דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

אני פוחדת שהסיפור מסתיים! מרגיש חסר כזה...
סוג של פרידה טראומתית מבקה המדהימה!
ורוצה להכיר את יסכה מקרוב...
זאת הבעיה בסיפורים יפים ... את נהנת מהם עד הגג ושהסיפור נגמר-את מתחילה להתאבל . (אני כבר מתחילה להכין את עצמי נפשית😉)
 
אינני סופרת ...כך שדעתי היא רק מקריאה רבה יחסית ומנסיון חיים
סופרת לא יכולה לכתוב על התנהגות בנאלית פשוטה ורגילה של בעלי ההפרעות...מסכימות?
הספר חייב להיות עם דוגמאות על גבול ההזוי בכדי שיהיה מרתק וחדשני
אמא שלי לא קשקשה איקסים ולא נסעה לאפריקה ואם היו כותבים מה שהיא אמרה או עשתה זה לא היה מענין את הציבור - הכאב הוא פרטי והפגיעה אינדיבידואלית.
לענ"ד יש להסתכל על ההתנהגות באופן כללי והמקרים הפיקנטיים יתכן שהוקצנו בשביל הענין (פריצת חלון...)
"אם זה לא היה עצוב - זה היה מצחיק"
סליחה דבורי שאני מרשה לעצמי להסביר את זוית הראיה שלי

וגם: אין פתרונות קסם!
לא ניתן לנתק לגמרי ולפתור בעיות
ואת זה דבורי מצליחה להעביר באומנות רבה בספריה
 
כיוון שמדובר בספר שמכיל כמות כפולה של מילים מספר רגיל, מצפה לו ולי תהליך קפדני של עריכה ועיצוב.
(כל ספר עובר דרך עד שהוא רואה אור. ספציפית 'הקיר' יצטרך תהליך ארוך יותר ועמוק יותר.)
מתפללת מאד, ואשתדל מאד, שיראה אור לקראת פורים-פסח.
מחכים!!! ממש
ובבקשה בבקשה, כמה טכני-
תבחרי לו פונט ספר קריא
ממש קשה לשבת על ספרים עם פונטים מעוצבים אלגנטיים שלא מתאימים לקריאה רצופה
 
@dvory
רוצה לדבר על קל וחומר (מתפרסם לנוער בעיתון ילדים)
קודם כל- סיפור מיוחד!
הפרק האחרון, נעתקה נשימתי,
מה, איך האבא לא מבין שהבן שלו נמס לו מול הידיים?
ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זה נשמע לא כל כך הגיוני שילד בלי מסגרת וככה מקבלים את זה.
ועוד ילד כמו מולי מוכשר ומוצלח וחברותי.

והפסקה שמולי כותב שהוא הבטיח לאבא לא לחזור על זה
ועשה את זה שוב
ואוו זה היה כואב.

את אומנית הדקויות והרגשות
חושבת את זה בכל פרק מחדש

מיותר לציין שגם כשאת כותבת לילדים אני קוראת אדוקה
 
@dvory
רוצה לדבר על קל וחומר (מתפרסם לנוער בעיתון ילדים)
קודם כל- סיפור מיוחד!
הפרק האחרון, נעתקה נשימתי,
מה, איך האבא לא מבין שהבן שלו נמס לו מול הידיים?
ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זה נשמע לא כל כך הגיוני שילד בלי מסגרת וככה מקבלים את זה.
ועוד ילד כמו מולי מוכשר ומוצלח וחברותי.

והפסקה שמולי כותב שהוא הבטיח לאבא לא לחזור על זה
ועשה את זה שוב
ואוו זה היה כואב.

את אומנית הדקויות והרגשות
חושבת את זה בכל פרק מחדש

מיותר לציין שגם כשאת כותבת לילדים אני קוראת אדוקה
סיפור מדהים!!
יכולה לתמצת לי מה היה השבוע בפרק?
לא הספקנו לקנות עיתון
 
סיפור מדהים!!
יכולה לתמצת לי מה היה השבוע בפרק?
לא הספקנו לקנות עיתון
מולי נרדם בסטודיו ולא רוצה לספר להורים איפה הוא היה בלילה שלא יקחו לו את המפתח לטודיו, מבטיח שלא יחזור על עצמו.
בסוף הפרק הוא הולך לגבי ושוב נשאר לילה באנשהו אפילו שהבטיח

חלי מדברת עם אבא שלה, אומרת לו שמולי צריך עזרה, ומדברת במפורש על אנורקסיה
אבא שלה אומר שהבעיה היחידה שלו זה שהוא לא הולך לישיבה וכשילך הכל יסתדר
משו כזה, לא זוכרת בדיוק.
 
במציאות, בעולם האמיתי בקה אמורה להתרחק מאד מהמשפחה הרעילה שלה
"אמור זה שם של דג".
תחשבי על ביצה דביקה שמי שנמצא בה, גם אם הוא מתרחק מהמרכז, עדיין מדשדש ונדבק וכל פסיעה עולה לו במאמצים לנתק את הרגל. הוא מנסה לנתק את הרגל השניה אבל הראשונה נכנסת בחזרה ונדבקת לתוך כל הג'יפה.
במציאות קשה להחלץ מתוך משפחה רעילה. קשה מאד.
זה מקיף יותר מדי תחומים בחיים כדי שיהיה אפשר להתנתק מהם כליל.

ואם הוא לא מבין שזאת אנורקסיה, איך הוא מאפשר למולי לא ללכת לישיבה ולא מערב גורמים או מישו אחר?
זו אנורקסיה שבאה על רקע פגיעה חברתית קשה. עד שלא יטפלו בברגמן, מולי לא יצליח לחזור לעצמו ולישיבה ושום פלסטר לא יעזור פה.
 
"אמור זה שם של דג".
תחשבי על ביצה דביקה שמי שנמצא בה, גם אם הוא מתרחק מהמרכז, עדיין מדשדש ונדבק וכל פסיעה עולה לו במאמצים לנתק את הרגל. הוא מנסה לנתק את הרגל השניה אבל הראשונה נכנסת בחזרה ונדבקת לתוך כל הג'יפה.
במציאות קשה להחלץ מתוך משפחה רעילה. קשה מאד.
זה מקיף יותר מדי תחומים בחיים כדי שיהיה אפשר להתנתק מהם כליל.
מסכימה מאד
ולכן מפריע לי שכביכול הסליחה מרפאה את כל הפצעים.
ובכלל, דפוסי התנהגות רעים כאלה ל אמורים להימחק ביום אחד.

זו אנורקסיה שבאה על רקע פגיעה חברתית קשה. עד שלא יטפלו בברגמן, מולי לא יצליח לחזור לעצמו ולישיבה ושום פלסטר לא יעזור פה.
אני מתכוונת, שאם אבא של מולי לא מבין שיש לו הפרעת אכילה
אז בתור מה הוא מאפשר לבן שלו להישאר בבית?
זה מוזר בעיני.
 
מסכימה מאד
ולכן מפריע לי שכביכול הסליחה מרפאה את כל הפצעים.
ובכלל, דפוסי התנהגות רעים כאלה ל אמורים להימחק ביום אחד.


אני מתכוונת, שאם אבא של מולי לא מבין שיש לו הפרעת אכילה
אז בתור מה הוא מאפשר לבן שלו להישאר בבית?
זה מוזר בעיני.
אולי זה קשור אחד לשני
איך ההורים לא שמים לב שהבן שלהם אנורקטי?
באותה מידה גם היו אמורים לדאוג מזה שהוא בבית
נשמע הורים טובי לב אבל די רחפנים..
 
אפשר ספוילר? עוד לא קראתי...
בקצרצרה ממש, יסכה מוצאת מסמכים המעידים שאמא של בקה רכשה את הכרטיס טיסה כבר חודש לפני הפיצוץ. (כרטיס לכיוון אחד)
 
ועוד משו...

"בואי נעשה שוק"
מי יכולה לעשות לי סדר מה קורה בסיפור הזה?
כי אינ פשוט לא מבינה כלום...
ממה שאני מבינה
היא עושה "שוק" מהסיפורים הקודמים שלה
מדובר על כמה אחיות רווקות מבוגרות בשידוכים
אחת מהם עובדת ב"מה חדש" מהסיפור 50/50
 
ממה שאני מבינה
היא עושה "שוק" מהסיפורים הקודמים שלה
מדובר על כמה אחיות רווקות מבוגרות בשידוכים
אחת מהם עובדת ב"מה חדש" מהסיפור 50/50
בחורה רווקה אחת בשידוכים שעובדת במה חדש
עם אחיות גדולות נשואות שמתערבות לה בחיים
ואחיות קטנות (עוד לא בשידוכים) שמתערבות לה גם....
ככה אני הבנתי...
 
ועוד משו...

"בואי נעשה שוק"
מי יכולה לעשות לי סדר מה קורה בסיפור הזה?
כי אינ פשוט לא מבינה כלום...

ממה שאני מבינה
היא עושה "שוק" מהסיפורים הקודמים שלה
מדובר על כמה אחיות רווקות מבוגרות בשידוכים
אחת מהם עובדת ב"מה חדש" מהסיפור 50/50
נראה לי הכוונה " שוק שידוכים"
לא קשור לסיפורים קודמים, רק מה חדש
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אושר של אחרים 2.0 -מתוך הפוסט של @dvory (מפורסם כאן בהסכמתה)

גילוי נאות:
התכוונתי לפרסם את הפוסט הזה בשנת תשפ"ה, שבוע לפני שהיא מסתיימת. הרגשתי שזה הזמן הנכון, רגע לפני דין, לייצר עוד קצת תקווה בעולם.

רצה הבורא ונפלתי לעומס לא הגיוני. לא הצלחתי לכתוב. לא הצלחתי לפרסם. תשפ"ה הסתיימה, תשפ"ו התחילה, והנה אני. רק עכשיו.

יכולה לנזוף בעצמי על אנושיותי. מעדיפה לקפוץ למוסר השכל, סופרת במוד חיסכון ;). עשרת ימי תשובה,זה השיעור הגדול שלהם, נכון? זאת המתנה, אלה הרחמים; היכולת לתקן.

פעם, כשיסכה עדיין היתה לבד ודיברנו על חגים, היא אמרה שחגים הם כמו קרש, גשר באמצע חיים.
בבתים רגילים, יציבים, הוא מונח על הרצפה, אין בעיה לדרוך, לחזור לחיים. בבתים אחרים, מתעתעים,הוא תלוי בקצה צוק, מתנדנד מעל התהום.

ולכי תחצי ככה.

(מתוך הקיר הרביעי)

חגים הם טריגר איום למי שחורג מתו התקן. סיבה לשמוח אצל נפש אחת, רגילה, היא סיבה לבכות אצל נפש אחרת ממתינה לגאולה. הנה למה הפוסט הזה נכתב. בשביל קצת תקווה, בשביל סיכוי, אפילו אחד לאלף, שיהיו זמנים לששון.

זוכרת את אושר של אחרים? אין סיכוי ששכחת. מאות תגובות, עשרות הצעות, שידוך אחד שקם והיה!

בואי נעשה את זה שוב.

בבקשה, קחי דקה–שעה–יום לחשוב על רווק/ה שאת מכירה. חפשי בשבילו. בשבילה. הרימי טלפון לאנשים שאולי יכולים להכיר. שלחי מייל. עומס החיים, אני יודעת. וערב חג. דווקא לכן. דווקא עכשיו.

כל הצעה שתירקם מהיום ועד ראש חודש חשוון תשפ"ו תזכה אותך בכרטיס כניסה להגרלה על אחד מהפרסים המפורסמים בהמשך. אם תציעי הצעה לרווק/ה שעברו את גיל 25, תיכנסי להגרלה פעמיים.
במילים פשוטות, תכפילי את סיכוייך לזכות.

המשך הפרטים בלינק המצורף

אושר של אחרים 2.0

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה