"
המקובל
רבי אברהם חיים כהן[1] כותב כי ל
מלכי ישראל היה מגן בן שלשה קצוות בצורת
משולש ולעומתם ל
מלכי בית דוד היה מגן בן ששה קצוות בצורת מגן דוד
[2], לעומת זאת דעתו של
רבי אלעזר מוורמייזא כי על המגינים צוירה ה
מנורה[3]
חוקרים מצאו את צורתו של מגן הדוד בתרבויות
המזרח הרחוק לפני אלפי שנים, והיא משמשת בתרבויות המזרח עד היום, הן בצורת מגן דוד והן בצורת
Sri Yantra (
אנ'). מגן דוד מופיע גם בתרבות ה
מוסלמית. ואולם, במאות השנים האחרונות הוא הפך לסמל
יהודי מובהק.
סמל זה הופיע במספר
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל ב
תקופת בית שני ואחריה, אך הוא הופיע לצד צורות נוספות כדוגמת הפנטגרם (כוכב בעל חמישה קודקדים) ו
צלב הקרס, ולא בין הסמלים היהודיים המובהקים של
התקופה ההלניסטית.
קיימת טענה שסמל הכוכב בן ששת הקודקודים מקורו יווני, היות שבאלפא ביתא היוונית המשולש הוא תמונת האות דלתא, שהיא האות הראשונה של המילה דאוס (
אלהות), וכיוון שהאמינו בשתי רשויות, אל פועל טוב ואל פועל רע, הרכיבו את שני הפועלים יחד למגן
[4]. טענה זו אינה נכונה משום שהמילה דאוס (Deus) לאלקים היא מ
לטינית ולא מיוונית. מושג האלוהות ביוונית הוא טאוס (θεός) המתחיל באות
תטא ולא ב
דלתא. העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם ה
קראי יהודה בן אליהו הדסי ב
מאה ה-12 בספרו "
אשכול הכופר", בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן דוד לפולחן[דרושה הבהרה]: ”ומלאכים שבעה לפני ה
מזוזה נכתבים,
מיכאל ו
גבריאל... וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...”. אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על
קמעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה
גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר הקבלי "האלף-בית של המלאך
מטטרון", שנתחבר בתקופת ה
גאונים. הסמל מופיע כמה פעמים ב
ספר רזיאל המלאך מסביבות המאה ה-12, בשימוש
מאגי לצורכי קמעות.
הזיהוי באופן ודאי של מגן דוד עם ה
יהדות נמצא בימי הביניים. בשנת
1354 העניק הקיסר
קארל הרביעי ליהודי
פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מ
המאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל
פרוכות של ארונות קודש, ובהמשך הפך לסמל המזוהה עם ה
יהדות ועם
מדינת ישראל.
הנושאים החמים
www.prog.co.il
www.hidabroot.org
)
Reactions: שמואלזון1 //