הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
זה קרה יום אחד כשהייתי בסופר.
חלפתי על פניה בהצצה קלה ומהירה. היא היתה חבוקה בין אחיותיה הבוגרות ודומה להן כשתי טיפות מים. לא פלא שלא הבחנתי בה. בתינוקת החדשה שהצטרפה לאחרונה למשפחה המגוונת הזו.
כך קרה שהמשכתי הלאה ממנה. לשורת המדפים הבאה.
הכנסתי מוצרים שונים וסביבי המולה של יום שישי בסופר.
פתאום, שמעתי קול בכי דק. חלוש. כאוב משהו. נעלב.
בכי? מישהו השאיר תינוק לבד?
החלטתי לקחת אחריות. לחפש את התינוק הבוכה ולהשיבו לאימו. הלכתי בעקבות קול הבכי. פוסעת לאט כדי לא לפספס את נקודת מפתח הסול של מנגינת הבכי הנוגה. ממש כמו במשחק "חם-קר".
ואז-
מצאתי אותו. את מקור הבכי.
הצצתי למדף.
הכל היה נראה מוכר, ישן. מי יותר ומי פחות. אבל בכי של תינוק קטן? כאן?
התעמקתי עוד קצת.
ואז ראיתי אותה.
חבויה. חבוקה חזק בין אחיותיה הבוגרות. הסתכלתי עליה. רגשות רחמים עלו בי. אין מצב להשאיר אותה כאן. בוכה.
לקחתי אותה ליד. היא נרגעה מיד.
הנחתי אותה בעגלה והמשכתי בקניה.
חיפשתי אחר כך ברשת תמונה שלה. שתכירו גם אתם. אולי גם אתם תשמעו את קול הבכי שלה בסיבוב בסופר ותחליטו לגאול אותה מן העצב.
יתכן והיא לא באמת תינוקת חדשה.
אבל בשבילי, זו פעם ראשונה שנתקלתי בה.
תכירו,
אינסטנט פודינג בטעם נוגט. מהדורה מיוחדת.
מיוחדת, למה?
כי העוגה הזו באמת מיוחדת. מאוד מאוד.
הגעתי הביתה.
לא היה לי לב לנטוש אותה. להניח בארון. מחשש שאשכח ממנה. כמו הרבה מאוד מוצרים ששוכבים אצלי בארון, מקבלים הבטחות שאוטוטו יבוא זמנם, ו.....חוזר חלילה.
פתחתי אותה, את האריזה. הרחתי. כן. מריחים נוגט.
עכשיו צריך להמציא לה עוגה.
האמת שבדרך הביתה מהסופר כבר רצו לי רעיונות בראש.
ידעתי שזו תהיה עוגה עם שכבה פריכה בתחתית. איזה שהוא שוקולד באמצע, ולמעלה שכבת קצף אפויה עם פודינג נוגט.
וזה מה שיצא:
טעמו כאן.
גם השכנה טעמה.
אמרו שטעים.
מאוד מאוד.
אז מתכון?
תבנית A4
מדידה בכוסות חד פעמיים לשתיה קרה.
לבצק:
2.5 כוסות קמח
1 כוס שקדים טחונים [עדיף מולבנים]
5 חלמונים
1 אבקת אפיה
2 סוכר וניל
1/2 כוס סוכר
2 כפות פודינג בטעם נוגט
3/4 כוס שמן
2 כפות מים
מעל הבצק:
150 גרם שוקולד מריר
1 כוס שוקולד צ'יפס לבן
לקצף:
5 חלבונים
1 כוס סוכר דמררה [אפשר לבן אם אין]
יתרת שקית הפודינג.
שמים בקערה את רכיבי הבצק. מערבבים ביד עד לקבלת בצק שאפשר לדחוס ולהדק בתבנית. דוחסים ומהדקים בתבנית A4 מרופדת בניר אפיה בשכבה אחידה ככל האפשר.
שוברים את השוקולד המריר לקוביות ומפזרים על הצק.
מכניסים לתנור ב 180 מעלות ל-2-2.5 דקות.
מוציאים ומורחים את השוקולד על כל הבצק בעזרת כף.
מפזרים שוקולד צ'יפס לבן מעל לשוקולד המריר.
בקערת מיקסר נקיה ויבשה מקציפים חלבונים לקצף קל. מוסיפים סוכר בהדרגה עד לקבלת קצף נוקשה. מוסיפים פודינג.
מורחים בעדינות מעל לשוקולד.
מחזירים לתנור ל 22-25 דקות עד שהקצף מקבל צבע חום והוא יציב ולא רטוב.
מקררים.
פורסים בסכין חדה ומשוננת כאשר בין חיתוך לחיתוך טובלים אותה בכוס עם מים כך היא תיפרס יפה והקצף לא יקרע.
שבת שלום!
חלפתי על פניה בהצצה קלה ומהירה. היא היתה חבוקה בין אחיותיה הבוגרות ודומה להן כשתי טיפות מים. לא פלא שלא הבחנתי בה. בתינוקת החדשה שהצטרפה לאחרונה למשפחה המגוונת הזו.
כך קרה שהמשכתי הלאה ממנה. לשורת המדפים הבאה.
הכנסתי מוצרים שונים וסביבי המולה של יום שישי בסופר.
פתאום, שמעתי קול בכי דק. חלוש. כאוב משהו. נעלב.
בכי? מישהו השאיר תינוק לבד?
החלטתי לקחת אחריות. לחפש את התינוק הבוכה ולהשיבו לאימו. הלכתי בעקבות קול הבכי. פוסעת לאט כדי לא לפספס את נקודת מפתח הסול של מנגינת הבכי הנוגה. ממש כמו במשחק "חם-קר".
ואז-
מצאתי אותו. את מקור הבכי.
הצצתי למדף.
הכל היה נראה מוכר, ישן. מי יותר ומי פחות. אבל בכי של תינוק קטן? כאן?
התעמקתי עוד קצת.
ואז ראיתי אותה.
חבויה. חבוקה חזק בין אחיותיה הבוגרות. הסתכלתי עליה. רגשות רחמים עלו בי. אין מצב להשאיר אותה כאן. בוכה.
לקחתי אותה ליד. היא נרגעה מיד.
הנחתי אותה בעגלה והמשכתי בקניה.
חיפשתי אחר כך ברשת תמונה שלה. שתכירו גם אתם. אולי גם אתם תשמעו את קול הבכי שלה בסיבוב בסופר ותחליטו לגאול אותה מן העצב.
יתכן והיא לא באמת תינוקת חדשה.
אבל בשבילי, זו פעם ראשונה שנתקלתי בה.
תכירו,
אינסטנט פודינג בטעם נוגט. מהדורה מיוחדת.
מיוחדת, למה?
כי העוגה הזו באמת מיוחדת. מאוד מאוד.
הגעתי הביתה.
לא היה לי לב לנטוש אותה. להניח בארון. מחשש שאשכח ממנה. כמו הרבה מאוד מוצרים ששוכבים אצלי בארון, מקבלים הבטחות שאוטוטו יבוא זמנם, ו.....חוזר חלילה.
פתחתי אותה, את האריזה. הרחתי. כן. מריחים נוגט.
עכשיו צריך להמציא לה עוגה.
האמת שבדרך הביתה מהסופר כבר רצו לי רעיונות בראש.
ידעתי שזו תהיה עוגה עם שכבה פריכה בתחתית. איזה שהוא שוקולד באמצע, ולמעלה שכבת קצף אפויה עם פודינג נוגט.
וזה מה שיצא:
טעמו כאן.
גם השכנה טעמה.
אמרו שטעים.
מאוד מאוד.
אז מתכון?
תבנית A4
מדידה בכוסות חד פעמיים לשתיה קרה.
לבצק:
2.5 כוסות קמח
1 כוס שקדים טחונים [עדיף מולבנים]
5 חלמונים
1 אבקת אפיה
2 סוכר וניל
1/2 כוס סוכר
2 כפות פודינג בטעם נוגט
3/4 כוס שמן
2 כפות מים
מעל הבצק:
150 גרם שוקולד מריר
1 כוס שוקולד צ'יפס לבן
לקצף:
5 חלבונים
1 כוס סוכר דמררה [אפשר לבן אם אין]
יתרת שקית הפודינג.
שמים בקערה את רכיבי הבצק. מערבבים ביד עד לקבלת בצק שאפשר לדחוס ולהדק בתבנית. דוחסים ומהדקים בתבנית A4 מרופדת בניר אפיה בשכבה אחידה ככל האפשר.
שוברים את השוקולד המריר לקוביות ומפזרים על הצק.
מכניסים לתנור ב 180 מעלות ל-2-2.5 דקות.
מוציאים ומורחים את השוקולד על כל הבצק בעזרת כף.
מפזרים שוקולד צ'יפס לבן מעל לשוקולד המריר.
בקערת מיקסר נקיה ויבשה מקציפים חלבונים לקצף קל. מוסיפים סוכר בהדרגה עד לקבלת קצף נוקשה. מוסיפים פודינג.
מורחים בעדינות מעל לשוקולד.
מחזירים לתנור ל 22-25 דקות עד שהקצף מקבל צבע חום והוא יציב ולא רטוב.
מקררים.
פורסים בסכין חדה ומשוננת כאשר בין חיתוך לחיתוך טובלים אותה בכוס עם מים כך היא תיפרס יפה והקצף לא יקרע.
שבת שלום!
Reactions: שמואלזון1 //