התייעצות משחה לאקנה

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום,
אני סובלת מאקנה וביקשתי מהרופאה שלי תחליף לדואק.
היא רשמה לי משחה בשם קלינדה.
משהו מכיר? ניסה? ממליץ?
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שלום,
אני סובלת מאקנה וביקשתי מהרופאה שלי תחליף לדואק.
היא רשמה לי משחה בשם קלינדה.
משהו מכיר? ניסה? ממליץ?
תודה.

בני נוער הם בסיכון הגבוה ביותר לפתח אקנה, בגלל השינויים ההורמונליים שגורמים לייצור חֵלֶב. אקנה של גיל ההתבגרות בדרך כלל חולף כשמתבגרים, אך לא תמיד.

נהוג לחלק את האקנה לשני סוגים עיקריים:
  • אקנה וולגריס - הצורה השכיחה של אקנה.
  • אקנה קונגלובטה - צורה חריפה יותר של אקנה המתבטאת בהיווצרות ציסטות עמוקות היוצרות הצטלקויות.
ישנם גורמים רבים להתפרצות האקנה:
  • פעילות הורמונלית מוגברת כמו בגיל ההתבגרות או בזמן ביוץ או וסת.
  • פעילות מוגברת של 5 אלפא רדוקטאז, אנזים זה ממיר את ההורמון (הגברי, אבל נמצא גם אצל נשים) טסטוסטרון לדה הידרו- טסטסטרון (DHT), צורה פעילה יותר של ההורמון, וגורם לאקנה ולנשירת שער.
  • שימוש בתרופות כגון סטרואידים וגלולות למניעת הריון.
  • שימוש במוצרי קוסמטיקה ואיפור על בסיס שמן.
  • מתח נפשי - שיבוש האיזון ההורמונלי נובע גם עקב הפרשת יתר של הורמוני סטרס כגון קורטיזון מבלוטת יותרת הכליה.
  • מזון מתועש עשיר בשומן מחומצן: עוגות, בורקסים, מוקרמים, מוצרי מאפה: קוגל, ג'חנון, וכו' מגבירים את האקנה.
  • מזהמים - חשיפה למזהמים סביבתיים כמו שמן מכונות, פחם וזפת.
  • זיעה ולחות מוגברים – נגרמים בעיקר ממזון שומניים ומלוחים.
  • שטיפה מוגזמת או שפשוף של העור (גירוד או גירוי העלולים ליצור תגובה דלקתית).
  • אלרגיה או אי סבילות למזונות מסוימים - בין המזונות ה"בעייתיים" ניתן למצוא סוכר, קמח לבן, מוצרי חלב, שומנים רווים ושומנים מטוגנים. אם קיים חשד לאי סבילות או רגישות למזון אשר עלולים לגרום לבעיות עור ואקנה. בין המזונות האלרגניים מלבד מוצרי חלב וגלוטן, ניתן למצוא בנוסף גם ביצים, פירות הדר, מוצרי סויה, בוטנים, תירס ועוד. מומלץ לבצע דיאטת אלמינציה (הימנעות ממזונות אלרגיים לחודש ולאחר מכן החזרתם לתפריט) שבעזרתה ניתן לזהות את המזון האלרגני.
תוספי תזונה המסייעים לטיפול:
  • אבץ - צריכה תזונתית מספקת של אבץ היא הצעד הראשון בטיפול נגד אקנה, הוא משפר את בריאות העור, מסייע להפעלת ויטמין A החיוני לעור, הוא מנטרל את האנזים 5 אלפא רדוקטאז שגורם לייצור יתר של ההורמון הגברי הפעיל-DHT.
  • קחו תוסף 25-50 מ"ג בצרוף 1-3 מ"ג נחושת, פעמיים ביום עם הארוחות.
  • במקביל אכלו גרעיני דלעת, שעועית, אגוזים, דגנים מלאים. פזרו על הסלט חופן גרעיני דלעת העשירים באבץ.
  • ויטמין C - מטפל בצלקות אקנה על-ידי הגברת ייצור קולגן, חלבון שאחראי למבנה העור וחיוני לבנייה מחדש של עור בריא. כתוצאה מכך, ויטמין C עשוי להאיץ את הריפוי של צלקות אקנה.
  • במקביל אכלו פירות וירקות טריים העשירים בוויטמין C, חום ובישול הורס את הוויטמין.
  • ויטמין E טבעי (400 יחב"ל) - שומר על לחות העור, מגן על קרום התא מפני הרדיקלים החופשיים, מונע בריחת לחות מחוץ לתאים ושומר על העור גמיש. מסייע בטיפול בדלקות – במקרים של אקנה דלקתי הנגרם בעקבות שגשוג חיידק האקנה.
  • במקביל אכלו דגנים מלאים (אורז מלא, לחם מלא, קינואה, כוסמת) אגוזים זרעים וירקות, נמצא גם בשמנים צמחים מכבישה קרה כגון שמן זית (ולא מחומצן).
  • חומצות שומן מסוג אומגה 3 - מהוות חלק מהשכבה השומנית של קרומי התאים. הן שומרות על גמישות התאים ומפקחות על חדירותם לחומרים שונים. ולכן חיוניות לתפקודו התקין של כל תא ותא בגופנו, החל מתאי המוח והלב עד תאי העור.
  • במקביל אכלו בדגי ים, זרעי פשתן וצ'יה – העשירים באומגה 3.
  • B קומפלקס - ויטמיני B חיוני להתפתחות בריאה של גופנו. משפחת ויטמינים זו אחראית לייצור אנרגיה בתאים שלנו ולתפקוד תקין של איברי גוף רבים, כולל העור. ויטמיןB5 , במיוחד, נמצא כמסייע באקנה. ויטמין B12 משפר את ייצור תאי הדם האדומים, מחזק את תפקוד תאי העצב, וויטמין B6 מסייע בפירוק הורמוני הכבד, שינויים במצב הרוח ותשוקה למתוק, מסייע בהפחתת הפרשת החלב, ומסייע בהפחתת אקנה אצל מתבגרים. ויטמין B3 (המכונה ניאצינמיד) משפר את העור גמישות, מאזנת את גוון העור ונלחמת בדלקות.
  • קנו תוסף של B קומפלקס איכותי המכיל 25-50 מ"ג מכל סוג. חפשו תוסף איכותי המכיל את הנגזרות הפעילות של: ויטמין B12 (מסוג מתילקובלמין Methyl-Cobalamin) וחומצה פולית מסוג מתיל-פולאט (Methyl-Folate).
  • במקביל אכלו דגנים מלאים וקטניות העשרים בוויטמיני B.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
היי,
מישהי מכירה אולי משחה ליבוש חזק לפצעים?
נסתי כבר כמעט את כל המשחות מהבית מרקחת..
שום דבר לא ממש עזר
חוץ מדואק אבל כבר לא מיצרים את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לא מכירה את השני
דואק נחשב למאוד אפקטיבי והיה חסר בשנתיים האחרונות
כרגע חזר
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ליבוש הפצעים יש את הסבון אבוקדו של פוראוור
עליו מורחים קרם אלו פרופוליס
פנימי יש גם טיפול
אם מעניין אפשר בפרטי בשמחה
או בנייד 050-4123036
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני השתמשתי בזינדקלין בשילוב עם אפידו
(אחד היה ללילה ואחד היה ליום, לא זוכרת מה למה)
ועזר ממש, הרבה יותר מהדואק שלי לא עשה כלום....
משחות עוזרות גם לאחר הטיפול?
לא יודעת למה אבל מרגיש לי ששום משחה לא באמת עוזרת חוץ מבזמן הטיפול...
נגיד ראקוטן עוזר לשנים הבאות...?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
משחות עוזרות באופן זמני בלבד,
לעומת הראקוטן שעוזר לכמה שנים
אחרי הטיפול עם משחות אפשר לשמר את המצב עם סבונים טובים ועם שגרת טיפוח טובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
משחות עוזרות באופן זמני בלבד,
לעומת הראקוטן שעוזר לכמה שנים
אחרי הטיפול עם משחות אפשר לשמר את המצב עם סבונים טובים ועם שגרת טיפוח טובה.
אם אני מספיק משמרת ומטפחת לכאורה לא אמור לחזור????
יש מישהוא שלקח משחות מסוימות ולא חזר הפצעים לאחר שנתיים+...?
תודה..!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש לי פצעים מתחת לעור וכל פעם שאני שוטפת את הפנים עם סבון זה עוד יותר מגרה את זה,
יש פתרון?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם,
אני מתלבטת לגבי רכישת דירה שנייה וישמח לשמוע דעות ועצות.


יש לי הון עצמי של כ־500 אלף ש"ח.
ממה שהבנתי, בשנתיים האחרונות המחירים לא ממש עלו — ואולי אפילו ירדו — ולכן אני מנסה להבין מהי הבחירה הנכונה עבורי.


בגלל מס רכישה על דירה שנייה, רכישת דירת יד שנייה פחות רלוונטית עבורי: המס "אוכל" חלק גדול מההון, ובפועל זה מקטין לי משמעותית את האפשרויות.


חשבתי ללכת על דירה "על הנייר" בתנאי תשלום של 20/80, במחיר טוב. הרעיון הוא שעד למועד התשלום העיקרי אוכל או למכור את הדירה הקיימת או למכור את הדירה החדשה.
אבל יש לי התלבטות — התחושה שלי היא שמחירי הדירות על הנייר היום גבוהים מאוד ביחס לדירות יד שנייה, אולי כי היזמים צופים עליות מחירים?


בנוסף, אני כמעט ולא מוצאת פרויקטים שמתאימים לחיפוש שלי.


ועוד שאלה: במידה ויש פרויקט שמציע תנאי 20/80, פטור מהצמדה למדד והסבת ערבויות — כמה באמת זה משמעותי ושווה מבחינת העלות הכוללת? האם זה משהו שיכול להיות שיקול מכריע בהחלטה? (מדובר בקנייה ישירות מהחברה, לא דרך מתווכים).


אשמח לשמוע מחשבות מניסיון של אחרים.
תודה רבה!
שלום, קוראים לי ד"ר נחום שפילפוגל, אבל אפשר גם פשוט לצעוק "שפילפוגל!" וזה יכסה בערך שמונים אחוז מהמצבים שבהם אני מעורב. כך אני נקרא גם בקרב קהל חסידי, שכולל את אימי, שני סטודנטים מחליפים מהמכון לאנטומולוגיה וסוכן נדל"ן עם קוצר ראייה.

אני סופר. כלומר, אני כותב. כלומר, אני פותח מסמכי וורד, שומר אותם בשם 'ספר חדש גרסה סופית סופית סופית סופית 7', ואז נכנס ליוטיוב לחפש סרטונים של נמלים מחזיקות עלים עם ביטחון עצמי.

למה? כי אני גם דוקטור לשיבוט נמלים.

אם אתם שואלים את עצמכם מה זה למען השם 'דוקטור לשיבוט נמלים' אז קודם כל, תתביישו. שנית, זה מדע. שלישית, תפסיקו לשפוט אותי, הרי גם אתם אוכלים יוגורט פטל.

בקיצור, בין ספר לספר (ולפעמים גם תוך כדי), אני נמצא במשא ומתן קשוח מול העיתון העירוני של פתח תקווה על כל מיני דברים.

אני לא גר בפתח תקווה. אני גר במקום שאפילו וויז מתבייש להציע כיעד. אבל משהו בפורמט של עיתון שמודפס על נייר ממוחזר משמן פלאפל, שידר לי משהו טוב.

(כתבתי להם טור ניסיוני בשם: "צעקתי על חתול כי חשבתי שהוא ברווז". וקיבלתי תשובה בסגנון: "מעניין. נבדוק אם יש תקן לדברים מהסוג הזה." אני עדיין מחכה לאישור.)

אני גר לבד. כלומר, חוץ מהנמלים. וחוץ מהברווזים, שלא באמת פה.

למה, אתם שואלים?

יפה מאוד, עשר נקודות לגריפינדור! אני סובל מאנטידיפוֹבִּיה, שזה בעצם איזשהו פחד פתולוגי שברווז מסתכל עליי. מוזר, אבל אין מה לעשות, זה אני. (ובגלל זה, אגב, תוכלו לראות אצלי מצלמות בכל הבית, תוכנת אנטי-ברוז, וקמע בצורת חזה עוף מוקפץ.)

בוקר אחד, בדיוק כשסיימתי את מדיטציית 'קונקטינג טו דה אינר נמלה', שמעתי רעש לא חוקי (במובן העירוני של המילה). זה היה איזשהו משהו בין טלטול ספה לטלטול מקררים. ולא שיש לי משהו אישי נגד זה, פשוט אני אלרגי לטלטול מקררים באופן קיצוני. (זה גורם לעין שלי להתעטש.)

יצאתי למרפסת עם כוס קפה חם (שנקרא 'קפה מסוכן', כי אם אני שותה אותו מהר מדי אני מאבד תחושה בלשון), ובמקום גן עדן עירוני, אני רואה את ההפך מגן עדן (ראשון לציון, למי ששאל):

משאית ענקית פרקה לתוך הבניין ממול פריטים נוסח 'מכירת חיסול של נמל חיפה אחרי מלחמת העולם השלישית': פסנתר מחופה בפרווה; שני פסלים של כף יד שמחזיקה ספגטי; מקרר שנראה כאילו צילם את עצמו במראה והשתכנע שהוא דולפין; רכב קטן ושחור עם עוד אלפי פריטים עליו שעמד סתם כך, ואיש בגודל של שניים, עם גופיית NYPD עליו (שעל פי כל הסימנים לא היה שוטר אלא פשוט חובב אותיות) שנבח על בחור נמוך עם כובע של מכבי שירותי בריאות: "שים את הזה עם הזה, ועל זה תשים את זה!"

הנחתי שמדובר במישהו עם בעיית דקדוק מתקדמת. ולרגע אפילו התרגשתי. שכן חדש! אולי נוכל לדבר על נמלים. או על החיים. או לפחות לא לדבר בכלל, זה עדיף.

רשמתי לעצמי במחברת ההשראות: "דייר חדש. פוטנציאל גבוה להשראה, או לפחות לרצח סדרתי. אולי בספר הבא יהיה בתור דמות של בריון בשם משה שלא אוהב מוזיקה אבל כן אוהב לריב איתה."

ובלילה הראשון, כשאחזתי בכוס תה הצמחים שלי (תערובת של שומר, נענע וחוסר תקווה), שמעתי רעש.

גררררר-טראחחח-טוק.

הצצתי מבעד לעינית (עם מגן עין, בכל זאת, ברווזים...). אותו ענק מהבוקר היה שם, סוחב לבד מזוודה שעליה היה כתוב 'אל תפתח אותי או שתמות' במדבקות של אותיות.

וכמובן, אחרי כמה שעות, החלטתי, כמו כל אדם שאין לו יצר הישרדות, לגשת לשכן החדש ולומר שלום.

לא שבאמת רציתי, פשוט כשניסיתי לבשל ביצה, גיליתי שהכיריים מנגנות את המנון ברית המועצות. ואז המקרר פתח עליי עין. לא מטאפורית. ממש עין. של ברווז.

"לא שוב..." מלמלתי, בעודי מחפש את טיפות ההרגעה שלי (בתוך קופסה שכתוב עליה 'טיפות הרגעה. לא טיפות עיניים! לא לנסות שוב, שפילפוגל!!').

קיצר, פתאום החלטתי לבדוק מה קורה עם השכן החדש שלי.

הגעתי לדלת. שלט קטן היה תלוי שם:

"מיקי 'בננה' רוזנפלד. יועץ אסטרטגי, מתקן מזגנים, משחיז עקרונות מוסריים."

דפקתי בדלת.

הוא פתח.

אני יודע שזה נשמע קונספירטיבי, אבל נדמה לי שהבית שלו היה גדול יותר מבפנים מאשר מבחוץ. כמו נביחה של כלב קטן שמתגלה כשאגת אריה במיקרופון.

"כן?" הוא אמר.

"שלום. אני השכן ממול. אתה מאמין בקיום הברווזי..."

""מה אתה מקשקש יא חלוק, תוריד עיניים לפני שאכניס אותך לאקווריום עם החברים שלי."

"אבל... אני השכן שלך!..."

"לא מאמין לך."

ולפני שהספקתי לשאול למה, הוא פשוט הניף אותי באוויר, וסובב אותי כמו מאורר מקולקל משנות השמונים. הרגשתי את עקביי משחררים הודעת פרישה, ואת חוליות הצוואר רושמות צוואה.

"ש-ש-ש-שפילפוגל!!" צרחתי.

"מה זה אומר?"

"זה... קריאת עזרה במצבי סכנה נפשית. זה גם שם של פסיכיאטר יהודי מפורסם מספר. תבדוק!"

הוא הוריד אותי בזהירות של מי ששוקל להרים אותי שוב.

"אז מה אתה רוצה?"

"אמרתי, אני השכן ממול."

"עדיין לא מאמין."

שוב הניף. שוב סחרור. שוב: "שפילפוגל! שפילפוגל!"

"עכשיו מה זה אומר?" הוא נהם בין סיבוב לסיבוב.

"זה… זה… השם שלי. ככה קוראים לי. שפילפוגל זה אני. אני שפילפוגל. אני אישית."

הוא שוב הוריד אותי. הסתכל עליי.

"ועכשיו?" הוא נשם עמוק. נראה שהשתכנע. ואז, בא להניף שוב.

"שפילפוגל!!" צרחתי הפעם.

"מה הפעם?"

"זה… מחלת שיניים רגיזות נדירה. לא נעים. אתה לא רוצה שזה יתפרץ לך על הרצפה. בבקשה."

הוא נעמד. שתק. שקל. ואז אמר: "תראה לי שאתה גר מולי."

גררתי אותו החוצה. הצבעתי על הדלת שלי. על השלט: "ד"ר שפילפוגל. נא לא לנקוש אם אתה ברווז".

הוא הנהן. הושיט יד לשלום. לחצתי.

"אני מיקי. מיקי ה'בננה'."

"ואתה, מה… עושה?"

"לא ראית בשלט? אני יועץ אסטרטגי, מתקן מזגנים, ו… לפעמים, שוכר גופות להברחה."

"ברווזים יש לך?"

"לא. אבל אל תכניס לי נמלים."

מכאן והלאה הכל הידרדר.

בבוקר שלמחרת, המקרר שלי עשה קולות של בכי, הנמלים מעבדה הביטו בי בזלזול, והעכבר של המחשב התעקש לזוז שמאלה לבד. ואז, מעטפת דואר הגיעה אלי, עליה היה כתוב: "תפסיק להסתכל עלי. אני רואה אותך. ברווז."

רעדתי. מבט של ברווז? כבר היו לי סיוטים גרועים מזה! כולל אחד שבו כל טור הנמלים שלו נשא משקפי שמש ואמר 'גוואק גוואק'.

אבל את שיא האימה חוויתי בשתיים בלילה. דפיקות בדלת. לא רגילות. שלוש קצרות ואחת ארוכה. בדיוק כמו הקוד הסודי שאני עצמי המצאתי בקעמפ. (אחרי שהעיפו אותי כי התעקשתי על סמינר 'תודעה נמלתית'.)

כמובן שפתחתי.

'בננה' עמד שם. מחזיק תבנית ביצים, לובש חלוק מגבת ומסכה מוזרה.

"שמעתי שאתה עושה ניסויים", הוא אמר.

"כן. בשיבוט נמלים."

"יפה. תשתדל שהן לא יזחלו לקומה שלי, הן יכולות להיתקל באגו שלי."

צחקקתי.

"טוב, אה... אני צריך להשתמש בטוסטר שלך."

"בשלוש בלילה?"

"זה השעה של העסקאות הלוהטות."

"אתה בטוח שהכוונה היא לטוסטר, ולא למשהו דמוי טוסטר?"

"אני אוהב קרואסונים חמים."

חשבתי שאולי אני הוזה. אולי זו תוצאה של קפאין יתר, או של שאיפת אבקת חלב נמלים (טעות נפוצה). אבל אז הוא הוסיף: "ואל תדאג. אם תתנהג יפה, אני אפילו לא אפתח את המקרר שלך."

נתתי לו להיכנס. הוא חימם קרואסונים בטוסטר, ואז נעלם. פשוט ככה. נעלם. כמו מחשבה חיובית של אשכנזי ממורמר.

למה הוא בא? מה הוא עשה פה? ולמה המקרר שלי מתריע על 'נוכחות לא מאושרת באגף הגבינה'?

לא מצאתי אותו. אבל מצאתי את קרטון הביצים שלו. פתחתי, והיו שם תפוחים, ועין מזכוכית של ברווז. לפתע שמתי לב שעל תפוח אחד רשום באותיות שוקולד:

"אני יודע מה עשית לקלמנטינה."

(אני? מה עשיתי לקלמנטינה? הרי אני קילפתי בדיוק לפי ההוראות של האו”ם.)

רגע, כתוב 'אנחנו'! מי זה 'אנחנו'? הנמלים שלי לא יודעות קרוא וכתוב!

(חוץ מאחת, לודמילה, אבל היא סובלת מתסמונת פרידמן... עזבו, לא נכנס לזה עכשיו.)

מסקנה:

או שאני משתגע, או שמישהו מנסה להטריל אותי דרך גבינה, ברווזים ושכן שהוא תמהיל בין מאפיונר לטבח של קיבוץ חפץ חיים.

אם אתם קוראים את זה, ואתם במקרה שוטרים, או מישהו שמטפל בטיפול קבוצתי במכורים לשיבוט נמלים, בבקשה תזכרו את שמי:

דוקטור נחום שפילפוגל.

המקרה שלי מתחיל בבננה, חולצה, ותפוחים בסלון.

והברווזים?

הם עוד יבואו.

אם יהיה ביקוש, בעז"ה בל"נ אמשיך...

תודה ענקית למ.ח. על ההשראה לשם, ל
@דוכסוסטוס על ההשראה לעלילה, ולג'יי קיי רולינג על ההשראה לחלק מהפאנצ'ים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה