לראות שרוב משתתפי האשכול הבינו בדיוק את כונתי!!
בין ירושלים וקצה הארץ, יש הרבה מאוד ערים, שתושביהם בני אדם חיים ונושמים בדיוק כמו תושבי ירושלים, הם יצורים תבוניים בדיוק כמו יושבי ירושלים, ויש ביניהם חכמים וטיפשים, נאיביים וערמומיים, אנשי העולם הגדול ואנשים שמעולם לא יצאו מד׳ אמותיהם, בדיוק כמו בירושלים.
הייתי בישיבה בירושלים למעלה מעשר שנים, יש לי משפחה וחברים ירושלמיים. הם כל הזמן דיברו על התמימות שבפריפריה, על העדריות, על מה שאתם כנראה קוראים ׳שפשוף׳ (עוד לא הבנתי, וזה לא כי אני קשה הבנה. אצלנו אומרים שמה שבן אדם לא יכול להסביר, הוא כנראה לא ממש מבין בעצמו), אבל בסוף...
בסוף הרבה מאוד מהם ניסו לשכנע אותי לא להתחסן, כי עומדים להחדיר לי שתל תת עורי מתחת לווריד, באדיבותם של אנשי הלטאה שרקמו קשר בין מנהיגי העולם החופשי והדיקטטורי יחדיו, על מנת להרוויח הנאה מפוקפקת של חיים בודדים במיוחד בעולם ריק.
בקיצור, גם הרבה מהם תמימים, נאיביים ועדריים.
זה לא קשור לטבע המקום. זה קשור לסוג הבנאדם.
 
עשרים דקות מירושלים מקום מהמם ממש
קצת מפחיד כי צריך לעבור בכביש של השטחים (כמו לביתר)
אבל מקום יפה מרווח אם תחבורה ממש מתפקדת
"תל ציון" מחיר הדירות שם נע בין מליון חמש מאות לשתי מליון
אני ראיתי דירה שם (נמכרה לפני שבועיים)
במליון שלוש מאות חמישים קומת קרקע 110 מטר מרובע עם חצר יפה
תבדקו את זה זה שווה (למי שלא מפחד/ת)
חור של החיים...
 
דברתי על פערי המנטליות [וכן הם קימים ובגדול]
אין מה לא להבין שאנשים שחיים מחוץ לבועת המרוץ והאוטוסטרדה של י-ם [במקרה שלי]
זה לא כמו לגור בקצה הארץ
לי התמימות ופערי המנטליות ו כן גם הפשטות מפריעים
לא כי אני בראש הפירמידה
אלה כי גדלתי אחרת, ובדיוק בגלל זה יש לי רגש התנשאות [מוטעה!!!]
ברור, לא המצאת את זה.
תוכלי לראות את זה בכל ארץ אחרת. למשל אנשים שלא מסוגלים לעזוב את פריז לטובת פרברים.
זה נורמלי ממש, בייחוד שירושלים היא לא סתם עיר, היא ה-בירה.
להבדיל גם חילונים לא מסוגלים לעזוב את תל אביב...
פשוט שאחרי שתעברי אם תעברי בעז''ה אולי תלמדי לראות את ה"שפשוף" וה"חריפות" בדברים אחרים. פנימיים יותר...
 
נו....
לא הבנתי
איך זה סותר את מה שאמרתי
ואת מה שנכתב

את האמת?
אני לא באמת מעונינת לשמוע
התיעצתי בתמימות על נושא מסוים
שימו לב לכותרת...
מי שענה הבין בדיוק את כונתי
אם אין תובנה בנושא לא חיבים לענות
התייעצת בכמה נושאים
בקשת גם לדעת כיצד מגשרים על תחושת ההתנשאות
ובכן חלק באו והסבירו לך שאין לה כל כך בסיס. זה לדעתם הפתרון לתחושה.
ואת תחליטי אם לקחתו או לא.
אבל להתלונן שכתבו אותו זה קצת פחות.
 
ברור, לא המצאת את זה.
תוכלי לראות את זה בכל ארץ אחרת. למשל אנשים שלא מסוגלים לעזוב את פריז לטובת פרברים.
זה נורמלי ממש, בייחוד שירושלים היא לא סתם עיר, היא ה-בירה.
להבדיל גם חילונים לא מסוגלים לעזוב את תל אביב...
פשוט שאחרי שתעברי אם תעברי בעז''ה אולי תלמדי לראות את ה"שפשוף" וה"חריפות" בדברים אחרים. פנימיים יותר...


ולכותבת ההודעה
שמחה שהבת את כונתי ומקווה גם:
פשוט שאחרי שתעברי אם תעברי בעז''ה אולי תלמדי לראות את ה"שפשוף" וה"חריפות" בדברים אחרים. פנימיים יותר...
 
ברור, לא המצאת את זה.
תוכלי לראות את זה בכל ארץ אחרת. למשל אנשים שלא מסוגלים לעזוב את פריז לטובת פרברים.
זה נורמלי ממש, בייחוד שירושלים היא לא סתם עיר, היא ה-בירה.
להבדיל גם חילונים לא מסוגלים לעזוב את תל אביב...
פשוט שאחרי שתעברי אם תעברי בעז''ה אולי תלמדי לראות את ה"שפשוף" וה"חריפות" בדברים אחרים. פנימיים יותר...
רוב האנשים שציינת מתקשים לעבור בגלל ההרגל. וגם מסיבות של היצע מקומות עבודה , זמינות לעסקים ומקומות לימוד. אלו סיבות פרוזאיות ולא קשורות לאופי האנשים.
 
התייעצת בכמה נושאים
בקשת גם לדעתי כיצד מגשרים על תחושת ההתנשאות
ובכן חלק באו והסבירו לך שאין לה כל כך בסיס. זה לדעתם הפתרון לתחושה.
ואת תחליטי אם לקחתו או לא.
אבל להתלונן שכתבו אותו זה קצת פחות.
ביקשתי עיצה מבעלי ניסיון איך להתמודד עם הרגשה זו
לא בקשתי שיגידו שאני מדמינית
זה לא פותר לי את הבעיה

מה גם שהתגובה שקבלתי היתה השמצה ולא:
ובכן חלק באו והסבירו לך שאין לה כל כך בסיס. זה לדעתם הפתרון לתחושה.
על אלה אין לי עוררין
 
נערך לאחרונה ב:
  • תודה
Reactions: liv
מאמר חז"ל "חן המקום על יושביו"
נכון אפילו על ירושלים ובני ברק
 
שלום לך, אני כ"כ מזדהה איתך עזבתי את ירושלים לפני 5 חודשים ועברנו לפריפריה הכי אמיתי שיש
אני ירושלמית מלידה וכל המשפחה ירושלמית ונשארה בירושלים .
היה לי מאוד קשה לעזוב, פשוט דחקתי את הרגשות , לא הסכמתי שידברו על זה לידי ,כל עוד לא עברנו,
ברגע שעברנו פתאום קלטתי לזה כ"כ שונה בכל תחום בחיים, אין משהו אחד שדומה לירושלים, לא החניות ולא השוקולדים ולא האופי של האנשים ולא החברות ולא הגינה, כלום,
אבל עכשיו במבט לאחור אני יכולה להגיד לך שזה היה צעד חיובי,
המרחבים, הרוגע , החברות של הילדות, הפשטות וכו',

אבל אני תמיד אתגעגע לירושלים....
 
אני חייב להתייחס לדברים בהקשר טיפונת יותר נרחב.
אתם לא חושבים שההתנשאות הזו היא במקורה גזענית?
הרי די ברור שאנשים כאן שמדברים על השפשוף של הירושלמים מול הפריפריה התמימה, לא מתכוונים לערים מרכזיות במרכז, אלא לדרום הרחוק או לצפון הרחוק. אסתכן עוד מעט יותר ואומר, שמה שעולה לאנשים בראש כשהם מדברים על התמימות, על הפשטות, על עדריות, אלו ערים כמו נתיבות, באר שבע, אופקים, נהריה, טבריה, וכן כל כיוצא באלו.
אם אני צודק בהשערה שלי, הרי שהרוח שנשבה בציבוריות הישראלית בשנות השמונים, עדיין מנשבת במחננו במלא העוז. כשאתם מדברים על פריפריה מרוחקת ותמימה, על הכפריים שמעולם לא ראו את העיר הגדולה, אתם שופרותיהם של אלו שמנציחים את העיוות, את התפיסה שיש מסורת אחת שהיא נכונה ומסורת אחת שאין לה מקום. שיש תרבות אחת ראויה בלבד, והתרבויות האחרות בטלות כעפרא דארעא.
אז צר לי לאכזב אתכם, מתנשאים יקרים. ייתכן שבשנות השמונים, עוד היו פערי רמות. אבל היום, רבותיי, כולם לומדים באותן ישיבות, את אותו חומר, ואת אותה דרך לימוד. כולם מעורבבים, נתיבותים עם צפתיים עם ירושלמים ובני ברקים. כולם מתפזרים לכל כיוון ולכל עבר, לבושים אותו דבר, לומדים באותה דרך פחות או יותר.
אמת, יש הבדלי מנטליות. יש מקומות שבהם השכנות קרובה ומשתפת, ויש מקומות שבהם היא מרוחקת וקרירה. יש מקומות שבהם התחרותיות גדולה, ויש מקומות שבני אדם יכולים לחיות איך שבא להם. יש מקומות שבהם הקהילתיות לוחצת, ויש מקומות שאפשר לחיות בהם בבניין חמש שנים בלי דפיקה על הדלת.
כל אלו, הם מובנים, וכל אחד יבחר את מקומו. אבל תיוג של כל מי שאינו מבני המרכז כמי שאינו חד מספיק להבדיל בין נכון ללא נכון, תיוג של אברכים תלמידי חכמים שנמצאים בכל אתר ואתר כתמימים, פשוטים, כפריים, הוא לא מדויק וחוטא לאמת.
תגובה זו אינה מופנה למאן דהוא, ואין לראות אותה אישית. היא מתייחסת לתופעה בכללותה, ולמה שאני רואה כאחד השורשים שלה.
 
חריפות? שנינות? לא הייתי ממתגת את הירושלמים דווקא בזה...
הבניברקים מסתכלים על הירושלמים כתמימים
השפשוף שייך ביושר לבני ברק חד משמעית!!!
יש לירושלמים מספיק תוויות שהבניברקים היו שמחים לחלוק איתם חחח
כל בניברקי המחמאה שלו אם תגיד לו שהוא בניברקי בסגנון ירושלמי...
אבל חריפות ושנינות... פחות..פחות שייך לירושלמים. עם כל הכבוד. ויש כבוד.
 
שלום לך, אני כ"כ מזדהה איתך עזבתי את ירושלים לפני 5 חודשים ועברנו לפריפריה הכי אמיתי שיש
אני ירושלמית מלידה וכל המשפחה ירושלמית ונשארה בירושלים .
היה לי מאוד קשה לעזוב, פשוט דחקתי את הרגשות , לא הסכמתי שידברו על זה לידי ,כל עוד לא עברנו,
ברגע שעברנו פתאום קלטתי לזה כ"כ שונה בכל תחום בחיים, אין משהו אחד שדומה לירושלים, לא החניות ולא השוקולדים ולא האופי של האנשים ולא החברות ולא הגינה, כלום,
אבל עכשיו במבט לאחור אני יכולה להגיד לך שזה היה צעד חיובי,
המרחבים, הרוגע , החברות של הילדות, הפשטות וכו',

אבל אני תמיד אתגעגע לירושלים....
תודה!!
 
כתושבת פריפריה מאז ילדותי. קראתי את האשכול בחיוך.
כן, כל משפחתי המורחבת סבא וסבתא כל הדודים (מעל 10 משפחות) גרים בירושלים. למרות זאת המשפחה שלנו נחשבה להכי חכמה, מצחיקה, חדה ועם תקשורת בינאישית הטובה ביותר מכל המשפחה. עד היום.
על כל שאלה לימודית או התייעצות בענייני תוכניות כיתתיות או משפחתיות הייתי מקבלת טלפונים עם בקשות סיוע מירושלים...
לא רוצה להתגאות אבל גם אחי למדו בישיבות הכי נחשבות...
אז בבקשה... באמת שנות השמונים חלפו להן כבר לפני כמה עשורים. אנא פתחו קצת את הראש! בואו נגדל!
עד כאן נאום הלא משופשפת...
 
נערך לאחרונה ב:
לא הבנתי אם יש פה באמת תמימות
או רצון להתנצח איתי ולהפלסף

פשטות= הפך המרוץ והעדכון והריצה אחרי... ובקיצור- המנטליות שאני נמצאת בה כרגע
זה שונה לי ומפחיד אותי לעבור
לא אמרתי טוב ורע

תקראו שוב את ההודעה שלי לפני הקטילות
עכשיו הגדרת את ההבדל בפשטות- חוסר סטייל עדכני ופחות מירוץ אחר החיים
שזה באמת המנטליות הירושלמית
מרוץ אחר החיים, ועדכניות עכשווית

אבל ,
כשהגדירו פה חריפות, שנינות, ו'שפשוף'
זה בפירוש, לכאורה אין לירושלמים על פני הדרומים והצפונים
ובבירור לא כמו אחיהם במרכז
כנראה בשביל להכיר בזה צריך להיות ירושלמי ;)
חבל שמחקת את העניין עם הסינים...
אני לא מכיר ירושלמים כמו סינים
כי לא גרתי בחדר בישיבה קרוב ל10 שנים עם סינים...:rolleyes:
עם ירושלמים כן
ועם הרבה סגנונות מהם
היו גם תמימים מהם, תמימות שלא ראיתי מעודי... :p
 
חריפות? שנינות? לא הייתי ממתגת את הירושלמים דווקא בזה...
הבניברקים מסתכלים על הירושלמים כתמימים
השפשוף שייך ביושר לבני ברק חד משמעית!!!
יש לירושלמים מספיק תוויות שהבניברקים היו שמחים לחלוק איתם חחח
כל בניברקי המחמאה שלו אם תגיד לו שהוא בניברקי בסגנון ירושלמי...
אבל חריפות ושנינות... פחות..פחות שייך לירושלמים. עם כל הכבוד. ויש כבוד.
זה הקטע של הירושלמים זה הפוזה להראות שהם מבינים עניין משופשפים וממלכתיים
עד שבא בני ברקי ומבלבל אותם......

נ.ב. מאוד מעניין כל אחד/ת שמציין/נת פה שהם עברו לפרפריה וטוב להם אז להיכן הם עברו
כי אחרי הכל אינו דומה בית שמש/ביתר לירוחם/תיפרח/צפת....
 
כתושבת פריפריה מאז ילדותי. קראתי את האשכול בחיוך.
כן, כל משפחתי המורחבת סבא וסבתא כל הדודים (מעל 10 משפחות) גרים בירושלים. למרות זאת המשפחה שלנו נחשבה להכי חכמה, מצחיקה, חדה ועם תקשורת בינאישית הטובה ביותר מכל המשפחה. עד היום.
על כל שאלה לימודית או התייעצות בענייני תוכניות כיתתיות או משפחתיות הייתי מקבלת טלפונים עם בקשות סיוע מירושלים...
לא רוצה להתגאות אבל גם אחי למדו בישיבות הכי נחשבות...
אז בבקשה... באמת שנות השמונים חלפו להן כבר לפני כמה עשורים. אנא פתחו קצת את הראש! בואו נגדל!
עד כאן נאום הלא משופשפת...
שוב--
הוצאו הדברים מהקשרם
לא דברתי על חריפות
לא דברתי על חכמה
וגם לא על שנינות

אני באמת מעריכה ומצדיעה לזה שאת מצחיקה וחכמה יותר מכל המשפחה שלך...
אבל דברתי על---

מ נ ט ל י ו ת!!!
[עיין ערך במילון]

אז אם כל הכבוד לכל אחד ואחד מכל קצוות הארץ
יש הבדל גדול במנטליות בין ירושלמי לפריפריונלי..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה