דרוש מידע חברה שרוצה עזרה במשפחה בנושא אלימות

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
יש הבדל בין לא לנסוע לשבת לבין לנתק קשר, אין קשר ביניהם, אפשר להמשיך להיות בקשר ולא להגיע לשם.
נכון מאוד
אפשר לשמור על קשר בפלאפון ולמי שיש וידיאו אז גם זה יכול להיות

אבל גם בצד הפחות נראה יש משהו
אני מכיר משפחה שהאבא היה צועק על הילדים שלו בבית וברחוב מול כולם והילדים כבר היו עם ילדים ואחד אפילו כבר חיתן את הגדול שלו
ועדיין כיבדו אותו מאוד מאוד ואין ספק שהילדים גדלים ומכבדים את ההורים שלהם המון אח"כ

ועדיין ברור שזה מאוד קשה ולא בטוח מומלץ ולכן דעת תורה הכי כדאית ומומלצת
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כל פעם שצועק שישיר את השיר והיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ..........
השומע ואינו משיב אליו נאמר ....השומעים חרפתם ...
לשתוק ולקבל באהבה זה יפה כשמדובר בבן שחוטף צעקות זה ממש מעשה נעלה וראוי להערצה! אבל לתת לילדים לבוא לבית שבו ישמעו בן אדם מקלל, מאבד שליטה ומדבר בצורה כה גסה?? חס ושלום! התנהגות כזאת משפיע המון על ילדי ישראל טהורים, הם לא אמורים לחוות את זה בשום אופן

לצערי לא יודעת לתת פיתרון חוץ מלשאול רב... אתפלל על המשפחה הזו ועל האישה האומללה
ושהחברה שלך תודה לה' שבעלה לא כזה, כי דפוסי התנהגות כאלו עלולים לעבור מאז לבן, ובעלה כנראה בעל מידות נפלאות ששותק ומכבד את אביו למרות הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ככה החברה שלי מתקשרת אלי בוכה ומספרת
היא נשואה כבר מספיק שנים והיא מכירה את חמיה הוא בן אדם עצבני ושהוא עצבני הוא מוציא את כל העצבים על אשתו והילדים שלו
לדוגמה הוא יכול כל סעודת שבת לצרוח על אשתו נגד כל המשפחה שלו כולל כלות נכדים וכ''ו והוא מקלל וצורח כל הקללות שיכול לעלות בדעתכם החברה אומרת לי שהיא נסתה כבר כמה פעמים להגיד לחמותה שהיא חייבת לעצור את זה והיא טוענת שהיא מכירה אותו כבר 35 שנים והיא כבר ניסתה את כל הטכניקות וככה הוא ואין מה לעשות
לפני שבוע חברה שלי הייתה שם לשבת וחמיה התחיל לצרוח על בעלה לעיני החברה והילדים שלה והוא צרח וקילל עד שחברה שלי התחילה לבכות מרוב שזה כאב לה
אחרי שבת בעלה מקבל טלפון מחמותה שחמיה מאשים את בעלה בזה שהוא צעק אליו כי הוא הרגיז אותו ועכשיו בעלה צריך לבקש סליחה מאבא שלו על זה שהוא צעק אליו
חברה שלי החליטה שזהו זה היא לא נוסעת עוד שבת אחד לשם אם התנהגות ממשיכה ככה היא טוענת שהיא כל כך משקיעה שבעלי ירגיש המלך בבית ושהילדים רואים איך שהסבא שמבזה ומשפיל את אבא שלהם זה בטוח משפיע משהו על הנפש של הילדים שלה
יש להם עוד שבוע שבת שמחה והיא לא רוצה לעשות דרמה מזה מצד שני היא לא מוכנה לנסוע שהמצב ממשיך ככה אם יש למישהו איזה דרך או עצה לעזרה אשמח ממש למנוע פה ריב בבית בישראל
לגבי השמחה הזו ספציפית, שהחברה ובעלה יבדקו עם עצמם, לפי ההכרות שלהם עם האבא, אם הוא מסוגל להתפרץ ככה מול מוזמנים ואורחים רבים אחרים בשבת כזו.
אם לא - אז אין בעיה, שילכו אבל אם כן, אין שום סיבה שהם יכנסו לספק הזה שאולי הם יפגעו שוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
יש מוקד של טיפול במשפחה ביד שרה. מאד מומלץ. מקצועי ומתאים לקהילה החרדית.
ניתן לפנות למזכירות המרכז למשפחה בטלפון: 02-6444566, פקס: 02-6444567. המזכירות פתוחה בימים א'-ה' בין השעות 16:00-08:00. בזמנים שבהם המרכז סגור ניתן ליצור קשר עם עובדי המרכז באמצעות מוקד המצוקה של "יד שרה": *6444 .
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כמה עצוב הסיפור..
אבל בהחלט כדאי לחשוב מה לעשות...


יש דבר כזה שקוראים לו אלימות.
ואין לה שום סיבה - רק ערימות של תירוצים.
ויש דרכים והדרכות של גדולי ישראל לילדים להורים כאלה..
לתת עצמו למרמס - בדוק, זה לא עובד.
וגם מזיק לאלים, שבסוף נפגע לא פחות מכל השאר.

והכי חשוב לכם לחזק אותה, כי בכאלו מקרים זה לא פשוט לעמוד במקום בהרגשה שהיא לגמרי צודקת והצד השני בעייתי ואלים, וזה יכול לגרום לתחושה ש"הנה גם אני אשם, ואולי צריך יותר לכבד, וכיבוד הורים". ואפילו אם זה טענות שצריך לבדוק אותם מי שאלים הוא הבעיה. נקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
ממליצה להתייעץ עם רב
זאת ודאי דרך טובה ומועילה

לנתק קשר- זה צעד קיצוני וחמור מאוד
ממליצה מאוד לא לעשות אותו!!!

במחשבה שניה - אולי פשוט לא להגיע לשבתות בלי להגיד כלום
לאמא תסבירו למה זה, ולאבא אל תגידו כלום.

שבתות שמחה - לא רואה סיבה לא להגיע- ממילא לא אמורים להיות פיצוצים מן הסתם
כלומר, לא ליצור מריבה אלא פשוט למנוע את המפגשים שעלולים להזמין חיכוכים.

ואם האבא שואל למה אתם לא מגיעים - לכתוב לו מכתב (דוקא מכתב כדי שלא יאשים את האמא שזה באשמתה או שהוא לא יבין מה שכתבתם)
שאתם מאוד אוהבים אותו ומכבדים אותו
אבל קשה לכם האוירה בבית
ואתם לא מסוגלים לחוות את המתיחות והטונים הגבוהים שיש לפעמים
וגם אם זה לא תלוי בו ולא אשמתו - אתם לא מסוגלים לזה
לכן- אתם ממשיכים לשמור על קשר, לבוא לשמחות (ואולי לביקורים)
אבל לשבתות אתם לא מגיעים יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
חברה, גם אתם - המגיבים ל @ידיעת התורה - אבדתם פרופורציות.... אם תקראו את ההודעה שלו עם קצת תשומת לב, תבחינו שהוא לא כתב את זה מרוע, אלא הוא פשוט נראה קצת עדין ביחס לחיים האגרסיביים שיש בעולם.... ברוך ה' לא כולם נחשפים לכוחניות ולרוע שיש אצל אנשים אחרים... [וזו הסיבה שהרבה מתוכנו נופלים בניסיונות הונאה]
לגופו של ענין - זה ברור שהמצב הזה לא תקין בכללללללללללללל!!!!!!!!!!!!
אין ספק שקשה עד בלתי אפשרי להכיל מצבים כאלו, והכותבת מבטאת את זה היטיב בדבריה, וכשזה קורה זה פוגם גם לנו בנפש פנימה.... אין סיבה להיחשף לדברים קשים ולמצבים שישאירו טראומות אצלנו בנפש שלנו, וכ"ש בנפש הילדים!
למעשה - יש כאן שתי שאלות - האחת, קריטית - לגבי השבת הקרובה. והשניה, באופן כללי לטווח העתידי.
לגבי השבת הקרובה - כבר כתבו שיש סיכוי גדול שלא יקרו מקרים קשים, אבל אם יש סיכוי כזה, לעניות דעתי אין שום חובה להכניס את עצמינו לפגיעות נפשיות!!!!!!!!!! ובכדי שהעסק לא יצא מפרופורציה ביחס לכלל המשפחה, אפשר להכין מראש תירוץ מתקבל על הדעת [מחלות חורף וכדו'] וכבר מעכשיו לדברר אותו לכל המשפחה - יותר טוב הכנה מוקדמת מהתנצלות מאוחרת.
ולגבי העתיד - מכיוון שיש כאן סיפור של ניתוק משפחתי, זה לא עסק פשוט בכללללל! וההחלטה בזה לא כדאי שתיעשה מתוך אמוציות בוערות, אלא מתוך רוגע וניתוח אמיתי של האישה עם בעלה כיצד שייך לפתור את הבעיות, וברור שעדיף להתייעץ בדעת גדולים.
וטיפ קטן לגבי עצות עם רב - תמיד כדאי לברר היטיב עם עצמכם לפני כן מהם הצדדים לכאן ולכאן ואז לגשת ולהציג אותם במלואם - כך תוכלו להיות רגועים שקבלתם תשובה ברורה על השאלה.
ואסיים בברכת השלום עליכם ועל כלל ישראל. אמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
חברה, גם אתם - המגיבים ל @ידיעת התורה - אבדתם פרופורציות.... אם תקראו את ההודעה שלו עם קצת תשומת לב, תבחינו שהוא לא כתב את זה מרוע, אלא הוא פשוט נראה קצת עדין ביחס לחיים האגרסיביים שיש בעולם.... ברוך ה' לא כולם נחשפים לכוחניות ולרוע שיש אצל אנשים אחרים... [וזו הסיבה שהרבה מתוכנו נופלים בניסיונות הונאה]
עם כל הכבוד לאנשים עדינים וטובים, שפשוט לא יתנו עצות במה שהם לא מבינים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לא חושבת שכאן המקום לייעץ מה לעשות בפועל
אלא אפשר להפנות לגופים רלוונטיים
ממליצה לפנות ג"כ לרב שלכ

חברה, גם אתם - המגיבים ל @ידיעת התורה - אבדתם פרופורציות.... אם תקראו את ההודעה שלו עם קצת תשומת לב, תבחינו שהוא לא כתב את זה מרוע, אלא הוא פשוט נראה קצת עדין ביחס לחיים האגרסיביים שיש בעולם.... ברוך ה' לא כולם נחשפים לכוחניות ולרוע שיש אצל אנשים אחרים... [וזו הסיבה שהרבה מתוכנו נופלים בניסיונות הונאה]
לגופו של ענין - זה ברור שהמצב הזה לא תקין בכללללללללללללל!!!!!!!!!!!!
אין ספק שקשה עד בלתי אפשרי להכיל מצבים כאלו, והכותבת מבטאת את זה היטיב בדבריה, וכשזה קורה זה פוגם גם לנו בנפש פנימה.... אין סיבה להיחשף לדברים קשים ולמצבים שישאירו טראומות אצלנו בנפש שלנו, וכ"ש בנפש הילדים!
למעשה - יש כאן שתי שאלות - האחת, קריטית - לגבי השבת הקרובה. והשניה, באופן כללי לטווח העתידי.
לגבי השבת הקרובה - כבר כתבו שיש סיכוי גדול שלא יקרו מקרים קשים, אבל אם יש סיכוי כזה, לעניות דעתי אין שום חובה להכניס את עצמינו לפגיעות נפשיות!!!!!!!!!! ובכדי שהעסק לא יצא מפרופורציה ביחס לכלל המשפחה, אפשר להכין מראש תירוץ מתקבל על הדעת [מחלות חורף וכדו'] וכבר מעכשיו לדברר אותו לכל המשפחה - יותר טוב הכנה מוקדמת מהתנצלות מאוחרת.
ולגבי העתיד - מכיוון שיש כאן סיפור של ניתוק משפחתי, זה לא עסק פשוט בכללללל! וההחלטה בזה לא כדאי שתיעשה מתוך אמוציות בוערות, אלא מתוך רוגע וניתוח אמיתי של האישה עם בעלה כיצד שייך לפתור את הבעיות, וברור שעדיף להתייעץ בדעת גדולים.
וטיפ קטן לגבי עצות עם רב - תמיד כדאי לברר היטיב עם עצמכם לפני כן מהם הצדדים לכאן ולכאן ואז לגשת ולהציג אותם במלואם - כך תוכלו להיות רגועים שקבלתם תשובה ברורה על השאלה.
ואסיים בברכת השלום עליכם ועל כלל ישראל. אמן.
אני חושב שאחת הסיבות שאנשים מתייעצים בפרוג זה לא בשביל הפתרון...
אלה לקבל פרופורציות למקרה האישי שלהם לשמוע את חוכמת ההמונים בנידון,
לכן אנשים הגיבו במטרה לשלול נורמטיביות לעניין ולומר לא זה לא תקין... בסוף כל אחד והסטנדרטים שלו ולא פחות חשוב זה גם האלמנט התרבותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
היה לי מעסיק כזה.
עובר חיים לא קלים בכלל.
מידי פעם מתקשר וצורח. צורח רצוף בלי לנשום.
לא הייתי מגיבה עד שהיה מנתק בלי שלום (כנראה נגמר לו האויר).

אחרי 3 שיחות כאלו. כשראיתי שזה נהיה שיטתי.
הודעתי לו שמבחינתי צעקות הן לא אופציה הוא יכול להגיד מה שהוא רוצה אבל בלי צעקות.
ומבחינתי אין בעיה שיפטר אותי.

בפעם הבאה שזה קרה הקשבתי בשקט עד הניתוק המיוחל.
אחרי דקה שלחתי הודעה בנייד שמבחינתי סיימתי לעבוד.
זהו. מאותו היום שקט.
הבנאדם למד או לא שאין לו בשביל מה לצעוק. ממליא אף אחד לא שומע.

אגב, עד היום אני עובדת שם והכל בסדר ורגוע.

המקרה כאן זה ברור לדעת תורה.
רק שיתפתי מתוך ניסיון אישי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ככה החברה שלי מתקשרת אלי בוכה ומספרת
היא נשואה כבר מספיק שנים והיא מכירה את חמיה הוא בן אדם עצבני ושהוא עצבני הוא מוציא את כל העצבים על אשתו והילדים שלו
לדוגמה הוא יכול כל סעודת שבת לצרוח על אשתו נגד כל המשפחה שלו כולל כלות נכדים וכ''ו והוא מקלל וצורח כל הקללות שיכול לעלות בדעתכם החברה אומרת לי שהיא נסתה כבר כמה פעמים להגיד לחמותה שהיא חייבת לעצור את זה והיא טוענת שהיא מכירה אותו כבר 35 שנים והיא כבר ניסתה את כל הטכניקות וככה הוא ואין מה לעשות
לפני שבוע חברה שלי הייתה שם לשבת וחמיה התחיל לצרוח על בעלה לעיני החברה והילדים שלה והוא צרח וקילל עד שחברה שלי התחילה לבכות מרוב שזה כאב לה
אחרי שבת בעלה מקבל טלפון מחמותה שחמיה מאשים את בעלה בזה שהוא צעק אליו כי הוא הרגיז אותו ועכשיו בעלה צריך לבקש סליחה מאבא שלו על זה שהוא צעק אליו
חברה שלי החליטה שזהו זה היא לא נוסעת עוד שבת אחד לשם אם התנהגות ממשיכה ככה היא טוענת שהיא כל כך משקיעה שבעלי ירגיש המלך בבית ושהילדים רואים איך שהסבא שמבזה ומשפיל את אבא שלהם זה בטוח משפיע משהו על הנפש של הילדים שלה
יש להם עוד שבוע שבת שמחה והיא לא רוצה לעשות דרמה מזה מצד שני היא לא מוכנה לנסוע שהמצב ממשיך ככה אם יש למישהו איזה דרך או עצה לעזרה אשמח ממש למנוע פה ריב בבית בישראל
הוא כועס כי זה מחזיר לו תחושת שלטון וחוזק. הוא מרגיש חלש ולא מצליח להכיל אכזבה. צריך לתת לו כבוד בלי חשבון ממש כמו למלך גדול ולמלאות את רצונו ממש כמו רב גדול והמצב יחזור לשפיות. זה גם כיבוד הורים. הייתי קונה לו כסא מפואר ודואג ששולחן שבת יראה מפואר וכל הזמן שואל אותו ומתעניין בו ודואג לצרכו לא להזניח לו לרגע אחד את הכבוד וצרכיו ומשאלותיו. עד כאן זה לא טיפול בבעייה. הטיפול בבעיה צריך לבוא מחוץ למשפחה. בהצלחה! משתתף בצערכם. דברים דומים קורים במשפחות הכי טובות. תכילו את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
לגבי הסיטואציה הכללית- צריך דחוף יעוץ של איש מקצוע. זה ממש לא פשוט...
מצד אחד- האבא הפוגע, ומצד שני- האמא, שנשמעת אשה טובה שסובלת גם. למה שתפסיד גם את ילדיה? לא די לה בחייה הקשים עם בעלה?
ולגבי השבת הקרובה- למה שלא תקחו דירה נפרדת באזור השמחה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הוא כועס כי זה מחזיר לו תחושת שלטון וחוזק. הוא מרגיש חלש ולא מצליח להכיל אכזבה. צריך לתת לו כבוד בלי חשבון ממש כמו למלך גדול ולמלאות את רצונו ממש כמו רב גדול והמצב יחזור לשפיות. זה גם כיבוד הורים. הייתי קונה לו כסא מפואר ודואג ששולחן שבת יראה מפואר וכל הזמן שואל אותו ומתעניין בו ודואג לצרכו לא להזניח לו לרגע אחד את הכבוד וצרכיו ומשאלותיו. עד כאן זה לא טיפול בבעייה. הטיפול בבעיה צריך לבוא מחוץ למשפחה. בהצלחה! משתתף בצערכם. דברים דומים קורים במשפחות הכי טובות. תכילו את זה.
סליחה, חייבת להגיב. אבל נראה שאתם מנותקים לגמרי ובכלל לא מבינים את עומק הבעיה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
צריך לתת לו כבוד בלי חשבון ממש כמו למלך גדול ולמלאות את רצונו ממש כמו רב גדול והמצב יחזור לשפיות
יש אנשים שברגע שיקבלו את הכבוד הזה הם ירצו עוד.
זה לא תמיד נכון.
אני הייתי מתייעצת או עם מטפל גדול שיכול להבין מה שורש הנקודה או עם רב שמבין במחלות נפש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ככה החברה שלי מתקשרת אלי בוכה ומספרת
היא נשואה כבר מספיק שנים והיא מכירה את חמיה הוא בן אדם עצבני ושהוא עצבני הוא מוציא את כל העצבים על אשתו והילדים שלו
לדוגמה הוא יכול כל סעודת שבת לצרוח על אשתו נגד כל המשפחה שלו כולל כלות נכדים וכ''ו והוא מקלל וצורח כל הקללות שיכול לעלות בדעתכם החברה אומרת לי שהיא נסתה כבר כמה פעמים להגיד לחמותה שהיא חייבת לעצור את זה והיא טוענת שהיא מכירה אותו כבר 35 שנים והיא כבר ניסתה את כל הטכניקות וככה הוא ואין מה לעשות
לפני שבוע חברה שלי הייתה שם לשבת וחמיה התחיל לצרוח על בעלה לעיני החברה והילדים שלה והוא צרח וקילל עד שחברה שלי התחילה לבכות מרוב שזה כאב לה
אחרי שבת בעלה מקבל טלפון מחמותה שחמיה מאשים את בעלה בזה שהוא צעק אליו כי הוא הרגיז אותו ועכשיו בעלה צריך לבקש סליחה מאבא שלו על זה שהוא צעק אליו
חברה שלי החליטה שזהו זה היא לא נוסעת עוד שבת אחד לשם אם התנהגות ממשיכה ככה היא טוענת שהיא כל כך משקיעה שבעלי ירגיש המלך בבית ושהילדים רואים איך שהסבא שמבזה ומשפיל את אבא שלהם זה בטוח משפיע משהו על הנפש של הילדים שלה
יש להם עוד שבוע שבת שמחה והיא לא רוצה לעשות דרמה מזה מצד שני היא לא מוכנה לנסוע שהמצב ממשיך ככה אם יש למישהו איזה דרך או עצה לעזרה אשמח ממש למנוע פה ריב בבית בישראל
רחמנות. הוא לא שולט בעצמו.
אבל לבקש סליחה כי הוא חולה?

בחייים אבל בחיים לא לקבל התנהגות כזו.
כן, להתנתק. להתפייד בלי הכרזות ובלי הצהרות.
תגידו ככה, איפה שטוב לי אני באה גם בלי הזמנה...
מה שחשוב שהמושכות ישארו אצלכם לכן הצהרה מזיקה לכם.
תחשבו מה זה שאתם באים כשאתם רוצים ולא כשהם מחליטים,
והם מצפים שתבואו ולא להיפך.
זה קשר הרסני אם לא תשלטו בו.
עד כאן דעתי הדלה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד



ווואו, חייבת לשתף במשהו,

חייבת.



אני אישית משתדלת לכבד הורים,
אוהבת את המצווה הזאת,
מבינה, ומתחברת אליה.
אבל כמו כולנו, לא תמיד קל.
לא תמיד הדבר הענק הזה-
הוא מה שבא ובזורם לעשות.

היום פגשתי חברה שלי,
חברה טובה מהילדות.
אני זוכרת אותנו קטנות,
גדלנו ביחד, התפתחנו,
היינו חברות שנים.
גדלנו, החיים עשו את שלהם,
וכל אחת פנתה לעיסוקיה,
בנתה לעצמה את החיים
שטובים בשבילה.

תמיד מאז שהיינו חברות
היה משהו שונה,
לא דיברנו עליו, אבל ידענו
אמא שלה הייתה לא נורמלית.
לא "לא נורמלית" של גרביים נוזלים,
מדברת מוזר, הולכת עקום.
לא, אמא שלה דווקא הייתה נראית
תמיד בטופ, תמיד בשיא.
אבל הפה שלה היה גדול, לא פיזי,
מילולי.

היא הייתה חולה בנפש.
היא יכלה להראות הכי נחמדה
אבל שלא היה את מי להרשים,
זה היה מסוכן,
חברה שלי עברה אלימות מילולית קשה,
בשנים שהייתה הכי צריכה לשמוע מילים טובות,
בזמנים שהכי צריך חיבוק חם, מעריך.
לחברה שלי לא היה את זה.
אני לא אפרט כי זה קשה לי לכתוב על זה,
אבל משפטים כמו "חבל שילדתי אותך", או-
"אם לא תתעוררי בבוקר- זה לא יפריע לאף אחד"
היו מילים שהיא התרגלה לשמוע.
מצמרר, כן. זה נשמה קטנה,
טובה, כל כך טובה.
ששומעת מילים שהיא לא צריכה לשמוע.
לא מגיע לה. זה לשקר לה.
זה לקרוע לה את הנפש,
שהיא גם ככה לא יציבה.

לחברה שלי לא הייתה ילדות קלה,
אבל כשהיינו ביחד, היינו שתי ילדות
נהנות, צוחקות, משחקות.
לא הבנתי כמה החיים שלה שונים.
רק כשגדלתי יותר, התחלתי להבין,
שאני לא מבינה בכלל,
ממה שהגיבורה הזאת עוברת.
אבל היו דברים שראיתי, ששמעתי.
הרווחה התערבה, המשפחה התפרקה
והיא נשארה לבד. עברה בין דירות,
חיפשה את עצמה בעולם המטורף הזה.
היו לה משברים, קשיים מכל הכיוונים
אבל היא החליטה שהיא נלחמת,
שהיא מנצחת. מול כל הסיכויים.
כששאלתי אותה מאיפה הכוחות שלה
היא אמרה לי:
"התיקון שלי זה להיות אמא,
אבל הכי טובה שאני יכולה להיות".

כל הנ"ל הקדמה למשפט ששמעתי היום
מהמלאכית הזאת.
נפגשנו במקרה, אחרי הרבה זמן.
ותוך כדי דיבור היא אומרת לי
"את יודעת, לא היה לי קל,
הנפש שלי סבלה המון, אבל
שתדעי, שאין לי אפילו 1%
שנאה על אמא שלי, שום אחוז.
ואם אני אגיד לך שכן, זה יהיה שקר.
ואת יודעת למה?
כי כל אמא בטבע שלה,
אוהבת את הילדים שלה,
רוצה לעשות את המקסימום בשבילם,
אבל לאמא שלי הייתה מוגבלות
והיא, אני בטוחה- עשתה את המקסימום,
המקסימום שלה, ביכולות שלה
אז איך אני אכעס עליה??
איך אני לא אאהב?!"

עמדתי מצומררת מול הנסיכה הזאת.
אין לי מילים, לפני שנים הייתי שם עדה,
איך היא מצליחה להוציא את המילים
הכל כך נדירות האלה מהפה שלה?
לא היה לי מה להגיב.
רק החלטתי להסתכל מחדש על המצווה-
"כיבוד הורים".

הזכות לכבד את האנשים שעושים בשבילנו-
את המקסימום שלהם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה