התייעצות עונשים לילדי ח"מ

[DvoraVidman]

הייתי אצל ההדרכת הורים הזו היו לה באמת רעיונות טובים אבל נגמר מהר

הדרכת הורים עשיתי כבר

הדרכת הורים פרטית אולי?
ובגישה שהיא יותר מעמיקה, לא רשימת טיפים. זה נקרא גם 'טיפול בהורות'.

 

[yudb]

אז איזה אנשי מקצוע?
פסיכולוג היא מקבלת
הדרכת הורים עשיתי כבר
טיפול ריגשי קיבלה ותקבל בהמשך
מנתחת התנהגות? יש ממאוחדת?
מה עוד יכול להיות?

לחזור להדרכת הורים,
או לפסיכולוגית שמטפלת להדרכה.

 

[מנתחת התנהגות]

נאמרו פה דברים נכונים ויעילים מאד!
חשוב לי להדגיש כבעלת מקצוע ומדריכת הורים.
1. ענישה לא אמורה להינתן יותר מ-3 פעמים במידה והיא חוזרת על עצמה וההתנהגות לא פוחתת או מוכחדת. סימן שהעונש הוא לא עונש.
2. ענישה נעשית כהליך אחרון ברשימה, והרבה לפני זה נעשה שינוי בגורמים להתנהגות ונעסוק בעיקר במניעה. נחזק התנהגויות טובות שאנחנו רוצים שיקראו והתגברו. נלמד התנהגויות חדשות וכדו' אח"כ בסוף (בד"כ לא צריך כבר, לתת עונש) מלבד התנהגויות "קו אדום" כגון- אלימות וכדו'.
3. עיקביות- נאמרו פה מלא טיפים יפים ומוצלחים ועל הכל אמרת "ננסה" שזה מדהים המוטיבציה שלך והרצון לעשות הכל. ברוב המקרים עדיף לקחת עיקרון אחד ושתיים ולהיות איתו עקביים עד הסוף ובכל מחיר. כך נעשית למידה אמיתית, יעילה ומועילה של התנהגות רצויה.
4. חשוב וקריטי לא ללכת להדרכות הורים "סתמיות" אלא בהתאמה לצורך ולהתנהגות של הילד. ז"א שהמדרכיה/ מטפלת מנתחת את ההתנהגות של הילדה ומבינה מהן הגורמים, מה מחזק את ההתנהגות הנ"ל ואז ההדרכה מותאמת יעילה ורואים שינוי מהר יחסי.
בשונה ממה שנאמר "ניתוח התנהגות" הוא אחד הגישות המהירות ביחס לכל שינוי התנהגותי בגישות טיפול אחרות כגון- טיפול רגשי וכדו' ולאחר כשלוש חודשים מצופה לראות מגמת שיפור משמעותית במטרות הטיפול.

כמו שהממליצו לך מנתחת התנהגות טובה לכאורה תוכל לעזור לך באופן יעיל וממוקד לאתגר שלך.

בהצלחה!
וחג שמח

 

[shirelo141]

בלת''ק
יצא לי לעבוד עם כמה ילדות כאלו (אני מורה בכיתת חנ''מ) שמתי לב שסיפורים חברתיים מאוד עוזרים, לפעמים
אנחנו מסבירות משהו מסוים ונראה שאין הבנה אבל אם מתמידים בעקביות בהמשך רואים שיפור ומגלים שמשהו כן חלחל.. עם ילדים כאלו אין זבנג וגמרנו זה תהליך, חוזרים על אותו הדבר עוד פעם ועוד פעם בלי כעס אבל בהחלטיות
ובדרך כלל בעז''ה זה עוזר גם, אבל אין ספק שזה לוקח זמן. לי לקח שנתיים לגרום לילדה מאוד מאוד מאוד אימפולסיבית להצביע בשיעור (וגם היום זה לא 100%)
הרבה פעמים דברים שנראים לנו פשוטים וברורים להם לא ברורים בכלל (כמו ילדה שניסתה לגזור את האוזן שלה כי המורה רק רציתי לעשות חור לעגיל... ובס''ד ענקית עצרתי את זה בזמן.. והיא באמת לא הבינה שזה מסוכן וזה דרש ממני לעבוד איתה על סכנות ) אין ספק שזה לא קל אבל אפשרי.
בהצלחה וחג שמח

 

[DvoraVidman]

תלמדו אתם לרדת אליהם
ולא להסתכל עליהם מלמעלה
ולראות אותם דרך העיניים
הביקורתיות והשיפוטיות-שלכם
DOWN

מי זה האתם שצריכים לרדת אל מי, לא ברור מההודעה.

 

[ויזוקל]

נתנו כאן תשובות חכמות ורעיונות נפלאים.
אני רוצה להוסיף עוד משהו.
לדעתי אחד הדברים שמעצימים את הקושי ואת ההתמודדות זו הציפיה.
יש בנו ציפיה מילד , לא משנה כמה הקושי שלו, שיתנהג כבני גילו, והמציאות, הטופחת בכל פעם שההתנהגות לא תואמת לגיל ולציפיה, מעצימה את תחושת הקושי וחוסר האונים, ומכאן הרצון להעניש וכל זה.
כשמצליחים לנקות את כל ההשוואות ואת כל הציפיות, ועומדים מול תכונות הילד בפני עצמו, הן הטובות והן המאתגרות, קל יותר לנו כהורים לקבל בשלווה את המעשים החריגים (לכאורה, חריגים כלפי אחרים, לאו דווקא כלפי היכולות של הילד) ולהגיב באופן פרופרציונאלי ומתאים עבור ההצלחה של הילד.

 

[MRF]

נאמרו פה דברים נכונים ויעילים מאד!
חשוב לי להדגיש כבעלת מקצוע ומדריכת הורים.
1. ענישה לא אמורה להינתן יותר מ-3 פעמים במידה והיא חוזרת על עצמה וההתנהגות לא פוחתת או מוכחדת. סימן שהעונש הוא לא עונש.
2. ענישה נעשית כהליך אחרון ברשימה, והרבה לפני זה נעשה שינוי בגורמים להתנהגות ונעסוק בעיקר במניעה. נחזק התנהגויות טובות שאנחנו רוצים שיקראו והתגברו. נלמד התנהגויות חדשות וכדו' אח"כ בסוף (בד"כ לא צריך כבר, לתת עונש) מלבד התנהגויות "קו אדום" כגון- אלימות וכדו'.
3. עיקביות- נאמרו פה מלא טיפים יפים ומוצלחים ועל הכל אמרת "ננסה" שזה מדהים המוטיבציה שלך והרצון לעשות הכל. ברוב המקרים עדיף לקחת עיקרון אחד ושתיים ולהיות איתו עקביים עד הסוף ובכל מחיר. כך נעשית למידה אמיתית, יעילה ומועילה של התנהגות רצויה.
4. חשוב וקריטי לא ללכת להדרכות הורים "סתמיות" אלא בהתאמה לצורך ולהתנהגות של הילד. ז"א שהמדרכיה/ מטפלת מנתחת את ההתנהגות של הילדה ומבינה מהן הגורמים, מה מחזק את ההתנהגות הנ"ל ואז ההדרכה מותאמת יעילה ורואים שינוי מהר יחסי.
בשונה ממה שנאמר "ניתוח התנהגות" הוא אחד הגישות המהירות ביחס לכל שינוי התנהגותי בגישות טיפול אחרות כגון- טיפול רגשי וכדו' ולאחר כשלוש חודשים מצופה לראות מגמת שיפור משמעותית במטרות הטיפול.

כמו שהממליצו לך מנתחת התנהגות טובה לכאורה תוכל לעזור לך באופן יעיל וממוקד לאתגר שלך.

בהצלחה!
וחג שמח

תודה רבה על התשובה המפורטת
אולי לא כתבתי אבל שאלתי בעניין הענישה בגלל שאני בד"כ לא מענישה ואין לי שק של עונשים ח"ו
פעם אמרתי לשכנה שלי שאם היא שומעת אותי צועקת שתדע שזה אחרי שאמרתי 5 פעמים בשקט ואצלה זה 10...
בתחילה כשהתחלתי לראות שיש לי כאן סיפור אחר החלטתי שאני מחנכת אותה אבל בלי כעס כי באמת אפשר להשתגע, הכנסתי לעצמי עמוק שזה לא אשמתה שהיא לא קולטת מספיק ורואים עליה שלא עושה את זה מתוך רוע ואם אני כועסת זה רק בשביל לחנך, זה חיצוני בפנים אני יודעת כבר שההתנהגות לא קשורה לרצון שלה להתנהג ככה וזה הרבה בשביל לנסות אותי. בכל אופן אחרי ששוב ושוב אני אומרת לה שלא יכולה לקחת למשל שוקולד מהפריזר ולוקחת אני מרגישה שאולי עונש יגרום לה לקלוט, משהו שיחדור לשכל שתפנים שאסור.

בלת''ק
יצא לי לעבוד עם כמה ילדות כאלו (אני מורה בכיתת חנ''מ) שמתי לב שסיפורים חברתיים מאוד עוזרים, לפעמים
אנחנו מסבירות משהו מסוים ונראה שאין הבנה אבל אם מתמידים בעקביות בהמשך רואים שיפור ומגלים שמשהו כן חלחל.. עם ילדים כאלו אין זבנג וגמרנו זה תהליך, חוזרים על אותו הדבר עוד פעם ועוד פעם בלי כעס אבל בהחלטיות
ובדרך כלל בעז''ה זה עוזר גם, אבל אין ספק שזה לוקח זמן. לי לקח שנתיים לגרום לילדה מאוד מאוד מאוד אימפולסיבית להצביע בשיעור (וגם היום זה לא 100%)
הרבה פעמים דברים שנראים לנו פשוטים וברורים להם לא ברורים בכלל (כמו ילדה שניסתה לגזור את האוזן שלה כי המורה רק רציתי לעשות חור לעגיל... ובס''ד ענקית עצרתי את זה בזמן.. והיא באמת לא הבינה שזה מסוכן וזה דרש ממני לעבוד איתה על סכנות ) אין ספק שזה לא קל אבל אפשרי.
בהצלחה וחג שמח

נשמע מפחיד, ב"ה הייתה בעבר מכניסה עצמה לסכנות [אולי לא כאלו שונות מהרגיל] והייתה בהשגחה תמידית היום עדין נזהרים אבל מבינה הרבה יותר ב"ה וכבר לא מפחיד כמו פעם
מסכימה עם התוצאות שכנראה רואים אחרי הרבה זמן
למשל לשטוף ידיים אחרי שירותים כל פעם הייתי צריכה לקחת אותה עכשיו ב"ה זוכרת לבד
נטילת ידיים של הבוקר הקטנה רצה מעצמה ולה צרי לומר כל בוקר מחדש

נתנו כאן תשובות חכמות ורעיונות נפלאים.
אני רוצה להוסיף עוד משהו.
לדעתי אחד הדברים שמעצימים את הקושי ואת ההתמודדות זו הציפיה.
יש בנו ציפיה מילד , לא משנה כמה הקושי שלו, שיתנהג כבני גילו, והמציאות, הטופחת בכל פעם שההתנהגות לא תואמת לגיל ולציפיה, מעצימה את תחושת הקושי וחוסר האונים, ומכאן הרצון להעניש וכל זה.
כשמצליחים לנקות את כל ההשוואות ואת כל הציפיות, ועומדים מול תכונות הילד בפני עצמו, הן הטובות והן המאתגרות, קל יותר לנו כהורים לקבל בשלווה את המעשים החריגים (לכאורה, חריגים כלפי אחרים, לאו דווקא כלפי היכולות של הילד) ולהגיב באופן פרופרציונאלי ומתאים עבור ההצלחה של הילד.

כמה נכון
אני מודעת לכך ועדין לא מצליחה לרדת מהציפיות שלי
אולי בגלל שהיא לא ממש במצב גרוע
ז"א קרובה מספיק לנורמה שרוצים שתהיה שם ולכן זה מאד מבלבל
אני דורשת ממנה פחות כי אני יודעת שלא מסוגלת אבל בתוך תוכי כן מצפה ולכן גם מתאכזבת

 

[מנתחת התנהגות]

תודה רבה על התשובה המפורטת
אולי לא כתבתי אבל שאלתי בעניין הענישה בגלל שאני בד"כ לא מענישה ואין לי שק של עונשים ח"ו
פעם אמרתי לשכנה שלי שאם היא שומעת אותי צועקת שתדע שזה אחרי שאמרתי 5 פעמים בשקט ואצלה זה 10...
בתחילה כשהתחלתי לראות שיש לי כאן סיפור אחר החלטתי שאני מחנכת אותה אבל בלי כעס כי באמת אפשר להשתגע, הכנסתי לעצמי עמוק שזה לא אשמתה שהיא לא קולטת מספיק ורואים עליה שלא עושה את זה מתוך רוע ואם אני כועסת זה רק בשביל לחנך, זה חיצוני בפנים אני יודעת כבר שההתנהגות לא קשורה לרצון שלה להתנהג ככה וזה הרבה בשביל לנסות אותי. בכל אופן אחרי ששוב ושוב אני אומרת לה שלא יכולה לקחת למשל שוקולד מהפריזר ולוקחת אני מרגישה שאולי עונש יגרום לה לקלוט, משהו שיחדור לשכל שתפנים שאסור

לעתים קרובות דווקא ילדים חנ’מ הם מאתגרים התנהגותית.
לא בגלל שהם לא מבינים, אלא דווקא להיפך.
כי המבוגר חומל עליו יותר ופחות דורש ממנו ואז הילד המיוחד שהוא בעתת ממש חכם.
מנצל את ’חוסר הגבולות’ ומאתגר מאד התנהגותי.
וזה אחת הדילמות החינוכיות עד איפה לשים את הגבול, ועל מה לעמוד ולהתעקש, עד כמה הוא מבין ומודע ועוד....
במקרה שלך זה נשמע התנהגותי לחלוטין ממליצה לך להתייעץ עך מנץחת התנהגות

 

[סלט פרות]

בת כמה הילדה?

 

[MRF]

בת כמה הילדה?

8

 

[איציק שוורץ]

בלי להכנס יותר מדי ברוך ה' גם לנו יש ילדה לא ממש אותו דבר אבל דומה מאוד כמה דברים:
1. לא בטוח שיש מה לעשות זה עוזר כשמשלימים עם זה (אבל שלא חס שלום להפסיק לקדם!)
2. ליצור מרחב בבית כמו מפעל שיכול לקרוא פשלה רזרבות וכדו וכדו'
3. אם זה גיל 3 תנשמו עמוק כי זה הולך להיות יותר קל ויותר קל (בקטע הזה של משמעת)
נ.ב. אולי אני טועה ומדובר בבעיות אחרות.

 

[גלי אבן]

נאמרו פה דברים נכונים ויעילים מאד!
חשוב לי להדגיש כבעלת מקצוע ומדריכת הורים.
1. ענישה לא אמורה להינתן יותר מ-3 פעמים במידה והיא חוזרת על עצמה וההתנהגות לא פוחתת או מוכחדת. סימן שהעונש הוא לא עונש.
2. ענישה נעשית כהליך אחרון ברשימה, והרבה לפני זה נעשה שינוי בגורמים להתנהגות ונעסוק בעיקר במניעה. נחזק התנהגויות טובות שאנחנו רוצים שיקראו והתגברו. נלמד התנהגויות חדשות וכדו' אח"כ בסוף (בד"כ לא צריך כבר, לתת עונש) מלבד התנהגויות "קו אדום" כגון- אלימות וכדו'.
3. עיקביות- נאמרו פה מלא טיפים יפים ומוצלחים ועל הכל אמרת "ננסה" שזה מדהים המוטיבציה שלך והרצון לעשות הכל. ברוב המקרים עדיף לקחת עיקרון אחד ושתיים ולהיות איתו עקביים עד הסוף ובכל מחיר. כך נעשית למידה אמיתית, יעילה ומועילה של התנהגות רצויה.
4. חשוב וקריטי לא ללכת להדרכות הורים "סתמיות" אלא בהתאמה לצורך ולהתנהגות של הילד. ז"א שהמדרכיה/ מטפלת מנתחת את ההתנהגות של הילדה ומבינה מהן הגורמים, מה מחזק את ההתנהגות הנ"ל ואז ההדרכה מותאמת יעילה ורואים שינוי מהר יחסי.
בשונה ממה שנאמר "ניתוח התנהגות" הוא אחד הגישות המהירות ביחס לכל שינוי התנהגותי בגישות טיפול אחרות כגון- טיפול רגשי וכדו' ולאחר כשלוש חודשים מצופה לראות מגמת שיפור משמעותית במטרות הטיפול.

כמו שהממליצו לך מנתחת התנהגות טובה לכאורה תוכל לעזור לך באופן יעיל וממוקד לאתגר שלך.

בהצלחה!
וחג שמח

@מנתחת התנהגות איך אפשר להתייעץ איתך באישי ?