מידע שימושי לילד חרדי אין הזדמנות ללמוד אנגלית שוטפת! - דעה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #2
איני יודע אם לגדולי ישראל יש משהו נגד לימוד אנגלית שלא במסגרת הת"ת.
יתכן שהרעיון הוא שזה לא יהיה שווה ערך לתוה"ק.
גילוי נאות: בילדותי למדתי קרוא וכתוב באנגלית, אצל אשתו של רב ת"ח. (לדבר אני יודע מהבית)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
איני יודע אם לגדולי ישראל יש משהו נגד לימוד אנגלית שלא במסגרת הת"ת.
יתכן שהרעיון הוא שזה לא יהיה שווה ערך לתוה"ק.
גילוי נאות: בילדותי למדתי קרוא וכתוב באנגלית, אצל אשתו של רב ת"ח. (לדבר אני יודע מהבית)
יש 2 דברים
1. לימוד מחוץ לשעות התלמוד תורה
2. בתלמוד תורה
אני מדבר בעיקר על מספר 2
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אנחנו לא צריכים להתבייש בכך שאנחנו מחדירים ערכים של לימוד תורה בלבד!
הופתעתי לראות פרסום על לימוד אנגלית לילדים מה דעתכם?

עריכה: אני רואה שיש כבר דיון ישן משנת 2016
לפחות 40% מילדי כיתות א בחיידרים הכי טובים יצאו בשלב כלשהוא לעבוד...זה הנתונים!
אז יש היגיון לתת להם מינימום של כלים שלפחות יעבדו בעבודות נורמליות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
יש 2 דברים
1. לימוד מחוץ לשעות התלמוד תורה
2. בתלמוד תורה
אני מדבר בעיקר על מספר 2
זו שאלה טובה.
בעיקר שבתלמודי תורה - בכל אופן, איפה שאני למדתי - למדו היסטוריה וגיאוגרפיה. מה זה שונה מאנגלית???

האם לדעת לקרוא ולכתוב באנגלית (דבר בסיסי בכל מקום עבודה) חשוב פחות מלדעת איפה ממוקם חצי האי פרגסניטניסטוניזסים, או לדעת מה אכל קיסר אוסטריה לפני קריאת מגילת הטרופליקפוס??

מצד שני בעזרת הנשים משקיעים את הנשמה בללמוד את אותם לימודים של היסטוריה וגיאוגרפיה, עם מבחנים קשים מנשוא. למה לא ללמד בזמן הזה קצת הלכות שבת, כיבוד אב, ברכות, וכו'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בתור מורה לאנגלית בממ"ד, יכולה להבטיח לך שאת מה שלומדים בגילאי היסודי והחטיבה , בחור ישיבה יכול להשלים בקלות תוך כמה חודשים בגיל מאוחר יותר. ההבנה טובה יותר והקליטה מהירה יותר, ואם הוא ישב על זה באופן רציני הוא ילמד הכל. (בנוסף, שמעתי מכלי ראשון על מישהי ששאלה רב האם אפשר ללמד ילד בגיל החיידר אנגלית באופן פרטי, והוא אמר שחבל על הזמן והוא ישלים את זה בקלות לבד מאוחר יותר, מניסיון משפחתי אצלו...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לפחות 40% מילדי כיתות א בחיידרים הכי טובים יצאו בשלב כלשהוא לעבוד...זה הנתונים!
אז יש היגיון לתת להם מינימום של כלים שלפחות יעבדו בעבודות נורמליות...
אם היינו עסוקים בגיל החיידר בהקנית כישורים לעבודה ולחיים
כמו כל העמים
ייתכן שהאמירה הזו היתה מהווה שיקול.

כיהודים המצווים על לימוד תורה
איננו עסוקים בגיל החיידר והישיבה בהקניית כישורי חיים כלשהם
אלא בלימוד תורה לשם המצווה בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כיהודים המצווים על לימוד תורה
איננו עסוקים בגיל החיידר והישיבה בהקניית כישורי חיים כלשהם
אלא בלימוד תורה לשם המצווה בלבד.
המשפט שכתבת לא מדויק
נשמע שיהודים לא צריכים לחרוש בשעת חרישה ולקצור בשעת קצירה
יש תנא אחד שסבר כך אך לא נפסק כמוהו
יהודים מצווים על השתדלות
זה שכיום המסלול שונה באופן גורף זה הוראת שעה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זו שאלה טובה.
בעיקר שבתלמודי תורה - בכל אופן, איפה שאני למדתי - למדו היסטוריה וגיאוגרפיה. מה זה שונה מאנגלית???

האם לדעת לקרוא ולכתוב באנגלית (דבר בסיסי בכל מקום עבודה) חשוב פחות מלדעת איפה ממוקם חצי האי פרגסניטניסטוניזסים, או לדעת מה אכל קיסר אוסטריה לפני קריאת מגילת הטרופליקפוס??

מצד שני בעזרת הנשים משקיעים את הנשמה בללמוד את אותם לימודים של היסטוריה וגיאוגרפיה, עם מבחנים קשים מנשוא. למה לא ללמד בזמן הזה קצת הלכות שבת, כיבוד אב, ברכות, וכו'?
לא יודעת מה היתה הרמה שלמדת בה היסטוריה וגיאוגרפיה

ברמה שלומדים בה חשבון ..
אם ילמדו אנגלית הילדים ידעו אולי אולי לקרוא ABC...
אין דגש על לימודי החול בתלמודי תורה הם נלמדים גם כשהם נלמדים ברמה נמוכה מאוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
ואגב, גם אצל הבנות שלומדות אנגלית במשך 9 שנים בבית הספר ובתיכון לא יודעים אנגלית שוטפת... בקושי שפה שמספיקה לשיחה די בסיסית.
לא ביקשו יותר מבסיסי. מי שרוצה להתמקצע בזה שתמשיך אחרי החתונה לעשות עם זה מה שהיא רוצה. לדעת בסיס אנגלית זה צורך בסיסי.
הוא יקח קורס קצר וילמד אם זה נחוץ לו.
לא הבנתי. מתי? בישיבה? אחרי החתונה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
איננו עסוקים בגיל החיידר והישיבה בהקניית כישורי חיים כלשהם
אלא בלימוד תורה לשם המצווה בלבד.
מבלי להביע דעה על אנגלית, חושב שההיפך הוא הנכון.

בגילאים האלו הלימוד הינה בעיקר על הקניית כישורי חיים תורניים
ולא בניצול הזמן להוסיף עוד מצווה של לימוד התורה.

לכן משקיעים המון בפלפול וכדו' במקום ללמוד למשל הלכות או בקיאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
המשפט שכתבת לא מדויק
נשמע שיהודים לא צריכים לחרוש בשעת חרישה ולקצור בשעת קצירה
יש תנא אחד שסבר כך אך לא נפסק כמהו
יהודים מצווים על השתדלות
זה שכיום המסלול שונה באופן גורף זה הוראת שעה
הם צריכים לחרוש בשעת חרישה ולזרוע בשעת זריעה

בגיל הצעיר הם צריכים ומצווים ללמד את בניהם תורה
כישורי חיים - בשעת חרישה ובשעת קצירה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא יודעת מה היתה הרמה שלמדת בה היסטוריה וגיאוגרפיה

ברמה שלומדים בה חשבון ..
אם ילמדו אנגלית הילדים ידעו אולי אולי לקרוא ABC...
אין דגש על לימודי החול בתלמודי תורה הם נלמדים גם כשהם נלמדים ברמה נמוכה מאוד.
לא נכון!
אותי לימדו בחיידר בכיתה ח' אנגלית. ומזה, ורק מזה אני יודע לקרוא ולכתוב . ולא צריך יותר מזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מתי הוא ישקיע בזה רציני?
או שהוא ייזכר כשהוא ייחפש עבודה ולא יידע לכתוב @ GMAIL.COM
זה לא מענינו של הת"ת, אולי גם בישיבה ילמדו אנגלית בשביל אלו שיצטרכו בהמשך?
מי שרוצה יקח קורס לפני שיוצא לעבוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בתור מורה לאנגלית בממ"ד, יכולה להבטיח לך שאת מה שלומדים בגילאי היסודי והחטיבה , בחור ישיבה יכול להשלים בקלות תוך כמה חודשים בגיל מאוחר יותר. ההבנה טובה יותר והקליטה מהירה יותר
אז כדאי שמורה לאנגלית גם תדע שאין קשר בין קליטה מהירה והבנה טובה ללימוד שפה.
סורי

ככל שהגיל נמוך יותר לומדים שפה מהר יותר ובקלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מבלי להביע דעה על אנגלית, חושב שההיפך הוא הנכון.

בגילאים האלו הלימוד הינה בעיקר על הקניית כישורי חיים תורניים
ולא בניצול הזמן להוסיף עוד מצווה של לימוד התורה.

לכן משקיעים המון בפלפול וכדו' במקום ללמוד למשל הלכות או בקיאות.
לומדים גם הלכה בתלמודי התורה
מי שמשקיע בפלפול טועה.

לפחות בתלמודי התורה שאני מכירה
(כאלו שבקושי חיבור וחיסור לומדים שם. על טהרת הקודש)
משקיעים אך ורק ביכולת להבין דף גמרא כראוי = בקיאות
בכיתה ז' טועמים תוספות
בכיתה ח' טועמים שקיימים בעולם עוד קצת ראשונים וכו' ממש בקטנה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה