התייעצות לא מצליחה לאהוב אותה

[נחמי3]

יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

וואי איזה כוחות את צריכה, שה' יעזור לך אני מקווה שכן תצליחי לתת לה גם במה שאת מחסירה ממנה... לאט אבל בטוח

 

[כתיבת תוכן]

ואוווו קודם כל כמו שכולם כתבו מרגש ומחזק לשמוע אמא שפותחת את הנקודה הכי עמוקה.
ברור שזה מצריך הרבה אומץ והרבה כוחות וכנראה שיש לך אהבה גדולה לילדה שהיא זו שדחפה אותך להיחשף.
אני רוצה לתת לך כיוון חשיבה קצת שונה
אוליי במקום חוסר אהבה המילה הנכונה תהיה תסכול/אכזבה/בושה.
אז נכון שהרגשות האלה יכולים לגרום למרחק מסויים
אבל אלה לא הפכים של אהבה!!!

אז כן כולנו אצל חלק מהילדים לפחות חשים לפעמים את הרגשות האלו וזה בהחלט מתסכל!

אבל זה בדיוק ההבדל בין אהבה לתינוק אפילו שהוא מוגבל ושופך על עצמו כי ההרגשה שלנו כלפיו שתפקידנו להשלים את החסר שלו ומה שהוא לא מסוגל לעשות לעשות בשבילו
לבין גיל גדול יותר שאנו מרגישים שתפקידינו לתקן אותם ולא להשלים אותם. וכשלא מצליחים לתקן אז זה יוצר רגשות שליליים.

אז אוליי דווקא המציאות שאת לא מקבלת את הקושי ומתעקשת לתקן זה חייב לבוא עם תסכול. אבל עדיף מאשר לקבל אותה כמו תינוק ולהשלים אותה כי אז היא לא תתפתח .

העיקרון מבוסס עפ"י דברי הרב דסלר ביסוד הנתינה בין בין בני זוג דדם אדרבה צריך להסתכל איך להשלים ולא איך לתקן.

לא יודע אם עזרתי משהו אבל הרהרתי בקול על התופעה הזו שכולנו חווים בצורה כזו או אחרת...

 

[עדי זהב]

באמת התרגשתי!
לא ציפיתי לכזה משוב חם

אז קודם כל ברור ברור שישנה אהבה אחרת מהיכן התסכול מה אפשר לעשות?

נשמעת גישה מעניינת,
כיוון חשיבה ייחודי ועמוק.
מן הסתם מדובר בשיטה שלמה לא על רגל אחת...

אותו ילד/ה /איש/ה מסכנ/ה שלא קיבלה את המתנה הזאת, מעבר לקושי שאת חווה באופן אישי כלפיה, היא חווה מכל הסביבה, בגן קשה לה למצוא חברות ובהמשך לגיל ביה"ס ואפילו אח"כ, , אחרי מודעות לקושי המתמשך הקשר עם ילדה כזאת

זהו שב"ה יש לה חן מתיקות ויופי, והיא אהובה בחברה ב"ה (הכל יחסי לרמת התקשורת כמובן)
תסכל אותי שלי קשה איתה באופן אישי, בשונה מאחרים שאוהבים אותה.

זה נכתב מעצמו. הייתי חייבת

וואווווו אין לי מילים,
רק דמעות
ריגשת!

אני אבקש ממנה אישור לפרסם

אשמח מאד, תודה!

אז אוליי דווקא המציאות שאת לא מקבלת את הקושי ומתעקשת לתקן זה חייב לבוא עם תסכול. אבל עדיף מאשר לקבל אותה כמו תינוק ולהשלים אותה כי אז היא לא תתפתח .

מעניין, אחשוב על זה
תודה.

 

[נחמי הברפלד]

בל"תק
אשכול נוגע ללב
נכון,את יכולה לפנות לטיפול וזה מומלץ וכדאי אבל עד שזה יקרה את יכולה להפנים שאהבה זה לא אך ורק דרך מגע וחיבוק פיזי הרי זה עיקר הקושי בשבילך נכון? אולי את יכולה בינתיים לתת לה דיבורי אהבה סתם כך באמצע היום זה יכול להיות לך יותר קל

 

[הרי זהב]

יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

יודעת על הרבה אמהות טובות שיש להן קושי לאהוב ילד ספציפי...
אם בגלל שמאתגר, אם בגלל שיש בו חסרון דומה לאמא שהיא מאז ומתמיד לא סבלה בעצמה.. וכד'

 

[חולי]

יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

אני לא קראתי את התגובות,
אבל ראשית שתדעי שהרגשות שלך הכי נורמליות בעולם, והכי חשוב לא לכעוס על עצמך אלא פשוט לחבק את עצמך ולהבין עם עצמך את הקושי.
ברגע שתדעי למה את כועסת יהיה לך יותר קל להתמודד,
וגן כאשר תכילי את עצמך יהיה לך יותר פניות להכיל את הילדה עם כל הקשיים...
ולגבי הילדה - תשבי עם עצמך ותביני ממה נובע הקושי של הילדה.
וכל פעם תזכירי לעצמך לדוגמא: הנזלת זה אלרגיה היא כ"כ מושלמת וכך תלמדי את עצמך לאהוב את הקושי.
וכך גם יהיה לך יותר פניות ללמד את הילדה מתוך מקום מכיל איך לנגב את הנזלת מיד וכו'
זה תהליך של מודעות מול עצמנו אבל מודעת הזאת שווה.

וחוץ מזה, אפשר גם לדבר עם הילדה ולהביא אותה למודעות ולהבנה.

 

[Ruti Kepler]

יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

בנוסף לכל הדברים החכמים שכתבו כאן,
בגיל הזה לפעמים מספיק טיפול פסיכולוגי רק לאמא, לברר על מה יושבים הרגשות הקשים מול הילדה, ולפרק אותם אחד לאחד.

מצוי מאוד שלהורה קשה עם אחד מהילדים. לפעמים הילד הזה משקף לו את עצמו, לפעמים את בן הזוג או הסבא...
וכל מה שההורה הרגיש כל החיים מול עצמו/בן זוגו/אביו, מתפרץ בעוצמה מול הילד הזה, התמים והחמוד, שלא מבין בכלל מה רוצים ממנו.

 

[עורכת קליפים]

יש את הגב' צביה טוקצינסקי שיש לה שיטת טיפול מהממת בכוח המחשבה שעוזרת מאד.

דרוש מידע - שיטת טיפול של הגב' צביה טיקוצ'ינסקי

מחפשת מידע על שיטת הטיפול של הגב' צביה טיקוצ'ינסקי. השיטה מבוססת על כח המחשבה ודמיון מודרך. אשמח לשמוע מבעלות נסיון האם זה עזר..כמו כן אשמח לקבל מידע על מטפלת בשיטה זו בבית שמש בשם דרורית ברון.קצת דחוף אשמח לתגובתכם...

www.prog.co.il

בקשה - הרבנית צביה טוקצ'ינסקי

אשמח למידע איך אפשר להשיג מס' טל' שלה תודה!

www.prog.co.il

 

[ללא שם]

במקרה הרבה פחות קשה ממה שתיארת כאן, עזר לי קבלת החלטה שכלית, נחושה, שהילדה שלי תקבל את מה שהיא צריכה בלי קשר לרגשות שלי, בעצם להשלים עם ה"אחד בפה אחד בלב" כי בסך הכל אני באמת אוהבת אותה רק שקשה לי איתה כרגע, בסוף לאט לאט זה עבר גם ללב. נניח קשה לי לתת לה חיבוק כי זה לא מה שבא לי עכשיו וזה לא ספונטני ואני נותנת מהמקום של - לילדה הזאת מגיע חיבוק כמו כל ילדה, זה לא חיבוק קר זה חיבוק עם רגש מסוג אחר פחות כיפי יותר חומל.
בהצלחה

 

[אבקת אפיה]

רציתי להוסיף כאן משהו
קראתי פעם באחד הספרים של חיה הרצברג (מקוה שאצליח להעביר את הדברים)
השאלה שלנו לא צריכה להיות "איזו פעולה נעשה כדי לאהוב את הילד"
אלא "מה חוסם את רגש האהבה להתעורר כלפי הילד"
כי בסופו של דבר כל מכלול הרגשות קיים בתוכנו והם יוצאים החוצה כלפי מה שמעורר אותם
כשפועלים בצורה כזאת יותר קל להגיע לנקודה הפנימית האמיתית
מווה שהסברתי את עצמי טוב..

 

[MRF]

לא קראתי תגובות
אחד תבקשי בדיקה גנטית כי אין קושי ללא סיבה ואם הבדיקה הראשונה תקינה תבקשי את השניה [אקסום] או שתעשי פרטי ב2000 שח בביה"ח אם יש בעיה מקבלים החזר [מכירה משהו שאמרו שאין לו מספיק בעיות אז לא מאשרים בדיקה שילם פרטי ומצאו לתדהמתם תסמונת נדירה וקיבל מיד החזר] מקבלים מביטוח לאומי קצבה טובה ואז אפשר לומר שלפחות מקבלים תשלום על העבודה איתה והטיפולים [התשלום האמיתי בעוה"ב]

מחלקים את ההסתכלות ל2 העבודה עם הילד כולל הכשלונות והחוסר הצלחות הבושות והפדיחות
הילד עצמו -הנשמה שלו
ואז כשהם לא קשורים אחד לשני אפשר לאהוב את הפנים ללא תנאי של החוץ- קראתי על איזה רב שסבל הרבה רפואית ואמר שהגוף שלו הוא כמו הבגד\החליפה לנשמה ולכן לא משנה מה קורה לבגד זה רק כסות לנשמה שהיא האמת והתכלית

לחשוב על הילד עצמו שסובל וקשה לו וגם היה רוצה מאד להצליח ולהיות כמו כולם וכמה צריך להתאמץ בשביל כל דבר
זה לא אשמתה שהיא נולדה ככה כל הפשלות הבעיות הקשיים היא לא עושה אותם בכוונה [ולכן גם כשצועקים כדי לחנך בפנים צריך להיות רגועים כי היא משהו אחר היא לא עושה מכוונה אז אני מחנכת בצעקה אבל הפנים רגוע כי בטעות ושלא באשמתה עשתה מה שעשתה [כאילו אם כועסים זה כמו לח"ו להתעצבן על הקב"ה שנתן לנו את הבעיה הזאת] אולי קיבלה פחות שכל או הגוף שלה פחות מתפקד, היא לא עשתה את זה לעצמה, היא הייתה רוצה מאד מאד לקלוט להבין ולפעול כמו שצריך]

היא גם הייתה שמחה להיות מושלמת זה לא שהיא לא מושלמת היא מושלמת-זה השלמות שלה עכשיו בעולם הזה זה בדיוק התוכנית שנקבעה לה מראש [וגם שלך...] לא מה שאנחנו חושבים שמושלם באמת מושלם הקבה יצר עולם מושלם ואם היא נולדה כך היא חלק מהשלמות הזו.

המון הצלחה וכח לאמא יהודיה שנותנת הכל לבת שלה ורוצה גם לאהוב אותה [אולי תשלחי אותה ליום יומיים ותשימי לב פתאום שאת מתגעגעת?]

 

[MRF]

אה ועוד משהו
לא להרגיש נקיפות מצפון שלא אוהבים
זה רק מחליש ולא עוזר
לתת אהבה גם אם זה חיצוני
לא יודעת אם חייבים לאהוב

 

[מקופלת]

אולי, אולי תנסי רק במשהו אחד לטפל בה בלי לשפוט, אולי רק ורק!!! אחרי האמבטיה את כן נותנת לה נשיקה וחיבוק, או מיד אחרי שחוזרים מהגינה שוטפים ידיים ופנים נשיקה וחיבוק

מסכימה עם ההודעה של @ללי ללוי , להתחיל בקטנה ממש ולנצל הזדמנויות שזה מרגיש קצת יותר נעים.
רוצה רק להוסיף, שכשאת כבר כן מסוגלת ויכולה לחבק, שווה לתת חיבוק ארוך (כמובן רק במידה ונוח לך עם זה), כי מחקרים מוכיחים שאחרי 20 שניות של חיבוק מופרש הורמון האהבה (אוקסיטוצין )

 

[shali]

יש לי ילדה בת 3.4 מתוקה, חברותית, מלאת אהבה, טובת לב, רגועה ושמחה ב"ה
יש לה המון קשיים התפתחותיים מינקות, (מטופלים כמובן), והיא מתמודדת עם הרבה אתגרים.

אני מרגישה קושי ענק לאהוב אותה, אני כועסת עליה המון,

בגלל הקשיים כל הזמן נשפך לה/נופל לה/נופלת/מתלכלכת/נתקעת
אציין כי עם שאר האחים/יות אני אמא חמה, זורמת, אוהבת, מביעה, וכן היא ממש לא הבכורה.
לא מרגישה שהנתינה לה מולידה אצלי אהבה, אני נותנת לה בלי סוף, דואגת לה, גם במובן פיזי וטכני, וגם נפשית משתדלת מאד (לא כ"כ בהצלחה)
קשה לי לחבק אותה, כי תמיד יש לה נזלת וזה מרגיז אותי, ועד שאני מנגבת לה כבר יוצא הטעם, וזה לא ספונטני.

(אני חושדת שהכעס שלי עליה יוצא כי היא כביכול לא מספיק מושלמת ופוטוגנית)

אשמח לעצות, או הכוונה, בעיקר מכאלה שחוו/חווים דחיה/כעס מילד מסוים.
תודה

אנא, אל תשפטו.
מי שלא מכיר או שמזדעזע, באמת אין צורך להגיב.
האשכול נכתב בכאב גדול,
לא מעונינת בהטפות מכל סוג, או בתיאור הנזק שנגרם לילדה חלילה.

אין לי עצה לכתוב לך

אבל רק להגיד ישר כח
על הכנות
על האומץ
על האכפתיות
את הכי אמא בעולם!!!

 

[OTA]

ממליצה על טיפול דיאדי בשיטת DIR (דרך משחק) מאד מתאים לילדה בגיל כזה במיוחד עם קשיים.
יש לי להמליץ לך על כמה נשות מקצוע מעולות בתחום!
וכמובן תהיי רגועה את אמא מדהימה זה זועק ממה שכתבת!

 

[עדי זהב]

דיבורי אהבה

צודקת. זה באמת קל בהרבה ממגע.

וכל פעם תזכירי לעצמך לדוגמא: הנזלת זה אלרגיה היא כ"כ מושלמת וכך תלמדי את עצמך לאהוב את הקושי.

תודה, אהבתי מה שכתבת!

אין קושי ללא סיבה

נכון, באמת הקשיים שלה מאובחנים ומתוקצבים,
אבל זה עדיין קשה..

המון הצלחה וכח לאמא יהודיה שנותנת הכל לבת שלה ורוצה גם לאהוב אותה [אולי תשלחי אותה ליום יומיים ותשימי לב פתאום שאת מתגעגעת?]

רעיון מתוק, התחברתי!

יש לי להמליץ לך על כמה נשות מקצוע מעולות בתחום!

אשמח ממש
תודה!
נשמע בדיוק מתאים, כי לא יודעת עד כמה תשתף פעולה בשיח.

 

[מירי עוס]

כי לא יודעת עד כמה תשתף פעולה בשיח.

נשמע בדיוק מתאים, כי לא יודעת עד כמה תשתף פעולה בשיח.

כל טיפול לילדים צעירים הוא דרך משחק/חומרים/תנועה.
בהנחה שאת הולכת על טיפול דיאדי, לדעתי כדאי להתמקד בלחפש מטפלת שעובדת עם ילדים צעירים מאוד, מטפלת דיאדית. טיפול דינמי, מכוון להתקשרות וקשר.

 

[elishir]

ממליצה על טיפול דיאדי בשיטת DIR (דרך משחק) מאד מתאים לילדה בגיל כזה במיוחד עם קשיים.
יש לי להמליץ לך על כמה נשות מקצוע מעולות בתחום!
וכמובן תהיי רגועה את אמא מדהימה זה זועק ממה שכתבת!

על מי את ממליצה?

 

[תהילושש]

דיבורי אהבה

ואולי להכין לה איזה משהו שהיא אוהבת-"הכנתי במיוחד בשבילך". זה יכול גם לשמח אותה מאוד.

בהצלחה ענקית, וכל הכבוד על הפתיחות, את אמא מושלמת!!!

 

[הטעם המושלם]

בלת"ק
קודם כל חיבוק ענק! זה לא קל!
דבר שני תנסי להוריד מעצמך עול שלה. למשל- כותבת דוגמאות בשביל הרעיון, קחי לאן שמתאים אצלכם- לשלוח אותה להתפתחות הילד עם דודה/ אחות גדולה/ ביביסיטר או אפילו אבא.
אם יש מעקבים תבדקי מה אפשר כבר לבטל.
וכן על זו הדרך. כשהטכני יהיה פחות קשה את תהיי יותר פנויה לילדה עצמה.