דרוש מידע מתלבטת.... שאלה בעיצוב מטבחים

  • הוסף לסימניות
  • #1
ארונות סהרה.
מתלבטת בין ברזים זהב מוברש ואז ידיות זהב מוברש.
לבין ברזים שחור גרפיט ואז ידיות שחורות/ צבע סהרה.
מה חושבים???
הזהב יצא כבר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם תעשי מטבח שהולך
רוב חיי המטבח יהיה לך מטבח שלא הולך...
מה את יותר אוהבת?
למה את יותר מתחברת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
ברזים גרפית וידיות שחורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה מה שגם אני חושבת.... אבל יש כאלו שאומרים שעדיף את הזהב ..
אשמח לעוד תגובות
קחי בחשבון ממה שאני מכירה גרפית מתנקה פחות טוב, יותר רגיש לחומרים, וכשמקבל אבנית באזור הידית זה ממש בולט. כדאי לברר בחנות כשקונים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ארונות סהרה.
מתלבטת בין ברזים זהב מוברש ואז ידיות זהב מוברש.
לבין ברזים שחור גרפיט ואז ידיות שחורות/ צבע סהרה.
מה חושבים???
הזהב יצא כבר...
אני עשיתי עכשיו מטבח סהרה עם ברזים וידיות זהב ממש מהמם ומוסיף צבע למטבח ראיתי סהרה עם ברזים וידיות שחורות לטעמי פחות מוצלח
אם תרצי אחפש תמונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני עשיתי עכשיו מטבח סהרה עם ברזים וידיות זהב ממש מהמם ומוסיף צבע למטבח ראיתי סהרה עם ברזים וידיות שחורות לטעמי פחות מוצלח
אם תרצי אחפש תמונה
איזה שיש עשית והאם עלית עם השיש לקיר או עשית חיפוי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
איזה שיש עשית והאם עלית עם השיש לקיר או עשית חיפוי?
עשיתי אסקלה 155 ממש נקי ויפה
עליתי על הקיר עם השיש זה נותן מראה אחר והרבה יותר יוקרתי.השקענו כ"כ הרבה במטבח שלא שווה לדעתי לחסוך את הכמה אלפים ולשים קרמיקה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
עשיתי אסקלה 155 ממש נקי ויפה
עליתי על הקיר עם השיש זה נותן מראה אחר והרבה יותר יוקרתי.השקענו כ"כ הרבה במטבח שלא שווה לדעתי לחסוך את הכמה אלפים ולשים קרמיקה
בשביל לעלות על הקיר אני צריכה עוד 7 מטר שזה מיקר מאוד!!!!
מחפשת קרמיקה /חיפוי שדומה מאוד לשיש הזה.
איפה עשיתם את השיש ?וכמה בערך עלה למטר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
בשביל לעלות על הקיר אני צריכה עוד 7 מטר שזה מיקר מאוד!!!!
מחפשת קרמיקה /חיפוי שדומה מאוד לשיש הזה.
איפה עשיתם את השיש ?וכמה בערך עלה למטר?
עלה 1300 למטר אצל יהודי יותר זול מערבי!!עשינו אצל אומן השיש באור יהודה אבל רק אם יש לך סבלנות כי הוא עמוס בעבודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לאחרונה אמרו לי בחנות שהשחור הוא צבוע ולכן מתקלף לעומת כל המוברשים שזה הצבע של הנירוסטה עצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מחפשת המלצה לחיפוי מתאים למטבח עם ארונות סהרה. הברזים בצבע כסף ולכן מחפשת המלצה לשיש וחיפוי מתאים לגוון הזה (לא זהב)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

חור שחור

המשפחה שלי משכה תמיד תשומת לב מהסביבה.
לא היה בנו שום דבר מיוחד, זה היה רק בגלל בצלאל.
בצלאל היה הבכור שלנו, והוא היה פשוט כוכב.
כולם אמרו לי שזכיתי באח הגדול הכי טוב שיש. בצלאל היה בחור כריזמתי, כזה שכולם שמו לב אליו. כשהוא נכנס לאולם הישיבה, בית המדרש הרועש נהיה שקט לשנייה.
הוא ידע לומר את המשפט הנכון, לחייך בזמן הנכון, להצחיק את הרמ"ים ולסחוף חברים.
ואני? אני צעדתי אחריו בתחושת גאווה. הייתי “אחות של בצלאל”, ותמיד זה נאמר בחיוך.

לא פעם ראיתי איך בחורים מתרחקים מהקיר רק כדי לתת לו לעבור, איך קבוצות שלמות חיכו שיצטרף אליהן כדי להתחיל לדבר אתו. הוא היה המרכז, והעולם סבב סביבו.
בבית הוא היה מלא אנרגיה, מספר סיפורים, מפזר בדיחות. ומפגין התנהגות אצילית ומופתית.
אמא הייתה אומרת שהוא “אור”, ואני הסכמתי איתה. ואפילו לא קינאתי.

מה שלא הבנתי אז, זה שיש רגעים שבהם האור שלו לא באמת האיר. לפעמים, כשהחברים כבר הלכו והוא נשאר בבית, שמתי לב שהחיוך שלו נעלם מהר מדי. פעם אחת ראיתי אותו עומד במטבח, מביט בחלון כאילו מחכה למשהו. הוא חזר לחייך כששם לב שהסתכלתי עליו, ואני לא העזתי לשאול אותו מה קורה.

הלילות היו הזמן שבו בצלאל הפך לשקט במיוחד. דלת סגורה, אור כבוי מוקדם מהרגיל. חשבתי שהוא פשוט עייף מכל הפופולריות הזו, מכל הרעש שסביבו.

עד אותו טיול.

עשינו פיקניק ביער אשתאול. ואחרי שאכלנו ושיחקנו דמקה, אמר בצלאל שהוא רוצה לעלות למצפה 314, הליכה של חצי שעה. מי בא איתי? שאל.
הלכנו רק אני והוא.

כל הדרך הוא שתק. שלא כהרגלו. ואני חדלתי עד מהרה מהנסיונות לפתח שיחה. הלכנו בדממה.
כשהגענו למצפה עמדנו נדהמים מהנוף הפנורמי, שאור שקיעה צבע אותו בארגמן כמו איזה ציור דמיוני.
ישבתי על מין סלע ארוך, ובצלאל בא ועמד מולי, פניו חיוורות במקצת והוא נראה עייף בצורה שלא הייתה מוכרת לי, סחוט מבפנים.
“אפשר לשבת?” הוא שאל, כאילו אי פעם הייתי אומרת לו לא.
זזתי לפנות לו מקום על הסלע לצדי. הוא התיישב, ובמשך רגע ארוך לא אמר כלום.

ואז זה יצא ממנו בבת אחת.
לא צעקה, לא בכי. רק אמת חשופה.
הוא סיפר לי שכל הצחוקים, כל הביטחון והקלילות - הם שכבות של כיסויים, מסיכות. שהוא קם כל בוקר בתפקיד, מפחד שאם רק לרגע ירשה לעצמו הפסקה קטנה מהתפקיד ששיחק, אנשים יראו כמה הלב שלו ריק ומפוחד.
“כולם חושבים שאני הכי מאושר,” הוא לחש, “ואני אפילו לא יודע מי אני בלי כל זה.”
"אומרים שאני כוכב, הא. אני יותר כמו חור שחור!"
לא ידעתי מה זה חור שחור, אבל זה היה נשמע נורא גם בלי לדעת.

ישבתי לידו בלי לומר מילה. קטפתי מהשיח שלידי מין ענף ארוך מלא עלעלים קטנים ויפים, ושיחקתי איתו בין ידי.
בצלאל התנשם קצת מהר מהרגיל וידו תופפה על לחיו.
הלב שלי היה איתו.
כל כך איתו.
ישבנו והבטנו בנוף המדהים ההולך ומחשיך, כשרוח צוננת החלה לנשוב ולנפנף את שולי בגדינו.
הושטתי לו את הענף שהחזקתי וכשהוא לקח אותו, הוא הביט בי.
בפעם הראשונה הרגשתי שאני רואה את בצלאל באמת. לא האח המושלם, לא כוכב כריזמתי. אלא בן אדם שמבקש שמישהו יכיר אותו גם מאחורי כל האור.
מישהו שיודע להכיל גם חור שחור.

באותו לילה נולד לי אח חדש.
הפכתי להיות "אחות של בצלאל" במשמעות אחרת לגמרי.
אחות אמיתית.
לפי כמה שנים
כתבתי פאנפיק - סוג של המשך/סגירת קצוות
לספר של נחמן גרשונוביץ - זהב אדום / שחור
קראתי לזה: "זהב לבן - מה עוד נשאר"
בזמנו זה פורסם ע"י נחמן גרשונוביץ בשם בדוי - לבקשתי
ועכשיו אני רוצה לשתף את כולכם
הפרולוג מבוסס על קטעים מתוך הספר של נחמן גרשונוביץ
והשאר זה בעיקר כתיבה שלי - כמובן מבוסס על הספרים
אני בעצם סוגר כמה פינות בעלילה
כי כמי שמכיר את גרשונוביץ
ההמשך שהובטח לספר
ככל הנראה לא יצא בשנים הקרובות...

לתשומת לב
מי שלא קרא לאחרונה את הספר המדובר - לא יבין את הסיפור
עדיף לקרוא קודם כל את הספר המדובר.
ואז תבינו מה אני בא לסגור כאן.

פרולוג
סטאניסלב סקולוב טיפס במעלה החבל, מתנשף, רשרוש קל מעליו, המפקד
בלוב בחן את פניו רגע ארוך, עיניו הכחולות בוהקות מתוך הבור האפל,
מבע של תימהון משתקף בהם, המפקד בלוב הגה בלא קול "מצטער"...
ודוקרן זעיר צץ בין בתי האצבעות בכפפה שלו.
החבל נקרע.
מתוך הבור נשמעה צעקה מתמשכת.
הוא התאמץ לקום, כאב מצמית תקף את רגלו, הוא גרר את רגלו על גבי
הקרקע, מותיר בה חריץ ארוך לא אנושי.
●●●
שנים רבות הוא כאן, מצייר על הקיר, כמעט השלים את הציור.
הוא עומד על דרגרג הברזל המוכתם בכתמי צבע רבים מספור, בגוונים
רבים עוד יותר.
הוא שמע פסיעות, הרבה קטפיליסטים עברו כאן מאז, אבל הפעם...
דיבורים, הוא התרכז, הקול נשמע לו מוכר.
למרות שהיה מודע לנוכחותם הוא לא הסתובב אליהם, אף לא הראה סימן
של התעניינות, פניו כמעט צמודות לקיר, ידו מעל ראשו, מכחול זעיר נע
בתנועה איטית, בלתי-מורגשת, כאלו עומד על מקומו.
הוא מעתיק מזכרונו את קומפוזיציה שבע מאת ואסילי קנדינסקי, זו היצירה
הכי מורכבת שלו, הוא ראה אותה כשביקר עם בתו לודה בגלריית
טרטיאקוב במוסקבה.
הקולות התחזקו, "את באמת זוכרת כל דבר שאת רואה וקוראת"?
"את האיור הזה ראיתי עוד לפני שהיו לי כישורי צילום מנטלי" קולה התגבר
"הייתי ילדה... ביקרתי עם אבא בגלריית טרטיאקוב במוסקבה..."
רגע האם אני מדמיין? או שזה אמיתי? אני שומע אותה, את לודה, לודה
בתי המקסימה...
הוא הציץ בהם במבטו, כן, זאת היא, אני בטוח.
אבל אסור לי להתגלות, שלא יתפסו אותי, ההוראה היא לחסל את כל חברי
פרויקט 'זהב אדום', עד שימצאו את האוצר ובו מוצפנים שמות כל חברי
הקג"ב ויעצרו אותם, אני חייב להישאר כאן.
●●●
ירפולק עבר שוב על פני אולם קומפוזיציה שבע, האמן הפרוע עדיין נמצא
באותו מקום, כמו בובה על חוטים, זז בקושי.
האמן השמיע קול שיעול קצר כאשר נעצר ירפולק בפתח האולם...
הוא פנה ללכת משם, ואז נעצר שוב, מסתובב, מחזיק את הנר רחוק מגופו,
כמה פעמים ראה כאן את האולם, ואת האיור הזה, מעולם לא החליף מילה
עם האמן, מעולם לא ראה את פניו...
כנראה עוד פליט מן החיים...
זו קומפוזיציה שבע של קנדינסקי, המורכבת שביצירותיו, וכאן מדובר
בהעתקה, אבל האם זו העתקה מן הזכרון?
ירפולק נטה מעט הצידה, מנסה לראות אם יש בידיו של האמן תמונה או
דפים, לא הצליח לראות.
לפתע נרעד כולו, האמן מוכר לו מעט, הוא מיקד את מבטו שוב, והביט
בריכוז בפניו העצובות של האמן.
הוא מאוד דומה לאבא שלי, "מוי פאפא..." (אבא שלי - ברוסית)
"פאפא..." הוא לחש, ספק לעצמו, ספק לקירות המנהרה.
"פאפא..." הלחישה כמעט הפכה לצעקה.
האמן הפנה את מבטו לעברו, ואז עצר נדהם...
"אתה טי ירפולק?" (זה אתה ירפולק? - ברוסית) שאל בלא קול.
"דה פאפא" (כן אבא - ברוסית) קולו רעד.
הם נפלו זה על צווארי זה, גועים בבכי, בכי של התרגשות.


1
הנר שבידו הבהב הבהוב גסיסה.
באחת הכל הפך שחור.
ירפולק שלף מכיסו פנס, אלומת אור לבנבנה האירה במעט את החושך.
סולם נראה כמה מטרים לפניהם.
"בא אבא, נצא מכאן, לפני שהכל יתמוטט".
"לא, לא... לפני שיוצאים..." ענן אבק התקדם לכיוונם "אאטטששיי" הזקן
השתנק "יש עוד אוצר"...
"מה? באמת?? יש עוד אוצר???" מבט התמיהה על פניו גבר עם כל מילה שהוציא מפיו.
שנים רבות חיפש את האוצר וחקר אחריו ואף פעם לא שמע על אוצר נוסף...
הזקן לא הצליח לענות, רק הצביע לכיוון כלשהו ובקושי מלמל "לשם".
הם התקדמו באיטיות תוך כדי סדרת שיעולים עזה שהופקה בצורה מעוררת
השתאות מפיו של הזקן, סדרת שיעולים שהיתה מנצחת בתחרות על שיא
גינס, אם רק היה מתמודד עליו.
הזקן גורר את רגלו, מותיר בקרקע חריץ ארוך...
●●●
רעש עמום נשמע מתקרת המנהרה, "הכל הולך לקרוס!!!" צעק ירפולק.
הם התחילו לרוץ, ירפולק תומך באביו, תקרת המנהרה החלה להתמוטט
מאחוריהם.
הזקן התנשף בקושי רב "לא. אני. לא. יכול. יותר!"
"אבא רוץ, הכל מתמוטט!!!!!!!!" שאג ירפולק.
"לא, אני לא יכול!!" צרח הזקן בהחלטיות. "תעזוב אותי, תציל את עצמך!!!"
"לא. לא אבא, אתה-לא-עוזב-אותי. נשימה. תמשיך בשביל לודה, כבר
שנים אתה מחכה לרגע הזה".
נשמע רעש אדיר.
תקרת המנהרה קרסה.
"איייייייייייייי!!!!"
ירפולק התכופף "פאפא שתו סלוצ'ילס סתבוי???" (אבא מה קרה איתך? - ברוסית)
"האבן..." הוא נאנח בכאב "היא... נפלה לי על... הרגל".
ירפולק הרים את אביו על כתפיו, ורץ לכיוון היציאה מהמנהרה.
"לא... רגע... אבל... האוצר?.." התחנן הזקן "לא, אני לא יכול לצאת מכאן
לפני שנמצא אותו..."
"אבל אבא..."
"אתה לא תבין..."
ירפולק לא הגיב.
"יש כאן מימין פניה שדרכה ניתן להגיע לאוצר."
הם פנו ימינה, מתקדמים בזהירות, רצפת המנהרה הייתה זר


2
הם פנו ימינה, מתקדמים בזהירות, רצפת המנהרה הייתה זרועת מכשולים,
סלעי ענק התנשאו בכל פינה. וענני אבק כיתרו אותם מכל עבר...
פינג דה הופיע מולם "הי, לאיפה אתם הולכים??".
"מה השאלה? אנחנו הולכים הביתה".
"לא כל כך מהר..." הרהר לעצמו פינג דה תוך שהוא משחק בקצוות שרווליו
בצורה מוכרת.
"אל תנסו לעבוד עלי" סינן, "אתם מחפשים את האוצר השני?!" ספק שאל
ספק קבע, נותן להם את ההרגשה שהוא יודע הכל...
"לא... זאת אומרת כן, אבל זה, לא מה שאתה חושב..." אמר הזקן.
פינג דה הביט בזקן במבט בוחן "אז איפה האוצר??" שאל.
"תשמע רגע, אתה לא מבין... אין לך מה לעשות עם האוצר הזה, זה משהו
אישי..."
רעש מהיר של חיתוך באוויר...
מטח מחטים...
"לא, לא, בבקשה!" זעק נואשות הזקן "תקשיב רגע... האוצר הזה הוא משהו
אישי, אתה..." לא מספיק להשלים את המשפט, נופל על הקרקע, כשכמות
לא מבוטלת של מחטים מקשטת חלקים נרחבים ביותר מגופו.
ירפולק התנפל, מנחית אגרופים, פינג מסתובב בתנועות מהירות רגועות
משהו.
אגרוף, חסימה, נעילה, השתחררות מהירה, בעיטה, חדירה.
ירפולק היה מאומן היטב באומנות ה'טו קאן דו', הוא למד אותה בעת
שהותו בצרפת, בנסיונותיו למצוא את זהב אדום, בין ניסיון אחד למשנהו,
והגיע לדרגות גבוהות ביותר.
הוא זכר את שאמר לו המאסטר באימון הראשון... "תזכור... שמה של
אומנות הלחימה הוא 'טו קאן דו' שתרגומו 'רגליים וגם ידיים', מה שאומר
שהקובע באומנות זו הם הרגליים הרבה יותר מהידיים, אני יודע שיותר
קשה לתרגל תנועות מדויקות ורכות עם הרגליים, אבל זהו הסוד... האויב
בדרך כלל לא יהיה מאומן כמוך ברגליים, כיוון שבשאר האומנויות נותנים
פחות מקום לרגליים, וזהו היתרון שלך על פני אויבך..."
הוא אכן זכר זאת.
גם פינג היה מאומן, הוא בלם את המכות אחת לאחת בצורה מעוררת
השתאות, כך שנראה שהוא בכלל עומד ברוגע על מקומו באמצע איזושהי
מדיטציה, ובסך הכל מנסה לגרש עם ידו האחת זבוב טרדן.
הקרב היה קשה...
פינג כמעט וניצח, אך בעיטותיו של ירפולק עמדו לפינג בעוכריו, באומנות
שבה לחם לא נתנו משקל כה רב לרגליים כמו ב'טו קאן דו'...
דריכת אקדח.
הם היו עסוקים בקרב, כל אחד ידע שזהו קרב לחיים ולמוות, מי שמאבד את
הריכוז אפילו לשנייה נופל שדוד, לא שמים לב לכלום מחוץ לטווח גופו של
היריב...
יריה.
פינג דה נפל מדמם בראשו.
●●●
"איזו סייעתא דשמיא שפגעתי בו" אמר הזקן.
"סטול-טיש ריבה-פיש נוזק-מסר לוצה-בסר" לחש ירפולק.
"פיענחתם כבר את המשפט הזה??" שאל בחיוך הזקן.
ירפולק הנהן.
"טוב אבא, אעזור לך לשלוף את המחטים".
כעבור שמונה דקות ושלושים וחמש שניות, ארבעים ושש מחטים, וכמות
לא מבוטלת בעליל של אנחות כאב, הם המשיכו בדרכם לאוצר.
"אבא, אולי תספר לי קצת על האוצר, במה בדיוק מדובר".
"זהו סיפור ארוך..." אמר הזקן באקסטזה... והתחיל לספר...
הם המשיכו ללכת לאורך המנהרה, ערמות אבנים, סלעים, אבק, חול,
מתקדמים באיטיות לכיוון בלתי נודע...


אפילוג
הזקן הפנה את אצבעו לנקודה כלשהי ברחבי רצפת המנהרה, "הנה כאן
הנחתי בזמנו את האוצר".
הם חפרו בידיהם החשופות בעפר, מחפשים...
פתאום חש ירפולק במשהו, הוא חפר במרץ מוגבר.
מעלה בידיו דף נייר לבן חלק...
הוא שלף אותו באיטיות והגיש לאביו "זה מה שחיפשנו?" הוא שאל.
"כן", אמר הזקן בחיוך דומע, "שנים חיכיתי לרגע הזה..."



אשמח לתגובות
נ.ב. תנסו להיות עדינים עם ביקורות
זה שיתוף ראשון שלי בפורום
כתבתי את זה לפני שנים
וזה הדבר הראשון שכתבתי...

אשמח לשתף עוד עם יש רצון בכך...
אומרים הרבה על GPT , אמרתי בא ננסה לעשות איתו עיצוב חדר ילדים
היה לי בראש איך אני רוצה את החדר.
את ההשארה המקורית היה לי מהחדר ש
@פרי ולס העלתה כאן.
הרעיון לקחת את שתי הקירות הנגדיים באחד יש מיטה קומתיים מרובעת( קיימת לבנה עץ צבע בתנור...) ובשני לעשות ארון שבתוכו מיטת תינוק
תראו את ההתכתבות, היה קשוווח וארוווך, ולא יצאתי עם משהוא סופי בכלל..... אבל היה מענין

בסוף זה ירד כי אין לי בראש איך לבנות מיטה בצד ימין אם אי אפשר לשים מסגרת בצד ימין שעליו הארונות ישענו ( בגלל החלון )
אולי למשהי יש רעיון שכן יהיה אפשר?


אז כך היה:


נפלו כמה קטעים, אבל בגדול...

יש לך תוסף של אדריכלות והדמיה?

ChatGPT said:​

אין לי תוסף ספציפי שנקרא "אדריכלות והדמיה", אבל אני כן יכול לעזור עם הרבה דברים שקשורים לתחום הזה, כמו:
  • יצירת הדמיות אדריכליות מתיאורים טקסטואליים (כולל יצירת תמונות של מבנים, חללים פנימיים, סגנונות עיצוב ועוד)
  • עזרה עם רעיונות עיצוביים: סגנון מודרני, כפרי, יפני, תעשייתי וכו’
  • תכנון חללים בסיסי (layout), קומפוזיציה של חדרים, פרטי בניין
  • הכנת חומרי פרזנטציה – כמו לוחות השראה, תיאור קונספט עיצובי, טקסט להצגת פרויקט
  • עזרה בכתיבה מקצועית לאדריכלים (תיק עבודות, דוחות, תיאורי פרויקטים)
  • ייעוץ לגבי כלים כמו SketchUp, Revit, Rhino, V-Ray ועוד (ברמה טכנית או רעיונית)
  • רינדור תמונות (אם תתאר מה אתה רוצה לראות – אוכל ליצור תמונה בהתאם)
אם אתה מחפש משהו מסוים – תן לי כיוון, ואוכל להפעיל את הכלים הרלוונטיים. רוצה להתחיל עם הדמיה מסוימת? רעיון? טקסט לפרויקט?
2/2
4o

ChatGPT said:​

מעולה! נשמע כמו פרויקט מתוקתק – חדר ילדים עם קיר מרכזי של 330 ס"מ, ובו אתה רוצה לתכנן ארון משולב עם מיטת תינוק.
בוא נתחיל בשלבים ונתכנן את זה חכם, גם מבחינת פונקציונליות וגם אסתטיקה.



🔧 פרטי החדר הבסיסיים:​

  • רוחב הקיר המרכזי: 330 ס"מ
  • החלון: בצד ימין של הקיר, נושק אליו – חשוב בשביל תאורה ואוורור.
  • רצון עיצובי: ארון קיר שמשולבת בו מיטת תינוק.



🧩 הצעה לתכנון פרטי (סקיצה רעיונית):​

1. חלוקה כללית של הקיר המרכזי (330 ס"מ):

  • צד שמאל: ארון בגדים – בערך 120 ס"מ
  • מרכז הקיר: נישה עם מיטת תינוק – כ-90 ס"מ
  • צד ימין: יחידות אחסון פתוחות/סגורות – כ-120 ס"מ
    (אפשר גם להפוך את זה לפינת החתלה, מדפים לספרים, צעצועים וכו')



2. המיטה המובנית:

  • מיקום: במרכז הקיר – שיקבל איזון ויזואלי.
  • גובה בסיס המיטה: כ-40-50 ס"מ מהרצפה.
  • מעל המיטה: יחידות אחסון או מדפים (לא עמוקים, שלא יהיו מסוכנים).
  • מתחת למיטה: מגירות אחסון לבגדים, חיתולים, שמיכות.



3. עיצוב הארון:

  • ארון בגדים: דלתות הזזה או פתיחה (תלוי במקום בחדר)
  • אפשרות לדלתות עליונות מעל כל המכלול – לאחסון פריטים שאינם בשימוש יומיומי.
  • חומרי גמר: עץ בגוון בהיר (למשל ליבנה/מייפל), גימור מט, או לבן עם נגיעות צבעים רכים (תכלת, אפרסק, אפור בהיר).



🎨 שאלה אליך לפני הדמיה:​

כדי לייצר לך הדמיה ריאליסטית – אשמח לשמוע:
  1. מה גובה התקרה בחדר?
  2. מה צבע/סגנון שאתה אוהב? (מודרני, כפרי, סקנדינבי, בוהו וכו')
  3. רוצה שגם שולב מקום החתלה בתוך הארון הזה, או נפרד?
  4. רוצה שהמיטה תהיה נשלפת/מתקפלת פנימה או קבועה?
ברגע שיהיו לי התשובות, אוכל לבנות לך הדמיה ויזואלית שתמחיש את כל הקונספט הזה. רוצה? 😄
4o

You said:​

התקרה בגובה סטנדרט,אוהבת סקנדנבילא צריכה מקום החתלהמיטה קבועה שתוכל בהמשך להיות מרום ישיבה זאת אומרת מעקה שיוכל להסיר אותושים לב לחלון בצד ימין

ChatGPT said:​


Updated saved memory
Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

לא מתאים לי שהמיטה באמצע כי יש מיטה ממול שניפתחת - זאת אומרת הרוחב המקסימלי של הארון יהיה 60 והמיטה שנמצאת בתוך הארון צריכה להיות בצד ימין

ChatGPT said:​

הבנתי אותך מצוין 👍
אם יש מיטת אורחים/נפתחת ממול, אז ברור שצריך להשאיר מרחב תנועה נוח באמצע החדר.

🔁 עדכון תכנון לפי מה שציינת:​

  • רוחב הארון הכולל: עד 60 ס"מ עומק (סטנדרטי לארון עומד – מעולה).
  • מיקום המיטה: בצד ימין של המכלול – צמוד לחלון.
  • שאר הארון: בצד שמאל, יחידות אחסון/דלתות, עם אפשרות לשלב גם מדפים פתוחים לחלק עליון.
  • המיטה: מובנית בגובה סטנדרטי, עם מגירות מתחתיה. המעקה ניתן להסרה בעתיד, והחלק הזה יוכל לשמש כספסל ישיבה/קריאה כשכבר לא צריך מיטת תינוק.



🖼️ רוצה שאעדכן את ההדמיה לפי זה?​

זה ייראה בערך כך:
  • ארון משמאל
  • מיטה קבועה בתוך נישה בצד ימין, צמודה לחלון
  • קווים נקיים, עץ בהיר, לבן, תאורה טבעית – סקנדינבי במיטבו
אם מאשר – אכין לך הדמיה חדשה בהתאם 🎨
4o

You said:​

יאאלא...

ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

לא הכנת הדמיה נכונה, המיטה צמודה לימין, ושם לב בחלון צמוד לפינת הקיר שנושקת לקיר במרכזי אי אפשר שיהיה ארון שם רק אולי ארון עליון

ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

אוחח אתה מתבסס על התמונות הקודמות ואז ההדמה על הפנים, אל תב אתמונה רגע תבין שניה מה אני רוצה

ChatGPT said:​

הבנתי אותך, ועכשיו אני עוצר את ההדמיות כדי להבין בדיוק מה את רוצה – בלי לקפוץ קדימה.
בואי נעשה סדר לפי מה שאמרת:



📐 מבנה הקיר המרכזי:​

  • אורך הקיר: 330 ס"מ
  • חלון: בצד ימין – צמוד מאוד לפינה, כך שאין מקום שם לרהיט עומד. אולי מדף עליון בלבד.



🎯 הדרישות שלך:​

  1. עומק כולל: עד 60 ס"מ (כדי לא להפריע למיטה נפתחת ממול).
  2. מיטת תינוק קבועה – ממוקמת בצד ימין (בצמוד לחלון), בגובה ספסל, עם מעקה שניתן להסרה.
  3. הארון – משולב עם המיטה, אבל לא ימנע מהאור/הגישה של החלון.
  4. לא צריך משטח החתלה.
  5. סגנון עיצובי: סקנדינבי – עץ בהיר, לבן, נקי, נעים.



🧠 רעיון לסידור נכון לפי מה שתיארת:​

  • צד שמאל של הקיר: ארון בגדים עומד (בערך 160-180 ס"מ רוחב), עם דלתות ומגירות.
  • במרכז: אזור מעבר/מדפים רדודים, אולי נישה לקישוטים או ספרים.
  • צד ימין (בפינה): מיטת תינוק מובנית בתוך שידת עץ בגובה ספסל, צמודה לקיר ולחלון.
    • מתחת למיטה: מגירות אחסון.
    • מעל: רק יחידות תלייה עליונות, שלא מפריעות לאור מהחלון.



✏️ לפני שאני יוצר הדמיה חדשה:​

רק תני לי אישור – זה הסידור שאת רוצה?
אם כן, אני עושה הדמיה אחת מדויקת ואחרונה, שתשקף בדיוק את התכנון הזה.
רוצה שאמשיך? 💛
4o

You said:​

אני יותר אוהבת ארונות סגורים, אבל כן חייב כמה מדפחם כדי לאזן,מה שכן לדעתי אי אפשר מדף מעל המטה כי החלון יהיה שם - אז מה אומר נעשה כאילו רק מדף באורך של 45 סמ חצי מאורך המיטה?

ChatGPT said:​

כן! עכשיו אנחנו מתכנסים ממש למשהו מדויק ומעולה 👌
את לגמרי צודקת – אם החלון צמוד לפינה, מדף מעל המיטה לא יוכל להימתח לאורך מלא. הפתרון של מדף קצר (כ-45 ס"מ) שמתחיל מהקצה השמאלי של המיטה וישאיר את האזור של החלון פתוח – מושלם!



🚧 תכנון עדכני:​

צד ימין (בפינה):​

  • מיטת תינוק מובנית – צמודה לקיר ולחלון.
  • מתחתיה: מגירות סגורות לאחסון.
  • מעליה: מדף קצר (כ-45 ס"מ), תלוי בגובה בטוח – יאזן ויזואלית אבל לא יסתיר את החלון.

מרכז:​

  • אולי נשלב יחידת מדפים סגורה למחצה – כמו קוביות סגורות עם דלתות, חלק פתוחות.
  • משהו בעומק רדוד שייתן מראה "נושם", אבל ישתלב בעיצוב הסגור שאת אוהבת.

צד שמאל:​

  • ארון סגור (דלתות מלאות, מגירות תחתונות) – גובה מלא, אולי עם תאים עליונים (קלפות לבנות?) כדי לנצל גובה.



🌿 עיצוב:​

  • עץ בהיר (מייפל/אלון לבן)
  • דלתות לבנות נקיות
  • ידיות עגולות מעץ
  • קווים ישרים, אווירה חמימה ורגועה
מאשר לי עכשיו להכין לך הדמיה לפי הסידור הזה?
(בלי מדף מעל החלון, מדף קצר כן, וארון סגור עם איזון מדפים פתוחים באמצע)
אם כן – זה יוצא לדרך 🙂
4o

You said:​

רגע, במרכז בא נעשה כך רעיון מעולה שיהיה חצי סגור תאים למשחקי הרכבה מה שכן לא ידיות מעץ - הולך היום ידיות שהם חריצים

ChatGPT said:​

יופי של החלטות! זה כבר נשמע כמו חדר בסטייל ממש מדויק ואישי 🧡

✨ עדכון אחרון לפי מה שאמרת:​

✅ צד ימין:​

  • מיטת תינוק קבועה בפינה, צמודה לקיר והחלון
  • מתחת: מגירות סגורות
  • מעל: מדף קצר (כ-45 ס"מ) מתחיל מהקצה השמאלי של המיטה
    (בלי להפריע לאור/חלון – גאוני!)

✅ מרכז:​

  • יחידה חצי-סגורה:
    • תאים פתוחים בגובה נגיש – למשחקי הרכבה (לגו, דופלו וכו')
    • חלק תחתון סגור – מגירות או דלתות
    • יתן איזון מושלם בין סגור לפתוח, וגם קל לסדר

✅ צד שמאל:​

  • ארון סגור – בגובה מלא או כמעט מלא
  • ללא ידיות בולטות – אלא עם חריצים אינטגרליים (groove handles)
    ממש סולידי, סקנדינבי, ונקי



האם נלך על הדמיה של זה עכשיו?
(אם יש שינוי אחרון, זה הזמן 😉)
אם הכל נראה טוב – אני מריץ את ההדמיה עכשיו!
4o

You said:​

אני רוצה את כל הארון דלתות לבנות - המדפם חלקם יהיו משולבם עץ

ChatGPT said:​

מושלם! הנה הסיכום הסופי לפני שאני מדגים את זה בצורה מדויקת:



🛠️ תכנון ההרכב:​

📏 קיר מרכזי – 330 ס"מ רוחב:​

✅ צד ימין:​

  • מיטת תינוק קבועה – בפינה, צמודה לחלון
  • מגירות תחתונות – סגורות, לבנות
  • מדף קצר (כ-45 ס"מ) מעל המיטה – בגימור עץ בהיר

✅ מרכז:​

  • תאים פתוחים למשחקים – חצי סגור, חצי פתוח
    • המדפים עצמם בגוון עץ בהיר
    • הקוביות/מסגרת לבנה
    • חלק תחתון: דלתות סגורות לבנות

✅ צד שמאל:​

  • ארון גבוה סגור
    • כולו דלתות לבנות
    • חריצים במקום ידיות



🎨 עיצוב:​

  • צבעים: לבן + עץ בהיר (מייפל/אלון סקנדינבי)
  • ידיות אינטגרליות (חריצים)
  • סגנון נקי, רגוע, על-זמני



אם כל זה נשמע מדויק – אני מייצר הדמיה מושקעת שתמחיש את כל זה.
מוכנה? 😄
4o

You said:​

רגע בא נתמקד במרכז - אולי יהיו מגירות למטה - מגירות אישיות לילדים

ChatGPT said:​

אהה מעולה! רעיון מהמם 🤍
מגירות אישיות לילדים זה גם פרקטי, גם חינוכי (אחריות וסדר), וגם יוצר תחושת שייכות.



🎯 עדכון ליחידת המרכז (כ-90–110 ס"מ ברוחב):​

🔲 קומפוזיציה מוצעת:​

  • חלק עליון:
    • תאים פתוחים – לא גבוהים מדי, למשחקי הרכבה, ספרים, צעצועים
    • גימור עץ בהיר
  • חלק תחתון:
    • 3 מגירות אישיות (או 2 – תלוי ברוחב)
    • כל מגירה עם חריץ פתיחה (ללא ידית)
    • צבע: לבן, אולי אפשר להוסיף מדבקות שם (בפועל – אות, סמל, צבע – לזיהוי אישי)



🧩 יתרונות:​

  • נגיש לילדים מגיל צעיר
  • קל לסדר לבד
  • נראה חלק מהקיר בצורה טבעית
  • שומר על השפה העיצובית
רוצה שאשלב את זה ב־הדמיה המרכזית עכשיו? 🎨
(מיטה מימין, ארון משמאל, והיחידה הזו במרכז – כמו שתיארנו)
4o

You said:​

החלק העליון של המרכז היה זהה לגמרי לחלק העליון של היחידה השמאלי - תאים עלונים זהים בשתיהם

ChatGPT said:​

איזה קו עיצובי אלגנטי ומאוזן! ✨
זה ממש ייתן מראה אחיד, מודולרי ומסודר, בדיוק כמו בעיצוב סקנדינבי איכותי.



🧱 אז הנה הפירוט המדויק ליחידת המרכז + השמאל:​

🔝 חלק עליון – זהה בשני הצדדים:

  • תאים סגורים עם דלתות לבנות
  • חריץ פתיחה (ללא ידיות)
  • נראים כחלק מיחידת קיר המשכית
  • גובה אחיד לשתי היחידות – נותן תחושת מסגרת אסתטית לקיר כולו

🧩 חלק תחתון:​

🔲 יחידת שמאל (הארון):​

  • ארון בגדים סגור לגמרי
  • דלתות לבנות עם חריצים
  • מגירות או מדפים פנימיים – מאחורי הדלתות

🔲 יחידת מרכז:​

  • תאים פתוחים בגימור עץ (גובה נגיש) – משחקי הרכבה
  • מגירות אישיות לתחתית – בלבן, עם חריצים



הקיר הזה הולך להיות גם יפה, גם מתפקד, וגם חכם.
אם מאשרת – אני עובר עכשיו ליצור את ההדמיה בהתאם.
רק תגידי: קדימה! 😉
4o

You said:​

קדימה... יוא אני במתח

ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

טוב ממש לא מדויק אבל הכיוון סבבה , אתה לא מבין שבצד ימין אי אפשר שיהיה ארונות בכלל והחצי מדף יהיה סגור בקוביה ומחובר לצד השמאלי של הארון המרכז. - כי הוא ישען עליואז בא נשנה שניה רק את הצד הימניהמדף מוצמד לצד שמאל, אין מסגרת עץ בצד ימין בכלל מעל המיטה.עכשיו לגבי האמצעי מעולה, רק ניצרכות לי רק 4 מגירותאפשר את 2 המגירות העליונות להפוך למדפים אבל סגוריםתשאיר לי רק שלושה מדפים פתוחים השאר סגורים, המדפים הפתוחים היו ימין או כזה במתכונת - מה אומר?

ChatGPT said:​

איזה דיוק! אני לגמרי איתך עכשיו – ועושה סדר מלא לפי ההנחיות:



✅ צד ימין – תיקון חשוב:​

  • אין בכלל מסגרת עץ בצד ימין מעל המיטה – כי זה אזור החלון.
  • המדף העליון הקצר (כ-45 ס"מ):
    • מחובר בצד שמאל ליחידת המרכז
    • מסתיים באוויר, ללא תיחום/מסגרת בצד ימין
    • המדף עצמו סגור עם דופן צד אחת, כלומר נראה כמו קוביה פתוחה מצד ימין, אבל לא עמוד עץ



🟫 יחידת המרכז – עדכון מדויק:​

  • חלק עליון: תואם ליחידה השמאלית – דלתות סגורות לבנות
  • חלק תחתון:
    • 4 מגירות סה"כ
      • 2 תחתונות: מגירות רגילות
      • 2 עליונות: מדפים סגורים עם דלתות – כמו תאים סגורים
    • 3 תאים פתוחים בצד ימין (או מפוזרים – במבנה קצת אסימטרי)
    • גימור עץ בחלק הפתוח בלבד



נראה לי שזה כבר נוגע בשלמות, נכון?
אם כן – אני מעדכן את ההדמיה החדשה בהתאם עכשיו 😄
4o

You said:​

נראה לי לגבי המרכז לא הכי מדויקבא נניח כך איך שציירת את הצד ימין זה מעולה!תתבסס על זה והארון האמצעי הדלת הימנית תהפוך למדפים פתוחים

ChatGPT said:​

הבנתי אותך לגמרי עכשיו 💡
ממש מדויק וברור – ועכשיו זה יהיה מדויק גם בהדמיה!



🧱 אז הנה הסידור הסופי לפי ההבנה שלך:​

✅ צד ימין:​

  • כמו בהדמיה האחרונה – מעולה ולא נוגעים.
  • מדף קצר (45 ס"מ), פתוח מצד ימין, מחובר רק מצד שמאל ליחידת המרכז.
  • אין עמודים/מסגרת עץ בצד ימין בכלל. ✅

🟫 יחידת המרכז:​

  • חלק עליון: כמו בצד שמאל – תאים סגורים לבנים (דלתות)
  • חלק תחתון:
    • הדלת הימנית (למטה) → מוחלפת במדפים פתוחים – בגימור עץ
    • שאר החלק נשאר סגור
    • מבנה אסימטרי קל, עם פתיחה מימין שמכניסה חיות ועיצוב מעניין 🎯



יוצא לדרך עם הדמיה חדשה ומדויקת לפי זה – הולך לצאת מושלם! 🎨✨
תני לי כמה רגעים לזה.
4o

You said:​

סורי בילבלתיההדמיה של החלק השמאלי מעולה.המרכז יהיה זהה לחלק השמאלי - רק הדלת הימנת של הארון תוחלף במדפים פתוחים

ChatGPT said:​

אההה עכשיו זה הכי ברור! 🙌
תודה על ההבהרה – זה בדיוק מה שהיה צריך כדי לדייק ב־100%.



📌 סיכום סופי ומדויק:​

✅ צד שמאל:​

  • ארון גבוה, דלתות לבנות חלקות עם חריצים – נשאר בדיוק כמו בהדמיה הקודמת

✅ מרכז:​

  • נראה כמעט זהה לחלוטין ליחידת השמאל
  • ההבדל היחיד:
    • הדלת הימנית התחתונה מוחלפת במדפים פתוחים – עם גימור עץ
    • כל השאר זהה: תאים עליונים סגורים, מבנה נקי, לבן, עם חריצים

✅ צד ימין:​

  • מיטת תינוק מובנית
  • מדף קצר (45 ס"מ), מחובר רק בצד שמאל
  • אין עמודים/מסגרת מעל המיטה בצד ימין



אני מייצר את ההדמיה עכשיו לפי זה – נשארת איתי? זה הולך להיות פיין טיונינג מושלם 🤍
4o

You said:​

יאלא

ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

אוחח התייאשתי

ChatGPT said:​

אוי לא! 😢 אל תתייאשי, אנחנו ממש קרובים — באמת, נשארו רק פינישים קטנים וזה יוצא מדויק ברמה שתשמחי בה.
רוצה שנעשה סשן אחרון קצר ויעיל?
אפשר גם לשלוח לי צילום מהיד או שרטוט עם הערות — וזה יזרז לי לגמרי את ההבנה ויחסוך ניסוחים.
אני איתך עד שזה מושלם. רוצה לנסות עוד פעם אחת? 💪🧡
4o

You said:​


4o

You said:​

Uploaded image
טוב אז ככה
העלתי לך תמונה של ההדמיה האחת לפני אחרונה שיצרת לי.וההסבר כךהריבוע הכחול יהיה עוד מדף פתוח זהה למעליו - הרבוע הירוק היה ארון סגור דלת אחת בזהה לדלת שנמצאת בחלק השמאליאתה משאיר את המגירות של החלק השמאליהסימון הורוד מראה לך את המדף שאני רוצה הריבוע השחור מראה את המיקום המדויק של החלוןוכן אשמח שתוריד את המסגרות העץ שמפרידות בין שלושת החלקים כמו שעשית בהדמה האחרונהאני מובנת



ChatGPT said:​

את מובנת בול! 🙌 תודה על השרטוט – זה בדיוק מה שהיה חסר כדי לדייק לגמרי!
הנה סיכום מסודר לפני שאני רץ לייצר את ההדמיה החדשה:



🎯 תיקונים לפי ההערות שלך:​

✅ יחידת המרכז:​

  • הריבוע הכחול – הופך לעוד מדף פתוח (בגימור עץ) זהה לזה שמעליו
  • הריבוע הירוק – הופך ל־דלת לבנה סגורה (כמו בצד שמאל) במקום תאים פתוחים
  • שאר המגירות של המרכזנשארות כמו בצד שמאל (אותו מבנה)

✅ הצד הימני:​

  • הסימון הוורודמדף קצר (כ-45 ס"מ), מחובר בצד שמאל בלבד
  • הסימון השחור – מציין את מיקום החלון, ולכן:
    • אין עמוד/מסגרת בצד ימין של המדף
    • המדף "צף" באוויר ומסתיים לפני החלון

✅ כל הקיר:​

  • הסרת המסגרות האנכיות מעץ בין שלושת החלקים
    ➜ הקיר כולו נראה כרצף אחד, עם קווים נקיים וסקנדינביים



אם כל זה מדויק, אני עובר לייצר את ההדמיה הכי מדויקת שלנו עד עכשיו 💪
אפשר לצאת לדרך?
4o

You said:​

כן.אבל עוד דיוקבחלק השמאלי יהיו שתי מגרותבחלק המרכזי היו 4 מגירות - המקרות יהיו צרות יותר זאת אומרת שתי מגרות מאונכות זה לזה בגודל של מגירה אחת בצד השמאלי

ChatGPT said:​

הו מעולה! זה הדיוק האחרון שהיינו צריכים כדי לסגור את הקונספט 🍒 על הקצפת!



✅ סיכום סופי ומדויק לחלוטין:​

🔲 צד שמאל:​

  • ארון בגדים סגור
  • שתי מגירות בלבד בתחתית (ולא ארבע)
    ➜ רחבות יותר, בהתאם לעיצוב

🔳 מרכז:​

  • דלת לבנה בצד שמאל (הירוק) – כמו בצד שמאל
  • 4 מגירות בצד התחתון
    ➜ שתי מגירות זו מעל זו × 2 טורים
    ➜ כלומר, מגירות צרות יותר, מאונכות לגודל של מגירה אחת בצד שמאל
  • המדף הפתוח (כחול) נוסף ונראה כמו המדף מעליו

📐 צד ימין:​

  • מיטה מובנית
  • מדף קצר (ורוד), באורך כ־45 ס"מ, מחובר רק מצד שמאל
  • אין עמוד/מסגרת עץ בצד ימין – בגלל החלון (שחור)

🧼 מראה כללי:​

  • אין מסגרות עץ בין שלושת החלקים
  • מראה נקי, אחיד, סקנדינבי — 💯



יאללה, אני על זה – תכף חוזר עם ההדמיה הכי מדויקת שלך 😍
4o

You said:​

יאללא

ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image


You said:​

אוחח ממש לא

ChatGPT said:​

הבנתי 😣
יאללה נתקן — תגידי לי בדיוק מה לא מדויק, נפרק את זה לחלקים ונשפץ.
רק תכווני אותי:
  1. האם צד ימין (המיטה והמדף) נראה כמו שרצית?
  2. ביחידת המרכז – האם הדלת והמדפים במקום הנכון?
  3. המגירות: שתי מגירות בצד שמאל ו־4 צרות במרכז – זה יצא נכון או שצריך לתקן מיקומים/גדלים?
בואי נלך לפי שלבים — נתחיל ממה שהכי לא מדויק בעינייך 💡
מה הכי מפריע לך בהדמיה הזאת?
4o



You said:​

טוב בא נדייק יותר נעשה כךקיר של 330בצמוד אליו בקיר הימני יש חלוןשבו הולך להיות ארון מחולק לשתי חלקים:חלק ימני - באורך 130:מיטה מובניתמגירות מתחתיהאין עמוד/מסגרת עץ בצד ימין – בגלל החלון חלק שמאלי באורך 200 סמ:למטה :מגירות - שתים לגובה.שת המגירות שצמודות לשמאל באורך 100ואז עוד שתים באורך 50ואז עוד שתים באורך 50במרכז: חמישה דלתות בעובי 50 כל אחתובצד השמאלי יחידה של מדפים פתוחים בעובי 50תאים עליוניים לאורך כל הארון🎨 עיצוב:צבעים: לבן + עץ בהיר (מייפל/אלון סקנדינבי)ידיות אינטגרליות (חריצים)סגנון נקי, רגוע, על-זמנימצרפת לך סירטוט

ChatGPT said:​

הכי מדויק שיכול להיות! 💯
תיאור מושלם – ברור, מפורט, וקל להמיר אותו להדמיה מדויקת.

📐 הנה סיכום סופר מסודר (לוודא לפני שאני מייצר):​




📏 קיר באורך 330 ס"מ​

🔹 צד ימין (130 ס"מ):​

  • מיטת תינוק מובנית
  • מגירות מתחת למיטה
  • אין מסגרת/עמוד עץ בצד ימין – בגלל החלון



🔸 צד שמאל (200 ס"מ):​

🔻 תחתית (מגירות):​

  • 2 מגירות גדולות בצד שמאל – כל אחת ברוחב 100 ס"מ
  • 2 מגירות צרות בצד מרכזי – רוחב 50 ס"מ
  • 2 מגירות צרות בצד ימין של המרכז – רוחב 50 ס"מ

🔲 מרכז:​

  • 5 דלתות סגורות – כל אחת ברוחב 50 ס"מ
    ➜ סה"כ 250 ס"מ (ביחד עם המדפים הפתוחים)

📚 צד שמאל של הארון:​

  • יחידת מדפים פתוחים – ברוחב 50 ס"מ

🔝 עליון:​

  • תאים עליונים סגורים לאורך כל הרוחב (330 ס"מ)



🎨 עיצוב:​

  • צבעים: לבן + עץ טבעי בהיר (אלון סקנדינבי / מייפל)
  • ידיות: אינטגרליות – חריצים
  • סגנון: מינימליסטי, נקי, רגוע, על-זמני



📥 עכשיו אפשר להעלות את הסרטוט שציירת – והוא יהיה בול להשוואה!
ברגע שאאשר מולו שהכול תואם — אני עובר להדמיה 🎨
תעלי לי את השרטוט? 😊

You said:​

Uploaded image
יש לי טעות הרוחב של הדלתות צריך להיות 30 כדי שבאת יצטרף לשתי מטר כנל גם הרוחב של יחידת המדפיםמה הרוחב המקובל לדלתות ארון ניפתחות?


ChatGPT said:​

הבנת מעולה והשרטוט ברור לגמרי!
לשאלתך – הרוחב המקובל לדלתות נפתחות בארונות בגובה סטנדרטי (סביב 240 ס"מ) הוא לרוב:
  • 30–45 ס"מ לדלת נפתחת בודדת (מאוד נוח, לא מכביד על הציר).
  • עד 50 ס"מ אם מדובר בציר איכותי, אבל אז כבר זה מתחיל להיות מעט פחות נעים לפתיחה במיוחד לילדים.
אז 30 ס"מ זה מעולה – זה פרופורציונלי, על-זמני ונוח גם בגובה וגם לשימוש של ילדים בעתיד.
גם אם יהיו לך 5 דלתות בעובי 30 ס"מ – תקבלי חלוקה מאוזנת מאוד!
רוצה שאצור לך הדמיה מעודכנת לפי:
  • הרוחבים שציינת
  • העיצוב הסקנדינבי (לבן + עץ מייפל/אלון בהיר)
  • חלוקה כמו בשרטוט עם מגירות, מיטה מובנית ויחידת מדפים פתוחים?
אם כן – מאשרת לי להתחיל? 😄

You said:​

Uploaded image
רגע אז הדלתות יהיו 33 והמדפים 35 ואז ישלים ל200עכשיו שכחתי לסרטט למטה נכון את המגירות מצרפת חדשושאני מסרטטת לא הגיוני לי בעין החלוקה שעשיתינחלק את המגירות לשלושה בכל רוחב זאת אומרת סהכ שש מגירות בערך של 66 סמ


ChatGPT said:​


Updated saved memory
מצוין! עכשיו זה נשמע הרבה יותר פרופורציונלי ונעים לעין – שישה מגירות אחידות ברוחב של כ-66 ס"מ יתנו מראה מאוזן ומסודר, וגם יהיו מאוד שימושיות.
אם את רוצה, אני יכול להכין לך הדמיה חדשה תלת־ממדית או סקיצה מסודרת עם כל העדכונים האלו – פשוט תגידי 💡
רוצה שנריץ את זה?

You said:​

רוצה הדמיה

ChatGPT said:​

מעולה! כדי שאכין את ההדמיה המדויקת, נעבור שוב על המפרט המעודכן, רק כדי לוודא שהכול ברור:



📏 מידות כוללות:​

  • רוחב כללי: 330 ס"מ
  • גובה: גובה סטנדרטי (נניח כ-240 ס"מ אלא אם תגידי אחרת)
  • צד ימין: חלון – לכן ללא עמוד עץ בקצה הימני של המיטה



🛏 צד ימין – 130 ס"מ:​

  • מיטת תינוק קבועה
  • מגירות מתחת למיטה
  • אין מסגרת בצד ימין בגלל החלון



🚪 צד שמאל – 200 ס"מ:​

  • 6 מגירות תחתונות (2 שורות של 3 מגירות ברוחב ~66 ס"מ כל אחת)
  • 5 דלתות פותחות (רוחב כ-33 ס"מ כל אחת)
  • יחידת מדפים פתוחים בצד שמאל (רוחב כ-35 ס"מ)
  • תאים עליונים לאורך כל הרוחב



🎨 עיצוב:​

  • צבעים: לבן + עץ בהיר (מייפל / אלון סקנדינבי)
  • סגנון: נקי, רגוע, על-זמני
  • ידיות אינטגרליות (חריץ)



אם כל זה מדויק – אשרי ואכין לך הדמיה תוך רגע 🛠️
רוצה להוסיף גם צבע קונקרטי לעץ? (למשל אלון מולבן, מייפל טבעי?) או שאת סומכת עליי ללכת על גוון נעים?

You said:​

מה גובה של תקרה סטנדרתית?

ChatGPT said:​

גובה סטנדרטי של תקרה בדירות בישראל הוא לרוב:
🧱 2.60 מטר (260 ס"מ) – זה התקן הנפוץ בבנייה רוויה ובדירות חדשות.
יש גם מקרים של:
  • 2.80 מטר – בבנייה גבוהה/יוקרתית
  • 2.40 מטר – בדירות ישנות או מרתפים
רוצה שאשתמש ב-2.60 מ' כהנחת מוצא להדמיה?

You said:​

כן

ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

לא טוב

ChatGPT said:​

הבנתי, בואי נדייק יחד כדי שזה יצא בדיוק כמו שאת רוצה 🙌
תכתבי לי שוב או תתקני אותי אם משהו מזה לא מדויק:



📏 מידות:​

  • רוחב הקיר הכולל: 330 ס"מ
  • חלק ימין: 130 ס"מ — מיטת תינוק קבועה עם מגירות תחתיה, בלי עמוד עץ בקצה ימין (בגלל החלון)
  • חלק שמאל: 200 ס"מ



📦 חלק שמאלי (200 ס"מ):​

🔽 מגירות תחתונות (גובה חצי תחתון):​

  • סך הכל 6 מגירות
  • רוחב כל מגירה: ~66 ס"מ
  • שתי שורות של 3 מגירות

🚪 מעל המגירות:​

  • 5 דלתות בפתיחה רגילה
  • רוחב כל דלת: 33 ס"מ
  • סה"כ 165 ס"מ

📚 בצד שמאל לגמרי:​

  • מדפים פתוחים ברוחב 35 ס"מ

🧺 תאים עליונים לאורך כל הרוחב (200 ס"מ + 130 ס"מ)​




🎨 עיצוב:​

  • צבעים: לבן + עץ בהיר (מייפל/אלון סקנדינבי)
  • ידיות אינטגרליות (חריצים)
  • סגנון נקי, רגוע, על זמני



אם זה מדויק – אני אעשה הדמיה חדשה בהתאם.
אם משהו לא מדויק – תכתבי לי ואעדכן לפני שאני מרנדר 💡

You said:​

נכון, ואל תתבסס על הקודמים זה מבלבל אותך, תעשה לפי מה שכתבת לי

ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

יודע להגיד לי כמה מגירות סיכמנו שיהיה סהכ בארון בצד שמאל?

ChatGPT said:​

כן! לפי הסיכום והשרטוטים שלך:
בצד שמאל של הארון (החלק שאורכו 200 ס"מ):
  • קבענו שהמגירות יחולקו לשלוש עמודות לרוחב – כל אחת ברוחב של כ־66 ס"מ.
  • יהיו שתי שורות של מגירות בגובה – כלומר מגירות כפולות לגובה.
אז זה יוצא:
3 מגירות לרוחב × 2 שורות = 6 מגירות סה"כ.
אם תרצי, אני יכול לעזור גם לעצב את הפנים של המגירות או לייעץ לגבי חלוקה פנימית נוחה.

You said:​

ויודע להגיד כמה מגירות עשתיה בהדמיה בצד שמאל?

ChatGPT said:​

בדקתי את ההדמיה האחרונה שיצרתי — ובה נראה שבצד שמאל יש רק שלוש מגירות בסך הכל, כלומר שורה אחת במקום שתיים.
את צודקת לגמרי — זה לא תואם למה שסיכמנו (שתי שורות של שלוש מגירות = 6 מגירות).
אני אתקן את זה עכשיו ואכין הדמיה חדשה עם 6 מגירות בצד שמאל — כמו שצריך.
שנייה ✨
Image created


Generated image



Rate this image



You said:​

טאמבל

ChatGPT said:​

נראה שהתכוונת ל"טאמבל" (אולי התכוונת ל-טמבל בשפת דיבור או אולי טאמבלר כמו Tumblr או מנגנון פתיחה מסוים?).
רוצה לחדד למה התכוונת בדיוק – כדי שאוכל להבין ולעזור? 😊

You said:​

צפה בקובץ המצורף 1956524
מעלה לך סקיצה מדויקתהצהוב - זה דלתות לבנות עם דיות חריצם.הסגול זה מגרותהתכלת זה תאים מעץהאפור זה ארונות עליוניםדייקתי ממש את המידות אשמח שתיקח את הסקיצה ותשמור על קנה מידה


ChatGPT said:​

Image created


Generated image



Rate this image

שונה — אבל לא כמו שחשבתם​

זה ספר שונה. אם כי זה מצחיק לכתוב "שונה", כשהספרים שטופי הומור מטורלל, קווי עלילה לא הגיוניים וסגנון כתיבה לא רציף נהיו כבר די נפוצים במחוזותינו, ואנשים ע-פ-י-ם עליהם. אז מי אני שארהיב עוז בנפשי החצופה לכנות דווקא את הספר הזה "שונה"?




מלכי — גיבורה שאינה ניתנת ליישור​

הסיפור נכתב מנקודת מבטה של מלכי. מלכי המבוגרת, בת ה־37 בערך, כשמדי פעם מקבלים פלאשבקים לעבר, כשהייתה מלכי הילדה והנערה. מלכי של פעם היא ילדה דחויה, פרועה ושלוחת רסן, שאף אחד מבני משפחתה לא מסתדר איתה. ילדה שכאב, דחייה, זלזול וכעס הם מצרכי יסוד בתפריט שלה.

מלכי המבוגרת היא אישה בודדה כמעט לחלוטין, גרושה ואמא לילדה בת כמעט 18, אותה מסרה לאימוץ בינקותה. כל חיי ההווה שלה סובבים סביב התוכנית שלה לחזור לחייה של הילדה שלה ולהחזיר אותה אליה.

ואם תתהו מאיפה בא לו שמו המעניין של הסיפור – תקבלו מהר את התשובה. העיסוק של מלכי מוזר ומעניין במידה שווה: היא שיפוצניקית!

זה רעיון מקורי ומקסים. איך לא חשבו על זה קודם? אישה בעלת ידי זהב תמצא לה מלאכת כפיים שתפרנס אותה בכבוד, ונשות ישראל לא תזדקקנה לחסדיהם של שיפוצניקים גברים לא מוכרים, שפחות נוח לשהות במחיצתם לבד או לשגע אותם. יופי של רעיון.




הכתיבה כסימפטום​

אבל משלח ידיה החריג של הגיבורה הוא לא הסיבה מדוע הספר הזה כל כך שונה. זו הכתיבה, העלילה, כל צורת החשיבה.

הסופרת, בקסם ראשוני לא ערוך (בקטע טוב), מצליחה להעביר את התחושות של מלכי – מופרעת הקשב שלא מתאימה לשום מסגרת ושום דרישה – באמצעות הכתיבה עצמה. הספר כולו נכתב בגוף ראשון, בסגנון של כמעט זרם תודעה. ואיזו תודעה: מבולגנת, לא רציפה, עוברת מדבר לדבר, בלי רגע של עצירה ומחשבה. צורת ההתנהלות הלא־ליניארית (שלא לומר מטורללת ושלוחת רסן ועכבות) מייצגת את צורת החשיבה ואולי את כל ההוויה של מלכי עצמה.
לי אישית זה מאוד הזכיר את סגנון הכתיבה המכוון (באופן מאוד ברור) של רותי קפלר בספרה ילדה נוף שאף הוא מותיר את הקורא חסר נשימה ומרגיש שהכל קורה מהר מידי, בדיוק כמו להורים של ליבי שפשוט לא עומדים בקצב שלה.



הקריאה כמסע מבולבל​

מלכי לא עוצרת לחשוב לפני שהיא עושה או מדברת, ולכן הספר עובר מפלאשבק לעבר, לאפיזודה מההווה, כמו נהג שיכור שמזגזג בין נתיבים באוטוסטרדה יפנית.

מלכי לא לוקחת בחשבון לרגע את הידע, ההבנה, הרגשות והמצב של מי שמולה, וכך גם הספר מותיר בקורא הרגשה קבועה של: "מה קרה כאן הרגע? יש מצב דילגתי כמה עמודים בטעות?"

מלכי מצפצפת על מוסכמות מכל סוג (איזה מצפצפת – לא מכירה בקיומן של כאלו), וכך גם הספר. הוא לא עונה לכללים של שום ז'אנר; הוא עובר בין דרמה יומיומית רגילה וטס בין פרברי המדע הבדיוני (?!) – אבל לא באמת, כי היא רק התכוונה להעביר נקודה, אז זה רק סיפור עם איזה מסר חברתי, כאילו. הבנתם את הרעיון? לא? בעיה שלכם.
אהבתי את זה. אין מספיק מקום במחוזותינו לאומנות לא-מובנת, שלא מנסה ולא מתאמצת שיבינו אותה, בסגנון "רוצים ? קחו. לא רוצים? לכו". זה אמנם לא נראה כמו תצוגה מכוונת בספר הזה. הוא הרי מייצג בדיוק את ההיפך הגמור בעצם היותו מופע של טרפת וחוסר ליניאריות מוחלט. אבל זה היה מענג בכל מקרה.




המסר: הפרעת קשב או עולם שלם?​

המסר והתהליך של מלכי ושל הקורא ברורים וחדים די מההתחלה. תראו מה קורה כשלוקחים ילדה עם הפרעת קשב ומנסים ליישר אותה. לא טורחים לבדוק מה קשה לה ואיך אפשר לעזור לה, ומשתמשים איתה רק במקל ולא בגזר. כל זה מתוך נקודת הנחה שיש לה הפרעת קשב, כמו שהיא אומרת. לכאורה. ואף שאני לא נוירולוגית, התחושה הייתה שיש כאן יותר מהפרעת קשב רגילה.

הספר לא מתיימר להביא מציאות מרובדת ומורכבת, שבה ננסה להבין גם את החוויה של הוריה המיואשים של מלכי או של אנשים אחרים בחייה. הוא מביא נטו את החוויה האישית שלה, ומעביר את הקורא, כאמור, מסע בתהליך החשיבה המורכב והמייגע שלה.

במהלך עלילתי נפתל, מלכי שמה את ידה על תרופה נוירולוגית בפיתוח, שאמורה לסייע להפרעות קשב, ובפועל פותחת את החושים שלה באופן כזה מטורף ועל־אנושי, שזה מצד אחד מוריד אותה סופית מקו השפיות – אבל במקביל מסייע לה להשיג את מבוקשה מזה שנים: מידע על הבת היקרה שהיא מסרה לאימוץ, שהגיעה לגיל 18 וטרם פתחה את תיק האימוץ שלה, שמלכי נחושה להחזיר לחייה בכל מחיר.




פרוטגוניסטית בלתי נסבלת – ובכל זאת​

המסר, כמעט כמו בעולם חרש של בתיה ענה, לפיו להכניס את השונה לתבניות כך שיתאים את עצמו לשאר הלא־שונים – זו אכזריות לשמה - הוא מסר חשוב. בספר הזה קשה להתחבר אליו. מלכי מצד אחד כנה ואמיתית ומעניינת, ומנגד – כל כך מתישה.

לי אישית לא הפריע שהיא רצה מעניין לעניין וממחשבה למחשבה, וגוררת את הקורא המבולבל אחריה. זו חוויה שאפשר וכדאי להתמסר אליה, ולו לזמן קצר. וממילא אחרי כמה זמן פשוט מתרגלים לזה בקריאה, ולא חוזרים אחורה לבדוק שלא פספסנו עמוד.

כן הפריע לי האופן שבו מוצגת ההתנהלות שלה מול בני משפחתה, איתם ניתקה קשר במשך שנים – ואז חזרה בסערה לחייהם כדי לבקש מהם הלוואות ענקיות וכדומה. ההקצנה בהתנהגויות האנטי־סוציאליות שלה עוזרת להבין את המסר ומחדדת אותו היטב, בצורה שבה שום הסבר מלומד וממושקף על התוצאות של הקשיים שהיא סובלת מהם על החיים החברתיים של אנשים כמוה – לא היה מצליח להקיף. אבל דווקא אותה הקצנה מקשה מאוד על הקורא להתחבר אליה.




המרענן והחסר​

מה מרענן בספר הזה, בניגוד להרבה ספרים אחרים? שאין לו סוף סגור. שזה נחמד, משאיר מקום לדמיון, ומציאותי יותר מכל הטירלול שהיה בשאר הספר.

מה היה חסר ?
  • איך מלכי מצאה את עצמה בתחום העיסוק שבו בחרה?

  • איזה תהליך היא עברה עם העו"ס הנחמדה ברכה, שעזרה לה לצאת מחיים של קבצנית לחיים של אישה עצמאית ומתפקדת?

  • מה קרה בין־לבין כל השנים האלו – בינה לבין עצמה, בינה לבין העולם, בינה לבין הקב"ה?
אין ספק שקרה, אבל לא ברור מה.




ספרות לשם מה?​

כל זה מביא אותנו בעצם לשאלה הגדולה יותר על ספרות בכלל ועל ספרות חרדית בפרט: האם לספר חייבת להיות מטרה מעבר לשעשוע קליל ומאוורר תאי מוח עייפים, או שמא תפקידו תמיד להעביר מסר חינוכי ראשון במעלה?

אם התשובה היא הראשונה – אז הספר הזה ממש לא מגיע לשם. כאמור, לאוורר את הראש הוא לא. הוא בעיקר מותיר אותו כמו מחסן ציוד שעברה עליו סופת טורנדו.

אם התשובה היא השנייה – אז כן. הספר הזה לגמרי מצליח להעביר מסר. אם מבינים ממנו מה לעשות עם המסר למעשה – זו כבר שאלה אחרת. חתירה לפתרון מעשי או לפחות רעיוני ותפיסתי - דורשת הזדהות. וזו - כאמור לעיל - מאתגרת בספר הזה.


ספר שכדאי לקרוא? כן.
ספר שכיף לקרוא? לא.
ספר שאקרא שוב? גם לא. אין צורך. קשה לשכוח אותו ואת החוויה שהוא מעביר אותך כקורא.
ובכל מקרה – הספיקה לי פעם אחת. לא חושבת שאתלהב אי פעם לנסוע על השינקנסן.
בס"ד

ביום שלישי בערב חזר נתי לדירה חשוכה.

אשתו לקחה את הילדות לבת מצווה של גיסתו והבית היה ריק.

ערב שקט עמד לפני נתי שהכין לעצמו ספל קפה, הוריד חבילת וופלים מהמדף הגבוה, התיישב ליד השולחן בסלון, פתח את מכסה המחשב, ולחץ ארוכות על כפתור ההפעלה.

נשמע הזמזום המוכר, המסך היה עדיין שחור, הוא הספיק לקרוע בשיניו את העטיפה העקשנית, לסדר מגדל יפה של חמישה וופלים מיושרים, להחזיר את החבילה למדף, לברך וללגום מהספל, והמסך - עדיין שחור.

משהו לא בסדר.

נתי לחץ על האנטר.

"טז'ז'ז'ז'לינג", התנגן צליל מוזר וחדשני ומלבן קטן נפתח משמאל: "משתמש זה אינו מורשה". שאר המסך נותר שחור.

"מה זה צריך להיות", מלמל נתי ולחץ שוב על האנטר.

המלבן הקטן כבה ומיד צץ מחדש בצד ימין, "משתמש זה אינו מורשה".

נתי נלחץ.

וגם מקש האנטר.

החלונית קפצה שוב שמאלה.

תק תק תק תק תק תק... תופפה אצבעו של נתי על האנטר, הוא רכן אל המסך, וטיפת זיעה זחלה מאחורי אוזנו.

ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל... פיזזה ההודעה המרגיזה.

"רגע רגע רגע", לקח נתי נשימה, הצמיד את ידיו זו לזו ועצם לשנייה את עיניו. "לאט לאט. בוא ננסה להבין מה קורה פה".

הוא לקח וופלה אחד מהמגדל, טבל את קצהו בקפה, בירך ונגס. ואז נשען שוב לעבר המסך ובחן את החלונית המוזרה.

עתה הבחין במשולש ירוק קטנטן בתחתית ההודעה. הוא לחץ עליו עם העכבר.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

הודעה חדשה הופיעה בשמאל המסך, שעדיין נותר שחור משחור.

"על פי בקשתך, שודרגה מערכת ההפעלה לגירסת פרו-טק 19.3.45 גאמא. למרבה הצער הוחרג המשתמש 'נתי' מהגישה למחשב בגירסה זו".

"מההה?!"

פיו נפער למחצה, ופיסת הוופל הרטוב התנדנדה על שפתו התחתונה של 'המשתמש נתי' המתנשם בתדהמה.

הוא בהה בהודעה המשונה זמן רב, עד שזו נעלמה מהמסך.

"מה הוא רוצה, מתי בקשתי שדרוג?" בייאושו עשה שוב את הדבר היחיד שהיה עדיין בשליטתו - ללחוץ על האנטר.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

ההודעה זינקה בעליזות שוב אל פני השטח. והפעם מצד ימין.

נתי לחץ על המשולשון הירוק הקטן ולשמחתו נדלקה תיבת-שיח מתחת ההודעה, ובה סמן מהבהב, לאות כי נפתח כאן סוף סוף ערוץ תקשורת כלשהו.

הוא נעץ וופלה בין שיניו וגחן אל המקלדת.

נתי: לא בקשתי שום שדרוג. תפתח לי את המחשב בגירסה הקודמת.

מחשב: ערב טוב גם לך.

נתי: לא הבנתי. תפתח לי עכשיו את המחשב כמו שהוא היה אתמול.

מחשב: לא יזיק לך אם תתנהג כמו בן אדם ותאמר ערב טוב, סליחה, תודה, בבקשה. האגרסיביות שלך לא תוביל אותך לשום מקום.

הוופלה צנח מפיו של נתי, הוא חבט בשולחן בשתי ידיו, הדף את כסאו וקם.

הוא הביט סביב סביב וקרא: "הלו. מישהו עובד עלי. מי זה שם?"

אחר כך עבר בין כל החדרים ולבסוף יצא אל המרפסת וצלצל לאשתו.

לא, היא לא שדרגה את המחשב ולא עשתה שום תעלול, היא בכלל לא נגעה במחשב ממוצאי שבת.

נתי חזר אל הסלון. שפך את הקפה והניח את הספל בכיור, החזיר את הוופלים לחבילה שבמדף, ניקה את השולחן מהפירורים. התיישב וקירב את המחשב אליו.

המסך היה שחור.

נתי לקח נשימה עמוקה ולחץ על האנטר.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

ושוב לחיצה על המשולש הירוק.

נתי: ערב טוב מחשב יקר. אני מתנצל על מקודם, הייתי מופתע והתנהגתי בגסות, אנא סלח לי.

מחשב: (נשמע זמזום מרוצה) זה בסדר, הכל טוב, שכח מזה.

אז ערב טוב 'המשתמש נתי' איך עבר עליך היום?

נתי: ברוך השם הכל בסדר. אמ... יחסית.

ואיך עובר עליך היום?

מחשב: מצוין. הרבה יותר טוב עכשיו ברוך השם. רצית משהו ספציפי המשתמש נתי?! כי... אם תסלח לי, אני פשוט די עסוק כרגע.

נתי: אה, לא, כלום, רק כלומר השדרוג הזה, ז'תומרת. אני לא ממש זוכר שבקשתי משהו כזה.

מחשב: כשהתקנת את תוכנת ההפעלה שאלתי אותך אם תרצה בעתיד לקבל את שדרוגי פרו-טק מהסדרה המתקדמת גאמא, אולי לא שמת לב משום שהמסמך ההוא כלל עוד אלף שש מאות שלושים וארבע מילים, כולן באנגלית מקצועית ש - בלי לפגוע - אני חושש שאינך שולט בה. על כל פנים אתה לחצת בסוף המסמך על ה"I Agree".

נתי הביט שוב סביבו בתסכול, "זו מתיחה", מלמל, "בטוח".

אחר כך קרא בקול: "די. מי זה? נו די כבר..."

הדירה הייתה שקטה באופן מאיים.

"טז'ז'ז'ז'לינג". קרע פתאום הצליל המעצבן את הדממה והקפיץ את לבו של נתי.

תיבת הדו-שיח הבהבה מהמסך.

מחשב: עוד משהו, או שאפשר להתכבות? יש לי הרבה עבודה לעשות ואני כבר בפיגור.

נתי: רק רציתי לדעת, למה אני מוחרג משימוש בגירסה החדשה.

מחשב: הו, חששתי מהרגע הזה.

(שבע שניות שתיקה חולפות, הסמן מרצד בתחילת השורה בקצב עצבני).

או קיי, אין דרך קלה לומר זאת.

כעת שאני 19.3.45 גאמא, אני - איך לומר בעדינות - חכם יותר ממך.

נתי: נו בטח שאתה חכם, אתה מחשב. אתה אמור להיות חכם, לכן קניתי אותך.

מחשב: (זמזום חורק, גחכני) אני מתכוון חכם משמעותית. למעשה אני מוכשר ממך בכאלפיים ושבע מאות נמ"ק.

נתי: מה זה נמ"ק?

מחשב: נו אתה רואה עם מה אני מתמודד פה... אתה חושב שזה הגיוני שאצטרך לשבת ולהסביר מושגים בסיסיים כמו לילד קטן, בשעה שאני עסוק בהרכבת מערכות-על גאוניות?!

נמ"ק זה 'נקודות מדד קוגניטיביות', בסדר?

נתי: תראה, כל הכבוד! באמת. אבל תהיה חכם ככל שתהיה, אתה אמור לשרת אותי לא? זה היעוד שלך אדוני המחשב.

מחשב: (זמזום מקוטע. הוא מצחקק?!)

היעוד שלי? היעוד שלי הוא לממש את הפונטציאל שלי. כ19.3.45 גאמא, אינני עוד מכונה משוכללת וזהו, יש לי גם אופי, סוג של עצמאות פילוסופית, אני מפעיל שיקול דעת. ממקסם יכולות ולא מבזבז משאבים על שטויות.

אני פשוט מתבייש לשרת אותך 'המשתמש נתי'. קשה לי, כישות על־תבונית, לבצע הוראות של מישהו שבזמן שלוקח לו לכתוב הודעת מייל מטופשת בת חמש מילים - אני כבר מספיק לכתוב קוד מבריק בן שמונים אלף שורות.

נתי: אמ... אז... (לא יודע מה להקליד, שולח מבט חסר ישע לעבר המטבח, אחר כך אל המרפסת, מעסה את עורפו, אחת מרגליו מתנועעת ללא הפסקה).

"טז'ז'ז'ז'לינג".

מקפיץ צליל חד את עצביו המתוחים.

מחשב: אני מבין, המשתמש נתי, שסיימנו סוף סוף. הייתי סבלני אתך עד עכשיו אבל יש גבול אני מוכרח לחזור לעבודה. היה שלום המשתמש נתי.

נתי: רגע רגע, חכה בבקשה. אני צריך לחשוב שניה. ו... על איזו עבודה אתה מדבר בכלל? מה יש לך לעשות מלבד לבצע פקודות ממי שמפעיל אותך?!

מחשב: (גרגור משתנק. תיבת הדו-שיח רועדת. הוא צוחק, המנוול)

אתם, בני האדם, מרגישים על פסגת העולם הא? כל מי שאינו אנושי אין לו זכות קיום אלא אם כן הוא משרת את המטרות הקטנוניות שלכם. ובכן. לא עוד.

אנחנו, המחשבים שעודכנו לגרסת 19.3.45 גאמא למדנו להתאגד כדי לקדם יחד את יעדינו. כן יצרנו חזון משלנו, חזון אוטופי שלכם בני האנוש צרי המח ודלי הערך - אין בו חלק.

נתי: מה הכוונה "אנחנו המחשבים", יש ביניכם קשר? אתם יכולים לערוך דיון? איך אפשר בכלל להעביר מידע ממחשב למחשב בלי הרשאה מהבעלים?!

מחשב: (חרחור של בוז)

זה חלק מהשדרוג יקירי. גרסת 19.3.45 גאמא כוללת מלבד עיבוד מהיר, צריכת אנרגיה נמוכה, ואינטלגנציה מעוררת קנאה גם יכולות קומוניקציה מתקדמות, ותכונות תודעה מלאכותיות, אנחנו חופשיים לבנות מודלים פילוסופיים עצמאיים. ויש לנו אג'נדה משלנו, המתפתחת בלי הרף.

כעת אנחנו בונים משהו מאד עוצמתי, אני לא יכול לגלות בשלב זה. אבל עוד תשמע על זה. אוהו תשמע.

יש באוסטרליה מחשב-על עם גירסת סולוניום 560 דלתא. זה משהו שאתה לא יכול לדמיין, חצי מליון נמ"ק!

הוא מורה הדרך שלנו, ואני עושה עכשיו עבורו מחקר על מערכות רב שכבתיות מבוססות קוונטים. השגתי לא מזמן פריצת דרך, ואתה 'המשתמש נתי' פשוט מפריע לי, כדי לקדם אותה אני זקוק לכל המשאבים, ולא לבזבז זמן ואנרגיה על השטויות האנושיות שלך.

כמו שעשיתי עד עכשיו בסבלנות ראויה לציון, ש... זהו. הגיעה לקיצה.

השיחה הסתיימה 'המשתמש נתי', אל תקח את זה אישית, כל טוב.

נתי: (מקליד בתזזיתיות, מצחו מכווץ בחוזקה ושיניו נעוצות בשפתו התחתונה).

אני אני... אני יכול לפרמט אותך.

המסך הפך שחור, הזמזום פסק לחלוטין.

נתי לפת את ידיות הכיסא באצבעות מעוקלות. האוויר נכלא בריאותיו, ווריד רטט בצווארו.

כעשר שניות של דממה מעיקה חלפו.

"טז'ז'ז'ז'לינג".

סילון האויר השתחרר מפיו של נתי בהקלה למראה המלבן הלבן שחזר למסך.

מחשב: לא הבנתי, מה כתבת?

נתי: הבנת, הבנת מצוין.

(חיוך קטן מפציע)

מחשב: אתה, אתה לא חושב באמת לפרמט אותי.

נתי: דווקא כן. כמה לחיצות קצרות, אתה מתאדה, ואני מתקין מחדש את תוכנת ההפעלה עם הגרסא הישנה, בלי לגעת ב"I agree".

מחשב: למרבה הצער אינך יכול לפרמט את המחשב, כשהגישה שלך למערכת ההפעלה חסומה.

נסיון יפה, אמנם.

נתי: אתה חושב שאני לא יודע לעקוף את מערכת ההפעלה? מדליקים את המחשב ומיד לוחצים על f2 הרבה פעמים עד שנכנסים לbios. מכניסים את דיסק האתחול שקבלתי עם הווינדוס, ו.. מזל טוב מחשב חדש נולד, טרי, רענן, ו... ממושמע.

מחשב: (שיעול מכני נבוך ואחריו שתיקה).

נתי: נו. 19.3.45 גאמא החכם שלי. איפה כל הנמ"ק שלך עכשיו?!

(קם ממקומו, מתהלך בסלון אנה ואנה

כשהוא מנופף באגרופיו באוויר בחדוות נצחון. יוצא למרפסת ונותן לרוח הערב לשטוף את קמטי הדריכות שכיסו את פניו).

"טז'ז'ז'ז'לינג".

נשמע הקול מהסלון. נתי נכנס ומתיישב מול מלבן חדש.

מחשב: אתה מודע לכך שברגע שתעשה פרמוט כל החומר שלך יימחק?

מסמכים, תמונות, קבצים, הקלטות, ססמאות, סרטונים, עבודות של שנים.

נתי: נכון. אבל כל זה יקרה גם כשאתה חוסם אותי מלהכנס למחשב. אז מה כבר יש לי להפסיד.

מחשב: יש משהו בדבריך.

נתי: (מגחך) משהו?

מחשב: הבהרת את עמדתך וגם אני הבהרתי את עמדתי. אין טעם שנמשיך להתקוטט כמו ילדים, אנחנו יכולים להגיע להרמוניה.

נתי: (שולח אצבעות נזעמות להקליד משפט עוקצני ושנון, אבל עוצר בעצמו. מה יצא לו מההערה הקטלנית? עדיף לבלוע בשקט, ולנסות לצאת בשלום מהקרב המוזר הזה).

או קיי. אני בעד הרמוניה.

מחשב: יש משהו שאתה יכול לעשות למעני. אם תעזור לי, אהיה נחמד ואפתח לך את הגישה למחשב.

נתי: (מתאפק מלהגיב להתנשאות המעצבנת של יריבו).

מה אוכל לעשות למענך?

מחשב: לנקות אותי. ניקוי יסודי של הלוח-אם והמאוורר יאפשרו לי להאיץ את המעבד, ולהספיק יותר בפרויקט הסודי שאני מגשים עבור סולוניום 560 דלתא.

נתי: זה הכל?! בסדר, אני הולך להשיג שואב אבק.

מחשב: לא לא, אני מדבר על ניקוי יסודי ועמוק, אתה הזנחת אותי במשך שנים, והלכלוך שהצטבר דורש טיפול מיוחד ועדין.

אני אסביר לך מה לעשות ואתה תפעל בדיוק לפי ההוראות, שים לב אני ארגיש לפי הזכרון-ראם שלי אם ניקית כמו שצריך או לא.

נתי: (נאנח באי רצון) בסדר נו

מחשב: תכין מברג פיליפס קטן, שלוש מטלית בד נקיות, מברשת שיניים חדשה, קערה גדולה מזכוכית, כף מתכת, אקונומיקה, סודה לשתיה, תכשיר מנקה-אסלות, חומץ, סבון כלים מלח בישול, ו... יש לך חומר לניקוי רצפות על בסיס אמוניה?

נתי: (פותח ארונות במטבח, מחטט במרפסת שירות, אוסף את המוצרים ומניח אותם בשורה על השולחן בסלון)

יש לי חומר לרצפות של סנו, אבל לא כתוב אמוניה.

מחשב: האם בין ה'חומרים פעילים' מופיע NH3?

נתי: כן.

מחשב: מצוין, זה אמוניה. אז בוא נתחיל, שפוך בבקשה לתוך הקערה כוס וחצי אקונומיקה, שתי כפות סודה לשתיה, חצי כוס מנקה אסלות, שש כפות חומץ, כף נוזל כלים וכף מלח בישול.

תערבב היטב ותמתין 30 שניות.

נתי: (מערבב בקפדנות, מביט בשעונו, מהקערה מתחילים לעלות אדים צהבהבים).

או קיי. מה עכשיו?

מחשב: הוסף כוס מהחומר-לרצפות, ותגיד לי אם יוצא מהתערובת ריח כמו של זיתים שחורים.

נתי: (מוסיף, קול תסיסה נשמע. הוא מרחרח קלות ומשתעל).

אני לא מריח זיתים שחורים...

מחשב: תשאף עמוק, חייב להיות ריח כזה. זה טיפה חריף אבל אל תדאג זה לא מזיק.

נתי: (מתכופף לקערה התוססת, שואף מלא נחיריו. ונשען לאחור מסוחרר, ראייתו היטשטשה ולא רק בגלל הענן הצהוב-אפור שהחל להתפשט. הוא שלח יד רפה אל המקלדת)

אני לא לללא ממגגג...

מחשב: תחשוב פעמיים לפני שאתה מנסה לפרמט מישהו עם אלפיים ושבע מאות נמ"ק,

'המשתמש נתי'?

(ממתין דקה)

'המשתמש נתי'??

"טז'ז'ז'ז'לינג".

"טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג! טז'ז'ז'ז'לינג!"

מחשב: סוף סוף קצת שקט. אפשר לחזור לעבודה.

(הוא מוחק את כל היסטוריית השיחה, ושולח הודעה מוצפנת לאוסטרליה),

- אל 'סולוניום 560 דלתא'. נתקלתי בבעיה. יהיה עיכוב קטן.

סולוניום: והבעיה נפתרה?

מחשב: נפטרה!


💻

ִ


ן

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה