דרוש מידע הקיר הרביעי/דבורי רנד

והצלחת להבין מה קורה שם בינתיים?
אם כן אשמח לשמוע כי לא הבנתי דבר
אני הבנתי שאודליה זאת בת דודה של אדית
אודליה היא בת יחידה
אדית ואודליה הן רווקות מבוגרות
והן מבלות די הרבה ביחד.
הן גם עושות תורנות, כל פעם משהי אחרת מחליטה לאיזה סדנא הולכים.
עכשיו הן בסדנא של חיסכון וניהול כספי - משהו כזה..

וכו שכתבו, אדית עובדת במה חדש
 
אני הבנתי שאודליה זאת בת דודה של אדית
אודליה היא בת יחידה
אדית ואודליה הן רווקות מבוגרות
והן מבלות די הרבה ביחד.
הן גם עושות תורנות, כל פעם משהי אחרת מחליטה לאיזה סדנא הולכים.
עכשיו הן בסדנא של חיסכון וניהול כספי - משהו כזה..

וכו שכתבו, אדית עובדת במה חדש
ומי זאת שלומית?
ומי אלו כל השבע בנות שספרתי בפרק הראשון או השני?
ואיפה שושי במה חדש?
 
ומי זאת שלומית?
ומי אלו כל השבע בנות שספרתי בפרק הראשון או השני?
ואיפה שושי במה חדש?
כנראה אלו אחיות של אדית
יש אחת נשואה ועוד כמה צעירות.
לא זוכרת 7..

במה חדש, היה רק תזכורת לשיווקיות ולגילה.
אולי שושי תצוץ בהמשך.
 
דבורי המדהימה!
אין על הסיפור "הקיר הרביעי"
רק אני לא מבינה למה אני תמיד מצטרפת בהמשך?
וזה קרה לי גם באדום לבן ןעוד איזה סיור נראה לי.
 
דבורי ,
הסיפור קיר הרביעי פשוט מדהים!!!!!
בד"כ אני לא קוראת פרקים פעמיים
אבל את הפרקים של מחול לך ואמונה הייתי חייבת לקרא שוב
זה היה פשוט וואוווו

אבל רק אני לא זוכרת מה הי בין בקה לאמא שלה עם סילבי??
 
ולכן מפריע לי שכביכול הסליחה מרפאה את כל הפצעים.
הסליחה היא בהחלט סוג של חומר מאלחש. זה לא מרפא, את הריפוי תצטרך בקה לעשות בעצמה, עם עצמה, ואולי עם תמיכה של רגשית כלשהי או פסיכולוגית, והלואי.

אני מתכוונת, שאם אבא של מולי לא מבין שיש לו הפרעת אכילה
אז בתור מה הוא מאפשר לבן שלו להישאר בבית?
זה מוזר בעיני.
אבא שלו לא היה נשמע רחפן מדי. לדעתי הוא מבין טוב טוב שהבעיה של האנורקסיה לא מגיעה מאנורקסיה, אלא כתוצאה מפגיעה. מולי בוחר להשאר בבית, וכרגע זה עדיף לו מאשר להפגע הלאה בישיבה.

בחורה רווקה אחת בשידוכים שעובדת במה חדש
עם אחיות גדולות נשואות שמתערבות לה בחיים
ואחיות קטנות (עוד לא בשידוכים) שמתערבות לה גם....
ככה אני הבנתי...
הבנתי שהן כולן אחיות. איך הבנתם שאדית ואודליה הן בנודודות?

אבל רק אני לא זוכרת מה הי בין בקה לאמא שלה עם סילבי??
בקה ספרה לאמא שלה שהיא הולכת לרגשית, סילבי. בתגובה, אמא שלה באה ועשתה לה איקסים אדומים בבית, ולמחרת טסה לאפריקה, כשהיא משאירה מכתב שמאשים את בקה.
בפרק שהיה עכשיו, יסכה מגלה את תאריך הרכישה של כרטיס הטיסה ואת מסמכי ההשכרה של יחידת האחסון, מביאה אותם לבקה, ובקה מבינה שההאשמות מגיעות מהחלק הלא שפוי של אמא שלה, כי היא תכננה במילא הכל מראש.
 
אבא שלו לא היה נשמע רחפן מדי. לדעתי הוא מבין טוב טוב שהבעיה של האנורקסיה לא מגיעה מאנורקסיה, אלא כתוצאה מפגיעה. מולי בוחר להשאר בבית, וכרגע זה עדיף לו מאשר להפגע הלאה בישיבה.
מעניין.
כי אני ממש הבנתי את זה אחרת
לדעתי האבא לא רואה את התמונה בכלל
 
הבנתי שהן כולן אחיות. איך הבנתם שאדית ואודליה הן בנודודות?
לא זוכרת איך הבנתי את זה ואין לי כוח ללכת לחפש
אבל אני בטוחה שהיה כתוב שהן בנות דודות.
ועוד משהו, היו כמה רמזים לזה שהן "מפריעות" אחת לשניה להתחתן. (לא בכוונה כנראה)
 
בקה ספרה לאמא שלה שהיא הולכת לרגשית, סילבי. בתגובה, אמא שלה באה ועשתה לה איקסים אדומים בבית, ולמחרת טסה לאפריקה, כשהיא משאירה מכתב שמאשים את בקה.
בפרק שהיה עכשיו, יסכה מגלה את תאריך הרכישה של כרטיס הטיסה ואת מסמכי ההשכרה של יחידת האחסון, מביאה אותם לבקה, ובקה מבינה שההאשמות מגיעות מהחלק הלא שפוי של אמא שלה, כי היא תכננה במילא הכל מראש.
 
אהבתי מאד שבקה נוקתה מאשמה בצורה ברורה
ועם זאת הסופרת הרגישה והמעמיקה דבורי
רצתה להעביר מסר שגם אם לא ניתן להוכיח שאין אשמה
כמו אצל יסכה וסבתא שלה
עדיין האדם נחשב זכאי וראוי!!!

באשכולות אחרים אפשר לקרא כיצד ילדים פצועים ופגועים ועם זאת נושאים בליבם אשמה שלא מגיעה להם.
 
אהבתי מאד שבקה נוקתה מאשמה בצורה ברורה ועם זאת הסופרת הרגישה והמעמיקה דבורי רצתה להעביר מסר שגם אם לא ניתן להוכיח שאין אשמה כמו אצל יסכה וסבתא שלה עדיין האדם נחשב זכאי וראוי!!! באשכולות אחרים אפשר לקרא כיצד ילדים פצועים ופגועים ועם זאת נושאים בליבם אשמה שלא מגיעה להם.
השבוע היה פרק סיום?
 
אהבתי מאד שבקה נוקתה מאשמה בצורה ברורה
ועם זאת הסופרת הרגישה והמעמיקה דבורי
רצתה להעביר מסר שגם אם לא ניתן להוכיח שאין אשמה
כמו אצל יסכה וסבתא שלה
עדיין האדם נחשב זכאי וראוי!!!

באשכולות אחרים אפשר לקרא כיצד ילדים פצועים ופגועים ועם זאת נושאים בליבם אשמה שלא מגיעה להם.
מה שאותי תפס
זה גם אחרי שנוקתה מאשמה
המשפחה לא באה לקראתה באיזו התנצלות
או שינוי תהומי

מה שמלמד על זה שהדרך שהיא עשתה עם עצמה זה מה שקבע ולא הניקוי מאשמה...
כי היא פשוט התקבעה ככבשה השחורה
(ההאשמה של האמא זה משהו שזרקו עליה כי היה נוח לדעתי)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

אושר של אחרים 2.0 -מתוך הפוסט של @dvory (מפורסם כאן בהסכמתה)

גילוי נאות:
התכוונתי לפרסם את הפוסט הזה בשנת תשפ"ה, שבוע לפני שהיא מסתיימת. הרגשתי שזה הזמן הנכון, רגע לפני דין, לייצר עוד קצת תקווה בעולם.

רצה הבורא ונפלתי לעומס לא הגיוני. לא הצלחתי לכתוב. לא הצלחתי לפרסם. תשפ"ה הסתיימה, תשפ"ו התחילה, והנה אני. רק עכשיו.

יכולה לנזוף בעצמי על אנושיותי. מעדיפה לקפוץ למוסר השכל, סופרת במוד חיסכון ;). עשרת ימי תשובה,זה השיעור הגדול שלהם, נכון? זאת המתנה, אלה הרחמים; היכולת לתקן.

פעם, כשיסכה עדיין היתה לבד ודיברנו על חגים, היא אמרה שחגים הם כמו קרש, גשר באמצע חיים.
בבתים רגילים, יציבים, הוא מונח על הרצפה, אין בעיה לדרוך, לחזור לחיים. בבתים אחרים, מתעתעים,הוא תלוי בקצה צוק, מתנדנד מעל התהום.

ולכי תחצי ככה.

(מתוך הקיר הרביעי)

חגים הם טריגר איום למי שחורג מתו התקן. סיבה לשמוח אצל נפש אחת, רגילה, היא סיבה לבכות אצל נפש אחרת ממתינה לגאולה. הנה למה הפוסט הזה נכתב. בשביל קצת תקווה, בשביל סיכוי, אפילו אחד לאלף, שיהיו זמנים לששון.

זוכרת את אושר של אחרים? אין סיכוי ששכחת. מאות תגובות, עשרות הצעות, שידוך אחד שקם והיה!

בואי נעשה את זה שוב.

בבקשה, קחי דקה–שעה–יום לחשוב על רווק/ה שאת מכירה. חפשי בשבילו. בשבילה. הרימי טלפון לאנשים שאולי יכולים להכיר. שלחי מייל. עומס החיים, אני יודעת. וערב חג. דווקא לכן. דווקא עכשיו.

כל הצעה שתירקם מהיום ועד ראש חודש חשוון תשפ"ו תזכה אותך בכרטיס כניסה להגרלה על אחד מהפרסים המפורסמים בהמשך. אם תציעי הצעה לרווק/ה שעברו את גיל 25, תיכנסי להגרלה פעמיים.
במילים פשוטות, תכפילי את סיכוייך לזכות.

המשך הפרטים בלינק המצורף

אושר של אחרים 2.0

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה