דיון היתר עיסקא משפטית והלכתית עם דגש לחברות P2P

[עבודות ל.B.A ולתואר]

דווקא בתקופות שהריבית נמוכה,
הייתי ממליץ לנוחעם מיודעינו לשקול השקעה ב P2P.

כשהריבית נמוכה, התשואה בהלוואות חברתיות גבוהה בפער מכספית וחברותיה
ואף בטוחה יותר (ביחס לעצמה) מבחינת סיכון הקרן.

צריך רק לודא פיזור מירבי על פני לווים רבים ככל האפשר
ולהתאים את מועד הפירעון לצרכיו של נוחעם.

לא שייך שזה יהיה כשר

 

[איש פנינים]

לא שייך שזה יהיה כשר

למה?

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

למה?

כיון שהם מלווים את הכסף שמפקידים אצלם לאלפי לווים חלק יהודים שלא שמו"ת ולא מאמינים בהיתר עיסקא ולא מתכוונים לזה, ועל פניו גם משפטית זה לא תקף למי שלא באמת מעוניין בזה, ולכן לא שייך להכשיר את זה.

היתר עסקה – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אמת מארץ תצמח]

כיון שהם מלווים את הכסף שמפקידים אצלם לאלפי לווים חלק יהודים שלא שמו"ת ולא מאמינים בהיתר עיסקא ולא מתכוונים לזה, ועל פניו גם משפטית זה לא תקף למי שלא באמת מעוניין בזה, ולכן לא שייך להכשיר את זה.

היתר עסקה – המכלול

www.hamichlol.org.il

לטריא יש היתר עיסקא.

 

[איש פנינים]

כיון שהם מלווים את הכסף שמפקידים אצלם לאלפי לווים חלק יהודים שלא שמו"ת ולא מאמינים בהיתר עיסקא ולא מתכוונים לזה, ועל פניו גם משפטית זה לא תקף למי שלא באמת מעוניין בזה, ולכן לא שייך להכשיר את זה.

היתר עסקה – המכלול

www.hamichlol.org.il

היתר עסקא של בלנדר כדוגמא:

היתר עיסקא - בלנדר הלוואות

חברת בלנדר הלוואות חברתיות מחזיקה בהיתר עיסקא המאפשר לקיחה וקבלת הלוואות לפי רוח ההלכה. מוזמנים להיכנס לאתר ולראות את היתר העיסקה של בלנדר.

loans.blender.co.il

עד כמה שידוע לי גם טריא וגם BTB מחזיקות בהיתר עסקא.
האם אתה חושב שהבד"ץ והרב דביר עשו שלא כהוגן?

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

לטריא יש היתר עיסקא.

היתר עסקא של בלנדר כדוגמא:

היתר עיסקא - בלנדר הלוואות

חברת בלנדר הלוואות חברתיות מחזיקה בהיתר עיסקא המאפשר לקיחה וקבלת הלוואות לפי רוח ההלכה. מוזמנים להיכנס לאתר ולראות את היתר העיסקה של בלנדר.

loans.blender.co.il

עד כמה שידוע לי גם טריא וגם BTB מחזיקות בהיתר עסקא.

ואז מה?

 

[איש פנינים]

ואז מה?

האם אתה חושב שהבד"ץ והרב דביר עשו שלא כהוגן?

אל תפחד לאמר את דעתך.
אם אתה סבור שזה היתר עסקא ששוה לצור ע"פ צלוחיתו, תגיד.

 

[ה. שלמה]

ואז מה?

ואז מי שלווה מטריא, לווה בתנאים הללו.
ומי שמשקיע בטריא מלווה בתנאים הללו.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

ואז מי שלווה מטריא, לווה בתנאים הללו.
ומי שמשקיע בטריא מלווה בתנאים הללו.

ואז יגיע אדם שאינו שומר תורה ומצוות ויגיד שההשקעה שלו נפלה והוא רוצה להישבע וכו' ויגידו לו שברור שההיתר עיסקא הוא רק אקט דתי ולא באמת מחייב משפטית, זה נחשב שההיתר עיסקא לא שווה כלום, ולכן החשיבות הגדולה של היתר עיסקא פרטי מול הבנק שנכנס לתיק האישי שלך, כי זה מוכיח שזה לא נעשה כפולקלור דתי גרידא.

היתר עסקה – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אמת מארץ תצמח]

ואז ימחקו לי את ההודעה ויגידו שכאן לא מדברים על רבנים וכו'....

תלוי.
אם היית כותב: יש רבנים (X ו Z) שאוחזים שהיתר עיסקא לא מועיל בזה מצב - לא ימחק.
אם כתבת 'לא שייך שזה יהיה כשר' סוף ציטוט - אכן צריך למחוק, זה הטעיית הציבור לכל דבר.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

תלוי.
אם היית כותב: יש רבנים (X ו Z) שאוחזים שהיתר עיסקא לא מועיל בזה מצב - לא ימחק.
אם כתבת 'לא שייך שזה יהיה כשר' סוף ציטוט - אכן צריך למחוק, זה הטעיית הציבור לכל דבר.

לא מספיק מכיר את הדיון בשמות של רבנים ולכן אני לא יכול לצטט את זה כך, מה שאני כן מכיר זה התקדים המשפטי שקבע "כי היתר העיסקא הוא מסמך דתי חסר כל תוקף משפטי. את קביעתו נימק בין השאר בכך שזו צביעות מצד התובע לבקש את היתר העסקה מראש, כטקס הנעשה מטעמים דתיים, ולאחר מכן לטעון כי יש לו תוקף משפטי. בית המשפט קיבל את חוות הדעת וקבע כי אין להיתר העסקה תוקף משפטי".

ומכיון שכך לכל היתר עיסקא שברור שהצד השני לא התכוון עליו יש כבר תקדים משפטי שהוא לא תקף. זה הדיון שאני מכיר, כל מה שיש צד להתיר היתר עיסקא כללי זה ביחס לאדם שברור שרוצה את ההיתר עיסקא לא רק כטקס דתי, ואז אולי בזה השופט יקבל את תוקפו של ההיתר עיסקא, אבל כלפי אדם שלא שתו"מ ברור שאין לו תוקף משפטי ומשכך אין לו תוקף בכלל.

 

[אמת מארץ תצמח]

לא מספיק מכיר את הדיון בשמות של רבנים ולכן אני לא יכול לצטט את זה כך, מה שאני כן מכיר זה התקדים המשפטי שקבע "כי היתר העיסקא הוא מסמך דתי חסר כל תוקף משפטי. את קביעתו נימק בין השאר בכך שזו צביעות מצד התובע לבקש את היתר העסקה מראש, כטקס הנעשה מטעמים דתיים, ולאחר מכן לטעון כי יש לו תוקף משפטי. בית המשפט קיבל את חוות הדעת וקבע כי אין להיתר העסקה תוקף משפטי".

ומכיון שכך לכל היתר עיסקא שברור שהצד השני לא התכוון עליו יש כבר תקדים משפטי שהוא לא תקף. זה הדיון שאני מכיר, כל מה שיש צד להתיר היתר עיסקא כללי זה ביחס לאדם שברור שרוצה את ההיתר עיסקא לא רק כטקס דתי, ואז אולי בזה השופט יקבל את תוקפו של ההיתר עיסקא, אבל כלפי אדם שלא שתו"מ ברור שאין לו תוקף משפטי ומשכך אין לו תוקף בכלל.

המון מלל והתחמקות.
הבד"ץ אוחז שאפשר לעשות היתר עיסקא בטריא.
חתם על זה.
אתה חולק 'בלי שמות של רבנים'.
נשמע לך רציונאלי, ועוד לכתוב בפסקנות 'לא שייך היתר עיסקא'.
?

מלבד זאת, בטריא ניתן לחתום דרך 'מכון היתר עיסקא' - שזה כמו היתר עיסקא פרטי, רק דרך הדיגיטל.
אאל"ט זה מאושר ע"י גלאט הון!

 

[ה. שלמה]

מלבד זאת, בטריא ניתן לחתום דרך 'מכון היתר עיסקא' - שזה כמו היתר עיסקא פרטי, רק דרך הדיגיטל.
אאל"ט זה מאושר ע"י גלאט הון!

מה הקשר?
גלאט הון טוענים שזה הית"ע מעולה, כשנחתם בין מלווה ללוה. זה לא המצב.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

מלבד זאת, בטריא ניתן לחתום דרך 'מכון היתר עיסקא' - שזה כמו היתר עיסקא פרטי, רק דרך הדיגיטל.

זה ללווים לא למשקיעים, ויש מצב שגם ההיתר עיסקא של הבד"ץ והרב דביר נועד ללווים לא למשקיעים צריך לבדוק את זה איתם

 

[bmsz]

לא מספיק מכיר את הדיון בשמות של רבנים ולכן אני לא יכול לצטט את זה כך, מה שאני כן מכיר זה התקדים המשפטי שקבע "כי היתר העיסקא הוא מסמך דתי חסר כל תוקף משפטי. את קביעתו נימק בין השאר בכך שזו צביעות מצד התובע לבקש את היתר העסקה מראש, כטקס הנעשה מטעמים דתיים, ולאחר מכן לטעון כי יש לו תוקף משפטי. בית המשפט קיבל את חוות הדעת וקבע כי אין להיתר העסקה תוקף משפטי".

ומכיון שכך לכל היתר עיסקא שברור שהצד השני לא התכוון עליו יש כבר תקדים משפטי שהוא לא תקף. זה הדיון שאני מכיר, כל מה שיש צד להתיר היתר עיסקא כללי זה ביחס לאדם שברור שרוצה את ההיתר עיסקא לא רק כטקס דתי, ואז אולי בזה השופט יקבל את תוקפו של ההיתר עיסקא, אבל כלפי אדם שלא שתו"מ ברור שאין לו תוקף משפטי ומשכך אין לו תוקף בכלל.

הטעות המרכזית היא שהנתון המשפטי המדובר ( עסק בעניין התנערות בנק מזרחי מהתחייבותו בהיתר ההעסקא)
תוקן ע"י כל בתי הדין כך שכיום הוא עומד גם כחוזה משפטי מחייב.
כך הסביר לי הגאון הרב אריה דביר שליט"א כשלמדתי סוגיית ריבית, והוסיף לי שהגריש"א עצמו לווה מהמזרחי לאחר תיקון ההיתר עסקא.
ישנם מספיק פקפוקים על ההיתר עסקא ללא העניין המשפטי.
כגון סברת החכמת אדם וכו ואכמ"ל.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

הטעות המרכזית היא שהנתון המשפטי המדובר ( עסק בעניין התנערות בנק מזרחי מהתחייבותו בהיתר ההעסקא)
תוקן ע"י כל בתי הדין כך שכיום הוא עומד גם כחוזה משפטי מחייב.
כך הסביר לי הגאון הרב אריה דביר שליט"א כשלמדתי סוגיית ריבית, והוסיף לי שהגריש"א עצמו לווה מהמזרחי לאחר תיקון ההיתר עסקא.
ישנם מספיק פקפוקים על ההיתר עסקא ללא העניין המשפטי.
כגון סברת החכמת אדם וכו ואכמ"ל.

נראה לי כבודו לא קרא את כל מה שכתבתי, ללווה פרטי שומ"ת אכן תוקן, בוודאי בהיתר עיסקא פרטי שנכנס לתיק האישי בבנק או בחברת המלווה, אבל בהיתר עיסקא כללי שאתה רוצה שיחול גם על לווה שכלל אינו יודע מהו היתר עיסקא אני לא חושב שהצליחו לתקן, זה אומנם עוד לא בא לידי מבחן, אבל יחסית לחוות דעת הקודמת של השופט חיים כהן ופסק ביהמ"ש בעימנואל אני לא משוכנע שהצליחו לסדר זאת, ואין אף אחד שיכול להגיד בוודאות שזה סודר כי זה עוד לא עמד למבחן משפטי, ולכן ההיתר עיסקא כללי יחסית ללווים שאינם שומ"ת ואינם יודעים מה זה, הוא הרבה הרבה פחות טוב ממכירת חמץ שאכילת חמץ שעבר עליו הפסח הוא רק איסור דרבנן. וכל אחד יעשה כשיקול דעתו.
בהצלחה.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

אני לא יענה על העניין המשפטי עד הסוף מכיוון שאני מדבר על הידוע לי הן ללוה והן למלווה ואני לא בקיא דיו בערכאות הישראליות.
העניין בהיתר עסקא פרטי הוא לא מוחלט כלל מכיוון שאנו חותמים על אינסוף פרטים בחוזים שאנו לא מודעים אליהם.
(הגריש"א לא סבר שבהכרח חייבים הית"ע פרטי).
ולסמוך על ההית"ע הכללי הוא הרבה יותר טוב ממכירת חמץ.

אתה שוב מפספס את הנקודה השאלה למי, לך שברור שרוצה את ההיתר עיסקא וזה לא רק אקט דתי, ולכן מבחינה משפטית זה הרבה יותר תקף, או ללווה חילוני שזה לא מעניין אותו שלפי התקדימים המשפטיים בית המשפט לא יקבל את הטענה שלו כיון שהוא לא באמת התכוון לזה.

 

[bmsz]

אני לא יענה על העניין המשפטי עד הסוף מכיוון שאני מדבר על הידוע לי הן ללוה והן למלווה ואני לא בקיא דיו בערכאות הישראליות.
העניין בהיתר עסקא פרטי הוא לא מוחלט כלל מכיוון שאנו חותמים על אינסוף פרטים בחוזים שאנו לא מודעים אליהם.
קשה לי להבין מדוע ללווה זה יזיק ואיך ביהמ"ש יפסול זאת הרי אם הלווה הוא התובע זה רק לטובתו ואם המלווה הרח שהוא מודע לעניין.

נראה לי שעניתי

 

[ה. שלמה]

נראה לי כבודו לא קרא את כל מה שכתבתי, ללווה פרטי שומ"ת אכן תוקן, בוודאי בהיתר עיסקא פרטי שנכנס לתיק האישי בבנק או בחברת המלווה, אבל בהיתר עיסקא כללי שאתה רוצה שיחול גם על לווה שכלל אינו יודע מהו היתר עיסקא אני לא חושב שהצליחו לתקן, זה אומנם עוד לא בא לידי מבחן, אבל יחסית לחוות דעת הקודמת של השופט חיים כהן ופסק ביהמ"ש בעימנואל אני לא משוכנע שהצליחו לסדר זאת, ואין אף אחד שיכול להגיד בוודאות שזה סודר כי זה עוד לא עמד למבחן משפטי, ולכן ההיתר עיסקא כללי יחסית ללווים שאינם שומ"ת ואינם יודעים מה זה, הוא הרבה הרבה פחות טוב ממכירת חמץ שאכילת חמץ שעבר עליו הפסח הוא רק איסור דרבנן. וכל אחד יעשה כשיקול דעתו.
בהצלחה.

לכאורה,
אם המלווה הוא אתה, והיתר עיסקה היא תמיד נגד המלווה, אין חשש שהלוה לא ירצה אותה.

 

[d&a]

אתה שוב מפספס את הנקודה השאלה למי, לך שברור שרוצה את ההיתר עיסקא וזה לא רק אקט דתי, ולכן מבחינה משפטית זה הרבה יותר תקף,

אם הטענה נכונה שההית"ע תקף רק למי שרוצה את ההית"ע ולא כמו שהבנק חתום ומצהיר שכל עסקיו על פי הית"ע
אני לא מבין למה כלפי מי שכן רוצה ההית"ע תקף, זה מאד משונה לומר שתוקף משפטי יהיה תלוי ברצון של המלוה או הלוה בלי לחתום עליו
לך ברור שאתה רוצה למה זה לא דברים שבלב?
יש גם הרבה דתיים שלא מודעים לצורך בהית"ע ועוד יותר כאלו שלא מבינים מה זה הית"ע, ויש אמריקאים שסומכים על האגרו"מ שמתיר להלוות או שחושבים שהבנק הוא ישות משפטית נפרדת ולא צריך הית"ע
ואגב, לאורך הדורות האחרונים גדולי ישראל חתמו על הית"ע לבנקים ולחברות והמושג של הית"ע פרטי נכנס למודה רק בשנים האחרונות, גם בתשובות הגרי"ש אלישיב יש כמה תשובות שהוא סומך על הית"ע כללי של חברת חשמל וטלפון.