הנהירה לבית שמש נובעת לטעמי משתי סיבות עיקריות
א. דירות חדשות
ב. הצורך בקהילה
מה שחסר בירושלים בד"כ
הנהירה לבית שמש (מירושלים) נובעת מסיבה אחת.
מחיר.
כשהשכונות היחידות שמשתוות במחיר לבית שמש הן נווה יעקב ופסגת זאב, מובן שיהיו אנשים שיעדיפו עיר חרדית, ולא שכונות מתחרדות בקצה ירושלים.
 
ביום שישי פורסם מדד שינויים בשוק הדירות, ירידה של 0.1% אבל בצירוף עדכונים רטרואקטיבים מדובר בירידה של 0.3% (יוני יולי ירד ל0.8 ויולי אוגוסט ירד ל0.2)
תראו איך זה נראה בחלוקה לפי איזורים (בעיקר בירושלים)
המדד הקודם

1731837497013.png


וזה המדד הנוכחי
1731837538481.png

עלייה משמעותית בחיפה והצפון, שקיזזה ירידה משמעותית בירושלים מרכז ותל אביב
 
לפי איציק יצחקי בביזפורטל הירידה היא יותר משמעותית ורק רשלונתה הפושעת של הלמ"ס
איפשרה את העיוות במדדים מה שגרם להתעוררות מסוימת בשוק להערכתו ההנחות הריאליות של הקבלנים
שמוסתרות בתוך מבצעי המימון או ריהוט הבית ודו' מגלמות הנחה של בין5-10%
 
מחירי הדירות

תחילתה של מגמה? מחירי הדירות עברו לירידות לראשונה זה 9 חודשים​

ירידה של 0.1% במדד מחירי הדירות, לאחר חודשים רצופים של עלייה, מסמנת כי שוק הנדל"ן עשוי לחזור לשפל הכבד של 2023 • מה גרם לזינוק הדרמטי דווקא בראשית המלחמה, למה הרוכשים מחפשים עכשיו דירות "עממיות" יותר, ובאילו ערים המחירים ממשיכים לטפס?​

אריק מירובסקי19:00


האם שוק הדירות רושם שינוי? אחרי 9 חודשים שבמהלכם מדד מחירי הדירות רשם רק עליות, במדד האחרון חלה ירידה חודשית, אמנם קלילה וזניחה של 0.1%, אך עדיין מינוס. בצירוף נתונים נוספים שפורסמו בשבוע שעבר, ניתן להעריך ששוק הנדל"ן בדרך לחזור לשפל הכבד של 2023.
ההתמתנות בעליות המחירים החלה כבר לפני כחצי שנה. בשישה מתוך שבעת המדדים האחרונים נרשמה ירידה בממוצע עליות המחירים. אמנם מדד יוני־יולי האחרון היה גבוה מקודמו, אך מדובר בחריג, ובלעדיו מגמת ההתמתנות בעליות היתה רציפה. הדבר מעיד שהמינוס הקטנטן שנרשם במדד האחרון לא הגיע כרעם ביום בהיר.
במבט רחב יותר, על עשרת החודשים האחרונים, עולה כי מדד מחירי הדירות עלה ב־6.8%, אך שני שלישים מהעלייה נרשמו בחמשת החודשים הראשונים ורק שליש בחמישה האחרונים. הדבר מראה שגל העליות כבה מהר.

המחירים זינקו במלחמה​

ככלל, החריג הגדול ביותר הוא גל עליות המחירים שפקד את המדינה במלחמה. הוא מתרחש בתקופה פוליטית, כלכלית וביטחונית קשה - רקע שלרוב מדכא את שוק הנדל"ן ומהווה תורם אקטיבי לירידות מחירים. והנה, לא רק שהמחירים עלו - הם ממש זינקו בחודשיה הראשונים, וזאת לאחר 8 ירידות חודשיות רצופות במדד מחירי הדירות ב־2023. אז מה קרה?
- פרסומת -

אחת ההערכות היא שציבור רחב חיפש בנרות דירות עם ממ"ד, מה שבא לידי ביטוי ברכישה מוגברת של דירות חדשות ושל דירות יד שנייה צעירות יחסית. מוערך שהחיפוש אחר מרחב מוגן הוא אחד מהגורמים הראשיים שתרמו לעליית המחירים, במיוחד בדירות יד שנייה. אלה רשמו עליות גדולות יותר מאשר הדירות החדשות.
%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95_tmhf0z.png


ואולם בסופו של דבר נראה שהכלכלה אומרת את שלה והנסיבות המיוחדות של המלחמה מיצו פחות או יותר את השפעתן על מחירי הדירות. בסופו של דבר הריבית הגבוהה ועליות המחירים מקשות יותר ויותר על רכישת דירות בימים אלה, ומאלצות את הרוכשים לקחת משכנתאות גבוהות במיוחד. וכך, נראה כי הרוכשים בתקופה הנוכחית מחפשים נכסים מעט זולים יותר, ומתמקחים יותר על מחירי דירות שהם רוצים לרכוש.
לדוגמה, מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים בבאר שבע ירד ברבעון השלישי בכ־13 אלף שקל (ל־1.31 מיליון שקל) בהשוואה למחירה ברבעון השני. מגמה דומה נצפתה גם בהרצליה, בחיפה ובראשון לציון - שם ירד המחיר בקרוב ל־150 אלף שקל, ל־2.46 מיליון שקל. דווקא בתל אביב המחירים הממוצעים של דירות 4 חדרים עלו ברבעון השלישי בכ־40 אלף שקל (ל־4.87 מיליון שקל), ועוד עליות נרשמו ברמת גן ובנתניה.

התקרה של הקבלנים​

מבצעי המימון וההטבות של היזמים רשמו הצלחה יפה מבחינת הגדלת המכירות, וסיפקו מעין "הנשמה" לשוק שהיה מצוי בתרדמת. בחודשים האחרונים, נראה שהקבלנים נתקלו בתקרה שאינם יכולים לפרוץ, והשוק נעצר.

אין מידע מדויק על מבצעי ה־80/20, שכן הם לא תועדו מעולם באופן מסודר. הרקע להגייתם בסוף 2022, כשקצב מכירת הדירות החדשות ירד לרמות השפל של 2018 בעוד שהיצע הדירות היה גבוה ב־40% בהשוואה למספרן באותו שפל. הדבר גרם ליזמים ולבנקים המלווים לחפש דרכים להפטר מהמלאי הגדול. הפטנט הזה לא רק דוחה את רוב התשלומים על הדירות, אלא גם כולל הנחות משמעותיות, עקב הפטור שמקבלים הרוכשים מהצמדות שונות.
השפעת המבצעים הללו החלה להיות מורגשת במחצית השנייה של 2023. בתוך כשנה נרשמה עלייה של כ־65% במספר העסקאות שבוצעו בדירות חדשות (אחרי ניכוי הדירות שנמכרו במסגרת תוכניות הדיור המסובסד נוסח "מחיר למשתכן"). השיא נרשם בחודש יוני האחרון.
ואולם, יש גבול למה שניתן לעשות בשוק שנמצא במשק רווי בבעיות, כמו המשק הישראלי של 2024. אחרי העלייה היפה, נראה שהמבצעים הגיעו לסוג של תקרה והשוק נבלם. במהלך הרבעון השלישי נרשמה ירידה ממוצעת של יותר מאחוז לחודש במכירת הדירות החדשות. כשמנכים את הדירות שנמכרו במסגרת התוכניות המסובסדות, הירידה גדולה אף יותר.
- פרסומת -

באשקלון למשל נרשמה ירידה של 23% במספר הדירות החדשות שנרכשו ברבעון השלישי בהשוואה לרבעון השני, בפתח תקווה הירידה היתה של 22%, בראשון לציון 30%, ברמת גן 25% ובבאר שבע 27%.
האם זו תופעה רבעונית, או מגמה? נראה שמדובר במגמה, שכן במקביל בנק ישראל החל להילחץ מהמבצעים הללו, בנק לאומי - מהראשונים להתיר מבצעים כאלה ליזמים - החל להגביל אותם, ורשות המסים החלה לשים עין על רוכשי הדירות ולבחון אפשרות להטיל עליהם מיסוי נוסף. כל אלה לא מנבאים עתיד ורוד לשיטה.

הפרדוקס הירושלמי​

המחוז שמוביל את ירידות המחירים הוא ירושלים. מבחינת עסקאות נדל"ן, כ־70% מהעסקאות במחוז זה מתבצעות בירושלים העיר, וכמעט 30% בבית שמש. במחוז נרשמו בכל אחד מחודשי הרבעון השלישי של השנה ירידות מחירים, בשיעור כולל של 1.7%. מצד שני, במחוז זה נרשם מספר העסקאות הרבעוני הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות (יותר מ־2,500 עסקאות). לכאורה, שני נתונים סותרים.
ואולם מחירי העסקאות שבוצעו בבירה, יכולים לרמז מה קרה. מחיר עסקה ממוצעת שבוצעה ברבעון השלישי של השנה, היה נמוך ב־5% מזה שבוצע ברבעון השני.
השינוי במחירי הדירות תלוי בגודלן. דירות 4 חדרים הוזלו ב־1.3% בין הרבעון השני לשלישי , ואילו בדירות 5 חדרים דווקא נרשמה עלייה של 3% (בדירות הגדולות יותר נרשמה ירידה של כ־9% אך המדגם קטן מידי). דבר בולט אחר בירושלים הוא העדפות הרוכשים, שכללו בעיקר דירות קטנות של עד 3 חדרים. אלה רשמו יציבות יחסית במספר העסקאות ברבעונים השני והשלישי, בעוד שנרשמה ירידה גדולה בעסקאות של הדירות הגדולות יותר.

חלק מההסבר לירידות נעוץ במכירה מאסיבית של דירות במסגרת תוכניות הדיור המסובסד בשכונות רמות וגבעת המטוס, שהורידה מהמחירים הממוצעים. חלק אחר נעוץ בתושבי החוץ, שפוקדים את ירושלים ואת בית שמש בגלים. מספרם אמנם לא גבוה, אך הם מרכזים את הרכישות שלהם במועדים סמוכים, כך שההשפעה על המחירים עשויה ללחוץ כלפי מעלה כשהם רוכשים - וכלפי מטה, בתקופה שלאחר הרכישות.
ואולם ככלל, המסר שעולה מהמספרים הוא שציבור הרוכשים הירושלמי חיפש ברבעון השלישי של השנה דירות עממיות יותר מאלה שנרכשו ברבעון השני, והיה מוכן לשלם בסוף ספטמבר כ־40 אלף שקל פחות בממוצע.
 
מחירי הדירות

תחילתה של מגמה? מחירי הדירות עברו לירידות לראשונה זה 9 חודשים​

ירידה של 0.1% במדד מחירי הדירות, לאחר חודשים רצופים של עלייה, מסמנת כי שוק הנדל"ן עשוי לחזור לשפל הכבד של 2023 • מה גרם לזינוק הדרמטי דווקא בראשית המלחמה, למה הרוכשים מחפשים עכשיו דירות "עממיות" יותר, ובאילו ערים המחירים ממשיכים לטפס?​

אריק מירובסקי19:00


האם שוק הדירות רושם שינוי? אחרי 9 חודשים שבמהלכם מדד מחירי הדירות רשם רק עליות, במדד האחרון חלה ירידה חודשית, אמנם קלילה וזניחה של 0.1%, אך עדיין מינוס. בצירוף נתונים נוספים שפורסמו בשבוע שעבר, ניתן להעריך ששוק הנדל"ן בדרך לחזור לשפל הכבד של 2023.
ההתמתנות בעליות המחירים החלה כבר לפני כחצי שנה. בשישה מתוך שבעת המדדים האחרונים נרשמה ירידה בממוצע עליות המחירים. אמנם מדד יוני־יולי האחרון היה גבוה מקודמו, אך מדובר בחריג, ובלעדיו מגמת ההתמתנות בעליות היתה רציפה. הדבר מעיד שהמינוס הקטנטן שנרשם במדד האחרון לא הגיע כרעם ביום בהיר.
במבט רחב יותר, על עשרת החודשים האחרונים, עולה כי מדד מחירי הדירות עלה ב־6.8%, אך שני שלישים מהעלייה נרשמו בחמשת החודשים הראשונים ורק שליש בחמישה האחרונים. הדבר מראה שגל העליות כבה מהר.

המחירים זינקו במלחמה​

ככלל, החריג הגדול ביותר הוא גל עליות המחירים שפקד את המדינה במלחמה. הוא מתרחש בתקופה פוליטית, כלכלית וביטחונית קשה - רקע שלרוב מדכא את שוק הנדל"ן ומהווה תורם אקטיבי לירידות מחירים. והנה, לא רק שהמחירים עלו - הם ממש זינקו בחודשיה הראשונים, וזאת לאחר 8 ירידות חודשיות רצופות במדד מחירי הדירות ב־2023. אז מה קרה?
- פרסומת -

אחת ההערכות היא שציבור רחב חיפש בנרות דירות עם ממ"ד, מה שבא לידי ביטוי ברכישה מוגברת של דירות חדשות ושל דירות יד שנייה צעירות יחסית. מוערך שהחיפוש אחר מרחב מוגן הוא אחד מהגורמים הראשיים שתרמו לעליית המחירים, במיוחד בדירות יד שנייה. אלה רשמו עליות גדולות יותר מאשר הדירות החדשות.
%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95_tmhf0z.png


ואולם בסופו של דבר נראה שהכלכלה אומרת את שלה והנסיבות המיוחדות של המלחמה מיצו פחות או יותר את השפעתן על מחירי הדירות. בסופו של דבר הריבית הגבוהה ועליות המחירים מקשות יותר ויותר על רכישת דירות בימים אלה, ומאלצות את הרוכשים לקחת משכנתאות גבוהות במיוחד. וכך, נראה כי הרוכשים בתקופה הנוכחית מחפשים נכסים מעט זולים יותר, ומתמקחים יותר על מחירי דירות שהם רוצים לרכוש.
לדוגמה, מחיר ממוצע של דירת 4 חדרים בבאר שבע ירד ברבעון השלישי בכ־13 אלף שקל (ל־1.31 מיליון שקל) בהשוואה למחירה ברבעון השני. מגמה דומה נצפתה גם בהרצליה, בחיפה ובראשון לציון - שם ירד המחיר בקרוב ל־150 אלף שקל, ל־2.46 מיליון שקל. דווקא בתל אביב המחירים הממוצעים של דירות 4 חדרים עלו ברבעון השלישי בכ־40 אלף שקל (ל־4.87 מיליון שקל), ועוד עליות נרשמו ברמת גן ובנתניה.

התקרה של הקבלנים​

מבצעי המימון וההטבות של היזמים רשמו הצלחה יפה מבחינת הגדלת המכירות, וסיפקו מעין "הנשמה" לשוק שהיה מצוי בתרדמת. בחודשים האחרונים, נראה שהקבלנים נתקלו בתקרה שאינם יכולים לפרוץ, והשוק נעצר.

אין מידע מדויק על מבצעי ה־80/20, שכן הם לא תועדו מעולם באופן מסודר. הרקע להגייתם בסוף 2022, כשקצב מכירת הדירות החדשות ירד לרמות השפל של 2018 בעוד שהיצע הדירות היה גבוה ב־40% בהשוואה למספרן באותו שפל. הדבר גרם ליזמים ולבנקים המלווים לחפש דרכים להפטר מהמלאי הגדול. הפטנט הזה לא רק דוחה את רוב התשלומים על הדירות, אלא גם כולל הנחות משמעותיות, עקב הפטור שמקבלים הרוכשים מהצמדות שונות.
השפעת המבצעים הללו החלה להיות מורגשת במחצית השנייה של 2023. בתוך כשנה נרשמה עלייה של כ־65% במספר העסקאות שבוצעו בדירות חדשות (אחרי ניכוי הדירות שנמכרו במסגרת תוכניות הדיור המסובסד נוסח "מחיר למשתכן"). השיא נרשם בחודש יוני האחרון.
ואולם, יש גבול למה שניתן לעשות בשוק שנמצא במשק רווי בבעיות, כמו המשק הישראלי של 2024. אחרי העלייה היפה, נראה שהמבצעים הגיעו לסוג של תקרה והשוק נבלם. במהלך הרבעון השלישי נרשמה ירידה ממוצעת של יותר מאחוז לחודש במכירת הדירות החדשות. כשמנכים את הדירות שנמכרו במסגרת התוכניות המסובסדות, הירידה גדולה אף יותר.
- פרסומת -

באשקלון למשל נרשמה ירידה של 23% במספר הדירות החדשות שנרכשו ברבעון השלישי בהשוואה לרבעון השני, בפתח תקווה הירידה היתה של 22%, בראשון לציון 30%, ברמת גן 25% ובבאר שבע 27%.
האם זו תופעה רבעונית, או מגמה? נראה שמדובר במגמה, שכן במקביל בנק ישראל החל להילחץ מהמבצעים הללו, בנק לאומי - מהראשונים להתיר מבצעים כאלה ליזמים - החל להגביל אותם, ורשות המסים החלה לשים עין על רוכשי הדירות ולבחון אפשרות להטיל עליהם מיסוי נוסף. כל אלה לא מנבאים עתיד ורוד לשיטה.

הפרדוקס הירושלמי​

המחוז שמוביל את ירידות המחירים הוא ירושלים. מבחינת עסקאות נדל"ן, כ־70% מהעסקאות במחוז זה מתבצעות בירושלים העיר, וכמעט 30% בבית שמש. במחוז נרשמו בכל אחד מחודשי הרבעון השלישי של השנה ירידות מחירים, בשיעור כולל של 1.7%. מצד שני, במחוז זה נרשם מספר העסקאות הרבעוני הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות (יותר מ־2,500 עסקאות). לכאורה, שני נתונים סותרים.
ואולם מחירי העסקאות שבוצעו בבירה, יכולים לרמז מה קרה. מחיר עסקה ממוצעת שבוצעה ברבעון השלישי של השנה, היה נמוך ב־5% מזה שבוצע ברבעון השני.
השינוי במחירי הדירות תלוי בגודלן. דירות 4 חדרים הוזלו ב־1.3% בין הרבעון השני לשלישי , ואילו בדירות 5 חדרים דווקא נרשמה עלייה של 3% (בדירות הגדולות יותר נרשמה ירידה של כ־9% אך המדגם קטן מידי). דבר בולט אחר בירושלים הוא העדפות הרוכשים, שכללו בעיקר דירות קטנות של עד 3 חדרים. אלה רשמו יציבות יחסית במספר העסקאות ברבעונים השני והשלישי, בעוד שנרשמה ירידה גדולה בעסקאות של הדירות הגדולות יותר.

חלק מההסבר לירידות נעוץ במכירה מאסיבית של דירות במסגרת תוכניות הדיור המסובסד בשכונות רמות וגבעת המטוס, שהורידה מהמחירים הממוצעים. חלק אחר נעוץ בתושבי החוץ, שפוקדים את ירושלים ואת בית שמש בגלים. מספרם אמנם לא גבוה, אך הם מרכזים את הרכישות שלהם במועדים סמוכים, כך שההשפעה על המחירים עשויה ללחוץ כלפי מעלה כשהם רוכשים - וכלפי מטה, בתקופה שלאחר הרכישות.
ואולם ככלל, המסר שעולה מהמספרים הוא שציבור הרוכשים הירושלמי חיפש ברבעון השלישי של השנה דירות עממיות יותר מאלה שנרכשו ברבעון השני, והיה מוכן לשלם בסוף ספטמבר כ־40 אלף שקל פחות בממוצע.
נחון חשוב שהכתב הכלכלי שכח שבאותם חודשים של תחילת 2024 הריבית ירדה והיה צפי (של הנגיד -בהצהרתו) שימשיך להוריד עוד אחוז וחצי (אחוז עד סוף 2024 ) ועוד חצי ב2025 (וכולם כך חשבו וכל מי ששכל בקדקדו רץ לקנות דירה כי צפוי עליית מחירים עם הורדת הריבית הבעיה שהתברר שההבטחות סרק
נתון מעניין נוסף הוא שמחוז ירושלים הקדים את עליית המחירים והוא גם מקדים בירידות האם אוירא דירושלים מחכים ?
מצורף הלמס מסוף 2023
 

קבצים מצורפים

  • חודש 12.pdf
    KB 345.1 · צפיות: 19
נתון מעניין נוסף הוא שמחוז ירושלים הקדים את עליית המחירים והוא גם מקדים בירידות
האם אוירא דירושלים מחכים ?
חלק מההסבר לירידות נעוץ במכירה מאסיבית של דירות במסגרת תוכניות הדיור המסובסד בשכונות רמות וגבעת המטוס, שהורידה מהמחירים הממוצעים.
חלק אחר נעוץ בתושבי החוץ, שפוקדים את ירושלים ואת בית שמש בגלים. מספרם אמנם לא גבוה, אך הם מרכזים את הרכישות שלהם במועדים סמוכים, כך שההשפעה על המחירים עשויה ללחוץ כלפי מעלה כשהם רוכשים - וכלפי מטה, בתקופה שלאחר הרכישות.
 

הקבלנים ידווחו על מבצעי 20/80 במערכת רשות המסים​

המהלך בא בעקבות ביקורת על כך שהמבצעים אינם משתקפים בנתוני הלמ"ס, וכך מעוותים את חישוב מחירי הדירות במדד המחירים לצרכן • הצפי הוא שבחודשים הקרובים, יפורסם מדד מחירי דירות מעודכן, שישקף את המבצעים והטבות המימון​

ענת דניאלי לב17.11.2024

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מבצעי קבלנים / צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי


הקבלנים ידווחו את הטבות המימון והמבצעים שניתנו לרוכשי הדירות לרשות המסים. לאחרונה, עלה טופס חדש לדיווח עסקאות מקרקעין באתר רשות המסים, שכולל פירוט המבצעים שניתנו לרוכשים. אך לאחר כמה ימים, הוסר הטופס לצורך טיוב הניסוחים. כעת, ההערכה ברשות המסים שהטופס המעודכן יעלה מחדש עד סוף החודש, ובעקבות כך, הקבלנים יתחייבו לדווח על המבצעים, אשר צפויים להשתקף בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

התוספת לפירוט מבצעי המימון בטופס הדיווח של הקבלנים באה בעקבות ביקורת על כך שהמבצעים והטבות המימון, מובילים לעיוותים, בכך שאינם משתקפים בנתונים הרשמיים, ואף שהעלו את מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בתקופה הנוכחית, שוק הדירות החדשות שופע במבצעי קבלן שכוללים הטבות מימון ונקראים מבצעי "80־20" (אך ישנם מקרים של 90־10, ו־95־5). במסגרת מבצעים אלה, הרוכשים משלמים על הדירות מקדמה של 20%, ובמקום השיטה המקובלת של תוספת תשלומים במקביל להתקדמות הבנייה, הם משלימים את יתרת התשלומים רק בעת האכלוס.
דחיית התשלומים הללו מהווה הטבה ניכרת, שכן היזם במקרים רבים גם מסבסד את ההצמדות והריביות הנובעות מהסדר זה, ולכן היא מגלמת הנחה משמעותית במחיר. כעת, ההטבה גם תהיה מחויבת במסגרת הדיווח לרשות המסים, וכתוצאה מכך, הנתונים ישתקפו בקרוב במדד מחירי הדיור.

כיצד ישפיעו נתוני המבצעים על המדד?​

כפי שנחשף בגלובס, בעקבות הטענות לעיוותים בחישוב מחירי הדירות במדד, שלא כולל את ההטבות הללו, ביצעו ברשות המסים ובלמ"ס מקצה שיפורים במדידת המגמות; הצפי הוא שבחודשים הקרובים יפורסם מדד מחירי דירות מעודכן, שישקף את המבצעים והטבות המימון.

הלמ"ס נשאלו על הצפי להכנסת השינויים במדד מחירי הדירות, ונראה שההחלטות יתקבלו רק עם קבלת הנתונים מרשות המסים, כך שייתכן גם פרסום בנפרד מהמדד. "לאחר קבלת המידע, תבחן הלמ"ס שיטות אפשריות לשקלול הטבות אלו במדד מחירי הדירות", נמסר.
יהיה מעניין לראות את ההשפעה של נתוני המבצעים שישתקללו במדד מחירי הדירות בעתיד הקרוב. נזכיר כי ביום שישי האחרון, פורסם מדד מחירי הדירות של החודשים אוגוסט-ספטמבר 2024, לפיו המחירים ירדו בשיעור של 0.1% לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יולי-אוגוסט. אך עדיין, בשנה האחרונה, מדד מחירי הדירות עלה בשיעור של 6.1%. מחיר דירה ממוצעת שנרכשה ברבעון השלישי של השנה הגיע ל-2.24 מיליון שקל - ירידה של 3.7% בהשוואה למחירי העסקאות הממוצעים שבוצעו ברבעון השני של השנה.

עליות המחירים בשנה האחרונה​

יהיה מעניין לראות את ההשפעה של נתוני המבצעים במידה וישתקללו במדד מחירי הדירות בעתיד הלא רחוק . יונתן כץ הכלכלן הראשי בלידר שוקי הון נשאל על האפשרות וההשפעות של הכללת נתוני מבצעי המימון של הקבלנים במדדים של הלמ"ס. "מדובר במהלך חריג לקחת בחשבון את השפעות של מבצעי מימון על מדד מחירי הדירות. זאת משום שיש לשקלל בתוך השינוי גם את ריבית בנק ישראל והמשכנתאות. להערכתי הנתונים של מבצעי הקבלנים לא יכנסו לתוך המדד עצמו, אלא כפרסום נפרד או בפירוט המדד בסגמנטים השונים, כמו מחירי דירות חדשות או המדד ללא דירות בהנחה הממשלתית. כאשר אין כל ספק שיש במבצעים הללו הנחה במחיר הדירה. אבל אז צריך גם לשקלל את כל ההנחות על סוגיהם; אם הוא נותן מטבח חינם וציוד למשל. יש כל הזמן הנחות ודרכים של הקבלן למשוך את הקונים ה80/20 היה ועדיין מאוד קוסם לרוכשים".
כץ התייחס לעליות המחירים בשנה האחרונה והירידה הקלה שנרשמה במדד האחרון: "המדד האחרון הציג עצירה בעליות מחירי הדיור ויש סימני התמתנות שאני חושב שזה מובן, אחרי שהמחירים עלו 7% מתחילת השנה, זה ממש עליה חדה. זה לא טריוויאלי שאנשים לוקחים חוב ומשפרים דיור ומגדילים משכנתאות שלא יודע מה יהיה מחר ושיש חוסר ודאות לגבי השלכות המלחמה על הכלכלה. אני חושב שהיה בוסט והתעוררות עם ה20/80 שמשך משקי בית להגדיל את הרכישות ועכשיו הכיוון הוא התייצבות במחירי הדירות".
אם ישקללו את המבצעים - המדד יראה ירידות מחירים?
כץ השיב "בלמ"ס שמשנים מתודולוגיה, בדרך כלל הם לא מפרסמים את המתודולוגיה החדשה בהשוואה לישנה, וזו למעשה סדרת נתונים חדשה. כך שיתכן שיפרסמו מדד חדש עם הערכה כמה הוא היה חודש קודם לכן. במצב כזה של שיטת שרשור לא נראה ירידת מחירים במדד ולא השפעה רבה, גם עם הכללת מבצעי הקבלנים 80/20".
 
נקודה למחשבה.
אם הלמ"ס החליט להפסיק להציג נתונים בצורה גולמית, ולפרשן את השוק, אלו עסקאות לא מבטאות עליית מחירים למרות המחיר הגבוה שלהם.
אז למה הוא לא משקלל ירידות שנובעות מעסקאות במסגרת תוכניות סבסוד למיניהם. דירה שנמכרת בדירה בהנחה, נחתכת בכמה עשרות אחוזים ממחיר השוק, אבל אין בעיסקה ללמד על השוק כולו.
אתמול למשל, הובאה כאן כתבה שסיקרה את הנתונים שפרסם הלמ"ס על ירידות מחירים בשיעור 1% ב-09/24. הכותב מנתח את את הנתונים, ומציין שהמחוז שהוביל את הירידה הוא מחוז ירושלים, כאשר 70% מהעסקאות בוצעות בירושלים ומוסיף כמעט בנשימה אחת שבעיר התקיימה מכירה מסיבית של דירות בהנחה ברמות ובגבעת המטוס.
זה מעקר כמעט לגמרי מתוכן את משמעות ירידת המחירים בעיר.
 
מצד שני אי אפשר להוציא לגמרי את העסקאות של דירה בהנחה מהחשבון
לדוגמא אם 80% מהדירות במדינה יהיו בהנחה, ו20% מהדירות (הגדולות) יהיו בשוק החופשי, לחשב רק את השוק החופשי זה עיוות.
 
שאלה
נניח שלא מחשבנים בכלל האם מחירי הדירות ירדו או יעלו,
ואני רוצה לצורך הדוגמא להשקיע בדירה בשווי 2 מליון ש"ח, אחרי שנוריד את כל ההוצאות הנלוות לעסקה, בכמה כסף אני צריך לקנות אותה פחות בשביל שההשקעה תניב רווח? מישהו חישב את זה?

עוד שאלה
באופן גלובלי האם קיים פער במחירי הדירות בין דירה על הנייר, לדירה בנויה?

אשמח שתחכימו אותי
 
ואני רוצה לצורך הדוגמא להשקיע בדירה בשווי 2 מליון ש"ח, אחרי שנוריד את כל ההוצאות הנלוות לעסקה, בכמה כסף אני צריך לקנות אותה פחות בשביל שההשקעה תניב רווח? מישהו חישב את זה?
כל מקרה לגופו-האם וכמה מס רכישה
עו"ד (לפעמים הקבלן נותן פטור), תיווך וכו'
באופן גלובלי האם קיים פער במחירי הדירות בין דירה על הנייר, לדירה בנויה?
בפועל כיום דירה על הנייר יותר יקרה בגלל שיש בה מבצעי מימון.
 
מצד שני אי אפשר להוציא לגמרי את העסקאות של דירה בהנחה מהחשבון
לדוגמא אם 80% מהדירות במדינה יהיו בהנחה, ו20% מהדירות (הגדולות) יהיו בשוק החופשי, לחשב רק את השוק החופשי זה עיוות.
אאל"ט גם היום הלמ"ס נותן משקל יותר נמוך לדירות בהנחה במדד מחירי הדירות.

הבעיה מתחילה שהשיעור של דירות בהנחה יוכל בחודש אחד יכול לזנק בחדות באופן חד פעמי,
והלמ"ס לא משנה את כללי המדידה לאותו חודש במיוחד,
והוא לא נותן משקל עוד יותר נמוך לדירות בהנחה.
 
לכל חברי הפורום בבקשה הנה סקר מעניין מאד בנושא -
הצביעו והשפיעו.
 
אם לא הובן, כוונתי שלהצבעה בסקר אין 'השפעה' על מחירי הדירות.
בכל אופן כשם שכתבת 'השפיעו' בהומור, כך כתבתי גם אני בהומור - ואני מתנצל אם פגעתי!
 
לכל חברי הפורום בבקשה הנה סקר מעניין מאד בנושא -
הצביעו והשפיעו.
הצביעו ותחזרו חזרה לאשכול הנוכחי!
 
קבלנים

קבלני הביצוע נשארו בלי רווח, ויזמי הנדל"ן נדרשים לפתוח את החוזים והכיס​

חברות הביצוע דורשות מהיזמים לפתוח חוזי בנייה סגורים וקבועים מראש, בשל התייקרויות בשוק מעבר למדדי הלמ"ס • תוספות התשלום מגיעות כיום לעד 5% מעלויות פרויקטים • בדניה סיבוס דורשים מלמ"ס לעדכן את המדדים, "ואם הדברים לא ייפתרו, נשקול הגשת בג"ץ"​

ענת דניאלי לבפורסם: 05:50עודכן: 09:20

בזמנים רגילים, יזמי נדל"ן סוגרים מול קבלני הביצוע את המחיר הסופי עבור הקמת פרויקט, ולכל היותר מצמידים אותו למדד תשומות הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטסטיקה מדי חודש. אבל אנחנו לא בזמנים רגילים, והיזמים נאלצים כיום לפתוח מחדש גם חוזים סגורים, כדי לעדכן כלפי מעלה את מחירי הביצוע - וממילא גם להקטין את הרווח שהם יראו מהפרויקט.

בדוחות שפירסמה אפריקה ישראל מגורים, הוסיפה החברה התייחסות חריגה לתשלומים הנוספים שדורשים ממנה קבלני הביצוע. "על מנת לעמוד בלוחות זמנים למסירת דירות בפרויקטים של החברה או צמצום תקופת האיחור במסירה, אשר מקורה בקשיים שנגרמו בשל סגירת אתרי בנייה, צמצום כוח האדם (בשל איסור כניסה של עובדים פלסטינים) וייקור עלויות הביצוע, בוחנת החברה דרישות תשלום שקיבלה מקבלנים ביחס למספר פרויקטים בסכומים לא מהותיים. להערכת החברה העיכוב בהתקדמות העבודות בעקבות המלחמה וההוצאות לצמצומו אינם צפויים להיות מהותיים", נאמר בדוח.
עד כה, אישר דירקטוריון החברה תשלום בסך מצטבר של כ־2.1 מיליון שקל לדניה סיבוס (שגם היא מקבוצת אפריקה ישראל), בגין שני פרויקטים שבהם משמשת דניה סיבוס קבלן ראשי. נוסף לכך, אושר תשלום לשני קבלנים נוספים שאינם קשורים לחברה או לבעלי השליטה בה. בדוח ציינו כי התקבלו דרישות נוספות, והחברה בוחנת אותם.

מדד הלמ"ס לא משקף את ההתייקרות​

לפי גורמים רבים, פתיחת חוזים ותשלום נוסף לקבלני הביצוע הופכת לתופעה נפוצה. הקבלן אמנם "תקוע" עם חוזה סגור, אבל הוא מבהיר ליזם שרק תוספת תשלום תאפשר לו להשלים את הפרויקט במועד או בכלל, ו"אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני".
%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_gsf3kr.png


דניה סיבוס, מקבלני הביצוע הגדולים בישראל, התייחסה אף היא בדוחותיה לדרישות התשלום הנוספות. "במגזר הפרטי, החברה הגיעה בחלק מהפרויקטים להסכמות על מתווה פיצוי מוסכם. במגזר הציבורי, גופים ממשלתיים שונים פועלים להצגת מתווה ראשוני ו/או הסדרות רלוונטיות אחרות, שניתן להסתמך עליהם באופן חלקי ושעל בסיסם ייתכן ותוכל החברה להגיע להסכמות רחבות יותר בהמשך", נאמר שם. גורם בדניה סיבוס מציין כי "היזמים הבינו שהם מעדיפים להכניס יד לכיס ולפצות את דניה, במקום להתעכב עם פרויקטים. מזמינים גדולים פיצו אותנו בסכום של עד 5% יותר מהעלות בהסכמים. חברות יזמיות שפנינו אליהן והראינו להן את המספרים - שילמו את התוספות. מדובר על כ־140 מיליון שקל בכלל הפרויקטים".
גורמים בדניה סיבוס שולחים אצבע מאשימה ללשכה המרכזית לסטטסטיקה ול"עיוותים במדד תשומות הבנייה בישראל". לדבריהם, המדד הרבה יותר מזה שעליו מדווחת הלמ"ס (2.4% במדד תשומות הבנייה למגורים בשנה אחרונה) ובבחינה שביצענו הגענו לפערים משמעותיים". החברה מנהלת "דין ודברים" מול הלמ"ס, ובחודש הבא צפויה להתכנס ישיבת מועצה מיוחדת לדון בסוגיה, "ואם הדברים לא ייפתרו, נשקול הגשת בג"ץ בנושא".

"פועל סיני כבר מרוויח 1,600 שקל ליום"​

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה בחברת אאורה, אומר כי ברבים מן המקרים הדרישות לתוספות תשלום מצד הקבלנים התבררו כמוצדקות. לדבריו, "במקומות שבהם יש דרישה מוצדקת של הקבלנים - אנחנו הולכים לקראתם. בפרויקטים שלנו שעובדים עם קבלני ביצוע גדולים ואיכותיים, הסטיות מינוריות ומתנהלים בצורה הוגנת בינינו ובין הקבלנים שעובדים איתנו".
בעלים של חברת נדל"ן אחרת, מספר שתוספת התשלום מגיעה לעד 5% מהעלויות: "פותחים הרבה חוזים. לפעמים זה נגמר בהחלפת החברה ולפעמים נגמר בהסכמה בטוב, תלוי בסיטואציה. בפרויקט שאנחנו מקימים בתל אביב קבלן הביצוע סיפר שאין לו רווחיות וקיבל תוספת של 1.5 מיליון שקל בהסכמה. הוא בונה בעוד שני פרויקטים שלנו. צריך להיות גם בן אדם ולא הגיוני שאני ארוויח והוא יסייים בלי שקל. פתחנו חוזי ביצוע בעוד מגה פרויקט, אבל לבסוף החלפנו את חברת הביצוע".

"המבצעים שוחקים את הרווח"​

בתחום ההתחדשות העירונית, שם היזם משלם במהלך הבנייה את עלויות שכר הדיירים למפונים, הלחץ לסיים את פרויקט הוא לא פעם גבוה יותר, וממילא גם הדרך להבנות חדשות מול הקבלן קצרה יותר.

אלכס מריאש, מנכ"ל חברת הכשרת היישוב התחדשות עירונית, מדגיש כי "בשנה האחרונה ישנה ירידה בקצב הבנייה, משך הבנייה מתעכב, והוצאות חריגות שוחקות את הרווחיות של היזמים, בנוסף למבצעי המימון שגם הם נוגסים ברווח. אבל מהצד השני, גם הקבלנים המבצעים נכנסו עם ציפייה לרווח קבלני מסוים. אנחנו כיזמים רואים את השחיקה שלהם, שנגרמת בעיקר בגלל העלייה בעלויות כוח האדם. אם בעבר היו משלמים לפועלים סביב 600־700 שקל ליום עבודה, היום כבר נתקלתי בפועלים סינים שמקבלים 1,600 שקל ליום עבודה. לצפות מהקבלן שמבצע להתמודד עם זה לבד, זה לא סביר. ויחד עם זאת, הפתרונות הם לא בהכרח להגדיל את הסכומים שמקבל הקבלן, אלא גם להקדים תשלומים ולהקל תזרימית".

אתם לא מפחדים להקדים תשלומים, ובסוף יקרוס קבלן הביצוע?
"אנחנו תמיד חוששים ובוחנים את האלטרנטיבות. בכל מקרה, בתימחורים חדשים של קבלני הביצוע אנחנו כבר רואים עליית מחירים".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה