דרוש מידע חרם בסמינר, נורמלי?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
אני יכולה להגיד לכם שאני עברתי חרם שנה שעברה ולא סיפרתי עד שאמא שלי שמעה ממשי מהכיתה שהעיזה! לספר לה ואמא שלי דיברה עם האמא של אותה בת והיא אמרה הבת שלי???? לא את טועה הבת שלך היא המתעללת.
ואז אמא שלי פנתה לבית ספר עזבו כבר שזה היה סוג של לחינם כי הייתי באה לבגרויות והולכת לבית כל השנה התפספסה אבל בדיעבד אותה אחת שסיפרה לאמא שלי הצילה אותי.
(הסיפור הרבה יותר ארוך)....
ואוו.
את נשמעת בן אדם חזק מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
זה נראה שיש פה משהו עמוק גם עם האמא של הבחורה הזו...
אני טועה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
ואי איזה עצוב שזה
לא יכולה לדמיין מה הבחורה עוברת ,זה גיל קריטי בבניית האישיות
הייתי ממליצה לדבר עם המורה או עם איש צוות אחר בסמינר שהתלמידה סומכת עליו
וכמובן להתיעץ עם דמות מקצועית מה עושים במצב הזה
מלא בהצלחה מחזיקה לה אצבעות
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אולי לפנות לדמות תורנית - רב או משהו שקשור לסמינר
נשיא הסמינר או רב חיצוני שמוסר שיעורים שיחשוב על פתרון
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אין כאן כמעט פרטים של הסיפור
מבין השורות נשמע לי שיש כאן קבוצת חברות טובות, שהיה משהו ביניהם וכרגע הם כביכול "הוציאו" בת מהקבוצה.
בטוחה שזה נקרא חרם??
הם מתעלמות ממנה במופגן (כלומר- שהיא באה לדבר איתן והן לא עונות)
היא מתקשרת והן לא עונות?
היא מנסה ליצור קשר להתנצל ולהתגמש ונתקלת בחוסר תגובה?
ניסתה אולי לשלוח מכתב הסבר והתנצלות?
כתה י"ב זה גיל שיש בו שינויים חברתיים, נשמע שהבת מורכבת מבחינה רגשית, לא ברור מה היא עשתה בסיפור והאם ניסתה לתקן
עצוב מאוד וקשה לבת בי"ב למצוא חברות חדשות אבל זה קורה.
השאלה אם מדובר כאן על חרם לא הגיוני לגיל ולכן מתאים לערב את היועצת/ מחנכת, או שמדובר על סכסוך חברתי, שהבת צריכה העצמה רגשית, תמיכה וייעוץ איך למצוא את מקומה בחברה
כמובן שלא באתי להוריד מעוצמת הקושי של הבת, כן לנסות להכניס את הסיפור להגדרות ופרופורציות הנכונות.
בהצלחה רבה!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #68
אין כאן כמעט פרטים של הסיפור
מבין השורות נשמע לי שיש כאן קבוצת חברות טובות, שהיה משהו ביניהם וכרגע הם כביכול "הוציאו" בת מהקבוצה.
בטוחה שזה נקרא חרם??
הם מתעלמות ממנה במופגן (כלומר- שהיא באה לדבר איתן והן לא עונות)
היא מתקשרת והן לא עונות? כן
היא מנסה ליצור קשר להתנצל ולהתגמש ונתקלת בחוסר תגובה? כן
ניסתה אולי לשלוח מכתב הסבר והתנצלות?כן
כתה י"ב זה גיל שיש בו שינויים חברתיים, נשמע שהבת מורכבת מבחינה רגשית, לא ברור מה היא עשתה בסיפור והאם ניסתה לתקן
עצוב מאוד וקשה לבת בי"ב למצוא חברות חדשות אבל זה קורה.
השאלה אם מדובר כאן על חרם לא הגיוני לגיל ולכן מתאים לערב את היועצת/ מחנכת, או שמדובר על סכסוך חברתי, שהבת צריכה העצמה רגשית, תמיכה וייעוץ איך למצוא את מקומה בחברה
כמובן שלא באתי להוריד מעוצמת הקושי של הבת, כן לנסות להכניס את הסיפור להגדרות ופרופורציות הנכונות.
בהצלחה רבה!
והעיקר תמשיכי את להיות לצידה, ולהיות חברה מסורה. זה נותן המון!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
לא, בכלל לא.
חיים לא קלים בלשון המעטה.
ממליצה לך מאד לעצור את הדיון כאן, פורום אינטרנטי פתוח הוא לא המקום לשאלות מסוג זה, ייתכן והשכן מקומה שמתחתייך בבנין עונה לך עכשיו, זה האחרון שהיית מתייעצת איתו בנושא הזה….
אין ספק שאם תחפשי היטב תמצאי דמות חיובית וטובה לקבל ממנה כח ( בסמינר או מחוצה לו) , דמות שאת יכולה לשתף בסיפור חייך ובכל הנתונים.
חשבי גם על העתיד… כל מה שת רושמת בפרוג נשאר עלייך לעד.. לא כדאי לעשות דברים שתתחרטי עליהם גם אם נראה לך ש את בשם בדוי…
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
ממליצה לך מאד לעצור את הדיון כאן, פורום אינטרנטי פתוח הוא לא המקום לשאלות מסוג זה, ייתכן והשכן מקומה שמתחתייך בבנין עונה לך עכשיו, זה האחרון שהיית מתייעצת איתו בנושא הזה….
אין ספק שאם תחפשי היטב תמצאי דמות חיובית וטובה לקבל ממנה כח ( בסמינר או מחוצה לו) , דמות שאת יכולה לשתף בסיפור חייך ובכל הנתונים.
חשבי גם על העתיד… כל מה שת רושמת בפרוג נשאר עלייך לעד.. לא כדאי לעשות דברים שתתחרטי עליהם גם אם נראה לך ש את בשם בדוי…
וזה חלילה מבלי להוריד מההתמודדות הקשה מאד שלך. חרם הוא חוייה מאד מאד לא נעימה. וכל הכבוד לך שאת מחפשת פתרון לדבר. הרבה סיעתא דשמיא!!!
🤔🤔
פספסתי משהו??
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
ממליצה לך מאד לעצור את הדיון כאן, פורום אינטרנטי פתוח הוא לא המקום לשאלות מסוג זה, ייתכן והשכן מקומה שמתחתייך בבנין עונה לך עכשיו, זה האחרון שהיית מתייעצת איתו בנושא הזה….
אין ספק שאם תחפשי היטב תמצאי דמות חיובית וטובה לקבל ממנה כח ( בסמינר או מחוצה לו) , דמות שאת יכולה לשתף בסיפור חייך ובכל הנתונים.
חשבי גם על העתיד… כל מה שת רושמת בפרוג נשאר עלייך לעד.. לא כדאי לעשות דברים שתתחרטי עליהם גם אם נראה לך ש את בשם בדוי…
לא דיברתי ע"ע. אלא על חברה ששיתפה אותי.
והיא לא מסכימה לי לדבר ע"ז עם א"א, ולכן התייעצתי כאן,
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אשתף מה אני עשיתי
בשיעור עם מורה עם לב טוב חכם ומבין ושהיא שאלה שאלה אצבעתי ושאלתי אולי יש למשהי מושג למה 7 בנות לא מדברות איתי אני פונה אליכן ואתן לא עונות לי אפשר לדעת למה? זה קשה לי זה כואב ובודד לי
אחרי השיעור אחת אחת נגשו להתנצל...
לא מבטיחה שיעזור אבל לי היה שווה לקחת סיכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
מדובר על חרם בלי הצקות/פגיעות. רק התעלמות כזאת...
לצערינו, אין לי דמות אחרת להפנות אותה אותה אליה.
זה אמנם נדיר בגיל הזה
אבל לא בלתי מצוי.
העבודה כרגע צריכה להיות מול הבת.
אשמח לעזור מעט ולכוון.
במייל שש ארבע שמונה 4338 בג'ימייל
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
עדיין אני חושבת שצריך להבדיל בין "ברוגז" ארוך טווח לבין חרם
מצטרפת.
לא צריך להקל בזה ראש בכל מקרה, אבל צורת הטיפול תהיה שונה.
אם מדובר בברוגז (לפי מה שנכתב בשרשור זה התחיל במריבה בין חברות), אפשר לנסות תהליך של גישור.
אם מדובר בחרם, שנמשך גם אחרי שהרוחות נרגעו והדם התקרר, ושכולל אולי גם אלמנטים של הסתה של בנות שלא מעורבות, הטיפול אחר.
דרך אפשרית לטיפול יכולה להיות למצוא בת שתתמוך בה. יש פרוטוקול לטיפול בחרם שכולל יצירת קבוצת תמיכה למוחרם שתביעה תמיכה פרטית ואחר כך גם פומבית. אני חושבת שהוא מיועד לגילאים קצת יותר נמוכים, אבל אפשר ללמוד ממנו. אולי במצב כזה כדאי להתחיל דווקא עם אחת הבנות שחברות בקבוצה המחרימה ולשכנע אותה להפסיק לשתף פעולה עם החרם. צריך לבחור בת עם מוסריות גבוהה ואמפתיה שאפשר לדבר אליה. זה יותר מועיל משיחת מוסר כללית. (לתמוך במוחרמת לא אומר בהכרח להיות חברה שלה, אלא רק להתנגד לחרם. היא יכולה להמשיך לכעוס עליה).
אולי יש אפשרות להתייעץ עם מישהו ממרכז תעצומות? הם מתמחים בדברים כאלו. אני לא יודעת אם הם נותנים ייעוץ בצורה הזו אבל שווה לנסות. אלו דברים שחשוב לעשות אותם נכון, כי להתערב חברתית לגיל 18 יכול לעשות יותר נזק מתועלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
לכל האלה ששאמרו שכדאי להתייעץ עם מישהי.
יש רעיון למשהי בדרום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
היי, עם זה עניין של כמה ימים זה יכול לעבור מאד מהר. שתתן לזמן לעשות את שלו.
ועצה ממני. שתתנצל בפניהם, למרות שזה לא אשמתה. בנות מוכנות לקבל התנצלות כנה. והם אולי תחזורנה להיות חברות שלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
לא נראה לי אפשר לסמוך על המלצות אנונימיות
אין אף מורה בכל הסמינר שאפשר לתת בה אמון? לא שתפתור את הבעיה אבל לפחות שתיקח את המושכות לחפש מישהי מקצועית שתכוון מה לעשות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
ממה שזכור לי מימי נערותי העליזים (איזה זקנה אני נשמעת עכשיו 😅)
קרה לפעמים בקבוצת חברות שלי שהיה סכסוכון מדי פעם
לא חסר סיבות.. בעקבות מסיבת יומולדת עם חילוקי דעות או טיול כנ"ל
אחרי יום יומיים או שבוע מתפייסות ושוכחות מהעניין
אבל אם מדובר פה על משהו רציני יותר,
יכולה לשתף מנסיון אישי, שהיה שלב שהרגשתי שהקבוצה כבר לא עושה לי טוב ולא מספיק שם בשבילי
אז למרות הקושי להפרד התחלתי לאט לאט להיפתח לבנות נוספות שעד אז לא פזלתי לכיוונן
ונוצרו לי חברויות וידידויות חדשות
לא יודעת איך המצב אצלה בכיתה, אבל למה אם לא קבוצת המחרימות היא תהיה בודדה?
שתחשוב תכלס איך היא מתקדמת מפה ועושה לעצמה טוב
זה רק יעצים אותה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
למעלה