בקשה הסוכה של השכנים היא הקייטנה שלכם?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
לנו יש שכנים עם צינור של המזגן בדיוק על הסכך איפה שאני ישן
ויאמר לשבחם שלא הדליקו פעם אחת ...אפי' שלא בקשנו
לדעתי יש קודים פשוטים שצריך לעשות בלי דיבורים..

אחרי הכל אנחנו גרים בבתים משותפים וצריך לדעת להסתדר
לדעת את הצרכים של אחד השני
וגם לדעת להבליג
משכנות טובה רק מרויחים
שכנות גרועה יכולה להסב צרות רבות!
נכון.
הבעיה שלא כולם חושבים ככה..😕
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
במקום פוסט נרגש (שהם לא יקראו) ונסיון לחנך את השכנים (לא יקרה)
סוכה מדיקטים. עם מנעול ובריח. אף ילד שיושב על החלון לא יוכל להציץ. אפשר גם לייצר "גדר" נעולה לפני הסוכה ככה שלא יתקרבו, כל מקום והתנאים שמאפשר.

רעש- יהיה. אם לא מהילדים, מהסוכה שליד. מהעוברים בכביש, מהסוכה בקומה ראשונה. סוכות זה חג שיוצאים החוצה וכולם שומעים את כולם. תזהרו לא לדבר בקול על מה שאתם לא רוצים שישמעו, ויש אטמי אוזניים מעולים בשביל להרדם בלילה.

בסופו של דבר התלונות האלה מגיעות תמיד ממי שגם בבית שלו המוגן והיציב לא מסוגל לומר לא לילד שדפק בדלת ורוצה לבוא לשחק בזמן לא מתאים.
אפשר גם לשים תיל חשמלית וילד שמתקרב יאושפז...
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
נכון.
הבעיה שלא כולם חושבים ככה..😕
קחו לדוגמא אותם שכנים יש דברים שהם כן לא מתחשבים דברים קטנים ומעצבנים
אבל כבר למדנו להבליג
ואם לא היינו מבליגים אז היה גם היה מזגו מטפטף על הסוכה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מדליקים.
למרות שהשכנים לא קלים .
אבל אנחנו חוטפים מטחי צעקות ועלבונות על הילדים.
"תגידו לאבא ואמא החצופים שלכם שיכבו הרגע את המזגן. מה זה פה . סוכות היום. תתביישו לכם" וכהנה...

הילדים מפחדים לרדת למטה בלעדינו.
אנחנו עצמינו לא מקבלים צעקות. הבהרנו בנימוס את זה שאנחנו חייבים מזגן וכל פתרון מצדם יתקבל בברכה.
אז לידינו יש שתיקה רועמת.
אולי תאריכו את הצינור שיגיע למקום אחר, שמאלה\ימינה יותר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
קחו לדוגמא אותם שכנים יש דברים שהם כן לא מתחשבים דברים קטנים ומעצבנים
אבל כבר למדנו להבליג
ואם לא היינו מבליגים אז היה גם היה מזגו מטפטף על הסוכה....
נכון. ולפעמים מבינים לבד שעדיף להבליג על דברים שעוד איכשהו נסבלים כי גם ככה אף אחד לא יטפל בהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
לכל אלה שמציעים קרשים - חשבנו על זה...אבל אין לנו איפה לאחסן אותם אחרי החג
במקלט הציבורי (של הבניין)אנחנו לא מכניסים חפצים אישיים- כי הוא ציבורי
ואין לנו מחסן או שטח אחר לשמור אותם משנה לשנה.
(גם את הברזלים והסכך אנחנו שומרים מעל הארון בחדר ילדים)

למי ששאלה על המזגן בחדר שינה - בדירה הקודמת זה גם היה לנו ככה
שהמזגן שלנו טפטף על הסוכה של השכנים
ולא הדלקנו מזגן שבוע...
אפילא לא התווכחנו על זה.
לסדר צינור וכל זה לא הייתה לנו אפשרות כי זה היה מזגן חלון.

ולמי ששאלה על הניקוז - ברור שלא הייתי שטפת עם הרבה מים!!
אז מרימים עם כף אשפה לדלי או שמעבירים ניגוב.

באמת אנשים
זה רק שבוע!
למה אי אפשר לוותר על קצת נוחות שלכם כדי לשני יהיה את הדבר הבסיסי?
ממש מרגישה שאנשים מדברים כאן ממגדל השן ומסתכלים עקום על מי שלא שזכה.
לא רוצה לאחל לכם להכיר מקרוב את המקום הזה שרק מתחנן לנוח ושומע צווחות וצרחות
זה מתסכל ברמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
לכל אלה שמציעים קרשים - חשבנו על זה...אבל אין לנו איפה לאחסן אותם אחרי החג
במקלט הציבורי (של הבניין)אנחנו לא מכניסים חפצים אישיים- כי הוא ציבורי
ואין לנו מחסן או שטח אחר לשמור אותם משנה לשנה.
(גם את הברזלים והסכך אנחנו שומרים מעל הארון בחדר ילדים)

למי ששאלה על המזגן בחדר שינה - בדירה הקודמת זה גם היה לנו ככה
שהמזגן שלנו טפטף על הסוכה של השכנים
ולא הדלקנו מזגן שבוע...
אפילא לא התווכחנו על זה.
לסדר צינור וכל זה לא הייתה לנו אפשרות כי זה היה מזגן חלון.

ולמי ששאלה על הניקוז - ברור שלא הייתי שטפת עם הרבה מים!!
אז מרימים עם כף אשפה לדלי או שמעבירים ניגוב.

באמת אנשים
זה רק שבוע!
למה אי אפשר לוותר על קצת נוחות שלכם כדי לשני יהיה את הדבר הבסיסי?
ממש מרגישה שאנשים מדברים כאן ממגדל השן ומסתכלים עקום על מי שלא שזכה.
לא רוצה לאחל לכם להכיר מקרוב את המקום הזה שרק מתחנן לנוח ושומע צווחות וצרחות
זה מתסכל ברמות.
אפשר גם מערכת רואה יורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
וגם ככה זה הם ששמרו שנשלם על סנפלינג לבנין שיהיה הצינור מהודק לקיר הבנין ומוארך עד למטה. זה היה עוד לפני שהם החליטו לבנות סוכה בחצר הזו.
והם צודקים.
צינור מתנדנד זה מתכון בדוק לקולות טפטוף מעצבנים, ירוקת ולכלוך חלונות השכנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
לכל אלה שמציעים קרשים - חשבנו על זה...אבל אין לנו איפה לאחסן אותם אחרי החג
במקלט הציבורי (של הבניין)אנחנו לא מכניסים חפצים אישיים- כי הוא ציבורי
ואין לנו מחסן או שטח אחר לשמור אותם משנה לשנה.
(גם את הברזלים והסכך אנחנו שומרים מעל הארון בחדר ילדים)

למי ששאלה על המזגן בחדר שינה - בדירה הקודמת זה גם היה לנו ככה
שהמזגן שלנו טפטף על הסוכה של השכנים
ולא הדלקנו מזגן שבוע...
אפילא לא התווכחנו על זה.
לסדר צינור וכל זה לא הייתה לנו אפשרות כי זה היה מזגן חלון.

ולמי ששאלה על הניקוז - ברור שלא הייתי שטפת עם הרבה מים!!
אז מרימים עם כף אשפה לדלי או שמעבירים ניגוב.

באמת אנשים
זה רק שבוע!
למה אי אפשר לוותר על קצת נוחות שלכם כדי לשני יהיה את הדבר הבסיסי?
ממש מרגישה שאנשים מדברים כאן ממגדל השן ומסתכלים עקום על מי שלא שזכה.
לא רוצה לאחל לכם להכיר מקרוב את המקום הזה שרק מתחנן לנוח ושומע צווחות וצרחות
זה מתסכל ברמות.
אפשר לוותר על נוחות.
השאלה אם זה יעיל לדרוש משכנים לחנך את הילדים שלהם לשבוע/ לא להושיב על החלון/ לדבר בשקט בחצר- זה ריאלי.
יש דרכים למנוע היזק ראיה (סכך יותר צפוף? למה בכלל אפשר לראות לכם לתוך הסוכה?) ומילדים להתקרב ולפתוח לכם את הדלת.
יש לנו בחצר סוכות צפופות וילדים משחקים בינהן כי זה המקום. גדלתי ככה לאורך כל שנותי בהית הורי וגם היום הם עם סוכה בחניה וילדים משחקים שניים סיבוב סביב הסוכה. לא שמעתי על בעיות כמו שאתם מתארים.

אפשר למצוא מחסן של אח בעפולה או בצפת ולשים שם קרשים. זה יהיה אפקטיבי יותר מלהתחנן לשכנים לא לפתוח לילדים את הדלת כל החג ולסגור חלונות עם תריסים כדי שהילדים לא יסתכלו דרכם.

בסופו של דבר לא לשטוף מרפסת עם הרבה מים- לא נח אבל אפשרי ונדרש. לא לתת לילדים לרדת מהבית או לעמוד בחלון- פחות אפשרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
אחרי הכל אנחנו גרים בבתים משותפים וצריך לדעת להסתדר
לדעת את הצרכים של אחד השני
וגם לדעת להבליג
משכנות טובה רק מרויחים
שכנות גרועה יכולה להסב צרות רבות!
שלא תחשבו שבמושבים הכל רגוע ואין שם סכסוכים.
במושבים כשיש לכל אחיד בית פרטי, אז הסכסוכים הם גדולים מאוד [מידיעה!].
טבעם של אנשים הוא שכל אחד דואג לעצמו ולפעמים האינטרסים מתנגשים.
צריך לוותר כשאין ברירה אז ללכת לרב שיכריע בין השניים.
והעיקר לדעת ולזכור שכמו שהבית שלי הוא שלי אז הבית שלו הוא שלו.
ולזכור שאין אדם רואה נגעי עצמו ואם השכן מתלונן, אז אולי הוא הצודק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
ומה דעתכם על שכנים שהסוכה שלהם נבנית מתחת לצינור המזגן של חדר השינה
(שמוארך כהוגן עד לגובה מטר וחצי מהחול של החצר)
והם דורשים לא להדליק מזגן בחדר שינה כל חג הסוכות?!
מי היה קודם?
כלומר, הצינור או בוני הסוכה?
אפשר בהחלט להתפשר בקלות, אלא אם כן - הם יחליטו לקחת אתכם לדין תורה.

אם הם יהיו יותר אגרסיביים יסתמו לך את הצינור כך שיהיה לך הצפה בבית.
ואז תחתכו את זה איפשהו באמצע, קרוב למנוע, והצינור יזיל את מימיו מאמצעו.
שיתמודדו...

בעצם, מה אני באה לומר:
יש תרבות דיבור ותרבות התנהגות.
כל עוד הבקשה מובעת בצורה יפה, לגיטימית, מכובדת ומנומסת - היא עושה חשק למלא אותה גם אם מילוייה יוצר חוסר נוחות.
אבל בקשה אגרסיבית, במילים בוטות, שימוש במילים פוגעניות, צעקות, קללות וכו' וכו' וכו' - לא מעוררים שום רגש ושום רצון למלא את הבקשה גם אם היא לגיטימית במאת האחוזים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
@לא כמו כולם , עצוב ומתסכל!!
מעיזה להציע, אם מדובר על כמה ילדים מסוימים, תנסי בדרך הגזר,
תקראי להם ותגידי להם שאם עד שמחת תורה הם לא מפריעים/מציצים/ מנדנדים/הורסים/ דופקים וכו
את נותנת להם טילון/ארטיק שווה בשמחת תורה. (וכמובן שתקיימי את זה..)
לדעתי גם ההורים יתביישו אח"כ כשיגלו למה הצדיקים שלהם זכו בארטיק השווה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
אם הם יהיו יותר אגרסיביים יסתמו לך את הצינור כך שיהיה לך הצפה בבית.
היה לי סיפור איתם בעבר
שהם הצמידו בקבוק לסיום צינור המזגן כדי "לאסוף מים מטוהרים"
הבקבוק חסם את יציאת המים של המזגן כשהתמלא, וגרם לא רק להצפה בבית אלא גם לתקלה פנימית במזגן
ובשאלת רב נפסק שהם צריכים לשלם את הנזק
אם אמנם גררו רגליים ולא שילמו "מחר, מחר"
אבל מניחה שבשל כך הם לא ניסו את הפעולה האגרסיבית הזו.

בעיני - מי שהייתה לו סוכה שנים במקום מסוים ואני בניתי לתוכה צינור של מזגן - רשאי לבקש שלא להדליק אותו בחג וזו בקשה הוגנת.
מי שמחפש מקום בחצר הבנין לבנות סוכה - בדיוק כמו שהוא מסתכל איפה הקרקע ישרה ואיפה אין גג מעל - מחובתו להסתכל איפה יש מזגן לחדר שינה של השכנים. ואם יש לו רעיון איך להסיט את הצינור או לאסוף את הטפטוף
כך שלא יפריע לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
לכל אלה שמציעים קרשים - חשבנו על זה...אבל אין לנו איפה לאחסן אותם אחרי החג
במקלט הציבורי (של הבניין)אנחנו לא מכניסים חפצים אישיים- כי הוא ציבורי
ואין לנו מחסן או שטח אחר לשמור אותם משנה לשנה.
(גם את הברזלים והסכך אנחנו שומרים מעל הארון בחדר ילדים)

למי ששאלה על המזגן בחדר שינה - בדירה הקודמת זה גם היה לנו ככה
שהמזגן שלנו טפטף על הסוכה של השכנים
ולא הדלקנו מזגן שבוע...
אפילא לא התווכחנו על זה.
לסדר צינור וכל זה לא הייתה לנו אפשרות כי זה היה מזגן חלון.

ולמי ששאלה על הניקוז - ברור שלא הייתי שטפת עם הרבה מים!!
אז מרימים עם כף אשפה לדלי או שמעבירים ניגוב.

באמת אנשים
זה רק שבוע!
למה אי אפשר לוותר על קצת נוחות שלכם כדי לשני יהיה את הדבר הבסיסי?
ממש מרגישה שאנשים מדברים כאן ממגדל השן ומסתכלים עקום על מי שלא שזכה.
לא רוצה לאחל לכם להכיר מקרוב את המקום הזה שרק מתחנן לנוח ושומע צווחות וצרחות
זה מתסכל ברמות.
אני מניחה שכל מי שהסתדר לו לא להדליק מזגן שבוע.
לא מדליק מזגן כל הלילה בין יוני לדצמבר ללא הפסקה
או לא גר בעיר כזו.

להתגלגל שבוע במיטה נוטפת זיעה ולא לישון משך שבוע בחג
בשביל שהשכנים רצו סוכה רחבת ידיים ולא מתאים להם רטיבות בחול מתחת לפי וי סי - אני פחות נדיבה.

שינה היא בעיני צורך בסיסי לא פחות מסוכה.
בדיוק כמו שאת צריכה שקט כדי לנוח כצורך בסיסי - אני צריכה מזגן כדי לנוח כצורך בסיסי וקיומי.
כשאת חושבת על הנוחות שלך לצורך מנוחה שקטה ולא רועשת בסוכה - כצורך בסיסי - תחשבי גם על הנוחות של השכנים - כצורך בסיסי שלהם.

מצטערת שהתגובה שלי ככה
אני דווקא בעד התחשבות במקרה שלך
ומציאת מקום אחר לשלוח אליו את הילדים ,
אבל מי שמבקש התחשבות מהשכנים שלו בשביל הנוחות שלו
צריך לדעת להתחשב גם בהם. להיות אמפטי עם לב מרגיש. ולא אדם של "מגיע לי".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #95
מי היה קודם?
כלומר, הצינור או בוני הסוכה?
אפשר בהחלט להתפשר בקלות, אלא אם כן - הם יחליטו לקחת אתכם לדין תורה.


ואז תחתכו את זה איפשהו באמצע, קרוב למנוע, והצינור יזיל את מימיו מאמצעו.
שיתמודדו...

בעצם, מה אני באה לומר:
יש תרבות דיבור ותרבות התנהגות.
כל עוד הבקשה מובעת בצורה יפה, לגיטימית, מכובדת ומנומסת - היא עושה חשק למלא אותה גם אם מילוייה יוצר חוסר נוחות.
אבל בקשה אגרסיבית, במילים בוטות, שימוש במילים פוגעניות, צעקות, קללות וכו' וכו' וכו' - לא מעוררים שום רגש ושום רצון למלא את הבקשה גם אם היא לגיטימית במאת האחוזים.
הצינור היה קודם.

ואמרתי להם שכל פתרון או משחק זמני בצינור מקובל עלי
ובלבד שהוא לא יטפטף לי פנימה הביתה או יקלקל את המזגן.

משום מה חוץ מלצעוק על הילדים ולאיים עליהם
הם לא ניסו או הציעו איזה אופציה.
האופציה היחידה מבחינתם היא כיבוי המזגן כל החג.

למעשה הסוכה שם . המזגן דולק. החול מתחת מתרטב כפי הנראה.
וכשאני או בעלי עוברים לידם הם אפילו אומרים שלום או מנענעים בראש כרגיל.
רק הילדים חוטפים על הראש..
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #96
@לא כמו כולם , עצוב ומתסכל!!
מעיזה להציע, אם מדובר על כמה ילדים מסוימים, תנסי בדרך הגזר,
תקראי להם ותגידי להם שאם עד שמחת תורה הם לא מפריעים/מציצים/ מנדנדים/הורסים/ דופקים וכו
את נותנת להם טילון/ארטיק שווה בשמחת תורה. (וכמובן שתקיימי את זה..)
לדעתי גם ההורים יתביישו אח"כ כשיגלו למה הצדיקים שלהם זכו בארטיק השווה...
רעיון מצוין
למרות שאני קצת סקפטית כשמדובר בילדים שבעטו בסוכה
שהרעיון באמת יעבוד.
ילדים שבועטים בסוכה של שכנים ולא רק מרעישים קצת מסביב או מציצים
לרוב גם לא מתרשמים ממבצעים למינם :(

אולי אם הוא יהיה על בסיס יומי ממש. בלי דחית סיפוקים גדולה מדי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
לא קראתי הכל, וכותבת בקצרה בגלל קדושת המועד.
מעבר לאי הנוחות המובנת של כותבת הפוסט,
תסתכלו על זה גם בזווית נוספת.
הילדים שלכם.
כל השנה אתם חושבים שהחצר היא מקום בטוח? יופי. אני מקווה שבדקתם את זה.
מה שבטוח, שבסוכות הוא לא בטוח.
חצר שישנים בה אנשים אחרים, שכנים, ילדים ונערים, אבות וחברים.
בתור מה אתם שולחים לשם ילדות בנות חמש, כדי להשיג שעה של שקט?
לשם מה ילדתם אותם?
בשביל מה אתם מגדלים?
על מה אתם מתפללים?
קחו אחריות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
והם צודקים.
צינור מתנדנד זה מתכון בדוק לקולות טפטוף מעצבנים, ירוקת ולכלוך חלונות השכנים.

הכל טוב.
היות וחשבנו שהם צודקים ומגיע להם ואנחנו רוצים לחיות בשכנות טובה , אז גם שילמנו את זה ללא שום תלונה.

אבל עכשיו - קשה לנו טכנית להזיז את הצינור הזה ימינה או שמאלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
הכל טוב.
היות וחשבנו שהם צודקים ומגיע להם ואנחנו רוצים לחיות בשכנות טובה , אז גם שילמנו את זה ללא שום תלונה.

אבל עכשיו - קשה לנו טכנית להזיז את הצינור הזה ימינה או שמאלה.
למה אי אפשר להניח דלי מתחת הצינור והמים יכנסו לשם?
 
למה אי אפשר להניח דלי מתחת הצינור והמים יכנסו לשם?
לדעתי אפשר להניח דלי שלא חוסם
אני רק לא התנדבתי להיות זו שמניחה אותו ומרוקנת אותו בהתאם לצורך
והשארתי את התפקיד להם.

לא יודעת אולי הרעש של טפטוף לתוך דלי מפריע להם יותר מרטיבות
אין לי מושג כי לא ניהלתי איתם שיח על כל פיתרון אפשרי.

הבהרתי שכיבוי המזגן כל החג אינו אופציה. כל אופציה אחרת מקובלת מבחינתי כל עוד לא תחסום את יציאת המים מהצנרת.
הם לא עשו/הציעו כלום. ובנו את הסוכה ככה.
מלבד הצעקות והגערות על הילדים בנוסח פוגעני בימי החג - אין אינטראקציה בינינו בנושא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה