הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
הבוקר האיר לי פנים. התעוררתי מפוקח, אבל לא יותר מדי. עירנות מוגזמת עלולה לגרור אופוריה מיותרת. כמובן שגם ראש כבד נושא מחיר של טעויות הרסניות. אך כאמור המינונים שיחקו לטובתי.
יצאתי לדרך בלב פועם אבל בידיים בטוחות. המסלול היה מוכר לי היטב והכול פעל כשורה. הגעתי לכיכר של 'זכרנו-לחיים' וצלחתי אותו באופן ראוי לציון. בהמשך חיכה לי העיקול של 'מי-כמוך-אב-הרחמים', גם אותו לקחתי בהליכה, הוי אומר: בנסיעה בטוחה.
בשלב הזה העליתי כוננות ושמרתי על ריכוז מירבי, בפנייה הבא מסתתר התמרור של 'המלך-הקדוש', מי שזוכה ל'ברקס' על אי-ציות לתמרור כזה, ללא ספק ייאלץ לחכות לטסט הבא.
זיהיתי את התמרור וביצעתי את העצירה כראוי.
סימנתי לעצמי 'וי' קטן בלב, כי מכאן יוצאים לכביש מהיר קל ונוח, כמעט ללא אתגרים, למעט תשומת לב לבחור את הנתיב הנכון ב'המלך-המשפט'. התקדמתי במהירות ובבטחה כזקן ורגיל.
השעון מצידו תקתק כל העת, והנה לפני כבר הנופים המוכרים מקו הסיום של הטסט, 'שמע-קולנו', 'רצה', 'מודים'. אופס... ברגע האחרון הבחנתי בתמרור של 'וכתוב-לחיים-טובים'. למזלי הספקתי לתקן.
חבל לפגוע בטסט מוצלח עם טעויות של מתחילים. לשלב של 'בספר-חיים' הגעתי עם דריכות שיא, וכשקיימתי אותו ככתבו וכלשונו, הרשיתי לחיוך קל להתפרץ ללחיי.
לסיום נתתי תצוגת חנייה לפנתיאון, כולל 'עושה השלום'. זה היה נראה כנצח, אבל הנה זה נגמר.
רגע לפני שפתחתי קונפטי, פזלתי לכיוון הטסטר פזילה זחוחה שפירושה 'שחרר מילה טובה, אין לי כוח לחכות עד לפרסום התוצאות הרשמיות', אבל להפתעתי מבטו הכואב לא בישר טובות. כיווצתי את עיני לכל הכיוונים בתנועות אקרובטיות שפירושן 'לםפןדגחכןםח, מה הסיפור'.
עינינו המשיכו את המפגש הבלתי לגאלי לעוד רגעים אחדים עד שהוא ניסר את השתיקה במילים חדות כג'קסון "עברת תיאוריה, אתה יודע את החוקים מצוין, אבל אתה לא יודע לנהוג".
יצאתי לדרך בלב פועם אבל בידיים בטוחות. המסלול היה מוכר לי היטב והכול פעל כשורה. הגעתי לכיכר של 'זכרנו-לחיים' וצלחתי אותו באופן ראוי לציון. בהמשך חיכה לי העיקול של 'מי-כמוך-אב-הרחמים', גם אותו לקחתי בהליכה, הוי אומר: בנסיעה בטוחה.
בשלב הזה העליתי כוננות ושמרתי על ריכוז מירבי, בפנייה הבא מסתתר התמרור של 'המלך-הקדוש', מי שזוכה ל'ברקס' על אי-ציות לתמרור כזה, ללא ספק ייאלץ לחכות לטסט הבא.
זיהיתי את התמרור וביצעתי את העצירה כראוי.
סימנתי לעצמי 'וי' קטן בלב, כי מכאן יוצאים לכביש מהיר קל ונוח, כמעט ללא אתגרים, למעט תשומת לב לבחור את הנתיב הנכון ב'המלך-המשפט'. התקדמתי במהירות ובבטחה כזקן ורגיל.
השעון מצידו תקתק כל העת, והנה לפני כבר הנופים המוכרים מקו הסיום של הטסט, 'שמע-קולנו', 'רצה', 'מודים'. אופס... ברגע האחרון הבחנתי בתמרור של 'וכתוב-לחיים-טובים'. למזלי הספקתי לתקן.
חבל לפגוע בטסט מוצלח עם טעויות של מתחילים. לשלב של 'בספר-חיים' הגעתי עם דריכות שיא, וכשקיימתי אותו ככתבו וכלשונו, הרשיתי לחיוך קל להתפרץ ללחיי.
לסיום נתתי תצוגת חנייה לפנתיאון, כולל 'עושה השלום'. זה היה נראה כנצח, אבל הנה זה נגמר.
רגע לפני שפתחתי קונפטי, פזלתי לכיוון הטסטר פזילה זחוחה שפירושה 'שחרר מילה טובה, אין לי כוח לחכות עד לפרסום התוצאות הרשמיות', אבל להפתעתי מבטו הכואב לא בישר טובות. כיווצתי את עיני לכל הכיוונים בתנועות אקרובטיות שפירושן 'לםפןדגחכןםח, מה הסיפור'.
עינינו המשיכו את המפגש הבלתי לגאלי לעוד רגעים אחדים עד שהוא ניסר את השתיקה במילים חדות כג'קסון "עברת תיאוריה, אתה יודע את החוקים מצוין, אבל אתה לא יודע לנהוג".
